הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לעניני מעמד האישה) (תיקון), התשס"ח-2008

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
27.5.08
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 134
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, כ"ב באייר התשס"ח (27 במאי 2008), שעה 10:00

הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמדה אישה) (תיקון), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר
נאדיה חילו

עלאא ריאן - רו"ח, אגף הממונה על השכר, משרד האוצר
מיכל גולדשטיין - מנהלת אג, בכיר למינהל מוניציפאלי, משרד הפנים
מרגלית בוטרמן - יועמ"ש, משרד הפנים
מרית דנון - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
בת שבע אפרים - הרשות לקידום מעמד האישה
מרי חדייר - הרשות לקידום מעמד האישה
מאיר אסרף - נציג לשכת יו"ר הסתדרות העובדים הלאומית
בישראל
בתיה דויטש - לשכת עורכי הדין
חנה יאול - יועצת למעמד האישה, עיריית פתח תקווה
ישראלה בן אשר - יועצת ראש העיר למעמד האישה, עיריית ראשל"צ
חוה מוסקוביץ - יועצת למעמד האישה, בית אל
אתי אטיאס - יועצת ראש העיר למעמד האישה באשדוד
רותי סופר - יועצת ראש העיר למעמדה אישה בתל אביב
אורית זוארץ - חברת הנהלת שדולת הנשים

תמי סלע

אריאלה אהרון

רויטל יפרח









הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה) (תיקון), התשס"ח-2008

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום, הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה), התשס"ח-2008, של חברת הכנסת נאדיה חילו, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת החוק הזאת היא עוד צעד חשוב ומבורך ביחד לקידום מעמדן ותפקידן של יועצות לקידום מעמד האישה. הצעה זאת מעגנת את תנאי שכרן של יועצות, מגדירה את תפקידן, סמכויותיהן ומהווה תוספת חשובה לקידום זכויות נשים והרחבת ההגנה עליהן.

הישיבה האחרונה בנושא, לפני הקריאה הראשונה, התקיימה בתאריך 27 לפברואר 2008, ואז אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה ראשונה. בתאריך 1 למרץ 2008 אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת והועברה לוועדה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. היום אנחנו דנים על הצעת החוק בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

נשארו מספר דברים שעדין יש לקיים עליהם דיון כמו למשל ענין התואר האקדמאי, שדיברנו עליו בישיבה הקודמת. הייתי רוצה להעביר את רשות הדיבור לעורכת הדין תמי סלע, אבל אולי לפני כן, תפתח חברת הכנסת נאדיה חילו.

אני מציעה שנשמע את היועצת המשפטית כי נשארו דברים מאוד קטנים שצריך להחליט עליהם.

יש כמה סוגיות. יש נוסח עם כמה תיקונים מוצעים או הערות שקיבלתי, שהכנסתי אותם בגוף הנוסח כדי שיהיה לנו נוח לראות את זה לקראת הדיון. הדבר הראשון הוא הסעיף שמדבר על הדרגה, תנאי העסקה של היועצת. בנוסח שכתוב בראשו "נוסח לדיון בוועדה ביום 27.05.08", בעמוד השני, לגבי סעיף קטן (ב2). הערה אחת שקיבלתי היא ממשרד האוצר בענין הבהרה של מה שמקובל גם היום, ואני לא חושבת שברמה המהותית יש מחלוקת. דיברנו על כך שמנגנון ההקבלה של הדרגה של היועצת זה או למנהל אגף או מנהל מחלקה, תלוי אם יש מנהל אגף באותה רשות מקומית או אם היא כבר היתה עובדת באותה רשות מקומית וכבר היתה בדרגה בכירה, אז בכל מקרה היא מקבלת תוספת דרגה אחת כשהיא מתמנה לתפקיד של היועצת. זאת אומרת, הגבוה מבין השניים. גם כדי להבהיר את זה, הוספתי תיקון שאומר: "...מונתה ליועצת לקידום מעמד האישה עובדת מקרב עובדות הרשות המקומית תהיה דרגתה במשרה האמורה כאמור בסעיף קטן זה", כלומר מקבילה למנהל מחלקה או מנהל אגף, לפי מה שיש באותה רשות "ובלבד שדרגתה לא תפחת מהדרגה שהיתה צמודה למשרתה כדין ערב המינוי, בתוספת דרגה אחת; "זה כדי להבהיר את היחס בין שני הדברים. וההצעה של האוצר להוסיף בסיפא: "אין בהוראות סעיף קטן זה כדי להקנות זכאות לדרגות כאמור בו, במשרה אחרת". כשהיא מפסיקה להיות יועצת לענייני מעמד האישה, כדי שלא יעשו שימוש לרעה במנגנון הזה כדי להקפיץ דרגות ולא באמת לצורך מילוי התפקיד, שזה דבר שקיים בחוזרים גם היום ואני לא רואה אתו בעיה.

זה קיים אצל ממונות גם בשירות המדינה, הן מקבלות דרגה נוספת כל עוד הן בתפקיד. אבל באמת יש איזה טעם לפגם כי הן בתפקיד 4,5, או 8 שנים ויש פה כאילו הרעת תנאי שכר ויש פה בעייתיות.

ומי שקיבלה את התפקיד כשהיא באה מבחוץ ולא עבדה בעירייה?

אז יש את ההגדרה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות מאחר וזאת הישיבה הראשונה שלי שאני משתתפת בוועדה למעמד האישה ולברך אותך ליה, ולאחל לך בהצלחה גם אם זה מאוחר. אני חושבת שההצעה שלך, תמי, פותרת את הענין גם אם המצב האידיאלי שרצינו הוא אגף, אבל בענין הזה היינו מודעים למציאות והתחייבנו גם אני וגם מנהלת הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה עם האוצר, וזה היה התנאי, שהם יעבירו את החוק הזה בהסכמה שירדנו מהנושא של אגף והנושא של מחלקה או דרגות, הגבוה ביותר. כלומר, אם ברשות מסוימת ה-4 דרגות או הדרגה תהיה יותר גבוהה מהמחלקה – אז זה בסדר. אם ברשות מסוימת הנושא של דרגת מנהל מחלקה יותר גבוה, אז פשוט לתת בחוק את שתי האפשרויות והגבוה מביניהן, כי אנחנו רוצים על פי חוק לא לסטות מהבטחתנו לאוצר ומצד שני, לנסות להיטיב עד כמה שאפשר עם היועצת, בלי לפגוע בהתחייבות שלנו ולא במהות החוק.

זאת אומרת ברשויות, איפה שיש אגף, להשאיר - -

לא, אגף כבר ירד, הם לא מסכימים.

אז מה שאת מציעה כרגע זה מעבר למה שמוצע פה. זאת אומרת, למחוק את "מנהל אגף", שבכל מקרה תהיה הקבלה למנהל מחלקה, והיה לנו דיון על הנושא הזה לפני קריאה ראשונה ובאמת היתה התחייבות וזה עלה במליאה, שזאת לא התחייבות של הוועדה אבל התחייבות של חלק מחברות הכנסת.

נתנו התחייבות בענין הזה, אפילו בכתב.

זאת החלטה של הוועדה אם צריך בחוק עצמו לרדת מהענין של מנהל אגף למנהל מחלקה - -

אולי נשאיר את 4 הדרגות בכל זאת, כפי שהיה קודם?

אבל אם הנושא של מנהל מחלקה יותר גבוה מזה, זה חבל.

ה-4 דרגות זה ניסוח שהיה קודם והוא היה בעייתי.

הוא לא היה בעייתי. מה שהיה חסר - -

אולי אחר כך נשמע מנציג משרד האוצר אם אין לו התנגדות לדבר הזה. אני חושבת שגם אם נרד למנהל מחלקה, עדין הצד השני של זה שאומר שאם היא כבר היתה בדרגה מסוימת ברשות, אז היא בכל מקרה מקבלת דרגה אחת יותר גבוהה – אלה שתי האופציות.

יש מנהל מחלקה ויש מנהל יחידה ויש מנהל אגף ומנהל יחידה...

4 הדרגות הבכירות.

בבקשה, נציג האוצר.

אני הנציג הממונה על השכר. יש פה חוסר הבנה לענין המבנה ההירארכי של השלטון המקומי. ברשויות המקומיות מנהל אגף הוא לעולם מעל מנהל מחלקה. בהצעה של נאדיה יש משום פגיעה במעמד שלה, כי את מבקשת להוריד למנהלי מחלקות.

לא...

תנו לי להבהיר. ההצעה אומרת כך: ברשויות הקטנות בדרך כלל אין אגפים ומנהלי המחלקות הם לא רק באחת מתוך ה-4 אלא הם בתוך ה-3, ברמה הכי גבוהה. אנחנו הלכנו צעד אחד מעבר לזה. אמרנו, ברשויות יותר גדולות, הכי גדולות, אנחנו ניתן את 2 הדרגות הכי גבוהות שזה אגפים. אז אין פה שום סתירה. ברשויות מאוד גדולות, איפה שיש אגפים זה מקביל למנהל אגף וברשויות יותר קטנות זה מקביל למנהל מחלקה. בשני המקרים זה עדין באחת משתי הרמות הכי גבוהות ולא בתוך ה-4. פה צריך לשנות.

אני מקבלת, בסדר.

להשאיר את זה כמו שזה.

עוד הבהרה לצרכי הפרוטוקול: אנחנו לא יכולים להכניס את כל דיני העבודה כאן. יש מחלוקת בשלטון המקומי לענין דרגה 16. בשירות המדינה דרגה 16 היא דרגה שמקבילה רק למנכ"לים ומשנים למנכ"לים. אם אנחנו נקבל את ההצעה כפי שהיא - -

46 לא?

זה מקביל ל-46 או ל-47 משפטנים. אנחנו מעוניינים להוסיף, אפשר גם לא בנוסח אלא רק שירשם בפרוטוקול, שלעולם מישהו שנמצא בתוך המערכת או מישהי ומקבלת עוד דרגה, לעולם זה לא יגיע לדרגה 16, כי דרגה 16 היא לא דרגת שכר אלא דרגה שמקובלת בשירות המדינה אך ורק למשנים למנכ"לים ולעולם לא תקבל דרגה 16. הדרגה המקסימאלית היא 15 ותו לא. היה וסולם השכר יפתח או סוגיית דרגה 16 תיפתר - -

כלומר, מה שאתה אומר זה בהסכמה ועל דעת האוצר?

כן.

בסדר...

אני חושב שזאת גם עובדה שמקובלת על השלטון המקומי.

בקריאה טרומית היתה בעיה עם הנושא הזה והממשלה רצתה בהתחלה להצביע נגד. אנחנו באנו במשא ומתן בגלל התנגדות האוצר על הנושא של האגף והתחייבנו שאת הסעיף הזה לא נעביר אלא בהסכמה אתכם, ואני רוצה שזה ירשם בפרוטוקול. כלומר, אם זה בהסכמה – זה מקובל עלי, אבל אנחנו לא רוצים להגיע לקריאה שנייה ושלישית ויגידו: סליחה, יש בעיה, הפרתם או לא הפרתם כי אני התחייבתי לקבל את העמדה בענין הזה של האוצר, ושיהיה סעיף מוסכם.

מה שאני אומר עומד בקנה אחד עם מה שסוכם קודם ואין שום הפרה, זו הבהרה לסוגיה ספציפית שקיימת היום בשלטון המקומי.

נמשיך.

אז אקריא את הסעיף הזה: סעיף (ב2) יאמר בנוסח המוצע: "הדרגות הצמודות למשרת היועצת לקידום מעמד האישה יהיו מקבילות לדרגות הצמודות כדין למשרת מנהל אגף באותה רשות מקומית; על אף האמור בסעיף קטן זה, ברשות מקומית שאין בה עובד המכהן בדרגה של מנהל אגף יהיו הדרגות הצמודות כאמור מקבילות לדרגות הצמודות כדין למשרת מנהל מחלקה באותה רשות מקומית; מונתה ליועצת לקידום מעמד האישה עובדת מקרב עובדות הרשות המקומית תהיה דרגתה במשרה האמורה כאמור בסעיף קטן זה, ובלבד שדרגתה לא תפחת מהדרגה שהיתה צמודה למשרתה כדין ערב המינוי, בתוספת דרגה אחת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי להקנות זכאות לדרגות כאמור בו, במשרה אחרת."

אני ממשרד הפנים. אני רוצה להגיד שני דברים: ראשית, האם אנחנו מדברים על דרגה נוספת גם אם זה התקן היחיד, כי בשירות המדינה עובדת מקבלת דרגה נוספת כי היא מבצעת את התפקיד בנוסף לתפקידה. אני רוצה לשאול את עלאא האם הם התכוונו פה שהדרגה הנוספת, גם כאשר לרשות מקומית יש תקן, יש לה תקציב והיא מעסיקה יועצת ב-100% משרה, עושה מכרז בין עובדות הרשות ואחת שהיא מנהלת אגף מתמודדת על המשרה. האם גם אז אנחנו נותנים לה תקן? כמו כן, הייתי רוצה לציין שאין באמור כדי להצדיק חריגות שכר. למה אני אומרת את זה? לא רק בגלל סעיף 16 או דברים כאלה לגבי עובדת בדרגה 15 או 45 אלא לגבי רשות מקומית שאין בה עובד המכהן בדרגה של מנהל אגף, הכוונה שלנו רשויות גדולות שבתקן אין להם כזה עובד. בפועל, אנחנו יודעים שהיו הרבה חריגות שכר ברשויות המקומיות ועובדים קיבלו דרגות חריגות. אני לא רוצה שבגלל עובד שקיבל דרגה חריגה לפני שנת 99 והיא הוכשרה נגיד עכשיו "נכשיר שכר חריג גם לעובדים אחרים".

אני רוצה להתנגד לזה. אם הדרגה הוכשרה אז, היא הוכשרה.

הדרגה הוכשרה לאותו אדם ספציפי, היא לא קשורה לתקן ולכן אני חושבת שצריך להוסיף "אין בהוראות הסעיף כדי לגרום לסטיה מהוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב".

אני חושב שהמילה "כדין" בנוסח מכסה גם את המקרים האלה. הכוונה שלנו במילה "כדין" זה לרבות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב.

איפה מופיעה המילה "כדין"?

זה מופיע בהתחלה ובאמצע.

זה לגבי אותה עובדת ספציפית. אבל אולי נוסיף את המילה "כדין": "ברשות מקומית שאין בה עובד המכהן כדין בדרגה של מנהל אגף..."

קצת לא מקובל אבל אפשרי לאור המציאות.

לא לגבי הסעיף הזה, מאחר שגם התחייבנו ואני רואה שחבר הכנסת גפני לא כאן, והוא דיבר בישיבה הראשונה וגם בהצעת החוק הטרומית הוא דיבר מעל דוכן הכנסת והבטחתי לו שנפעל, אני אביא את דבריו ויכול להיות שהוא ייכנס לכאן, בנושא של היועצות החרדיות.

אנחנו נדבר על זה.

זה הנושא השני שנדון בו.

מספר נקודות: נקודה ראשונה – דובר על הצדקה של חריגות שכר, זה מתחום אחר לגמרי. החוק הזה קובע שמקבלים דרגה נוספת, ותקני אותי, אם היא דרגה נמוכה היא מוצמדת לדרגה הקיימת. אם היא באותה דרגה – ממילא אין לנו על מה לדון כאן.

זה לא כתוב כאן. החוק הזה יאפשר לעובדת, נניח מנהלת מחלקת רווחה, אחת הדרגות הבכירות ברשות המקומית, מנהלת אגף רווחה. הרשות הזאת לא מטילה את זה כתפקיד נוסף אלא יש לה תקן של יועצת למעמד האישה. זאת רשות חזקה וטובה שיש לה אפשרות לתקצב את זה, אין לנו התנגדות לכך, היא מתקצבת את זה במשרה של 100%, היא מפרסמת מכרז בין כל עובדות הרשות ואותה עובדת שהיא מנהלת אגף רווחה או יועצת משפטית או מנהלת אגף חינוך או מישהו אחר, אפילו עובד, מתמודד על התפקיד וזוכה בו, ואז נשאלת השאלה האם היא נשארת בתקן של מנהל אגף, כי זה התקן שלה כשאתה אומר שהיא מקבלת דרגה נוספת. לפי החוק, גם אם זה תפקיד ספציפי, היא תקבל דרגה נוספת. השאלה אם היא היתה בדרגה המקסימאלית בדרגתה הקודמת, אז היא תקבל את דרגה 16 שלא קיימת היום בתקן? אנחנו מבהירים שלא, שאם היא בדרגה המקסימאלית שלה זה כמו לעבור מתפקיד לתפקיד באותו מתח דרגות, היא לא תקבל דרגה נוספת. אם בדרגה המקסימאלית בתפקיד הקודם שלה היא היתה באותו מתח דרגות אבל בדרגה 44, במקרה הזה היא תעלה ישר לדרגה 45 ולא תצטרך לחכות את תקופת ההכשרה.

לגבי הסיפא של אותו סעיף, הענין הוא לגבי יועצת לקידום מעמד האישה שחדלה להיות בתפקיד זה, נלקחת לה הדרגה.

היא חוזרת לתפקידה הקודם.

אני רוצה להביע מחאה ולומר שאחת ממטרות החוק הזה היא לקדם את מעמד האישה. המשמעות של קידום מעמד האישה הוא גם לקדם נשים בדרגות. יש תקרת זכוכית וזה אחד החוקים שיכול לפרוץ את תקרת הזכוכית הזאת. אם כל 4 שנים נחליף יועצת, היא בעצם תקבל דרגה וזה יעשה צדק, זה סוג של העדפה מתקנת ואני חושב שזה ראוי. אני מתנגד לסיפא של הסעיף.

אני חושב שיש סתירה פנימית בדברים שלך כי ברגע שאתה מתנה את הדרגה בתפקיד, אתה יוצר תמריץ להשאיר את העובדת בתפקיד הזה לטווח ארוך. היה ואתה אומר: ברגע שאני ממנה יועצת לקידום מעמד האישה היא מקבלת את הדרגה לנצח, אתה עשוי או עלול ליצור מנגנון כזה וברשויות המקומיות זה קורה. אנחנו כל הזמן בשטח ויש מצב שממנים כל שנה יועצת, יוצרים תחלופה והעובדת הספציפית תישאר עם הדרגה. אדרבה, אנחנו מעוניינים לחזק את התפקיד הזה, לחזק את המשרה הזאת וזה שניצור תמריץ לעובדת להתמיד ולהמשיך הרבה שנים.

אבל מי שיחליט אם היא תהיה או לא תהיה זה לא העובדת בעצמה אלא המעסיק שלה, הרשות המקומית. הרשות המקומית, מבחינתה, מתחלף ראש עיר ואז הוא מחליף את היועצת ואז - -

את זה אפשר להגיד לגבי כל עובד לרבות הבכירים.

רבותי, בואו נסכם את הסעיף הזה.

אני חושבת שהטיעונים נכונים לשני הכיוונים, זה לא משהו חד וחלק. יש מקרים רבים שבהם דרגות שאדם צובר ממשיכות ללכת אתו ויש מצבים שבהם זה מינוי לתקופה ואחר כך זה חוזר. אפשר להחליט כך. אבל אין ספק שמבחינת קידום מעמדן של נשים וחיזוק נשים, ההוראה כפי שהיתה לפני התיקון, שהדרגות יישארו וילוו היא יותר תורמת לחיזוק מעמד נשים. מצד שני, יש את החשש של השימוש לרעה בדרך הזאת כדי להקפיץ דרגות בצורה לא ראויה, למרות שזה חשש שאפשר לטעון אותו בהרבה מקרים אחרים.

החשש מבוסס על ניסיון.

אני אומרת שיש גם טענה נכונה לכיוון השני, שהרבה פעמים כשאדם צובר דרגות, הן מתקדמות אתו גם כשהוא עובר לתפקידים אחרים. זה דבר מקובל. זו החלטת מדיניות ולא החלטה משפטית.

שמעתי את שני הטיעונים אבל אם אני מנסה לחזור לשטח, גברתי היושבת ראש, השינויים הם לא מדי שנה והם מושפעים מבחירות ברשויות מקומיות. כאחת שעסקה 7 שנים בנושא של היועצות בשלטון המקומי, הייתי בהחלט עדה למקרים שבלי קשר לרמת היועצת ולא לתפקידה ותוכן עבודתה החיובי אלא משיקולים פוליטיים טהורים, הוחלפה יועצת ואז נלקחה ממנה הדרגה הנוספת. אני חושבת שהדרגה הזאת מגיעה לה גם אחרי כי היא פרי של השקעה ובניית תפקיד. התפקיד הזה לא קל ומישהי ששנתיים שלוש משקיעה ובונה, אני חושבת שאנחנו לא יכולים הרי להגיד לראש הרשות: אל תעשה את השיקולים כי אין שליטה על הנושא הזה. אבל לפחות להשאיר לה את הדרגה. אני לא חושבת שבאיזונים של החשיבה של שני הטיעונים, ושניכם צודקים, באיזונים, אם אני מסתכלת על טובת היועצת בכל זאת, מוכרע הנימוק שלך, האיזון שלך, מול איזון של שימוש לרעה ובלימה של יועצות, שזה קורה לפעמים, אבל יש לו פחות משקל בעיניי מבחינת נושא ומבחינת השפעה על תפקיד הנשים מאיזון של קידום ולכן, אם זה קיים בחוק במשרות אחרות - -

השאלה אם יש.

בדיוק. נגיד שלמישהו ברווחה היה תפקיד של מפקח עם דרגה מסוימת מקצועית, עובד סוציאלי למשל. בשלב מסוים היה רה-ארגון באותו אגף והוא קיבל תפקיד של רכז שכביכול, על פי הכללים של הסכמים עם העובדים הסוציאליים הוא אמור להיות פחות. לא שמעתי על מקרים שמפחיתים או מורידים לו דרגה.

גם בשירות המדינה זה ככה.

הדרגה היא קנין של העובד, אדוני.

אני גם רוצה להכניס עוד נימוק פה: אנחנו יודעים שהיום המנגנונים הציבוריים-חברתיים עומדים בהרבה מאוד שינויים. יש רה-ארגון, מבטלים אגפים, מפריטים וכולי. אני רוצה להיות עם הגנה, שמי שמקבל תפקיד או משהו כזה, שיישאר אתו וזה מקובל באגפים אחרים מקצועית וזה חלק מהגנה על זכויות עובד. אני חושבת שהנשים צריכות להיכנס גם לנושא הזה.

אז לפי הצעתך להוריד את הסעיף, לא לקבל את ההצעה בענין הזה.

נכון.

אנחנו מתנגדים...

אם אתם שמים את זה כתנאי, אני מציעה שאם זה התנאי שלכם לתמוך בחוק, שתבואו בדברים עם היועצת המשפטית. אם זה התנאי, אנחנו נוריד את זה כי חבל לי להפסיד את כל החוק. אבל אני רוצה שאתה תבהיר, כי לא יכול להיות שדווקא בתפקיד הזה לא ובתפקידים מקצועיים נוספים כן תהיה לעובד ודווקא לעובדת לא תהיה את ההגנה הזאת. אני מקצינה את זה בכוונה.

אני לא יודע מאיפה אתם שואבים שיש בתפקידים תלויי תפקיד הגנה. אין דבר כזה.

להפריד בין תקן לתפקיד.

בשירות המדינה, ברגע שאת מפסיקה להיות יועצת לקידום מעמד האישה לוקחים את הדרגה בחזרה. אנחנו מתעקשים על הסיפא.

אני חוזרת לשאלה הקודמת, מה קורה עם יועצות שנכנסו לתפקיד מחוץ לעירייה, שעמדו בתנאי מכרז.

הכלל הבסיסי הוא שיש הקבלה למנהל אגף, אם יש דבר כזה באותה רשות מקומית, או למנהל מחלקה, בדרך כלל זה יהיה למנהל מחלקה, וזה לגבי מישהי שבאה מבחוץ. אם היא כבר עובדת, השאלה באיזו דרגה היא היתה. אם היא היתה בדרגות שהן פחותות ממנהל מחלקה או לפי מה שיש באותה רשות, זאת תהיה הדרגה שלה. אם היא גם ככה היתה מנהלת מחלקה, אז היא תקבל דרגה אחת נוספת.

אני מעלה שאלה, תהיה: אני יודעת שהממונות בשירות המדינה, נלקחת מהן הדרגה ואנחנו חושבות שזה לא צריך להיות כך. ההבדל הוא, לדעתי, שלממונה יש הגבלה כמה שנים היא יכולה לכהן ויועצת, במקרה שראש עיר מכהן 5 שנים, היא אמורה לכהן 5 שנים אם הוא לא מחליף אותה. יש פה יועצות שמכהנות למעלה מ-5 שנים. האם אין מצב שבו אם כיהנתי וזאת דרגתי 5,8,10 שנים אני נסוגה אחורה? הרי גם הפנסיה שלי נפגעת וגם תנאי העבודה שלי נפגעים.

אנחנו מדברים על האינטרוואל של מספר שנים, ודיני העבודה מסדירים את זה. יש בזה משהו נכון במה שאת אומרת, שברגע שעובד משמש מספר שנים בתפקיד אז לכאורה קשה לקחת לו את ההטבות בחזרה. את זה דיני העבודה מסדירים. אני מדבר על המקרה אחר, שאם ממנים עובד לשנה או שנתיים...

יש הבדל בין התפקידים כי תפקיד של ממונה במשרד ממשלתי, היקף הסמכויות שלו, בדרך כלל זאת מישהי שעושה את זה בנוסף לתפקידים אחרים והדברים שהיא אמורה לעשות במסגרת התואר הזה יותר מצומצמים מאשר מישהי שהיא יועצת לענייני מעמד האישה ברשות מקומית אמורה לעשות, שזה באמת תפקיד של סמכויות ואחריות.

אני מנסה למצוא פשרה בין ההצעות.

תוך כדי הדיון אני חושבת שיש פה לא רק פגיעה בסטאטוס אלא אפילו נסיגה לאחור. מתוך השטח, יש בפועל יועצת שיושבת 10 שנים בתפקיד עם הדרגה שהיא מקבלת. בזמן של ה-10 שנים האלה היא לא עולה על שום מכרז אחר בעירייה שיכול לקדם אותה מבחינת דרגה ואז, בתום ה-10 שנים אומרים לה: גברתי, תודה רבה על כל המאמצים שלך, עשית שני תפקידים, האחד בהתנדבות בלי שכר ובלי כלום ובעצם תחזרי לדרגה שהיתה לך לפני זה, והיא הפסידה 10 שנים ולא עלתה על שום מכרז ולא התקדמה היא חוזרת לאחור. אני לא משפטנית אבל אני חושבת שאולי אפשר להכניס סעיף שאומר שמי שהיתה יועצת 5 שנים ומעלה, ממנה דרגתה לא תלקח.

הייתי אומרת פחות.

זאת פגיעה בתנאי עבודה.

החוק החדש משנה את המודל שהיה קיים קודם לכן. ראש העיר היה ממנה מבין עובדות העירייה, לא אחת מ-4 הדרגות הבכירות כפי שהחוק התכוון אלא שהיה מממן את הסייעת, את זאת שהכניס כעזרה במערכת הבחירות ומקפיץ אותה לאחת מ-4 הדרגות הבכירות כיועצת למעמד האישה.

החוק פותר את זה.

החוק הזה פותר את הבעיה כי הוא בא ואומר מלכתחילה, שיועצת למעמד האישה מתמודדת עכשיו לתפקיד של מנהל אגף או מנהל מחלקה, תלוי במעמד הגבוה יותר, אז בואו נדבר על מנהל אגף. כשהיא במעמד של מנהל אגף, בואו ניקח מצב שמישהי באה מבחוץ. היא באה מבחוץ ומתמודדת על מכרז של מנהל אגף, היא זוכה ומקבלת דרגה 43 ברשויות הגדולות. אחרי שנתיים עולה לדרגה 44, אחרי עוד שנתיים עולה ל-45 ונשארת ב-45. עכשיו היא יכולה להתמודד על משרה אחרת או שיפטרו אותה על פי נוהל די מסובך, הפיטורים שלה הם לא קלים, אם לא מרוצים ממנה יכולים לפטר אותה, אם מרוצים ממנה היא תישאר בתפקיד. אם היא לא מרוצה מהתפקיד היא יכולה להתמודד על משרה אחרת ואף אחד לא פוגע לה בשום דבר. אמרנו לגבי הסיפא של הסעיף הזה שאם מתמודדת אחת מעובדות הרשות ודרגתה ממילא דרגה של מנהל אגף, ומנהלי אגף עולים אוטומטית ברשות המקומית, לא כמו בשירות המדינה שצריך המלצה של מעביד, אנחנו ניתן לה בונוס על אף שבדרגה שלה בתפקיד הרגיל שלה היא עוד לא קיבלה את הדרגה המקסימאלית של מתח הדרגות שלה, פה היא תקבל ישר את הדרגה המקסימאלית. אפשר לבטל את הדרגה הנוספת הזאת, לתת לה דרגה כרגיל ואז לא לוקחים ממנה שום דבר. אבל אם אנחנו אומרים שמתמודדת עכשיו מישהי למשרה של מנהל אגף, היא מקבלת לא מנהל אגף אלא מנהל אגף פלוס 1, ואת הפלוס 1 הזה אם היא לא עברה את מסלול הקידום האוטומטי של שנתיים שנתיים, הרי כל שנתיים זה דרגה, ולא הגיע לדרגה המקסימאלית, את הפלוס 1 הזה היא לא תקבל אוטומטית.

ואם היא הגיעה לרמה המקסימאלית ואחרי 5 שנים אומרים לה לעבור תפקיד?

אז ודאי שלו כי בשלטון המקומי אוטומטית מתקדמים כל שנתיים בדרגה בתוך מתח הדרגות.

יש פה שני דברים נפרדים ואנחנו מערבבים.

אני חושבת שתוספת הדרגה ניתנה רק לכאלה שבנוסף לתפקידם עשו את העבודה הנוספת ולא לאלה שיש להם את המשרה המלאה, וזאת האבחנה שצריכה להיות.

נכון. אז יש פה שני דברים שאנחנו מדברים עליהם והם שונים: דבר אחד, השאלה האם תוספת הדרגה שהיא כאילו אוטומטית למי שהיתה עובדת ונכנסת לתפקיד הזה, האם נכון להעניק אותה גם למישהי שהיא ב-100% משרה יועצת ותהיה בדרגה של מנהל מחלקה או מנהל אגף. פה אני חושבת שיש ממש בטענה שתוספת הדרגה באה יותר לרוב המקרים בשטח, שמוסיפים תפקיד למישהי. זה דבר בפני עצמו ואפשר לעשות את התיקון הזה.

תוספת מאמץ...

זה הדבר שהתכוונו אליו ומהותית הוא יותר נכון ולא צריך סתם "לתפוס טרמפ" על ניסוח שהכנסנו פה. דבר שני זאת השאלה לגבי לחזור לדרגה הקודמת שהיא היתה בה קודם, ואני חושבת שפה, מכל הטיעונים שנשמעו, נראה שאולי צריך לעשות את האבחנה על פי תקופות ואם היועצת היתה תקופה מסוימת, וצריך לחשוב על מה מדברים, שנתיים, שלוש, על תקופה שהיא עשתה תפקיד של מנהלת אגף כל שהוא אחר ברשות המקומית וקיבלה את הדרגה המתאימה, אז אם היא תעבור לתפקיד אחר ברשות לא יעבירו אותה לדרגה אחרת. צריך להשאיר את זה ולא לגרום פה לפגיעה באנשים שעושים כמה שנים בתפקיד.

מה עמדת האוצר?

אני יכול לחשוב על איזון בין שתי העמדות, ומתוך היקש מהסכם קיבוצי אחר שם ההתניה היא לפחות 8 שנים ופה לא נדרוש בגלל הנושא ובגלל הנשים ומעמד הנשים, נסתפק ב-6 שנים ולמספר 6 יש היגיון מסוים. אנחנו רוצים שהתקופה תהיה לפחות קדנציה. אנחנו לא רוצים שכל ראש עיר שיתחלף יבוא ויחליף את היועצת.

אז אתה מדבר על 5 שנים.

5 שנים.

אבל זה לא תלוי בנו.

אני רוצה שנעשה התייחסות ממוקדת לתפקיד הספציפי הזה. המינוי הוא לא מינוי זמני אלא מינוי לתקופה ומרבית היועצות שמכהנות ברשויות המקומיות מכהנות תקופות ארוכות, אלא אם כן יש שם חילוקי דעות או מחלוקות פנימיות או בחירות שראש רשות מחליט להעביר את היועצת מתפקידה, וגם כאן נתנו מענה בתהליך המינוי, המכרז שיועצת צריכה לעבור זה כבר לא מה שהיה קודם.






יש כאן השלכות תקציביות שראש הרשות צריך לקחת בחשבון שנניח כשהוא מחליף יועצת כל שנה, וקשה לי להאמין ראש הרשות ירוץ לקדם את העובדות שלו בכל שנה ולהעניק להם דרגה בכירה, בואו לא נתבלבל, זה לא משהו שקורה בשלטון המקומי - -

זה כן קורה בשלטון המקומי.

אנחנו לא רואים הרבה נשים בדרגות בכירות בשלטון המקומי. הדרגה הזאת מהווה תמריץ ליועצת שעושה את תפקידה ללא תקציב וכמעט ללא שכר, וזה כפל תפקידים שהיא לוקחת על עצמה. אני חושבת שיש מקום לעגן את זה ולשמר את זה ו-3 שנים זה מספיק, זה מראה על רצינות של היועצת ושל ראש הרשות. אם יקודמו נשים לתפקידים בכירים, זה רווח נקי של כולם.

5 שנים, קדנציה.

מה זה קדנציה? ואם יש באמצע ועדה ממונה?

אז כמה מקרים של ועדות ממונות יש?

לא חסר. 3 שנים זה מספיק.

לא פחות מ-5 שנים, וזאת הפשרה שאנחנו מסכימים לה.

אני רוצה לשאול ולחדד: אם בפרק הזמן הזה באופן אוטומטי בתפקיד הנוסף שלה מגיעה לה הקפצה בדרגות, היא לא נפגעת?

הפז"ם הרגיל שלה לא נפגע.

כלומר, תוך 5 שנים היא יכולה להגיע לאותה דרגה ממילא.

כן, אם זה כדין.

אני תמיד מנסה לקשור את הדברים למציאות וזה הפלוס שעסקתי בזה. המצב היום, ואנחנו חייבים לראות את השלטון המקומי שלפעמים יש בו ועדות קרואות, בחירות מוקדמות, שעלולים להשפיע על המצב הזה. אמרת שיש לפעמים ניצול וקידום דרגות, זה קיים ולא נהיה נאיביים, מסיבות כאלה ואחרות שלא אכנס אליהן, אבל זה פחות קיים אצל היועצות. זה מנוצל בכל מיני דרגות ותוספות לרוב פוליטיות להסדרים כאלה ואחרים - -

בקרב הבכירים?

- אבל פחות עם היועצות. מאחר שהנושא של השלטון המקומי, יש לו את הדינאמיות והכללים שלו, הוא לא שלטון מרכזי ורק אם אמנה עכשיו כמה ועדות קרואות יש אם זה בלוד ובמקומות אחרים, אחרי שנה, שנה וחצי עם תקציבים כאלה וכולי, לנסות שהמצב המשתנה הזה או הדינאמיות או חוסר התפקוד מכל מיני סיבות, שלא יפגעו ביועצת. שיתנו לה הגנה. מצד שני, נראה לי ש-6 שנים זה הרבה וצריך לתת את האפשרות של הגמישות והאיזונים כי במקרים רבים צריך שלא לשפוך את התינוק עם המים. מרוב שאנחנו רוצים להגן, בסוף אנחנו פוגעים בזכויות. אז אם אנחנו אומרים קדנציה, גברתי היושבת ראש, היא אף פעם לא מוגדרת.

לפחות 5 שנים.

יש לי הצעה שמתווספת להצעה של האוצר ומאפשרת את זה ופותרת את הבעיה. בכפוף להתחייבות שלכם, ההתחייבות של 5 שנים היא הגיונית ומקובלת לדעתנו. ההקניה של דרגה לאחר 5 שנים היא הגיונית. הענין הוא החשש שכשימנו ועדה קרואה או במסגרת תכנית הבראה ישללו את אותה דרגה, וזה מה שאנחנו צופים, ובגלל זה הייתי רוצה לקבל התחייבות מהאוצר שזה לא יקרה ואז עלינו זה מקובל, אנחנו ממליצים לקבל את ההצעה הזאת של 5 שנים, בכפוף לאותה התחייבות.

אני מבינה ממך שזה בל יעבור, נציג האוצר, ואם נלך על 4 שנים אתם תתנגדו?

כן, חד וחלק. אני עושה היקש מהסכמים קיבוציים אחרים. יש פה השלכות רוחב. הסכמים אחרים מדברים על 8 שנים ופה אנחנו לפנים משורת הדין הולכים על 5 שנים.

בסדר גמור.

מה עם ההתחייבות?

לענין ההתחייבות, אני חושב שהדרישה תמוהה.

נכניס שני תיקונים: האחד, שהסיפא הזה יחול רק לגבי מי שכיהנה בתפקיד פחות מ-5 שנים, שהדרגות לא ישמרו לה. הדבר השני, לגבי הדרגה הנוספת, מה שנאמר קודם, שתוספת הדרגה רלוונטית למי שעובדת בנוסף לתפקיד אחר ולא לגבי מישהי שמתמודדת על התפקיד כמשרה מלאה ואז היא מוקבלת למנהל מחלקה או למנהל אגף.

אני רוצה להעיר בקשר ליועצת, ואני לא שלמה עם הדבר הזה אבל אני משמשת קול לאחת הרשויות המקומיות שהפנתה את תשומת לבי לדבר הזה ואני רוצה להביא את זה לדיון. הפנו את תשומת לבי שלפעמים היועצת היא לא תושבת הרשות, וזה פוגע במידה מסוימת בפעילותה מול תושבות הרשות. היא לא מספיק מכירה, ואני לא שלמה עם הדבר הזה כי אני חושבת שאם זה לא קיים לגבי תפקידים אחרים בעירייה, זה גם לא תופס פה. אני מעלה את זה פה כי נתבקשתי לעשות כך.

מרית, אנחנו נעבור על הסעיפים שיש בהם תיקונים ובסוף הדיון נדבר על זה.

בפסקה 5 יש תוספת שאני מציעה אותה בעקבות חוק שראיתי שעבר ממש בסוף המושב הקודם, חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור). זה חוק חדש שעבר בקריאה שלישית, ויש שם הוראה שמתייחסת למשאבים שנדרשים לממונה על תלונות הציבור לשם ביצוע תפקידו. זה משהו שלא מחייב תוספת ספציפית כי אנחנו לא קובעים פה סכומים אבל אני חשבתי שאם זה בהוראה שראויה שם, אני חושבת שהיא ראויה גם פה כי כן שמענו בדיונים שהיו פה שבתפקיד הזה יש בעיה כזאת, שלא נותנים את המשאבים ההולמים לביצוע התפקיד, וזה כמובן לא מבטיח את זה. יהיו סדרי עדיפויות כמו עם הרשות למלחמה בסמים, שחייבים לעשות מצ'ינג בתוך תקציב הרשות.

אנחנו מתנגדים לסעיף הזה ואגיד את ההבדל ביניהם. בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), שם נקבע שזה תפקיד נוסף למבקר. ואז, במסגרת הזאת, המחוקקים רצו להסדיר שהמבקר יוכל לעשות הן את תפקיד המבקר והן את תפקיד הממונה על תלונות הציבור ולכן הוסיפו את הסעיף הזה, ופה אנחנו מדברים על תקן של יועצת. אנחנו מתנגדים לסעיף הזה במיוחד בגלל שהוספנו את זה בסעיף 10 לתוספת בתור - -

בסעיף 10 רק אומרים שצריך להגיד מה התקציב הזה. פה אומרים איזה עיקרון שהוא בייסיק. זאת אומרת, זה שצריך לתת את המשאבים ההולמים לביצועו זה דבר בסיסי וזה מאפשר לחזק - -

אנחנו מתנגדים לזה כי אני רואה את זה אח"כ כעתירות לבג"ץ למה תוקצבו רק 10,000 שקל ולא 25,000 שקל או 100,000 שקל.

מה הרעיון המרכזי מאחורי כל החוק אם לא להקצות משאבים בתוך הרשות - -

אבל בהרבה רשויות, לפני שהתקבל החוק על ממונה על תלונות הציבור היה אדם כזה, בדיוק כמו היועצת. והיום, כשהגדירו בחוק לממונה לתלונות הציבור שחובה שיהיו לו מינימום משאבים, יכול להיות - -

היה הבדל כי בממונה תלונות הציבור אנחנו בחקיקה הטלנו את התפקיד על המבקר. הם רצו לעשות תקן נפרד ואנחנו התנגדנו וההסכמה היתה שזה יהיה תפקיד המבקר. פה ביקש המחוקק שנבהיר שלמבקר יצטרכו לדאוג שיהיה תקציב גם לביקורת וגם לפניות ציבור כי החשש היה שתפקיד ממונה תלונות הציבור יבלע את תפקיד המבקר והוא לא יוכל לעשות אותו. אנחנו מדברים בעיקר על תקן. יהיו מקרים - -

זה לא תקן.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לדבר אחד מתוך השטח: אני חושבת שצריך תקציב כי אי אפשר לעשות בלי תקציב, בלי תקציב זה עלה תאנה אבל יש פה בומרנג. ברגע שראש רשות מקומית רואה את הסעיף הזה, יש רשויות שבגלל זה עד היום לא ממנות יועצת.

יש חובה על פי החוק.

יש 50 רשויות שעדין אין יועצת, ואם את שואלת אותי זה בעיקר במגזר הלא יהודי, שהן במצב כלכלי מאוד גרוע והן חוששות בדיוק מהדבר הזה. השאלה אם להכניס את זה לחוק.

בואו נשמע את האוצר, אולי הוא מסכים.

לא, לא.

מה זה קשור לאוצר? זאת חלוקה פנימית של התקציב של המועצה ואין קשר. זה תיעדוף בתוך הרשות המקומית, סדר עדיפויות.

בכל הרשויות, איפה שלא מינו עדין, זה מה שקורה.

כן צריך להשאיר את זה. אני קראתי את זה ואמרתי לעצמי: לא הגדרנו את עצמנו. משאבים הולמים זה כמו ייצוג הולם כשצריך להגדיר, ואז זה יהיה תפקידה של כל יועצת כמו שעשינו עם הייצוג ההולם וכל אחת הגדירה 30%,40% וכל הלאה, ניסינו לעשות את זה גם כאן. זה פתח, זה דריסת רגל ולא מעבר לזה כי משאב הולם יכול להיות לראש עיר אחד לתת לה קו טלפון ולשני לתת לה משרד עם מזכירה וכולי. זה פירוש שכל אחד יפרש כמו שהוא רוצה.

כי פה לא הגדרנו...

אני רוצה לחזק את מה שאת אומרת. מרבית היועצות עושות את זה כתפקיד נוסף על תפקידן האחר ברשות, והתפקיד האחר ברשות יש לו איזה שהוא תקציב, אבל תקציב היועצת היום, נכון להיום, אין שום הגדרה ברורה בשום מקום שצריך לתת ולו - -

גם לא תקציב חינוך.

מה זאת אומרת?

אין שום חוק שאומר לתקצב במשאבים הולמים את החינוך, לתקצב במשאבים הולמים את הרווחה.

אבל יש תקציבים לרווחה ולחינוך והמדינה נותנת תקציבים ואז הרשות נותנת ואני לא יודעת באיזו קומבינה. אנחנו מצלמות היום תמונת שטח שאין שום גורם היום שמממן איום את התפקיד. למנות תפקיד בחוק, מנהלת אגף עם דרגה בכירה וללא שקל אחד בכיסה ואין לה שום משאב מוגדר בשום מקום אלא היא תלויה ברצונו הטוב של מישהו, זה בדיוק - -

· - -

אנחנו רוצות להתייחס לנושא משאבים ואולי זאת הדרך היחידה לפרוץ את המחסום הזה של פושטי הרגל ואוספי הנדבות - -

זה בדיוק משאיר אותך כפושטת רגל כי זה לא מגדיר כלום, זה מאוד עמום פה. הוא ייתן לך קו טלפון ובזה תסתפקי.

אני רוצה להוסיף שיש אזכור של תקציב בחוק הרשות, ואני חושבת שאני הכנסתי את הסעיף הזה כי אמרתי שתהיה רשות ויש כאן תקציב, ולא סתם תקציב אלא תקציב לפעולות ולשכר. אני חושבת שההצעה של תמי טובה.

זה עלה תאנה.

אני חושבת שההשוואה שעשית לגבי הרווחה והחינוך היא בכלל לא במקומה ולא לענין. למה? כי שם יש לאגפים הסכמים וחקיקות בין השלטון המרכזי של אחוזים מסוימים שמוקצבים, של 25% השלטון המקומי שמתקצב מול 75% ברווחה ובחינוך, שהתקציבים מוסדרים וברורים על פי חוק. כשאנחנו מדברים על תפקיד חדש שהוא ממוסד, אנחנו מנסים למסד את התפקיד, עובדה שכשהחוק חוקק לא היו הרבה דברים וראינו את זה כתחילת תהליך. אם תשאלי אותי, גברתי היושבת ראש, אם זה המצב האידיאלי שאני רוצה בחוק? לא, אנחנו גם בזה התפשרנו. אבל הראיה שלי היתה שעדין, אם החוק הזה יתקבל ואני רוצה שנציג האוצר יקשיב טוב טוב, גם כשזה יתקבל בקריאה שלישית, התחלתי לחשוב על הצעת חוק לתיקונים נוספים כי אנחנו רואים בחוק הזה חוק תהליכי, שכל פעם צריך להוסיף נדבך נוסף שישמש מסר לחינוך אזרחי. בשנת 2000, כשחוקק החוק גם לא יכולנו להכניס כי אז זה היה הלם כזה שנפל על הרשויות המקומיות, שהיה צריך לתת להם אפשרות לעכל ולהתחיל לחנך לסוציאליזציה, שהתפקידים הנשיים הם חשובים. יש בחוק הזה, מעבר לכל החוקים הנוספים שמוגדרים למשימות ומילוי תפקיד, יש לו מהויות מסוימות שהן "בילד-אין" בתוך השורות האלה. נכון שאנחנו עוסקים רק בחוק, אבל יש לזה ערך נוסף של מסר ושל שדר כלפי החברה כולה, כלפי הרשויות, שאנחנו רוצים שחוק כזה יחלחל וישפיע על אג'נדות נוספות ועל חקיקות ועל דפוסי התנהגות בכל השורות. הרי לא הכל בחוק.

לכן, אני חושבת שכן צריך לתת. למה? כי יש רשויות שאין להם. מי שאין לו – ימצא את הדרך כי החוק לא אומר שאם אין לך חובה נביא אותך לבג"ץ וכולי, אבל הוא משאיר פתח של חשיבות. לתקציב יש חשיבות. לענין השני, שהפרידו, אני הייתי שותפה להצעת חוק חדשה של מבקר ופניות ציבור, הייתי גם בעד שני תפקידים ושם זה דיון אחר לגמרי, זה מהות אחרת כי זה תפקיד קיים והיו מאבקים לגבי רשויות קטנות ובסוף איחדו, כי זה חלק מהחוק של השלטון המקומי וכל הרפורמה בשלטון המקומי וזה שונה, זה תקציב ממוסד. יש לו את הערך, את המסגרת שלו, והיה חשש של זליגה מסוימת שתפקיד יבלע בתפקיד – זה דבר אחר, אי אפשר לקחת בדיון כזה סעיף אחד ולהתאים אותו, כשאנחנו גם לא עוסקים בכל המהות של הסעיף, שהיא אחרת. כל מקרה לגופו. במקרה הזה אנחנו לא יכולים להשוות את החוק הזה לאף חוק אחר כי האחרים ממוסדים, אם לא בתהליך מסוים של פיתוח אלא בתהליך של חשיבה עתידית ומיזוג ושיפור. אנחנו פה עדין לא הגענו לשלב הזה ולכן, הייתי מציעה ומקבלת להשאיר את התוספת הזאת - -

רבותי, הזמן קצר.

אני רוצה להתנצל על כך שיש לי עוד דיון, זה גם נושא שלי, ולפני שאני עוזבת אני חוזרת לכך שעוד לא הגעתם לסעיף של גפני. אני חושבת שאנחנו חייבים להתחשב בדפוס החיים של הציבור הדתי החרדי, ולתת להם אפשרות כי בנושא של האקדמאים צריך להכיר במסגרת של הלימודים שלהם, ולאפשר שלא זה יבלום. אני התחייבתי מעל במת הכנסת ואני חושבת - -

אני חושבת שכולם מסכימים.

אני מתנצלת שאני יוצאת. תודה רבה.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם: יש בחוק הזה שני סעיפים שמתייחסים לתקציב. האחד, לטעמי, מאוד חזק והשני מאוד חלש. השאלה אם החזק לא מייתר את החלש. הסעיף החזק הוא בסעיף 10ב. "התקציב יהיה סעיף נפרד למימון פעולות היועצת לקידום מעמד האישה." אני חושבת שזה סעיף מאוד חזק כי גם ראש עיר שממנה יועצת ובסעיף הזה יש 0, זאת אמירה מאוד קשה ובוטה, זה משהו שאפשר לתלות אותו בחוצות העיר. הנה, אתה מינית יועצת ואתה לא נותן לה משאבים. הסעיף השני, שעכשיו דיברנו עליו, "הרשות המקומית תעמיד לה משאבים הולמים", זה עלה תאנה ואני יכולה להגיד לכם את זה מהחקיקה של ... ראש העיר ניצן ייתן לישראלה פלאפון שממומן על ידי הרשות, זה גם סוג של משאבים הולמים. מה זה משאבים הולמים? הוא ייתן לה 1000 שקל לשנה והשני חצי מיליון. זה כל כך עמום וזה כל כך לא מוגדר. השאלה אם הסעיף השני שמדבר על סעיף מיוחד לא מייתר את ההערה הזאת.

את ממש לקחת לי את המלים כי אתמול ישבה פה היועצת של ירושלים וסיפרה שהיא מקבלת 150,000. אני מייצגת פה גם יועצות אחרות, אני לא באה רק בשם עצמי. יועצות מספרות שהן לא מקבלות אפילו 10,000 שקל. לכן אני מסכימה עם העמימות חזק.

כאשר מדברים על התקציב, אני אמשיך ממה שנאמר, כאשר כל רשות או כל יועצת או כל מנהל מחלקה מתייחס לתקציב שלו ברמה האישית, תלוי במצב הכלכלי של אותה רשות. אני עבדתי ברשות שמתנהלת היטב ומתוקצבת נכון ומשרד הפנים יעיד על כך, קיבלתי תקציבים נהדרים כשעבדתי שם וייצרתי מגיוסים נוספים שהיתה שם פעילות עניפה. אנחנו 6000 תושבים ואנחנו לא מקבלים שום מענקים מהמדינה כי הרשות מנהלת את עצמה.

כאשר מדברים על לתת משאבים, אולי כפי שאנחנו מפרידים בין שכר לבין פעולות, לתת בנושא משאבים/לפעולות ויהיה לזה מפרט כי זה לא יכול להיות כפי שאת אומרת, שבבוטות של ראש הרשות כפי שהוא מינה את ההיא ושם לה דרגת שכר, הוא צריך לתת לה את המשאבים האמיתיים לעבודה ואז צריך תקציב פעולות. זה לא יהיה כיסא, שולחן, פלאפון.

אבל תקציב פעולות יש בסעיף אחר, זה בנפרד.

הדיון בשלב הזה מכוון לנושא של סטנדרטיזציה. אם לכל רשות, שלאחת יש 6000 תושבים לעומת רשות כמו ירושלים שיש בה 150 נחשב להרבה אבל אם נחשוב פעמיים זה לא הרבה על פי הגודל של ירושלים, זאת אומרת שלחזק את כל הענין אנחנו צריכים להתכוון למשהו של הסטנדרטיזציה, על פי איזה סטנדרט יקבע התקציב. יכול להיות שצריך להכניס איזו שהיא אמירה כמו שדיברנו לגבי היועצת, שמשמעות התקציב נובעת גם מגודל היישוב. ואז, אולי זה - -

השאלה אם אז זה לא התערבות של חקיקה בעניינים פנימיים של הרשות.

לזה אנחנו מתנגדים. הגענו לנוסח מוסכם ומבחינתי, הישיבה היום היתה לעשות וי על מה שהוסכם ולהמשיך הלאה.

זה קל מאוד כי בוודאי שאתם מתנגדים והאוצר מתנגד - -

חבל כי יש את סעיף 10 שאומר תקציב פעולות ואם ראש העיר ישים שם שקל או 10 שקל, זאת תהיה אמירה של ציבור הבוחרים.

מצד אחד, זה נכון שחייבת להיות התייחסות לתקציב בתקציב הרשות המקומית וזה כבר יוצר שקיפות ומאפשר התייחסות. מצד שני, אני לא רואה סתירה בין הדברים, אני לא חושבת שזה מחליש את הסעיף השני, שבכל מקרה צריך להיות. ההחלטה היא של הוועדה אבל זה כן מעביר איזה נטל ליועצת להציב את הסטנדרטים שדרושים לה לצורך מילוי תפקידיה. אני רואה מחלוקת בין היועצות כי חלק רואות את זה כדריסת רגל או משהו שמאפשר לטעון טענות ואולי לקבל יותר או להגיד שזה לא הולם או שכן נדרש תקציב כדי למלא את התקציבים, וזה שיהיה כתוב 0 זה לא רק מאפשר שקיפות להראות את זה ולהציג את זה אלא זה לא תואם את מה שהחוק אומר, זה אומר בסתירה למה שהחוק אומר. אני חושבת שאם כתבו את זה לגבי ממונה על תלונות הציבור, אותה בעיה של כפל תפקידים ושל מציאות שבה לא תמיד יש את המשאבים ההולמים קיימת גם לגבי התפקיד הזה, ואין סיבה טובה שמצדיקה אם זה קיים שם לא לכלול את זה פה.

אבל יש סעיף נפרד בתקציב לממונה על תלונות הציבור.

יש סעיף נפרד, אבל אנחנו לא יודעים כמה יהיה כתוב בו וכיוון שיש בעיה של משאבים שלא תמיד ניתנים לצורך מילוי התפקיד ושל כפל תפקידים ברוב הרשויות המקומיות, הדבר הזה, מאותם נימוקים שהיה נכון שם נכון גם פה. אבל שוב, אני שומעת את החשש שמצד שני ישתמשו בזה ואין פה נכון או לא נכון.

במחשבה שנייה, וגם אמרתי שכדאי להשאיר ואולי נסתפק בסעיף 10, במחשבה שנייה זה כן צריך להישאר כי סעיף 10 מדבר אך ורק על תקציב. פה מדברים על משאבים הולמים. זה משרד שאין לרוב מזכירה - -

זה את מפרשת את זה ככה.

לא, זה אנחנו פה מפרשים את זה כך. היועצות שיש להן ורואות את אלה שאין להן, שאת מדברת על תקציב הוא יכול להשאיר אותה בלי שום דבר. יש לה תקציב של 50,000 שקל אבל אין לה קו טלפון, אין לה מזכירה - -

אבל זה לא צריך להיכנס לחקיקה קו הטלפון.

למה לא?

אני מבקש להבהיר שהעמדה שלנו, כממונה על השכר, היא לענין הדרגות. אין כאן נציג של אגף תקציבים שאמור לתת את הדעת לענין תוספת תקציב ואני מפנה את תשומת ליבה של תמי לענין ההשלכות של הצעת חוק תקציבית, כי משאבים הולמים זה עלויות, ועלויות זה לשנה וצריך לחשוב כמה זה יעלה. יכול להיות שתבוא דרישה מהשלטון המקומי לשיפור ממשרד האוצר.

כשיש חובה גם היום לכל רשות מקומית למנות יועצת - -

אני מדבר על התוספת התקציבית.

לצד החובה למנות יועצת יש חובה שלא צריך לכתוב אותה בשום חוק, שכשאתה ממנה אדם לתפקיד, שהוא יוכל למלא את התפקיד שלו. אני לא חושבת שבזה שאני אומרת את זה עכשיו נכון שזה יאפשר אולי לטעון את הטענה שעכשיו אמרתי קצת יותר עם בסיס חזק, אבל זה לא אמור ברמה העקרונית להיחשב כתוספת תקציב כי אחרת הייתי אומרת שזה נכון שחובה למנות מישהו לתפקיד אבל לא באמת התכוונו שניתן לו את התקציב כדי לבצע את זה. זו לא אמירה שהמחוקק שחוקק את החוק הזה רצה שתעמוד מאחורי החוק הזה. כך שאני רואה את זה כמעגן את העיקרון הבסיסי שכשאתה ממנה לתפקיד ואתה קובע חובה חוקית למנות מישהו לתפקיד, אתה חייב לתת לזה גיבוי.

אני לא חושבת שיש יועצת שלא נתנו לה קו טלפון או לא נתנו לה שולחן כי בדרך כלל אלה המאפיינים שיש למבקר. כי יועצת, בדרך כלל, היא עושה טוב לראש רשות כי אם הוא פועל עבור נשים, יש לו עוד כמה שיצביעו עבורו. מבקר פנים זה נכון, ונתקלנו במבקרי פנים ששמו אותם במרתף בלי טלפון, בלי שולחן ובלי מחשב. אני לא מאמינה שזה המצב של יועצות, למעט אם הן הגיעו לעימות אישי ואז זה יכול להיות גם מנהל מחלקת רווחה, מנהל מחלקת חינוך או כל עובד אחר שמתנכלים לו, ויש את בית הדין לעבודה כדי לפתור את הבעיה הזאת.

אנחנו מתנגדים לתוספת הזאת, היא לא היתה קודם לכן. אנחנו חושבים שחבל לעצור את החוק בשלב שבו הוא נמצא. תורידו את התוספת ואנחנו באמת גמישים ויכולים להגיע להבנה. חבל שנצטרך לעצור את זה על הסעיף הזה.

אולי נחזור לסעיף הזה?

אני רוצה להתייחס לנושא התקציבי כי לא מדובר פה בתקציב נוסף. מדובר פה בשינוי חברתי ובתיעדוף אחר בתוך הרשות המקומית של פעולות ומשאבים. מה לעשות שבהרבה מאוד מקרים פעולות ומשאבים שנוגעים לנושאים שקשורים לנשים ברשות המקומית נדחקים. צריכה להיות כאן אמירה ברורה גם לגבי הקצאת משאבים וגם לגבי סעיף תקציבי. זה שני צירים נפרדים.

את הדברים האלה כבר שמענו, זה חוזר על עצמו.

אני חושבת שאם אנחנו מוותרים על הסעיף שמדבר על משאבים הולמים, נוכל להכניס לסעיף 10ב שקיים כבר אופציה למינימום אחוז מתוך התקציב. זאת אומרת, את לא באה למועצה ומחייבת אלא רק - -

לא, לא, זה יותר מסבך את הענין.

לגבי מה שאמרה אורית משדולת הנשים, אחר כך, בנסיבות אחרות אומרים לנו שהשלטון המרכזי מתערב יותר מדי בשלטון המקומי וקובע לו מה הם משאבים הולמים ואיך הוא צריך להתנהל. חבל שרינה לא נמצאת פה היום אבל אנחנו מאמינים ששלטון מקומי כן יתקצב את הנושא הזה. אולי לא בשנה הראשונה, כמו שאנחנו מצפים אבל אני משערת שגם היום כבר יש יותר תקציבים מאשר היו לפני 7 שנים ובעוד שנתיים יהיו יותר תקציבים. אנחנו ממש מתנגדים לסעיף הזה. אני חושבת שהתערבות ייתר לא נותנת שום דבר מצד אחד, ומצד שני בגלל שזה לא מסביר שום דבר זה פתח לעתירות ותביעות והתנגחויות פוליטיות בקטע של משאבים. לסעיף של הפעולות אנחנו מסכימים, מבחינתנו הוא יותר חזק והוא גם יקוים יותר.

יש בזה היגיון. העיקר שלנו זה התקציב. גם אם אשב באמצע המסדרון, התקציב יותר חשוב בשיקול.

אבל הנושא של התקציב יותר חשוב.

אבל התקציב שיש בחוק הרשות לא מגיע אלינו. מה שקורה ברשות לסמים הוא שהם ממנים שקל והעירייה שקל, ואת זה אתם לא מצליחים לעשות. אז תתחילו.

אם יש לנו מחלוקת לגבי זה, גם נאדיה חילו וגם אני וגם היועצת המשפטית, אנחנו בעד הסעיף הזה. אם יש לך הסתייגויות, נציגת משרד הפנים, אפשר להציג את זה כהסתייגות.

חבל, הגענו להבנות בנוסח הקודם והיו הרבה שיחות על הטיוטה הזאת והיו הבנות.

יש עמדות ובקריאה שנייה ושלישית יש גם אופציה להגיש גרסאות והסתייגויות ולהביא חלק מההכרעות למליאה.

אנחנו משאירים את זה.

מרגלית, את רוצה שנשמור את הזכות להגיש הסתייגות בענין הזה?

בוודאי.

אני צריכה מכתב בשם שר הפנים על ההסתייגות.

עוד שני עניינים יותר מהותיים ואז אם יש עוד הערות לנוסח נשמע אותן. הענין הנוסף זה מה שדובר לגביו, התואר האקדמי. דיברנו על זה לקראת הקריאה הראשונה והכנסנו אז נוסח שאומר שגם תעודה המעידה על סיום לימודים אחרים, בסעיף 4 להצעת החוק, בעמוד שאחר כך בפסקה 1, שאחד מתנאי הכשירות זה תואר אקדמי. קבענו לזה גם הוראת מעבר, שזה יחול אחרי 4 שנים על מי שמכהנת היום. יש חלופות לתואר אקדמי שזה או תואר אקדמי מוכר בחו"ל או לימודים אחרים שהם שווי ערך לתואר אקדמי.

הנוסח הזה של סעיף 4(א)(1), זה נוסח שסוכם עם משרד החינוך?

כן. התייעצתי עם גף הסמכה והדרכה - -

לא, גף להערכת תארים.

גם אתם וגם אתם. לגבי תואר מחו"ל אין בעיה וזה תואם את מה - -

כל הסיפור של אוניברסיטת לטביה, שהיה בזמנו - -

זה הנוסח שהולכים עליו, מוסד מוכר במדינתו.

אגב, אומרים שאוניברסיטת לטביה טובה מאוד אבל השלוחה פה לא עבדה לפי הכללים שלהם.

זה הנוסח שקיים גם בחוק הממונה על תלונות הציבור.

זה לא הנוסח שהיה קודם לכן.

זה הנוסח שהיה ועבר בקריאה ראשונה במליאה.

עד היום דיברו על תואר מוכר בישראל, כמו שכתבת, או תואר מוכר בחו"ל שהכיר בו מוסד להשכלה גבוהה בישראל, וזה לא כלל שווה ערך לתואר שהכיר בו האגף להערכת תארים. אנחנו רוצים להכיר פה בשווה ערך לתואר שהכיר בו האגף להערכת תארים. השאלה אם זה לא יגרום לכך שזה יכיר בכל מיני שלוחות.

הם בודקים מה כן ומה לא.

· - זה כולל גם כאלה שהקימו שלוחות בארץ, כאילו תקבל את התואר משם...

אפשר לברר שוב, למרות שהם כבר ראו את זה וזה תואם את הנוסח החדש של החוק של מנהל תלונות הציבור, שגם שם יש תנאי של נוסח אקדמי וזה בדיוק הנוסח שהם הלכו עליו מבחינת תואר בחו"ל. נבדוק את זה אתם, אם זה הנוסח שמשקף את האישור שלהם לתואר מחו"ל.

החלופה השלישית זה לימודים אחרים ושם הנוסח שהיה בקריאה ראשונה לא טוב מהבחינה הזאת שאין היום הכרה בלימודים אחרים כשווי ערך לתואר אקדמי אלא יש לדרגת



שכר אקדמית, וזה הענין של עובדי הוראה כמו "בית יעקב" או "בית רבקה", שמכירים במגזר החרדי בלימודים כאלה כשווי ערך לדרגת שכר אקדמית ובאמת זה מה שאמור לתת את המענה לצורך שקיים גם בתפקיד הזה, ובאמת את זה ניסחתי אחרי שהתייעצתי אתם וזה השינוי שמופיע פה. אין התנגדות או בעיה.

דבר אחרון זה הערה שקיבלתי משדולת הנשים, בהבהרת התפקיד היתה הצעה להוסיף כמו בחוק החדש נושא בחינת השלכות מגדריות גם במסגרת הגדרת התפקיד של היועצת מבחינת השלכות של החלטות הרשות המקומית הנוגעות לתחומי הפעולה של התפקיד כפי שהגדרנו אותם כבר קודם, על השוויון בין נשים לגברים והגשת חוות דעת בדבר ההשלכות האמורות. זאת הערה שבאה משדולת הנשים וכן היה חשוב לשמוע בדיון את היועצות, האם זה משהו שהן עושות היום במסגרת התפקיד, האם זה משהו שהן רואות כרלוונטי או כישים במסגרת התפקיד שלהם, כחשוב או כמסרבל.

זה חשוב וגם אמרנו שאנחנו עושות הגדרת תפקיד והכנסנו את זה שם, אז החוק רק יסייע לנו.

איך זה עובד היום?

על בדיקת השלכות מגדריות זה נקבע בתקציב המדינה. לגבי השלטון המקומי - -

סליחה, על מה הוא מדבר?

על בדיקת השלכות מגדריות - -

לא נכון. כל הצעת חקיקה שמונחת על שולחנה של הכנסת, כולל תקציב המדינה. לא רק על התקציב אלא על כל הצעה.

יש מישהו שחושב שזה לא מוצלח, מסרבל, לא משקף את המציאות?

אני רוצה להגיד שמבחינתנו את הנוסח הזה לא ראו אנשים שלנו ואולי תהיה להם הסתייגות.

אם היועצות לוקחות לעצמן עבודה נוספת...

חוות הדעת המגדרות לא מחייבת את ראש העיר ואת המועצה. היועצת תגיש, כמו שהרשות מגישה חוות דעת בכתב והיא תילקח במערך השיקולים. אבל זה לא שיש לה זכות וטו.

מרית דנון העירה על המגורים וזה עלה אתמול בישיבה. אם אפשר להסביר בכמה מלים.

האם זה קיים בשלטון המקומי לגבי תפקידים אחרים?

לא.

אתמול, כשהעלו את הנושא הזה מיד ענו, ותפקידים אחרים לא דורשים. כל נבחר ציבור אחר לגבי שכירים.

רק שמדובר בעובדת בכירה בתוך המעוצה.

אבל אם היא לא גרה - -

אני לא חושבת שזה משהו לחוק. לכל היותר רשות מקומית כן יכולה במסגרת התנאים של התפקיד לבחון את מקום המגורים ולקחת את זה במסגרת השיקולים כשיקול רלוונטי, אבל לא מעבר לזה.

יש שני תיקונים סמנטיים: בסעיף 3א(ב)(1), המילה "מעורבות", אני אישית לא כל כך אוהבת אותה. זה כאילו ש-10 אנשים יוזמים והיועצת נגררת ומעורבת קצת. היא זאת שיוזמת, היא הפונקציה שאמורה להפנות את תשומת הלב. אני רוצה להוריד את המילה "מעורבות".

היועצת מתווה את המדיניות המגדרית.

התוויית מדיניות הקשורה לנושא מגדר.

יועצת לא מתווה מדיניות. מי שמתווה מדיניות בשלטון המקומי זה ראש הרשות וחברי מועצת העיר. היועצת תפקידה לייעץ.

מובילה תהליכים...

משהו במינוח לא נוח לי.

לדעתנו הניסוח נכון. התפקיד של היועצת הוא לייעץ, לסייע, לשכנע, להיות שותפה בכל מיני פורומים שבהם מתווים מדיניות. המדיניות בכל הנושאים היא בעלות בלעדית של הנבחרים. בשביל זה בוחרים אותם וזה התפקיד שלהם. גם על פי הצעת חוק העיריות החדש, התוויית מדיניות נשארת בידיהם של הנבחרים. זה כמו חברי כנסת, אי אפשר להגביל את שיקול דעתם.

בואו נשאיר את זה.

בסעיף קטן (2) כתוב: בהגדרת מועצת נשים וכולי. הוצאנו בחוק את כל ההגדרות האלה כי לא מופיעה מועצת נשים, אז אין טעם להגדיר אותה.

מה שהיה בקריאה הראשונה ובדיונים זה לא להוריד את זה אלא להרחיב את ההגדרה ולכלול בה גם אם יש ועדה אחרת או גוף אחר שבעצם משמש בתפקיד הזה, של לשקף את הארגונים, גורמים שפועלים בעיר בתחום הזה.

אבל למה צריך להכניס את זה בחוק?

לא רצינו להוריד את זה לגמרי, זאת היתה ההחלטה. הורדנו את הסעיף שמחייב לעבוד אתם אבל לא הוצאנו את מועצת הנשים לחלוטין מהחוק. הרחבנו את ההגדרה שלה.

זה לא גוף קיים.

יש מקומות שכן. אם הוא קיים, אז השארנו אותו.

אני מצטרפת לישראלה. ברגע שאנחנו מכניסים את מועצת הנשים לחוק הזה, אני אז העליתי את זה, האם זה לא הופך את המועצה לסטטוטורית?

אבל אם כבר דיברנו על זה וזה עבר קריאה טרומית וקריאה ראשונה, אנחנו הסכמנו לאיזה שהוא נוסח.

ראשית, יש הגדרה שלא אומרת שחייבים למנות. יש הגדרה של מועצת נשים, שהמשמעות שלה לפי ההגדרה המתוקנת זה מועצה או ועדה או גוף אחר המייצגים את מי שפועלים ברשות המקומית לקידום מעמד האישה. זו הגדרה רחבה. אומרים שאם יש מועצת נשים אז אחד מהתפקידים של היועצת היא לקיים קשר עם המועצה או הועדה שמייצגת את ארגון הנשים - -

אז למה זה לא תפקידי לעבוד עם שדולת הנשים?

ההגדרה של התפקיד היא שיתוף פעולה עם אנשים, גופים וארגונים הפועלים בתחום הרשות המקומית בתחומי הפעולה של התפקיד, אבל לא מחקנו את הקיים בענין הזה שאומר שאם יש מועצה, אז היועצת מקיימת אתה קשר.

נא לסיים. אנחנו מביאים את ההצעה להצבעה.

בנושא של השתתפות בוועדות, אני יודעת שהיה כתוב שאנחנו משתתפות בכל ועדות העירייה. אני משתתפת באיכות הסביבה ובכוח אדם ובכל דבר וגם בהנהלה שנחשבת כוועדה. פה כתוב שזה רק בישיבות הוועדות שבהן מתקבלות החלטות לגבי מצבת כוח אדם. אך ורק. אז יכול ראש העיר לומר שזה רק לגבי כוח אדם ואת לא משתתפת ביתר.

זה התיקון וזה לא מוחק את החוק הקיים. החוק הקיים עדין כולל שהיועצת תוזמן לכל ישיבה. יש הוראות לגבי איפה הנוכחות שלה הכרחית.

אני רוצה לשאול את תמי האם סעיף 6(3)(ג): "ביקש חבר מועצת הרשות המקומית שהיועצת לקידום מעמד האישה תחווה את דעתה..." האם אין התנגשות או חוסר קואורדינציה עם חוות הדעת המגדרית?

זה אומר שבנוסף, אם יש חבר מועצה שמבקש שהיא תחווה את דעתה בענין מסוים...

אבל הקודם לא כולל כבר את הכל?

זה כפול...

כל ענין שעומד על סדר יומה של מועצת הרשות המקומית, וחבר מועצה מעונין בכך שהיא תחווה את דעתה.

ואם הוא לא?

מעבר לזה יש את הדברים שהיא יוזמת. היא חייבת ליזום. זה אומר שאם הוא מבקש תינתן לה הזדמנות.

השאלה אם היא לא נוכחת והיא לא שלחה תגובה, היא קיבלה את החומר ולא היה מה להגיב, השאלה אם חברי המועצה לא ינצלו את סעיף קטן (ג) כדי לתקוע החלטות של המועצה בטענה שהיועצת לא נתנה חוות דעת. היא לא הגיעה לישיבה, זה יידחה לדיון הבא עד שתיתן חוות דעת.

אמרנו שזה מעביר גם איזו שהיא אחריות לגבי חברי המועצה.

שתכתוב שאין לה מה להגיד.

צריכים להפעיל סמכויות בסבירות ובשיקול דעת. זה קיים גם לגבי - -

גם היום כל חבר מועצה יכול לשבת בישיבות המועצה ולהגיד שהמהנדס לא נמצא וכולי.

נכון, אבל הוא לא יזמין את המהנדס בשביל לחוות דעה לגבי החינוך. אין פה הזדמנות לחוות את דעתה. אני מדברת על כך שהעבירו את החומר ליועצת בסעיף קטן (ב) ונתנו לה הזדמנות להגיב, היא מצאה לנכון לא להגיב כי היא מצאה לנכון שאין לה מה להגיב.

אבל זה לא תמיד ככה. יכול להיות מצב שעולה נושא שלא ידעו עליו מראש, שנוגע לשנים, נמצאים שם חברי מועצה שהנושא קרוב לליבם ואומרים: סליחה, אני לא מוכן שתתקבל החלטה בנושא הזה לפני שנקבל חוות דעת של היועצת. זה מעביר אחריות לחברי המועצה.

אנחנו נעבור להצבעה.

לגבי ההצבעה: יש לנו הסתייגות אחת שתועבר לפני שזה יעלה למליאה, של שר הפנים לגבי פסקה 5 שמדברת על להקצות את המשאבים הדרושים לשם מילוי תפקידה. אגב, עדין הוא יכול להחליט שהוא לא רוצה להוסיף את זה בסופו של דבר, אבל הוועדה צריכה להצביע על זה, כי זו הצעה לתיקון הצעת החוק, האם היא מקבלת את ההצעה הזאת או שהיא משאירה את הנוסח שכן כולל את הסעיף.

האם את נגד ההסתייגות או בעד ההסתייגות.

אנחנו לא מקבלים את ההסתייגות.

בנוסח הכחול, בסעיף 5 כתוב שהדוחות של היועצות יצורפו לדוח כי פעם בשנה הרשות מחויבת להגיש דוח וזה בסדר גמור. אבל כאן יש פירוט יתר וכתוב שבדיווח יצוינו מספר הדוחות שהוגשו, וזה בסדר, סיכום הפעילות, ממצאים עיקרים שעולים מהדוחות והמלצות הרשות. דוח לא נותן המלצות אלא משקף פעילות.

זה הנוסח שעבר בקריאה ראשונה.

את מחייבת את הרשות לקידום מעמד האישה, זה חוק שלא קשור אליך.

בדיונים דיברנו על דיווח בלבד, והדיווח עובר על הרשות והרשות מגישה דוח לוועדה שמסכם. עשינו פירוט וקראנו פה בנוסף לכל הדיווח המלצות של הרשות לאור כל מה היא ראתה.

לא נכניס את זה בחוק.

זה לא משהו שחייבים לחייב בדיווח שיהיו המלצות. ירצו, יכללו גם ככה. הרשות עצמה היא זאת שאמורה ליישם את ההמלצות. אם הם חושבים שזה דבר לא נכון ושלא יקוים, אפשר להציע לשנות את זה.

נאדיה תסכים?

היא לא כאן וצריך לקבל החלטות. אם את מקבלת את הצעתן למחוק את ענין ההמלצות...

הן יכולות באופן לא פורמאלי, אבל אני לא רוצה שזה יהיה בחקיקה.

בסדר גמור.

היתה הצבעה על ההסתייגות והוועדה החליטה נגד ההסתייגות.

עכשיו אפשר להצביע על ההצעה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אנחנו מצביעים על הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה) (תיקון), התשס"ח-2008 לקריאה שנייה ושלישית.

בעד – 1

ההצעה התקבלה פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים. בהצלחה.

הישיבה נעולה. תודה רבה.



(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)