ישיבת עבודה - ביקור הוועדה לשוויון זכויות ומעמד האשה מבית הנבחרים הרומני

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
2.4.2008


הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 125
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, כ"א באדר ב' התשס"ח (2 באפריל 2008), שעה 08:45)

ביקור עבודה של הוועדה לשוויון זכויות ומעמד האישה מבית הנבחרים הרומני

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר
קולט אביטל
אלחנן גלזר
שרה מרום שלו
אורית נוקד
גדעון סער
משה שרוני

מרית דנון, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
סא"ל ליאורה רובינשטיין, אמ"ש, רע"ן שוויון הזדמנויות, משרד הביטחון
עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
טל קרמר-ודעי, מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
מיכל יודין, יו"ר עמותת כ"ן, כוח נשי לישראל, עמותה לקידום נשים בישראל
עו"ד גלי עציון, ארגון נעמ"ת
עו"ד יפעת מצנר, שדולת הנשים בישראל
עו"ד עירית גזית, אחראית על תחום מערך הייעוץ המשפטי, מעמד האישה ויצ"ו
עמליה אוהלי, אמונה
MINODORA CLIVETI, בית הנבחרים הרומני
OLGUTA COCREA, בית הנבחרים הרומני

אריאלה אהרון (מנהלת הוועדה בפועל)

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ


ביקור עבודה של הוועדה לשוויון זכויות ומעמד האישה מבית הנבחרים הרומני

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. הישיבה היום היא מאוד מיוחדת כי הגיעה אלינו משלחת מאוד מכובדת מרומניה, חברי הפרלמנט הרומני שהם חברים בוועדה לקידום מעמד האישה. הוועדה בראשותו של חבר הכנסת גדעון סער ביקרה בשנה שעברה ברומניה ועכשיו אנחנו מקבלים את המשלחת הרומנית אצלנו בכנסת ישראל.

אני מברכת את חברי הכנסת שנמצאים כאן, את יושב-ראש אגודת הידידות ישראל-רומניה, חבר הכנסת משה שרוני וגם את כל נציגי הארגונים שנמצאים כאן. יותר מאוחר אולי כל אחד יציג את עצמו.

בזמן הקצר שאני מכהנת כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, הצלחנו להעביר בקריאה שנייה ושלישית חוק מאוד חשוב שהוגש על ידי חבר הכנסת גדעון סער וחברות כנסת אחרות שחברות בוועדה. גם היום יעלה חוק חשוב במליאה בקריאה שנייה ושלישית, חוק של חברת הכנסת עמירה דותן.

אני רוצה להעביר את השרביט לחבר הכנסת גדעון סער שהיה יושב-ראש הוועדה.

תודה רבה גבירתי היושבת-ראש. אני רוצה לברך את המשלחת הרומנית בראשות חברת הפרלמנט גברת מינודורה קליבטי.

יותר טוב שאני אעשה זאת באנגלית כדי שנחסוך בזמן. לי ולחברות הכנסת נדיה חולי ואורית נוקד היה ביקור מאד מעניין בבוקרשט בספטמבר האחרון ולכבוד ושמחה לנו לארח אתכן בירושלים בירת הנצח של מדינת ישראל והעם היהודי. אני סבור שחשוב לכם, כמו שהיה לנו כשהיינו בבוקרשט וזוהי המטרה האמיתית של מפגש זה, ללמוד על הפעילויות של הארגונים, כמה מהן ממשלתיים וכמה מהם ארגונים חברתיים המטפלים ועובדים קשה לקידום השוויון בין גברים ונשים ומעמדה האשה בישראל. זו ההצעה שלי.

שמי מרית דנון. בוקר טוב, אני מבקשת לקדם אתכן בברכה בביקורכן בישראל ואנו נשמח מאד לחלוק את הנסיון הנוגע למעמד האשה בשתי המדינות. אני מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה בישראל. בישראל אין לנו משרד ממשלתי מיוחד הדן, מטפל בסוגיות של האשה. במקום זאת הוסמכה הרשות למלא תפקיד זה ואנחנו עמיתים מקבילים למשרדי ממשלה במדינות אחרות. אנחנו פועלים מתוך משרד ראש הממשלה, מנהל הרשות מתמנה על ידי הממשלה על בסיס ההמלצות של ראש הממשלה. אנחנו משמשים כגוף על אשר עליו לתאם בין כל הפעילויות של הממשלה, השלטון המקומי והארגונים החוץ ממשלתיים בישראל. הרשות הוקמה ב-1998 לפני עשר שנים על פי דין, מתוחזקת על פי דין והחוק קבע את תפקידיה ומטרותיה.

אני מויצ"ו, אני אחראית על תחום מערך הייעוץ המשפטי לקידום מעמד האישה חלק מהתנועה הציונית הבינלאומית שהוקמה באנגליה ב-1920. יש בה למעלה מרבע מיליון מתנדבים הפועלים בכל העולם ב-50 הפדרציות שלנו ברחבי העולם.



אנחנו פועלים באופן נמרץ לרווחת האזרחים בישראל ומעניקים עזרה ותמיכה בהפעלת מאות פרוייקטים של חינוך, רווחה ושירות. סיוע ניתן לכל המגזרים של הקהילה מהרך הנולד עד הקשיש. אנחנו חשבנו שזה נוגע לחיי הילדים והצעירים במעונות יום ובבתי ספר ואנחנו מעניקים מסגרות לנוער ברשת מועדוני נוער וסיוע אחד לאחד לנערים, נערות במצוקה וקורבנות של אלימות במשפחה כדי שיזכו לשיקום פסיכולוגי וייעוצי ולסיוע משפטי.

ויצ"ו מעניקה גם סיוע והדרכה להשגת קידום מעמד האשה. בהיותה ארגון נשים ויצ"ו מתמקדת בפעילות שלה בקידום האשה וזכויות האשה כמו גן רווחת האשה. הפעילויות בתחום זה הן מאד כוללניות בטווח של קידום האשה בפוליטיקה וקידום חקיקה בנושא זכויות האשה.
אנחנו מארגנים מסיבות בר מצווה ובת מצווה למשפחות חד הוריות ומפעילים קייטנות קיץ לילדים לאמהות חד הוריות כדי לעזור בחופשת הקיץ. ויצ"ו מכירה ביכולות של האשה ומעודדת כל אשה לפתח את היכולות שלה בין אם הן פוליטיות, מקצועיות או משפחתיות או אישיות.

אנחנו מקיימים קו חם לנשים מוכות, אנחנו מפעילים שני מקלטים לנשים מוכות ולילדים. יש לנו שלושה מרכזים לטיפול ומניעת אלימות ויש לנו גם בתי ספר למנהיגות פוליטית.

אני יושבת ראש עמותה בשם כ"ן, כוח נשי לישראל. אנחנו מתמקדים בסדר יום אחד שהוא חיזוק האשה בפוליטיקה משום שאנחנו סבורים שהבאה לשינוי חברתי בכל הסוגיות החברתיות הפנימיות תהיה בעלת משמעות אם הנשים יהיו בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות.

אנחנו פעילות על פי סדר היום שלנו כאשר למזלנו יש מודעות והבנה שהפוליטיקה אינה מילה גסה אלא מקום שבו מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר בחיי מדינה ורשויות מקומיות והבנה שקיימת אחריות המוטלת על האזרח להיות פעיל ולהשתתף במפלגות, אירועים ופעילויות ולהשתתף בבחירות ולהצביע. כיום לרבה הצער בגלל המצב הפנימי האנשים מאד מפוכחים ואחוז הבוחרים יורד מבחירות לבחירות. אנחנו בעבודה מאד מאומצת לקידום החשיבות של הבחירה ובחירה למפלגה שיש בה נשים רבות כיוון שאנחנו מאמינות שאין די בזה שיש אשה, צריך שיהיו נשים רבות כדי לסייע לנשים מועמדות.

הערוץ השני שלנו הוא לאמן ולסייע לנשים מועמדות הלומדות להתמודד לרשויות המקומיות כראשי ערים או חברי מועצה ו/או לכנסת בבחירות הבאות. כרגע זה מחולק בין אימון בניהול דיון, קשר ואמצעי תקשורת, תוכנית אסטרטגית ולימוד המבנה של העיריה והכנסת.

הערוץ השלישי שלנו הוא חקיקה ובהקשר הזה אני אבקש לנצל את ההזדמנות ולהודות לחברים היקרים שלי כאן בכנסת שהם מאד תומכים בחקיקה שלנו. החקיקה שלנו מתבססת על העובדה שהממשלה מממנת את המפלגות והממשלה ממומנת על ידי משלם המסים. החקיקה שלנו המבוססת על העובדה שאם אנחנו הנשים מממנות את המפלגות אנחנו נרצה לראות יותר תמיכה במפלגות שיהיו בהן יותר נשים נבחרות. כך שבסיס החקיקה שלנו הוא כזה שמפלגה שיהיו בה יותר משלושים אחוזי נשים נבחרות תקבל תמריץ כספי ובגישה זו יש לדעתנו תמריץ למפלגות לגייס יותר נשים ודחיפה לנשים המקילה עליהם את הכניסה לחיים הפוליטיים.

הערוץ הרביעי הוא חינוך. אנחנו נכנסנו למערכת החינוך בה אנחנו משתמשים בשיטת הדיון כשיטת לימוד זהו מכשיר לחיים בין אם אתה הולך לחיים הפוליטיים ובין אם אתה רוכש מקצועות אחרים. אנחנו מלמדים את הילדים, בנים ובנות להיות מודעים לנושאי מין, חיים פוליטיים, ממשל ופעילויות ציבוריות משום שהילדים שלנו לרוע המזל נשארים מאחרו. האנשים הצעירים בישראל מרוחקים מהחיים הפוליטיים ואנחנו היינו רוצים להחדיר זאת למוחם בגישה החיובית של מודעות לאמצעי זה עבור החיים.

השורה התחתונה היא שמדינת ישראל משלמת מחיר יקר בכך שהיא לא מפיקה תועלת מחמישים אחוזים מפוטנציאל האיכות של נשים שצריכות להיות בין מקבלי ההחלטות בין בשינוי חברתי ,בין בהגנה ואבטחה ובין במשא ומתן לשלום.






כך שאנחנו היינו רוצים לראות יותר נשים נכנסות לבית זה, יותר נשים הנבחרות כראשי ערים וחברות מועצה. תהיה בכך תועלת לכולם תודה לכם

בוקר טוב אני מבקשת גם כן לברך אתכן על בואכן לישראל. שמי גלי עציון ואני עורכת דין במחלקה המשפטית בנעמ"ת. נעמ"ת תנועה לנשים עובדות ומתנדבות. אני חושבת שזו התנועה הגדולה ביותר ורציתי להגיד הוותיקה ביותר אבל אנחנו כמו התנועה האחות שלנו ויצ"ו שנוסדה ב-1921 על ידי נשים חלוצות שבאו לכאן לפני הקמת מדינת ישראל. נעמ"ת פועלת בשני תחומים עיקריים, אחד לסייע לנשים במעונות יום לילדים והתחום העיקרי השני הוא בתחום המשפטי.

יש לנו שלושים לשכות משפטיות בכל רחבי הארץ המגישות ייעוץ משפטי, ייעוץ משפטי אישי לנשים ואנחנו גם מנסים לקדם חקיקה.

החקיקה האחרונה שלנו עברה כפי שסיפרה יושבת ראש הועדה רק השובע וזוהי חקיקה המקדמת ומסייעת ביצירת מקומות עבודה ידידותיים למשפחות ומקום עבודה מתגמלים.

כמו שאמרתי נעמת יוזמת חקיקה בשיתוף פעולה עם חברי כנסת רבים כמו מר גדעון סער ואחרים ואנחנו מנסים להביא את מעמד האשה למעמד טוב יותר כפי שמיכל סיפרה עתה. אנחנו חמישים אחוז מהאוכלוסיה והיינו רוצות שיהיה לנו יותר כוח ושנראה יותר בזירה. אנחנו היינו רוצות שנראה יותר במרחב הציבורי והפוליטי, תודה לכם.

בוקר טוב. אני סגנית היועץ הפנימי לרמטכ"ל בנושאי אנוש. אני אציג את שירות הנשים בצבא ההגנה לישראל. זאת, כדי שיבינו את המוטיבציה של צבא ישראל להתמודד עם הנושא הזה.

נראה שישראל היא המדינה היחידה אשר מגייסת נשים לשירות חובה
על פי חוק. גיוס נשים לשירות צבאי החל ביומה הראשון של מדינת ישראל, מייסוד המדינה בשנת 1948. על כל הנשים הרווקות הבריאות לשרת בצבא במשך תקופה בת שנתיים. גברים מגויסים לשרת שלוש שנים. לכן, מספר הנשים בצבא ההגנה לישראל משמעותי מאד. נשים מהוות שלושים ושלושה אחוז ממספר החיילים הכולל ובקטגוריית הקצינים הנשים הן בערך עשרים ושישה אחוז.

כמות הנשים מרשימה, אך מרשימות אף יותר הן האיכות והמוטיבציה של הנשים לתפוס מקום משמעותי בצבא. נושאי הביטחון בישראל וההיסטוריה של העם היהודי הם הסיבה לתופעה במסגרתה עשרות ואלפי בני ובנות גיל העשרה מצטרפים לצבא בכל שנה. הם יוצאים לשם עם הרבה יותר מאשר כלי נשק בלבד. הם יוצאים עם תחושת משימה.

בשנת 2000, חוק השירות הצבאי עודכן. בהתאם לחקיקה החדשה הזו, נשים יחשבו כשירות לאותם התפקידים כשל הגברים כאן, מלבד חובות אשר מהותן ודמותן אינן מאפשרות להן לבצע. למשל, תקיפה ממשית במהלך מלחמה.

שילוב הנשים בצבא צריך להימדד בשתי רמות. האחת - כפי שהדבר משתקף במדיניות הרשמית והשנייה - המדיניות המעשית, שמשמעותה להעריך את יישום המדיניות בפועל.

מדיניות צה"ל בנוגע לשילוב נשים בצבא עוצבה ועוצבה מחדש על מנת להפוך יותר אובייקטיבית וליברלית. ההשקפה אשר פותחה לאחרונה מתאימה מאד למדיניות. ההשקפה מתבססת על ההבנה כי הנשים נחוצות. אין ספק בנוגע לתרומת הנשים ליעילות הצבא, בתחומים שונים. הדבר הוכח באין ספור הזדמנויות לאורך השנים והמלחמות.

לצבא ישראל אין את הפריבילגיה לוותר על הנשים. המטרה היא להשתמש בהשתתפות הנשים במידה המרבית ואת זאת ניתן להשיג באמצעות שוויון. כיום, נשים נמצאות במרבית התפקידים. תשעה עשר מהתפקידים פתוחים בפני נשים. נשים מוצבות ברוב היחידות, כולל גדודי קרב. המלחמה האחרונה בלבנון הוכיחה כי שותפות הנשים בצבא ישראל היא עובדה מבוססת. תרומת הנשים אינה ניתנת למדידה.

זהו המקום להזכיר נשות קריירה בשירות צבאי. נשים אשר בחרו לשרת בצבא בשירות חובה כדרך חיים. יש כמה מאות נשות קריירה בצה"ל, רובן בחילות התומכים, חיל המודיעין, חילות האלקטרוניקה והמחשבים, חיל הרפואה. הנשים משלבות משרות ועמדות פיקוד, פיקוד עמדה משולבת בחזית וקציני מטה.

בשורה התחתונה, יש להשוות את נושא שילוב הנשים בצה"ל לריצת מרתון ולא לריצה למרחקים קצרים. הפילוג ברור וכל שאנו צריכים בנקודה זו הם התמדה וסבלנות. לקידום הנשים בצבא ההגנה לישראל השפעה ישירה והחלטית על תפקיד הנשים בחברה הישראלית הגדולה. תודה.

בוקר טוב לכולם, שמי הוא טל קרמר ואני המנכ"לית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית כאן בישראל.

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית הוא ארגון המטריה של תשעה מרכזי סיוע ברחבי ישראל, מקריית שמונה בצפון הגליל, דרך נצרת, שם יש מרכז המספק מענה לאוכלוסייה הערבית כאן בישראל ועד באר שבע בנגב.

בתשעה מרכזי סיוע פועלים קווים חמים, הפועלים עשרים וארבע שעות ביממה, שלוש מאות ששים וחמישה ימים בשנה. לקו החם יש מספר קצר, 1202. אתה יכול להתקשר מכל טלפון בישראל ומרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית יענה לטלפון.

אנו מפעילים מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית; אנו מפעילים קו חם לגברים אשר היו קורבנות אונס, גילוי עריות וכל הדברים ה-"שמחים" האלה. אנו מפעילים
קו חם לנשים דתיות ואורתודוקסיות במיוחד וגם קו חם לגברים דתיים ואורתודוקסיים.
אנו מספקים מענה בשפה העברית, בשפה הערבית, ברוסית ובאתיופית. אנו מנסים לספק מענה לכל האוכלוסייה כאן בישראל.

אנו גם מפעילים מחלקת חינוך בכל מרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית, אשר מעבירה הרצאות וסדנאות אודות אונס בבתי ספר תיכון, בצה"ל, במקומות עבודה. אנו גם מפעילים תוכנית הנקראת "תוכנית סיוע לעדים", אשר מסייעת לקרבנות שמחליטים להגיש תלונות למשטרה, נותנת להם סיוע לאורך כל ההליכים המשפטיים.

כל שנה אנו מקבלים יותר משלושים ושמונה אלף שיחות, תשעת אלפים מתוכן של פונים חדשים, פונים חדשים אשר מרימים את שפופרת הטלפון בפעם הראשונה ומחייגים 1202 למרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית ומדווחים על תקיפתם. יש לנו מעל אלף מתנדבים ברחבי ישראל.

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית עוזר בקידום חקיקה, עבודה כאן בוועדות הכנסת, בפעילות לוביסטית במשרדי הממשלה כאן בכנסת; העלאת מודעות בקמפיינים ובעבודה עם התקשורת. אני מאד שמחה ולכבוד הוא לי להיות כאן הבוקר איתכם.

אני באה מ-"אמונה", שהיא התנועה הדתית הלאומית להתחדשות.
סדר היום שלנו מאד ייחודי, משום שאנו עוסקים באופן ספיציפי בנשים דתיות. אנחנו, יש לי כאן
כמו שתי אחיות - נעמ"ת ו-אמונה הם שלושת ארגוני הנשים כאן בישראל ואנו עוסקים באוכלוסייה האורתודוקסית. אף אחר לא הזכיר זאת, אבל זכינו בפרס ישראל השנה, שזה כבוד גדול ואנו חולקות אותו יחד וזה באמת מראה שישראל צועדת כמה צעדים קדימה לקדם את זה.

אתם תקבלו אותו ביום העצמאות הבא, שיחול בעוד חודש.

אנו מתקדמים, מטרתנו העיקרית היא לחנך נשים המגיעות מהמגזר שלנו לכך שהן יכולות להיות נשים אורתודוקסיות ובה בעת נשים מאד מודרניות. הן יכולות לעשות כל דבר שהן רוצות, בנוסף ל"להיות דתיות". אין להן שום מגבלות. יכולה להיות להן קריירה טובה מאד והן יכולות להיות אמהות טובות בנוסף להליכה לבית הכנסת או לכנסייה וכל הדברים האלה.

ל-"אמונה" יש כמעט מאה וחמישים מעוני יום, המאפשרים לנשים אורתודוקסיות ללכת לעבודה מהשעה 7.00 בבוקר עד 4.00 אחה"צ. יש לנו חמישה, מה שאנו מכנים "בתי יתומים", בתים לילדים בהם יש להם משפחה היכולה לטפל בהם באופן המתבקש. יש לנו מקלטים למקרי חירום, בהם נמצאים אפילו תינוקות אשר ננטשו בבתי חולים או אשר נמצאים תחת אלימות קשה; יש לנו כמה מקלטי עזרה ראשונה. יש לנו יותר מעשרה מרכזי טיפול בכל רחבי הארץ. אני כאן משום שאני מנהלת אחד בתל אביב. אנו נותנים טיפול ותמיכה לנשים ולמשפחות.
אני לא מגיעה מתחום החקיקה, אני פסיכולוגית ומטפלת וזהו חלק גדול מאד מפעילותינו. יש לנו קבוצות תמיכה רבות לנשים אורתודוקסיות, כמו קבוצת תמיכה לנשים אורתודוקסיות גרושות. יש לנו קבוצת תמיכה לאלמנות המיועדת לנשים אורתודוקסיות בלבד, משום שעליהן להתמודד עם נושאים מיוחדים מאד, הייחודיים לאוכלוסיה זו. אנו גם עושות בתחום המשפטי מה שאנו יכולות לעשות, כמו ארגוני נשים אחרים.

שוב, מטרתנו העיקרית היא לקדם את הציבור שלנו, שהוא הנשים הדתיות ולספק להן ולדור הצעיר אשר פוקד עכשיו את בתי ספרינו תמיכה רבה ולהעביר להן את המסר כי הן יכולות לעשות הכל ובצד זה להיות דתיות, אין כאן חוקים בסיסיים. תודה.

בוקר טוב, אני היועצת המשפטית של שדולת הנשים בישראל. אנחנו ארגון לא - ממשלתי. משמעות הדבר היא כי אנו עצמאיים ואנו לא מקבלים כסף מהממשלה על מנת לעשות מה שאנו רוצים – במקרים מסוימים, אף לתבוע את הממשלה. אנו ארגון בלתי - מפלגתי ואנו מוקדשות לקידום מעמד האישה בישראל, כמו חברותי הנכבדות כאן.

הוקמנו ב-1984 על ידי נשים אקדמאיות ידועות אשר הבינו שמשהו צריך להיעשות כאן. יש לנו גישה הוליסטית לשיפור מעמד האישה בתוך חברה ישראלית המשתנה באופן תמידי. השינוי מאד איטי, אבל הוא קורה, אני אופטימית.

יש לנו כמה פרויקטים ומחלקות ואני אדבר על המרכז המשפטי שלנו, המרכז המשפטי של שדולת הנשים בישראל, שהוא הבסיס לכל פעילות השדולה, הנחשבת לכוח עיקרי לשיפור זכויות הנשים בישראל. לדוגמה, כאן בכנסת אנו מפקחות על החקיקה החדשה והשפעותיה על הנשים ואנו יוזמות חקיקה ומספקות דעת מומחים וייעוץ עד שהחוק עובר. עד שהחוק עובר, אנחנו כאן.

בבית המשפט אנו מציעות ייצוג משפטי בחינם במקרים תקדימיים, דוגמת תשלום משכורת בלתי חוקי בזמן שהאישה בהריון או בחופשת לידה, או הטרדה מינית במקום העבודה. אנו עותרות לבית המשפט העליון. כאשר אנו מתבקשות לעשות זאת במקרים ספציפיים. מטרתנו היא להעלות את המקרים הללו, לא רק עבור המקרה המסוים של אישה בודדה, אלא לחולל שינוי גדול, שינוי חברתי עבור נשים אחרות.

אנחנו גם חלק מקואליציות, כמו הקואליציה לזכויות העובד. אנו מביאות את זכויות העובדת, פורום תקציב האישה ואת הקואליציה לזכויות "עגונה", שהיא קואליציה לקידום זכויות נשים הצריכות להתגרש. בחברה שלנו, צריך שהגבר יגיד כי הוא מסכים להתגרש, מפני שעד שהוא לא עושה זאת, האישה לא יכולה להינשא מחדש.

יש לנו גם קו חם, אשר עובד שלוש פעמים בשבוע. אנו מקבלות שיחות מנשים אשר רוצות לדעת, כאשר הן סובלות מאפליה והטרדה מינית במקום העבודה. זהו שירות ייחודי מאד לנשים הסובלות מהתעללות במקום העבודה. נשים מתקשרות, יש לנו מתנדבת היושבת במשרדים שלנו ועונה לטלפון והאישה בצד השני של הקו מספרת את הסיפור, למשל, היא סיפרה למעביד שלה שהיא בהריון ולמחרת הוא פיטר אותה. אז היא רוצה לדעת, "האם הוא יכול לעשות את זה", מהן האפשרויות שלה? אנו מציגים בפניה את כל האפשרויות וזו ההחלטה שלה, אבל אחרי שהיא קיבלה את כל המידע.

השנה, היינו אחד העותרים העיקריים לבית המשפט העליון נגד עסקת הטיעון של פרקליטות המדינה עם הנשיא לשעבר משה קצב. אני לא יודעת אם שמעתן על זה. הנשיא לשעבר משה קצב היה חשוד בעבירות מין רציניות נגד כמה מהכפופות לו ושדולת הנשים בישראל הייתה אחד מהעותרים העיקריים לבית המשפט העליון נגד עסקת הטיעון. טענו כי הוועדה שלהם הייתה בלתי הגיוניות באופן קיצוני ושללה את זכויות התובע.

יש לנו גם מרכז תקשורת, אשר חודר לתקשורת הבינלאומית הישראלית על מנת להעלות את המודעות לענייני הנשים בישראל. יש לנו גם מרכז מחקר ומידע. אנו אוספות ומפיצות מידע אודות נשים בישראל ומפרסמות תקציר מידע דו - שנתי הנקרא "נשים בישראל, נתוני מידע", ספר גדול מאד עם כל המידע ומספקות מידע עדכני אודות מעמד האישה באנגלית ובעברית ומפקחות על השינוי בקשיי הנשים. הבאתי את הגרסה הקצרה של הספר, כי הספר עבה מאד.

יש לנו פרויקט ייחודי מאד, הנקרא נמ"ש; בישראל הוא נקרא "נערות צעירות ונערים צעירים חיים שינוי". יש לנו אנשים צעירים אשר הולכים לבתי ספר ומדברים עם התלמידים, בנות ובנים צעירים, על נושאי אי - שוויון חברתי וסטריאוטיפים ומשימתנו היא להעלות את המודעות העצמית ולממש את מלוא הפוטנציאל של המשתתפים. יש לנו את הפרויקט הזה בבתי ספר ישראליים ובבתי ספר ערביים, אשר, כפי שאתם יכולים להניח, לא היה כל כך קל לחדור אליהם, אבל הוא מאד מצליח ומעודד נשים צעירות לתכנן גם קריירות מקצועיות.

פרויקט נוסף שיש לנו נקרא תוכנית "אשת חייל", העוזר לנשים אשר אינן עובדות כבר מספר שנים לשוב למקום העבודה. אנו מדברים איתן, מעצימים אותן ועוזרים להן לקבל עבודות על מנת לשוב למקום העבודה.

עכשיו לדבר האחרון. יש לנו קורסים חשובים למנהיגות, הקשורים
בדו - קיום. המטרה העיקרית היא להעביר את המשתתפים שלבים שונים של הבנה, אשר יביאו להעצמה, למנהיגות ולהבנת זהות האדם וזהות מגדר פמיניסטית. אנו רוצים לגדל מנהיגים חדשים, מנהיגות חדשות. תודה.

אני הנציבה בנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד התעשייה,
המסחר והתעסוקה. אני רוצה להצטרף לחברותי הנשים כאן ליד השולחן ולברך אתכן על הביקור החשוב הזה בישראל. אדבר מאד בקיצור, בראותי כי האחרון תמיד צריך לקצר בגלל כל אלה שכבר דיברו.

נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה הוקמה על פי חוק בשנת 2005.
בינואר השנה מינה אותי השר לנציבה הראשית. אני עושה זאת בשלושת החודשים האחרונים ואמשיך להקים נציבויות בשנתיים הבאות.

המטרה העיקרית של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה היא, כמובן, לחסל את האפליה במקום העבודה, על כל רקעי האפליה. יש לנו חוק מקיף מאד בישראל, בעל עשרה רקעים לאפליה, הכוללים מגדר, אפליה מינית, אפליית הורים, נטייה מינית, גיל, לאום, דת וכו'. בזמן הקצר בו אני ממלאת תפקיד זה ובשני מחקרים קצרים שערכנו, נראה כי שני הנושאים העיקריים שעל הניצבות להתמודד עימם בשנים הקרובות הם מגדר ולאום כאן בישראל,
כך שהמגדר מאד רלוונטי לדיון כאן היום.

ארבעת התפקידים העיקריים של הנציבות הם – האחד, לקדם מודעות ציבורית בנוגע לאפליה במקום העבודה. הדבר כולל, כמובן, לא רק עובדים, אלא גם מעבידים. השני הוא לנהל מחקר בנוגע לאפליה במקום העבודה. מהם רקעי האפליה העיקריים,
מהן הבעיות העיקריות העולות בישראל בשנת 2008 ומה אנו יכולים לעשות על מנת לחסל
את סוגי האפליה הללו.

התפקיד השלישי הוא לטפל בתלונות אשר אנו מקבלים מאנשים בכוח העבודה, אשר הופלו על הרקעים השונים. הרביעי הוא להגיש תביעות משפטיות בשם המתלוננים או בשם הנציבות עצמה, על מנת לחסל את האפליה.

כפי שאמרתי קודם, המטרה העיקרית – וזה עשוי להיות מעט יומרני לומר, היא לחסל את האפליה וזה דבר שאנו יכולים אולי לדבר עליו בעשר השנים הקרובות, אך בארבע השנים הראשונות היינו רוצים להתרכז בלמידת מקרים תקדימיים על מנת לשנות, אולי,
את הנורמות הקשורות באפליה במקום העבודה. כפי שאמרתי, לעסוק בנושאי מגדר ובנושאים הקשורים בלאום במקום העבודה. תודה רבה.

תודה רבה. שמענו בקצרה על הפעילות של כל הארגונים. כל אחד הציג את הפעילות וראינו שלכולם יש מטרה משותפת והיא קידום מעמד האישה. אתמול, כאשר שוחחנו בערב עם החברות שהגיעו מרומניה, הן סיפרו שדווקא בוועדה שלהן לקידום מעמד האישה חברים יותר גברים מאשר נשים.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת אורית נוקד שהייתה בביקור ברומניה ביחד עם חבר הכנסת גדעון סער וחברת הכנסת נאדיה חילו.

על אף שאיני חברה רשמית בוועדה למעמד האישה, אני מקווה להשתתף מפעם לפעם, אז אני רוצה לברך אתכן כאן בתפקיד כפול – כאישה וכאזרחית רומניה לשעבר. תמיד קשה לי לדעת שבארצות אחרות ובהחלט ברומניה, כל כך הרבה נעשה לקידום מעמד האישה.

בנוסף לכל מה שנאמר על ידי כל הארגונים העוסקים בכל העניינים הנוגעים למעמד האישה בחברה, מקום העבודה, אלימות במשפחה וכיו"ב, יש ארגונים רבים העוסקים בעניינים פוליטיים. למרות שמיכל יודין אמרה שאנו לא מספיק נשים וזה נכון. בפוליטיקה, מיכל עושה עבודה נהדרת וכמה מאיתנו מאד פעילות עכשיו, מנסות לעודד נשים רבות ככל האפשר להשתתף בבחירות המוניציפאליות, בלי קשר למפלגתן הפוליטית.

יש לפחות עוד נושא אחד שהייתי רוצה להעלות והוא כי יש גם הרבה ארגוני נשים המעורבים בניסיון לקדם תהליך לשלום ופיוס בינינו לבין הנשים הערביות בחברה, בינינו לבין הנשים הפלסטיניות. אני חברה במועצת המנהלים של ארגון כזה, אשר הוקם לפני כמה שנים, שנקרא "ועידת הנשים הבינלאומית", שהוקם על ידי עשרים ישראלים, עשרים פלסטינים ועשרים נשים, ראשי מדינות, נשיאים, שרי חוץ. הקהילה הבינלאומית, אשר מנסה ליישם את החלטת האו"ם, החלטה מספר 1325 האומרת כי "בכל צוות העוסק במשא ומתן לשלום, צריכים להיות לפחות עשרים וחמישה אחוזי נשים".

כתוצאה מהחלטת האו"ם הועברה על ידי כמה מעמיתי בכנסת הקודמת הצעת חוק, אשר הפכה לחוק. אני חושבת שקרוב לוודאי שאנו המדינה היחידה שתרגמה את ההצעה הזו לכדי חוק, אך אין משמעות הדבר כי היא גם מיושמת בפועל. לפיכך, "ועידת הנשים הבינלאומית" באמת מנסה להפעיל לחץ ולדחוף את ממשלת ישראל ואת הפלסטינים לכלול יותר נשים בצוותי המו"מ, כי אנו מאמינות שאפשר ולנשים יש איכויות וכישורים מסוימים אשר הופכים אותן מעט יותר מוכשרות לעסוק במו"מ בנושאי שלום. הגברים מוכשרים מאד בלעשות יותר. אנו יכולות להוסיף להם בניסיון להביא קצת יותר שלום והרמוניה.

אנו גם חושבות שבכל הסכם שלום, עניינים רבים קשורים למגדר וקיימת פרספקטיבה נשית. לכן אנו פועלות לכך. אני לא בטוחה שאנו מצליחות מאד, אבל יש לנו כאן הרבה פעילויות ורשתות כאלה.

ראשית, אני רוצה לברך אתכן ופשוט להודות לכן על הזמן שבילינו יחד ברומניה ואני לא יודעת על מה דיברו חברותי כאן מכל הארגונים. אבל אני לא חושבת שיש "בעיית נשים". אתן יודעות שיש נשים בישראל ואני חושבת שברוב הארצות בעולם הן חמישים, חמישים ואחד אחוזים מהאוכלוסייה, כך שאם קיימת בעיה כלשהי, זוהי בעיה של החברה כולה.

אני מסכימה עם הדברים שאמרה חברתי קולט אביטל, זה חשוב מאד שנשים יהיו בכל התחומים, כמובן שבכנסת וכמובן, אני בטוחה שאם נשים יהיו מעורבות בהסכם השלום, דברים יראו אחרת, יהיה שלום. אני בטוחה שנהיה יותר קרובים להסכם שלום מאשר שאנו היום. אנו נביא את השלום למאבק על השלום, שיהיה המטרה.

אני בטוחה שגדעון סער דיבר על כל החקיקה שהוועדה שלנו השיגה ואני חושבת שהרבה הצעות חוק עברו במושב הזה. אני חושבת שאנו חייבים להתרכז בהצעת חוק חשובה מאד האומרת שאמהות לילדים קטנים יוכלו לשלוח אותם לגן הילדים, או יוכלו לשכור אישה לטפל בהם והדבר ייחשב כהוצאה מוכרת לצרכי מס, כי זה חשוב מאד לעודד נשים ללכת לעבוד. זה טוב לנשים וכמובן, טוב למדינה.

אם כך, הצעת החוק הזו, אני מקווה שנעשה את זה היום ואתן יודעות שבאתן ביום מיוחד מאד, זהו היום האחרון של המושב ולכן זהו יום של הצעות חוק רבות.

היום יום מאד מיוחד, אז נהיה במושב גם בסביבות השעה אחת.

אני רוצה לדבר גם על הבעיות שיש לנו עם הרבנות ואתן יודעות כי ארגוני הנשים מעורבים בכל הבעיות הללו ובהצעות החוק שאנו מנסים להעלות. בישראל, אם אישה רוצה לקבל את הגט כדי להתגרש היא חייבת לקבל את הסכמת בעלה וזה קשה מאד לקבל אותה, זה לוקח הרבה זמן ואני ניסיתי, יחד עם כמה דתיים, לחוקק חוק על פיו אם הרבנות נותנת פסק דין סופי האומר כי הבעל חייב לתת גט לאשתו והוא לא עושה זאת במשך שנה, אזי הנישואים יבוטלו. הרבנות מתנגדת, אז עכשיו זה תקוע, אבל אני אנסה לקדם את זה במושב הבא. יש לנו הרבה דברים, אבל אני חושבת שזה מספיק; אולי אתן רוצות להגיד משהו. תודה רבה.

ישבתי אתמול עם המשלחת כיושב-ראש הליגה לידידות ישראל-רומניה והחלפנו דעות בנושאים השונים. אני חושב שהמשלחת הזאת, למרות שהיא קטנה, יש לה עוצמה. הדעות לגבי קידום מעמד האישה הן זהות. אני תומך כידוע בנושא קידום האישה וגם ביקשתי לתת כסף למפלגה שתציב אצלה יותר נשים. אני חושב שצריך להיות חוק שאומר 50-50 אחוזים ואני חושב שרוב הנשים בישראל – אני לא מדבר על כל העולם – יותר אינטליגנטיות ויותר חכמות מהגברים. אם היו יותר נשים בכנסת, אני חושב שניהולה היה אחרת ואנחנו היינו נראים אחרת. החברות מרומניה נוסעות לבקר בים המלח, בבית לחם, בירושלים שם יש כנסייה של הרומנים שהמלך קרלו השני בנה אותה ב-1934 וביד ושם, כך שיוכלו להתרשם. אל נשכח שהיושבת ראש כבר ביקרה בישראל.

אני מקדם בברכה את המשלחת מרומניה, את חברות הפרלמנט הרומני. נשמח לשתף אתכם פעולה. שמענו שברומניה יש פעילות נרחבת בטיפול בגמלאים ונשמח ללמוד מכם איך לטפל בהם. תודה רבה.

נשמח לשמוע מהמשלחת המכובדת על הפעילות שלכן ברומניה.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם, תודה על כך שהזמנתם אותנו לבקר בארצכם הנהדרת. לכבוד הוא לנו ואנו מאד מרוצות להיות כאן, במיוחד משום ששנה זו היא שנה חשובה מאד עבור ישראל. ימלאו שישים שנה להולדת מדינת ישראל ואני מאד נרגשת להיות כאן בזמן המסוים הזה, משום שאני מבינה שכולכם שמחים מאד בגלל זה וזה דבר נהדר.

אנחנו משלחת קטנה, קטנה מכפי שהיתה צריכה להיות, אבל אחד מעמיתינו לא יכול היה להגיע. מאחר ושני עמיתים הנוכחים כאן ביקרו ברומניה ועידתנו הקטנה גדלה. עכשיו יש לנו שלושה עשר חברים וביניהם שמונה גברים וחמש נשים. בהתחלה זה לא היה כך, היינו רק אחד עשר ובזמנו היינו יותר נשים.

אבל בזמן שעבר שתי חברות בוועדה עברו לפרלמנט האירופי וכמה גברים הגיעו במקומן ובנוסף כמה גברים החלו להצטרף ולהיות חברים בוועדה, בגלל התעניינותם בתחום הזה ומשום שהוועדה ידועה בהיותה מאד לא - קלאסית. אנו ועדה מאד לא - טיפוסית.

נוסדנו לפני שלוש שנים, אז אנחנו צעירים מאד, יש לנו את הוועדה הצעירה ביותר בבית הנבחרים. החלטנו לעשות את ההיסטוריה שלנו, משום שבהתחלה אף אחד לא באמת ידע על נושא שוויון ההזדמנויות. זה היה כמו ציפור מאד אקזוטית. אני הכרתי את שוויון ההזדמנויות, משום שבמשך שלוש שנים שימשתי כנשיאת הוועדה לשוויון הזדמנויות באסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה. אז גיליתי את המקורות הקשורים לשוויון ההזדמנויות.

כעת יש לי את ההזדמנות לשמש כנשיאת הוועדה בבית הנבחרים, אז ניסיתי ליישם את מה שלמדתי במועצת אירופה. אתם, הישראלים, מתמודדים עם כל כך הרבה יותר בעיות של נשים מאשר נשות רומניה. הסכסוך הזה, למשל, עליו דיווחתי למועצת אירופה בהקשר זה. תפקיד הנשים במניעת ופתירת סכסוכים.

זה היה הרגע בו נציג שגרירות ישראל ברומניה ניגש אלי והזמין אותי לבקר במדינתכם במסגרת התוכנית של משרד החוץ בנושא זה. אני יודעת ומסכימה לחלוטין עם הדברים שאמרה הגברת אביטל, על חשיבותן, תפקידן של הנשים בשמירה על שלום, בכל השלבים שלפני המלחמה, משום שקל מאד להכריז על מלחמה, אך למנוע אותה ולשמור על כך הוא דבר מסובך יותר.

אני בטוחה שאתם יודעים שבמועצת אירופה קיימת ועדה, דירקטוריון, אולי, שנפגש פעמיים בשנה ודן בנושא הסכסוכים. כיצד לקדם יותר נשים בשמירת שלום, במו"מ לשלום וכו'. אני מכירה את זה, אבל ברומניה יש לנו בעיות אחרות. כל הבעיות עליהן כבר דיברתן, כלומר, יש מעט נשים בקבלת החלטות, מעט מאד נשים בפרלמנט, רק 10.66 אחוז. מספר הנשים הגדול ביותר הוא של סוציאל - דמוקרטיות. אני סוציאל - דמוקרטית, אבל כשאני אומרת "הגדול ביותר", אני מדברת על בערך שלושים נשים בבית הנבחרים, שזה לא הרבה. יש לנו אפילו פחות, כלומר מעט מאד, נשים ראשי ערים. אני חושבת שיש לנו שלוש או ארבע ואף אישה שרה בממשלה.

כמה שרים יש?

חמישה עשר. אין שם נשים, בכלל אין נשים בממשלה הזו. בפרלמנט יש שני בתים ולכל בית יש ועדה אחת לשוויון הזדמנויות. באשר לממשלה, יש לנו בה שר לעבודה, משפחה ושוויון הזדמנויות. זהו שם השר. יש לנו סוכנות, סוכנות לאומית, משהו כמו הסוכנות שלכם, אבל מה שהם עושים שונה מאד ממה שאתם עושים, משום שהם תחת המטריה של משרד ממשלתי אחד, כך שאין להם מספיק סמכות על מנת לכפות צעדים ולקבל החלטות עבור משרדים אחרים. הם כמו מנהלים מו"מ וזה לא טוב בכלל.
ניסינו לשנות את החוק בפרלמנט, משום שיש לנו חוק ספציפי לשוויון הזדמנויות משנת 2002 וניסינו לשנות אותו ולהעביר את הסוכנות הזו להיות תחת מטרייתו של ראש הממשלה או תחת מטריית הפרלמנט, אבל לא הצלחנו בכך. אז זה המצב, הסוכנות הזו רק נמצאת בתוך משרד ממשלתי.

יש לנו גם אוטונומיה הנקראת "המועצה הלאומית נגד אפליה", שהיא גוף מאד מעניין, המורכב מאנשים בעלי תארים במשפטים. הם פועלים כמו בית משפט לנושאי אפליה, כל סוגי האפליה. אנשים הסובלים מאפליה עותרים למועצה הזו והגופים המפלים יכולים להיענש. מדובר במוסדות ועל מוסדות לכבד את החוק ולהימנע מאפליה. או שהם יכולים לייעץ לאנשים לפנות לבית המשפט ולנסות שם. אלה הם המוסדות ברומניה.

כמובן שיש לנו ארגונים לא - ממשלתיים, ארגונים לא - ממשלתיים רבים. הם רבים מאד, הם פעילים מאד, אבל בתחום המסוים של שוויון הזדמנויות לנשים, אנו חשות את חוסר התיאום ואת העובדה שהם אינם פעילים במידה שרצינו, חברי הפרלמנט. אנחנו זקוקות מאד לתמיכתם של ארגונים לא - ממשלתיים ואם ארגונים לא - ממשלתיים לא תומכים בנו בצורה מאד מאד גלויה, איננו יכולות להצליח.

אבל בתחומים אחרים, כמו אלימות במשפחה, למשל, יש לנו שיתוף פעולה קרוב מאד עם ארגונים לא - ממשלתיים. הם מאד פעילים ובמיוחד קבוצת הארגונים הלא - ממשלתיים "פינישוארה". הם עזרו לנו, הם פשוט נתנו לנו, כפי שאמרת, פרויקט חקיקה למלחמה באלימות במשפחה וזהו גן עדן עבורנו, משום שיש להם עורכי דין. אני עורכת דין, אבל אינך יכולה לעשות את כל העבודה בוועדה בה יש סוגי נציגים רבים בעלי מקצועות שונים. כך שלא כולם מתמחים בחקיקה. אבל הם באו עם הפרויקט הזה, אז ניתחנו אותו ועכשיו יש לנו פרויקט חדש, פרויקט טוב מאד, הייתי אומרת. עדיין לא הצביעו עליו, אבל אנחנו עובדות על זה.

הוועדה שלנו הרגישה בצורך להקים תת - וועדה לזכויות הילד, משום שבפרלמנט אין לנו דבר כזה. אין ועדה מסוימת העוסקת בזכויות הילד ואנו הרגשנו כי כעת, לאחר שהפכנו חברים באיחוד האירופי, רצינו שלילדינו יהיו הזדמנויות שוות לאלו של כל ילדי אירופה. אז אנחנו מאד מתעניינות בכמה מצבים מאד חשובים. הייתי אומרת שברומניה מדובר בילדים הנשארים לבד בבית. אסביר על כך לאלה מכם שאינם יודעים במה מדובר.

כמעט שני מיליון רומנים עזבו את רומניה כדי לעבוד בחו"ל, בספרד, בגרמניה ובאיטליה. אלו הם אנשים בגיל בו יש להם ילדים בבית, ילדים קטנים והילדים נותרו לבדם. כמובן, יש להם את הסבים והסבתות וקרובים אחרים, אבל אין להם הורים ואתם יודעים שהדבר מאד מזיק לילדים רבים.

לכן, אנחנו מנסים לבחון את התופעה, כמה ילדים ישנם. נראה כי יש חצי מיליון ילדים רומנים במצב זה. ניסינו לערב ארגונים לא - ממשלתיים, יש לנו ארגון לא - ממשלתי פעיל מאד בתחום הזה וניסינו גם להגביר את מודעות הרשויות, משום שלא ידוע בדיוק כמה ילדים ישנם במצב הזה.

המקום ממנו אני ועמיתי מגיעות, ברקו, אשר נמצא במזרח רומניה ומולדובה, אלה הם האזורים ברומניה מהם רוב האנשים עזבו לעבוד בחו"ל. רוב האנשים שעזבו הם נשים, משום שכיום יש ברומניה ארבעה אחוזי אבטלה בקרב הנשים ושמונה או שבעה אחוזים בקרב הגברים. ההסבר הוא שיותר ויותר נשים רוצות לעבוד, חייבות לעבוד משום שהן תומכות במשפחותיהן, יש להן ילדים. אז יש לנו את הבעיה הזו.

הייתי רוצה מאד לדעת מה אמרו עמיתינו על שילוב חיי משפחה וקריירה. מהו המנגנון שיש לכם בישראל, משום שברומניה יש לנו כרגע דיון בנוגע למערכת שלנו. יש לנו תקופה בת שנתיים בה הגבר או האישה, כלומר ההורים, יכולים לבלות בבית עם ילדם, מטפלים בילד שנתיים ובתקופה זו הם מרוויחים משכורת נמוכה מאד, בואו נאמר, שוות ערך למאתיים יורו בלבד, שזה לא טוב בכלל.

לכן, יש הצעה כי ירוויחו במהלך השנתיים האלה שמונים וחמישה אחוז ממה שהרוויחו לפני כן ואנו שואלים: "האם זה טוב לעודד נשים להישאר בבית במשך שנתיים, במהלכן הן מרוויחות שמונים וחמישה אחוז ממשכורתן, או לעודד אותן להמשיך בקריירה שלהן ובמקום זאת לתפעל גני ילדים ומנגנונים אחרים התומכים בהן?". זהו נושא אשר אם תלך לדבר עליו עם נשים רומניות, הרוב יגידו: "כן, אנו רוצות להישאר בבית שנתיים" ולדעתי זה לא נכון, אבל עלינו לשכנע אותן, עלינו לפקוח את עיניהן, לעזור להן לראות את מצבן.

ישנם דברים רבים ויש גם תחום נוסף אשר הוא מאד דרמטי ברומניה והוא האנשים הנכים, המוגבלים. החלטנו לעשות משהו גם בנוגע להם, אז ארגנו בחינות, הזמנו אנשים עם מחלות שונות, כמו טרשת נפוצה. יש אנשים צעירים החולים במחלה הנוראית הזו, אשר הזמינו אותנו לשוחח איתם על אפשרויותיהם לעזור לעצמם.

הייתי רוצה לעצור כאן, בבקשה הרגישו חופשיות לשאול שאלות והבה נדבר בינינו הנשים על הבעיות שלנו. שוב תודה רבה על החום שלכם, אנו מרגישות כל כך טוב כאן וכן, כמובן, ננסה לבקר בכמה שיותר מהמקומות שהזכרתן. אבל עם זאת, אנו מרוצות מאד להיות כאן ולהשתתף בדיון במושב היום. תודה רבה.

האם אתן עוסקות בבעיית הסחר באנשים, בנשים ובילדים?

כן, אבל המצב ברומניה השתנה משמעותית לאחר הצטרפותנו לאיחוד האירופי. איננו יותר מדינת מקור, אנו מדינת מעבר, לכן יש את בעיית האנשים ממולדובה, הרפובליקה של מולדובה, אנשים רבים רוצים להפוך לאזרחים רומנים על מנת לקבל דרכון. דרכון רומני, כדי שיוכלו להיות חופשיים לנוע. זו אחת מהבעיות בהן אנו עוסקים, לא רק מנקודת המבט של מולדובה או של הסחר, אלא גם מנקודת המבט של ההגירה, משום שרומניה הפכה למדינת יעד עבור אנשים מאסיה, מסין ומארצות שונות אחרות הבאים אלינו לעבוד. עלינו להתמודד עם הדברים הללו, הם חדשים מאד עבור הרומנים והעמיתים אשר חיו ברומניה יכולים להבין אותי כאשר אני אומרת כי הרומני לרוב אינו רגיל לנוכחותם של זרים סביבו. לא שמדובר במשהו נגדם, לא זה. אבל לוקח זמן להתרגל לכך ששכנך אסייתי, או משהו כזה.

יש בעיות אשר עלינו לחשוב איך למנוע, סכסוכים אשר עולים לעתים ואנו מציעים לכלול ועדת הגירה מיוחדת בפרלמנט על מנת לעסוק בתופעות הללו, הן מאד חדשות.

אני רק רוצה להזכיר דבר אחד. גדעון היה ראש הוועדה והוא באמת שדרג את הוועדה למעמד האישה ואחד הדברים החשובים ביותר הוא שגדעון הוא פמיניסט אמיתי והוא פועל להפוך גברים אחרים בכנסת לפמיניסטים על מנת לתמוך בחקיקות האלה, משום שלרוע המזל, במקרים רבים הגברים אינם פמיניסטים ולא תומכים ומאמינים בהזדמנויות הללו. אז מבחינה זו, גדעון הוא חבר כנסת מיוחד מאד בימינו.

הן כבר גילו את זה כשהייתי בבוקרשט.

אני יכולה להעיר הערה? יש נשים רבות שאינן פמיניסטיות וזהו המפתח, הייתי אומרת. אחד המפתחות הוא לשכנע גברים לתמוך בכך. זה היה המקרה שלי, מספר פעמים בפרלמנט היו אלה גברים שתמכו בי ולא נשים, משום שזה היה המצב. זה מאד חשוב, אני מאמינה בשותפות, על מנת לפתור את הבעיה.

אני רוצה להגיד דבר אחד. לא משנה מהי השפה שאתה דובר, בכל מקום אליו אנו הולכים אנו רואים כי אנו חולקים את אותן הדילמות. אנו מנסים לאזן בין משפחה לבין קריירה וזה אותו הדבר בכל מקום. בישראל הארכנו לאחרונה את משך חופשת הלידה, משנים עשר לארבעה עשר שבועות עם משכורת מלאה. גם אנחנו נאבקים בשאלה: "האם עלינו להישאר בבית או לחזור לעבודה?". אחד מהדברים שהזכרתי קודם היה החקיקה החדשה שאני מקווה שתעלה להצבעה היום, שתקדם מקום עבודה ידידותי למשפחה, שיאפשר במיוחד לנשים לאזן קריירה או עבודה עם המשפחה.

יהיה מעניין מאד אם יהיה לנו את הפרויקט, גם אם הוא לא ארוך. נוכל להעביר אותו, אתן חושבות? אנו רוצים להעביר אותו היום.

למעשה, שמחתי מאד לבוא לכאן, אני עושה עסקים ברומניה ונוסעת לרומניה על בסיס שבועי ומבלה זמן רב ברומניה וראשית כול רציתי לדבר בהשוואה ואני עסוקה בהשוואות כל הזמן, כי אני מאד מעורבת בנושאים האלה כאן דרך האיגודים שלנו, דרך עמותת כ"ן של מיכל. ראשית כול, אני רוצה לספר לכן על החדשות הטובות שאני רואה בנוגע לנשים הרומניות ולמצב ברומניה. מנקודת מבטי, של עבודה בתחום השיקום והלוגיסטיקה ועניינים מאד מרכזיים וחשובים, אם לא היו נשים ברומניה, עולם העסקים ברומניה לא היה פועל ואני מצטטת גברים וגם נשים.

לכן, אני חושבת שיש לכן הרבה לבנות עליו, בדרך מהירה מאד. נשים הן ארכיטקטיות, כמות מדהימה של נשים נמצאת בעסקי הבנייה. הן לא בעלות החברות, יש עדיין שלבים לטפס, אבל הן בתעשיות, בעלות השכלה טובה, כל העסקים נשענים על העובדות. הן כמעט כולן בקצה. המעמד העליון שולט אולי בעבודות בצורה חזקה מאד, אבל יש כמות עצומה של נשים שכבר כמעט שם.

לכן, בהשוואה למה שאני יודעת על ישראל ועל מקומות אחרים, יש לכן מבנה מאד יציב וטוב לעבוד עליו. אבל בהשוואה, זה מצוין לשאול מתי אנו מגיעים לשם. עורכות דין מצוינות; מהנדסות מצוינות; ארכיטקטיות מצוינות; מנהלות מצוינות ברשויות המקומיות, בכל מקום. המנהלים הלוגיסטיים הטובים ביותר בכל מקום, הם תמיד נשים. אז זה באמת מאד ברור ועליכן לדעת שזה בולט שזה דבר לבנות עליו באופן מאד מאד חזק. אם אתן עדיין רוצות אלטרנטיבה, זהו לא הנושא הנידון, אבל אני חושבת שחופשות לידה ארוכות הן מלכודת דבש.

אני יכולה להגיד רק כמה מלים? כן, את צודקת, זהו פרדוקס קטן, בואו נאמר. הנשים ברחבי רומניה הן מאד משכילות. יש דו"ח עדכני מאד של נציב האיחוד האירופי לשוויון הזדמנויות, מר שפיגלר. פרסמו את הדו"ח ויש לנו יותר נשים מנהלות המעורבות בעסקים מאשר בפרלמנט.

הבעיה האמיתית של רומניה היא קבלת החלטות, קבלת החלטות פוליטית וזו הבעיה שלי. מדוע אנו בעסקים, כפי שאמר ולא בפוליטיקה. אני מתכוונת, מה לא בסדר איתנו? מה לא בסדר עם הנשים? יש נשים רבות המעדיפות להישאר מחוץ לפוליטיקה משום שהפוליטיקה היא לא בדיוק מה שהן רוצות. הן אומרות שהיא...

מילה ישראלית!

היא מלוכלכת, זהו תחום קשוח ואנחנו אמיצות, הנשים הללו שבפוליטיקה ויש לנו גם גברים התומכים בנו, משום שזה לא קל לבלות חצי מהשבוע בבוקרשט כאשר את לא מתגוררת שם, משאירה את בעלך ואת משפחתך בבית עם הסבתא וכו' וזו היא המציאות.

לכן, הבעיה שלי היא שמגיע לנו להיות בפרלמנט. מגיע לנו להיות נוכחות יותר בבחירות המקומיות, אבל למרבה הצער אני מאד סקרנית לראות מה הולך לקרות בנוגע לחוק הבחירות החדש ברומניה, כי יש לנו חוק חדש, עם הצבעה חד - שמית. זה חוק בו המפלגה כבר לא מציגה רשימה.

מהו החוק המקורי?

הוא של מתמודדים בודדים וזהו אתגר נוסף לנשים, משום שאיני בטוחה אם יהיו לנו יותר או פחות נשים, כי הדבר מערב עלויות, כסף ותנאים אחרים. כאישה, אינך מרגישה מוכנה לעשות זאת. בנוסף, יש פחות נשים מפורסמות מאשר גברים, בגלל שזה המצב. אז איך את יכולה לשכנע את הציבור, "הצבע לי", אם הוא אינו מכיר אותך? זהו אתגר נוסף והסוד, לדעתי, הוא שעלינו לגבש ולאחד את כל הכוחות, הארגונים הלא - ממשלתיים והנשים בפרלמנט, על מנת לעשות משהו. אבל אנו לא מאד מצליחות בינתיים, אני מודה.

אני רוצה שוב לברך את המשלחת שהגיעה אלינו. אנחנו מדינה מאוד קטנה והשנה אנחנו חוגגים 60 שנים. תמיד כאשר אורחים באים, לא פעם אני שומעת מהם שהם מרגישים כאן כמו בבית, כי בכל זאת אנחנו מדינה שקולטת עלייה וגם אם אנשים נמצאים כאן 40 ו-50 שנים, עדיין כולם עולים חדשים. כמו שאמרו אתמול החברות, הן רק הגיעו אתמול וכבר שמעו את השפה הרומנית, כך גם הצרפתים ששומעים את השפה הצרפתית כשהם מגיעים וכך גם הרוסים ששומעים את שפתם כאן וכולי. בברכה אנחנו מקבלים את כל האורחים והתיירים.

שוב, אני רוצה לברך את המשלחת. כאן בישראל אנו מדינה קטנה והשנה אנו חוגגים את שנתינו ה-60. בכל פעם שאורחים מגיעים הם אומרים שהם מרגישים כמו בבית, הסיבה לכך היא כי אנו מדינה עם מהגרים רבים. כך שגם לאחר ארבעים או חמישים שנה בישראל לפעמים עדיין מרגישים חדשים ואפילו לאחר יומיים או שלושה מרגישים בבית.
אמרת אתמול שבאת לישראל ושמעת אנשים המדברים רומנית, אפשר גם לבוא ולשמוע אנשים המדברים צרפתית או רוסית ותמיד להרגיש בבית. אז כמובן ברוכים הבאים לכולם וגם לך, תודה רבה, וניתן לח"כ גדעון סער לומר כמה מילים.

אני מכיר טוב מאד את סדר היום העמוס של המבקרות שלנו. מה שאני מציע הוא שנפתח ונמשיך את הדיון במשך ארוחת הצהריים. יום נעים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20
5