יום האשה הבינלאומי 2008 - שוויון הזדמנויות בעבודה - החברה האזרחית, דיון עם פורום המנהלות בהייטק

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
4.3.2008
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 114
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, כ"ז אדר א' התשס"ח (4 במרס 2008), שעה 11:00

יום האישה הבינלאומי 2008 – שוויון הזדמנויות בעבודה, החברה האזרחית, דיון עם פורום המנהלות בהייטק
ישיבה חגיגית לציון יום האישה הבינלאומי

חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר
מנחם בן ששון
זהבה גלאון
נאדיה חילו
אסתרינה טרטמן
שלי יחימוביץ
לימור לבנת
שלמה מולה
שרה מרום-שלו
אורית נוקד
מרינה סולודקין

יו"ר הכנסת דליה איציק
עו"ד ציונה קניג יאיר - נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת
תמי אלמוג - מנהלת האגף למעונות יום, משרד התמ"ת
שרי כהן - האגף להכשרה מקצועית, משרד התמ"ת
מרים שכטר - הממונה על השוויון בין המינים, משרד החינוך
מרים ברגיל - עוזרת לממונה לשוויון בין המינים, משרד החינוך
מרית דנון - מנהלת הרשות, הרשות לקידום מעמד האישה
עדנה גביש - יועצת ליו"ר רשות השידור
אילה סקופ - יושבת ראש מנהלות בתעשייה, פורום המנהלות בהיי-טק
שחר אפעל - מנכ"ל נס ישראל
קרן ענבר - מנהלת שיווק, נס ישראל
אפרת שפירא - סמנכ"ל משאבי אנוש, נס טכנולוגיות
פסטרנק חנה - מנכ"לית קולה, פורום נשים דתיות
עדה דיבון - מנכ"לית, מצבי ייעוץ אישי בע"מ
אורלי פרידמן מרטון - פורום המנהלות בהיי-טק
ליאורה ויטוס-קורן - מנכ"לית, CPR
ענת ברבי - יו"ר עמותת רעו"ת, רשת עסקים ותקשורת
רמה טובי - פסיכולוגית ויועצת חינוכית, ירושלים
איילת בן צבי - מסדה
דר' יהודית ז וסמנוביץ - ר' המחלקה לקידום מעמד האישה, ארגון נעמ"ת
אורלי ביטי - ארגון נעמ"ת
רחל דה מרקדו - ארגון נעמ"ת
מלי פינטו - יו"ר אגף הכשרה מקצועית ויו"ר סיעת הליכוד בנעמ"ת, ארגון נעמ"ת
שרי שילון - הנהלת נעמ"ת, ארגון נעמ"ת
אורנה דוידאי - מנהלת הכנסות, מחוז דין, שרותי בריאות כללית
הדס לייבוביץ - עורכת תכנית דוקומנטרית על עבודה בישראל
אורית רישפי - הנהלה, עמותת כן
מיכל יודין - יו"ר, עמותת כן
עו"ד אילת גולן-תבורי - חברת הנהלה, עמותת כן
רינה בר טל - יו"ר, שדולת הנשים
עו"ד יפעת מצנר - יועצת משפטית, שדולת הנשים
אורית זוארץ - חברת הנהלה, שדולת הנשים
בת שבע שטראוסלר - סגנית יו"ר, שדולת הנשים
סטלה אבידן - ויצ"ו
עו"ד עירית גזית - אחראית על תחום מערך הייעוץ המשפטי, מעמד האישה, ויצ"ו
נגוה גדבאן - מועצת הנשים בחורפיש
סיגלית הנדשר - פורום נשות קדימה
רינה מנצור - פורום נשות קדימה
נירה גרינשטיין - הדסה-ישראל
עדנה סבאג-קריבוי - יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, עיריית באר שבע
פנירי מירי - חברת מועצת עיר, מעלה אדומים
משה אלון - יו"ר כלנית כרמון
ויקטוריה בן טוב - סמנכ"לית פיתוח ופרויקטים, כלנית כרמון
יעל רוזנברג - מנהלת משאבי אנוש, כלנית כרמון
דר' בנצי נאמן - נשיא לשכת המסחר ישראל-אירלנד
הילה יוסט
חנה ליפשיץ - מנכ"לית, ארגון וניהול פרויקטים בע"מ
מיכל כרמי
מלי אלקובי - מנכ"לית חברת דינמיקס, חברות
עדית דיאמנט - יו"ר מועצת נשים, עיריית רעננה
ציפי לוין
סמדר סיני - מנהלת היחידה לקידום נשים, התנועה הקיבוצית
עדנה חרותי - מנכ"ל מועצת נשים ישובית, עיריית רמת השרון
נורית אבנר - סגנית ראש העיר, עיריית רמת השרון
מטי גרינברג - הסתדרות עובדי המדינה
שוש מוסקונה - הנהלת פורום מנהלות בהיי-טק
ורדה אלקיים - פורום מנהלות בהיי-טק
רנית פינק - פורום מנהלות בהיי-טק
ענת לוין - וח"ד
אריה סקופ
צאלה טמיר - עו"ד, מנהלת משרד עו"ד עצמאי
זוהר הורוביץ-לימור - סטודנטית, אונ' תל אביב
יהודית פסיב-נימן - יזמית חברתית
לסקר ג'ולייט - מנהלת שיווק ומכירות, רשת פתאל
ראיפה פאר - בעלת עסק פרטי בחורפיש, מועצת נשים
ראניה עבדאלחק - נשים ומשפחה במתנ"ס, חורפיש
גדבאן אנעיאם - מזכירה במח' הנדסה, מועצה מקומית חורפיש
עמירה עאמר - חברה במועצת נשים, חורפיש
פארס אמירה - עובדת אחראית משק בי"ס, חורפיש
בדר מונא - גננת ואמנית, חורפיש
שרף בהגה - חברה, מועצת חורפיש
בידאא עאמר - אמנית, חורפיש


אורלי אלמגור-לוטן - מ.מ.מ., הכנסת

אריאלה אהרון

סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ




יום האישה הבינלאומי 2008 – שוויון הזדמנויות בעבודה, החברה האזרחית,
דיון עם פורום המנהלות בהייטק -
ישיבה חגיגית לציון יום האישה הבינלאומי

צהריים טובים. אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו בשידור בערוץ הכנסת. הישיבה לציון יום האישה הבינלאומי. תצטרף אלינו תוך זמן קצר יושבת ראש הכנסת.

הנושא של הדיון הוא נושא של שוויון הזדמנויות בעבודה, עם דגש על החברה האזרחית. הזמנו את פורום מנהלות ההיי-טק, שאני מיד ארחיב על אודותיו, כמובן יחד עם מוזמנות נוספות ואני רוצה בעיקר להודות לדר' אילה סקופ, שנמצאת איתנו, שתציג את הנושא בהמשך. אני מבקש להודות ליושבת ראש הכנסת שמצטרפת אלינו, גם על ההשתתפות שלה בישיבה, אבל גם על הסיוע ותהיה לי הזדמנות לומר את זה גם בשבוע הבא, השוטף לפעילות שלנו כאן בוועדה לקידום מעמד האישה, ודרך ההשתתפות שלה היום גם על הקרנת החשיבות בציון היום הזה, כפי שהכנסת רואה אותו. אנחנו גם נציין את היום הזה בהמשך במליאת הכנסת בחקיקה.

הנושא שבחרנו, בין היתר, על רקע מגמה שהיא מגמה קבועה של הוועדה הזאת בשנתיים האחרונות ששמה במרכז את נושא שוק העבודה. אני רואה בנושא הזה מפתח ונדמה לי שאין על זה מחלוקת, שוויון הזדמנויות בשוק העבודה, גם לעצמאות כלכלית, גם לרווחה, בעצם בעולם שעבר למודל של שני מפרנסים, זה דבר שהוא ברור מאליו.

בנושא הזה אנחנו, בוועדה, תיקנו לדעתי יותר מ-10 פעמים את חוק עבודת נשים רק בשנתיים האחרונות. עשינו שורה של מהלכים, חלקם השלמנו, חלקם אנחנו משלימים היום. אולי אני תיכף אגיד מה יקרה היום. חלקם עדיין לא השלמנו ואנחנו ממשיכים, כשהמטרה שלהם היא ליצור שוויון הזדמנויות, או יותר נכון לחתור לשוויון הזדמנויות בשוק העבודה.

אבל יש חלק ניכר של הנושא שהוא לא שייך לנו, הוא לא שייך לחקיקה, הוא שייך לחברה האזרחית, הוא כרוך במודעות שאנחנו יכולים לעזור לייצר אותה, בחברה האזרחית, בסקטור הפרטי, לצורך ליצור אקלים שמאפשר שילוב של הורות עם עבודה, או עם קריירה, והנושא הזה הוא ברובו לא נושא שהוא בסמכותנו, אלא נושא שאנחנו רק יכולים לדחוף אותו באופן שאנחנו עושים היום.

היום יעלו במליאת הכנסת שני חוקים, חלק מאותו מהלך. חוק אחד של חברת הכנסת מרינה סולודקין ושלי, שבא להשוות את תקופת הוותק הנדרשת לצורך יציאה לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה בסקטור הפרטי, למה שמקובל בסקטור הציבורי. היום נדרש בסקטור הפרטי ותק של שנתיים, לעומת שנה בסקטור הציבורי. כאשר אנחנו מדברים על בעיקר נשים צעירות, כי זה בדרך כלל הגיל שבו נשים יולדות. לדבר הזה יש משמעות גדולה מאוד לאלפי נשים שבמצב החוקי הקיים צריכות לקבל החלטה בין חזרה מוקדמת מדי, לפחות לטעמן, למקום העבודה, לבין ויתור עליו. והניסיון שלנו הוא לנסות לשלב, לנסות למנוע את הדילמה הזאת. החוק השני הוא חוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ ושלי, שבא לסייע למשפחות חד הוריות, או לאפשר להורים במסגרת חד הורית, את אותן זכויות לגבי ימי מחלה עבור מחלת ילד, שיש בעצם לשני בני זוג שמגדלים במשפחה דו הורית. יש לנו עוד חוק שאנחנו מקדמים, עם חברת הכנסת נוקד, עם חברות כנסת נוספות, שנמצא היום בוועדת העבודה והרווחה, שבא לבטל את הגזרה של איסור על קבלת הבטחת הכנסה למי שלומדת או לומד במוסד להשכלה גבוהה, שעבר בקריאה טרומית. יש הרבה מאוד חוקים בתהליך, אני מדבר על החוקים שיבואו היום למליאת הכנסת.

אני חשבתי שהנושא הזה לא יהיה שלם אם לא נביא גם את הפן של החברה האזרחית, נשמע מה קורה בעולם. הוכן פה גם נייר על ידי המ.מ.מ, מאוד מקיף, איך אנחנו יכולים להתקדם לכיוון חברה שמעודדת שוויון בשוק העבודה.

אני מבקש את יושבת ראש הכנסת לומר דברי פתיחה.

בוקר טוב, אדוני יושב ראש הוועדה, חבריי, חברותיי, חברות הכנסת וחבר הכנסת שלמה מולה, שהוא חבר כנסת מתחיל והנה, הוא כבר התחיל כאן, זה סימן טוב. אני רואה פה את יועצת ראש הממשלה, את גב' מרית דנון שיושבת שם ומצטנעת בפינה.

אני רוצה בפתח הישיבה החגיגית הזו, אם כי ניתן לומר שישיבות חגיגיות רבות נעשו. היו פה בשנה וחצי, בשנתיים האחרונות, הרבה מאוד ישיבות חגיגיות במובן הזה שהיתה סיבה טובה מאוד לסמן וי ליד חוקים שדחפנו כאן, הוועדה, בראשותו של חבר הכנסת גדעון סער, והעובדה שהוועדה הולכת ותופסת את מקומה כאחת הוועדות החשובות ונלחמים עליה, לא רק נשים, אלא היום גם גברים, מהבחינה הזאת חבר הכנסת סער עשה היסטוריה. אני טענתי שנים שצריך לעמוד גבר בראש ועדה למעמד האישה, יש פה גם מסר לגברים. בדרך כלל מי שמקפח נשים זה גברים, וחשבתי שהמסר הזה הוא מסר נכון, ואני מאוד שמחה שזה דווקא נפל לידיים שלו, מפני שהוא גם עשה את זה טוב. כי אם הוא היה נכשל, היו אומרים 'נתנו סוף סוף לגבר לעשות את זה, תראו כמה גרוע זה היה'.

אני רוצה לומר שהעובדה שאני בכלל מרגישה שגם אני יושבת ראש כנסת, פעם ראשונה אישה, מחייבת אותי, הראשוניות הזו מאוד מחייבת, וכמובן גם מסתכלים עליי יותר מאשר אולי גברים אחרים ואתם גם מכירים את זה שכל דבר שאתה תעשה כאישה, יפרשו אחרת. אילו גבר היה עומד בראש הוועדה בוודאי היו אומרים דברים, אבל לא ניכנס לזה. ראיתי מאמר יפה היום של ויילר אבן, שאני מציעה לכם לקרוא אותו, שבא ממקומות אחרים, אבל בעצם מדבר על נשים וגברים ועל איך הן נתפסות ולמה הן נתפסות.

אני רוצה להגיד שיש פה חצי כוס מלאה וכשאני מסתכלת על החוקים ועל העובדה שסילקנו בשנה האחרונה מחוק ההסדרים הרבה מאוד דברים, בין היתר העובדה שסיכלתי את העובדה שהיה צריך להטיל מס על עקרות בית. זה היה אחד הדברים המרגיזים ביותר. אני עוד לא בטוחה שניצחנו עד הסוף. ניצחתי בינתיים במובן הזה שהוצאתי את זה לחוק ההסדרים, אבל זה עוד צריך לבוא לוועדות וצריך פה להילחם על העניין הזה, אבל יש פה חקיקה מדהימה, ואם משווים אותנו למדינות העולם, לא רק שאין לנו מה להתבייש, יש לנו במה להתגאות. אבל בינינו לבין עצמנו, אל תספרו לאף אחד, ברור שבסוף המבחן שלנו ביישום החקיקה ולא בחקיקה.

אני יש לי נטייה לחשוב, לא בדקתי את זה באופן אמפירי, אבל אני יכולה לומר לכם שהתחושה שלי היא שלמעלה מ-50% מחוקי מדינת ישראל אינם מיושמים. אני אומרת לכם את זה כי לא בדקתי את זה, אני לא יודעת, יש לי הרגשה כזו, ואני מתכוונת להקים ועדה, ויכול להיות שאנחנו נטיל אותה על חבר הכנסת גדעון סער, ואנחנו נתחיל דווקא בוועדה למעמד האישה, היא תהיה הראשונה ואנחנו נעבור היסטורית על כל החוקים שנעשו למען נשים במדינת ישראל ונתחיל לחשוב מה אנחנו עושים עם כאלה שלא יושמו. זה מצריך הרבה מאוד רעש, זה הרבה מאוד התנגשות עם הממשלה, עם כל הממשלות, אבל עם הממשלה הזאת, כי היא עכשיו בשלטון. אנחנו נצטרך לראות מה אנחנו עושים ולהתחיל להביא את השרים לכאן ולהתחיל לקרוא לאחד-אחד ולהגיד 'לא יישמת את החוק' ולמה זה לא קרה, ואת ראשי הערים למיניהם, ויכול להיות שאנחנו נתחיל דווקא בזה. הוועדה הזאת כאן, אנחנו בודקים את החוקים של הכנסת ה-16 וה-17 בכוונה, כי אני לא יכולה ללכת אחורה כל כך, אבל די לי אם אני אסמן וי ליד הכנסות הללו וזה מה שאני מתעתדת לעשות בקרוב. אני רק רוצה להטיל מעליי כמה נושאים שעכשיו עומדים לפתחי ואחר כך נתחיל בזה.

אני רוצה לומר לכל המרכיבים כאן, ליושב ראש הוועדה, לחברות כנסת, לצערי הרב לא הצלחנו לגרור הרבה חברי כנסת גברים לוועדה הזו, אבל אני מאמינה שזרענו פה זרע חשוב ביותר ולפי דעתי תהיה לו המשכיות ובכלל אני גם לא נבהלת מזה שהעבודה הזאת מוטלת עלינו, אני גם שמחה שהרטוריקה שגויסה פה בשנה האחרונה היא לא נגד. היא לא נגד גברים, אנחנו לא במלחמה איתם. היא רטוריקה שבעיניי היא מאוד נראית, כי צריך לגייס אותם למאבק הזה, הם חלק מהמאבק הזה, הם צריכים להיות בתוך הסיפור הזה ונראה לי שנכון מאוד, כדי שתהיה הקשבה של הקבוצה הזאת, אני מעריכה ומבינה שהיה צריך לגייס או לפתח רטוריקה אחרת ואני מאוד שמחה שהיא התקיימה כאן בשנה האחרונה.

כמו שאתם מבינים, גם לוועדה יש חדר היום מאוד גדול. אפילו חדר לא היה. היא היתה קבורה במקלט, אני שמחה שגם כאן טיפלנו בעניין הזה. אני גם לא מסתירה את דעתי ש... אתם יודעים שהנשיאות קובעת את סדר היום של הכנסת ואני בראש הנשיאות הזו ובדרך כלל כשיש חוקים שנושאים או נוגעים לנשים, הם מקבלים מיד דחיפה, ואין ספק שהעובדה שאני באה מהמקום הזה ואני אישה גם היא דוחפת את העניין ואני שמחה שהיה פה שילוב כוחות בין יושב ראש הוועדה לביני כדי שנוכל לסמן בסוף היום חצי כוס מלאה. למה חצי כוס מלאה? כי החצי הריקה היא יישום החוקים ואני לא משוכנעת שפה יש לנו סיבות טובות לחייך.

לכן כדי שתהיינה לנו סיבות טובות לחייך, אני מקווה שבשנה הבאה תהיה פה יושבת ראש ועדה אחרת, נוכל כבר לבוא ולמסור דיווח באמת איזה חוקים יושמו, מה לא נעשה, מה נעשה, מה ניתן לעשות, על מי צריך ללחוץ, איפה צריך לעשות מהומה. אני משוכנעת, אגב, בהצלחה של כלי כזה, כי מספיק שנגלה שכמה מהחוקים לא יושמו, זה מספיק כדי לעשות ר עש אימה, כדי לאיים על מי שצריך לבצע, וזה בדרך כלל הרשות המבצעת, אלה הם החיים, לטפל בעניין.

באתי להגיד לכם בעצם תודה. באתי להגיד לכם תודה כי העובדה שהוועדה הזו היתה סיפור הצלחה היא מורכבת. יש בה כמה רכיבים. ברור שיושב ראש ועדה הוא משמעותי מאין כמוהו.

גברתי, אבל אני נפרד רק בשבוע הבא.

כשאתה תיפרד, אני גם אגיד עליך דברי אמת, עכשיו אני קצת מזייפת. אבל נשים, ארגוני נשים, שלקחו את המשימה הזאת שנים, אני רואה את רינה ואני רואה פה את מרית ואני רואה פה את החברות שלי מנעמ"ת ואני רואה את החברות שלי מוויצ"ו. שנים, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ואת הארגונים הרבים שנפגשים אצלי בחדרי לא מעט פעמים וזו עבודה סיזיפית, זורקים אותך מהדלת, אתה בא מהחלון, זורקים אותך מהחלון, אתה בא מהדלת. מי שבא מחינוך יודע שהתמדה זה שם המשחק. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ומי כמונו שחוטפים מכות לא מעט פעמים, כי אלה החיים הפוליטיים, אתה חוטף מכות, ואם אתה נשבר מכל מכה, ואם אתה מתנדנד ולא ממשיך ולא זוקף קומה ועוד פעם ועוד פעם, אתה לא מצליח, ושם המשחק פה הוא התמדה וכל רכיבי הוועדה הזאת גרמו להצלחתה. באתי בעצם להגיד לכם המון תודה ובשנה הבאה אני מקווה שניפגש ביום האישה הבינלאומי (אנחנו צריכים לחפש שם אחר) אני חושבת שאנחנו נוכל להגיד לעצמנו, אחרי היישום של החוקים, שבכל זאת עשינו כמה דברים משמעותיים ויש לנו סיבה טובה להיות זקופי קומה. תודה רבה לכם.

תודה ליושבת ראש הכנסת. אם אני יכול, בכמה משפטי מעבר, באמת העובדה שאת מכהנת בפעם הראשונה כיושבת ראש כנסת והיום אף אחד לא מדבר על זה בהיבט המגדרי, מעידה לא רק על שהצלחת, כי את זה אפשר לראות בסקרים. האחרון היה ביום שישי בעיתון הארץ. ולא רק שהצלחת, אלא זה גם נתפס טבעי היום, בזכות זה, אבל יש לנו בעיה של תת ייצוג של נשים בכנסת שבה טיפלנו עכשיו בוועדת החוקה, בראשות חבר הכנסת בן ששון, אפרופו הצעת חוק של חברת הכנסת גלאון, שלי ושל עוד 49 חברי כנסת שחתמו עליה, כי העובדה שמקום המדינה אחוז הנשים בכנסת ומאחר שזה משטר פרלמנטרי, גם בממשלה, לא השתנה ועומד סביב ה-15% היא בעיה מאוד מאוד גדולה שמעולם לא היה למערכת הפוליטית את הכוח הפנימי להתמודד איתה. אני מקווה שבזה אנחנו נצליח. הוועדה הזאת, היה לה חלק בזה, עלתה מהמרתף תרתי משמע, היא ועדה סטטוטורית מ-96', אבל גם לפני זה ובטח היום באגף החדש, מרגישים שהיא ועדה ככל הוועדות ויש לך בהחלט חלק בזה, אבל אפרופו פיקוח, אנחנו עבדנו הרבה, ויושבת כאן גב' מרית דנון, עבדנו הרבה עם הרשות המבצעת, לא רק בעבודת חקיקה, אלא גם בפרויקטים שהם פרויקטים קלאסיים של הרשות המבצעת; שדרוג טיפול בנפגעות תקיפה מינית, בנושא של התמודדות עם בעיית הזנות ואני מקווה שנמשיך כי זה תחום שאין בו, בעיניי, ניגוד מובנה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, ואפשר לשתף פה פעולה.

גב' סקופ תציג את הנושא ואנחנו נקיים דיון אחרי שאילה ומלי יציגו את הנושא שבו אני אשלב, כי יש לנו גם מנהלים מהסקטור הפרטי, בין חברי הכנסת לבין האורחים בשיטה של ריצ'רץ'. בבקשה, אילה.

אני רוצה רק לברך את יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, אחת מהיושבות ראש בקדנציה הקודמת, גב' גילה גמליאל, שמצטרפת אלינו.

בראשית דבריי, ברצוני לברך בשם כל חברות צוות המתנדבות בפורום המנהלות בהיי-טק את יושבת ראש הכנסת, הגב' דליה איציק ואת חברות וחברי הכנסת שמכבדים אותנו היום בנוכחותם בכנס חגיגי זה לציון יום האישה הבינלאומי. ברצוני להודות במיוחד לראש הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, חבר הכנסת גדעון סער, על הזמנתו להציג את פעילות הפורום ולברכו בהצלחה בהמשך דרכו בכנסת. את מחליפתו בתפקיד, חברת הכנסת ליה שמטוב, ברצוננו לברך בברכת יישר כוח. בהזדמנות זו אוסיף תודה מיוחדת לחברתי, חברת הכנסת זהבה גלאון, על התמיכה והאמונה בנו ובדרכנו. תודה, באהבה.

אורחים יקרים הפורום שיחגוג החודש שלוש שנים להיווסדו שם לעצמו ליעד לשפר את תנאי התרבות הארגונית בישראל. זו יוזמה חדשנית שעיקר המאמץ בה התמקד בשתי פעולות. הראשונה ביצירת רשת קשר מקצועי בין מנהלות, והשנייה, בגיוס מנהלים בכירים במשק לחתימה על האמנה. עקרונותיה של האמנה הזו משקפים פריצת דרך לפתרון בעיות של חוסר שוויון בעולם העבודה, עליהם נדון בישיבה זו.

כיום חברות בפורום כאלף מנהלות, מתחומי ההיי-טק ומכל מגזרי המשק בישראל. התחלנו בפעילות למען מנהלות בהיי-טק, אך בהמשך הבנו שנשים מתמודדות עם בעיות אישיות ומקצועיות דומות וקיימת ניידות מתמדת של עובדים בין המגזרים השונים, לכן החלטנו לא להתמקד רק במגזר אחד, אלא להציע לכלל המנהלות, המבקשות להוביל שינוי, חברות בפורום.

התמקדנו תחילה בדרג הניהולי. שאלו אותנו למה רק מנהלות ולא כלל העובדים? לכן אני רוצה להסביר למה התחלנו רק בניהול. בגלל שהאמנו שהשינוי מתחיל מלמעלה, וסופו שיחלחל כלפי מטה, אל כלל העובדים בארגון.

כמנהלת תקשורת שיווקית בחברת היי-טק וכאם לשתי נשים צעירות, המפלסות את דרכן בארגונים טכנולוגיים, הבנתי כי האתגרים הניצבים בפני כלל העובדים ובמיוחד בפני נשים מייצגים תרבות ניהולית שמקשה עליהן להשתלב ולהתקדם בעולם העבודה.

למרות שבשנים האחרונות קיים איזון טוב יותר בחלוקת הנטל הזוגי בגידול הילדים, עדיין עיקר האחריות רובצת על כתפי האישה וקשה לה לשרוד במקום המאמץ תרבות ארגונית תובענית. במקרים רבים היא מתמודדת עם מצב של חוסר איזון בין חייה האישיים והקריירה ונאלצת לתפקד כלוליינית על חבל דק. גורמים אלה ואחרים מביאים נשים רבות להיפלט ממעגל העבודה וקוטעים את התקדמותן בארגון, במיוחד לאחר הגדלת המשפחה.

לאחרונה הופיעו בעיתונות שני מושגים שאני משערת שמי שקרא אותם לא נשאר שווה נפש. הראשון הוא יתומי ההיי-טק והשני, נשים נשואות-חד הוריות. שניהם מדגישים את המצב הבלתי נסבל של תרבות העבודה הטוענת ששעות עבודה ארוכות הן כורח המציאות, במקום שתשים את הדגש על הצבת יעדים ועמידה בהם. לצורך כל נוצרה האמנה. האמנה מופיעה כאן על השקף. מטרתה היא לגרום לארגונים רבים לאמץ 4 עקרונות פשוטים שיישומם בארגון יאפשר ליותר נשים לבנות קריירה מוצלחת ומאוזנת ואף להגיע לעמדות בכירות. על ידי עמידה בתנאיה, ניתן יהיה לצמצם פערי שכר ולהוביל לשוויון הזדמנויות בקבלה לעבודה, ובתנאי הקידום וההעסקה של נשים וגברים כאחד.

בתחילה התכוונו לקדם נושאים הקשורים בנשים ובהמשך הבנו שאנחנו בעצם מקדמות נושאים שיעזרו גם לגברים ובהחלט לכל המשפחה כולה.

לאחרונה הצטרפו מספר ארגוני נשים ליוזמתנו. אני מזמינה ארגונים נוספים, לא רק של נשים, שמעוניינים אף הם לקדמה, לחבור ביחד כדי שנוכל להתוות דרך משותפת ליישום עקרונותיה.

בשנת 1996 נתבע המושג 'תקרת הזכוכית'. זה מושג, לדעתי מיושן, המסמל מצב של חוסר שליטה וייאוש וממחיש את חוסר התקווה והתוחלת. לאחרונה נתבע מושג חדש והוא 'המבוך'. מבוך מבטא אף הוא מצב של קושי בהתמודדות, במסלול של חוסר מוצא ואובדן דרך. ברצוני להציג מושג אחר, שמדמה את מסלול הקידום של האישה בארגון למרוץ מכשולים. במרוץ כזה היא תוכל לשלוט בחייה, בעתידה, על ידי תכנון ולמידה, הצבת יעדים לקידומה, זיהוי קשיים וזיהוי קשיים העומדים בדרכה. חלק ניכר מהצלחתה תלוי רק בה. היות והדרך אל היעד במסלול הזה נראית לעין והיא אפשרית.

אנו, בפורום, החלטנו לסייע לנשים במרוץ מכשולים זה. יצאנו מנקודת הנחה שיש דרך אחרת. במקום דיבורים וקיטורים, נציע מעשים. נזהה את הבעיות, נחפש פתרונות, נתווה דרך חדשה ואפקטיבית שתניב תוצאות מעשיות ומדידות.

ידוע שהדרך הקלה ביותר לתרץ כישלון זה להאשים אחרים. אנחנו לא מאשימות איש במצב הנוכחי. הבנו שחלק מהפתרון הוא שינוי דפוסי חשיבה, הן אצל הנשים והן אצל מקבלי ההחלטות בארגון. על הנשים לקחת על עצמן את השליטה והאחריות לקידומן,ולשיפור תנאי העסקתן מבלי לסמוך על האחרים. אם האישה רוצה להתמודד בהצלחה עם מרוץ המכשולים האישי שלה, עליה להכין את עצמה לכך ביסודיות. לקראת כל ריאיון לקידום, או לקבלה לעבודה, עליה לעשות סקר שוק מקיף, לחקור תנאי שכר של עמיתים בארגונה ובארגונים אחרים, להתייעץ עם בכירים ואנשי מקצוע ולבוא מוכנה למשא ומתן נחוש ומקצועי. מומלץ גם שתתכנן עם מנהליה את מסלול קידומה בארגון, מבלי להשאיר זאת לאחרים או ליד המקרה.

כדי להגיע להידברות עם מקבלי ההחלטות, ייסדנו את האמנה לשיפור התרבות הארגונית. ביקשנו לשוחח פנים אל פנים עם ספקי הפתרונות שבסמכותם לחולל את השינוי בארגון. פנינו למנהלים כלליים ולצמרת הניהול וגילינו שיש עם מי לדבר. זו לא היתה הפתעה, אבל זה היה מאוד חשוב לנו. מהיכרותי עם מנהלים רבים במשק,ף אני יודעת שאיש מהם לא מתכוון במודע להפלות ולקפח נשים. רבים מהם מוכנים לבדוק ולשפר את נהלי הארגון כדי שיהיו נוחים יותר לעובדים. לשמחתי מנהלים רבים התלהבו מהפתרונות המוצעים, חתמו על האמנה ונציגים של החותמים נמצאים איתנו פה היום לאות הזדהות ותמיכה בנו ובאמנה.

עד כה חתמו עליה 44 מנהלי ארגונים ורשויות מקומיות, מהמובילים במשק, ושלוש חברות בינלאומיות, כאשר סך כל המועסקים על ידם מגיע ל-26,000 עובדים. אחד המנהלים שחתמו הגדיר מספר זה כמסה קריטית שאין ממנה דרך חזרה.

לכן מטרתנו היא שהאמנה תהיה נחלת כלל המשק ותתרחב למגזרים נוספים, ובהזדמנות זו ברצוני לקרוא לכל הארגונים במשק להצטרף ולחתום. לא אגזים אם אומר שבעיניי החותמים הם החלוצים המודרניים של ימינו. הם פורצי דרך שסוללים אותה לכלל העובדים במשק.

בימים אלה אנו עדים לכך שרבות מחברות הפורום המחפשות עבודה, מעדיפות לפנות תחילה לארגונים שחתמו, כי שם כבר קיימת מודעות וישנה מחויבות. להערכתי ארגון שחתם על האמנה יקבל באופן טבעי מעין תו תקן חברתי ממבקשי העבודה ומהעובדים בארגונים הללו.

ואכן, אנו מתכננות להעלות על נס את הארגונים שחתמו, להעניק את אות הפורום למקדמים את התרבות הארגונית בישראל. מקבלי הפרס יהיו אלו שיוכרזו כידידותיים למשפחה ושבהם הוטמעה האמנה בצורה יעילה וגרמה לשינויים אפקטיביים ומדידים.

לסיכום, אנו מאמינות כי בעזרת האמנה לשיפור התרבות הארגונית בישראל יתגשם החזון וניתן יהיה להביא לשינוי פני החברה והכלכלה במדינה. יישומה בארגון יתרום לרווחת העובדים, יצמצם פערים ויוביל לשוויון הזדמנויות בין נשים וגברים. אין פתרונות פלא, אך אם נצליח להטמיע 4 עקרונות פשוטים, הניתנים ליישום, ובכל שנה המצב ישתפר ולו רק באחוז אחד בלבד, אנחנו בדרך הנכונה. תודה רבה.

תודה רבה. אני בינתיים, באותו זמן, נכנסו לאולם חברות מועצת הנשים בחורפיש, יושבות שם מאחורה. מי שמסתובב פה בסמוך לאולם מתחילת השבוע הפרלמנטרי יש תערוכה של אמניות מהכפר. אני הייתי שם בכפר וראיתי שם בפעם הראשונה את התערוכה והבטחתי גם שביום האישה הבינלאומי היא תוצג כאן. התערוכה מתארת את השתלבות האישה על פי חתך של מספר חברות ומספר תרבויות ומבטאת את הפעולה של נשים וחלקן בבנייה ובעיצוב חברתן. פרויקט שקיבל תמיכה וגיבוי מראש המועצה, ראקד חיר א-דין, אני לא יודע אם הוא הגיע היום. אז אני מזמין את כל האורחות והאורחים להתרשם בעצמם מהתערוכה כאן ותודה לכן שהגעתן, אחרי שהבאתן איתכן את היצירות הללו.

מלי אלקובי, המנהלת הכללית של דינמיקס, אחראית בפורום על יישום האמנה בארגונים תדבר ואחריה אנחנו נתחיל איזה שהוא ריצ'רץ' בין מנהלים כלליים שיישמו את האמנה לבין חברות הכנסת.

בוקר טוב לכולם. ראשית אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת גדעון סער וליושבת ראש הפורום, אילה סקופ, שהזמינו אותי היום. אני מנהלת כללית בדינמיקס, זאת חברה שעוסקת בפתרונות איזון בין עבודה לחיים פרטיים. במסגרת הפורום אני מתנדבת בשנתיים וחצי האחרונות והתפקיד שלי הוא בעצם להיות, כמו שחברת הכנסת איציק אמרה, להיות הרשות המבצעת ובעצם לדאוג להטמעה של אותם 4 סעיפים שמיד אני קצת ארחיב עליהם בקרב אותם ארגונים שחתמו על האמנה, שזה בעצם תחום ההתמחות שלי גם ברמה העסקית.

אני נשואה, יש לי 3 ילדים, ובהחלט עוסקת בנושא של איזון בין העבודה לחיים הפרטיים ברמה היומיומית, ואני חושבת שיש כאן כמה חדשות טובות ששווה לדבר עליהן.

ראשית, אני רוצה להציג את 4 הסעיפים ולהסביר על המשמעות שלהם בקצרה. לאמנה יש 4 סעיפים פשוטים. שני הסעיפים הראשונים עוסקים בנושא של תרבות עבודה, איך אני בעצם מייצר בארגון תרבות עבודה אפקטיבית שתנהל את היעדים העסקיים לפי יעדים ולא לפי שעות, ויחד עם זאת תאפשר איזה שהוא איזון בין עבודה לחיים פרטיים טובים יותר.

הסעיף הראשון בא ואומר, אני, כארגון שחתם על האמנה, מתחייב ליצור סביבת עבודה שתעריך את העובדים ותתגמל את העובדים בהתאם לביצועים שלהם ולא בהתאם לשעות העבודה שלהם, כשהסעיף הזה הוא מאוד מאוד משמעותי והוא מאפשר גמישות בשעות העבודה ואת האפשרות של עבודה מהבית, שזה משהו שמאוד תורם לייצר איזון בין עבודה לחיים פרטיים.

הסעיף השני עוסק בהיבט של ישיבות. זה אמנם לכאורה פשוט, אנחנו מדברים על ישיבה שהארגון מזמין את כלל העובדים ואנחנו אומרים שאם חתמת על האמנה, אנחנו נשמח אם ישיבות שכלל העובדים משתתפים בהן, לא יתקיימו אחרי השעה 17:00, אבל הנושא הזה מאוד משמעותי, כי יש הרבה מאוד ישיבות שמתקיימות בשעות הערב וברגע שאנחנו, כמו שחבר הכנסת גדעון סער אמר, יש משפחות דו קריירה, ואם שני בני הזוג עובדים בתפקיד ניהולי, אז מספיק שיש לגבר ישיבת הנהלה בשש בערב, ולאישה ישיבת הנהלה בשש בערב, ואז כבר יומיים בשבוע יש קושי להגיע הביתה בשעות כדי לקיים חיים פרטיים תקינים.

לכן שני הסעיפים הראשונים מאוד משמעותיים. שני הסעיפים הראשונים בעצם הם הכלים לאפשר את שני הסעיפים האחרונים.

הסעיף השלישי בא ומדבר על נושא של שוויון הזדמנויות, איך אני מייצר סביבת עבודה שבה נוכל להגיע לסיטואציה שיש מספר מנהלים ומנהלות שווה.

הסעיף הרביעי מדבר על נושא של פערי שכר. הסעיף אומר בעצם, בואו נבדוק מה הם הסיבות לפערי השכר ולרוב, הסיבות לאו דווקא נובעות מתוך זה שהארגון בא ואומר אני עושה אפליה, הן נובעות מסיבות נוספות, ואנחנו אומרים 'בוא תבדוק'. ואז אם יש פער, בוא תראה איך אתה מצמצם אותו ומונע אותו.

החדשות הטובות בכל הנושא, שארגונים שהלכו ויישמו תכניות דומות בארצות הברית, באוסטרליה, באנגליה, ראו אחרי מספר של מחקרים לא מבוטל שהנושא הזה מאוד עסקי לארגון ואני אתן מספר נתונים, רק כדי לסבר את האוזן. ארגונים שהלכו ויישמו תכניות כאלה ראו שהנושא של ההיעדרות פוחת בעד 60%, התחלופה פוחתת בעד 90%. כלומר אחוז התחלופה בארגונים שמיישמים עקרונות אלה יכול להגיע ל-1% עד 5%, שזה מאוד מאוד נמוך. ראו שהפרודוקטיביות עולה בעד 40% ושביעות הרצון, כמובן, גם של העובדים וגם של הלקוחות עולה בהתאם. אז לכן אנחנו מדברים כאן על סיטואציה שמדברת על סוג של פתרון שהוא win-win והוא לא רק לטובת צד כזה או אחר.

אני רוצה לספר מה אנחנו עושים מבחינת ההטמעה. אנחנו מחלקים את ההטמעה לשני שלבים. בשלב הראשון אנחנו פונים לארגון שחתם על האמנה, אנחנו יוצרים איתו קשר אישי, אנחנו נותנים לו למלא איזה שהוא טופס ראשוני שמתאר את הסטטוס שלו נכון להיום, ברגע שהוא חתם על האמנה ואז אנחנו עוברים סעיף-סעיף ורואים איפה המקומות שבהם ניתן לשפר. כבר בתחילת הדרך אני יכולה לספר על דוגמאות של ארגונים שרק מהשיחה הראשונה כבר הלכו ויזמו החלטות מאוד מרשימות. אחד הארגונים שחתם, בעקבות השיחה הראשונית, החליט שהוא מקדים את ישיבות ההנהלה לצהריים המוקדמות. קודם הן היו אחרי הצהריים. ארגון אחר, בעקבות השיחה הראשונית, החליט שהוא שם לעצמו יעד לשפר את אחוז הנשים בהנהלה הבכירה. היה 0 נשים בהנהלה הבכירה כשהוא חתם, והיום, אחרי שנה מהיום שהוא חתם, יש 20% נשים בהנהלה הבכירה, וזה רק כתוצאה מזה שהוא אמר 'אני מתחייב, אני שם יד', והתכוון לזה. אז זה מאוד מרשים, עצם העובדה שיש עובדה ויש איזה שהיא שיחה ראשונית, שכבר יש תוצאות.

בשלב השני אנחנו נותנים להם כלים וטיפים איך ליישם את כל אחד מארבעת הסעיפים הללו. אנחנו פיתחנו איזה שהיא ערכת הטמעה שכל ארגון מקבל אותה ומעבר לכך, מכיוון שלשמחתנו הרבה הצטרפו יותר ויותר ארגונים ושיחות טלפון עם אחד-אחד זה כבר יותר קשה לעשות ופגישות, אנחנו ערכנו לאחרונה ב-HP, שזה אחד הארגונים שחתומים על האמנה, סדנת הטמעה שנעשתה כולה בהתנדבות על ידי מומחים שונים. כל מומחה בא ונתן את משנתו לגבי ניהול לפי יעדים, איזון בין עבודה לחיים פרטיים, פערי שכר ושוויון, ונתן כלים למנהלי משאבי אנוש של אותם ארגונים שחתמו על האמנה. וזה גם עשה השפעה מאוד מאוד יפה על אותם ארגונים ואת זה אנחנו נעשה באופן שוטף.

אם אני רוצה לסכם, אז אני חושבת שהדבר הכי משמעותי במה שהאמנה הזאת מייצגת וכל תפיסת העולם הזאת, היא נותנת לנו הזדמנות לממש את אחד הערכים היותר חשובים של כל אחד מאיתנו, שזה ערך חופש הבחירה, שבהחלט כאן, בהיכל הכנסת, בא לידי ביטוי, כי אם אני מאפשר איזון בין עבודה לחיים פרטיים ומאפשר גמישות, יש לי הזדמנות אמיתית לבחור לעבוד בתקופה מסוימת בחיי במשרה גמישה, או במשרה חלקית בחלק מהזמן, וגם להצליח בקריירה וגם בחיים הפרטיים, וזה בחירה בהחלט ראויה, ואני חושבת שהבחירה היא גם לכיוון של הארגון. כי אם אני מסתכל על מה שהארגון מייצר כתוצאה משינוי תרבותי שכזה, אני רואה שלארגון יש חופש בחירה אמיתי להמשיך ולהעסיק את העובדים שלו בהתאם לתוצאות וביצועים ולאו דווקא בהתאם לשעות, או ותק, או מדדים שהם לאו דווקא נכונים. אז חופש הבחירה הוא לכל הכיוונים. תודה רבה לכם.

אדוני היושב ראש, חברותיי חברות הכנסת ואחיותיי מהארגונים השונים. אני רואה פה שצעדתי איתכן שנים רבות בשדולת הנשים לישראל, נעמ"ת, נשות עסקים, ויצ"ו.

כמעט מדי שנה אנחנו נפגשות כאן ביום האישה הבינלאומי, או לציון יום האישה, וכל שנה אני חוזרת ומייחלת שנגיע ליום שפשוט לא נצטרך לציין את יום האישה. אני תמיד נזכרת ביום הזה בעליסה בארץ הפלאות, כשהגיעה לעולם הקסום, ושם לא היו מושגים שיש לנו בעולם שלנו, והיתה לה משאלה שלא יחגגו לה יום הולדת. שאל אותה מי שלא מכיר את העולם שלנו, מה זה יום הולדת? היא הסבירה לו. שאל אותה כמה ימים יש בשנה, אמרה לו, 365, אמר לה, וכמה ימי הולדת חוגגים בשנה? אמרה לו: יום אחד. אמר לה, את צודקת, יום הולדת זה פספוס, כי אז יש לך 364 ימים שבהם אין יום הולדת.

אנחנו צריכות להגיע למטרה הזאת שלא נצטרך לציין את היום היחיד, אלא שכל ימות השנה אנחנו נהיה שוות בין שווים. אני כן חייבת להודות שתודות לעשייה רבה, שאתן עושות, שנים רבות, ואני יודעת, ובכנסת עושים, והוועדה הזו עושה, ואני אחזור לחבר הכנסת סער שוב עוד מעט, אבל הוועדה האחרונה עשתה---

אני קיבלתי מספיק קומפלימנטים להיום. בשבוע הבא הוועדה נפרדת ממני, אני מזמין אותך לישיבה.

אני מכירה אותו, הוא נהנה כל רגע מחדש, תאמיני לי.

אני חייבת לציין שבאמת תודות לעשייה המבורכת של כולם, אנחנו מתקרבות ליום הזה, אנחנו מתקרבות לשנה הזו, אבל ייקח עוד קצת זמן.

אני תוהה למה. למה אנחנו מוצאות כל כך מעט נשים, ואני לא רוצה לחזור על הדיונים האלה שדשנו בהם ודנו בהם בכל פורום ופורום שעולה על השולחן, אבל בעובדה עדיין אין לנו מספיק ייצוג, הרי בסך הכול אני חושבת במושגים ייעודיים, עולמיים. בעולם כולו אלפי שנה קיימת התפיסה שהאישה היא בעצם עקרת הבית. מה זה עקרת הבית? עקרת הבית, שורש המלים בשפה העברית, עיקר. זאת אומרת שהאישה היא עיקר הבית, זאת אומרת שאם האישה בתפיסה חוצה דתות, לאומים, מדינות, שנים, היסטוריה, היא מהווה עיקר הבית, זאת אומרת שיש לאישה את הכישורים לטפל בדבר הכי חשוב שיש לנו, הבית, שהוא המבצר שלנו, הניהול של הבית, שזה משק הבית, הכלכלה, והכי הכי חשוב, האוצר שלנו, הילדים שלנו, דור ההמשך. אז בואו נחשוב, אם נשים כל כך מתאימות אלפי שנים לנהל את הדבר הכי הכי חשוב שיש לישות האנושית, תארנה לעצמכן מה היה קורה אם היינו המנהלות את העיר שלנו, שלא נדבר על המדינה שלנו. לכך אנחנו מייחלות, לעידן טוב יותר.

אני היום, ביום הזה, בחרתי להביא אחת מתוך הצעות החוק השונות שיש לי לעניין הנשים ואני מעלה אותה במהלך היום במליאה, וזה חוק של שריון מקומות נשים ברשויות מקומיות. לא, אל תחשובנה. אני חייבת להתוודות עם יד על הלב. בטרם היבחרי לחברת כנסת הייתי יושבת ראש פורום הנשים של סיעת ישראל ביתנו. כיושבת ראש הסיעה הקמנו את המפלגה וכתבנו תקנון. אני התנגדתי לשריון מקומות לנשים בתוך עשייה ובתקנון. התנגדתי ואני עדיין חושבת שאנחנו לא צריכות שריון, אנחנו שוות, יכולות ויכולות הרבה יותר טוב. וההתנגדות שלי הוכיחה את עצמה. רק לידיעתכם, ישראל ביתנו, הסיעה הגדולה ביותר באחוזים במניין הנשים שלה בכנסת. אנחנו מובילים עם 28% של נשים בכנסת, הסיעה הגדולה ביותר, למרות שאין לנו שריון. זה מודל שצריך להתנהל במדינת ישראל בכלל. אבל בינתיים ,עד שנגיע לעידן, עדיין צריך לצמצם את הדיסוננס שקיים ולכן כן מצאתי לנכון, מתוך בדיקה וספירה של מה שקורה ברשויות המקומיות, שיש חסר גדול מאוד, בולט מאוד, בנשים. החוק שלי אומר ששליש מכל רשימה לרשות מקומית תכלול נשים, ולפחות אחת בשלושת המקומות הראשונים.

את בעד שריון, יפה מאוד. לא צריך להיבהל.

החקיקה הזאת אומרת שני דברים.

מהדוברת הבאה אני אהיה יותר רגשן לגבי נושא הדיון. זאת אומרת, הנושא הזה הוא מאוד קרוב ללבי, אבל הוא היה הנושא בוועדת החוקה בשעה 9:00. עכשיו אנחנו בשוק העבודה.

לכן היום אני מתכוונת לקדם את החקיקה הזאת, למרות שאני יודעת שברשויות הדתיות-דתיות יש מתנגדים אליה. אני מקווה שנוכל כל אחת וכל אחד בדרך שלו לקיים את העשייה לטובת המטרה המשותפת של כולנו.

אמרה כאן גב' אילה סקופ קודם את היושב ראש המכהן היום ואת מחליפתו. אז קודם כל אני חושבת שכל מלה שנאמר על העשייה המבורכת שגדעון תרם, שהוא הגבר הראשון שלקח וניאות לקבל את הוועדה הזאת, וזה מוכיח שאין סיבה לעשות את ההבחנה הזאת של גברים ונשים. כל מלה שאומר היא רק תגרע מהעובדות, ואני רוצה לברך אותך, אגב, בהמשך עשייתך, למרות שבשבוע הבא אנחנו ניפרד ממך רשמית.

אני נשאר חבר הוועדה.

זה רווח גדול של עולם הנשים, אין לי ספק. אני התבקשתי על ידי מי שאמורה להחליף את חבר הכנסת סער, זו חברת הכנסת ליה שמטוב, בת סיעתי, להתנצל. היא פשוט לא בארץ ולכן היא לא פה עכשיו. היא לא בארץ מסיבות שלא היו מבחירתה, כי היא גם ניסתה לבדוק אופציה ביום הזה להיות בכנסת ישראל, זה לא הסתייע בידה, בגלל חוץ לארץ, לכן היא לא נמצאת כאן כרגע. היא ביקשה ממני לשלוח את ברכתה. יישר כוח, לחזק את ידיכן, את ידי כולנו, ולהמשיך בעשייה מבורכת וטובה, שנוכל להגיע לעידן החדש. הלאה הנשים, נמשיך קדימה, בלי פוליטיקה, אלא במובן המילולי העברי של המלה, ושיהיה לנו רק טוב. תודה רבה.

גב' חנה ליפשיץ, המנהלת הכללית של מרמנת. תסבירי לי גם מה מקור השם.

קודם כל, אני רוצה להרגיע אותך, אין סיכוי שאני אדבר פה על כלום, חוץ מעל הנושא. מרמנת זה קבוצת חברות שעוסקת ב- out sourcing, בהרבה מאוד תחומים, החל ממערכות מידע גיאוגרפיות, סריקת מסמכים, חינוך, הדרכה, כל דבר שמוציאים החוצה כדי שספק שירותים חיצוניים יעשה אותו. זאת קבוצה שכוללת שלוש חברות, אחת בינלאומית, שעובדת דרך הבנק העולמי, יש לה למעלה מ-5,000 עובדים והיא בפעילות של למעלה מכמה מאות מיליוני שקלים בשנה. אני עומדת בראש הארגון הזה. תחתיי יש גם מנהלים כלליים וגם מנהלות כלליות. האמת היא שאני מוכרחה להתוודות פה ולהגיד שהאמנה תפסה אותי, בעצם כשקראתי את האמנה ראיתי את זה בלי לדעת שיש דבר כזה ובסופו של דבר למעלה מ-50% בהנהלה הבכירה נשים אצלנו. תחתיי 80% נשים, מתוך 5,000 העובדים יש אחוז גדול של נשים. אין אצלנו בארגון פערי שכר. אין לנו עובדי קבלן, כולם עובדי מרמנת. עובדי מרמנת הם עובדים שמקבלים מאיתנו גם שכר, גם תנאים סוציאליים, גם ביטוח מנהלים. ה- out sourcing הוא הביצוע ללקוח.

אני רוצה לדבר דווקא על הנושא של נשים ואני אשמח לדבר איתך, חברת הכנסת יחימוביץ, אחר כך על הנושא של out sourcing והעניין העקרוני.

בארגון שלנו נשים מרוויחות שכר ראוי, תנאים סוציאליים ואין פערים בשכר בינם לבין גברים.

נכון הוא שבעקבות האמנה חלק מהדברים אנחנו שינינו. לדוגמה, ישיבות הנהלה שהתבצעו אחר הצהריים, לא שזה היה כל כך מאוחר, העברנו אותן לשעות הצהריים. אבל בהרבה מאוד תחומים אחרים---

אבל העובדים שלכם לא עובדים אצלכם, הם עובדים במשרדי ממשלה, הם עובדים---

לא, הם עובדים אצלנו.

כולם במתקני החברה?

במתקני החברה, או בסניפים של החברה. הם לא יושבים במשרדי ממשלה. זה לא העובדים האלה.

העובדים שלכם יושבים במשרדי ממשלה. חנה, סליחה, העובדים שלכם, עובדים של מרמנת במשרד החינוך יש עובדים שמועסקים על ידי מרמנת, כמו במשרדי הממשלה האחרים, כמו ביחידות סמך של משרדי הממשלה, כמו בכל מיני מקומות אחרים. אולי במשרד החינוך כבר לא, אבל במשרדי הממשלה האחרים כן.

בעבר זה היה ככה, אבל הם הוציאו הנחיה היום. יכול להיות שבמינהל מקרקעי ישראל יש מישהו, אבל במשרדי ממשלה---

אז אולי תסבירי, אני שואלת כדי להבין.

עובדים שלנו הם עובדים שיכול להיות שהם נותנים שירותים בתוך משרדי ממשלה, אבל הם לא מחליפים מזכירה בתוך משרד ממשלתי. יכול להיות שיש עובד מקצועי, עובד מערכות מידע גיאוגרפיות, שיושב במינהל מקרקעי ישראל, או יושב במקום אחר, והוא עושה את העבודה, כי הלקוח לא רוצה לשנע את העבודה למשרדים שלנו, אבל יש לנו סניפים ששם יושבים גם עובדים.

זאת אומרת שעובדי מרמנת יושבים גם במשרדי ממשלה. כפי שאני אמרתי. זאת אומרת שהתשובה שלך קודם לא היתה מדויקת.

אין לך שליטה על שעות העבודה שלהם, את משלמת להם משכורת.

מה זאת אומרת אין לי שליטה על שעות העבודה שלהם? הם ממלאים דוח נוכחות.

סליחה, זה הדיון. הדיון הוא על מה שקורה בשוק העבודה ונשים בשוק העבודה הן עובדות קבלן והן עובדות חברות כח אדם, ואנחנו לא יכולות לשכוח אותן ביום הזה ולדבר רק על נשים באליטה וכשאנחנו מדברים על חברת out sourcing, אנחנו נדבר על כל מה שכואב בחברת out sourcing, ולא נייפה את תמונת המצב. אני שמעתי פה רטינות שזה לא הדיון. זה הדיון.

אוקי.

עכשיו, גב' ליפשיץ, למרות שביקשת שאני לא אגן עלייך, למרות שזה יכול להתפרש לא טוב, אני כן אגן עלייך. את תסיימי את דברייך ולכל חברת כנסת תהיה אפשרות להתייחס לדברים בהמשך. בבקשה.

אז אם אני רוצה לחזור בכל זאת לעניין העקרוני, בתפיסת העולם שלי אין הבדל בין גברים ונשים, אני נגד אפליה מתקנת, אבל מעצם העובדה שמרבית העובדות אצלנו והמנהלות הן נשים זה מוכיח שהשוק, או היכולת הטבעית... אנחנו בודקים מועמדים לפי יכולות ומי שמתקבל לעבודה מתקבל על פי הכישורים שלו, ויש לנו עובדות מצוינות שהתקבלו בזכות ולא בחסד, כי הן נשים וקיבלו אותן. לא נתנו להן העדפה, אבל בפועל מרבית העובדים שלנו הם נשים והן עושות עבודה נהדרת ובהתאם לכך גם שעות העבודה שלהן. העובדות אצלנו יכולות לעבוד בשעות גמישות. המשנה שלי היא בחורה שיש לה שני ילדים קטנים בבית והיא הולכת ב-16:00 אחר הצהריים והיא מתחברת מהבית. היום העולם הפך להיות עולם וירטואלי, היא מתחברת למשרד, היא יכולה לעשות את עבודתה מהבית, היא עובדת מעולה. אנחנו בודקים עובדים לפי תוצאות כבר מזמן. בין היתר, כי גם הלקוחות שלנו בודקים אותנו לפי תוצאות. ולכן מה שמניע אותנו זה באמת היעדים, המצוינות של העובדים, ובהחלט הנשים אצלנו, אם דיברו קודם על נתונים סטטיסטיים, אין תחלופה וגם היעדרות מהעבודה היא באופן יחסי מאוד מאוד נמוכה, ואני חושבת שזה מעיד על איזה שהיא תחושה נוחה של נשים בתוך הארגון. תודה רבה.

אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה על קיום הדיון. אני רוצה להודות על היוזמה לגב' אילה סקופ, שהיא דינמו, שהעסק הזה לא היה קורה בלעדיה. הדיון הזה בוודאי לא היה מתקיים בלעדיה והיוזמה להחתמה על האמנה לא היתה קורית בלעדיה וקבוצת הנשים שהיא קיבצה סביבה.

אני רוצה להגיד כמה דברים כלליים ואחר כך אולי משהו לדיון. זה נראה לנו משהו די סביר שאנחנו מתכנסים כאן היום סביב השולחן, נציגות של ארגונים שונים שאת חלקן אני מכירה שנים רבות, שזה דבר שרץ מעצמו, רק באים והולכים לאיזה שהוא מנהל ארגון, או מנהלת ארגון, ומחר משתנית סביבת העבודה וישר הוא מקבל את מי שבא אליו או באה אליו, לצורך העניין, בזרועות פתוחות וישר יש 50% נשים מנהלות ומרוויחות שכר שווה החל מהמנהלות הבכירות ועד אחרונת המזכירות, או המנקות, או הפועלות.

אני מציעה לתת בישיבה הזו לפחות הרבה כבוד ליוזמה שמוצגת כאן היום, יוזמה של מה שנקרא נשים או קבוצות של החברה האזרחית שלקחו על עצמן, מתוך אמונה ומתוך הכרה, כל אחת מסיבותיה שלה, איך שהגיעה לזה, לנסות לשנות את התרבות הארגונית ואת הסביבה או את סביבת העבודה, כך שתהיה יותר ידידותית לנשים ותנסה למנוע את כל אותם פערי שכר ואי שוויון שאנחנו כל כך מכירים בכל הרמות בין נשים לגברים.

אני מודה שאנחנו כאן בכנסת, כיוון שלפחות אנחנו הנשים מיוצגות באופן חסר, כדי לקרוא לכך, יש תת ייצוג של נשים בכנסת, בעיניי התת ייצוג הזה מחליש ומשפיע על מקומן של נשים בחברה בכלל, בוודאי במגזר הציבורי, משפיע ומקבע את מעמדן הנחות והמופלה של נשים בחברה, ולכן בעיניי כל יוזמה כזו של כיתות רגליים ממפעל למפעל, מקבוצה לקבוצה, מארגון לארגון, תוך ניסיון לשכנע אנשים, מנהלים בכירים שלכאורה אנחנו מצפים שכל מנהל בכיר או מנהלת בכירה יפנימו את הצורך בשילוב נשים, בקידום נשים, ביצירת סביבת עבודה של שעות נוחות, לנו זה נראה כל כך ברור שזה צריך להיות המצב, וכולנו כאן, כל חברות וחברי הכנסת, החל מיושב ראש הוועדה שבאמת ניסה לקדם כאן התייחסות אחרת, גם בחקיקה וגם בניסיון להטמעה ציבורית, אנחנו רואים כמה הדבר הזה לא פשוט, וכמה גם מנהלים בכירים וגם מנהלות לצערי עדיין שבויים בתפיסות חברתיות שמאמינות שכל אישה יכולה ואם רק היא תרצה, היא תגיע, ואם היא רק תרצה, היא לא זקוקה להעדפה מתקנת. אפילו חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, שלצערי הלכה, שישבה כאן קודם בישיבה ודיברה על זה שהיא מגישה היום הצעת חוק חשובה שמבקשת לשריין מקומות לנשים ברשויות המקומיות, מסבירה לנו שהיא נגד שריון. אז כנראה שהתהליך הזה עוד ייקח זמן והיכולת להפנים זה דבר שלוקח זמן וגם מנהלים וגם מנהלות, העובדה שמנהלות עומדות בראשי חברות בעיניי היא חשובה מאוד, אבל גם חלקן הגדול של המנהלות עדיין לא הפנים את הצורך בלקדם נשים באופן של העדפה מתקנת, אם נקרא לזה ככה. אנחנו אף פעם לא רוצים, אני אומרת את זה מראש, שנשים תיבחרנה לתפקידים רק בגלל שהן נשים. אנחנו תמיד רוצים אבל, או רוצות, שנשים תיבחרנה לתפקידים בגלל שהן נשים מוצלחות, ראויות ומוכשרות, ויש להן קושי להתמודד עם שוק העבודה, ויש להן קושי להיכנס במקומם של גברים שמאיישים היום את כל תפקידי הכוח.

לכן אני רוצה לסיים ולומר שבעיניי האמנה הזאת היא חשובה ביותר. הפעולה הזו של גב' אילה סקופ וחברותיה היא חשובה ביותר, היא מתייחסת למגזר מסוים. נכון, זה למגזר של ההיי-טק, שזה מגזר של אליטות---

זה לכל המשק.

נכון.

גם רשויות מקומיות כבר נכנסו לזה.

זו הערה מאוד חשובה של הניסיון הפרישה לכל המשק. זה נכון שעדיין אנחנו מדברים על נשים במידות מסוימות, שתופסות תפקידי מפתח, וכמובן שהראייה שלנו היא ראייה כוללת, לסייע לכל הנשים בכל העמדות ובכל התפקידים, אבל בעיניי זו יוזמה חשובה וברוכה, ואני אפילו הייתי שוקלת, אדוני היושב ראש הוועדה, לאמץ את האמנה הזו. אני לא יודעת, צריך לשקול אם זה מועיל או מזיק לאמץ את האמנה בחקיקה, לא בהכרח חקיקה זה תמיד הדבר הנכון, אבל כהנחיה גם למגזר הציבורי. הפעולה שנעשית כאן היא פעולה במגזר הפרטי שהיא חשובה, אתה לא יכול להכריח אף אחד במגזר הפרטי באופן הזה, אבל בוודאי במגזר הציבורי, ברשויות, בכל משרדי הממשלה, אני חושבת שהחיים של נשים יכולים אני לא אגיד להשתנות, כי זה מוגזם, אבל להשתפר. תודה רבה.

תודה, חברת הכנסת גלאון. אנחנו נשמע כאן גם בהמשך סקירה משווה של המ.מ.מ, ואז נראה באמת מה קורה בעולם הרחב. הנטייה שלי היא לחשוב שבנושא של שעות עבודה, לא בטוח שחקיקה צריכה להיות הצעד הראשון, אבל זו רק נטייה, אני פתוח לשמוע.

תודה לכולם על ההזמנה קודם כל ועל ההזדמנות. לפני הדברים, שלוש נקודות של גילוי נאות, כדי גם לשבור את הקרח. קודם כל, יש לי 3 בנות, אז אני פה עם אינטרס.

גם לשוביניסטים יש בנות, זה לא אומר כלום.

ברור, אבל עדיין זה קצת גילוי נאות וגם לשבור את הקרח. דבר שני, לי היה מאוד קל לחתום על האמנה, אולי בגלל זה אנחנו גם בין הראשונים, לדעתי בין החמישייה הפותחת. גם לא הרגשנו שאנחנו צריכים לעשות שינויים, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לעשות שינויים, אבל הרגשנו שאנחנו יכולים להיכנס לאזור של האמנה מיידית. ודבר שלישי, ופה אני מתחבר מאוד לדברים שגב' מלי אלקובי אמרה קודם, אני חושב שבסוף היום, הדברים האלה שקשורים לאיזון, אני לא בטוח שגברים לא סובלים מזה יותר, וחשבנו שבסוף היום זה גם יגיע לנושאים האלה של איזון בעבודה בכלל ולאו דווקא לנשים. אני פה מתרכז בנושא של הנשים, אבל בשל גילוי נאות אנחנו אומרים את זה, ולכן כל אותו נושא של ישיבות בבוקר וכולי זה כבר היה עוד לפני.

אני גאה לייצג פה את חברת NESS טכנולוגיות שהיא חברת שירותי טכנולוגיית מידע הגדולה בישראל. זה בעצם הפעם השנייה שאנחנו משתתפים באירוע מהסוג הזה. גם ב-2004 קיבלנו את אות המעסיק המתקדם משדולת הנשים. וזה היה על אימוץ מדיניות של שוויון וקידום נשים, על תרבות ארגונית שמקדמת את הנשים בעבודה. וזו עוד נקודה, שהנושא לא היה חדש לנו, גם כשגב' אילה סקופ התחילה עם היוזמה שלה, ולכן הצטרפנו כמעט לדלת פתוחה בריצה.

לפני שנה, כמו שאמרתי, היינו בין ראשוני החותמים על האמנה לשוויון הזדמנויות בשכר וקידום מקצועי של גב' אילה סקופ. אנחנו גם עשינו בדיקה איפה אנחנו נמצאים בנקודות הכביכול יותר כואבות והאם יש פערים ואנחנו גילינו שלא נמצאים פערים ברמות שכר בין גברים ונשים באותם תפקידים. ושמחנו על זה, כי לא בדקנו את זה קודם.

כל נושא של ניהול על פי יעדים. שוב, אולי בהיי-טק זה יותר מקובל, זה משהו שאצלנו הוא חלק מהעבודה. זה לא מותנה במכסת שעות. ברור שצריך לעבוד ובהיי-טק לפעמים עובדים גם קשה, אבל אפשר לעבוד מהבית, יש את כל האמצעים הטכנולוגיים וזה חלק ממה שהחברה מקיימת בשוטף.

לסיום אני אגיד, השבוע זה מאה שנים אחרי צעדה מפורסמת של 15,000 נשים בניו יורק שקראו אז לקיצור יום העבודה ולשוויון של זכויות הצבעה וכולי. על זה אנחנו רוצים להכריז, לצורך החגיגיות של היום הזה, על מלגה מיוחדת שתהיה באחת האוניברסיטאות, לחקור את תחום הניהול במדעי הניהול, ואיך בעצם אפשר לקדם ולעזור לנשים להשתלב בצורה יותר טובה. עלו פה כל מיני נושאים, חלקם חקיקתיים, חלקם אחרים, מה יכול לעזור. פשוט מלגה מחקרית ואני מקווה שבזה אנחנו גם נסייע במעט מחוץ למעגל שלנו.

לסיום ,אני מקווה שבשנה הבאה נוכל למדוד את עצמנו גם מבחינת כמות החברות שהצטרפו לאמנה וגם מבחינת סך כל העובדים שיושבים תחת החברות האלה.

מתי אתם חתמתם?

חתמנו להערכתי לפני שנה וחצי, אין לי את התאריך המדויק. לנו יש בישראל 3,000 עובדים. להערכתי אנחנו יותר מ-10% מהרשימה של סך כל העובדים. עדיין, לכן אמרתי בפתיחת הדברים, זה לא אומר שהצלחנו להגיע ביישום הדברים עד אחרון העובדים, כדוגמה אותם דברים ש עלו קודם בחילופי הדברים. זה לא אומר שיש לנו שליטה על 100% מהעובדים, אבל אני חושב ש---

כי אתם מעסיקים עובדים דרך קבלנים, אז אין לכם שליטה על העובדים שאתם מעסיקים דרך קבלנים.

לא, אנחנו הקבלנים.

אה, אתם הקבלנים, אז עוד יותר.

אנחנו הקבלנים ולא תמיד יש לנו שליטה.

אז אין לי מה להגיד בכלל.

לא תמיד יש לנו שליטה, אבל קודם כל בהרבה מקרים יש לנו שליטה והנקודה העיקרית אולי זה שאם לא נתחיל את המודעות מהמנהלים, אז אין לי ספק שאנחנו גם לא נוכל לחלחל את השליטה הזאת כלפי מטה. אז התחלנו, יש עוד הרבה מה לעשות ואני מקווה שנתקדם. תודה.

קודם כל, צריך להגיד שהדיון שמתנהל כאן הוא מאוד חשוב וקריטי וגב' אילה סקופ, אני התוודעתי אל פועלך ממש בשנייה שנכנסתי לפוליטיקה. אני חושבת שהייתי אצלכם אולי באחת הפגישות הראשונות שלי.

ביום שהכרזנו על האמנה.

ויש לי הערכה גדולה לפעילות הזאת, כי אני חושבת שהדרמה האמיתית בחיינו בכלל והדרמה האמיתית בחייה של האישה היום מתרחשת בזירת העבודה, לא בשום זירה אחרת, ושם צריך להתרכז המאבק הפמיניסטי ושם אנחנו צריכים להשליך את יהבנו, כי כושר ההתפרנסות, היכולת שלנו לפרנס את עצמנו, היכולת לזכות באיזה שהיא עצמאות כלכלית, לקיים את משפחותינו בכבוד, הוא הכושר הבסיסי שבלעדיו באמת כל הדיבורים האחרים הופכים במידה רבה לחסרי שחר.

יחד עם זה, הדיון כאן בחדר נראה לי מתנהל במסלול טיסה קצת שונה מהמסלול של המציאות של החברה הישראלית. אנחנו בעשור האחרון נמצאים בתקופה מאוד אפלה בשוק העבודה. תקופה שבה רוב העובדים, או חלקים גדולים בקרב העובדים, מאבדים את הביטחון התעסוקתי שלהם, נפלטים משוק העבודה, במקומם מגיעים עובדי חברות כוח אדם ועובדי קבלן, נטולי זכויות, נטולי ביטחון תעסוקתי, נטולי צלם אנוש בכלל.

שמעתי כאן על חופש הבחירה. ערך חופש הבחירה הוא ערך מאוד יפה שהחברה המערבית מאוד מטפחת, אבל לרוב העובדים במשק, ועל אחת כמה וכמה לעובדות, אין שום חופש בחירה. הדיבורים על חופש בחירה הם דיבורים ששייכים לרובד מאוד מצומצם באוכלוסייה. אני רוצה להגיד לכם שבגלל הדרמה הקשה הזאת בעולם העבודה ובגלל ההתערערות בביטחון התעסוקתי, מי סובל בעיקר? החוליה החלשה, ומי זאת החוליה החלשה? החוליה החלשה הן נשים.

אני מתעסקת, כחברת כנסת, בעיקר בעולם העבודה, ואני רוצה להגיד לכם שבלי קשר לפמיניזם שלי, אני באתי להתעסק בעולם העבודה באופן כללי, מגיעות אליי מאסות של נשים, מאסות של נשים שהמצב שלהן מחמיר מיום ליום ותסלחו לי אם אני אשבית כאן את שמחת הניהול ו'רשת העבודה' והכול ואני אדבר למשל על מנקות. מנקה פעם היתה עובדת של המקום שבו היא ניקתה וקיבלה משכורת נורמלית. מצומצמת, היא חיה בעוני ובצמצום, אבל ידעה שהיא תקבל את המשכורת גם בחודש הבא. היום התופעה הזאת כבר לא קיימת. היום היא עובדת של חברת שירותי ניקיון, היא גם עובדת לפי מטראז'. אומרים לה 'תנקי 10,000 מטר ותהיי יצירתית' ואז היא מביאה את הילדים שלה שינקו ביחד איתה, כדי לעמוד במכסות, ומרוויחה במקרה הטוב שכר מינימום של 19.95 לשעה ובדרך כלל עושקים אותה. ואתם יודעים מה? לא בדרך כלל, תמיד. עוד לא קרה שבדקתי תלוש של מנקה וראיתי שמשלמים לה את הזכויות שלה. לא קרה. מדובר בשפחות, בעבדות מודרנית, ולדבר על צורת ההעסקה הזאת במונחים של חופש בחירה זה קצת ניתוק מהמציאות, תסלחו לי.

עכשיו מנקות כסמל. אני אומרת, פעם הן היו עובדות במקום וידעו שיש להן מעסיק. היום הן באמצעות מתווך עובדות. אפשר לעשות פו והם יעופו מהרגע לרגע, כי הפרצוף שלהן לא מצא חן בעיני הקבלן. ומי שהן עובדות אצלו בפועל, אפילו לא ירגיש, כי הוא לא המעסיק הרי, המעסיק זה הקבלן לכאורה. כל העניין של העסקה ישירה עבר מהעולם וההשלכות של זה הן טרגיות על שוק העבודה, ולכן כשנמצאות כאן חברות out sourcing וכוח אדם ומדברים איתי על אמנות יפות וכן הלאה, אין לזה משמעות. אין לכם שליטה על העובדים שלכם, כי הם לא עובדים אצלכם, הם עובדים במקום אחר ואני לא יודעת לגבי מי אתם מחילים את כל האמנות האלה ואני מציעה לכם להתחבר למציאות.

מגיעות אליי קבוצות ענקיות של עובדות, מורות שכבר לא מועסקות אפילו דרך משרד החינוך. האליטה של המורות מועסקות דרך משרד החינוך. גם מורות מועסקות באמצעות חברות כח אדם, עובדות סוציאליות, קלדניות הדואר, שצריכות להספיק להדפיס אין ספור כתובות בדקה, אחרת הן ניגפות, מוקדניות בביטוח הלאומי שהן עובדות חברות כח אדם ועכשיו רוצים להעיף אותן, בגלל שנכנס לתוקף חוק חברות כח אדם ורוצים להביא במקומן עובדות קבלן. זה כבר התחתית של התחתית של התחתית. שינניות, אחיות בריאות הציבור שמועסקות באמצעות עמותה. אני מטפלת בקבוצה של גננות ברשת הגנים של אגודת ישראל, שאסור להן להקים ועד בכלל ומקצצים להן חד צדדית בשכר והן לא יכולות להתארגן ומפעילות המשפחתונים במשרד התעשייה והמסחר. זה אלפי נשים שכל הזמן מקצצים בזכויותיהן והן נלחמות באמת על הפרנסה המצומצמת ואני מזכירה לכן שיותר מ-60% מהנשים לא מגיעות בכלל לסף המס.

אי אפשר להתנהל במסלול טיסה נפרד בפמיניזם שלנו, ואני פמיניסטית הרבה שנים ואני שייכת סוציו אקונומית לקבוצה שיושבת כאן בחדר, ואני מבינה את מצוקותיה ויש לה מצוקות, בעיקר המצוקה של התיזוז המטורף בין המשפחה לבין עולם העבודה והתובעות של עולם העבודה, והעובדה שאם אנחנו הולכות ב-8:00 אז מסתכלים עלינו בעין עקומה, אבל אי אפשר לנהל את המסלול הפמיניסטי בנפרד מהמסלול של מה שמתרחש בשוק העבודה, על כל רבדיו, על כל רבדיו, ולא בגלל שצריך לדאוג למסכנות האלה. אין כאן חמלה. יש כאן קודם כל לפני חמלה, יש כאן צדק, אבל יש כאן גם חרדה לגורלה של החברה הישראלית. כי אם כל העובדים בסוף יהיו עובדי קבלן חסרי זכויות ולא יוכלו לא לקחת משכנתא ולא לתת חינוך טוב לילדים ולא לדעת שבחודש הבא הם מקבלים משכורת, אז אנחנו ניראה רע מאוד בתור חברה. הדיון הפמיניסטי חייב להתנהל בתוך המסגרת הזאת, לא בנפרד ממנה.

למה שלעובד קבלן לא יהיו זכויות? צריכות להיות לו זכויות מלאות.

אבל זה בא מהאוצר, שהוא החליט להפריט כל מה שזז.

כל מה שנאמר כאן צודק במאה אחוז. אחד האחראים המרכזיים לתהליך הזה זאת הממשלה.

אדוני היושב ראש, אני מבקשת הגנה.

ההגנה ניתנת לך יחד עם בקשה לפאנץ'-ליין.

קודם כל לדעתי כל משפט הוא פאנץ'-ליין, אבל אני אגיד במלה. התהליכים האלה שמדרדרים נשים אל תהומות שוק העבודה מתרחשים כל הזמן, הם לא נעצרו, והם אפילו מואצים, לצערי, תחת הממשלה שאני חברה בקואליציה בה. למשל הקפאת תקנים בשירות הציבורי נמשכת. מה אתם חושבים המשמעות של הקפאת תקנים? זה אומר שכשעובדת סוציאלית עוזבת, אין עובדת סוציאלית במקומה. עכשיו מעבר לפגיעה באוכלוסיות החלשות, זה אומר שייקחו את העובדת הסוציאלית הזאת ב- out sourcing והיא תהיה נטולת זכויות, ואם מפריטים 9 מעונות לחוסים ומפטרים 1,300 עובדים, שזה עובדות, ומביאים במקומם עובדות קבלן, התהליך נמשך ובגדול, ואת התהליך הגדול הזה צריך לעצור ולהילחם בו, במקביל, אגב, למאבק על זכויות של עובדי קבלן, כי המציאות הזאת כבר קיימת, וזה מאבק שחייבים לנהל אותו.

יש לי עוד הרבה מה להגיד, אדוני היושב ראש, אבל אני אסתפק בזה.

הדוברת הבאה תהיה אורלי. את תציגי בתמצית את הסקירה שהכנתם.

אנחנו התבקשנו להכין מסמך שמדבר על התאמת שוק העבודה, או הגמשת שוק העבודה לנשים. אתם יכולים לראות את המסמך שמונח מולכם, מדובר על התאמת שוק העבודה להורים וזה לא בכוונה נבחר להורים. נראה שכל הדיון בהתאמת שוק העבודה לנשים, או חברת הכנסת זהבה גלאון, יצירת סביבת עבודה ידידותית לנשים, יכול לעודד שוויון הזדמנויות ותעסוקה לנשים, אבל מצד שני יכול ליצור גם בעיות אחרות, כי ברגע שאת יוצרת מנגנון שנותן הטבות מסוימות לנשים, כך את יכולה להגדיל את הסגרגציה בשוק העבודה, בין נשים שמשתמשות בהטבות האלה ובין גברים שלא משתמשים בהם ולכן אולי נחשבים לעובדים יותר נוחים וגם משתכרים יותר. זו רק איזה שהיא הערה למה המסמך מדבר על הורים.

אני כן התמקדתי בחקיקה. אני אעשה את זה קצר, בגלל שזה לא נושא הדיון, אבל זה רק לתת איזה שהוא פן אחר. קודם כל ,הנושא של התאמת שוק העבודה להורים לא נידון רק בהקשר של עידוד נשים לתעסוקה. הוא נידון לפחות בעוד שני הקשרים נוספים, כשאחד מהם זה יצירת או שינוי האיזון בין העבודה לבין הבית, או בין הפנאי לבין העבודה, והנושא השני שנידון, הרבה מאוד באיחוד האירופי, זה מתן מענה לצרכים של מעסיקים. כלומר, לא מדובר פה רק על איזה שהוא אינטרס של נשים, אלא זה משהו שנידון, שוב, הרבה מאוד באיחוד, גם בתוך תכניות לעידוד תעסוקה וגם בתוך תכניות לעידוד השוויון בין המינים.

אמרתי שאני מתייחסת במסמך לחקיקה, וכשאנחנו בודקים חקיקה שנוגעת להתאמת שוק העבודה להורים, רואים שזה בא לידי ביטוי בעצם שני מישורים עיקריים. אחד זה חופשת הלידה. למה בעצם חופשת הלידה היא כאן? חופשת הלידה זה אחד הכלים הראשונים שנכנסו בעולם כדי לעזור להתאים את שוק העבודה לנשים, זה לתת איזה שהוא פרק זמן שאישה יכולה לקחת לטפל בילד, בלי להתנתק משוק העבודה. אני מתייחסת לחופשת לידה גמישה, כשהכוונה בעצם זה לשלושה מודלים עיקריים שהם באים לידי ביטוי יותר ויותר במדינות השונות. אחד זה בעצם חלוקה בין שני ההורים. אנחנו רואים שמגוון האפשרויות לחלק את פרק הזמן של חופשת הלידה בין שני ההורים הולך וגדל, כשזה גם, שוב, חלק האמא, חלק האבא, אבל עם הרבה מאוד גמישות של איך לעשות את זה, כשבארץ זה קיים היום באופן חלקי בחופשת הלידה.

הנקודה השנייה זה פרישה גמישה על פני זמן, של חופשת הלידה. אם כיום בישראל אנחנו מדברים על 14 שבועות שאפשר לקחת אותם אחרי הלידה, בעצם ברצף, אז מה שנכנס היום כבר במדינות שונות באירופה זה איזה שהיא אפשרות, אם יש איזה שהוא נתח של זמן, אפשר לחלק אותו על פרק זמן ארוך יותר. כלומר, נגיד שיש לי 14 שבועות, האישה מחליטה, או הגבר, שהוא רוצה לקחת 12 עכשיו, ושבועיים כשהילד יתחיל גן חובה, או כשהילד יעבור מסגרת. זו האפשרות השנייה.

המודל השלישי שיותר קשור לכאן, זה הנושא של שילוב של חופשת לידה עם עבודה במשרה חלקית. זה אומר שחופשת הלידה שלי היא נתח של זמן. בוא נגיד שיש לי 14 שבועות, אני בוחרת לקחת עכשיו 10 שבועות של חופשת לידה מלאה, את 4 השבועות שנותרו לי, אני בוחרת, או בוחר, לשלב עם עבודה במשרה חלקית. אם חצי משרה, אני אקבל חצי מדמי הלידה. אני עובדת 3/4 משרה, אני אקבל את רבע מדמי הלידה. וכאן בעצם אפשר גם לאפשר להורים להיות קצת יותר עם הילדים, אבל גם לשמור על הזיקה לשוק העבודה, כשבמדינות שבהם יש מודלים ממש מתקדמים, אז גם נותנים בעצם את האפשרות למשל שכל הורה ינצל חצי מהזמן במקביל ויעבוד ב-50% משרה. ואז בעצם הילד מקבל טיפול הורי מלא, ושני ההורים שומרים על זיקה לשוק העבודה. זה הנושא של חופשת לידה גמישה.

הנושא השני זה הנושא של הסדרי עבודה גמישים, כשכאן צריך להבדיל בעצם בין מדינות שבהם קיימים הסדרי עבודה גמישים לכלל העובדים, שזה קיים בהולנד. אני לא אכנס לזה, לבין מדינות שבהן יש הסדרי עבודה גמישים להורים. ושוב, להורים ולא נשים.

בעצם כאן בחלק מהמדינות בחוק נקבע שעובדים שהם הורים לילדים, תחת תנאים מסוימים, רשאים לעבוד במשרה גמישה, לרוב במשרה חלקית. זה קיים באוסטריה, זה קיים בפינלנד למשל. תמיד יהיו לזה איזה שהם תנאים מקדימים שזה בא ליצור איזה שהוא איזון בין הצרכים של המעסיק לבין הצרכים של העובד. למשל, מספר עובדים מינימלי בחברה, מתוך הראייה שלעסקים קטנים יותר קשה לסיים, ותק מסוים של העובד בארגון שנדרש לצורך זה וגם תנאים בהם המעסיק רשאי לסרב לעבודה במשרה חלקית, אבל עדיין החוק בכלל מקנה את הזכות לעבוד במשרה חלקית. בבריטניה יש מצב קצת שונה. שם יש מה שנקרא הזכות לבקש עבודה במשרה חלקית. בעצם החוק מקנה לעובד את הזכות לפנות למעסיק ולבקש עבודה במשרה חלקית והוא קבע את התנאים בהם למעסיק יהיה אסור לתת לו לעבוד במשרה חלקית, שזה מודל קצת בעייתי, כי זה נותן פתח להרבה מאוד שטיקים.

אני בכוונה לא עוברת על מדינות, בגלל הזמן, רק כמה בעיות. למרות שאחת המטרות של המודלים להגמשת העבודה זה בעצם קידום שוויון בתעסוקה בין גברים לנשים, זה יכול להגדיל דווקא את אי השוויון בתעסוקה בין גברים לנשים, אם לא שומרים על מצב ולא מקדמים מצב שבו גם גברים מנצלים את זה במידה שווה לנשים.

זה יוצר שני מסלולים.

בדיוק. במצב הרווח היום, ואני תוהה אם זה לא קיים ככה---

בגלל זה היוזמה של הפורום הזה היא מאוד חשובה.

זה גם השאלה להפנות, האם מי שמשתמש בזה גם בחברות ההיי-טק היום, זה לא יהיה יותר נשים. כלומר במצב הקיים בפועל, עדיין גברים יישארו לעבוד עד 20:00 ולכן אולי ייחשבו כעובדים נוחים יותר ונשים ילכו הביתה ב-16:00. זו רק שאלה לאוויר.

התנאים של האמנה מאפשרים לשני המינים.

אני יודעת שהם מאפשרים, השאלה זה מה קורה בפועל, מי משתמש בזה. גם החקיקה במדינות שונות מאפשרת לשני העובדים לצאת למשרה חלקית, בפועל יותר נשים---

דיברנו על בחירה. אם מישהו בוחר להישאר מאוחר, אז זה מתוך בחירה.

אבל את בודקת לפי יעדים, לפי תוצאות, לא לפי שעות עבודה.

אם יותר נשים מנצלות את זה, נוצרת סגרגציה של שוק העבודה בין גברים שעובדים מלא ובין נשים שמנצלות את ההטבות, לכן בחלק מהמדינות רואים היום ממש הסברה, גם לעובדים וגם למעסיקים, לגברים, לנצל יותר את זכויות ההורות שלהם, גם בחופשת לידה וגם בעבודה גמישה.

ההסברה הזאת ממשלתית?

ההסברה ממשלתית. נדמה לי שבפינלנד אתה ממש רואה בעלון של הממשלה קריאה נרגשת לגברים 'השנים של הילדים זה השנים הכי יפות', 'תהיו איתם בבית', 'אתם תפספסו את זה', וזה לא רק שם. זה שם, זה בבריטניה וזה גם בארצות הברית ובאוסטרליה, שזה לא מדינות שאתה יכול להגיד שהן אובר מסייעות להורים.

השאלה זה עד כמה זה משפיע מבחינת השתתפות בשוק העבודה. בעמוד הלפני אחרון יש נספח שזה נתונים על תעסוקה בישראל ובאיחוד האירופי. שיעורי התעסוקה של נשים בישראל נמוכים יותר מהממוצע באיחוד האירופי ונמוכים יותר גם מרוב המדינות באיחוד האירופי, אבל כשבודקים את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ואת שיעור התעסוקה, קשה לדבר על איך פקטור אחד או פקטור אחר, בודד, משפיעים עליו, כי התעסוקה של נשים מושפעת מאיזה שהוא מכלול של דברים וקצת קשה לדבר---

אני אסביר לך מה יהיה הפקטור הזה בסוף, הנושא של ההוצאות בטיפול בילדים. זה הפקטור שיעלה את אחוז ההשתתפות. אם יש דבר אחד, זה הדבר. אם היה מעונות בהיקף רחב, אז זה גם היה יכול לתת מענה.

זה בדיוק מה שרציתי להגיד. בלי לבדוק את הפקטור, לא משנה כמה שעות העבודה גמישות, חלק מהיום הילד נמצא בבית ספר, בגן בעיקר, ומישהו צריך לספק את הגן הזה כדי שאפשר יהיה לצאת לעבוד. תודה.

תודה באמת על הסקירה המצוינת הזאת, אני אתייחס לזה גם בסוף הדיון.

הישיבה היום היא הישיבה שמארחת את פורום המנהלות בהיי-טק, ולכן אני מבינה ובחלק מהנושאים אני גם מסכימה עם חברת הכנסת יחימוביץ, וצריך כמובן גם לראות כיצד מסייעים לנשים שהן במקצועות אחרים, ממעמד אחר, אבל אני חושבת שאני רוצה מאוד לברך אותך, גב' אילה סקופ, על היוזמה הזאת, כי זאת יוזמה שבאה מהשטח וזאת יוזמה שראויה לחיקוי, וכשאני עוברת על הסעיפים, אז אני רואה גם את הגישה המאוד פרקטית. מצד אחד היא באמת מאפשרת לנשים לעבוד בשעות גמישות, כאשר שבאמת מגדירים את היעדים, ומצד שני יש כאן את הדבר שאנחנו, כנשים, כל הזמן חוות, כאשר יש החלטות ויש חקיקות ואין מנגנון שידאג ליישם אותן והחלק השני של האמנה הוא בדיוק זה. אותה בדיקה שנתית של פערי השכר בארגון וכמובן שוויון ההזדמנויות. זה ממש יישום הלכה למעשה של כל התורה. אני ממש רוצה לברך ואני מאוד מקווה שזה באמת ישמש מודל. אני מתחברת להצעה של חברת הכנסת זהבה גלאון, אולי באמת לפנות בתיאום עם הרשות למעמד האישה, לנציבות שירות המדינה, אני ככה מנסה לשכלל, ולהוציא הנחיות לעובדים בשירות הציבורי. זה נראה לי דבר מאוד נכון.

אני חושבת שהצעת החוק, חבר הכנסת סער, שאנחנו מקדמים ביחד, עם מספר חברות כנסת שיש להן את ההצעה שבמקור באה מבית מדרשם של נעמ"ת וויצ"ו ושדולת הנשים. יושבת כאן ציונה קניג וגב' רינה ברטל. ההצעה הזו היא הצעה שאני חושבת שתיתן גם את הפן החוקתי, על מנת שישלים ויסדיר את יציאת הנשים לעבודה. אנחנו מדברים על נשים שנמצאות היום במעמד הביניים, נשים שבאמת צריכות לקבל את ההכרה במס וחבר הכנסת סער, אני לא אהיה, לצערי, בישיבת הפרידה ממך, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר לך את מה שאני חוזרת ואומרת כל הזמן, אתה פשוט עושה עבודה נפלאה לאורך זמן.

לא צריך להאריך. לא, לא.

כן, מגיע לו (מחיאות כפיים). אני בטוחה וסומכת שיחד אנחנו נצליח להעביר, עם הנחישות שלך, את הצעת החוק הזו שבאמת מכירה בהוצאות מס לטיפול במטפלת, או למעון.

אני מנצל את זה רק לומר תודה, חברת הכנסת אורית נוקד, שאני מאוד מאוד רוצה להביא את הצעת החוק בשבוע הבא לקריאה ראשונה. שוחחתי על זה עם יושב ראש הקואליציה, פעמיים השבוע, שוחחתי על זה גם עם אחת מיועצות שר האוצר, אתמול בערב במליאה, אבל אני אצטרך גם את עזרתכן. אנחנו נצטרך את עזרתכן. אני אדבר על זה קצת בסוף הישיבה, כי באמת בלי דחיפה מאוד מאוד גדולה זה קשה, זה דבר גדול. כמה שהדברים יותר גדולים, הם יותר קשים, אבל בתחושה שלי זה בהישג יד. אז אני אדבר על זה בסוף.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני אנסה להיות צמודה לנושא שהוגדר בישיבה לכל הנושא של התאמת עולם העבודה לנשים, למשפחה וזה גם שווה לנושא של שינוי התרבות הארגונית ולעוד הרבה מאוד מושגים.

מה שקרה במהלך השנים שהיו איזה נורמות מסוימות שבעצם היו נחלתם של נשים, אם זה בחקיקה, אם זה דפוסי התנהגות קבועים, לגבי נשים ועבודה והעולם השתנה, החל מאחוזי הנשים שיצאו לעבוד, סוג העבודה, הטכנולוגיות, השאפות, הערכים, הכול השתנה וחלק מהדברים, גם החקיקה, זה נשאר תקוע. אחת הדוגמאות בעצם המאוד בולטות זה הארכת חופשת הלידה. החוק של 12 שבועות זה משנת 53' או 56' וזה נשאר כאילו כלום לא קרה. נכון שהצלחנו, הצלחנו בשבועיים, זה החוק של היושב ראש וגם שלי ושל עוד כמה חברי כנסת, אבל כאילו המהפכה לא הגיעה בתחום הזה. הכול כאילו איזה הכתבה של מציאות של נשים וזה לא אמור להיות בצרוה כזאת, זה אמור לפעול אחרת. זה אמור לפעול ממדיניות המאקרו שיבואו ויגידו בצורה חד משמעית שהכלכלה והנשים ושילובן זה אחד היעדים שצריך להגדיר קודם כל במישור הממשלתי.

בהזדמנות הזו אני רוצה לא לדבר רק בגדול וברמה הגבוהה, כי אני חושבת שהעשייה היומיומית והדברים שבמיקרו הם דברים מאוד חשובים. זה באמת הזדמנות. אנחנו דנים בזה היום ועוסקים בזה לפעמים במהלך השנה, אבל ארגוני הנשים, בלי לציין שמות, שיושבים פה, הם הגופים שעוסקים יום יום ועושים עבודת נמלים, והייתי בהחלט זוקפת לזכותם את כל השינוי של הנשים שקרה והקדים גם אצל נשים וגם זה הקדים את כל המציאות שהיום קיימת בעולם העבודה. אנחנו נמצאים שם מבחינת נשים, מבחינת רצון, מבחינת שאיפות, מבחינת אחוזים בשוק העבודה, והמדינה או החברה נמצאת אחורה. זה בעצם ההתאמה של שוק העבודה למשפחה. זה בעצם המושג הזה, לבוא ולהגיד, בואו, שזה יהיה פרללי, שתהיה אותה נקודת זינוק, שזה יהיה שווה, שזה יהיה שוויוני. זה אמנם דורש חקיקות, הדרישה היא לא רק של מישור אחד. יש דרישה מאוד גדולה לחקיקה, להתערבות. כמו שאמרתי, חקיקה אגרסיבית בעניין הזה ואני יודעת שיש התנגדות בכל מיני חקיקות כאלה ואחרים בשל העלות הכספית, אבל יש גם צורך בהסדרים מסוימים בעבודות. זה מאוד חשוב החלק של הסדרי העבודה. זה ברמה של המיקרו היומיומית, הרמה של היצע השירותים לילדים, הרמה של להכיר בכל החלק של ההוצאות המוכרות, הרמה של הסביבה של האישה והנגישות לעבודה.

אני רוצה באמת, ברשותכם, מאחר ואני פה חברת הכנסת הערבייה היחידה, לייצג גם פלח שהוא פחות מיוצג ביום הזה, הוא יותר מופלה. אם אנחנו מדברים על שכר מינימום, 51% מהנשים הערביות הן בשכר מינימום. איפה שאנחנו ניגע ואיפה שנשים את האצבע בכל העוולות החברתיות שקשורות לנשים, אנחנו נראה שהייצוג של הנשים הערביות, על כל הסוגים ומכל האזורים, הוא הרבה יותר גדול בעניין הזה.ץ ואני רוצה להגיד דבר אחד, הסולידריות הנשית בתחום הזה היא מאוד חשובה. לדעתי היא לא מספקת. הסולידריות הנשית בתחום הזה של לבוא ולתמוך, ואני מדברת על הארגונים ועל הצלע החזקה שמיוצגת פה מההיי-טק ומכל מיני, זה צלעות וזה אזורים וזה מעגלים מאוד מאוד חזקים. במעגלים האלה אין עדיין ייצוג, אבל אני בהחלט רואה את החשיבות של האחריות של המעגלים האלה בהושטת יד והובלה של מאבקים ביחד, גם ביוזמה של צעדים. כלומר אני פה לא מורידה את האחריות מהחברה.

עיריית רהט חתמה על האמנה. יום למחרת היועצת קיבלה 50,000 שקל.

כל הכבוד, ואני רוצה להגיד לך שזה תוצאה של עשייה משותפת, ערבית ויהודית. אני יודעת כמה את, עדנה, משקיעה, ועוד הרבה מאוד נשים שקשורות ואחראיות ומובילות בתחומים האלה, שגם מושיטות יד, אבל גם מוצאות פרטנריות. ופה אני לא מורידה את האחריות מהחברה הערבית בעניין הזה, שאף אחד לא יטעה, יש לי אצבע מאשימה ביום הזה, מאשימה בעוצמה מאוד מאוד גדולה כלפי החברה שמופלית לרעה, קוראת לשוויון, מבחינתי השוויון זה ערך שלא ניתן לחלק אותו וחברה שהיא מופלית, אמורה להוביל את השוויון.

אני אספר סיפור ששמע במקרה יושב ראש התנועה שלי, ששמע על אירוע שבו הציגו חתני פרס נובל כל אחד את הסיבה או את ההישג המדעי שבגללו הוא זכה בפרס, במסגרת זמן של 60 שניות כל אחד. אם אפשר להציג נושא כזה ב-60 שניות, אני מאמין שאין נושא שאי אפשר להציג ב-60 שניות. יכול להיות שאפשר לחרוג קצת מ-60 שניות, אבל לא בהרבה.

שני משפטים לסיום. אני פשוט רוצה בהחלט לצאת היום, יחד עם כולכן, בקריאה סלקטיבית גם, אני אמנם מחויבת לנושא הנשים בגדול ולכולן, אבל בהחלט קריאה סלקטיבית לגבי נשים ערביות שמופלות, משתכרות פחות, משלמות מחיר, יותר אלימות, יותר רצח, יותר כבוד משפחה, איפה שרק נסתכל, ובהחלט לראות בעוצמה הנשית והסולידריות של הנשים כאלמנט מאוד מאוד חשוב שיכול לתמוך ובהחלט להוביל לשוויון גם בקרב הקבוצות של נשים בתוכנו.

עכשיו אני מאפשר במסגרת הזמן שציינתי לשתי יועצות למעמד האישה ברשויות מקומיות שכבר חתמו להציג את הנושא של הפצת האמנה ברשויות המקומיות.

תודה רבה. אני נוהגת לצפות בזמני הפנוי בסרטי טבע. בסרטי טבע חיות שפועלות בלהקות הן בדרך כלל יותר מוגנות מחיות שפועלות בדד. מה שקורה לנו הנשים, ובמיוחד לבעלות המקצוע כמוני, יועצות למעמד האישה, אנחנו פועלות בבדידות רבה. מונינו, רובנו, על פי חוק והחוק לא מיושם. לרובנו אין תקציב, בנגב יש 37 רשויות מקומיות, גם בדוויות וגם רשויות חלשות. יש יועצת, אין יועצת, ראש המועצה ממנה את המזכירה שלו ואומר 'יש חוק, תהיי את היועצת'.

אני יועצת דעתנית, בת 55, בתו של חבר כנסת לשעבר, שחוקק את החוק למניעת עישון, אורי סבאג, אני עובדת סוציאלית בעלת תואר שני, אני 31 שנה בעירייה והחלטתי שכמנהיגה בנגב אני צריכה לרתום סביבי גם נשים חלשות, נשים בדוויות. ואני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת סער, כשאני מגיעה ללקייה ואומרת לי שאיפה אנסנע שהיא עובדת סוציאלית שבעבר הדרכתי אותה, אומרת לי 'עדנה, רק תעזרי לנו בתעסוקה'. חבל שחברת הכנסת יחימוביץ איננה, כי כשלאישה אין פרנסה, הכול נופל. ואני אכן עוזרת לה, אני עושה חיבורים ואנחנו פותחות שם קורסים. אבל יום אחד נכנס לחיי משהו כמו קוסם. נורית אבנר, סגנית ראש עיריית רמת השרון, שולחת לי אי-מייל. אני דקה לפני ישיבת הנהלה ובאי-מייל כתוב שהיא העבירה אמנה מדהימה שמאוד מוצאת חן בעיניה, היא מבקשת ממני כחברה לעיין בה ואני יושבת מרותקת ואני מבינה שאם אנחנו נעביר את האמנה גם, אז בא לציון גואל, אני לא צריכה יותר חקיקה בכנסת. ודקה אחרי זה אני יושבת בישיבת הנהלה ומעבירה לאישה חזקה אצלנו, שהיא מנהלת כללית, את האמנה, והיא מתלהבת ואומרת 'אנחנו נעשה את זה'.

אני אתמצת. אני רוצה להגיד, בעיריית באר שבע העברנו את האמנה, לקחנו איתנו את עיריית רהט, הבדווים, הם גם חתמו, ולקחנו את היישוב שאני גרה בו, ויושבת כאן גב' רותי שטרית, היועצת, והם גם חתמו. ושלוש רשויות בנגב חתמו. תוך שבוע נכנסתי, אחרי שנים רבות שאני ביקשתי להיכנס ולא נכנסתי, לוועדת מכרזים כח אדם. איפה שרוקמים את הגובלנים. אני יושבת שם. עצם זה שאישה כמוני יושבת, כבר הגובלנים נרקמים פחות, אני גם מעודדת נשים, כשאני רואה מכרז, להיכנס ואני אומרת להם, אני אהיה שם, אני אעזור לך, אני אדאג שאם יש לך נתונים, כן תהיה העדפה מתקנת.

אני רק רוצה לציין, סליחה, שבאמנה---

עדנה, תודה, אילה, תודה. גב' נורית אבנר, יועצת למעמד האישה, בבקשה.

אני לא יועצת למעמד האישה, אני סגנית ראש העיר של רמת השרון. אני יושבת ראש מועצת נשים ועדנה היא המנהלת הכללית שלי.

תודה לך, גדעון, שאתה מאפשר לי לדבר, ואני אדבר ממש בקצרה. פנתה אליי גב' אילה סקופ, סיפרה לי על האמנה בהיי-טק ובהתלהבות שלה ובבולדוזריות שלה אמרתי לה 'עדנה, הרשויות איתך'. באתי לראש העיר שלי, אמרתי לו, 'תשמע, יש אמנה כזאת בהיי-טק', אמר לי 'נורית, לכי על זה'. ישבנו במועצת נשים יישובית, עם עורכות דין, יחד עם סגן המנהל הכללי שלנו בעירייה וניסחנו את האמנה, התאמנו אותה למה שקורה ברשויות המקומיות, כי יש כל מיני דברים בהיי-טק שלא מתאימים. הסעיף הכי חשוב היה יישום חוק מינוי יועצת למעמד האישה בכל ועדות כח אדם ברשות המקומית. אני חושבת שזה הישג מאוד גדול, שתשב נציגה בכל הוועדות ותחליט.

זאת שנת בחירות, אפשר להשתדל שזה יהיה ביותר רשויות, יכול להיות שזה יתמרץ.

זה לדעתי הסעיף הכי חשוב בהתאמה של זה לרשויות המקומיות. ומפה העברתי את זה לגב' עדנה סבאג, העברתי את זה לגב' מרית דנון, העברתי את זה לשלטון המקומי, ליועצת לקידום מעמד האישה בשלטון המקומי ואמרתי 'חבר'ה, בואו תצטרפו'. רעננה מצטרפת, הרצליה מצטרפת ועוד הרבה רשויות נמצאות בטיפול. שאפו לך, אילה, על כל מה שעשית ועל כל מה שאת עושה.

תודה לך, חבר הכנסת גדעון סער, שאתה איתנו, ואתה ממשיך להיות איתנו. רק ב-25 בנובמבר ישבנו כאן בוועדה, הבאנו לך מרמת השרון עצומה שחתומה על ידי 10,000 תושבים. אני מאוד מקווה שאתה תעביר את זה הלאה, לחברת הכנסת ליה שמטוב, שמחליפה אותך. אתה עמדת בכנסת והצהרת לפני כל המליאה שאתה לוקח את האג'נדה הזאת וזאת תהיה תכנית העבודה. אני מאוד מקווה שזה יעבור הלאה.

נושאים של מניעת אלימות, זה נושא נפרד בפני עצמו. רק לומר שהיום אנחנו גם נעביר, יחד עם חברת הכנסת נאדיה חילו, כי לא הזכרתי את זה קודם, בגלל שזה לא היה קשור לשוק העבודה, גם חוק בקריאה שנייה ושלישית שנוגע למניעת אלימות, שמחייב לשמוע מי שמבקש צו הגנה, לפני שדוחים בקשה. כי היום אפשר לדחות בקשה במעמד צד אחד ויכולות להיות לזה תוצאות מאוד מאוד טרגיות.

אבל אם ציינת את הנושא שלא קשור לנושא הדיון, בטוח סיימת את נושא הדיון, לכן אני עובר---

אני רק רוצה להגיד לך הרבה הרבה תודה ואני מקווה שאתה תישאר בוועדה.

זה הוועדה היחידה שהחברות שלי בה בטוחה, אני חבר בה מהיום הראשון שלי בכנסת. הדוברת הבאה היא חברת הכנסת לשעבר גילה גמליאל, כשהיא היתה יושבת ראש הוועדה, גם הייתי חבר נאמן בוועדה ואני בהזדמנות הזאת רוצה להודות לך, גילה, גם על התקופה שעשית כאן, גם על היוזמות, והעברת חוקים בתחום הזה. לי באותה עת היה מאוד חשוב שהליכוד ייכנס לנושא של מעמד האישה, יקבל את הוועדה הזאת וזה גם חשוב היה לי בקדנציה הזאת וגם שהגעת היום. אז בבקשה.

תודה. אני חושבת שהעבודה שלך ניכרת לא רק בעשייה ולא רק בדיבורים, אלא גם במעשים. יש הרבה תוצאות בקדנציה שלך, תבורך. ואני אומרת שהיעד שלנו, שלא נשב כאן רק נשים, כן ירבו, שבפעמים הבאות ישכילו ויבינו שהמטרה היא מטרה חברתית כללית ושיהיו פה כמה שיותר גברים ושננהל את הישיבות האלה, כן, נציין תמיד, את יום האישה הבינלאומי עם יותר גברים שיישבו כאן איתנו.

אני חושבת שבפן החקיקתי אכן יש התקדמות במהלך השנים. יחד עם זאת, כשביקרתי בעבר בדרום קוריאה ושם ראיתי שרה לקידום מעמד האישה, אני חושבת שזה יהיה בעצם השינוי גם התפיסתי וגם החברתי בכל מה שקשור לאכיפה, כי כאן מהות הבעיה, כשאנחנו באים לדבר כאן על כל הנושא של עבודת נשים, אז צריך ליישם את זה קודם כל במשרדי הממשלה ושם להטמיע את זה בקרב העובדים, גם את השוויון בכל מה שקשור לשכר ולתנאים. לצערנו, הכל מתחיל מלמעלה ושם זה מחלחל כלפי מטה וכשאנחנו רוצים לבוא ולטעון ולדרוש, אז התקדמנו ויש לנו אכן מנהלת כללית לקידום מעמד האישה, אבל לטעמי זה מה שיוכל גם בפן החשיבתי, אבל גם בשורה התחתונה, שבה מהממשלה זה יהיה כתפקיד ייעודי, יישומי, על מנת לקדם את הדברים האלה.

אני רוצה לברך על עצם העניין של הוצאה מוכרת לצרכי טיפול בילדים, לנשים עובדות. אני חושבת שזה יהיה השינוי המשמעותי שיעודד יותר נשים, בעיקר בחתכי הגילאים של הפוריות, להשתלב בעבודה, מכיוון שהעלויות הן מאוד מאוד גבוהות. היום, עם השינוי של חוק מס הכנסה שלילי, זה גם החוק של חבר הכנסת סילבן שלום, שיכול לקדם ולעודד את העניין, ואני רוצה לברך אתכם על עצם הנושא של המשך קידום הפיילוט שהתחלנו אותו עם כל ארגוני הנשים שנמצאות כאן היום וגם יהיה ניתן לשנות אותו.

אני רוצה לומר לכם רק הערה ואנקדוטה אחת קטנה לגבי נושא של שריונים. לצערי גברים מנצלים את נושא השריון גם בנושא של חברות הכנסת בלשריין מקום אחד בודד במקומות הריאליים וזה יוצר בדיוק את ההיפך של ליצור תחרות בין אותן נשים מתמודדות. אני חושבת שבמן הראוי שבמידה ומייצרים שריונים, זה יהיה בין מקום אחד לשניים, או אחד לחמישה. זאת התפיסה שצריכה להיות בהיבט השוויוני, ביחס של הנשים בחברה, ואז באמת לשריון יהיה טעם, אחרת הוא רק יוצר את הפעולה ההפוכה.

דבר אחרון שאני רוצה לומר, דיברו כאן על הורות וזה לא כל כך קיבל ביטוי בשיח כאן היום, מלבד העבודה הנפלאה שעשו כאן במרכז מחקר ומידע של הכנסת. אני חושבת שצריך להסתכל על זה בכל ההיבטים, בהיבט של השותפות בפן של ההורות, למרות שעדיין אני לא לוקחת בו חלק, אבל אני אומרת שגם לגבי נשים שהן גרושות, יש מן הדין לתת את הדעת למשמורת משותפת בפן של הילדים ועוד חזון שכולנו נצטרך לתת את דעתנו בו ולהתקדם הלאה.

אז אני רוצה לברך את כולם. חבר הכנסת סער, יישר כוח, ויש עוד עבודה מרובה מאוד.

שוב תודה לגב' גילה גמליאל. אני לא יכול להגביל יושבת ראש קודמת.

אני חושבת שאנחנו מדברים פה על סוג של מהפכה, על שינוי תודעתי ואי אפשר להשאיר את הדבר הזה לשוליים של חברות היי-טק שממילא נתפסות בחברה כבעלות מודעות, או לרשויות מקומיות בודדות. אני חושבת שצריכה לצאת פה מהוועדה, חבר הכנסת גדעון סער, קריאה לנציב שירות המדינה וליושב ראש השלטון המקומי כדי להחיל את הדבר הזה על שני הגופים שהם המעסיקים הגדולים במשק.

אני נמצאת פה כיושבת הרשות לקידום מעמד האישה, אבל אני גם אזרחית במדינת ישראל שהתחילה לעבוד במשרדי ממשלה מגיל 20 ועד היום, ואני רוצה להגיד לכם, יש משהו שלא מדברים עליו. הוא משהו סמוי. האישה במקומות העבודה, אני מדברת עכשיו על הניסיון שלי, היותה אישה במקום עבודה זה סוג של כתם, לא מדברים עליו ואני שומעת לפעמים מנהלות במשרד שלי שאומרות, מנהלות מאוד פמיניסטיות ומאוד מודעות ואומרות 'אני צריכה מענה בשעה 21:00 בערב ואישה שהולכת ב-16:00 לא יכולה לתת לי את המענה הזה, אז אני אקח גבר', וזה בעיניי מזעזע. ובמקומות האלה אנחנו רואים שבטופ של הטופ נמצאים בדרך כלל גנרלים שהגיעו מתרבות מאוד מאוד של צבא ששם לעשות ישיבה בשעה 12 בלילה זה משהו מאוד מאוד רגיל, ולצערי נשים לא יכולות להישאר, וחבר הכנסת גדעון סער---

את זימנת הרבה ישיבות בשעות האלה.

בדיוק על זה אני הולכת לדבר. חבר הכנסת גדעון סער היה איתי ביחד בלשכת ראש הממשלה ושם לעשות ישיבה ב-12 בלילה, ב-2 בלילה, זה היה חזון נפרץ מה שנקרא. כמה נשים יכולות לשבת שם במקומות האלה? והאישה תמיד נתפסת, לא אומרים את זה בקול רם, כעובדת סוג ב', והגבר, שיכול להישאר עד 2 בלילה, הוא גם עושה הפסקת צהריים ל-4 שעות, וזאת שהיא נחשבת עובדת סוג ב', היא אוכלת סנדוויץ' ביד אחת וביד השנייה טלפון וביד השלישית כותבת מזכר. לכן אני אומרת, בלי ששירות המדינה יוביל דבר כזה והרשויות המקומיות, אנחנו נעשה מהפכה בשוליים וזאת לא הכוונה.

אני חברת פורום עורכות הדין ואני חברת מועצת העיר מודיעין, אחת משתיים, מתוך 15 חברים, ואני רציתי באמת בגלל שמדובר בשוק העבודה הפרטי, לספר על מגזר שלא חושבים שהוא מופלה, אבל הוא מגזר מופלה, וזה מגזר עורכות הדין. אותי לא קיבלו לעבודה בתור אמא, כי אמרו לי ש'אצלנו המינימום עובדים עד שש בערב' והם כבר החליטו, במקומי, מתי נוח לי ואיך נוח לי.

הדברים האלה, לצערי הרב, לא השתנו. ובעזרתו האדיבה גם של השר שטרית, אם אני לא טועה, לפני מספר שנים, הוסיפו לנו את המשמרת השנייה. ואז גם מחייבים אותנו להופיע בחמש אחרי הצהריים וגם דופקים את עורכי הדין, לא רק את עורכות הדין. וזו בעיה אמיתית. את האמנה של הגב' סקופ אני ניסיתי כשהייתי יושבת ראש הוועדה לקידום עורכות הדין להעביר ב-vice-versa במשרדים גדולים. הסתכלו עליי כאילו יצא לי בורג מהראש. אני אומרת את זה בצורה הכי בוטה. לא אהבו את זה, לא אהבו את הרעיון, אבל אני לא אומרת נואש. לפחות דבר אחד אני מתכוונת לעשות עוד היום, לדבר עם ראש העיר שלי ולהביא לו את האמנה ולראות איך אנחנו, בשלב ראשון, מנסים להעביר את זה במודיעין.

תודיעי לנו בשבוע הבא, אם תהיי כאן, בפרידה ממני, אם הוא חתם או לא.

בסדר, ואני יכולה להגיד לך שבמודיעין יש מועצת נשים, ובטופ של הניהול הבכיר יש יועצת משפטית, גזברית, סגנית גזבר, סגנית מהנדס עיר. יש בשדרת הניהול לא מעט נשים ואני מאוד מקווה שנצליח להעביר את זה שם וגם לפורום עורכות הדין אני הולכת להעביר את האמנה ולחשוב איך אנחנו מקדמים את הנושא אצלנו.

תודה, סיגלית, ויישר כוח ותעדכני אותי באמת מה קורה במודיעין.

אני מברכת אותך, כבוד היושב ראש ואם אני מתחברת לדברים של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, אז מבחינתנו כל יום זה יום הולדת, כי אני פה על בסיס שבועי, דו-שבועי, בוועדה הזו ואנחנו כל הזמן מקדמות חוקים שיקלו קצת, עד כמה שאפשר, את החיים של נשים, לא רק נשים עובדות, אבל בעיקר. ועדיין אני חייבת להצביע על הנקודה הבעייתית שאנחנו עדיין רואות בה קושי וזו בעיית האכיפה. שוב. אנחנו אומרות את זה הרבה, אבל אני אגיד את זה על הבמה הזו עכשיו; חוקים יפים יש, אכיפה בעייתית. ופה המקום להזכיר את הקמת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שאנחנו היינו מיוזמות החוק הזה. יושבת פה עורכת דין ציונה קניג שהיא הנציבה הארצית החדשה, והנציבות הזו בהקמה, ואני כולי תקווה שמפה תבוא הבשורה לאכיפה.

ועכשיו במעבר חד לעניין שלנו. אנחנו מקדמות בשדולה בדיוק את הנושא של איזון בין עבודה ומשפחה, work life balance זה נקרא והרעיון הוא ליצור מקומות עבודה ידידותיים למשפחה. הרעיון הוא ליצור אותם בכל הסקטורים ובכל התחומים, היי-טק, תעשייה, בכל מקום, מדברות על זה שזה נכון לעובדות ולעובדים, כי זה גורם להם להיות עובדים יעילים יותר, חרוצים יותר, להיות יותר עם המשפחה שלהם. גם למעבידים זה שווה, כי זה עושה את העובדים שלהם אפקטיביים ולא מורחים זמן.

וזה המקום גם להזכיר שאנחנו מקיימות כנס בנושא הזה ב-31 במרס. הזמנות עוד תקבלנה, בדיוק על איזון בין עבודה ומשפחה, על מקומות עבודה ידידותיים וזה השינוי החברתי שאנחנו רואות כמשהו שילווה אותנו הרבה בשנים הקרובות. תודה.

אני מצטרפת לכל הברכות של החברות. האמת שמאוד רציתי לדבר על הנושא של הרשויות המקומיות, מאחר וזו שנה של בחירות ברשויות המקומיות ואני לא ידעתי על הצעת החוק של חברת הכנסת טרטמן, אבל אני חושבת שזה מאוד משמעותי איך אנחנו, כל מועצות הארגונים, כל מועצת ארגוני הנשים, נכנסת לנושא הזה יחד איתך, גדעון, יחד עם חברות הכנסת, אולי כל אחת במפלגה שלה, איך אנחנו עושות את זה שנשים יהיו במקום ריאלי. זה דבר מאוד חשוב.

לנושא שפעם ראשונה אני שומעת את גב' אילה סקופ. מאוד התרשמתי. אבל יחד עם זאת אני מתחברת גם לחברת הכנסת שלי יחימוביץ שיש בעיה אצל נשים שעובדות, מנקות, גם במספרות, כל המגזר הזה, אני חושבת שאתן יכולות להתחבר.

צריך להתחיל באיזה שהוא מקום.

אני באה פשוט מעולם עבודה, הכשרות נשים, עשינו מאות בנעמ"ת ומה שהיה שכל הזמן דיברו על זה שאין מישהו שיגן על החלשים ואם אתם תוכלנה להיכנס אליהן ולעזור להן ולסייע להן, גם במפעלים, גם ברשויות, אני חושבת שכל הכבוד יהיה לכם.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, ולהעמיד את הנושא של נשים בעולם העבודה במרכזו של היום המיוחד הזה, שבו אנחנו מציינים את יום האישה הבינלאומי.

אני רוצה לברך אותך, גב' אילה סקופ, על האמנה, יחד עם חברותייך, המנהלות בהיי-טק, ואני מבקשת להזכיר שבימים אלה מקדמת נעמ"ת אמנה בדבר התאמת עולם העבודה להורות, אמנה שעליה חתמו יושב ראש ההסתדרות, מר עופר עיני, ומר שרגא ברוש מהתאחדות התעשייה והמסחר ויש לכך ערך ומשקל. ואני כאן קוראת לכל הנשים, לכל הארגונים ולכל הקבוצות שדיברו על אודות האמנה, אודות התאמת עולם העבודה, בחינה של הזוויות השונות שנפרשו כאן בפנינו, להתאחד יחד ולבדוק כיוון. אם נקדם את האמנה בעולם ההיי טק ונקדם את האמנה לטכנולוגיה הנמוכה, היא גם תחלחל ותגיע ותחזק את אותן נשים שגם אודותן דיברה חברת הכנסת שלי יחימוביץ. ואם פעם דיברנו על ניפוץ תקרת הזכוכית, אז הפעם נדבר על חיזוק רצפה, האדמה שמתחת לרגליהן של הנשים לטובת כולנו. תודה רבה.

אני גם בפה בכנסת, בוועדה לקידום מעמד האישה, אני מרגישה מופלית לרעה, לצערי. אנחנו הוזמנו להשתתף בדיון הזה. שאלתי, אנחנו נשתתף בדיונים? אמרה לי כן, אני לא יודעת משום מה השם שלי לא היה שם? למה לא נותנים לדבר?

לא, לא. קודם כל כי למיטב ידיעתי לא ביקשתם. כאן יש לי את הרשימה של מי שביקש ולפי זה אני מחליט. אבל כדי שלא תיווצר חס וחלילה תחושה כזאת, זה בוודאי בלי כוונה. בבקשה, גברתי, אנא, שבי ליד השולחן. יושבת ראש הנבחרת של מועצת הנשים בחורפיש, בבקשה.

אני יושבת ראש מועצת הנשים, נבחרתי לפני כמעט שנה. אני רוצה להרחיב על עבודה שאנחנו עושים במועצת הנשים. חשוב לציין שאנחנו כולנו 15 חברות עובדות בהתנדבות, אבל עולים פה דברים מאוד מאוד יפים ומרשימים, אבל אני, אישית, עליי מכבידים. מדברים פה על ייצוג בהנהלה. אנחנו קודם כל כנשים דרוזיות, אנחנו רוצות קודם כל לצאת לעבודה, אנחנו רוצות לעבוד קודם כל, אחרי זה נגיע להנהלה וכל שאר הדברים.

אני רוצה לציין כמה דברים. אני רוצה לציין את היעדר אזורי תעשייה ביישובים הדרוזיים בפרט ובמגזר הערבי בכלל, היעדר תחבורה ציבורית שזה מקשה מאוד על אנשים לצאת למקומות עבודה מחוץ ליישוב, היעדר מסגרות שמטפלות בגיל הרך, דבר שמקשה על אימהות להשתלב בשוק העבודה. אני רוצה לציין ש-20% מהנשים האקדמיות במגזר הערבי עובדות במשרה חלקית בגלל היעדר מסגרות לילדים וכ-27% מהנשים האקדמיות לא עובדות בכלל, מאותה סיבה.

אני רוצה להגיד שאנחנו מרגישות באמת שהממשלה הנוכחית, ולאו דווקא הנוכחית, אלא כל ממשלות ישראל לדורותיהן לא עושות די על מנת לשלב את הנשים הדרוזיות בפרט והערביות בכלל במגזר התעסוקה.

דבר אחד, בכפר שלנו הנשים או הכשירים לעבודה הם בין הגילאים 18 עד 60 והם מהווים כ-85% מכלל האוכלוסייה, מתוכם 50% נשים, נשארו 35% שהם הכוח העובד, מתוכם 5% סטודנטים וחיילים, ויש בתוך היישוב שלנו 11% אבטלה, נשארו 19% שהם הכוח המפרנס. 19% מפרנסים 100% מכלל האוכלוסייה. האחוז הזה לא משקף את כל היישובים הדרוזיים, היות וביישובים אחרים יש נשים שבאמת יוצאות לעבודה. מצב זה, אני חושבת, בלתי אפשרי ובלתי מתקבל על הדעת בעידן שכולו הוצאות והמצב הכלכלי הוא קשה ביותר. אם ייוצרו מקומות עבודה בתוך היישובים ומחוץ ליישובים, אני חושבת שהבעיה הזאת תיפתר ואמהות תוכלנה באמת לצאת לשוק העבודה ותוכלנה לגדל גם סטודנטים מעולים, גם חיילים וקצינים גאים שישרתו את המדינה בצורה יפה ובזה אני מסיימת.

אני רוצה רק לציין בנושא הזה, אנחנו קיימנו לפני שלושה שבועות דיון כאן בוועדה בנושא תעסוקה במגזר המיעוטים. קיבלנו החלטה להמשיך בסדרה של דיונים שבכל נ ושא נטפל באספקט שונה, למשל הנושא של תחבורה. לקחת מרכיב-מרכיב ולטפל בו ולשתף בו גם את השלטון המקומי מכיוון שחלק ממה שלמדנו מהמנהל הכללי של משרד התעשייה והמסחר והתעסוקה שהשתתף בדיון, שגם תקציבים שהוקצו לנושא הזה לא נוצלו, בגלל אינטרקציה לא נכונה, בוא נקרא לזה, בין השלטון המקומי במגזר המיעוטים לבין השלטון המרכזי. אני רואה בנושא הזה חשיבות מאוד גדולה, גם לאינטגרציה של מיעוטים בחברה וגם למעמדה של האישה בתוך החברה הערבית ובתוך החברה הדרוזית. אני רואה בעניין הזה נושא חשוב ואם אנחנו מתייחסים לבעיה של העלאת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, איפה שיש למדינת ישראל לתת את ההתקדמות הגדולה ביותר, זה בקרב נשים במגזר המיעוטים וגברים במגזר החרדי. אלה שני המקומות שבהם יש את הדרך הכי גדולה לעשות. אני כמובן מתכוון להמשיך לטפל בזה, אני מתכוון גם בחפיפה שלי עם יושבת ראש הוועדה הנכנסת, להעלות את הנושא הזה, כי אני רואה בו חשיבות גדולה וגם קיבלנו איזה שהוא מתווה איך אפשר להמשיך.

אני רוצה להודות קודם כל לחברת הכנסת זהבה גלאון. היא היתה חברת הכנסת היחידה שנשארה איתי מתחילת הדיון ועד לסופו. גם הכרת לי את גב' אילה סקופ.

זאת סיבה.

ואני רוצה להודות לגב' אילה סקופ, לגב' מלי אלקובי, לפורום מנהלות בהיי-טק. היוזמה שלכן היא יוזמה בעלת חשיבות אדירה. עלו כאן גם נקודות אחרות, זה לא בא לפגוע. בכלל אנחנו חיים בחברה מורכבת, אבל אני מקווה שדבר אחד ברור שכבר השגנו, שכל מי שיושבת או יושב כאן הוא מהיום שגריר או שגרירה של המהלך הזה שלכן ואולי גם מקרב מי שרואים אותנו בבית, כי בכל זאת אנחנו משודרים. תתפלאו, יש כאלה שצופים וצופות. ובוודאי אם הצלחנו בזה לתרום למודעות של הנושא הזה, לא בפעולה חד פעמית, אבל בפעולה ראשונה, זה דבר חשוב ביותר.

אני לא רוצה יותר מדי לדבר על הנושא שדובר עליו. אני חושב שזה לא רק אפילו נושא של שוויון הזדמנויות למי ששוויון הזדמנויות לא מספיק חשוב בשבילו, זה גם נושא של איכות חיים. זה גם נושא של איכות חיים בחברה בכלל והתפקיד שלנו הוא, כוועדה, אחת התפקידים המרכזיים שאני כל הזמן ציינתי, הוא למתוח גשר של שוויון מעל הבדלים שקיימים. חלק מההבדלים הם הבדלים שקיימים מהטבע, נושא של לידה, נושא של הריון. חלק מההבדלים הם הבדלים שהציביליזציה יצרה ועדיין לא שינתה, כמו תפקודים הוריים שונים, והתפקיד שלנו הוא למתוח גשר של שוויון מעל ההבדלים.

דיברתי על הנושא ודובר פה גם על ידי דוברות אחרות, נושא של הוצאות טיפול בילדים. אם רוצים לעשות שינוי, לדחוף עשרות אלפי נשים, ואני לא נוקב סתם במספר, זה אחרי הרבה ישיבות שקיימנו כאן בנושא הזה, לשוק העבודה, ועוד בערך כמספר הזה ממשרה חלקית למשרה מלאה, זה המהלך שצריך לעשות אותו. אנחנו תקופה מאוד ארוכה היינו בהידברות עם האוצר, לא הצלחנו להגיע להבנה. השאיפה שלי להביא את זה בשבוע הבא לקריאה ראשונה. זה מקום שמעולם לא היינו בו בעבר וזה ייתן במינימום של המינימום דין רציפות וישים אותנו במקום אחר גם לצורך יכולת להגיע לפשרה או הבנה עם האוצר סביב הנושא הזה.

אנחנו, כשאני אומר 'אנחנו' כי יש חמישה מציעים ומציעות, שהצעת החוק שלהם כאן אוחדה להצעה אחת, חברות הכנסת זהבה גלאון, אורית נוקד ורונית תירוש וחבר הכנסת אורי אריאל ואנוכי, אנחנו צריכים כאן את העזרה. יש פה גם חברות במפלגות שונות שיכולות לעזור לנו מול הנבחרים והנבחרות, וגם כאלה שהן לא חברות בשום מפלגה, בלי דחיפה חזקה, בלי שתהיה תחושה שזה חשוב לציבור, יהיה קשה מאוד לעמוד מול לחצים של משרד האוצר, שתמיד מנסה ומצליח במשך עשרות שנים, להדוף את החוק הזה. אני מקווה שנצליח להגיע לזה בשבוע הבא ואנחנו צריכים עזרה. אני מקווה, אז אני עוד לא סגור על זה לחלוטין, אני רוצה שזה יהיה ביום שני הבא, ואני עוד לא אומר שזה יהיה ביום שני הבא, זה תלוי. בדרך כלל אני משתדל לא להעלות דברים כדי שהם ייפלו, אני מעדיף שהדברים יעברו, אבל אנחנו צריכים רוב מיוחס, לא רק רוב. אנחנו צריכים - אחד, שיהיה רוב ושתיים, מכיוון שזו הצעת חוק תקציבית והממשלה בשלב זה מתנגדת, שיהיו למעלה מ-50 תומכים נוכחים מצביעים באולם. ביחד זה לא קל. עשינו את זה עם הארכת חופשת לידה, למרות שהאוצר התנגד, ואני מקווה שנצליח לעשות את זה גם פה.

צריך ללמוד את המסמך שגב' אורלי אלמגור-לוטן הכינה וממנו לשאוב רעיונות מה ניתן לעשות. אני לא רוצה כרגע לשלוף דברים מהמותן, זה נושא מאוד מורכב. נדמה לי שבשוק הפרטי עדיף ליצור מודלים וולונטריים מאשר מודלים חקיקתיים, ולכן הערך של מה שאתן עושות, מכיוון שאסור לגלוש למצב שבו נעמיק את חוסר השוויון על ידי יצירת שני מסלולים של תעסוקה. לכן כאשר בא מעסיק ומקבל את הדבר הזה על עצמו, זה דבר הרבה יותר עם עוצמה בעיניי. יכול להיות שכאשר נלמד את הנושא, או חלק ממנו, נגיע למסקנה שצריך לעגן בחקיקה. צריך לראות את הדברים וגם ללמוד מהניסיון של מדינות אחרות, איך זה עבד שם בפועל. לא רק מה החוק, שזה חשוב, אלא מה היו התוצאות של החקיקה.

עכשיו שלוש הודעות. אחת, כניסה ליציע המיוחד בדיון של המליאה בחוקים ובדיון המיוחד היום בנושא יום האישה הבינלאומי. יש לנו מספר חוקים שאנחנו מעבירים כפי שציינתי. מי שרוצה להשתתף ויכולה להישאר, צריכה להירשם אצל אריאלה והיא תסדיר את הכניסה ליציע המיוחד. שתיים, אני מזכיר עוד פעם את התערוכה של נשות חורפיש, כאן בחוץ, בסמוך לאולם. ובאמת אני מודה לכולן על המחמאות, בשבוע הבא אני נפרד, ביום שלישי, אז אני רוצה להתייחס וגם להודות לכל מי שנמצאת כאן על שיתוף הפעולה במשך כל התקופה, אז את זה נעשה כבר בשבוע הבאה.

תודה לכולכן. להתראות.




הישיבה ננעלה בשעה 13:10