הצעת חוק לעידוד התאמה של מקומות עבודה לנשים ולשילוב ולקידום נשים בעבודה, התשס"ח-2008

5
הועדה לקידום מעמד האישה
26.3.2008


הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 124
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, י"ט' אדר ב' תשס"ח (26.3.2008), שעה 09:00

הצעת חוק לעידוד התאמה של מקומות עבודה לנשים ולשילוב וקידום נשים בעבודה,
התשס"ח-2008, של חה"כ עמירה דותן. (פ/668). הכנה לקריאה שניה ושלישית.

חברי הוועדה: ליה שמטוב – היו"ר
עמירה דותן

עו"ד דן אורן משרד המשפטים
עו"ד סיגל מרד משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה
בני פפרמן מנהל אגף תכנון מחקר וכלכלה, משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה
מרית דנון מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
מאיר אסרף נציג לשכת יו"ר ההסתדרות הכללית החדשה
עו"ד מאירה בסוק יועצת משפטית לדיני עבודה, נעמ"ת ירושלים
עו"ד גלי עציון ארגון נעמ"ת
סיגל רונן-כץ חברת השדולה, שדולת הנשים
חווה ראובני
מתי גרינברג הסתדרות עובדי המדינה

עו"ד תמי סלע

דלית אזולאי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ


הצעת חוק לעידוד התאמה של מקומות עבודה לנשים ולשילוב וקידום נשים בעבודה, התשס"ח-2008, של חה"כ עמירה דותן. (פ/668). הכנה לקריאה שניה ושלישית.

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה, על הסדר היום, הצעת חוק לעידוד התאמה של מקומות עבודה לנשים ולשילוב וקידום נשים בעבודה, התשס"ח-2008, של חה"כ עמירה דותן. (פ/668).

אנחנו נקריא את הצעת החוק, בבקשה היועצת המשפטית תמי סלע.

במסגרת התיאום עם משרדי הממשלה קיימנו אתמול ישיבה עם המשרדים, קיבלתנו הערות מחלק מהארגונים, ויש פה נוסח שמשלב כמה שינויים, אני מציעה שנקרא את הסעיפים ואיפה שיש שינויים לעומת הנוסח הקודם אני אדגיש אותם, ואם יש הערות נוספות נשמע אותן.

אחת ההערות היתה שאת הסעיף הראשון עדיף לנסח כסעיף מטרה, זה גם משהו ששיקף בנוסח שעבר בקריאה הראשונה, בעצם מטרת החוק הזה להביא לשינוי התרבות העסקית, לטפח מודעות ציבורית ולעודד ולקדם נשים בעבודה והתאמה של מקומות עבודה לנשים.

גם בכותרת ביצענו הדגשה של שילוב וקידום נשים והתאמה של מקומות העבודה, עלפי הצעתה של חברת הכנסת עמירה דותן החלפנו את הסדר בין שתי המטרות. אחת מהערות שקיבלתי ורציתי כן לציין אותה בדיון, היא נוגעת בעצם גם לכותרת וגם למטרת החוק, זו השאלה של הורות מול נשים בהקשר של התאמה של מקומות עבודה לנשים, וזה גם עולה מהמסמך שנמצא פה על השולחן והוכן לישיבה אחרת של הוועדה, אבל הוא מאוד רלוונטי, והוא מדבר בנושא הסדרת, הגמשת שוק העבודה עבור הורים, ישנה איזו מגמה באירופה, גם בחקיקה וגם שלא בחקיקה, הסדרים שבאים להגמיש את שוק העבודה, להתאים אותו, לא רק לנשים למרות שנטל ההורות במציאות שלנו נופל בעיקרו על נשים, אבל גם להביא למעורבות גם של אבות ושל הורים בכלל בטיפול בילדים, וליצור איזון, באופן כללי כמטרה חברתית בין חיי העבודה לחיי המשפחה, אחת האפשרויות לתת מקום בהצעת החוק זו - לדבר על שילוב קידום ושילוב נשים בעבודה, כאן הצורך לשלב ולקדם נשים, אבל כשמדברים על התאמה של מקומות עבודה, לאו דווקא לנשים אלא להורות. אני יודעת שישנן השקפות שונות בעניין הזה, זו סוגיה שאפשר לפתוח אותה עכשיו או אחר כך לדיון, או בכלל לא.

הערה ניסוחית אבל יש בה משהו לגבי המהות, אני מודה תמי סלע, שאני חשבתי על זה רק עכשיו, כאשר מדברים על המטרה, המטרה היא להביא לשינוי התרבות העסקית ולטפח מודעות ציבורית, לא כשלעצמו אלא כדי לעודד שילוב וקידום נשים בעבודה והתאמה של מקומות עבודה לנשים.

סעיף 2, סעיף הגדרות - אין בו שינויים לעומת הנוסח שהיה בקריאה הראשונה, הדבר היחיד, שקיבלנו הסתייגות של סיעת חד"ש לפרט בפסקה 2 בהדגרה של שילוב וקידום נשים בעבודה, קבוצות אוכלוסיה מסוימות. כיוון שאין חברי כנסת שמבקשים להציע את ההסתייגות, אני חשבתי שזה פירוט לא הכרחי.

לא תואם את שוק העבודה, ישנם קהלים שלמים שיש להם בעיות וקושי.

כל המוסיף גורע.

אנחנו מסכימים כולנו.

היו"ר ליה שמטוב

נכון.

יש איזה שינוי בסדר הסעיפים שהוא נכון יותר אולי, כרונולוגית, עקרונית, על זה אני לא מתעכבת אלא רק על השינויים המהותיים.

ישנה שאלה אם המועצה, או המינהלת, או הוועדה המייעצת, בתחילה היתה קרן, אלו הערות שקיבלתי ממשרדי הממשלה, כרגע בקריאה הראשונה אנחנו הקמנו לפי הצעת החוק, מינהלת קידום ושילוב נשים בעבודה, ויש פה עניין איך קוראים לגוף הזה וגם לגבי התפקידים שלו, לגבי תפקידי הגוף הזה, ההערה שקיבלתי שבדרך כלל כשמקימים גוף כזה התפקיד שלו הוא בדרך כלל להמליץ על אמות מידה, הוא באמת עושה את העבודה המקצועית והוא כולל את הגורמים המקצועיים שמייצגים את כל הארגונים ואת משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, אבל מגיש המלצות ומאוד נדיר שיסטו מהמלצותיו, שר כשהוא מקבע את אמות המידה, את התקנות נדיר שהוא יסטה מההמלצות הללו, פה ושם יכול להיות למשרד הרלוונטי in put, אבל זה דבר שהוא נכון, הוא אפשרי אחרת, אני חושבת שהוא נכון, הוא גם תואם את מה שקיים בדרך כלל.

לגבי שם הגוף הזה, ההצעה שקיבלתי ממשרדי הממשלה זה לקרוא לו בשם מועצה ולא מינהלת, ממה שבדקתי, בחקיקה בדרך כלל כשאומרים מינהלת מתכוונת לגוף שהחברים בו הם עובדים שכירים, ויש לו תפקיד ביצועי, כלומר יום יומי, כמו מינהלת הרשות לקידום מעמד האישה למשל, כשמדברים על מועצה ויש הרבה מועצות, אז גוף זה שיש בו חברים מקרב ארגונים, שמתכנס כל כמה זמן ויש לו תפקיד מייעץ, ממליץ, מלווה, לפעמים גם כן משפיע על מדיניות אבל לא ברמה היומיומית, כלומר ההבחנה שהעירו לי, היא נכונה, זה שזה בלתי אפשרי אבל זה יותר נכון כדי לשקף את התפקיד בפועל של הגוף הזה.

אני רוצה להעיר, אני לא אוהבת את המלה ייעוץ כשהוא קשור בנשים, אני התחלתי בקרן, קרן הסברתם לי שזה לא טוב, אז כל מלה אחרת שהיא תהיה קרן אבל לא בשימוש במלה קרן מבחינתי זה בסדר גמור, אבל גם לא התייעצות, המלה התייעצות, באופן פסיכולוגי לגמרי, אני עוברת את הדבר הזה עם חוק המועצה לבטחון לאומי (המל"ל) שיננו את חוק המלל מהמועצה לבטחון לאומי, למטה לבטחון לאומי, בין היתר משום שכולם הבינו שלהתייעץ זה יפה מאוד אבל גם לא להתייעץ, וזה מדובר בבטחון לאומי, וכשמודבר על נשים זה פסיכולוגי לגמרי, זה עניין של זקנה ופסיכולוגיה, אפשר להאשים אותי בדבר הזה, אני פשוט לא יכולה לקבל את המלה מועצה, ייעוץ וכדומה, אני רוצה משהו יותר נכון.

אני הייתי מבקש להתייחס ולהתחיל עם המהות, ממה שאני שומע כאן נראה לי, מה שבאמת חשוב פה זו המהות, ונדמה לי שהמהות היא מוסכמת, זה לא החוק הראשון מהסוג הזה, ישנם כל מיני מודלים בחקיקה, על זה דיברה חברתי אם אנחנו לוקחים את החוק הקולנוע, או חוק התרבות והאמנות, בחוקים האלה יש גופים.

כל מלה מיותרת, ככה באמת זה נראה.

אני מנסה ללכת על החיוב כאן, אני חושב שהמהות היא חשובה, הרי מדובר בהצעת חוק שהיא בתיאום, היא אמורה להיות בתיאום עם משרדי הממשלה, וכך מתייחסים לזה, מבחינתנו, אני מבין שהמהות היא מוסכמת, לא יכול להיות שהרשות המבצעת, כשמדובר בחלוקת כספי המדינה כאשר הרשות המבצעת לא היא זאת שמחלקת, זה מה שמפריע היום בנוסח לעומת הנוסח בקריאה הראשונה.

מי שמחלק פה וקובע את אמות המידה זו הרשות המבצעת, את מה שאנחנו אומרים, כאשר חברתי היועצת המשפטית אומרת זה מקובל אבל זה אפשרי, אני מסכים כי זה עניין של טרמינולוגיה, זה לא כאילו, הרי הכנסת יכולה לחוקק כל דבר מלבד שזה אינו נוגד את חוקי היסוד, זה לא נוגד את חוקי היסוד אבל הנוסח צריך להיות, עם כל הכבוד חוק זה לא עניין של פסיכולוגיה, זה עניין של ניסוח שישקף את המהות, ואת מהות התפקידים, כמו שהחוק הזה מנוסח היום, הרי אינו מדובר בגוף אקזקיוטיב ביצועי, מדובר בגוף שממליץ והניסיון מלמד שקשה מאוד לסטות מהמלצות של הגופים הציבוריים, אבל הן בגדר המלצות, עם כל הכבוד זה מטעה לקרוא לגוף כזה מינהלת, הוא לא מנהל.

אני מאוד מודה לך על ההערות שלך.

הוא לא מנהל ולכן מבחינתנו המקצועית יש לנו עניין שהניסוח של החקיקה, זה לא לגמרי עניין של מה בכך, בכל זאת שהוא ישקף את המהות, אולי זה עוזר קצת מבחינה פסיכולוגית שמועצה זו לא וועדה מייעצת, זו מועצה, זאת אומרת שמועצה שלפעמים יש מועצות שהן גופים מנהלים, אז יכול להיות שהמלה מועצה עושה את העבודה, אבל לקרוא לזה מינהלת זה לבלבל את הקהל, סליחה שאני אומר את זה, אבל בדרך כלל כשאני מופיע בוועדות הכנסת איני מתעכב בענייני ניסוח, אנחנו משאירים את הניסוח לנסחים, אבל נראה לי שמינהלת אינה משקפת את המהות שהיא הכרחית.

מאחר והמהות נקבעת ביוזמה אז תן לנו לעשות, המהות בכל זאת נקבעת, אני מוכנה לוותר על החוק אם הוא יהיה עוד מלה שהיא מלה סתמית, לחוק הזה יש שורה בתקציב המדינה, יש שורה ממשית לדבר הזה, אין פה, מה שנקרא עוד משהו שהוא גימיק של נחמדות, ישנה כאן מטרה שאנחנו רוצים להביא לשינוי התרבות העסקית, אם אנחנו רוצים לשינוי אז זה לא משהו של נחמדות, זה משהו של שינוי ושינוי כואב בדרך כלל, בעיקר שינויים מהסוג הזה. ולכן אני בהחלט מתעקשת לא על מועצה, מבחינתי שהנסחים או המשפטנים ימצאו מלה שתביא בתוכה, מצד אחד את העובדה שזו לא איזו מינהלת יומיומית שמחליפה משהו קיים וגם לא איזה משהו שהוא פלקט על הקיר, קטונתי בניסוחים.

אולי אפשר להציע שעד לישיבה הבאה נחשוב על משהו אחר.

דן אורן, אם תסתכל על סעיף 5 תראה שכתוב ""השר יקים מינהל לשילוב וקידום נשים בעבודה שתפקידה לייעץ.." אז מה זה משנה? תקרא לזה מינהלה וכאן כתוב תפקידה לייעץ, ובא לציון גואל.

זו לא שאלה המרכזית, אבל הטרמינולוגיה כאן מוכרחה לשקף.

הטרמינולוגיה צריכה לשקף את השינוי החברתי.

נו באמת, כל הדברים האלה מופיעים בחוק. אני לא מאמין למשמע אוזניי.

גם המהות של הגוף.

המהות זה התקציב, בסעיף המטרה, יש דרך לחולל שינוי חברתי מבלי לעוות.

צריך לחשוב על איזה רעיון, או מועצה ציבורית לשילוב וקידום.

אנחנו מבינים איפה אנחנו עומדים ונחשוב על זה לפעם הבאה.

אני אקריא את הנוסח עצמו.

3. (א) כדי לעודד שילוב וקידום נשים בעבודה והתאמה של מקומות עבודה לנשים, יעניק השר אותות הכרה ומענקים למעסיקים, על פי אמות מידה שיקבע, לפי המלצת המינהלת ולאחר התייעצות עם הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.

(ב) מעסיק ראשי להגיש לשר בקשה להענקת אות הכרה או מענק; כמו כן רשאי השר לפנות אל מעסיק ולהמליץ לו להגיש בקשה כאמור.

(ג) אותות הכרה כאמור בסעיף קטן (א) יוענקו אחת לשנה למעסיקים אשר הוכיחו שילוב וקידום של נשים במקום העבודה והתאמה של מקום העבודה לנשים, והכל בהתאם לאמות מידה שנקבעו לפי סעיף זה.

מענקים יוענקו אחת לשנה בהתאם לאמות מידה שקבע השר על פי המלצת המינהלת ולאחר התייעצות עם הוועדה לקידום מעמד האישה.

פה נותרה שאלה כבר מהדיונים בהכנה לקריאה ראשונה, לגבי חברות ממשלתיות, הנוסח כרגע בעצם כולל את החברות הממשלתיות במה שנקרא המגזר הפרטי כשהמשמעות היא שגם חברה ממשלתית יכולה לקבל מענק כספי ולעומת זאת מי שנכלל במגזר הציבורי לא יוכל לקבל מענק כספי אלא רק אות הכרה, בדיונים עם משרדי הממשלה וגם עם המציעה ועם יושבת ראש הוועדה, חשבנו שזו המתכונת הנכונה מבחינת השייכות של חברה ממשלתית יותר לשוק העסקי והסיבות שבגללן חשבנו שהמגזר הציבורי לא מתאים למענקים כספיים.

בעניין הזה יש לי משהו להעיר אנחנו ננסה לגבש את זה סופי עד לישיבה הבאה, אני מבין שהישיבה הבאה יכולה להיות הישיבה להשלמה לקריאה שניה ושלישית, קצת קשה עם הקו המנחה פה, די ברור שלגבי משרדי ממשלה, אבל כשאנחנו מגיעים לרשויות המקומיות ולתאגידים הסטטוטוריים, חברות ממשלתיות - הרי הן חייבות על פי חוק חברות ממשלתיות להתנהל על בסיס שיקולים עסקיים, אז כנראה הם מתאימים פה, ויש גם תאגידים סטטוטוריים, והבעיה עם התאגידים הסטטוטוריים הם לא מקשה אחת, ישנם כאלה כמו רשות.

רובם דומים מאוד למשרדי ממשלה.

לא רק, ישנם כאלה שהם יותר עסקיים.

הרוב, זה המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל.

זה נכון, ישנם כאלה שהם יותר על בסיס עסקי, הרשויות המקומיות הן לא ממש המדינה, השאלה היא אם רוצים, פה זו שאלה של מדיניות, מלבד משרדי ממשלה שאינם מתאימים, אני חושבת שיש שאלה לגבי הגופים האלה, ואנחנו נערוך על זה קצת יותר חושבים ונבוא עם עמדה יותר מגובשת לישיבה הבאה והסופית.

מאוד חשוב שזה יחולל את השינוי, זאת אומרת שאפשר יהיה לראות את זה ושיהיה לה מספיק אמצעים לבוא ולומר שאם יש שינוי כזה אפשר לעשות יותר טוב ויותר מוצלח גם בפן העסקי וגם בפן החברתי, זאת אומרת זו הערה מאוד נכונה וצריך לחשוב עליה, אני לא מכירה מספיק את הקרביים של מה מכיל המושג הזה לכן אני אשמח מאוד לשמוע.

מה שצריך להביא בחשבון גם, אומנם ישנן הרבה טענות לגבי היישום, אבל לגבי המגזר הציבורי ישנה חובת ייצוג הולם, אני אומר ישנם הרבה טענות לגבי היישום של הדבר הזה, יש חובת ייצוג הולם בחוק שיווי זכויות האישה.

זה לא הדבר היחידי שהחוק הזה מדבר עליו, זה לא רק חובת ייצוג הולם, זה שילוב וקידום וגם התאמת מקום העבודה.

ייצוג הולם כולל התאמות.

כן, כולל התאמות?

כן, בסעיף 15(א) לחוק שירות המדינה מינויים כתבנו את זה במפורש, זו טעות לחשוב שייצוג הולם זה רק העדפה מתקנת, במובן של בהעדפה של שילוב וקידום.

אבל בצורה שהיום מיישמים את זה, זה רחוק מאוד מאוד.

יש בכלל טענות לגבי היישום, לכן אני הקדמתי ואמרתי, אחד מהסיבות לחלוקה הזאת בין המגזר הציבורי והמגזר הפרטי, זה הכלים השונים, סיבה נוספת שבכל זאת מדובר בתקציב מוגבל וצריך להחליט מי עדיף.

זו בדיוק הנקודה.

השאלה אם משרדי הממשלה זה מה שהם.

לגבי משרדי הממשלה זה בודאי לא מתאים, אבל יש כאן איזו שאלה לגבי רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים אני נוטה להסכים עם חברתי.

שתי הערות קצרות, אחת לגבי מי הממליצים או המבקשים, אני חושבת שהיה מקום להשאיר אפשרות גם למשל לעובדים ואדם אחר, למשל עובדות במקום עבודה שחושבות שמקום העבודה ראוי.

אנחנו עדיין לא שם.

סעיף 3(ב) המעסיק רשאי לפנות וגם השר רשאי לפנות.

אני חושבת שצריך להשאיר פה מעסיק או אדם אחר, לומר שמעסיק שלא מודע לזה ועושה את זה לשם העניין ולא לשם המענק, בהחלט נראה לי רעיון להכניס גורם נוסף, זה דבר אחד.

זה חייב להיות בהסכמת המעסיק.

חייב.

אוספים פה כל מיני פרטים לגבי המעסיק, יכול להיות שהוא יגיד תודה רבה ויפה מאוד שאתם חושבים עלי, אבל אני לא רוצה את זה, אני לא רוצה לחשוף כל מיני נתונים בפני הרשויות.

אם רוצים לתקן או לשפר את מקום העבודה, אם מישהו עשה את זה.

בכלל ממקום אחר ובמחשבה אחרת, בחוק להטרדה מאיימת, למשל יש גם את האופציה הזאת של אדם אחר.

כי שם ברור שהנפגע עצמו לא יפנה.

המעסיק הוא הקובע. הדבר הזה עלה גם בהכנה לקריאה ראשונה, והדבר שהכנסנו כדי לתת לזה איזה מענה זו האפשרות של השר, הרי פונים אל השר ארגונים או עובדים ואומרים מקום העבודה הזה ממש ראוי, והוא יכול לפנות לאותו מקום עבודה, זה בדיוק הסיפא, אבל להשאיר את זה ככה בלי שום קשר למעסיק זה קצת מוזר.

אוקיי, והצעה נוספת של טליה שביקשה שאני אעביר, זה דווקא לגבי המגזר הציבורי שלא להשאיר אותו לעולם האותות בלבד אלא גם להכליל אותו בעולם המענקים, ובמגזר הציבורי, הרי זה כר מאוד רחב ישנן חברות ממשלתיות, חברות עירוניות.

חברות ממשלתיות אינן מוגדרות במגזר הציבורי לצורך.

בסדר, הדברים האלה יצטרכו להיות על השולחן ושהמענקים למגזר הציבורי יועדו להכשרה וקידום מטרות החוק.

יש סעיף אחר.

המענקים לא נכנסים, זאת אומרת המדינה לא משלמת לעצמה שזה מה שבעצם מדאיג, זה הולך לסעיף שיפור. זה חומר למחשבה.

ממשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה, אני חוששת שזה רק יפגע בסופו של דבר בעובדות בשירות המדינה כי יגידו, שבעצם המקור התקציבי לביצוע פעילות הכשרה קיימת היום ממילא במסגרת תקציבי הדרכה.

אנחנו לא מדברים על שירות המדינה.

למשל ברשויות המקומיות למיטב ידיעת, תתקן אותי ראש הרשות, תקציבי ההדרכה הם מאוד מאוד מצומצמים.

לשנות את סדר העדיפויות של הרשויות המקומיות, עם כל הכבוד שהרשויות מקומיות יקבעו את זה כסדר עדיפויות נכון כי אני חושב שהנושא הזה ראוי.

החוק הזה בא אחרי ששיטת המקל, מה שישנו בחוק המחייב ייצוג הולם ו... ו.... אנחנו רואים שלא רק שזה לא מתקיים אלא אפילו הדיווח לא מתקיים, הדבר הכי ראשוני, אז אנחנו חשבנו לפתוח סדר יום חדש וללכת בשיטת הגזר, גם במקומות שזו חובה סטטוטורית אפשר לחשוב בשיטת הגזר ולא בשיטת המקל ולחשוב על כיוון חיובי, וזה כן יכול להוות איזה תמריץ, ברור שבמקומות האלה אותות זה מאוד חשוב, אבל צריך לא לפסול על הסף את הרעיון שגם להשתמש במענקים.

מה יקרה כאן עם ביצוע הצעת החוק הזה, שהמענקים ינתנו, כרגע זה עדיין לא ברור, אבל ינתנו למספר מעסיקים, אני מניח שלפחות בשלב הראשון הרשויות המקומיות לא יהיו הרוב, אולי תהייה רשות אחת או שתיים שתקבלנה את המענק, ולא בטוח שזה יהיה בסכום שזה יממן את ההדרכה, זאת אומרת שאם רוצים לדאוג לנושא של הדרכת נשים ברשויות המקומיות, זה כנראה מנגנון אחר כי זה דבר שבעקרון הוא צריך להיות בכל רשות מקומית, לכן אם לא סומכים על הרשויות המקומיות שבמסגרת קביעת סדרי העדיפויות הן תעשנה את זה, וכנראה שיש בעיה עם זה, נצטרך ליזום מהלך אחר לא בטוח שבחקיקה, יכול להיות שבדיונים על התקציב בהשתתפות של הרשות לקידום מעמד האישה.

נראה לי שזה המצב שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר, יש גם במסגרת ההצעה דיווח שנתי ואפשר לראות איך הדברים עובדים ואיך מתקדמים, וכן אפשר להציע תיקונים.

לשפר?

אנחנו לא יודעים מה התקציב שיוענק לזה.

אני די הופתעתי ואולי בגלל חוסר תשומת הלב שלי, אני כל הזמן חשבתי, ואני מתנצל, כל הכלי הזה מיועד למגזר העסקי – בהגדרה הרחבה יותר גם חברות ממשלתיות המתפקדות במגזר העסקי, ובאמת ישנה כאן בעיה, אם אנחנו רוצים להעניק למגזר הציבורי רק אותות, אז באמת ישנה כאן שאלה למה רק אותות ולא כסף, כשאנחנו נגבש את דעתנו כממשלה, אני חושב שרשויות לא צריכות להיות בפנים מכל מיני סיבות נוספות.

רשויות מקומיות?

רשויות מקומיות לא צריכות להיות בפנים, וגם לא הממשלה צריכה להיות בפנים ואם כן רק אחרי שנתיים שלוש שנראה איך זה עובד במגזר העסקי, אם לא נחזור חזרה ונבדוק את הנושא הזה, כי זה לא פשוט להכניס את הנושא הזה פנימה, שיואילו בטובם הרשויות המקומיות כולל הממשלה, אם יש חקיקה למלא, אני לא מבין, או שיש חקיקה, חקיקה זה לא נושא למשא ומתן.

מעניין שמשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה אומר את זה לאור אחוזי האכיפה.

אפרופו הקושי להכניס, אני באותה הזדמנות אומר שההסתדרות ביקשה להגיד שהם תומכים, ביקשו ממני לייצג אותם וגם לומר שהם תומכים בחוק וגם לשכות המסחר, התעשיה אמרו שהם בהחלט לא מתנגדים לחוק הזה.

גם ההסתדרות הלאומית.

השאלה אם הם יהיו מוכנים לתת כסף?

בעצם זה היה סעיף קטן (ד). למרות הדיון שהיה פה אנחנו לא משנים את החלוקה.

(5) אמות מידה לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה.

סעיף קטן (ו) זוהי בעצם תוספת בעקבות הישיבות שהתקיימו אתמול, שיהיה פרסום נפרד ללא קשר לדיווח השנתי של רשימת המעסיקים שהוענקו להם מענקים ואותות הכרה באתר האינטרנט של משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה, ושל הרשות לקידום מעמד האישה, כדי לתת לזה פרסום ציבורי רחב לדבר.

4. סעיף שהיה קודם ולא השתנה, האפשרות לשלול אות הכרה ממעסיק שניתנה לו אות כזו אם חלו נסיבות המצדיקות את הדבר.

5. מינוי מינהלה –
(א) השר יקים מינהל לשילוב וקידום נשים בעבודה שתפקידה לייעץ לשר בכל הנוגע להענקת אותות הכרה ומענקים למעסיקים בהתאם להוראות חוק זה, לרבות לעניין קביעת אמות מידה כאמור בסעיף 3.

הרכב המינהלה – בעצם לא השתנה שום דבר מהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה.

המינוי וההרכב לרבות שינויים בהרכב, זה דבר מקובל שמפורסם ברשומות לא רק באתרי אינטרנט, והוספתי את זה אחרי שראיתי שגם בחוקים אחרים לגבי גופים כאלה.

ישנן כל מיני הוראות שהם בחקיקה שמקימה מועצות, מינהלות, וועדות מייעצות קיימות, לגבי מי לא ניתן למנות, סייגים למינוי, הפסקת כהונה, העברה מכהונה, יש כאן הוראות שנוספו בהקשר הזה,

(5) לא ימונה כחבר המינהלה מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המינהלה.

צריך להכניס בחוק?

זה מאוד מקובל, מקימים איזה גוף.

למה במינהלת למשל לא מפרטים את זה, אם זה בחקיקה?

לגבי מועצה ציבורית אני לא בטוחה שזה לא קיים, זה חבל צריכה להיות אחידות. אבל היום כן כותבים, הם רלוונטיים והם יכולים להתחרש.

נכון שאין אחידות, אבל בכמה חוקים דומים זה נמצא.

אולי בגלל כמות האנשים.

השאלה אם זה ברור, השאלה היא "מפאת, מהותה, חומרתה או נסיבותיה"

זו ההגדרה החדשה, היא חדשה לגבי עבירה שיש עימה קלון.

אחר כך סעיף המדבר על ניגוד עניינים, זה בהחלט יכול להיות. ויש גם איזו תקופת מינוי, כי קודם לכאורה היה לנצח, יש כאן חשיבות.

אני זוכרת 4 שנים, 3 שנים.

קודם לא היה זמן, יש כל מיני תקופות, אין אחידות בחקיקה בעניין הזה.

אני חושבת על 4, השנה הראשונה זה עד שהם נכנסים.

רק כדי להבחין מחוק המכרזים ששם זה 3 שנים.

אוקיי, אז 4 שנים.

סעיפים לגבי סיום כהונה והעברה מכהונה,

6 (א) חבר המינהלה יחדל לכהן לפי תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה;
(1) התפטר במסירת מכתב התפטרות לשר;
(2) חדל להתקיים בו התנאי שבסעיף 5(ב) שמכוחו מונה;
(3) הורשע בעבירה כאמור בסעיף 5(ה)

זה לא מלכתחילה אלא תוך תקופת הכהונה.

(ב) השר רשאי להעביר חבר מינהל מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה;
(1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2) נעדר ללא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המינהלה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המינהלה בשנה אחת;
פה לקחתי דוגמה ממועצת הקולנוע.

(ג) קיום המינהלה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונותו.

כדי לא לגרוע בהחלטות המינהלה.

איזו הוראה לגבי יסודיות, כי זה באמת ובעצם בחינה של מקום עבודה בצורה מאוד יסודית שצריכה להיעשות על ידי עובדי המשרד, ולפעמים גם חברי המינהלה יראו חלק מהדברים. זה דבר שמקובל בחקיקה.

סודיות

7. אדם שהגיע אליו מידע בתוף תפקידו לפי הוראות חוק זה ישמור את המידע בסוד, לא יפרסמו ולא יגלה אותו לאחר, אלא לצורך ביצוע תפקידיו לפי הוראות חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי.

זה עוד הערה שהגיע ממשרדי הממשלה ובצדק רב, ואני חושבת שהיא גם עלתה באחת הישיבות להכנה לקריאה ראשונה, שהמענקים האלה לא ימוסו, אני לא יודעת אם זה נבדק באופן סופי עם רשות המיסים, אני לקחתי את הסעיף לאחר שראיתי שמופיע בדברי חקיקה אחרים.

8. מענק הניתן לפי חוק זה למעסיק, לא ייחשב כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין.

זה מתייחס, בעקרון אין לנו עמדה מגובשת עד הסוף בנוגע לסעיף הזה, במסגרת הדיון לקראת הישיבה הבאה ננסה עם חברינו ברשות המיסים לראות מה העמדה הממשלתית לגבי הסעיף הזה, כך שבעקרון לגבי סעיף 8 אין לנו עמדה ממשלתית.

אתם מתנגדים שזה צריך להיות פטור ממיסוי?

אנחנו מבינים את הרעיון, העניין שיכול להיות שלפחות מבחינת רשות המיסים כפי שהובן הבוקר, יכולות להיות לזה השלכות רוחב ולא ברורה מה העמדה לעניין הזה, ולכן לפי השיחה שלי עם עורכת הדין מיכל דויטש מרשות המיסים, היא ביקשה לראות את הנוסח ולהבין איך בדיוק יעבוד מנגנון המענק כדי לגבש החלטה סופית.

עד יום שני הבא, תהייה לכם תשובה?

אני אפנה אליהם, אבל אני לא יכולה לקחת אחריות עליה.

בעניין התקציב לא היה שינוי, זה יצוין כסעיף תקציב נפרד, התקציב שיועד להענקת המענקים על פי החוק, זו ההוראה שהיתה גם קודם.

גם בעניין הדיווח אין פה שינוי משמעותי אלא רק שהדיווח יהיה על ידי השר על פעילות המשרד, כי זה לרבות, המינהלת או המינהלה כפי שיקראו לגוף הזה.

זה עוד הוראה שצריך להכניס פה זה סעיף התחילה, בחלק מהסעיפים אין סיבה שהם לא יכנסו עם פרסום החוק, אבל הסעיפים לגבי הגשת בקשות או הענקת המענקים, צריכים זמן התארגנות כי צריכים למנות את המינהלת, לגבש את אמות המידה, לפרסם אותם ורק אז בעצם להתחיל בתהליך. אחרי שהתייעצתי אתמול עם משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה , הזמן שנראה להם סביר כמינימום זה שישה חודשים, שזה בעצם הזמן גם למנות את המינהלה וגם לגבש את אמות המידה.

לי זה נראה מאוד.

לי זה נראה סביר מאוד.

אני בכל זאת מציעה לחזור, בסעיף 3(א), אני מציעה לציין בסעיף לפחות את אמות המידה הראשוניות שהיו בדברי ההסבר כרשימה לא סגורה, אמות מידה לרבות, שיהיה ברור מה הכיוון, כלומר הנושא של גמישות, לאפשר חיי משפחה ועבודה.

זה בהגדרות לא?

גם ההגדרות של התאמה ושל שילוב וקידום נשים בעבודה, באמת המטרה שלהם הבניית שיקול דעת כזו למועצה או למינהלת בקביעת אמות המידה, כי הוא שם דגש לקידום נשים לדרגות בכירות ולעמדות ניהול, על קבוצות אוכלוסיה שמקשות במיוחד להשתלב, על שיפור התנאים, גם בהתאמה מדובר על שעות עבודה, נהלי עבודה.

בהגדרות, זו לא רשימה סגורה, גלי עציון, את אמרת שאת לא רוצה רשימה ממצא, רשימה סגורה, אז ההגדרה של התאמה, ברגע שכותבים התאמה אז החוק מאמץ את כל מה שכתוב בהגדרה של התאמה, זה לרבות, וזה כולל את הנושא.

אין לי בעיה עם זה, אני רוצה שברחל בתך הקטנה, כמה אמות מידה ראשונות שהמסלול, למשל הכרה בעבודה מהבית, למשל פתיחת מעונות במקומות העבודה, דוגמאות, בהחלט מקובל בחוקים שהרשות המחוקקת רואה לנגד עיינה דברים ספציפיים שהיא רוצה, היא יכולה לקבוע את זה, זה לא מגביל.

זה יהיה מוזר לציין רק את זה, דברי ההסבר שרירים וקיימים הם פורסמו ברשומות.

זה עדיין כלי פרשני ולא חקיקה ראשית.

אם אתם זוכרים, כל הרעיון שבעצם היום שני הדברים האלה, מחר יכולים להיות נוספים, המינהלת הזאת בעצם אנחנו רוצים שיהיו אנשים, מה שנקרא, עם רגלים על הקרקע מצד אחד, וידע מגדרי מצד שני, כדי לעשות את זה מתאים לחיים, אני חוששת, אני מסתכלת על כמה מהחוקים שנראים ארכאיים כבר אחרי 5 שנים, יש איזו קצב.

היו"ר ליה שמטוב

לפעמים כשהחוק כבר עובד אנחנו נשאלים למה לא הוספנו סעיף.

אין מניעה שאם יראו שיש צורך, אין מניעה לתקן, דווקא בוועדה הזאת מתקנים חוקים כל הזמן, זה יותר קל לתקן חוק קיים מלהעביר דבר חקיקה שלם, אני מבין את הרעיון לרשום כמה אמות מידה אבל ברגע שעושים את זה, אי אפשר לציין רק שני דברים, צריך בכל זאת להכליל רשימה של דברים, מצד אחד מאוד רחב לדעתי די מחייב.

מוספים לרבות ואז מכניסים שתיים שלוש אמות מידה.

אולי יש לכן נוסח שתצליחו להביא לישיבה הבאה?

אם אותה מינהלת לא תעסוק באותן שתי הדוגמאות שאת נתת אני לא מבין בשביל מה היא קמה, יש לנו דברים מאוד בסיסיים, אולי כדאי להכניס דברים שהם פחות סבירים.

זה עלול לעכב.

משדולת הנשים, אני באופן כללי כן תומכת בדעתה של גלי עציון, לתת כיוון של אמות, קריטריונים כלליים שכן יהיו כתובים בחוק עצמו ולא רק בדברי ההסבר, ובהחלט להשאיר את זה כרשימה פתוחה, זאת אומרת יהיה לרבות ולא רשימה סגורה שנועלת את שיקול הדעת של הוועדה, ובהחלט הרשימה שנמצאת בדברי ההסבר בסעיף 4 יכולה להוות את הרשימה, ואם עדיין דעתכם אינה נוחה בנושא, אז אולי לפחות לתת את שתי הכותרות העיקריות, אפשר ללמוד אותן מההגדרות אבל אני הייתי רוצה שהן יהיו ברורות עלי סלע ולומר "שבקביעתה תשקול הוועדה בין היתר את מידת הייצוג ההולם של הנשים בתפקידים בכירים והתאמת מקום העבודה לחיי משפחה", זה כן נותן את שני הדברים העקריים של החוק.

זה לכתוב פעמיים.

כדאי לפרט למה אנחנו מתכוונים, לפחות כדי לתת לוועדה את התחושה למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים התאמת מקום עבודה לחיי המשפחה, כן לפרט לרבות שעות עבודה גמישות, זה מפורט בדברי ההסבר.

זה כתוב בהגדרה של שילוב וקידום נשים בעבודה, כתוב קידום נשים לדרגות בכירות ולתפקידים.

אני מדברת על מה שגלי עציון דיברה ביתר שאת על העניין של לתת קריטריונים, כדי שהם יבינו על מה אנחנו מדברים, התאמת שעות העבודה לחיי המשפחה, אני לא יודעת.

כתוב פה לנשים בכלל ולהורים בפרט.

מה זה אומר?

תציעו משהו אופרטיבי, זה כמו שאמר בני פפרמן, אם גנים ומהסוג הזה, זה באמת חבל על כל החוק, זה צריך להיות מנוסח באופן שיאפשר יצירתיות בהולכת החוק הזה או ביישומו שני צעדים קדימה, לא לחזור על דוגמאות שמבחינתנו הן צריכות להיות היום בשטח. את מבינה אותי גלי עציון? אנחנו רוצים לעשות פה הוראה או הכוונה או חץ למה אנחנו רוצים להגיע, אז עשו רף גבוה.

גבירתי הערה נוספת בנושא הזה, לא רק שהנוסח הנוכחי יאפשר את כל מה שצוין כאן, אם אנחנו נציין ונפרט בעצם יווצר הסדר שלילי, ואז אי אפשר יהיה לפרש מהחוק שבעצם ישנם נושאים מסוימים שאינם בסמכותה של הוועדה.

אולי פחות חשובים.

אולי פחות חשובים, אני חושב שצריך לתת כאן את הגמישות, ולכן צריך להיזהר מייצרת הסדרים שליליים במיוחד בתחומים אלה.

אם נעמ"ת והשדולה לנשים יגישו משהו שאפשר לדון בו.

דבר אחרון וזו הערה שהבאתי אותה לפני משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה וגם בפני חברת הכנסת עמירה דותן, שאם יווצר צוות גם במשרד התעשיה, מסחר ותעשיה וגם מינהלה, זה יהיה גורם שיצבור ניסיון של בחינת מקומות עבודה וכיצד מתאימים בצורה מוצלחת, אילו התאמות הם עושים ואיך הם משלבים נשים, אז חבל לא להשתמש בניסיון הזה גם כדי לייעץ ולסייע למקומות האחרים. התשובה שקיבלתי שהיא נראית לי הגיונית, שבעצם כרגע זה ניסיון שאינו קיים וזה משהו שיהיה רלוונטי בעוד שנה שנתיים, יכול להיות שבמסגרת הדיווחים יהיה כדאי לשמוע ואז להוסיף את זה ולא כרגע, כי אם ניתן סמכות כזאת לגורמים כרגע לפנות, זה לא יהיה צוות מקצועי שיכול באמת לסייע וזה גם משהו שידרוש כרגע תקציב כלשהו.

אז איך בלי חקיקה איך אנחנו יכולים לומר מה שנקרא בצבא "תיק תזכורת". כלומר בעוד שנתיים.

צריך לרמוז את זה.

בדיוק, צריך לרמוז את זה לאותם אנשים.

אני חושבת שזה רעיון מאוד יפה, אני הייתי שמחה למצוא את הדרך החוקית.

הדרך היחידה שאני יכולה לחשוב עליה, אני מהרהרת בקול רם, במסגרת התפקידים של מינהלה שמייעצת לשר על כל מיני עיניים, היא מייעצת לו בכל הקשור בהענקת אותות הכרה ומענקים ולקביעת אמות מידה, היא יכולה לייעץ לו גם בסיוע, לייעץ לו, זאת לא אומרת שזאת חובה לייעץ, אני יכולה להכניס את זה לשם כחלק מהתפקידים של המינהלה, ואז בהמשך זה יתפתח לכיוונים נוספים.

האם את יכולה לחדד בהגדרה, במטרת החוק, את הנושא של התאמת מקומות עבודה לנשים ולהורות, זה מופיע לאורך כל הדרך, איך זה נסגר?

זה עדיין לא נסגר מכיוון שעדיין לא דנו בזה.

אני הייתי רוצה לומר שהתאמת מקומות עבודה לנשים, ההגדרה הזו היא קצת אנרכוניסטית היום, כי כשמדברים על התאמת המקומות עבודה להורות, שבכלל זה זה טומן בחובו כמובן כבר גם קידום נשים, כי ברגע שאנחנו משאירים את זה התאמת מקום עבודה לנשים, זה בעצם משאיר את הנשים במקום שמקום העבודה מסתיים בשעה 16:00, כי היא צריכה לרוץ ואת זה אנחנו לא רוצים, אני חושבת שזה חייב להיות התאמת מקום העבודה להורות, זה מה שמקובל היום גם בעולם וגם בארץ, אני לא הייתי רוצה שזה ישאר התאמת מקום עבודה לנשים.

מבחינת הניסוח, ממה שאני יודע על הקורה בכל העולם, וגם בראיה שוויונית שאומנם במציאות שלנו הנטל העיקרי של ההורות נופל על נשים, אבל זה לא אמור להיות ככה ובוודאי יכול להיות אחרת, לכן הדגש בכל מיני מדינות זו התאמת מקום העבודה לצרכי משפחה, ולכן אם מבחינה ניסוחית רוצים שזה יבוא לידי ביטוי, נראה לי לשאוב השראה מההגדרה של משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה ולכתוב שזה התאמה של מקומות עבודה לנשים בכלל ולהורים בפרט, להכניס את הנושא, אולי הורים בכלל, אבל בכל זאת ההצעה הזו, החוק הזה בא מהכיוון של נשים ובצדק לטעמי.

בכל אופן השילוב ישאר נשים, לגבי התאמת מקום העבודה שם אפשר היה להכניס את ההורות.

מה אומרים ארגוני הנשים?

אני בכלל אוהבת יותר את המושג משפחה. זו אמירה הוליסטית. ובאמת צריך להישאר הנושא של נשים בהקשר הקידום, כי ברור שבעיית הנשים בעבודה היא לא רק נושא ההורות.

אם אני מבינה יש כאן הצעה בנושא של התאמת מקום העבודה, זה לדבר על חיי משפחה, או להורות, יש כאן שתי גרסאות.

לקצר את יום העבודה זה לא רעיון רע, אז אולי גם האבות יחזרו הביתה.

השאלה שלי היא באמת אמיתית. השאלה שלי לארגוני הנשים היא שאלה מהותית משום שאני בהחלט רואה את הנושא הזה של נשים כמוליך את החקיקה הזאת, ותמי סלע מעוררת אצלי לאורך כל הדרך בנושא של הורות, ואני ראיתי מה קרה ליום האם שהפך להיות יום המשפחה, המשפחה במקומה מונח, הורות בודאי שכן, אבל יש פה מציאות שהיא טיפה אחרת מכל המילים היפות וההרגשה שקיימת ליד השולחן הזה, לכן אני שואלת אתכם כי אני כבר רחוקה מהמציאות הזו, אתן יודעות יותר טוב מה גם שהחוק הזה בעצם נולד מעבודת המחקר שאתן עשיתן, נעמ"ת, לכן אני זקוקה, אני באופן אישי כיוזמת החוק לדעת מה קורה בשטח, הרעיון של הנשים אצלי הוא חזק מאוד.

אני אצא קצת מהבית הפרטי שלי ששם היה מספיק משפחה כנראה, אני חושבת שכן צריך להשאיר נשים, העולם רוקד ואלס וטנגו כל הזמן כולל בתחומי משמורת ילדים, ושוב עוברים לדיבורים המגדריים שאומרים שאישה עושה את זה מבלי לקבל את הקרדיט, אפרופו יום המשפחה הוא דוגמה מצוינת, אני כן חושבת שצריך להשאיר את זה.

האם זה מה שאנחנו רוצים, להתאים מקומות עבודה לנשים? נראה לי שזה לא מספיק מספק.

מבחינה מעשית אני כן מדבר מניסיון אישי, אם רוצים להקל חלוקת הנטל, אז מקום העבודה נותן את ההתאמה לנשים, ויש הרבה מקומות עבודה לפחות מגזר הציבורי שעושים את זה עם שעות, אני לא רוצה להיכנס לכל מיני שאלות מהן ההשלכות הכלכליות של קיצור של יום עבודה, אני מדבר על יתר גמישות, אבל אם באמת רוצים להגיע לחלוקת הנטל באופן שוויוני, אז כן צריכים לדבר על איזו גמישות גם לבני זוג, אבות.

ראשית הנוסח כולל את זה.

השאלה באיזה דגש, אני מסכים שהנוסח כולל את זה כי זה בהגדרה של התאמה, השאלה אם רוצים שיהיה לזה ביטוי בהגדרה.

אני אומרת שוב, אני מאוד מתלבטת ואני מנסה לא להכניס את האני האישי שלי ולייצג את הכובע שאני מייצגת, ואני לא בטוחה שלא כן צריך להשאיר את זה, אני רק באנקדוטה, אחד התיקים הגדולים, כמעט היחידים שהייתי מעורבת בהם בנושא חוק שכר שווה היה תביעה של עובדי, גברים, וועד עובדי חברת החשמל לקבל כל מיני זכויות כולל יום האישה של נשים, אז אולי כן צריכה להיות פה אמירה למרות האנרכוניסטיות שיש, ואני לא אומרת שאין, מה שהיה הוא שיהיה לצערי, אי אפשר להתעלם ממצב השטח, אני כן חושבת שצריך להשאיר.

האם הניסוח הזה לא יאפשר לנו לרמת הקריטריונים?

הוא מאפשר לך כי זה בהגדרה, כל השאלה האם להכניס לסעיף המטרה.

הדגש נראה לי פה מאוד ברור, ויחד עם זאת הוא מאפשר גם שינוי.

יש כמה אופציות האחת - אם באמת רוצים להשאיר את הדגש על נשים אז אולי בסעיף המטרה כמו בהגדרה של התאמה, להכניס לנשים בכלל ולהורות בפרט, ואז הדגש במובהק על נשים אבל בסעיף המטרה וגם בהגדרה של התאמה יש תזכורת, אם רוצים להסיט טיפה את הדגש, כרגע זה לא נראה לי שזה מה שהוועדה רוצה. אפשר לנסח הפוך כלומר להגיד בכותרת התאמת מקום עבודה להורות ובמטרה ובהגדרה להגיד להורות בכלל ולנשים בפרט.

זה ממש לא.

אז אני מציע שרק בסעיף המטרה בסופו לומר, התאמה של מקומות עבודה לנשים בכלל ולהורות בפרט.

ואז לא בהתאמה?

לא, בהגדרה יש את זה.

הורות בכלל ולנשים בפרט.

ציינתי שאלה שתי האפשרויות השאלה איפה רוצים לשים את הדגש, ממה שאני קולטת הוועדה רוצה להשאיר את הדגש על נשים ולא על הורות.

מבחינה לשונית אם אומרים לנשים בכלל ולהורות בפרט, זה אומר שכדי שתהייה חלוקת נטל יותר שוויונית לטובת האישה שהיום היא נושאת בנטל העיקרי, בכלל, זה נושא של הורות, כך זה נדמה לי.

קודם כל נשים ואחר כך החלק של ההורות בתוך זה.

כשאני כותב בפרט, נראה לי שהוא מבקש להדגיש את הפרט.

היו"ר ליה שמטוב

נחליט על השינוי בשבוע הבא.

אני מבינה שהתהליך הזה הוא כל שנה.

השאלה שלי, אין שום דבר בחקיקה שמדבר על פרסום בקול קורא למעסיקים, יש כאן בסעיף (ה), "אמות מידה לפי זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה" אני לא חושבת שזה מספיק, אני יודעת את מהדברים מהניסיון של אותות ההכרה שאנחנו מעניקים, באים אחר כך בטענות "לא ידענו", יש מקום בחקיקה להכניס.

הביצוע של התהליך עצמו, אני חושבת שגם הצוות שיהיה אחראי לזה במשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה, הוא יקבע את זה, להכניס את זה בתוך החוק? זה נראה לי די ברור ומתבקש.

יש עוד משהו, בסעיף 3(ב) כתוב שמעסיק "רשאי להגיש... כמו כן רשאי השר לפנות אל מעסיק..."

כאן הכוונה שהתהליך המובנה יהיה של פרסום, איזו הודעה לציבור.

אפשר לכתוב על מתן בסעיף 1, בנושא של התקנת תקנות.

לרבות.

לרבות לעניין אופן בקשת הבקשה, ואז האיך יהיה ברור כלומר לתת את המסגרת גם לסעיף 3(א).

זה לא רק בקשת הבקשה, זה גם פרסום, אז למה דוקא את זה כתבתי לרבות ולא דברים אחרים, זה נראה מתבקש, איך עושים תהליך כזה אם לא באיזה פניה לציבור, אני שואלת את בני פפרמן כי הוא מכיר יותר.

ברמה הפרקטית בודאי שאנחנו נודיע באמצעות העיתון, נודיע בכל האמצעים ואולי גם בתשדיר ברדיו שיפרסם את העניין הזה, ונפנה ל- 180,000 מעסיקים במדינת ישראל עם אגרת מסודרת.

אולי לא צריך את זה בחקיקה, אבל צריך לחשוב על זה.

עשיתי את זה עכשיו עם הנושא של הנכים, פניתי עכשיו למוסד לביטוח לאומי שהם בעצם מדברים איתם באופן קבוע, או פעמים שנה, הכניסו את האגרות שלנו, וזה בסך הכל עלה 20,000 שקל.

זאת אומרת שלא צריכים את זה בחקיקה לדעתך?

יש לנו עניין שזה יפורסם.

זה יכול להיות באיזה סעיפון בדיווח, איך הם פרסמו את זה.

הנקודות שבעצם נותרו לישיבה הבאה: אחת, איך קוראים לגוף הזה, מינהלה, מועצה , מועצה ציבורית. עניין אחר, אני לא יודעת אם זה נושא שרוצים להחליט בו או שנשאיר אותו פתוח, העניין של נשים בכלל או הורות בפרט.

אני חושבת שיש הסכמה מסביב לשולחן שהדגש הוא על הנשים, השאלה איך המינוח עם הפרט לפני או בפרט אחרי, זה מינוחים שלכם.

זה מחזק.

גם בסעיף 1 צריך להוסיף את ההורות. ובמקומות עבודה להורים או לנשים או לנשים והורים.

במטרה.

צריך לחשוב גם על שם החוק, על הכותרת.

אפשר לא להתחיל עם הבפרט והבכלל ולהגיד נשים והורות, וזהו.

אתם מבינים היכולת לממש את החוק נמצאת היום אצלם, סליחה על הכללה הגסה הזאת, מזה אני חוששת, לא אצלן לכן אני רוצה לעשות את החוקים להם כדי שהן ירכשו את הפיקוח, ברגע שיהיה להן כוח לא איכפת לי לעשות משפחה, הורים. אני רואה איפה הכוח.

אולי אם כן צריך להדגיש לנשים בפרט ולהורות בכלל.

אני חושב שזה גם מעודד שוויוניות, זה מה שאנחנו רוצים לעודד.

עבודה ומשפחה זה לא רק עניין של נשים, ואנחנו כחברה מעוניינים לעודד את זה גם אצל הגברים, ולכן אולי אפשר לשים את הדגש על נשים אבל המלה הורים, לטעמי, לא יכולה לא מסעיף המטרה ואולי גם לא מהכותרת.

מהכותרת ממש לא.

מהכותרת לא, אבל אני מציעה שבמטרה יהיה לנשים בפרט ולהורים בכלל.

אולי בהתאמה.

אולי לשנות את הדגש, לנשים בפרט ולהורים בכלל.
זה הסיכום בעניין הזה – לנשים בפרט ולהורים בכלל, גם בסעיף המטרה וגם הגדרה של התאמה.

עוד עניינים שנשארו לטיפול, חברות ממשלתיות והמגזר הציבורי, בינתיים כל עוד לא יהיו הערות, אז נשארים עם מה שקיים, אבל אם רוצים לחשוב על זה.

נשארה גם שאלה של המיסוי – זו שאלה שעליה נקבל תשובה סופית.

אנחנו נקבל רשימה מנעמ"ת לגבי אמות מידה, למרות שבינתיים הבנתי מרוח הדברים כי נישאר עם המתכונת שקיימת.

אני חושבת שלא יהיה פטור ממס, היום כל מענק שאדם פרטי מקבל זה חייב מיסוי.

יש מומחים, ואנחנו נקבל תשובה.

לגבי תפקידי המינהלה – האפשרות לייעץ לשר גם לגבי סיוע למעסיקים שמעוניינים להתאים את מקומות העבודה.

אלו בעצם ההערות.

מה לגבי לוחות זמנים למועצה?

מכוון שתחילת הסעיפים המתייחסים להגשת בקשות, היא תוך שישה חודשים, זה אומר שעד אז חייבים למנות את המועצה וגם לגבש את אמות המידה.

אבל לא כתוב את זה בשום מקום. את מסיקה את זה מתוך הקמת המועצה לכן צריך את כל הדברים.

כתוב שתוך שישה חודשים אפשר להגיש בקשות. צריך להיות למה?

מיד כשזה קורה אז זה קורה, ותוך שישה חודשים.

זו אחת הסיבות שרצינו שיהיה סט של אמות מידה .

אנחנו רוצים שביום שלישי שהייה הצעה שאפשר להגיש.

הועדה ממליצה לדון על זה בשבוע הבא ביום שני, ואז עד יום שני אני מבקשת גם ממשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה וגם מנעמ"ת וגם ממשרד המשפטים להביא את התשובות ואולי אנחנו ביום שלישי נעביר את הצעת החוק לקריאה שניה שלישית ונסיים בכך את המושב.

יש מועד לדיון ביום שני?

יום שני בשעה 11:00.

תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:00


















ׂ