מצוקת הדיור בקרב משפחות חד הוריות

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
1.4.2008


הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 130
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, כ"ה אדר ב' תשס"ח (1 באפריל 2008), שעה 11:00

מצוקת הדיור בקרב משפחות חד הוריות

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר
שרה מרום שלו
מרינה סולודקין

רונן כהן - מנהל תחום פרט וחריגים, אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון
יעל מבורך - רפרנטית שיכון, משרד האוצר
דב בארי - רפרנט ביטוח לאומי ורווחה, משרד האוצר
רותי הורניק - עוזרת למנהלת הרשות, הרשות לקידום מעמד האישה
איילת שיאון - עוזרת למנהלת הרשות, הרשות לקידום מעמד האישה
ברכה ארג'ואני - יושבת ראש הארגון לזכויות הדיור
אביבה לנקרי - הקואליציה הארצית למשפחות חד הוריות
סילביה טקו - הקואליציה הארצית למשפחות חד הוריות
רבקה שועו - הקואליציה הארצית למשפחות חד הוריות
דוד קשאני - פורום לדיור ציבורי
ענת שמטוב - הפורום לדיור ציבורי
מאירה להב נוי - הפורום לדיור ציבורי, עמותת סינגור קהילתי
קובי-יעקב הלפרין - הפורום לדיור ציבורי, עמותת סינגור קהילתי
שמעון אבולעפיה - מנהלת סניף ירולשים, בנק מזרחי טפחות, איגוד הבנקים בישראל
עו"ד מאירה בסוק - יועצת משפטית לדיני עבודה, נעמ"ת ירושלים
עו"ד גיל גן-מור - האגודה לזכויות האזרח בישראל
גיל רונן - יושב ראש הפמיליסטים
ליאת נטוביץ - מנהלת למיצוי זכויות
אבי גור - ארגון הורים ארצי
דינה צדוק - מרכז מחקר מידע, כנסת
אורלי אלמגור-לוטן - מרכז מחקר מידע, כנסת

דלית אזולאי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ



מצוקת הדיור בקרב משפחות חד הוריות

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

אני מבקשת לברך את חברות הכנסת, שהגיעו לוועדה והן חברות בוועדה אני מבקשת גם לברך את המוזמנים ואת האורחים שהגיעו לוועדה ואני רוצה לברך את הציבור בבית, כי היום הדיון הזה משודר בערוץ ,99 לברך אותם ואת כולם ואת כל מי שיושב בחדר.

הנושא שעל סדר היום, הוא מצוקת הדיור בקרב משפחות חד הוריות, לפני שאנחנו נתחיל אני מבקשת מכל אחד ומכל מי שרוצה לדבר שירשם אצל מנהלת הוועדה, אני מאוד מבקשת לגבי המשפחות החד הוריות ישנם הרבה מאוד בעיות כמו בעיות תעסוקה ותשלומי מזונות, לימודים, הנושא היום הוא נושא הדיור , שכר דירה ונושא המשכנתאות אני מבקשת שכל מי שמדבר שיתייחס רק לנושא הספציפי, יהיו לנו עוד דיונים שבהם אנחנו נדבר על בעיות אחרות, היום זה רק על מצוקת דיור למשפחות חד הוריות. אני ראיתי פה מסמך על מצוקת דיור אבל זה על מצוקת דיור כללית ואנחנו לא חילקנו את זה כי זה לא נוגע לנושא הדיון היום, לכל הדוברים אנא לדבר קצר ולעניין זמננו מוגבל, אני מבקשת לא להפריע לכל מי שמקבל את רשות הדיבור כדי שהכל יתנהל באופן תרבותי.

לפני שאני נותנת את זכות הדיבור לחברות הכנסת, אני מבקשת להתייחס למסמך שקיבלתי ממרכז למחקר ומידע ואני רוצה להודות לאורלי אלמגור לוטן על עבודתה. סיוע של משרד הבינוי והשיכון למשפחות חד הוריות ניתן בשלושה מסלולים, סיוע בשכר דירה, הלוואה מהמדינה לרכישת דירה ושכירות במסגרת דיור ציבורי, בישראל היום קרוב ל- 100,000 משפחות חד הוריות, מהם 80% הם הורים יהודים, כמחצית נולדו בישראל וכ- 30% הם עולים שעלו לישראל אחרי 1990, 11% מההורים היחידים הם ערבים, ועוד נתון מעניין שיותר מ- 50% הן אמהות חד הוריות עם ילד אחד ול- 30% מהן שני ילדים, ל- 14% בלבד שלושה ילדים ויותר.

ממה שידוע לי, ואני רואה גם מה שרשום במסמך, שדווקא סיוע בשכר דירה, וסיוע בדיור ציבורי, היום יכולות לקבל משפחות חד הוריות עם שלושה ילדים ויותר. אנחנו מדברים על 14% מכלל ה- 100,000 המשפחות החד הוריות, חוץ מזה, אני רוצה לדבר על חד הוריות עולות חדשות, פה כתוב ש- 30% מהן הגיעו לישראל אחרי 1990, לפי הוראות משרד השיכון חד הורית עולה חדשה היא רק בסטטוס של עולה חדשה במשך 10 שנים, אחרי 10 שנים היא עוברת אוטומטית לטיפול במשרד השיכון, בקרב עולות חדשות אין כל כך הרבה שיש להן שלושה ילדים ויותר, אני אבקש גם אחר כך מנציג משרד בינוי ושיכון להתייחס לנתונים שמסרתי.

לגבי שכירות בדיור ציבורי, היום משפחות חד הוריות או משפחות וותיקות או חד הוריות עולות חדשות, מקבלות דירות קטנות כי כמו שידוע אין היום הרבה דירות במלאי, הדירות בדרך כלל בערי פריפריה וגם שם המדיניות של הממשלה היא לקנות ולרכוש את הדירות ודירות חדשות לא בונים וגם אני רוצה לשאול את נציגי משרד השיכון לגבי מכירת הדירות, לגבי הכסף ממכירת הדירות ומה מתכוונים לעשות כי מוכרים דירות במבצע, התחילו למכור דירות בשנת 1996, גם לפי החוק של שטרית ואחר כך של רן כהן והיום בכלל קיימות הנחות גדולות לחד הוריות וגם לקשישים שמתקיימים מהבטחת הכנסה, מה קורה עם הבניה החדשה והאם מתכוונים לעשות משהו בכלל בנדון.

לגבי סיוע בשכר דירה, לפי הנתונים של המחקר אני רואה את התמונה שהיא לא בדיוק משמחת, למשל עולות חדשות שהגיעו לארץ החל מהשנה הראשונה ועד ל- 24 חודשים הן מקבלות סיוע בסך של 400 שקל, מהשנה השלישית הן מקבלות 322 שקל וכך הסכום לסיוע יורד מ-322 עד ל134 שקל, גם מי שמתקיימת מהשלמת הכנסה, גם עושים את מבחן ההכנסה ולא תמיד כולם מגיעים לסכום של 939 שקל ו- 846 שקלים וזה לא כל כך עוזר היום כדי לשכור דירה.

לגבי הלוואות ורכישת הדירות, לגבי רכישת הדירה לכל חד הורית יש לה ניקוד ועל פי הניקוד היא יכולה לקבל הלוואה בבנק והניקוד הזה תלוי במצב המשפחתי, כמה אחים במשפחה, האם היא שירתה בצבא ואם היא לא שירתה בצבא יש לה הלוואה נוספת וכל מיני פרמטרים כאלה, לעולות חדשות הסיוע הוא אותו סיוע הן יכולות לרכוש את הדירה והן זכאיות לממש על שלוש זכאויות לסיוע לרכישת דירה.

אני רואה פה בעיה אמיתית, וכנראה בשנת 1990 כשהגיעה העליה הגדולה ועקב זה, בברית המועצות לשעבר לפעמים ילדים גרו יחד עם ההורים בגלל המצוקה שהיתה שם, כאן אישרו לכמה משפחות עם קרובי משפחה לקנות את הדירות והיום ישנה בעיה אמיתית כי אין פרטיות לא לילדים, לא להורים ולפעמים ההורים צריכים מסגרת אחרת הם צריכים מסגרת כמו בית אבות, ואז נוצרת עוד בעיה כי החלק ששייך להורים כשרכשו את הדירה אז חד הורית צריכה לשלם תשלום נוסף עבור שכירות של החלק של הדירה, אלו הן כל הבעיות שאני עכשיו למדתי מהמחקר ולפני שאני נותנת את רשות הדיבור לארגונים ולמשרד השיכון אני רוצה למבקש מחברות הכנסת מרינה סולודקין ושרה מרום שלו.

תודה רבה ליושבת הראש. אני חושבת שזה היה רעיון מאוד נכון לשבת על הנושא הכואב והחשוב מאוד של דיור המשפחות החד הוריות, יושבת כאן ברכה ראג'ואני שאנחנו הרבה שנים בשיתוף פעולה ואנחנו גם עבדנו יחד בלובי של חד הוריות לפני כמה שנים, אני יכולה להגיד לכם שבשנת 2003 וב- 2004 משרד האוצר נתן מכת רצח למשפחות חד הוריות בגלל צמצום הקצבאות וצמצום הזכויות, ואחרי כל הניסיונות שלנו להחזיר את המצב לקודמו בגלל שכעת יש צמיחה ויש מצב כלכלי שאפשר, אבל לא הצלחנו בגלל שלא רואים בממשלה ובמשרדים עין בעין את מה שקורה במשפחות חד הוריות.

הנתונים שאת גברתי יושבת הראש נתנת לנו, אלו הם נתונים מאוד חשובים, יש רק 14% משפחות חד הוריות עם שלושה ילדים ויותר, וזה נכון וטוב שיש להם אבל אני חושבת שהמטרה שלנו היא לומר שעם קצבאות כל כך נמוכות שיש למשפחות חד הוריות ועם קשיים שאנחנו מכירים בכל מקום במשפחה חד הורית אנחנו צריכים לומר שחייבים לתת עדיפות גם למשפחות עם שני ילדים ולמשפחות עולים עם ילד אחד כי להיות עולה חדש אפילו עם ילד אחד במשפחה חד הורית ואם מאבדים את מקום העבודה ומובטלים זה סוף הדרך, זה סוף משפחה וסוף החיים הנורמליים.

אני יכולה לספר לכם כשהיה המשבר הכי עמוק אחרי קיצוץ בקצבאות פנה אלי אבא אחד עם שלושה ילדים, עולה חדש, והוא שאל אותי וגם את שרת הקליטה, מה הוא יכול לעשות שהוא עם שלוש ארבע עבודות הוא אינו מצליח לשלם את שכר הדירה למרות כל העבודות האלה ועם כל הילדים שיש לו, את התשובה אנחנו לא קיבלנו לא ממשרד הקליטה ולא ממשרד הבינוי והשיכון בגלל שעדיין, לצערי הרב, עזרה בשכירת דירות למשפחות חד הוריות לא מובנת החשיבות בדבר הזה, מה שאני מציעה לליה שמטוב ושרה מרום שלו שיושבות כאן שאנחנו צריכים בצורה די מרחיקת לכי להתעמת עם האתגר הזה, כי גם הכוונות הטובות וגם הבקשות המתמידות, כמו של ארגונים, של וועדת מעמד האישה, של וועדת הקליטה ושל וועדות אחרות אינן עוזרות, ודור שלם של ילדים ושל משפחות חד הוריות סובל, כי המדינה, רשויות הרווחה וגם משרד הבינוי והשיכון לא רואים את המצב המאוד מאוד קשה שלהם.

תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה חברת הכנסת שרה מרום שלו.

אני מברכת את היושבת הראש על הדיון הזה. אני כבר לא בגילאים האלה, ובזמנים שלנו זה לא היה אבל יחד עם זאת זה מאוד מאוד מפחיד אותי לראות אם חד הורית שמטפלת בילד, בדרך גם צריך לצאת לעבודה ולא תמיד היא גרה בסביבה שיש לה מי שישמור על הילד. עם מה שהן מקבלות כהבטחת הכנסה וכו', אני יכולה לומר לכם שבשום אופן הן לא יכולות להחזיק ילד אחד ואני כבר לא יכולה לדבר על יותר.

אנחנו מדברים על דיור, אנחנו יודעים מה זה דיור, כל הכסף הולך על דיור, ממה אם חד הורית יכולה לחנך את הילד? לתת את המינימום לילד? אם היא צריכה לשלם שכר דירה על בית פרטי, אנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים, הרי אנחנו יודעים מה זו משכנתא, אנחנו יודעים כמה עולים הדברים האלה, עכשיו אומנם זה קצת ירד בגלל הדולר, אבל הכל לפי הדולר והיו זמנים גם לא לפני הרבה זמן שהדולר היה כמעט 5 שקלים.

לכן אני חושבת שחייבים לעשות את הכל, בכל התנאים והכל והעם צריך להבין שאם חד הורית מגדלת ילד לתוך מדינת ישראל, הילד הזה בעוד זמן ילך לצבא והוא ישרת את המדינה הזו, לכן צריכים לדואג לילד, שניים או כל כמה שיש לה ולא לזרוק את זה כאילו, ישנן משפחות שאינן יכולות לעזור, אנחנו יודעים שיש כאלה שההורים אינם יכולים לעזור, ולכן אנחנו צריכים לדאוג שהמוסדות שלנו, שירותי הרווחה, המוסד לביטוח לאומי יכנסו מאוד מאוד לתוך העניין ולעזור לאמהות החד הוריות כדי שיוכלו לגדל את הילדים שלהן לפחות באמצע, לא כמו שהגדולים מגדלים לא הרובד הגובה, אבל גם כדי שלילד הזה תהיה ילדות.

אני מעבירה את רשות הדיבור ליושבת ראש הארגון לזכויות הדיור, לברכה ארג'ואני, בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה ליושבת הראש, אני מאחלת לך הצלחה בתפקידך. אני מאוד שמחה שבין הדיונים הראשונים בהיכנסך לתפקיד זה באמת הנושא של משפחות חד הוריות ובוודאי ובוודאי הנושא של הדיור שמשליך על כל מעגלי החיים של המשפחה החד הורית, לצערי ישנם דברים, את בתחילת דברייך אמרת שאנחנו לא מתעסקים בנושאים אחרים, אבל לצערי ישנם הרבה מאוד גורמים שמשפיעים ישירות ועקיפין על נושא הדיור של משפחות החד הוריות, כמו למשל, משרד השיכון מתסכל הרבה מאוד כאשר אישה כשהיא מתגרשת מבעלה מה קורה בהסכמי הגירושין, היכן נמצאים הילדים, גובה המזונות שהיא מקבלת מהבעל, מקבלת או לא מקבלת, האם יש להם נכס משותף שאותו הם מכרו, מה נשאר מהנכס, איך הוא מחולק, יש הרבה מאוד דברים שמשפיעים ישירות על הדיור במשפחות החד הוריות.

כמו שמרינה סולודקין ציינה בתחילת דבריה, נעשו הרבה מאוד מאמצים לשנות את מדיניות הדיור הקשורה למשפחות החד הוריות, בגדול אני לא רואה פה בדיון אנשים שאני יכולה לבוא ולהגיד שהם יכולים לבוא היום ולקבל החלטות ולומר בואי ראי המצב הוא הרבה יותר חמור ממה שהיה לפני 2003 כאשר חטפו את המכות הכי חזקות של הגזרות הכי קשות שיכולות להיות, ומצד שני באו ונראה איך אנחנו משנים את הדברים.

אני רואה את רונן כהן ממשרד השיכון שהוא עוזר של ישראל שוורץ, אבל אני כן הייתי שמחה אם היה נציג הרבה יותר בכיר, מבלי לפגוע בכבודך, שיבוא ויאמר בוא ונקים, היתה בעבר ועדה שבדקה את מדיניות הדיור והגישה בזמנו לשר השיכון מסקנות, לשר נתן שרנסקי, אבל אני חושבת שניתן לחדש וועדה כזאת, לקחת את כל הגורמים, את כל הקריטריונים הקיימים היום למשפחות החד הוריות, ולנסות את הדברים עם קובעי המדיניות, זאת אומרת שאני לא רואה פתרון ממשי, כי כל הזמן אומרים האוצר, האוצר, אלו הם התקציבים של האוצר, אלו הן התשובות שאנחנו מקבלים לאורך כל הדרך, האוצר, האוצר, אבל גם האוצר לא נותן את הנהלים ואת הקריטריונים הפנימיים בתוך משרד השיכון.

לכן חשוב מאוד, אולי בעזרתך ובעזרת חברת הכנסת מרינה סולודקין ובעזרת חברת הכנסת שרה מרום שלו, אולי אפשר לנסות לחדש שוב איזו וועדה שתשב עם קובעי המדיניות עם אנשי המקצוע של משרד השיכון, של המוסד לביטוח לאומי, של משרד ראש הממשלה, של משרד האוצר ולנסות להרכיב מדיניות חדשה למשפחות חד הוריות.

נמצאות איתנו משפחות חד הוריות שלכל אחת מהן יש סיפור שמוכיח כמה המצוקה קשה, כמה חשוב לעשות את הדברים, ואני רוצה ברשותכם להעביר את רשות הדיבור הן לרבקה שועו והן לסילביה טקו שיציגו טיפה, טיפה מקצה הסבל של המשפחות החד הוריות, ברשותכם אם תסכימי אני אעביר את רשות הדיבור לרבקה שועו.

אני גרושה, יש לי שישה ילדים, לא מזמן התגרשתי אני שוכרת דירה ב- 3,000 שקלים, ואני חייה ממזונות שהוא לא נותן בכלל, ואני מקבלת 2,400 שקלים ומתוכם אני צריכה לעבוד כדי להוסיף 600 שקלים, סבלתי 13 שנה עד שקיבלתי את הגט זה כ- 12 שנה, עברתי חיים לא קלים, הוא היה מתעלל בי פיזית ומילולית, וכשרצו לשים אותי במקלט לנשים מוכות אני לא הסכמתי כי הילדים ראו אלימות, הם ראו הרבה דברים.

אני חסרת דיור ואני בתור במספר 71, אני לא חושבת שאני צריכה לחכות למספר 71, קיבלתי עכשיו בשורה שבעל הבית בעוד חודשיים רוצה למכור את הדירה ואני בחוץ.

איפה את גרה היום?

אני גרה בקטמונים בשכירות, ואני משלמת 3,000 שקל לחודש.

חוץ מהבטחת הכנסה את עובדת וגם מקבלת.

אני עובדת בבית שתיים, אני עובדת כדי להאכיל את הילדים יומי, אבל פעם פעמיים כי אני סובלת מהגב.

וכמה את מקבלת סיוע בשכר דירה?

הסיוע בשכר הדירה הוא 1,250 שקל, אבל שוב כל הבית לפני ניתוק וזה מצב שלא ניתן לסבול יותר.

פה אנחנו רואים דוגמה קלאסית של חד הורית, היא אומרת שהיא בתור מספר 71, היא יכולה מחר בתור מספר 50 אבל היא יכולה להיות 80 ומשהו כי בינתיים מישהו אחר נכנס ויש לו עדיפויות וזה שוב על מה שדיברתי שהיום לא בונים דירות חדשות, מלאי הדירות הקיימות הוא קטן ועל זה יתן לנו הסבר רונן כהן ממשרד הבינוי והשיכון.

סליחה, אבל משפט קצר, אני חושבת שכשמדברים על נושא של דיור למשפחות חד הוריות צריך להסתכל באופן הכללי והמדיני מה קורה עם נושא הדיור בכללותו, כי הדברים קשורים ומשליכים על פתרונות אבל יש דברים במשרד השיכון הקשורים בנהלים ובקריטריונים שאותם ניתן להגמיש ולהקל על המשפחות החד הוריות, בין אם זה בתפיסה של קריטריונים לקבלת זכאות בדיור ציבורי, ההמתנה לדיור ציבורי, ההגמשה של החקירות, מה היחס של החוקרים שמגיעים לבתים של חד הוריות, הן מצד המוסד לביטוח לאומי והן מצד חוקרי משרד השיכון.

זה נכון, אבל הזמן הוא מאוד קצר ואני רוצה להתייחס ולבדוק את האפשרויות, דברים כמו מזונות וחקירות וכל הנושאים האלה הן בעיות, עושים חקירה, עושים מבחן הכנסה ועושים את המרכיבים האלה.

אני רוצה בכל זאת שרונן כהן ממשרד השיכון יתייחס לדברים שאמרתי ולתלונות.

אני ראש תחום במשרד, חבר בהנהלת האגף, אני אענה לפי הסדר, באופן כללי המשאב הזה של דיור ציבורי הוא משאב הולך וקטן והוא הופך נדיר מיום ליום, חשוב להבהיר הדיור הציבורי הוא ריק לפחות במרכז הארץ כי מספר הדירות הוא מצומצם, מספר הדירות שמתפנות הוא מצומצם ביותר, מספר המשפחות או הזכאים ובינהן משפחות חד הוריות הזכאיות הוא ארוך ביותר, אמרת מספר 71, אנחנו יודעים שבירושלים מספר 71 יחכה המון המון שנים ואם בכלל בסופו של דבר יגיע לדירה, וזה חשוב לומר שזה לא נוגע רק לחד הוריות, זה נוגע לנכים וזה נוגע לעולים.

זה עניין של סדרי עדיפויות של ממשלת ישראל, אני לא חושב שזה עניין של האוצר, זה עניין של סדרי עדיפויות של הממשלה, כל זמן שממשלת ישראל לא תחליט שהיא מגדילה את המלאי באופן משמעותי אז אנחנו נתמודד עם אותה כמות, כך שככל שאנחנו נגדיל את מספר הזכאים או נגמיש את הקריטריונים גם לגבי חד הוריות ואני אומר זה תיאורטי כי בסופו של דבר להגיע לדירה זה מאוד קשה כי המלאי מאוד מצומצם. זה באופן כללי.

אני עדיין חושב שניתן לראות כמה נקודות שיש בהן יתרון דווקא לחד הוריות במשרד הבינוי והשיכון ובכללים של משרד הבינוי והשיכון ובאותם כללים שברכה אורג'אני ציינה, אם זה בוועדות כאלה ואחרות, אבל כן יכולים לראות שדווקא בנושא של רכישת דירות, אם אנחנו נראה בנושא של רכישת הדירות חד הורית מקבלת 2,200 נקודות מבלי שנבדק כלום, זה לא שישנם דברים שמשפיעים, אתם דיברתם על אחים אחיות, זה לא רלוונטי לחד הוריות, חד הוריות מתחילות ב- 2,200 נקודות, דבר ראשון הן נכנסות לבנק הן מקבלות רישום של חד הוריות והן מתחילות 2,200 נקודות, בעצם הן מקבלות את הסיוע הגבוה ביותר שניתן לכלל האוכלוסיות, זה הגבוה ביותר שניתן. אני אתן דוגמה לצורך המחשה, משפחה הקלאסית במדינה שלוקחת משכנתה יש לה 1,000 נקודות והיא מקבלת בערך 65,000 שקל, זה היקף ההלוואה.

סליחה, הנתונים שאתה ציינת, 2,200 נקודות זה סכום מסוים, ועל זה ניתן להוסיף עוד נקודות על פי המצב, מגיע לחד הורית אחרי חקירות והכל בסדר, מגיע לה סכום מכובד כדי לרכוש את הדירה, יכול להיות שהיא צריכה להוסיף רק את ה- 5% שצריכים להוסיף במזומן, ההחזר של המשכנתה, גם על זה אנחנו צריכים לחשוב.

הסכום, ככל שהסיוע ככל שההיקף התקציבי הוא יותר גבוה כך הנטל על ההחזר הוא נמוך יותר, הן מחזירות פחות בהחזר החודשי, בהנחה שהן לוקחות ל- 20 שנה או 25 שנה או יותר, אני אומר שזה לא רק בנושא של רכישת דירה, באופן כללי הנושא של רכישת דירה והנושא של המשכנתאות במדינת ישראל זה נכון, היום הן לא ממש אטרקטיביות, המדינה לא ממש נותנת סכומים גבוהים כמשכנתא, זה נכון לכלל המדינה, זה נכון לזוגות, לחד הוריות, לנכים ולאחרים, הפער בין מה שהמדינה נותנת לבין הסכום להגיע לדירה זה נכון, אני שוב אומר זה לא נוגע רק לחד הוריות, לחד הוריות הפער צומצם יותר היות והן מקבלות 2,200 נקודות.

בנושא של הכרה בחסר דירה, מי שהתגרש והיתה לו דירה בעבר, מדובר רק על חד הוריות, בכלל ישנו כלל שהוא טבוע בנהלים והוא אומר שאם היא מכרה דירה לפני 2001 לא מתייחסים לסכום, מה הערך שלו, לעומת סך האוכלוסיה אותם בודקים, לכל מי שהיתה לו דירה לאחר 1971 הוא לא מקבל יותר סיוע ממשרד השיכון ובעצם מהמדינה, הוא לא מקבל תעודת זכאות.

מה ההגדרה של חד הורית במשרד השיכון, מה ההגדרה המדויקת?

אני מדבר על ההכרה כחסר דירה, זאת אומרת שעל חד הוריות אנחנו מאפסים בעצם והן מקבלות זכאות ומי שמכר דירה עד 2001 הוא שוב יכול לגשת למשרד השיכון ולקבל את המשכנתא.

מדובר על משכתנא לא על דיור ציבורי.

אני מדבר על משכנתא, ואני אגיע לדיור הציבורי.

בנושא של סיוע בשכר דירה, אמרנו שיש לנו מסלול בסיוע בשכר דירה, קודם כל חשוב לי לומר שבשונה ממשפחות שאינן חד הוריות, חד הורית אינה צריכה למצות כושר השתכרות, היא יכולה לעבוד, היא לא צריכה להתקיים מקצבאות והיא יכולה לעבוד, ואם היא עובדת והיא מכניסה עד 6,003 שקלים לחודש היא תוכל לקבל סיוע בשכר דירה, לעומת משפחה היא תוכל לעבוד אם התקרה שלה היא 4,832 שקלים, כלומר ניתנת פה עוד מקדם עבור חד הוריות שלא ישלול מהן את הזכאות בשכר דירה. אם אתם שואלים אותי? זה משמעותי כי לא מעט אנשים מגיעים למצב שהם חורגים מסכום של 4,832 שקלים, אבל לחד הורית נותנים עוד אוויר כי אנחנו מבינים שהיא צריכה, זה מתוך הבנה לנושא החד הוריות.

אם כל כך טוב, למה אנחנו מקבלים כל כך הרבה תלונות?

חברת הכנסת מרינה סולודקין, אנחנו מתחילים בלא כל כך טוב, אין לנו מחלוקת שהנושא של המרכיב של הסיוע והנושא של הדיור הציבורי מתחיל בנקודת התחלה לא טובה, אני אומר שזה נכון לגבי כל האוכלוסיות, זה נכון לגבי כל האוכלוסיות, זה נכון לנכים ועוד, אני חושב שכל זמן שהנושא של הדיור במדינת ישראל לא יהיה בסדרי עדיפויות, אנחנו נמשיך להיות בתקציב חסר.

נתון חשוב לומר, אולי בניגוד למה שצויין פה, בשנת 2003 היה הקיצוץ המשמעותי, הם קוצצו ב- 50%, ואם בעבר הם קיבלו 1,070 הם קיבלו 536 עד לרפורמה האחרונה שעשינו ובאמת החל מינואר 2008, וכבר התחלנו אותה, צמצמנו את הפער שהיה לפני כן, כלומר הוספנו מ- 536 והגענו ל- 774 שקלים לחד הורית, ויש הסכמה, סיכום עם האוצר שב- 1 לינואר 2009 תהיה הטבה נוספת, יהיה סיוע נוסף ואיני יכול לומר כמה כי אנחנו עדיין לא הגענו, אבל ישנו סיכום שאומר שתהייה תוספת על 774 שקלים.

אולי העברתי פה מגוון דברים גם מגוון מסלולים שנותנים איזו העדפה לחד הוריות מאותה נקודה של חסר, מאותה נקודה של חסר יש פה העדפה.

מה לגבי עולות חדשות שעוברות ממשרד הקליטה?

הנושא של תוקף מעמד, עולה זו החלטת ממשלה שבעצם באה ואמרה עולה הוא רק מי שמשנת 1997, כרגע זה שעלה משנת 1997 הוא עולה.

הכל פוליטי, זו החלטה אומללה, זו ההחלטה לחזור ל- 10 שנים, למעמד עולה בנושא של דיור זו עוד מכה שנותנים, מכה מכוונת שנותנים למשפחות חד הוריות של עולים.

להחלטה הזאת אין רק חד הוריות, ישנם כולם. אני מדבר גם על ערביות, זה כתוב פה אתם לא דיברתם על זה.

אתה יכול להתייחס למגזר של החד הוריות ערביות?

הנושא הזה באמת של העברה של משרד השיכון, הממשלה החליטה שהם וותיקים לכל דבר ולכן הם יטופלו על ידי משרד השיכון, והם יעברו את אותו מבחן.

כאן מדובר על שלושה ילדים ויותר.

לגבי הוותיקים, ממשלת ישראל החליטה שמשנת 1997 ומטה, הוא ותיק לכל דבר והם יעברו אצלנו את כל אותם מבחנים, זו נגזרת אבל יחד עם זאת חשוב לי לומר שיש סיכום עם משרד הקליטה.

אנחנו הבנו שבכל זאת ישנה משמעות למעבר הזה והגענו לסיכום עם משרד הקליטה, כלומר שחלק מהעולים, אנחנו מדברים על חד הוריות ואני לא רוצה לגלוש, אני רוצה עוד להתייחס לנושא ההלוואות לרכישת הדירה.

אני שאלתי שאלה לגבי מכירת הדירות ומה עושים.

אני חייב לומר, מצד אחד אנחנו הצלחנו ליצור מצב שהדירות לא תמכרנה למשפחות קטנות כי יש לנו חוסר אדיר בדירות, אז למי ניתנת ההטבה יותר, למשפחות גדולות יותר, לנכים ולעוד, האם את מדברת על אחוזי הנחה? אחוזי ההנחה היום אין לו מגבלה אם הוא חד הורי.

אני מדברת על כך שלא בונים דירות חדשות, מה עושים עם הכסף שנכנס מהמכירות?

ההכנסות ממכירת הדירות חוזרות לפתרונות איכלוס,.

הכסף לא חוזר לעמיגור בתוקף ההסכם?

המאסה הקריטית חוץ מעמלות תפעול שהן אחוז בודד, רוב הכסף חוזר למשרד השיכון והוא נכנס לפתרונות דיור. אתן דוגמה, הצלחנו ליצור מצב של שכירות ארוכת טווח כאלטרנטיבה היות ויש תכנית לכל מי שזכאי, אנחנו כבר הפעלנו פיילוט ועכשיו אולי בעוד שבוע יחדשו את זה, משפחה שזכאית לדירה בשיכון ציבורי וממתינה המון זמן באזורי עדיפות ג' שזה אזורי מרכז הארץ, הם יוכלו ללכת למסלול של 5 שנים ובסיוע של 1,750 שקלים לחודש, הגדלנו מ- 1,250 לחודש הגדלנו ל-1,750 שקלים לחודש.

הפעלנו את זה בשנה שעברה, הפעלנו את זה לפני שנתיים, ועכשיו אנחנו מעבירים תכנית משופרת כי לפני שנה התכנית דיברה על 10 שנים, אבל באו הרבה משפחות ואמרו שהן מפחדות לאבד את החלום הזה שנקרא דירה, ולכן הם חששו ולכן הקטנו את זה וכעת זה 5 שנים, בעוד 5 שנים זה יבחן מחדש ואם הם יהיו זכאים הם יקבלו דירה בשיכון ציבורי היה והתנאים האלה יאפשרו, אבל תבינו, הנושא של דיור ציבורי הוא כמעט ואינו קיים, אין דירות בדיור הציבורי. דוד קאשני, ברכה ארג'ואני אתם יודעים שלמרות שיש נהלים אין כמעט דירות בדיור הציבורי שמתפנות.

אני אומר שוב זה ניתן לשיפוצים, הצלחנו להחזיר חלק מהתקציב והוא בא כדי להגדיל את התקציב לשיפוץ דירות בשיכון ציבורי ובחלקם לחד הוריות, אני יושב בוועדה של חריגים של מדד גוזנסקי שהיא קבעה את הסל, בוועדת חריגים ישנה העדפה.

לא, זה לא הכסף הזה.

אני לא אומר משהו ששייך למשרד אחר, אני מתייחס למשהו ששייך למשרד השיכון.

הכסף ממכירת הדירות היה נועד למשהו אחר לגמרי.

הוא חוזר, הצלחנו באמצעות הכסף הזה למצוא פתרונות נוספים של שכירות, של הוסטלים, חלק מהכסף הזה חוזר כדי לשפץ, לקחת ולהסב.

אתה לא הבאת שום הוכחה, אז מה אם אתה אומר? יש משהו כתוב, כל המכירות של הדירות שנעשו.

את רוצה שאני אביא משהו כתוב? כל נושא שיפוץ ההוסטלים כך אנחנו מגדילים את פתרונות הדיור, וככה אנחנו שמגדילים במקומות שיש לנו אפשרות להגדיל אותם, כלומר לקחת מקבץ דיור ולהסב אותו ממקבץ להוסטל אתה צריך בשביל זה כסף, וזה המקומות שלקחנו.

מה עם מקבץ הדיור, ישנה איזו מדיניות, האם בונים משהו היום? האם מתכוונים לבנות לחד הוריות?

אין תכנית שהולכת להגדיל את מלאי הדירות לחד הוריות, אין תכנית כזאת.

לאן הולך הכסף של המכירות?

כרגע אני שאלתי, וקבלתי תשובה.

אני באמת חושב שהדיון הזה הוא חשוב ונכון, והוא באמת נוגע בבעיה האמיתית של מצוקת הדיור, הוא נוגע, ואני נתתי כאן דוגמאות של העדפת חד הוריות, בנושאים הנוספים אני יכול לומר לכם שאני יושב בוועדת חריגים בנושא של שיכון בדיור ציבורי, באה משפחה שהיא חד הורית והיא מתקיימת, היא לא חייבת להתקיים מהבטחת הכנסה 24 חודשים כפי שכתבם פה, מספיק שהיא מתקיימת מהבטחת הכנסה והשלמת הכנסה במשך 12 חודשים והיא מקבלת דיור משיכון ציבורי, עבודה והשלמת הכנסה במשך 12 חודשים ואז היא זכאית לדיור בשיכון הציבורי, זו טעות להציג את זה, היא צריכה בסך הכל לא לחרוג מ- 4,832 שקלים, אז לא נכון לבוא ולהגיד.

התקרה למשפחה לדירה בשיכון הציבורי, יש לה שני מסלולים האחד זה להתקיים במשך 24 חודשים מהבטחת הכנסה, המסלול השני או שהוא מתקיים מהכנסת עבודה ומהשלמת הכנסה של הביטוח הלאומי במשך 12 חודשים, והתקרה שלך ממנה הביטוח הלאומי והתקרה היא 4,822 שקלים, זו בעצם הבדיקה שמזכה אותך, מדובר בשלושה ילדים ומעלה, בכלל הדיור הציבורי מתייחס לשלושה וילדים ומעלה.

כאן מדובר על חד הורית עם שלושה ילדים ומעלה, אין פתרון היום.

דוד קאשני אולי תוכל לשתף אותם, מי היום נמצא ברשימת הממתינים בין ה- 71 האלה שממתינים? משפחות עם 7 ילדים עם 8 ילדים, חד הורים עם 6 ילדים, נכים, משפחות גדלות, משפחות של נכים אין שם משפחות רגילות עם שני ילדים.

אני רואה פה שמדובר על 100,000 משפחות חד הוריות שרק 14% הן חד הוריות עם שלושה ילדים ומעלה.

רק שאלה שלא קשורה לדיור ציבורי, זה נושא נפרד עם בעיות משלו, יש לי שאלה לגביך אולי תוכל להבהיר, אני לא מתייחסת לקריטריונים ולא לשום דבר, יש 100,000 חד הוריות בישראל, רובן וזה לא כתוב כאן אולי במסמכים אחרים אולי גם כאן אבל, שהן נמצאות במצב כלכלי יותר גרוע משל משפחות רגילות גם מבחינת ההכנסה וגם מבחינת אחוז המשפחות מתחת לקן העוני, אני מניחה שרובן כן יענו לקריטריון של ההכנסה, 15% מהן מקבלות סיוע בשכר דירה, 16% מקבלות סיוע בשכר דירה ועוד 5,000 קיבלו סיוע לרכישת דירה, רק אם אתה יכול להאיר על הפער, הרוב הן בעלות דירה? כלומר על מה הרוב נופל, אם אתה אומר שמעט מאוד נמצאות בדיור הציבורי, לא הרבה מקבלות סיוע בשכר דירה.

זו באמת שאלה מצוינת ואנחנו שואלים אותה, מה אנשים עושים? איך הם לא ברחובות? אנחנו לא מבינים מה אנשים עושים אבל העובדה היא שאם זו הכמות שפונה לקבל, אז מה עושים? הרי לא יזיק להן 600, 700 שקל, למה הן לא פונות ומקבלות?

כן, אבל 600, 700 שקלים הם יכולים לקבל אם הם משכירים את הדירה.

כמה אנשים גרים אצל ההורים?

הרבה מאוד אנשים, כי הם לא יכולים להגיע לזה והם מעדיפים לגור אצל ההורים.

אני מתייחס לא רק לחד הוריות, אני אומר כל האוכלוסיות שלנו, ישנם גם נכים, ישנם גם נכי נפש, יש משפחות גדולות ויש כאלה ואחרים.

הנתון הזה של החד הוריות או משפחות אחרות הם לא בחוץ אז המצב אידיאלי.

לא, ההיפך. ברור שישנה בעיה, אין לנו מחלקות שאנחנו בתקציב חסר, ואני חושב שמישהו יכול לשכור דירה ב- 770 שקלים, על זה אין מחלוקת ואני גם לא חושב שמישהו יוכל לומר אחרת, 770 שקלים אדם צריך להכניס עמוק מאוד לכיס, ואין לנו בכלל מחלוקת על כך שחלק גדול מההכנסה הוא עבור דיור, אין לנו ספק בעניין הזה, אין מחלוקת בין משרד הבינוי והשיכון לבין היושבים פה בוודאי, אני אומר שזה עניין של סדרי עדיפויות, משרד השיכון מקבל תקציב מסוים, הוא צריך לחלק אותו והוא מחלק אותו הכי טוב שאפשר וזה X כסף והוא בחסר ונתתי כאן כמה דוגמאות איך בחסר הזה נתנו העדפה לחד הוריות.

תודה. סילביה טקו זה מאוד חשוב אבל ממש בקצרה.

יש חוסר, יש לי 2,000 שקל לשכירות אבל אין דירות להשכרה, מבקשים המון כסף.

אנחנו כבר דיברנו על זה, עם הכסף הזה אי אפשר להשכיר דירה, עקב זה מוצאים את הפתרונות וגרים יחד עם קרובי המשפחה.

למזלי הטוב, כבר עברתי את התקופה שהגברת עוברת, אבל אני לא רואה את האור בקצה המנהרה, אני אסביר לכם למה, יש לי ילדה בת 24 והיא מחוץ לבית, יש לי ילדה בת 20 אצלי וילדה בת 17, מה זה אומר? כשהקטנה שלי תהייה מעל גיל 21 אני הופכת להיות יחידה בבית, ועוברת לשלם, אני חיה מקצבת נכות, מ- 100 שקל שכר דירה ליותר, מה קרה, יצא המבצע לרכישת הדירות בעמידר, אני אמרתי זו ההזדמנות האחרונה שלי לרכוש כדי לא להגיע לשכר דירה של 1,000 שקלים.

את מתגוררת בדיור ציבורי?

כן, בבית שמש. ביקשתי בירושלים וקיבלתי בבית שמש, הלכתי על זה, בבניין שלי, באחת הישיבות עוד כשאת לא היית בתפקיד, סיפרתי על אלימות ועל כל מה שמסביב, פניתי למשרד השיכון, לבנק כדי להוציא תעודת זכאות, שלחו לי חוקר, למה? ככה, אני מסוכסכת עם השכנים, יש שם תלונות במשטרה חבל על הזמן, אבל היו בבית, הראנו את תעודת הזכאות ענו על כל השאלות, איפה הספרים, אחד אמר פה והשניה בקלסר והשניה בבית הספר, עדיין לא קיבלתי מסמך רשמי, אינני זכאית לזכאות כחד הורית, הילדים לא גרים אצלך, על סמך מה החוקר הזה אומר את זה? התקשרתי כדי לקנות את הדירה במבצע של דיור, אנחנו מקבלים 92% הנחה, זו ההזדמנות שלי, אם אני לא קונה היום אז בעוד 4 שנים אני שוב ברחוב. אם אני אגיש תלונה במשטרה שהחוקר הזה משקר אני לא יודעת לאן זה יוביל, אני הצהרתי שהילדים שלי גם ישנים אצל האבא לכן אני שאלתי מה זה בשביל משרד השיכון חד הורית, אני גרושה עם ילדים ולילדים יש.

מה עם הילדה שהיא בת 17, איפה היא?

אצלי.

היא כנראה לומדת בבית הספר.

היא גם ישנה אצל האבא, לילדים שלי יש שני הורים אוהבים.

הילדים מעל גיל 21?

לא, אחת בת 17 ואחת בת 20, בת ה- 24 כבר יצאה מהבית.

בת ה- 20 משרתת בצבא, חד הורית זו אחת שיש לה ילד מתחת לגיל 18 או אם הוא משרת בצבא.

בגיל 22 בעצם.

21, את אומרת שאת עונה לגבי כל הקריטריונים.

נכון, וגם ככה קיבלתי את הדירה, אז מה פתאום שולחים לי חוקר והוא אומר לי השכנים מכירים אותך, מאיפה השכנים מכירים את אופן החיים שלי? מה אני עושה? מתי באים הילדים שלי? מה זה עניינם?

בתעודת זהות של הילדים כתובה הכתובת?

הכתובת היא שלי וכתוב שהם גרים אצלי, הבנות הראו לחוקר וכל זה, מה אני עושה עם זה?

זה נושא פרטני, זו דוגמה טובה מאוד ואני אישית אבדוק את הנושא. דווקא הוצגו כאן דוגמאות טובות.

אני מנעמ"ת, אני רוצה לדבר במקרו לא ובמיקרו.

משרד השיכון, לדעתי, זה מה שאמרתי בהערת ביניים היה צריך להביא ניירות עמדה שלו שבהם יהיה בדיוק כמה כסף חזר מהמכירה, איזה כסף ניתן לאמהות בנושא הזה, אני חושבת שמשרד השיכון בגלל שהוא יושב על תקציב חסר, צריך לצאת, אני בהחלט מבינה שיש סדר עדיפות, אם זוגות צעירים לא יכולים להגיע לדירה אז בטח אמהות חד הוריות לא יכולות להגיע לדירה, ולא פלא שכל כך מעט משתמשות בכל המשכנתאות, איך הן יכולות לשלם משכנתא? מספרת לך אישה איך היא חיה, איך היא בכלל יכולה להגיע לדירה והיא גם לא תוכל בעוד 10 שנים להגיע לדירה, אין סיכוי, צריך לחשוב בצורה קצת אחרת.

בנושא של שכר דירה לטווח ארוך, יש לתת יותר שכר דירה, פשוט לתת יותר שכר דירה, אולי זה יפתור חלק מהבעיה, יתנו יותר שכר דירה, כמו שאתה מוכן לתת להם 2,200 נקודות למשכתנא גדולה, תן להן יותר לשכר דירה, אולי זה יפנה להן איזה סכום כסף ללמוד, לחיות חיים אחרים, אני יודעת איך הן יכולות.

לטווח הארוך, ולא משנה כמה ילדים?

אני חושבת שזה לא צריך לשנות כמה ילדים.

זכאי דיור ציבורי, גם אם הוא קיבל.

ממה שאני מבינה, מי שזכאי לדיור ציבורי, אין הוא זה שזכאי לשכר דירה.

אני הצגתי כמה מסלולים, זה מסלול ארוך.

אני חושבת שכמה מעט אחוזים יש נשים עם שלושה ילדים, אולי לרווח את התמונות וגם לתת לאמהות עם ילד אחד, לתת איזו עזרה, אנחנו רואים שזה נעשה הרבה יותר חמור, אני הייתי בכמה ישיבות וזה לא נעשה יותר טוב, המצב נעשה הרבה יותר גרוע, אז איפשהו צריך למצוא פתרון, צריך לנתח את כל ה- 100,000 אלה, לנתח את הקריטריונים.

לא להגיד לאישה תהייה בהבטחת הכנסה 24 חודשים כדי לקבל דירה, אני אמרתי בוועדה הקודמת לפני שנתיים, לשנות את החלק הזה, לתת לבנאדם לצאת לעבודה לקבל כמה שהוא צריך ובכל מקרה שהמדינה תסייע לנו לקבל את הסיוע בשכר דירה ובכך אנחנו נחסוך הרבה כסף לממשלה.

אני מתחילה לחשוב שמה שמרינה סולודקין אמרה לגבי החוקים יכול להיות, אנחנו בנעמ"ת מקדמים חוק שהוא כבר עבר בקריאה ראשונה, חוק שנותן לנשים אפשרות ללמוד, קודם הן לא יכלו ללמוד בהשכלה גבוהה עכשיו אולי זה יקרה, אולי צריך לקחת את כפפה ולחשוב על חקיקה שתתן להן שכר דירה לטווח ארוך או משהו אחר.

נאמרו פה כמה דברים, ברור שיש תקציב נתון, אבל אתן לך דוגמה איך בשנת 2008, אני מבין שצריך יותר, את צריכה להבין שיש X, אם היית אומרת לי תשמע לקחת את ה- X הזה והפנת אותו רק לאוכלוסיה מסוימת ולא התייחסת לחד הוריות, הייתי אומר ניחא, אבל נתתי לך דוגמה איך בשנת 2008 במסגרת X כסף, לא אמרו לנו זה ילך לזה, אלא במסגרת סכום כסף לקחנו וניתבנו ושיפרנו ושדרגנו את הסיוע בשכר דירה מ- 536 שקלים, אני מבין שזה מעט, אבל את צריכה להבין שנתנו אותו לחד הוריות ולא נתנו אותו לאחר, נכה למשל לא קיבל תוספת.

יש גם כספים של הביטוח לאומי לא מדברים על נכים, מדברים על 100,000 חד הוריות, זה לא רק חד הוריות יש גם גברים בינהם, אנחנו רואים שאנחנו נשארים באותו מצב.

ישנם כאן נציגי הבנקים, שמעון אבולעפיה מנהל סניף ירושלים, אני רוצה לשאול לגבי המשכנתאות לגבי החזרי משכנתאות, כמה מקרים ישנם של כאלה שאינם עומדים בהחזרי משכנתאות, מה קורה איתם?

אני רוצה להבהיר שהמשכנתא שהמדינה נותנת היא מספיקה בחלקה, בדרך כלל זה חלק לא גדול, הבנק משלים בתנאים די דומים היום, אין שינוי גדול, אין שינוי מהותי במה שהבנק נותן לבין התנאים של המדינה, לגבי החד ההוריות, המשפחות החד הוריות כמובן, ישנה בעיה כפי שראינו, חלק גדול מהן הן חסרות יכולת כלכלית סבירה מבחינת הבנק.

אתה אומר שהיום אפשר לקבל הלוואה באותם תנאים, עם 4% ריבית, השאלה שלי, ישנם היום מענקים?

התנאים הם פחות או יותר כמו המדינה, אין היום מענקים, ויכול להיות שהפתרון הנכון זה לתת מענקים או לסבסד החזר חודשי כי מי שיכול לרכוש דירה יוכל לעמוד בהחזר החודשי ושהבנק בסך הכל יסכים לתת הלוואה למי שרוצה כדי שנוכל גם לעזור גם מבחינת הבנק לסייע בפתרון דיור בצורה שממחישה.

לפעמים עושים כדי לסייע לאנשים ולמשפחות האלה, אנחנו מבקשים ערב שיעזור בהחזר החודשי כדי שנוכל לאשר משכנתא כדי שמי שרוצה למצוא פתרון דיור שהוא יוכל למצוא אותו.

גם אם הוא חי מקצבה של הביטוח לאומי?

מי הערב? לא, אנחנו מבקשים את תלוש המשכורת, מי שחי מקצבת ביטוח לאומי בדרך כלל לא יכול להגיע להחזר חודשי סביר.

קצבת נכות, אני לא מדברת על הבטחת הכנסה, אני מדברת על נכות לצמיתות.

הבנק בוחן קריטריון, הבנק רוצה שמי שלוקח משכנתא יוכל להחזיר אותה, ולפעמים הפתרון הוא מציאת איזה ערב שתמוך, זה הפתרון שהבנק מציע.

מדובר בהחזר של 140 שקל, גם נכה יכול להחזיר את זה.

עם רמת החזרים כזאת לי אין ספק שהבנק יתן משכנתא לכל אחד, אני לא מעריך שיכולה להיות בעיה.

בנוסף לכך, היום עם הסיוע המוגדל של משרד השיכון שסך הכל אם אני מסתכל בצורה אוביקטיבית, רמת הסיוע בזכות הניקוד הגובה, זה בסכום גבוה באופן יחסית, אז אפשר להגיע לרמה של 80% עד 90% מעלויות של דירה וההחזרים יחסית נוחים כי הפריסה היא לטווחים ארוכים, אפשר אפילו להגיע לתקופה יותר ארוכה למי שצריך.

וההלוואה שהם לוקחים מכם?

הבנק נותן היום עד 30 שנה, במקרים מסוימים ניתן להגיע גם ל- 35 שנה, במאמר מוסגר אני לא כל כך ממליץ, אבל 30 שנה זו תקופה מאוד ארוכה עם רמת החזרים סבירה.

באמת אני אומר בגדול, אם מחפשים דירה ממוצעת גם בפירפריה שרמת המחירים היא 120,000, 130,000 דולר, והבנק בנוסף לסיוע של משרד השיכון יכול לתת עד 90%, אז אני חושב שברמת החזר שאינה גבוהה, ואני אומר באופן יחסי, ברמת החזר סבירה, אני חושב שפתרון של המשכנתא הוא פתרון לדעתי הוא פתרון טוב.

מה קורה אם חד הורית שלקחה את המשכנתא, אולי היא עבדה, ואחרי כמה שנים היא לא עומדת בתשלומים?

אני מדבר בשם הבנק שלי כמובן, הבנק לא ממהר למי שלא מצליח לשלם חודש חודשים, הוא לא ממהר לנקוט את כל הצעדים לנקוט את כל הפעולות המשפטיות, כאשר הפעולה הדרסטית היא פינוי מהדירה, לא נוטים לעשות את זה וגם לא ממהרים לעשות את זה, כמובן שמי שמגיע לאיזו יכולת פרעון, אז או שפורסים מחדש את המשכנתא לתקופה חדשה וארוכה כדי להקטין את ההחזר החודשי, או נניח עוברים לדירה יותר זולה ואז פורעים חלק מהחוב, ובמקרים מאוד קיצוניים מגיעים למימושים אבל זה מצב מאוד קיצוני וזה דבר שקורה חדשות לבקרים אלו הם מקרים מאוד נדירים.

אני מבקשת ברשותכם לעלות שלוש נקודות שאני במסגרת העבודה שלי שמתי לב אליהם בבעיות שיש בקשר שבין חד הוריות לדיור, הנושא הראשון הוא נושא שקצת נגעתם בו לפני כן אבל אני רוצה להדגיש אותו וזה הנושא של המיצוי הנמוך של הסיוע בשכר דירה הניתן למשפחות חד הוריות, אני פוגשת המון משפחות חד הוריות שיש להן כבר את תעודת הזכאות ביד והן לא ממשות את הסיוע בשכר הדירה הניתן להם, למה? כי היום מחירי הדירות זינקו בכמה עשרות אחוזים והן מוצאות את עצמן שהן צריכות להוציא מכספן וכיסן סכומים ענקיים שהן לא יכולות להרשות לעצמן.

מדובר היום על דירה בפסגת זאב של שני חדרים בעלות של 2,500 שקל, 2,500 שקל על 1,170 שקל שמקבלים בסיוע בשכר דירה זה להוסיף עוד 1,000 שקל לאישה שמקבלת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה קשה לעמוד במחירים האלה, אין לי ספק שלמרות כל המגבלות התקציביות שיש למשרד השיכון, אין לי ספק שכאן צריך לעשות איזו נוסחה או אני לא יודעת מה, שהיא תהיה גם יחסית למחירי השוק ושהנשים החד הוריות תוכלנה לעמוד במחירים, הרי זה ריק מתוכן בסופו של דבר, זה פשוט ככה.

הנקודה אחרת שרציתי להעלות, זה חוסר השקיפות שיש במשרד השיכון לגבי החריגים של מי שהיתה בבעלותו דירה, נכון להיום רשום במשרד השיכון שחור על גבי לבן שמי שהיתה בבעלותו דירה לא זכאי לסיוע בדיור, ויש כמה חריגים שאנחנו לאחרונה קיבלנו ממשרד השיכון מישראל שוורץ, כמו מי שמכר את דירתו בעבר בעקבות כשל בהחזרי משכנתא ולאחר המכירה נותרו לו פחות מ- 40,000 שקל, הוא זכאי לסיוע בדיור, כמו כן חד הורית שציינת קודם שמכרה את דירתה לפני 2001 וקיבלה חצי מסכום הדירה, אלו נתונים שאינם נמצאים לא באתר משרד השיכון וגם לא בשום מקום, יש אולי פרוספקט אחד שהוא אולי לא מופץ לאוכלוסיה עצמה, וצריכים להעביר את המידע הזה לאוכלוסיה עצמה כי הם בטוחים שהם פשוט לא זכאים לסיוע בדיור.

דבר נוסף, הוא הנושא של המשכנתאות שלוקחים מהבנקים, ישנן הרבה אמהות חד הוריות שרוצות לקחת משכנתא וההכנסות שלהם הן מהביטוח לאומי בין אם זה מזונות ובין אם הן

מהבטחת הכנסה, נכון להיום שום בנק לא מכיר בהכנסות האלה מביטוח הלאומי כהכנסות שניתן להסתמך עליהן בהחזר המשכנתא.

לכן הם מבקשים את הערב שהוא עובד.

לא, הם לא נותנים מלכתחילה.

ישנן כאלה שעובדות אבל ההכנסות שלהן נמוכות.

זה בפירוש לא נכון, אנחנו מסתמכים על הכנסת מזונות כהכנסה, אני אומר שוב אנחנו מסתמכים על הכנסת מזונות כהכנסה אפילו כהכנסה קבועה, ביטוח לאומי קצבאות שונות נלקחות בחשבון כהכנסה וכאמור מובן שאם יש הכנסת עבודה זה רק משפר את העבודה, אבל באופן עקרוני מתייחסים לכל הכנסה שהיא קבועה כהכנסה, קצבאות, קצבת נכות וכל מה שיש וכמובן גם מזונות, מזונות נלקח בחשבון.

אז מי שפונה לארגון כנראה צריך להסביר את הדברים האלה, כי כמה שידוע לי.

ישנה כאן עדות חיה שאומרת שזה לא נחשב.

יכול להיות שהבנק מבקש את הערב, וערב עם תלוש משכורת.

לאחד שמתקיים מקצבה של ביטוח לאומי, מי יהיה ערב לנו, היום אני כמעט בת 50, האדון אומר 30 שנה, מי יתן לי משכנתא עד גיל 80, באו נהיה מציאותיים.

בכל זאת זה בנק, וזו בעיה, אבל כשחד הורית שמתקיימת בהבטחת הכנסה היא צריכה לדעת כשהיא רוכשת את הדירה באיזה סכום היא רוכשת את הדירה, והיא צריכה לדעת שהיא צריכה להחזיר את החלק מהסכומים האלה, כי היום אם רוצים לרכוש דירה בסכום מסוים ואומרים מראש שאת צריכה להחזיר 2,000 שקל שאת יודעת שאת מקבלת רק את ה- 2,000 שקל האלה את צריכה לחשוב טוב טוב, אז אם את הולכת על זה את בטח צריכה ערב.

אבל אני מרגישה מרומה במדינה הזאת, כי אם צריך שבע שנים עד קבלת הדירה והיום אם אני לא קונה את הדירה אני אזרק לרחוב בחזרה.

סילביה טקו, במקרה שלך את מתגוררת בדיור ציבורי, ואני אמרתי לך שאני אישית אבדוק את הנושא שלך ובמה שאני אוכל אני אעזור לך ומגיע לך, אם יש לך באמת ילדה בת 17 את חד הורית היום ומגיע לך לקנות את הדירה בהנחה טובה.

אנחנו מדברים הרבה מאוד על משפחות חד הוריות שהן מקבלות הבטחת הכנסה, אבל אני רוצה לחדד ש- 80% מקרב המשפחות החד הוריות הן משפחות עובדות והשכר שלהן הוא שכר מאוד מאוד נמוך וישנן כאלה שהן מקבלות השלמת הכנסה בתוספת של איזה קצבאות מזונות מהביטוח הלאומי, אני לא רוצה שיתקבל איזה רושם שהחד הוריות כולן מקבלות איזה קצבאות מהביטוח הלאומי, זה לא נכון, 80% מתוכן, הן נשים שעובדות וההכנסה שלהן נמוכה.

לא הייתי רוצה לטפל במשפחות שלא יכולות לעמוד בהחזרי המשכנתאות, לכן אני באה ואומרת, ישנם דברים שאולי בתוך התקציב הפנימי של משרד השיכון ניתן לשנות, אישה שרוצה לקחת משכנתא, ומצד שני זכאית לקבל את הסיוע בשכר הדירה לטווח הארוך, בואו קחו את כל ה- 5 שנים האלה ותכניסו את זה לתוך כל המענקים של המשכנתאות ותקלו עליה לקבל משכנתא, וככה ירד התור של הממתינים לדיור הציבורי, ישנם, אפשר לעשות דברים ופרויקטים שיקלו על המשפחות החד הוריות, הן בנושא הדיור הציבורי, הן בנושא המשכנתאות, החזרי המשכנתאות והן בסיוע בשכר הדירה, משפחות שעומדות בתור לאיכלוס לדיור ציבורי פוחדות לקחת את הפרויקט הזה, אם אני לא טועה זה מוגבל ל- 200 משפחות לזכויות לטווח הארוך.

בפיילוט זה היה מוגבל.

זה היה מוגבל, אבל את הכספים האלה שהולכים על קרן הצבי אפשר לקחת ולתת את זה כמענק חד פעמי ולהכניס את זה למשכנתא.

מארגון ההורים הארצי, אנחנו מברכים אתכם על הדיון, הגורם שהייתי מוסיף אותו כאן זה מרכז לשלטון המקומי, הם גם במסגרת הרשות המקומית נותנים הנחה בקטע של הוצאות, זאת אומרת ארנונה למשל, כמו למשל המרכיב של שכר דירה, אתה משלם ארנונה כל חודש, הסכום לשנה מחולק לחודשים, ורשויות מקומיות רבות נותנות הנחה, אבל הפרוצדורה מאוד בירוקרטית וצריך לשנות את הנושא הזה, צריך לקרוא להם להכיל את זה על כל הרשויות, וצריך לטפל בנושא כדי לקדם את העזרה למשפחות החד הוריות בתוך כל עיר ובכל מועצה מקומית.

חד הורית, ולא משנה אני חושבת, מה גובה המשכורת שלה, היא מקבלת את ה- 20% הנחה בארנונה בכל הרשויות.

נכון מאוד. לא רק שאין הנחה אוטומטית, אלא למשל, האישור הוא עד שהילד או הילדה מסיימים את שירותם הצבאי, נניח אמא מגישה, או אבא, מגישים לוועדה את הבקשה להנחה, והם מצרפים את הצילום של תעודת החוגר של הילד או הילדה, התוצאה שהבקשה נדחתה, למה? מכיוון שהרשות המקומית ביקשה שההורים ילכו לקצין העיר ושהם יוציאו אישור מחדש, למה בשביל מה הבירוקרטיה? אם אתם רוצים שיהיה איזה טופס שאתם צריכים אותו, שיפורסם באינטרנט את הטופס שצריכים להגיש לוועדה, אבל לא יכול להיות שפקידה ברשות מקומית מקבלת מאמא או מאבא בקשה ומצורף צילום של תעודת חוגר ואחרי שלושה חודשים הסתבר שההנחה לא נקלטה כי רוצים טופס אחר.

כשהפקידה קיבלה את תעודת החוגר, היא היתה צריכה לומר מראש. זה קצת בנושא של חינוך הפקידים, ואני לא חושבת שזו המדיניות של הרשויות המקומיות.

צריך לשתף את השלטון המקומי, הם עושים הרבה דברים וצריך לשתף אותם באחריות לגבי המשפחות החד הוריות בתוך כל עיר.

אני מבקשת לשמוע עוד מהארגונים החברתיים.

אני מהאגודה לזכויות האזרח. אני אבקש להתחיל בדוגמה ממחקר שקראתי מארצות הברית שאולי ישמש לנו נורת אזהרה, בארצות הברית חלו תהליכים די דומים למה שקורה פה, התהליך הראשון הוא קיצוץ של התמיכה של הממשל בדיור למשפחות עם הכנסה נמוכה בכמעט ב- 50%. ההליך השני הוא עליה מתמדת בשכר הדירה באופן שהוא גבוה מהעליה בהכנסות של משפחות מאוכלסות מוחלשות. כתוצאה משני ההליכים הללו, משנת 2005 ישנו סקר שנערך בארצות הברית גילה שהקבוצה שגדלה מקרב חסרי הבית, האוכלוסיה הגדלה במהירות הרבה ביותר היא הקבוצה של המשפחות עם הילדים, והיום המשפחות עם ילדים רובן משפחות חד הוריות, מהוות 40% מקהילת חסרי הבית בארצות הברית כולה, זה מספר מדאיג ביותר.

בישראל אנחנו רואים הליכים דומים, אנחנו רואים את החיסול של הדיור הציבורי, אנחנו רואים קיצוץ ניכר בסיוע לאוכלוסיות נחלשות, אנחנו רואים עליות מחירים חדות במחירי דירות, בעיקר בשכר דירה ואוכלוסין המרכזיים של ישראל, ולכן אנחנו חוששים שהמספר שקיים היום בארצות הברית הוא יהיה נכון גם לישראל.

אחד הנתונים שכבר אפשר לראות, הוא סקר של הביטוח הלאומי שנעשה בשנת 2005 בקרב משפחות שמקבלות קצבאות של השלמת הכנסה, הוא הראה על כך ש- 20% מהמשפחות דיווחו שמהלך תקופת הסקר שארכה 5 שנים, קרה שלא היה להם מקום לגור, לא היה להם מקום ללון בלילה מסוים או בתקופה מסוימת, אם אנחנו יודעים שהיו באותה תקופה 129,000 משפחות שקיבלו הבטחת הכנסה ושהסקר מיצג את האוכלוסיה הזו אז אנחנו מגיעים למספר של 25,000 ב- 5 שנים או 5,000 משפחות מידי שנה שקרה שלא היה להן איפה לגור, מתוך ה- 20% האלה, עוד 20% דיווחו שהם גרו ממש ברחוב או במקלט, שזה בחישוב מהיר 1,000 משפחות בשנה, אלו נתונים מאוד מדאיגים.

כדי למנוע את המצב הזה, גברתי היושבת ראש, אנחנו צריכים לחשוב על מספר רפורמות מסוימות בשוק הדיור, בגלל שברור שכשיש בעיית דיור ההשפעה על אחת הקבוצות שנפגעות מכך בצורה הרבה ביותר הן המשפחות החד הוריות ולכן צריך לתת את הדעת לשוק הדיור, וצריכים לחשוב על רפורמות שחשובות לאוכלוסיה הזאת ואולי השוק החשוב ביותר מלבד הדיור הציבורי זה שוק השכירות הפרטית, לגבי שוק הבעלות אנחנו מכירים את הנתונים על מיעוט המשפחות שממשות את הזכאות ב- 2005 המספר היו 500 משפחות מתוך 22,000, זה מעיד על כך שיש בעיה רצינית וצריך לבדוק למה זה קורה, אבל כנראה ששוק הבעלות הוא לא הפתרון המרכזי למשפחות חד הוריות.

לגבי שוק השכירות, פה אני מדבר על נוהל השתתפות בשכר דירה, אולי הרפורמה המרכזית צריכה להיות תודעתית, אולי צריך לחשוב ולהתחיל לחשוב במונחים של דיור כזכות אדם, כשדיור הוא זכות אדם ולא איזו הטבה או זכאות שנמדדת על פי התקציב הקיים אז החשיבה נהיית אחרת, קודם כל חושבים מהי הזכות, מה המדינה חבה כלפי התושבים, מהי צריכה, מהו המינימום שצריך לתת למשפחה כדי שתוכל לשכור למשל דירה ממוצעת באזור מגורים כבחירתה ושתאפשר לה לחיות בכבוד, וכשקובעים את הקריטריונים האלה גם צריך גם לקבוע מנגנון של תקצוב ושל עדכון התקצוב כדי להבטיח את המטרה הזו, אנחנו רואים שזה לא קורה במצב הנוכחי, כמובן שמקצצים את התקציבים ואז קובעים בצורה מלאכותית את הקריטריונים לסיוע בשכר דירה, וכתוצאה מהמצב הזה הקריטריונים הם מעוותים ולא מאפשרים לאנשים לנהל חיים נורמליים. אז אולי הרפורמה הראשונה שצריך לחשוב עליה זה לעגן את הזכות לקצבאות דיור בחקיקה ראשית.

לגבי עידוד שוק השכירות, ראינו שניסיונות שנעשו בעבר נכשלו, לא היו פתרונות, לא נמצא עד היום פתרונות טובים לעידוד שוק שכירות, אחד הדברים היום בעולם שמתרחש הוא דיור שנבנה על ידי גופים פרטיים אבל מותנה בכך שאחוז מסוים ממנו יהיה דיור בהישג יד, זה פתרון שצריך לחשוב עליו ולפתח אותו במדינת ישראל.

יש לעודד גם שכירות ארוכת טווח וגם שכירות יציבה יותר, כדי שתהייה שכירות יציבה יותר יתכן ויש מקום לחשוב על כל מיני הגנות בדברים בסיסיים לשוכרי דירות ובעיקר לשוכרים שמקבלים סיוע מהמדינה בעניינים כמו פינוי, הפליה, חסמים כלכליים וגם לנסות באמצעות כל מיני מנגנונים לבלום את השפעה של עליות חדות ומהירות ישנם מודלים בעולם שמתמודדים עם הדברים האלה.

העניין הרביעי לנסות לעבוד יותר בנושא של מניעה ושל סיוע למשפחות חד הוריות לפני שהן מגיעות להיות זכאויות של משרד השיכון, אחד הדברים שגילו בארצות הברית שאלימות במשפחה היא גורם מאוד מרכזי הוא שמשפחות חד הוריות מאבדות את מקום המגורים, פה למשל יכול להיות איזה מודל של סיוע למשפחות חד הוריות שבהן מצוקה עקב אלימות, דבר שני זה בעיות עם בעל הבית, עליות מחירים חדות בדירה וישנם כמה מודלים כאלה שמנסים בהצלחה בעולם, מודלים שבעצם מטרתם היא לעזור בזמן אמת לפני שהמשפחה מגיעה למצב שבו היא כבר בתור לדיור ציבורי או זכאית של משרד השיכון.

עד כאן ותודה רבה.

תודה רבה.

אני מתנצל בשם העמיתה שלי שבדרך כלל היא מתעסקת בשיכון וכרגע יש לה דיון בוועדת כספים, אני בעצמי מתעסק בביטוח לאומי במשרד האוצר, אבל ההתייחסות במשרד האוצר תואמת את ההתייחסות של משרד השיכון, זאת אומרת, מצוקת הדיור היא בעיה ידועה, בעיית מחירי הדיור ידועה, כמובן לכולנו וכמובן לאוכלוסיות הנמצאות בקשיים אחרים וכמובן לאוכלוסיה החד הורית, ותחת המצב הקיים כפי שאמר כאן רונן כהן נציג משרד השיכון באמת נעשה כל מאמץ להשקיע כמה שיותר משאבים מתוך המשאבים האפשריים ולהעניק אותם כסיוע לחד הוריים, יש תעדוף מחולט בהקצאת המשאבים משרד השיכון לטובת המשפחות החד הוריות, וגם נציג הבנק וגם הדרג המקצועי של הבנקים טען את זה ואמר שבעניין המשכנתאות ישנה עזרה עד כמה שאפשר, זה הכיוון.

אם רואים שסיוע בשכר דירה בסך 600, 3000, 500 שקל, שחד הוריות או חד הורה הוא לא ממש את זה, רואים את זה, זה חיסכון גדול אני מבינה, ואפשר גם לכתוב שזה סעיף ושזה נותן פתרון לחד הורה, אם רואים שלא מממשים כלומר ישנה איזו בעיה, אתם חושבים על זה? אתם חושבים לשנות את זה?

כמו שאמרתי, אני לא אחראי על תחום השיכון במשרד אלא על תחום הביטוח הלאומי ואני לא רוצה להיכנס לדברים שאני לא מכיר, לא כדי להטעות אתכם ולא להטעות אותי ולא לגעת בנושא, אבל אני בטוח שבמשרד האוצר כן יש התעסקות בעניינים האלה, וכן מנסים שאת אותם משאבים שמקצים לטובת החד ההורים, שהמשפחות האלה כן יקבלו בצורה נכונה וכן יהיה שימוש בהם, זאת אומרת שהקופה לא תהייה מלאה, זאת אומרת שכן יהיה ניצול מלא של הקופה וזו תמיד הכוונה לנצל את המשאבים ולעשות מיצוי של הזכויות ומיצוי מלא.

איך זה נעשה כרגע בתחום הזה? אני לא מכיר ואני לא אכנס לכך.

יש לנו את יושב הפורום לדיור הציבורי, דוד קאשני בבקשה.

אני רוצה לברך אתכם על הוועדה היום, יש לי שני דברים לבקש מכם, ראשית להביא לכם שני מספרים, עד היום נמכרו לפי משרד השיכון 28,000 דירות בדיור הציבורי, מתוך זה נכנס 1.400,000,000 שקל לקופה לא של משרד השיכון ולא של משרד האוצר אלא העבירו את זה ליהדות ארצות הברית דרך עמיגור, מה היתה הטענה? הטענה היתה שהיהודים בארצות הברית נתנו הלוואות לחברת עמיגור כדי שהיא תבנה דירות ועכשיו צריך להחזיר להם את הכספים, זה מה שקרה ל- 1,400,000,000 שקל כל הכסף הזה נמצא בארצות הברית, על אחריותי אני אומר את זה.

אנחנו דיברנו על חד הוריות שיש להם ילדים עד גיל 21 ואחר כך ישנה בעיה, לכן אני הייתי מבקש מכם בתור מחוקקים להחליף את המלה ילדים לנפשות, כמה נפשות גרות בדירה עם אותו חד הורי או עם אותו בנאדם, ישנה לנו גם בעיה עם העניין הזה כאשר באים למכור את הדירה, אז אם יש שם ילד שעבר את גיל 21, היא לא תוכל לקבל הנחה עבור הילד, אם יהיה בחוק כתוב נפש אז יחשיבו לה את הזכות לעניין הזה והיא תקבל הנחה גדולה יותר. אם יש לה ילד עד גיל 21 היא מקבלת הנחה עד 70%, אם יש לה במקום ילד נפש, הילד הלך לצבא חזר הביתה והוא כבר בן 22 והוא כבר לא נחשב, אבל אם נחליף למלה נפש אז היא תקבל 80% הנחה ברכישת הדירה, זו הבעיה עם הילד ולכן צריך להחליף את הילד בנפש. בסך הכל מלה אחת ששווה מיליארדים.

ברגע שהילדים שלנו עוברים את גיל 21 אנחנו כבר לא הורים, ולכן אמרתי שאני מרגישה מרומה.

אני עומד בראש ארגון הנקרא הפמיליסטים זה נשמע כמו הפמיניסטים אבל זה עם ל' במקום הנ' וזה בא מהמילה family – משפחה, הגישה הפמיליסטית היא גישה שאומרת שלמדינה ולחברה יש אינטרס לחזק משפחות ואם כבר לתגמל אז דוקא לתגמל משפחות שמצליחות להחזיק מעמד יחד ולעמוד בפיתויים לפרק את התא הזוגי, כי מי שמשלם את המחיר בגירושין זה כמעט תמיד הילדים, זה לא אומר שאסור להתגרש אבל זה אומר שלא כדאי לעודד גירושין כמדיניות חברתית.

אני מבקש להעיר הערה אחת לגבי מה שאמר הנציג של האגודה לזכויות האזרח, הוא אמר שגילו בארצות הברית שאלימות במשפחה הוא הגורם המרכזי לכך שמשפחות מאבדות את המגורים, הביטוי הזה "גילו בארצות הברית" זה ביטוי שכדאי להפטר ממנו, כי המון פעמים הוא משמש כסות בשביל, איך לומר את זה בעדינות, קצת לעבוד על אנשים ולמכור לנו כל מיני לוקשים, אם גילו תבוא אלינו ותאמר איזה מחקר, תביא לנו את זה, כי בארצות הברית מגלים המון דברים, כל הזמן מגלים דברים ולפעמים מגלים גם דברים הפוכים.

אני חושב על חבר טוב שלי בשם סאשה, שכן שלי, הוא גרוש ויש לו ילדה בת 12 והיא נמצאת אצלו חצי מהזמן, היא מאוד אוהבת אותו הוא אבא טוב, אולי המדינה קוראת לו משפחה חד הורית או לגרושתו משפחה חד הורית אבל הילדה שלו היא לא ילדה חד הורית, היא ילדה עם שני הורים, חלק מהזמן היא אצל האבא, חלק מהזמן היא אצל האמא, האבא חי בתנאים לא תנאים כי המדינה לא מכירה בו כהורה, כלומר אין לו זכויות יתר, ואם מדובר על 2,200 נקודות, אין לו כלום, יש לו 0 נקודות לדעתי, הוא חי עכשיו יחסית בסדר, הוא שוכר דירה ב- 650 שקל, אבל לפני כן הוא חי במחסן, הילדה שלו צריכה לבקר אותו במחסן הזה, אתם איך שהוא שוכחים, ישנה נטיה לשכוח שחצי מההורים הם גברים, אבות, וגם חצי מהצופים שלנו בבית הם אבות או גברים וגם המצביעים של כל המפלגות בכנסת הם גברים.

גיל רונן, אנחנו היום מדברים על חד הורים, זה חד הורה גבר וחד הורה אישה, אם אנחנו מדברים על בודדים אז זה אותו דבר, גבר בודד ואישה בודדה, אם אנחנו מדברים על משפחה אז זו משפחה, אם אנחנו מדברים על נכים זה נכים, היום אנחנו מדברים על חד הורים בלבד, ונכון לאב יחיד כמו שהוא גבר גם אישה היא יחידה כי אם יש לו ילד שהוא מעל גיל 22 היא לא חד הורית, והיא כמו השכן שלך סאשה ואין לה גם זכויות יתר.

בית משפט בדרך כלל נוטה, הוא בדרך כלל צריך להעניק מה שנקרא משמורת, משומרת זה מושג טכני בעצם, בפועל גם אם לסאשה אין משמורת על הילדה והיא נמצאת אצלנו שניים או שלושה לילות בשבוע, היא אצלו ומגיע לו סיוע, אם לגרושתו מגיע סיוע מגיע גם לו סיוע מאותה סיבה בדיוק כי הילדה צריכה לחיות שם, האם זה לא כך?

זה שהיום בית המשפט החליט שהילד הזה הוא בחזקת האמא אז היא חד הורית במאת האחוזים.

יש פה עיוות, בשטח יש עיוות, מבחינת הילדה קיים פה עיוות כי חצי מהלילות היא ישנה במיטה מסוימת ובחצי מהלילות היא ישנה במיטה פחות טובה, וזה לא מגיע לה.
אני שואל משהו ברמה העקרונית ואני חושב שהפקידים צריכים להתחיל לחשוב עליו, זה שלסאשה אין וועדה שיכולה ללחוץ עליכם כמו שלאמא של הילדה שלו זה לא בהכרח קשור לשאלות של צדק ולמי באמת צריך לעזור בשטח.

היום הדיון שלנו על הפתרון, על הסיוע, ואנחנו רוצים לסכם את הדיון.

אני יודעת שזה מאוד חשוב בנושא של משפחות חד הוריות, בתחילת דבריי אמרתי שני דברים שהם משליכים על חיי היומיום בסיוע בדיור ובקבלת פתרונות בדיור, ולכן רציתי לבקש ברשותך, כמו שייעדת דיון מיוחד בנושא של מצוקת הדיור ודיברנו ודשנו אבל פתרונות אין ממש בנושא הדיור, אני הייתי מאוד מבקשת שיהיה המשך דיון בנושא של בעיות הדיור לחד הוריות ואולי עם נציגות נוספות כמו של משרד השיכון, אולי השר בעצמו, או המנהל הכללי של המשרד וחשוב שתהייה רפרנטית או רפרנט, או נציג האוצר שייתן לנו תשובות ברורות על נושא התקציבים שמעבירים למשרד השיכון ומה התכניות לשנה הבאה, כמו כן יש את נושא הכלים של גביית מזונות למשפחות חד הוריות, אני ביקשתי בזמנו ליצור דיון מיוחד על זה, למשפחות החד הוריות אין ממש כלים לגביית מזונות מההורה החייב במזונות, ולא אחת הנשים, בחוסר הזה שאי אפשר לגבות את הכסף זה משליך על הנושא של איך אני אשלם משכנתא, איך אני משלמת את שכר הדירה או איך אני נותנת לילד שלי את הזכות לחיות בכבוד.

נכון. בתחילת הדיון דיברתי שישנן כל מיני בעיות בנושא של משפחות חד הורים וגם זה יהיו דיונים נוספים שאנחנו נקיים.

אני רוצה להודות לכולם, ולסיכום הוועדה תקיים עוד דיונים נוספים בנושא מצוקת הדיור למשפחות חד הוריות וגם בנושאים שהעלנו פה, אני חשבתי שהיום יהיה המנהל הכללי של משרד השיכון, וזה חשוב לדיונים האלה וחשוב גם להזמין את שר השיכון שיסביר לנו את הנושאים וגם את נציגי האוצר, אנחנו נפנה גם לישראל שוורץ וגם לשר השיכון והוועדה מבקשת ממשרד השיכון להביא לה את הנתונים על מכירת הדירות, על איזה סכום מדובר ומה בדיוק נעשה בסכום הזה.

אני מודה לכם על הכל.




הישיבה ננעלה בשעה 12:45