דיווח על יישום התכניות לטיפול בנפגעות תקיפה מינית ולהוצאת נשים ממעגל הזנות

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
12.5.2008
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 127
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, ז' באייר התשס"ח (12 במאי 2008), שעה 10:30

דיווח על יישום תוכניות:
1. תוכנית לטיפול בנפגעי תקיפה מינית
2. תוכנית טיפול להוצאת נשים ממעגל הזנות

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר
קולט אביטל
זהבה גלאון
יואל חסון
שי חרמש
שלמה נגוסה מולה
מיכאל נודלמן
אורית נוקד
גדעון סער
משה שרוני

ראש הממשלה אהוד אולמרט
עו"ד צחי גבריאלי - עוזר אישי לראש הממשלה
נחום איצקוביץ - מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים
מנחם וגשל - משנה למנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים
עדה פליאל טרוסמן - ממונה על הטיפול בנשים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
עפרה לביאן - יועצת בכירה למנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים
ציפי נחשון גליק - מפקחת ארצית לטיפול באלימות במשפחה
עדה פליאל טרוסמן - ממונה על הטיפול בנשים
נואל אבו חאטום - מפקחת בשירות לטיפול בנערות צעירות
ציפי לפלר - מנהלת מחלקת ילד נוער ומשפחה, אגף הנוער
רונית סדגר - מנהלת המרכז הרב תחומי לנפגעות תקיפה מינית בחיפה
איריס דהן - מנהלת ענב"ל – עזרה נפשית לקורבנות פגיעה מינית בנגב
שוש קרק - מפקחת טיפול בנשים, מחוז המרכז
מרים זינגר - אחראית ארצית על עבודה סוציאלית ובריאות הנפש, משרד הבריאות
ד"ר מיכאל דור - מנהל אגף רפואה כללית, משרד הבריאות
ורדה טוחנר - אחות בקרה, משרד הבריאות
גיל רובין - היחידה לתיאום המאבק לסחר בבני אדם, משרד המשפטים
שושנה שפיגלמן - היחידה לתיאום המאבק לסחר בבני אדם, משרד המשפטים
סנ"צ אורנה נחמני - יועצת משפטית מינהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק עודד מזרחי - קצין חקירות, המשרד לביטחון פנים
מרים שכטר - הממונה על שוויון בין המינים, משרד החינוך
שוש צימרמן - מנהלת היחידה לחינוך מיני ולמניעת התעללות, משרד החינוך
טלי טרגר - מנהלת יחידת חינוך מיני, שפ"י, משרד החינוך
דב בארי - רפרנט ביטוח לאומי ורווחה, משרד האוצר
מרית דנון - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
ד"ר מיכל רוזין - מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
ליזה ניקולאיצ'ק - מנכ"ל מרכז סיוע באר שבע, מסל"ן
ענת גור - ממונה על שיקום אסירות, הרשות לשיקום האסיר
עידית הראל שמש - דוברת מכון תודעה – חקר תופעת הזנות בארץ ובחו"ל
שולה אגמי - יועצת לשלטון המקומי
ברוריה זלצמן - מנהלת "נערות במצוקה" בעיריית תל אביב
עירית עילם - עובדת סוציאלית, עיריית תל אביב
נעמה ריבלין - מנהלת תוכנית ס.ל.ע.י.ת, עיריית תל אביב
נורית אבנר - סגנית ראש עיריית רמת השרון
חיה רוזנפלד - מנהלת יחידה לטיפול בנשים ואלימות במשפחה, עיריית ירושלים
ציפי לפלר - מנהלת מחלקת ינו"ג, אגף הרווחה, עיריית ירושלים
אורית נווה - עמותת מקום בטוח
ביאטריס כץ רוזן - עיריית חיפה
פנחס וגמן - מנהל אגף רווחה, עיריית חיפה
אורית עירון - מנהלת המחלקה למניעת אלימות במשפחה, ארגון נעמ"ת
אמל פאר - האגף לשירותים חברתיים, עיריית נצרת
חולוד זועבי - האגף לשירותים חברתיים, עיריית נצרת
ד"ר רחל אדטו - יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה
עו"ד ידידה וולף - יועצת משפטית, המטה למאבק בסחר הנשים
אלה אייל - המטה למאבק בסחר הנשים
מלכה קוזלוביץ - סמנכ"לית משאבי אנוש, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
עידית ליפובצקי - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
ד"ר צביה זליגמן - מנהלת השירות לטיפול בנפגעי טראומה מינית, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סורסקי
שאנה שכטרמן - לוביסטית, ויצ"ו
עו"ד יפעת מצנר - יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל
נורית אבנר
יעל אפטר - עוזרת יועץ התקשורת לראש הממשלה
ליעז עוז - סגן ראש הסגל, משרד ראש הממשלה
הגר בירן - יועצת לכנסת, משרד ראש הממשלה

אריאלה אהרון- מנהלת הוועדה (בפועל)

יפה קרינצה

1. תוכנית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית
2. תוכנית טיפול להוצאת נשים ממעגל הזנות

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. הוועדה התכנסה הבוקר לישיבת מעקב נוספת בשני נושאים; הנושא הראשון הוא דיווח על יישום התוכניות לטיפול בנפגעות תקיפה מינית, והנושא השני הוא הוצאת נשים ממעגל הזנות. הוועדה התכנסה לקבל דיווח על התקדמותן של תוכניות אלה ועל יישומן.

בראש ובראשונה אני רוצה להודות לראש הממשלה, חבר הכנסת אהוד אולמרט, על הגעתו לדיון. התקיימו כמה ישיבות ועדה על נושאים אלה ובאחת הישיבות, בינואר 2007, ראש הממשלה אולמרט, שכיהן בתפקיד שר הרווחה, השתתף. הוא הצהיר שבכוונתו להקציב תקציבים רבים עבור תוכניות אלה. היום נשמע את הדיווח אחרי שנה וחצי, מה קורה בשטח לגבי התוכניות.

אני רוצה גם לציין כי שר הרווחה, חבר הכנסת יצחק הרצוג, אמור היה להשתתף בדיון אך נבצר ממנו עקב אילוצים אישיים והוא הביע התנצלות על כך. חשוב לציין כי שר הרווחה וגם המשרד שלו רואים חשיבות רבה ביישום התוכניות. יש לשר הרווחה חלק חשוב ביישום התוכניות.

אני מבקשת לקדם בברכה את חבר הכנסת גדעון סער, קודמי בתפקיד, שהעלה תוכניות אלה על סדר יומה של הוועדה. מדובר בתוכניות רב-שנתיות ולא בפרויקט חד פעמי, ואני מקווה מאוד שחבר הכנסת גדעון סער ימשיך לסייע לוועדה גם בנושאים אלה וגם בכל הנושאים שבהם עוסקת הוועדה. אני מעבירה את רשות הדיבור לחבר הכנסת סער.

תודה. גברתי היושבת ראש, אדוני ראש הממשלה, קודם כול אני רוצה להודות לך על הכינוס המיוחד הזה במהלך פגרת הכנסת. אני חושב שיש לזה חשיבות אדירה כי הוכח במשך השנה וחצי שהוועדה עוסקת בשני הפרויקטים האלה, יחד עם גורמי הממשלה, שישיבות המעקב שלנו היו קטליזטור חשוב לקדם ולוודא שהתוכניות יוצאות לפועל.

אני לברך את כל מי שעוסק בנושא הזה במשרדי הממשלה השונים: משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך, את יועצת ראש הממשלה למעמד האישה, את מזכיר ראש הממשלה, את שר הרווחה, שזכינו ממנו לאוזן קשבת. אני רוצה גם להגיד מילה טובה לראש הממשלה – אי אפשר לחשוד בי שאני עושה את זה יותר מדי - מכיוון שבעניין זה קשה לי להניח שהתוכניות הללו היו יכולות לצאת לפועל אלמלא המעורבות שלו, לא רק ההשתתפות שלו בישיבת הוועדה בינואר 2007 - בסופו של דבר, ההשתתפות בישיבות הוועדה לקידום מעמד האישה הייתה גם דבר סמלי, כי זה לא היה בעבר - אבל היום אנחנו יכולים לומר גם שאנחנו מתחילים לראות דברים בשטח. הדבר הזה חשוב בצורה בלתי רגילה, כי התוכניות הללו נוגעות באופן ישיר בגורלם של אנשים, נוגעות בעיקר בגורלן של נשים. התרגשתי לקבל ערב יום העצמאות את מכתבה של הגברת צביה זליגמן, שנמצאת כאן, שמנהלת את היחידה באיכילוב שבה ביקרנו. היא כתבה על ההתקדמות שיש שם ועל היכולת לתת בשורה להרבה מאוד נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, שבמשך תקופה מאוד ארוכה לא יכלו לקבל מענה מכיוון שלא היו תקציבים לכך, והם המתינו בתור. הנזקים שנגרמו לאותן נשים ולאותם קורבנות במהלך כל אותה תקופה הם נזקים נפשיים גדולים מאוד.

אני חושב שחשוב למצות את התקציבים. אשמח לשמוע מה כבר בוצע מהתקציבים שהוקצו. אני גם רוצה לומר לראש הממשלה שחשוב מאוד להמשיך את התוכניות האלה ב-2009 וב-2010. יצאנו לדרך בפרויקט של שנתיים, הממשלה תקצבה אותו. מעט מאוד מהסכומים יצאו




ב-2007 – אנחנו מדברים על מאות אלפי שקלים - הרוב יצא במהלך שנת התקציב הנוכחית. החשש, כפי שהובע על-ידי כל מי שעוסק בנושא, שאם לא יהיה ניצול של התקציבים הללו כל התשתיות שהממשלה, באמצעות זרועותיה, מקימה בימים האלה ילכו לטמיון, ומאוד חבל שכך יהיה. לכן אני חושב שהממשלה צריכה לקבל החלטות לגבי השנתיים הבאות. תוך מספר ימים בוודאי הממשלה תיכנס לדיוני תקציב 2009, ואני חושב שחשוב לתת את הדעת על זה.

אני רוצה לומר כמה מילים אחרונות על הוועדה עצמה. גברתי היושבת ראש, קודם כול קיבלתי את סדר היום לתקופה הקרובה, כנראה החלטת שאסור שיהיה לנו זמן לאף ועדה אחרת. קיבלנו סדר יום מראש לעשר ישיבות. בנושא הזה היה שיתוף פעולה בין הוועדה לבין הממשלה, שיתוף פעולה מאוד יוצא דופן, לא על פני השטח. נכנסנו פה לפרטי פרטים של ביצוע, ובזה נתנו גם כוח לממשלה ולנוגעים בדבר להריץ את הדבר קדימה. חשוב לקבוע מועד נוסף של דיון בוועדה עם שר הרווחה ועם גורמים אחרים, כפי שתראי לנכון, כדי לראות שהדברים ממשיכים להתבצע. שוב תודה לך על הכינוס הזה היום.

תודה רבה, חבר הכנסת גדעון סער. כמו שאמרתי בתחילת הדיון, הדיון היום מחולק לשני נושאים. בנושא הטיפול בנפגעות תקיפה מינית הטיפול היה מצומצם, ונשים נאלצו להמתין בתור זמן רב כדי לקבל טיפול, משום חוסר כוח אדם, תקציבים, חוסר שירותים. היום אנחנו רואים את התוכנית שמשדרגת במאה אחוז את מערך הטיפול בנפגעות. הנושא השני הוא טיפול בזנות בישראל. הנושא בלט בכך שבכלל לא היה טיפול ממסדי, וכעת אפשר לומר שזו פעם ראשונה בה המדינה לקחה אחריות על אוכלוסייה של נשים, הוקצו הרבה משאבים ותקציבים ומדינת ישראל נכנסה לרשימת המדינות המתקדמות בעולם. חשוב לציין ששתי תוכניות אלו ניבנו בשיתוף פעולה של גורמים ממשלתיים ועמותות שונות העוסקות בתחום.

בשמחה אני פונה שוב לראש הממשלה, שרואה את הנושא הזה כאחד הנושאים החשובים. כשהוא כיהן כשר הרווחה הוא הקדיש תשומת לב רבה לנושא. ברצוני לציין בהזדמנות זו שהדוגמה לשיתוף פעולה מלא עם הוועדה הוא שיתוף הפעולה עם מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, בכל הנושאים שעולים על סדר יום הוועדה. בבקשה, אדוני ראש הממשלה.

תודה רבה לך, גברתי היושבת ראש. ראשית, זאת הזדמנות בשבילי – למרות שעשיתי את זה כבר בשיחה בינינו - לברך אותך. אני חושב שהוועדה הזאת היא ועדה חשובה, היא ועדה חשובה במידה שאנחנו מוכנים, מעבר להגדרות הפורמאליות של סמכויות הוועדה, להפעיל את המנגנונים הציבוריים הממשלתיים כדי להשקיע בנושאים הללו את המשאבים, שייצרו מכניזמים חדשים לגמרי, דפוסים אחרים לגמרי לטיפול בבעיות הללו. נמצאנו בפיגור דרמטי בנושא הזה.

בראש ובראשונה אני רוצה לאחל לך בהצלחה. שמעתי מהיושב ראש הקודם, לא בנימה של תלונה, אבל תוך הדגשה, שסדר היום שאת מייעדת לפעולת הוועדה יכול להיות שישבש את סדר היום של עבודה בוועדות אחרות, בגלל ריבוי המשתתפים. אני חושב שזה חשוב מאוד ואני מאחל לך בהצלחה.

אני רוצה גם להודות למרית דנון, מנהלת הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה, שנמצאת אתי בקשר קבוע ומתמיד. לדעתי, היא הצליחה בשנתיים שהיא מופקדת על הנושא הזה להניח יסודות לטיפול בעוצמה אחרת, בהיקף אחר, בכמה סוגיות. אנחנו עוד רחוקים מאוד מלמצות את הנושאים שצריך לטפל בהם בכל מה שקשור למעמד האישה, אבל שני הנושאים של הטרדות מיניות והתחלת הטיפול בנושא הזנות, זאת פריצת דרך שהיא ראויה עליה להערכה מיוחדת.

אני רוצה להשלים את הערות הפתיחה בביטויי הערכה ותודה גם ליושב ראש הקודם. אני זוכר היטב את הישיבה שקיימנו בינואר 2007. אולי זה לא יישמע יומרני אם אומר שהיה בישיבה הזו מימד של פריצת דרך במובן הזה שהיה חשוב שיהיה ברור לכל הגורמים שהנושא הזה, של


מעמד האישה בכלל ושני הנושאים הספציפיים האלה, שהחלטנו להשקיע בהם משאבים מעל למה שהיה מקובל עד עכשיו, אכן עומדים בראש סדר העדיפות של הממשלה ושל ראש הממשלה, ושאנחנו מתייחסים לעניין הזה ברצינות. זה לא אירוע חד-פעמי אלא זה חלק ממאמץ מתמשך, שאנחנו רוצים להשקיע בו.

אני רוצה להתייחס לנושאים שעומדים על סדר היום. קודם כול, נושא נפגעות תקיפה מינית. היו בעבר שלושה מרכזים לנפגעות תקיפה מינית, היום יש שישה מרכזים כאלה. האם שישה מרכזים נותנים מענה ראוי בהיקף כלל-ארצי לכל המותקפות? במידה שאני יכול לשפוט על פי הנתונים שמוזרמים אליי וגם על פי המעקב אחרי הדיווחים בתקשורת, נדמה לי שאנחנו עדיין במחסור. נצטרך להגדיל את מספר המרכזים הללו, וזה יהיה חלק מהמאמץ שנקדיש לו זמן בתקופה הקרובה. אין ספק ששישה מרכזים במקום שלושה זה הכפלה, זה גידול במאה אחוז, זה לא צעד קטן. תמיד אפשר להגיד: כנגד הצרכים, מה זה? אבל כנגד מה שהיה, היכולת במהלך של קצת יותר משנה לתת דחיפה, לדעתי זה מהלך מאוד משמעותי. אני לא יכול שלא להודות ולהעריך את השותפות עם משרד הרווחה, שגם בתוקף האחריות המיניסטריאלית שלו וגם בגלל העניין שיש לשר, למנכ"ל ולפקידות הבכירה, מאוד סייע.

התוצאה המעשית מהגדלת מספר המרכזים היא זה הקטנת זמן ההמתנה לטיפול. זה הדבר המשמעותי ביותר. אנחנו יודעים כמה זה חשוב. אחת הבעיות הקשות ביותר לנפגעות תקיפה מינית היא היכולת לעבור את המאמץ, המשקל הנפשי, שכרוך בהגשת תלונה ובהסכמה להיחשף לתהליך הטיפול. זה נראה כאילו מובן מאליו. הרבה פעמים אנחנו שואלים: זה קרה לפני שלושה חודשים או ארבע שנים, וכל הזמן הזה זה לא עניין אותך או שזה לא היה מספיק חשוב לך? למה לא התלוננת? אנחנו לא מבינים מספיק – אלה שאינם חיים הדינאמיקה היומיומית של הטיפול התרפויטי בנפגעות – מה העוצמה של הפחדים, של החששות, של העכבות שיש לנפגעות עד שהן מסוגלות לעשות את הצעד הזה וללכת להתלונן.

יש הרבה מקרים ואנחנו מנסים לסייע, שנשים שנפגעו מיד מרימות טלפון ומגיעות למרכזי הטיפול. ככל שיהיו מרכזים רבים יותר לטיפול זמן ההמתנה מרגע הגשת התלונה ועד לרגע שבו אפשר להתחיל לפתוח את המבוך הפתלתל, המורכב והמסובך הזה מבחינה רגשית, כדי לסייע לנזקקות, הזמן הזה יתקצר. לפעמים זמן ההמתנה קריטי, משום שהוא גורם להגדלת ההיסוס ולפעמים גורם לוויתור על האפשרות להגיע למפגש המכריע הזה, שלפעמים יכול לשנות חיים של נפגעות.

אנחנו קוראים על זה הרבה מאמרים, יש היום הרבה יותר פתיחות, יותר נכונות לדבר. זה חלק מהאווירה שאנחנו מנסים ליצור. אנחנו מנסים לסייע לאנשים להרגיש יותר חופשי להתלונן ולדבר על זה. אנחנו יודעים שיש נשים שסוחבות אתן את המצוקות ואת הצלקות של פגיעה נפשית כתוצאה מהטרדה מינית, שמעיבות על כל חייהן. כל החיים משתנים, כל החיים נעשים אחרים לגמרי כתוצאה מן העובדה הזו.

עשינו מהלך, אנחנו בתחילת דרך, אני מתחייב בפניכם בשם הממשלה שנמשיך בכל הכוח. בעניין הזה לא יכולה להיות נציגות יותר מרשימה, יותר יעילה ויותר משכנעת מהפעילות שעושה מרית דנון, מנהלת הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה.

הנושא השני, שהוא נושא שובר לב, וזה מעגלי הזנות. בהטרדה מינית אנחנו בדרך כלל מדברים על אלמנט תוקפן, שלפעמים הוא חולני, לפעמים הוא חי בנורמות שבהן הפעלת אלימות כלפי אישה הוא דבר מקובל, אפשר לחיות איתו. כלומר, במושגים של עצמו הוא לא מרגיש שהוא אלים, הוא רק חי לפי נורמות שמותר לגעת, להציק קצת ולעשות כל מיני דברים. פעם הנורמות היו אחרות, ולא כל אחד ידע להסתגל לשינוי שחל בעניין הזה בנורמות של החברה. בעניין של זנות אנחנו מדברים על תעשייה, שהיא מעגל מאוד נרחב, מאוד מורכב, מאוד מסובך, והרבה יותר קשה להתמודדות משום שבמקום שבו מתגלגל הרבה כסף הרבה יותר קשה להשתלט על התהליכים ולבלום אותם.

דרך אגב, יש אינטראקציה בין שני המעגלים האלה, המעגל של הטרדה מינית ומעגל הזנות. אנחנו מכירים הרבה מאוד מקרים מהספרות המקצועית של נשים, נערות, שנוצלו מינית בגיל צעיר בהפעלת אלימות של קרובי משפחה, של הורים, של אחים, של שכנים, והתוצאה הנפשית של התהליך הזה הייתה היגררות למעגל הזנות, או המונח שנוהגים להשתמש בו היום: סחר בנשים. העניין של מעגל הזנות הוא חלק ממה שאנחנו קוראים לו סחר בנשים. אנחנו גם יודעים שזה מתנהל לא רק עם נשים ישראליות, אלא שאנחנו יבואן די גדול של נשים שמיועדות לסחר במדינת ישראל, כי יש לעניין הזה ביקוש, וכשיש ביקוש וכשיש אמצעים, אז קשה יותר להתמודד עם התופעה הזאת.

אני רוצה להזכיר שבעבר דיברנו על הקצאה של 30 מיליון שקלים. יכול להיות שמישהו יבוא בטענה ויגיד: הקטנתם את זה בעשרה מיליון. אבל אני חושב שעשינו מהלך דרמטי, בעל חשיבות גדולה מאוד. הקטנו את ההקצאה ב-2008 ל-20 מיליון, אבל לעומת זה הכנסנו אותה לבסיס התקציב. לכן, מה שהיה הקצאה חד-פעמית של 30 מיליון הופך להיות הקצאה רב-שנתית, שנותנת לגופים המקצועיים קודם כול אפשרות להיערך. בי"ת, אנחנו יודעים שכשאלמנט מסוים מופיע באופן קבוע בתקציב אז יש אפשרות לפעמים גם להרחיב אותו, להגדיל את הבסיס, ועל-ידי כך להיכנס לתוכניות רב-שנתיות, שהמשמעות שלהן בנושאים האלה היא קריטית.

השתדלתי לעקוב בשנה וחצי האחרונה אחרי הפעילויות שנעשו. ביקרתי במרכזים וראיתי את העבודה. נפגשתי גם עם חלק מהאוכלוסייה המטופלת בחיפה. אני רואה פה פרצופים שאני מזהה, שנפגשתי אתם במהלך השנה וחצי האחרונה. הנושא חשוב. אני יודע שיכול להיות שמישהו תוהה: מה, ראש הממשלה בימים האלה עסוק בנושא הזה. בשום פנים ואופן לא הייתי מוכן לוותר על הישיבה הזאת, כמו שלא הייתי מוכן לוותר על הישיבה שהזמין אותי אליה בזמנו חבר הכנסת גדעון סער ואמר לי: אתה עושה היסטוריה. זו פעם ראשונה שראש ממשלה בא לישיבה מהסוג הזה. אמרתי שהחשיבות של הנושאים לא נמדדת על-פי הצהרות, שהן אולי טובות רק לתשלום מס שפתיים, אלא על-פי היכולת להתמיד באופן שיטתי בטיפול ולתת גיבוי לגופים המקצועיים. באתי לכן, בין היתר, כדי לתת גיבוי גם לוועדה, שמהווה נקודת מוקד שאליה מתכנסים כל הגורמים המקצועיים, וגם לגופים הממשלתיים ולעמותות הציבוריות ועמותות המתנדבים, שעושות בנושאים האלה עבודה בעלת חשיבות עצומה.

אני אומר מראש שיש אפשרות להעלות טענות, ובוודאי יעלו טענות, שלא תמיד הדברים מתנהלים בקצב הראוי ולפעמים דברים מתעכבים. זה נכון. אנחנו צריכים להתגבר לא אחת על ביורוקרטיות מסוגים שונים, וגם על דפוסי פעילות וחשיבה שהשתרשו במשך הרבה מאוד שנים, ולא בקלות אנחנו מצליחים לשנות אותם. אחת המצוקות שקיימות היום בכלל במה שנקרא בעיית המשילות במדינת ישראל זה שברגע שמנסים לשנות תהליכים ביורוקרטים מיד עולה הטענה: מה האג'דה הלא עניינית שמסתתרת מאחורי הרצון לשנות. אם אתה לא משנה אתה מואשם בכך שאתה נותן יד לביורוקרטיה, שהיא יותר חזקה לפעמים מהרצון לעשות שינויים. אני אומר מראש שאני מתנצל על העיכובים, במידה שהם קיימים. נעשה מאמץ, ונמשיך לעשות מאמץ, כדי להתגבר על הביורוקרטיה שמעיבה מדי פעם על הקצב הראוי של ההתפתחות.

מעבר לשתי הבעיות האלה, שהם עילת הדיון של היום והדיווח על ההתקדמות בהן, אני לא יכול להתעלם מהעובדה שהנשים במדינה שלנו הן 51% מהאוכלוסייה. אין ביטוי שממצה בצורה ראויה את הפוטנציאל של משקלן של הנשים באוכלוסייה בתחומי החיים השונים שלנו. אני חושב שהוויתור על ההון האנושי של חלק כל כך חשוב באוכלוסיה זה פגיעה בפוטנציאל שיפור איכות החיים במדינה, וזה דבר שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. כמובן, יש אוכלוסיות ספציפיות שבהן הבעיה הזאת קשה במיוחד. אנחנו יודעים, למשל, שבאוכלוסייה הערבית רק 17.8% מכלל האוכלוסייה משתתפות בכוח העבודה. זה דבר בלתי סביר.

אין פתרון קל. אנחנו מכירים את האילוצים המיוחדים, את הרגישויות, את המורשת התרבותית והחברתית של האוכלוסייה הזאת ואת המשקולות שזה מעמיס על אלה שרוצות לפרוץ מסגרות ולחיות באורח חיים אחר, שכולל גם אפשרות של עבודה. נצטרך לשים דגש מיוחד בנושא הזה. אני רוצה לומר את זה גם כל הנשים החרדיות, למרות שהמשקל שלהן בכוח העבודה הוא גבוה יותר מ-17.8% והוא הולך וגדל. פה יש התקדמות, בין היתר גם בגלל מאמצים שעשינו. יושבות פה החברות הטובות שלי מעיריית ירושלים, שעבדתי אתן בנושאים האלה, גם היועצת למעמד האישה, הגברת רוזנפלד, וגם ציפי, שעבדה אתי באגף החברה. גם במערכת החינוך אז ניסינו לשפר את המצב בתחום של יצירת נגישות לפוטנציאל לעבודה לנשים חרדיות דרך הכנסת כל מיני אלמנטים למערכת החינוך, שלא היו מקובלים בעבר ושהפכו היום להיות מרכיב כמעט הכרחי, גם במערכת החינוך החרדית, בכל מה שקשור בשימוש במחשבים והפוטנציאל שזה יוצר לעבודה.

אנחנו צריכים להתגבר על החסמים שמונעים יציאת נשים לעבודה בהיקף שהוא קודם כול חיוני לאיכות החיים של המשפחות הללו. אנחנו מדברים במיוחד בשני המגזרים האלה של האוכלוסייה: מגזר הנשים החרדיות ומגזר הנשים הלא יהודיות. אלה מגזרים של משפחות מאוד רחבות, עם מספר גדול מאוד של תלויים, וכתוצאה מכך גם עם צרכים כלכליים הרבה יותר גדולים. החסמים הללו משפיעים על יכולת המשפחות הללו לקיים אורח חיים עם איכות מינימאלית. אנחנו צריכים להתגבר על החסמים הללו ולראות איך אנחנו הופכים מקומות עבודה שהם אטרקטיביים פוטנציאלית לנשים עובדות למקומות ידידותיים לנשים עובדות. זה לא דבר פשוט, זה דבר שמחייב חינוך של המערכת כולה; זה מחייב הרבה מאוד הסתגלות והתאמה לדפוסי התנהלות ודפוסי התנהגות שהופכים את המקום הזה למקום שמקבל נשים, ואיננו מרתיע אותן או דוחה אותן בגלל אורח החיים ודפוסי ההתנהלות וההתנהגות שהן מביאות אתן והם כשלעצמם יכולים ליצור קושי לא מועט בכל מה שקשור להסתגלות הזאת.

שילוב נשים בעבודה, בהיקף שהוא גבוה לאין ערוך ממה שהיה מקובל, הוא אחד מהיעדים שהגדרתי גם לרשות למעמד האישה, בהנהלתה של מרית דנון. אם בעתיד תרצו שנקיים על זה דיון בהשתתפותי ונדון גם בתוכניות ספציפיות וגם באמצעים שאנחנו נוקטים ובמשאבים שנקצה לעניין - אני כמובן אעמוד לרשותכם, ואשתדל לעמוד בסטנדרטים הלא קלים של תעסוקה, שהגברת ליה שמטוב, בתור יושבת ראש חדשה של הוועדה, החליטה להגדיר לוועדה ולחבריה. תודה רבה לכם.

תודה רבה, אדוני ראש הממשלה. כעת הוועדה מבקשת לקבל דיווח ממשרד הרווחה על אופן ביצוע התוכניות, התקדמותן ויישומן בשטח. מנכ"ל משרד הרווחה, מר נחום איצקוביץ, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה, גברתי יושבת הראש, חברי הכנסת וכל הנוכחים. אין כל ספק ששתי התופעות החברתיות, שהטבת, אדוני ראש הממשלה, לתאר ולנתח הן מורכבות. אלה לא תופעות שהתחילו אתמול, אבל גם התוכניות שנדווח לכם על ההתקדמות בהן הן עדיין לא סוף פסוק מבחינת הצרכים והיכולות. הפערים, כפי שאמרת בעצמך, הם כאלה שאנחנו צריכים עדיין לגשר עליהם. יחד עם זאת אי-אפשר שלא לומר שהמשרד, והשר הרצוג אישית, התגייסו, לא מעט בהשפעת הוועדה – גדעון סער שבשעתו כיוון את העבודה כאן, ראש הממשלה ומרית, שנשפה בעורפנו עם הצוות המקצועי – כל זה הביא אותנו למצב שאנחנו יכולים לדווח לוועדה המכובדת על העשייה שבה אנחנו מצויים.

אנחנו בונים כרגע תשתיות. בניית התשתיות לוקחת זמן כי היא פרושה ברחבי הארץ וגם תלויה לא מעט בהתארגנות המקומית של הרשויות המקומיות והעמותות, אם כי הן עושות את זה בצורה טובה. אנחנו באים לתת מענה ופיתוח תשתיות לשני דברים. אחד מהם זה זמן המתנה, אבל לא פחות זה רצף השירותים, אדוני ראש הממשלה. רצף השירותים במעבר בין שני מעגלי הטיפול שאנחנו עוסקים בהם, אם זה מעגל הזנות, שבו אנחנו מתייחסים במיוחד לתופעות הקשות ברחוב, שהן גם מזעזעות בחלקן. המעגל השני הוא של נפגעות תקיפה מינית, שלא יכול להסתפק אך ורק במרכזים ואנחנו חייבים לפתח כלים נוספים. אני יכול לבשר לכם כאן שברצף השירותים בנושא נפגעות תקיפה מינית המכרז לחלופת אישפוז – דבר חשוב ממדרגה ראשונה - יצא לדרך. 22 במאי הוא המועד האחרון להגשת מכרזים לביצוע. בסך הכול, המשרד נערך כמיטב יכולתו, עם כל הביורוקרטיה הממשלתית, שקיימת, לצאת לדרך ולייצר תשתיות, שירות מלא, לקצר את זמן ההמתנה, ולא פחות, לייצר את רצף השירותים.

אסתפק בזה. אני רק רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה, שבלי הגיבוי שלך ושל משרדך ספק אם היינו מגיעים עד כאן. מאוד חשוב שבתוכניות הרב-שנתיות, גם של המשרד וגם של משרדים אחרים, תהיה בבסיס התקציב חשיבה ארוכת טווח, מבוססת, כי בתוכניות קצרות טווח לא נגזור את ההצלחות שאנחנו מצפים לקבל.

אני מתנצל, נקבע זמן לשהותי בוועדה, שבינתיים עוד לא מיציתי אותו. יש לי התחייבות שאני לא יכול לשנות.

אני רוצה לשתף אתכם בתחושה אישית שלי. בשבילי הישיבה היום היא רגע מאוד מרגש. אני רואה פה את הפנים המוכרות שהשתתפו בישיבה ב-1.1.2007, ואני זוכרת את ההתגודדות


שלנו מחוץ לדלת הוועדה לאחר שראש הממשלה הודיע פה על הקצאת התקציבים. כמה היינו נרגשות וכמה שזה נשמע חלום שלא יתממש. הגענו לכאן, התוכניות יצאו לדרך, הבטחות ראש הממשלה מומשו, הכספים הגיעו ונכנסו לבסיס התקציב, ואני מקווה שמידי שנה יוקצו 20 מיליון שקלים לשתי התוכניות האלה.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה הקודם, חבר הכנסת גדעון סער, שהעלה על סדר יומה של הוועדה את שני הנושאים האלה והניע את התהליך. הוא לא רק הניע, אני תמיד אומרת שהוא היה החרב המתהפכת מעל צווארינו. הדיווחים התקופתיים מאוד המריצו את כולנו.

תודה לראש הממשלה שהציב את שתי התוכניות על סדר יומה של הממשלה. כאשר שתי תוכנית כאלה נמצאות בתוך משרד ראש הממשלה זאת אמירה, במיוחד הנושא של נשים בזנות. אנחנו היום מחפשות מדינות אחרות שיש בהן תוכניות ממשלתיות להוצאת נשים ממעגל הזנות, ואנחנו לא מוצאות את זה הרבה. במדינות רבות אחרות ארגונים לא ממשלתיים עוסקים בזה, ואני שמחה שבמדינת ישראל הממשלה לקחה על עצמה את הנושא הזה, ומשרד ראש הממשלה בראש.

אני רוצה לומר תודה לחברות הצוות הבין-משרדי, למשרדי הממשלה שמעורבים בנושא, לעמותות ולארגונים הלא ממשלתיים, לאנשי תל אביב וחיפה והערים האחרות שבהן התוכניות יוצאות לדרך. הדרך לא קלה. כל יום שני וחמישי יוצאת איזו עז ביורוקרטית שאנחנו צריכים להתמודד אתה, וזה הדבר הכי קשה. אבל אני מאוד שמחה באופן אישי להיות מעורבת בתוכניות האלה, כי מאחורי המספרים והסטטיסטיקות האלה יש בני אדם. אני מרבה להיפגש גם עם נשים במעגל הזנות וגם עם נפגעות תקיפה מינית. כל אישה כזאת היא עולם ומלואו, וזכינו שאנחנו יכולים לסייע ולאפשר לנשים כאלה חיים טובים יותר, לחזור למעגל של חיים נורמטיביים. תודה רבה.

תודה רבה לגברת מרית דנון, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, שהיא שותפה נאמנה לכל המהלכים ולכל הנושאים שעולים בוועדה. אני מעבירה את רשות הדיבור למשנה למנכ"ל משרד הרווחה, מר מנחם וגשל. בבקשה.

אדוני ראש הממשלה, גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת, חבריי לעבודה, אני לא רוצה לדבר על התופעה, כי דובר עליה, אני רוצה לדבר על התוכנית. היגוי התוכנית נעשה בוועדה בין-משרדית, תוך היוועצות בין-ארגונית, בראשותה של מרית דנון. אני חושב שכאן זה המקום לומר תודה למרית על זה שהיא הובילה את העניין הזה גם בחן וגם בשכל. אני חושב שזה נתן את האפשרות לכולם לבוא לידי ביטוי בתוך התוכנית.

התוכנית שתוצג היום בנויה על בסיס התפיסה שמובילה את הצגת התוכניות במשרד הרווחה, עם מדדי תשומות, תפוקות ותוצאות, כשיש אבני דרך שמובילות. תוכלו לראות את התנהלות התוכנית, ותוכלו גם לראות שהתוכנית מגיעה להבשלה מלאה בסוף שנת 2008. זה אומר שמשנת 2009 היא כבר עובד בהבשלה מלאה.

כמו שאמר ראש הממשלה, התוכנית בנויה על בסיס תקציב של 20 מיליון שקל, כזה מחולק בערך עשרה מיליון שקלים לכל אחת מהתוכניות. אני מזכיר לעצמנו שיש עוד עשרה מיליון שקלים שניתנו בפעם הראשונה, והם ניתנו רק לנושאים חד-פעמיים שקשורים בכל נושא התשתיות.

מונח לפניכם נייר שיש בו פירוט והוא עוקב אחרי המצגת שתוצג, כך שכל אחד יוכל לעיין ולראות את פירוט הדברים שייאמרו. הצגת התוכנית לנפגעות תקיפה מינית תיעשה על-ידי עדה פליאל טרוסמן והצגת התוכנית למזעור נזקים והוצאת נשים ממעגל הזנות על-ידי ציפי נחשון גליק. משרדי הממשלה ששותפים לתוכנית הזאת יקבלו את המקום שלהם ואת הביטוי שלהם במהלך הצגת התוכניות. תודה רבה.

תודה רבה למר מנחם וגשל, המשנה למנכ"ל משרד הרווחה. יכול להיות שראש הממשלה לא יוכל להישאר עד סוף הישיבה, אז אני מבקשת מחבר הכנסת גדעון סער להוסיף משהו לגבי החקיקה.

ביקשתי להוסיף נקודה אחת, אדוני ראש הממשלה, שאני חושבת שנדרשת בה התערבותך. הכנסת הזאת חוקקה חוק שנכנס לתוקף לפני כמה חודשים. זה אחד החוקים המתקדמים בעולם, שיזמה חברת הכנסת עמירה דותן, ולפיו בכל חוק שיש לו השלכה על השוויון בין המינים תהיה חוות דעת. חוות הדעת תימסר על-ידי הרשות לקידום מעמד האישה.

חוות דעת על מה?

על ההשלכות על השוויון בין המינים. למשל, ההשלכות על השתלבות נשים בשוק העבודה על-ידי מהלך כזה או אחר. זה נושא שבמדינות אירופאיות מסוימות קיים מתוקף הנחיות מנהליות, בחלקן מתוקף חוקים. המלאכה הזאת הוטלה על הרשות למעמד האישה, שצריכה תקנים, לדעתנו לא רבים, של כלכלנים או מישהו שיעשה את העבודה הזאת.

למיטב ידיעתי הדבר הזה לא בוצע עד היום, וכתוצאה מזה הדבר הזה לא קורה בהליכי החקיקה ולמעשה החוק לא מיושם. לדעתי, זה נושא פעוט, גם תקציבית, אבל מאוד חשוב שיבוצע. זה דבר שבכל פורום בין-לאומי שעוסק בדברים האלה מתגאים בו, בצדק. מאחר שהדבר הזה לא נפתר כבר כמה חודשים, אני חושב שהתערבות שלך יכולה לפתור אותו.

לתקן אחד אנחנו כבר יוצאים למכרז, ושניים נוספים בתקציב 2009.

תודה. נעבור כעת לסקירה של הגברת עדה פליאל טרוסמן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנשים ונערות במשרד הרווחה. בבקשה.

תודה רבה. אדוני ראש הממשלה, חברי הוועדה, חבריי וחברותיי לעשייה, הרציונאל להקמת התוכנית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית הוא להוריד את משך ההמתנה, ליצור רצף שירותים לנפגעות, והנדבך השלישי המשמעותי מאוד הוא טיפול יסודי, מעמיק וארוך טווח, ייחודי ומקצועי בנפגעות תקיפה מינית. לשם כך בנינו את התוכנית, מה גם שהשירותים שסופקו עד כה לנפגעות תקיפה מינית היו בחסר גדול.

כפי שנאמר על-ידי ראש הממשלה ועל-ידי חבריי, התוכנית כוללת שישה מרכזים רב תחומיים אזוריים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית - שדרוג של שלושה קיימים והקמת שלושה חדשים. המערך הייחודי, שלא היה קיים עד כה במדינה ועד כמה שאנחנו יודעים לא קיים גם במדינות אחרות, זה חלופת אשפוז לנפגעות תקיפה מינית, שהיא לא במסגרת של בית חולים. כמובן, גם הכשרות והשתלמויות לעובדי ציבור.

איפה עומד נושא החלופה?

22 במאי הוא תאריך אחרון להגשת מכרזים.

הוצאנו מכרז ואנחנו מחכים לפניות. אתם יכולים לראות פרטים רבים יותר בניירות המצורפים. שלושת המרכזים שאנחנו בתהליכי שדרוג שלהם הם המרכז בראשון לציון, בחיפה ובתל אביב. שלוש המנהלות של המרכזים האלה נמצאות פה. שני המרכזים, בראשון לציון ובחיפה, הם על סף השדרוג המלא, והם יתחילו לפעול במלוא ההיקף בתחילת החודש הבא. במשך הזמן, כבר מתחילת השנה, פועלות שם קבוצות טיפוליות לנפגעות. עד סוף השנה נגיע לטיפול פרטני וקבוצתי ב-110 נפגעות מינית.

לגבי תוצאות מצופות לנפגעות, מאחר והזמן קצר לא אכנס לזה. שימו לב לכך בדפים המצורפים. שני המרכזים הראשונים, בחיפה וראשון לציון, פועלים כמעט במלוא היקפם. המרכז באיכילוב בתל אביב יפעל במלוא ההיקף שלו ב-1.10.2008. בינתיים ניבנות תשתיות, יש הצטיידות ואיוש כל הצוות.

שלושת המרכזים החדשים הם בירושלים, באר שבע ונצרת. המנהלות החדשות שלהם נמצאות כבר פה. מנהלי האגפים לשירותים חברתיים, שדרכם אנחנו מפעילים את המרכזים החדשים, גם כן נמצאים פה בחלקם. אתמול בערב נחתם חוזה על המבנה של המרכז בירושלים. יש כבר מנהלת שבוחרת צוות ועד סוף השנה תטופלנה שם עד 40 נפגעות תקיפה מינית.

נמצאים פה גם המנהלת של המרכז בבאר שבע וחלק מהאנשים שעובדים שם. בבאר שבע יצרנו מודל ייחודי. חברנו לעמותת "יחדיו", עם הרשות המקומית ובית החולים המקומי. עמותת "יחדיו" כבר מפעילה מרכז לטיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית ונשים נפגעות תקיפה מינית בעבר בבאר שבע, ואנחנו חברנו אליהם. התוכנית בבאר שבע תקיף את כל אזור הדרום, כולל נפגעות בדואיות, ויהיו סניפים ברחבי הדרום.

נמצאת פה מנהלת המרכז בנצרת, חולוד. יש לנו מבנה נפרד מאוד יפה בבית החולים במקום. התוכנית תעבוד באמצעות הרשות המקומית, משרד הבריאות ובית החולים במקום, ותתחיל לפעול במלוא ההיקף בדצמבר.

אני חושבת שכבר אין לי מה להוסיף על חלופת האשפוז. היא תצא לדרך ב-1.7. טיפול בילדים במערכת החינוך – אתם רואים את הדברים בשקף ובנייר שלפניכם, וכמובן שיש לנו הכשרות והשתלמויות לעובדים סוציאליים במערכת הבריאות, הרווחה והחינוך. תודה רבה.

תודה רבה לגברת עדה פליאל טרוסמן. נאפשר עכשיו לחברי הכנסת ולגורמים שונים להתייחס לנושא. חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה.

תודה רבה, גברתי. אני רוצה להודות לראש הממשלה, שהגיע לדיון ולקח על עצמו לקדם את הנושא של הטיפול בנפגעי תקיפה מינית ונשים במעגל הזנות. אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה הקודם, גדעון סער, שהציף את הנושא, וכמובן ליושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת שמטוב, על המעקב.

אין ספק שהקצאה תקציבית היא חלק חשוב ונדבך מרכזי במאבק בנושאים האלה. אני לשים דגש על נושא אחד, וזה הנושא של מעגל הנשים בזנות. ברשותך, גברתי היושבת ראש, אני רוצה לפתוח בסיפור קטן, שהייתי עדה לו לפני כמה שבועות. עשיתי סיור במתחם התחנה המרכזית, יחד עם המתנדבות והעובדות במרפאת לוינסקי, שעושות עבודה מדהימה בנושא של נשים בזנות. אני רוצה לדבר על מה שראו עיניי במה שאני מכנה "מדינה בתוך מדינה". קשה להאמין שבמדינת ישראל, ברחוב פין, מתקיים מתחם, בניין ענק, שנמצאות בו נשים ונערות בכל הגילאים, נרקומניות בעיקר, נשים שעוסקות בזנות, שמקבלות קליינטים תמורת 15 שקלים.



הנשים האלה מסתובבות ברחוב, מתנדנדות. הן בכלל לא מסוגלות לעמוד על הרגליים. הדבר המדהים זה שכל הזמן רואים לנגד העיניים נשים מתנדנדות, לא יציבות בעמידה שלהן. הכול ידוע וכולם יודעים.

אני מאוד שמחה שאנחנו מדברים על זה שהוקצו 20 מיליון שקלים ושהתוכניות תפעלנה באופן מושלם בשנת 2009, אבל כל כך הרבה נשים במתחם הזה משוועות לעזרה, לשיקום. משוועות זה לא מילה, אי-אפשר בכלל לתאר באיזו סיטואציה הנשים האלה נמצאות.

הבעיה מוכרת. כפי שאת יודעת, הייתה גם בעיה של מקלטים בתל אביב, שמבחינת החומרה שלה ותנאי החיים, בעיקר של מבקשי עבודה שהסתננו לארץ והתבצרו בתוך מקלטים בתנאים שאני לא חושב שיכולים להיות חמורים מהם מבחינה אנושית. פתרנו את הבעיה הזאת; פינינו את המקלטים, נתנו אישורי עבודה לאנשים שהיו שם, פיזרנו אותם במקומות שבהם הם יכולים מועסקים. לפחות במגזר הזה הבעיה נפתרה. אני לא אומר את זה כמענה למה שאמרת, אני מנצל את ההזדמנות.

ברור. אולי הייתי צריכה להבהיר שאני מדברת כרגע על נשים ישראליות בלבד. אני מדברת על נשים ישראליות שעוסקות בזנות, ואני רוצה לציין את זה כי בשנים האחרונות אני עוסקת הרבה מאוד בתופעת הסחר בנשים. אין ספק שמדינת ישראל הגיעה להישגים מאוד גדולים במאבק בסחר בנשים, כתוצאה משילוב של פעילות של הרבה מאוד גורמים, גורמים חוץ ממשלתיים, גורמים ממשלתיים, הכנסת וחקיקה ענפה. אחד הדברים שמטרידים אותי הוא שכל כך הסדרנו את המאבק בסחר בנשים ויצרנו כל מיני הסדרים משפטיים, החמרנו את הענישה והמשטרה הגבירה את האכיפה, אבל הדבר הזה יצר איזושהי הפרדה מלאכותית בין נשים זרות שמוברחות לארץ ועוסקות בזנות, לבין נשים ישראליות שעוסקות בזנות, שגם כך נמצאות בתחתית הסולם החברתי מכל הבחינות האפשריות. הדבר הזה הביא לכך שהנשים האלה מופקרות לגורלן.

אולי צריך לשים בחזית הדיון את מה שאמר ראש הממשלה, בצדק, שנשים שמותקפות מינית - יש תוקף, יש אדם שתוקף אותן. אבל זנות היא אלימות מינית, זנות היא שיעבוד, והיא לא הבעיה הפרטית של אותן נשים. זנות ישראלית נוצרת כתוצאה מקונסטלציה חברתית, שכל כך הרבה גורמים מאפשרים אותה. כמובן, יש צורך בשיקום באופן פרטני לכל אחת מהנשים, אבל ברגע שהמערכת תתייחס לבעיית הזנות כבעיה חברתית, בעיה שמתייחסת גם לשיקום, גם לאכיפה וגם לנושא המיגור והמאבק נגד מיסוד – ואולי צריך לחשוב במונחים יצירתיים גם של הפללת לקוחות - אפשר יהיה לדבר על טיפול בתופעה וצמצום מעגל הזנות. תודה רבה, גברתי.

תודה רבה לחברת הכנסת זהבה גלאון. ראיתי את הסרט ששודר בטלוויזיה. זה היה מחריד. בבקשה, חבר הכנסת מולה.

ראשית, אני רוצה לשבח את ראש הממשלה ואת משרד ראש הממשלה על כל מה שעושים בעניין הזה. אני חושב שזאת פעם ראשונה בשנתיים האחרונות שאנחנו רואים את תחילת השיפור בסוגיות שעומדות בפנינו.

יחד עם זאת, הייתי רוצה שכמו שהממשלה משקיעה בתחומי הרווחה, ואני יודע שניתנו תקציבים משמעותיים גם בתקציב 2008 וגם בתקציב 2007, כדאי לטפל באותן סוגיות שחברת הכנסת גלאון דיברה עליהן, בתופעות החברתיות שמביאות נשים להידרדר לעולם של פשע וזנות. אני חושב שבעניין הזה עדיין לא הגענו למנוחה ונחלה. לקראת התקציב והתוכניות לשנת 2009 משרד הרווחה צריך להגיש תוכנית אמיצה, שיש בה התמודדות עם בעיות ותופעות חברתיות, לעסוק יותר במניעה.




למשל, בימים אלה יש שביתה של עובדים סוציאליים. עובדת סוציאלית אחת עוסקת ב-200 תיקים או ב-400 קשישים. אנחנו מדברים על בעיה חברתית קשה שיש בחברה שלנו, אף אחד לא נוקט צעד לעצור את הבעיה של הפסקת השביתה של העובדים הסוציאליים, פקידי סעד, אלה שעוסקים בנערות במצוקה. אלה הסוגיות שאנחנו צריכים לעסוק בהם למניעה, וכמובן להרחיב את התוכניות הקיימות, יחד עם הרשות לקידום מעמד האישה וכל הגופים העוסקים בנושא. אני חושב שצריך לייצר תוכנית מקיפה ומשמעותית עם ראייה לטווח רחוק, כדי להתמודד עם אותן תופעות, שבסופו של דבר נשים לא תידרדרנה לעולם של זנות ופשע. תודה רבה.

תודה לחבר הכנסת שלמה מולה. כעת נעבור לנושא השני, שיוצג על-ידי הגברת ציפי נחשון גליק, מפקחת בנושא אלימות במשפחה במשרד הרווחה.

תודה רבה. כבוד ראש הממשלה, מכובדים, כמה מילים בנימה אישית. אני מתרגשת להיות כאן ולשמוע עם חברותיי לעשייה את הגיבוי המלא שאדוני ראש הממשלה נותן לנו. דבר שני, אני יותר מגאה להיות בין מובילות התוכנית לטיפול בזנות וליצירת יש מאין.

כמו שנאמר, התוכנית הבין-משרדית תפעל לצמצום נזקים ולשיקום אוכלוסיית היעד. מדובר באחת מן התופעות החברתיות הקשות ביותר, גם בארץ וגם בעולם. מדובר בנשים שסבלו וסובלות מסוגי התעללויות שונים במהלך החיים שלהן, רובן בצעירותן, שתוך גדילה עם טראומה נכנסו לחי סבל נוספים ורבים סביב הזנות, שכוללים אלימות, עוני, חולי, אונס, התמכרויות וטראומות מתמשכות.

התוכנית הבין-משרדית מורכבת מכמה אלמנטים. אלמנט אחד הוא המעטפת להפחתת נזקים, שכוללת קו חירום, ניידת רפואית ודירת חירום. המסלול השני כולל מרכז טיפולי, שיש בו מרכזי יום וערב והוסטל ארצי אחד. אנחנו מדברים בתוכנית על תגבור תוכניות קיימות לאיתור ושיקום. כאן זה המקום להודות לשותפות, שמעבר לממסד שהדגישה מרית, שזה הייחודיות של מדינת ישראל, שלוקחת אחריות לתוכנית ומובילה אותה כממסד, גם לוקחת אחריות לשתף את כל הארגונים והעמותות שפועלים בתחום.

אנחנו מדברים על חינוך למניעה בקרב בני נוער כדי לצמצם בעתיד את התופעה; הכשרות, הסברה והגברת מודעות, הן בקרב אנשי מקצוע והן בקרב הציבור כולו. נלווה את התוכנית במחקר ונעסוק גם בקידום של שינויי חקיקה. בין היתר, אולי יתגשם במדינת ישראל החזון לחוקים מרחיקי לכת, כמו שקיימים בעולם.

מה עשינו עד עכשיו? מאחר ומדובר על בניית יש מאין, עסקנו לא מעט בתשתיות ארגוניות, הן ברמה הארצית להפעלת התוכנית והן ברמה המקומית, כולל הרשויות המקומיות והארגונים. ב-2007 הוקמה הוועדה בראשותה של מרית דנון, אושר התקציב. ב-2008 הקמנו את הוועדות המקומיות והתקשרנו עם שתי רשויות מקומיות, שנציגיהן נמצאים פה: חיפה ותל אביב.

ברשותכם, על המערך למיזעור תדבר נציגת משרד הבריאות, על הניידת הרפואית. החלק האחר זה קו חירום.

הניידת של מרפאת לוינסקי הרחיבה את הפעילות מערב אחד בשבוע לשלושה ערבים, ועד סוף 2008 הכוונה היא שהיא תצא כל ערב, כשהיא מרחיבה גם את השטח הגיאוגרפי שאליו היא מגיעה. מטרת הניידת היא לעסוק בהסברה לנשים שהיא פוגשת, לחלק אמצעי מניעה, בדיקות דם לזיהוי מחלות זיהומיות והפניה גם לדירת הקלט וגם למסגרות השיקומיות.

עד 2008 הציפייה היא לבדוק 1,500 נשים. היום מופנות לגמילה 33 נשים שהניידת פוגשת. בנינו דרך ישירה מהרחוב ליחידות גמילה, בלי שום הליך ביורוקרטי או כספי. הכוונה היא להגיע



למאה נשים שיהיו מוכנות לעבור גמילה. יש כוונה להגיע ל-300 נשים שמאותרות בערב, שיגיעו למרכזי היום. זה בנושא של תל אביב.

במקביל, נבנית מרפאה ניידת בחיפה. אנחנו מחכים לניידת המיוחדת, ובינתיים יש עבודה משותפת עם העירייה לבניית עבודה של רצף טיפול.

הזרוע השניה והשלישית במעטפת למזעור נזקים כוללות את קו החירום. עד 30 בספטמבר נתחיל לקבל שיחות טלפון, וחלק מהמתקשרות תופנינה לדירת החירום, שהיא הזרוע השלישית של המעטפת הזו.

הדירה קיימת?

בחיפה כבר יש מבנה שהוא בתהליכי שיפוץ והשיפוצים יסתיימו לקראת יוני. זה גם מרכז היום, מרכז ערב והדירה עצמה. בתל אביב יש כמה מבנים שצריכים לאשר אחד מהם ולהתחיל במערך השיפוצים. מבחינת השיקום הצבנו לעצמנו שעד סוף 2008 – מאחר שאנחנו תלויים במבנים – שבתל אביב מאה נשים ישתלבו בטיפול קבוצתי ופרטני עד סוף 2008, ועד סוף 2009 הציפייה שלנו היא שהן ימשיכו ויתמידו בטיפול, ואנחנו מצפים להוציא 50 נשים מאלה שהתחילו ב-2008 ממעגל הזנות.

כמה נשים נמצאות במעגל הזנות בתל אביב להערכתכם?

בארץ מדובר על עשרת אלפים.

הרבה יותר. בתל אביב יש כ-400 בתי בושת.

50 זה חשוב, אבל מה זה 50?

תוכנית הטיפול בזנות בחיפה היא בשלבים מתקדמים יותר. יש שם מנהלת, שיושבת כאן אתנו. על הניידת שמעתם, הדירה ומרכז היום הם בתהליכי שיפוץ מתקדמים. המבנה יעמוד לרשות התוכנית ב-1.6. המספרים שאנחנו מדברים עליהם בחיפה הם יותר מצומצמים מאחר והתופעה בחיפה מצומצמת יותר.

גיוס כוח אדם והדרכת העובדים ייעשו עד ה-1.7. זה גיוס כל השותפים, כי שותפים לתוכניות – מעבר לארגונים – זה גם המחלקות שעוסקות באלכוהול, סמים, גמילה. יתר התוכניות שאנחנו פועלים בהן במסגרת התוכנית הבין-משרדית זה תגבור תוכניות קיימות, שעד ספטמבר 2008 נמפה כל תוכנית שעשינו ונקצה להן את התקציב.

מבחינת הסברה והגברת מודעות כבר התחלנו לשבת על מסע פרסום והכנת חומר שיפנה הן לציבור הרחב והן לנשים בזנות.



מבחינת שינויי חקיקה – יש לנו רעיונות, אבל טרם התחלנו לעסוק בזה.

תוכנית להכשרה – יש קורס אחד בשלבי סיום. שתי הכשרות מיועדות לסמך מקצועי, לנשים שמאותרות ויצאו ממעגל הזנות, שתעבורנה גם הן הכשרה ותבואנה לעבוד ולסייע בתחום, כדי להוציא נשים נוספות ממעגל הזנות. מתוכנן קורס ארצי נוסף, ואנחנו מתכננים יום עיון להגברת מודעות בקרב אנשי מקצוע. כרגע פועלת ועדת מחקר, שבין היתר תסייע לנו להקים ספריה מקצועית והפקת חומרים כתובים בשפה העברית כדי שהחומרים יהיו נגישים וקריאים לכל מי שיפעל בעניין. השקף האחרון מדבר על התקווה, שיש גם בתחום הטיפול בזנות.

תודה רבה לגברת ציפי נחשון גליק. עוד מישהו רוצה להציג את הנושא? בבקשה.

יש לי בקשה, הואיל ואני חייב לעזוב ב-12:00 אשמח לשמוע כמה שאפשר יותר, כי בשבילי המפגשים האלה הם גם מפגשי לימוד. אני לומד מכם ומבין יותר, וגם ההכנה למפגשים האלה נותנת לי תמריץ להבין יותר. ארצה לומר אחר כך משפט מסכם.

אני מברכת ושמחה על השינוי החברתי בהתייחסות לפגיעה מינית והעברת נקודת המבט מראיית הנפגעת והנפגע כחולים לראייה של נשים וגברים שזקוקים לסיוע שהולם את מצבם. כמובן, גם על שבירת השתיקה והסטיגמה החברתית – על זה כולנו מברכות ומברכים.

כולם נסערו עכשיו מהמספרים לגבי הזנות. אני רוצה לחזור צעד אחורה ולתת פרופורציות של מספרים גם לגבי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. לקווי החירום שלנו מגיעים בכל שנה כ-40,000 פניות של נשים, מתוכן 9,000 פניות חדשות של נשים וגברים שמתקשרים לקווי החירום בפעם הראשונה. כ-40,000 נשים וגברים מתקשרים כל שנה כדי לקבל איזשהו סוג של תמיכה וסיוע.

כמובן שאנחנו מאוד מברכות על הקמת המרכזים ושדרוג המרכזים הקיימים. אני חושבת שהפרופורציות עדיין קטנות, עדיין היכולת של המרכזים לטפל בכמות הנפגעות והנפגעים היא קטנה. גם מה שמגיע אלינו, לקווי החירום, עדיין הם מספרים קטנים לעומת מה שאנחנו יודעות שקיים באוכלוסייה. חשוב לי להדגיש את הקשר הרציף שצריך להיות בין קווי החירום, בין המרכזים למרכזי הטיפול. זה מאוד חשוב, גם מבחינת המספרים – אלינו מגיע מספר גבוה יותר – אבל גם כי אנחנו הכתובת הראשונה שאליה פונים, מאתנו מבקשים סיוע ותמיכה ואנחנו מפנות הלאה. מאוד חשוב הקשר הרציף הזה, ואשמח שתיתנו בהמשך לליזה, מנהלת מרכז מסל"ן בבאר שבע, לדבר על הדרום כי הוא בעיה קשה.

תודה. חברת הכנסת זהבה גלאון רוצה להוסיף משהו.

אני רוצה להעיר משפט אחד, מכובדיי. אני מתייחסת רק למעגל הזנות כרגע. שיבחתי ואני ממשיכה לשבח, אין ספק שמדובר בצעדים חשובים. אני שמחה על הצעדים האלה. אבל שמענו את הנתונים ומדובר בהיקפים כל כך גדולים של נשים שעוסקות במעגל הזנות, נשים וקטינות – אנחנו מדברים על קטינות שנשאבות למעגל הזה בגיל כל כך צעיר – אז המספרים שאנחנו מדברים עליהם הם זעירים. לא הייתי רוצה שזה יהיה בבחינת עלה תאנה לטיפול בבעיית הזנות. שלא נאמר: הנה, אנחנו מטפלים בבעיית הזנות, אנחנו מנסים לשקם. אין לי ספק שנעשית עבודה, כיוון שאני מכירה את הנפשות הפועלות שיושבות כאן סביב השולחן. הם עושים עבודה מדהימה וחשובה. אבל שלא נסתפק בנתונים הנמוכים האלה, ואז נגיד שאנחנו עוסקים בהוצאת נשים ממעגל הזנות והמדינה נותנת מענה והגנה לקורבנות. אני מציעה לא לנוח על זרי הדפנה האלה.

שאלתי את אותה שאלה את הגברת נחשון גליק. הבנתי שהשנה הם מתחילים רק מיולי עד דצמבר, כלומר זו פרישה רק על פני חמישה חודשים, על פני תשתיות מצומצמות. הכוונה היא שב-2009 זה יכלול ציבור הרבה יותר גדול מאוכלוסיית היעד.

בכמה הוא הרבה יותר גדול?

מדברים על מאות/

אנחנו מדברים על אלפי נשים שעוסקות בזנות. אני מציעה לקחת את זה בחשבון.

כל התחלה היא בצעד קטן.

תודה. אני מבקשת מהגברת מרים שכטר, שהיא ממונה על השוויון בין המינים לומר משהו בקצרה.

אנחנו, כמערכת חינוך, ממונים על הטיפול במניעת הנושא של הזנות והסחר בנשים. מה שהצלחנו לעשות, למרות השביתה הארוכה שהייתה, זה להוציא לאור חוברת שעוסקת בנושא. עשינו שלושה כנסים לעובדי הוראה, שלמעלה מאלף עובדי הוראה השתתפו בהם. עשינו קורסים לתלמידים, ובכל כנס השתתפו 800 תלמידים. ההתחלה הייתה להעלות את המודעות בתוך בתי הספר, לעסוק בנושא בתוך בתי הספר ואז ערכנו כנס. בהמשך לכנס היו דיונים בתוך בתי הספר. חיברנו את נושא הזנות לתוכנית רחבה שאנחנו מפיצים בארץ: "כבוד האדם ושוויון בין המינים", והכנסנו לשם פרטים בנושא של מניעת זנות, חשיבות המודעות לתופעה ושלילתה לחלוטין.

אני רוצה לציין שזה לא מובן מאליו שמערכת חינוך תעסוק בנושא הזה. זה נראה מאוד זר ומוזר למערכת החינוך לעסוק בנושא. אני מברכת עשרות מורים שנרתמו לעשייה, ואני מקווה שבשנה הבאה כבר נתחיל לפעול יחד עם הגופים בהרבה מאוד בתי ספר תיכוניים בארץ.

תודה רבה. גברת ענת גור, ממונה על רשות לשיקום האסירות.

אדוני ראש הממשלה, הצגתי בפניך בינואר 2007 את התוכנית, שקראנו לה אז תוכנית למיגור הזנות. חשוב להדגיש את זה כדי שלא נעשה סטייה מהתוכנית המקורית שלנו. אני רוצה להודות לך מקרב לב, כמי שעובדת קרוב ל-30 שנה עם נשים שעסקו בזנות, שרובן גם נפגעות פגיעה מינית. כמובן שיש קשר הדוק ביותר בין שתי התופעות. הן כרוכות זו בזו ולא ניתן להפריד אותן כי נשים שנפגעות מינית במשפחה הן אלה שמנוצלות אחר כך לזנות, אבל הזנות גם ממסדת את הרעיון שזכותם של גברים לקנות גישה לגופן של נשים, רעיון שגורם להיקפים המצמררים של פגיעות מיניות בילדות ובשנים בכלל.

אני מאוד נרגשת לשבת פה היום. זו פעם שניה שאתה מופיע בפני הוועדה סביב הנושא הזה. בדרכי לכאן, במעלית, שמעתי כמה חברי כנסת מעירים בציניות על הנושא הזה, שראש הממשלה נדרש לבעיות שוליות כביכול. הערתי את תשומת ליבם לזה שזו בעיה חשובה מאין כמוה. אני חושבת שזו אחת הבעיות שעומדות בחזית הנושאים של צדק חברתי, של כבוד האדם, כבוד האישה, נושאים שהם בלב ליבה של האחריות של מדינת ישראל. אלה נושאים שמדינת ישראל גם הציבה כנושאים מרכזיים. אני חושבת שלמרות שזה צעד שולי, שכרוך רק ב-20 מיליון שקלים כביכול, זו נקודה מאוד מרכזית, מהותית וחשובה בדמותנו, כמדינת ישראל.

אני רוצה לברך את כל מי שעוסקים במלאכה. כמו שחברת הכנסת זהבה גלאון ציינה, ההישג הוא הישג עצום לכולנו. יחד עם זה, כמי שנוהגת תמיד להתריע, חשוב לי מאוד להגיד שלא נסתפק בהישגים האלה. זה נכון שחשוב להוציא 50 נשים בשנה ממעגל הזנות, אבל אסור לנו לשכוח שהצעד החשוב יותר הוא הצעד המניעתי. הצעד של מיגור הזנות הוא הצעד החשוב. מי שאחראי על תעשיית הזנות הזאת, כמו שכבוד ראש הממשלה אמר, זה העולם התחתון שמגייס מאות ואלפי נשים וילדות – רובן ילדות בנות 11-12, וגם בנים. הם אלה שמגויסים לתעשייה האכזרית הזאת. אני חושבת שהדבר החשוב הוא להמשיך לחוקק, גם גורמי האכיפה וגם גורמי החקיקה חייבים לעשות יד אחת עם גורמי הטיפול, שעשו כברת דרך מאוד רצינית בעניין הזה, ולהמשיך לפעול למיגור נגע הזנות. אנחנו חייבים לעסוק במניעה. חשוב להגיד שגם מניעה של אונס של ילדות היא מניעה מאוד חשובה בחוליה של גיוס נשים וילדות לזנות.

אני רוצה להודות למי שחבר לדרך הזאת, יושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה לשעבר, חבר הכנסת גדעון סער, שבזכותו הגענו לרגע הזה שהוועדה לקידום מעמד האישה שמה על סדר היום את שני הנושאים החשובים האלה.

אני רוצה להודות לחברת הכנסת זהבה גלאון, שפועלת ללא לאות בנושא הזה. היא בחוד החנית בנושא של מיגור סחר בנשים וזנות. אני רוצה להודות גם לציפי נחשון, שהרימה את הנושא הזה בתוך משרד הרווחה ולמרית דנון, שבאופן מאוד אישי עזרה, קידמה ופעלה בנושא הזה.

חשוב מאוד להמשיך לפעול, לא רק בנושא של טיפול – למרות שאני באה מתחום הטיפול. יש להקים רשות ממשלתית, להקים מטה במשרד ראש הממשלה, שימשיך לאחד את כל הגורמים בשטח: גורמי חקיקה, גורמי אכיפה, גורמים פוליטיים וכל הגורמים הנוספים כדי להמשיך לפעול בנושא של חיסול הזנות לחלוטין, ולא רק טיפול בקורבנות שהפשע הזה הצליח לגייס.

אני פונה לחברותיי, נציגות ארגוני הנשים ומטפלות פרטיות, אנחנו יודעים שמי שיזם את כל הנושא הזה, במשך שנים נאבק להביא אותו ולהגיע לרגעים האלה אלה נשים מארגוני נשים, שפועלות ללא לאות בשטח, ומטפלות פרטיות שהביאו את כל הנושא הזה של טיפול בפגיעות מיניות לסדר היום הציבורי. אני יודעת שאנחנו, כדרכם של ארגונים ממשלתיים, גם קצת מאוכזבות מהדרך שבה הדברים מטופלים. תמיד יש חצי כוס ריקה.

אני מתנצלת. יש כנראה רבים מכם שרוצים להתייחס לנושא, אבל אנחנו צריכים לסכם את הדיון. אני רוצה להודות שוב לראש הממשלה, שמשתתף היום בדיון. בבקשה, אדוני.

תודה רבה לך, גברתי היושבת ראש, היושב ראש לשעבר, חברות וחברי הוועדה והמשתתפים האחרים. אני אולי אורח פחות שכיח בדיונים הללו, אבל יותר מכל ראש ממשלה לפניי, אז גם זה משהו. אם אני צריך להתרשם בסוף, נדמה לי שיש לנו בארץ ידע מקצועי מרשים. אנחנו לא נמצאים במצב שהגישות הטיפוליות הכי מתקדמות, שהיום מאמצים אותן במרכזים שונים בעולם, הן מסתורין לגבינו. יש לנו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומטפלים ברמה מקצועית גבוהה מאוד. אני מכיר היטב את התחום הזה מעיסוקיי הקודמים. עבדתי עם אנשי המקצוע שלנו, ואני מתרשם שיש לנו אנשי מקצוע ברמה גבוהה מאוד.

יש לנו גם הבנה מהם הכלים הנכונים שיש לגבש כדי לתת מענים, תוך שימוש בידע המקצועי שיש לנו. למשל, בביקור שקיימתי בחיפה, שמרית לקחה אותי אליו, יכולתי לראות איך זה משתקף בתגובות של האנשים, בהתנהגויות של האנשים, בתהליכי ההחלמה שלהם מהמצוקה שהיו נתונים בה. אגב, ראיתי גם יהודיות, וגם לא יהודיות, גם נשים דרוזיות שבאו ממורשת, מאווירה שהיא הרבה יותר קוהסיבית, הרבה יותר קשה לפרוץ אותה, והמערכת שלנו יודעת לתת



לה מענים ולהתמודד אתה. זאת אומרת, כל תנאי המסגרת קיימים, מה שבוודאי חסר זה היקף משאבים גדול יותר כדי ליצר את הפלטפורמות שבאמצעותן נוכל להשתמש באנשי המקצוע.

זה נושא יותר מורכב מהבחינה של איך אנחנו מגדירים את סדרי העדיפויות; האם אנחנו משקיעים יותר בהגדלת כוח האדם או שמשקיעים יותר במספר מרכזים; האם הפיזור של המרכזים היום נכון או שאנחנו צריכים ללכת לפיזור אחר. זה נושא שאקיים עליו דיון עם מרית, ואני בהחלט מוכן לשקול ללכת בתקציב 2009 מעבר להתחייבות שנתתי לתקציב הקבע, בסכום שאני לא רוצה להגיד אותו עכשיו, כי אני רוצה להיות אחראי, אבל הוא יהיה יותר גדול מה-20 מיליון שקלים עליהם דיברנו בנושא הזנות. תודה רבה לכם.

תודה רבה לראש הממשלה על דברי הסיכום. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 12:05.