הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לעניני מעמד האישה) (תיקון - מינוי, כשירות ותקציב), התשס"ז-2006

5
הועדה לקידום מעמד האישה
27.2.2008


הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 116
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, כ"א אדר א' תשס"ח (27.2.2008), שעה 9:45


ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק הרשויות המקומיות(יועצת לענייני מעמד האישה) (תיקון – מינוי, כשירות ותקציב), התשס"ז-2006, של חה"כ נאדיה חילו, חה"כ יורם מרציאנו, חה"כ זאב אלקין, חה"כ יגאל חסון, חה"כ קולט אביטל, חה"כ גדעון סער, חה"כ מגלי והבה, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ זהבה גלאון (פ/1699)

חברי הוועדה: נאדיה חילו – מ"מ היו"ר
משה גפני
עמירה דותן
מרינה סולודקין
ליה שמטוב

עו"ד הראל גולדברג מרכז בכיר באגף הממונה על השכר, משרד האוצר
יעל טייב משרד הפנים
עו"ד מרגלית בוטרמן יועצת משפטית, משרד הפנים
מרים שכטר הממונה על שיוויון בין המינים, משרד החינוך
מרית דנון מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
רותי סופר יועצת למעמד האישה בעיריית לתל אביב-יפו
חוה מוסקוביץ יועצת למעמד האישה, בית אל
סלוה מסארוה יועצת למעמד האישה, טייבה
אורנה מגר יועצת למעמד האישה, מודיעין
אורית זוארץ חברת הנהלה שדולת הנשים
עו"ד אוה גרה שדולת הנשים
עו"ד מאירה בסוק נעמ"ת

עו"ד תמי סלע

אריאלה אהרון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ



הצעת חוק הרשויות המקומיות(יועצת לענייני מעמד האישה) (תיקון – מינוי, כשירות ותקציב), התשס"ז-2006, של חה"כ נאדיה חילו, חה"כ יורם מרציאנו, חה"כ זאב אלקין, חה"כ יגאל חסון, חה"כ קולט אביטל, חה"כ גדעון סער, חה"כ מגלי והבה, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ זהבה גלאון (פ/1699)

בוקר טוב, אני מבקשת לקשור את האירוע שהיה שלשום, גם לי נודע שלשום לגבי חוק היועצות וחוק הכללי שמביאים במשרד הפנים, חוק הרשויות המקומיות, שהולכים להביא את חוק הרשויות וסעיפים מסוימים, כ- 100 הקשורים לנושא נושאי משרה, שטוב מאוד שהיועצים המשפטיים הסבו את תשומת לבי, כי אני לא הייתי ערה לכל פרטי הפרטים בחוק הזה, שאם יאושרו הסעיפים האלה כפי שהם מוצגים, המשמעות היא שתהייה פגיעה מאוד קשה, עד כדי ביטול חוק היועצות שנחקק בשנת 2000, וזה ברור שזה אומר שהחוק שלנו שמתבסס על תיקון החוק משנת 2000, גם הוא יתבטל.

אנחנו ב- SOS הזעקנו, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו, שלא נתנה לי, ולומר גם למרית דנון ולכל צוות היועצות שממש התארגן בהתראה מאוד מאוד קצרה, אני יודעת שהוצאתי אותך מרית דנון מיום עיון חשוב, והפכנו את כל העולם כדי להוציא דוא"ל דחופים ולהודיע לכל היועצות, התייצבה קבוצה מאוד גדולה של יועצות, אני רוצה להודות ואני חושבת שההתייצבות עשתה את שלה, כלומר עצם הנכוחות שם, וגם שלפני זה, אני לא הזהרתי, אבל העברתי מסרים שמגיעה קבוצה ושזה בל יעבור ולא ניתן, הנוכחות שם, וכבר לפני שפתחו את הדיון הנושא היה בשל, שמתם לב שהנושא היה כבר בשל ואחרי שלושה ארבעה משפטים כבר היתה הכרזה מאוד ברורה שחוק היועצות לא יפגע בשום פנים ואופן, וזאת גם אם יצטרכו לשנות נוסחים כאלה ואחרים. אני רוצה להודות באופן אישי לרשות למעמד האישה, למרית דנון ולכל היועצות, אלה שפה ואלה שלא נמצאות כאן, אני חושבת שההוכחה בחוק הזה וההתייצבות היא מחזקת ומראה שאם פועלים בלובי של יועצות, לא רק בסוגיה הזאת, אלא בסוגיות אחרות, התוצאות וההצלחות תמיד אפשריות.

כעת לפני שאנחנו עוברים להמשך הדיון, ומטרתנו היום לסיים את החוק הזה, ולהביא אותו להצבעה בקריאה ראשונה ביום האישה הבינלאומי, מאחר שלא תמיד נוכחים אותם הצוותים פה, ואנחנו קיימנו שלוש או ארבע ישיבות, ודנו בסעיפים והתקדמנו, אני ליועצת המשפטית לעדכן לאן הגענו, אני מציינת שהסעיפים שאנחנו סגרנו אותם ודנו בהם לא נפתח אותם לדיון בשום פנים ואופן, גם אם יועצות שלא היו פה ודעתן אחרת, זה בלתי אפשרי בזמן הקצר שנותר לנו, אנחנו חייבים לסיים את הדיון בשעה 11:00 כי נפתחת המליאה, אלו הכללים פה.

אחרי שתמי סלע מעדכנת את הסעיפים שנסגרו, ישנה נקודה אחת או שתיים שנשארו פתוחות ואותן נסכם, ונסכם מבחינת מה שקודם, ונגיע לנקודה שהגענו לסעיפים שעדיין לא דנו, נפתח אותם לדיון בהנחה שכל אחד שינסה לקצר ולא לחזור על אותם דברים שמעלים פה בסיכומים כדי להגיע למטרה שהצבתי לישיבה הזאת, כלומר לסכם את החוק ולהביא אותו למליאה ביום האישה הבינלאומי.

למעשה עברנו על הסעיפים בדיונים שהיו עד עכשיו, יש כמה נקודות שנשארו בחלק מהסעיפים וצריך לקבל הכרעה, אני חשבתי שאפשר לקרוא את החוק אחרי כל התיקונים שנעשו, אני אציין לגבי הנקודות שנותרה בהן קבלת הכרעה, אציין מה השאלה שצריך להכריע בה, אבל בעצם עברנו על הכל, אם יש הערות לגבי עניינים שדנו בהם ומצינו אותם אין מקום לפתוח, אלא אם יש הערה מאוד אקוטית נאפשר לשמוע, זה המקום שהגענו אליו.

אני קוראת מהנוסח שהונח והוא בעצם החוק שקיים עם התיקונים המוצעים כרגע. כלומר הנוסח המשולב.

שינינו "ליועצת לקידום מעמד האישה", זו ההגדרה, מועצת נשים סיכמנו על מועצה או גוף אחר, יהיה אשר יהיה, המייצג את מי שפועלים לקידום מעמד האישה בתחום הרשות המקומית, או הפועל לקידום מעמד האישה בתחום הרשות המקומית.

רשות מקומית והשר – אין פה שינוי.
"חובת מינוי ליועצת לנושא מעמד האישה – סעיף 2
רשות מקומית תמנה יועצת לקידום מעמד האישה לרשות המקומית, היועצת לקידום מעמד האישה תבחר בדרך של מכרז, ומנויה יוצג בפני מועצת הרשות המקומית.
מונתה יועצת לקידום מעמד האישה, תודיע על כך הרשות המקומית לשר ולרשות לקידום מעמד האישה, ותעביר להם עותק של כתב המינוי.
היקף המשרה של היועצת לקידום מעמד האישה יקבע בהתחשב בין היתר במספר התושבים ובמספר הישובים שבתחומה של הרשות המקומית"

אלו דברים שכבר דנו בהם ובעצם זה הנוסח שמשלב את כל התיקונים.

אני אסביר את הנקודה הזאת, אנחנו תחילה בחוק הבסיסי שמנו מספר תושבים, הגדרנו עד מספר כזה וכזה יהיה חצי מתקן, אבל מתוך הנחה שבשטח, אם בחר ראש רשות, אפילו אם היא קטנה לשים את הנושא בפוקוס רציני, ולתת גם עם מספר תושבים פחות, חצי משרה או משרה או שלושת רבע, אמרנו עד רבה נעודד את זה ולא נרצה לבלום אם הוא בכל זאת רוצה להקציב משאבים, ולכן סגרנו את זה בכללי והשארנו גם את האופציה הזאת.

סעיף קטן (ה) – בו יש עדיין שתי נקודות שצריך להכריע בהן, בגדול סוכם כאן עם משרד האוצר אתמול בעקרו:

"הדרגות הצמודות למשרת היועצת לקידום מעמד האישה תהיינה מקבליות לדרגות הצמודות כדין למשרת" כאן יש דבר שלא הכרענו בו, מנהל מחלקה או מנהל אגף שזה מובן של הבכירות, העלויות, זו לא החלטה משפטית, זו החלטת מדיניות, פה משרד האוצר הציג את עמדתו אבל הוא תומך במנהל מחלקה, אבל יתכן שכשהם ישמעו, אולי מנהל אגף, צריך את זה להשוות לדברים אחרים שקיימים ברשות.

אני מבקשת לסיים את הסעיף, ואם הסעיף הזה שנשאר פתוח נסגור לפי ההחלטה כאן.

"ואולם אם מונתה עובדת מקרב עובדות הרשות, דרגתה במשרה האמורה לא תפחת מהדרגה לה היתה זכאית כדין עבור המינוי בתוספת דרגה אחת, לפי הגבוה מביניהם".

יש כאן עוד סעיף שאני לא רואה איתו בעיה, כי הוא תואם את החוזרים, בדרך כלל מציינים אותו בחוזרים ולא בחוק, אני לא רואה צורך לציין אותו גם פה, וזה בעצם שאם היא מפסיקה לתפקד כיועצת לקידום מעמד האישה, אז כל מה שכתוב פה על היקף הדרגות, זה לא ימשיך לחול עליה בכל משרה אחרת שהיא תמשיך בה, יש פה שני נוסחים אפשריים, האחד הוא מה שכרגע צוין:

"אין באמור בסעיף זה כדי לזכות את העובדת בדרגות כאמור במשרה אחרת ברשות המקומית"

"הזכאות לדרגות כאמור בסעיף זה , לתקופת מינויה של היועצת לקידום מעמד האישה בלבד"

כלומר בתקופה שבה היא מכהנת בתפקיד הזה, אין לי בעיה עם אף אחת מהגרסאות בעניין הזה. מה שנותר זה העניין של מנהל/ת המחלקה.

אני רוצה להגיד את דעתי, זה ברור שזה משמעותי לא רק מבחינה תקציבית, אלא גם מבחינת היוקרה והסטטוס של התפקיד, אני גם יודעת שעמדת משרד האוצר, וגם דיבר איתי אתמול הנציג, שהם דוגלים בנושא של המחלקה, אני גם יכולה להבין את המניעים שלהם, אבל אני לא מקבלת את המניעים, אני גם ערה להערה שנאמרה, שיש רשויות שאין בהן אגפים, אז זו הערה נכונה. מה ניתן לעשות? אני מציעה, שברשויות שאין מנהלי אגפים, הרי לא ניתן להכפיף אם אין אגף שם, אז אנחנו מכפיפים את זה למנהל מחלקה, אבל ברשויות גדולות שיש אגפים ההצעה שלי להשאיר את זה במקביל למנהל או מנהלת אגף.

באגף הממונה על השכר, ראשית אתן קצת רקע, אנחנו מדברים על השלטון המקומי, זה משהו כמו 250 רשויות, שרק 70 מתוכן עיריות, בכל מקרה גם בעיריות שבהן אין אגפים אנחנו מדברים על כך שאנחנו מקבילים את מנהל המחלקה ליועצת מעמד האישה, עדיין מדובר על תפקיד שהוא הבכיר ביותר, או ברמה הכי גבוהה, גם אם אנחנו מתייחסים פה על מנהל מחלקה, לדעתי ב- 70% - 80% מהרשויות עדיין זה יגיע לרמה הכי גבוהה, גם אם אנחנו משאירים כאן בחוק את ההתייחסות למנהל מחלקה. ברוב הרשויות אין מנהלי אגפים.

סליחה, הנושא הוא לא לויכוח, אתה מדבר איתי, את דעתך אתה אומר לוועדה, אני ארשה לך לומר את דעתך המלאה, זה לא אומר שאנחנו נקבל אותה.

כפי שאמרתי עדיין גם בהתייחסות של מנהל מחלקה אנחנו מדברים על ראש ההיררכיה או בדרך כלל כפוף המנהל הכללי, וזו בעצם עמדתנו.

זה בסך הכל תואם את מה שאתה אומר עם עמדתה של יושבת הראש, שככל שיש בעירייה מנהלי אגפים, אז מנהלת קידום מעמד האישה תקודם למנהל אגף, ואם אין, אתה אומר שגם ככה ברוב הרשויות אין, אז היא תוקבל למנהל מחלקה.

עוד נקודה, בשלטון המקומי, כשאנחנו מדברים על מנהל מחלקה , אני מתכוון שגם בערים הגדולות בהן יש מנהלי אגפים, מדרג הדרגות של מנהלי מחלקות הולך ועולה, זאת אומרת שעדיין תהייה התייחסות גם בעירייה גדולה למנהל מחלקה.

מה דעתך שאנחנו נציע גם בעיריות גדולות לבטל את האגפים? ביום שיבוטלו האגפים שם אז אנחנו נבטל את ההקבלה, אני יודעת, אני מכירה את השלטון המקומי, לא רציתי להכפיף את זה למינהל, אנחנו נסכים שיש היום בכמה רשויות מקומיות גדולות, לא רק אגפים אלא מינהלים, וזה בכיר מאוד.

הן בודדות.

בודדות, בוא נשאיר את זה בודדות, נמצאת פה רות סופר, יועצת בעיריית תל אביב יפו, חיפה ברור שהתפקיד שלה הרבה יותר רחב והיא אמורה להיות מקבילה, בעיניי לפחות למינהל, אנחנו לא באים ואומרים בנושא הזה מינהל, אני גם ערה למה שאתה אמרת שבהרבה רשויות אין אולי אגפים, אני מקבלת את זה, אנחנו לא נשנה היום את כל המבנה ברשויות, מטרתנו להקביל את זה לתפקיד בכיר, ולא בחרנו את הבכירים כמספר אחד, כי גם את זה יכולנו להציע, לכן ההצעה שלי, אני ארצה שתמי סלע תביא את הניסוח, זו הצעתה של הוועדה, אני הבנתי את דעתך, אני לא מקבלת את דעתך להכפיף את זה רק למנהל מחלקות, ואני רוצה לתת את שתי האופציות. זו דעתי.

היום אני לא יכולה לא להתייחס לבג"צ קצב, למה? אנחנו דנים כאן בנושא מאוד חשוב, אנחנו רוצים ומדגשים את זה שאנחנו רוצים יועצת לענייני נשים שתשב בדרגה הכי גובהה, בזה אני תומכת בגלל שאנחנו רואים למשל מה קרה בבית הנשיא, בטח היה שם מישהו שהיה אחראי על הטרדות מיניות, לא שמענו אף מלה, אני אגיד לכם, לפני מה שקרה עם א.א. אני הייתי במשרד הקליטה ופנתה אלי אישה מבית הנשיא, ואמרה שהיא רוצה לחזור למשרד הקליטה, אנחנו מיד הבנו שמשהו מאוד לא בסדר, כי לא חוזרים ממשרות גבוהות למשרות נמוכות, היא לא היתה א.א. היא לא היתה ב. אצלנו לא מתלוננים על מה שאנחנו יודעים למנות במקום גבוה ככל האפשר, אנחנו גם צריכות לחשוב שאנחנו במכרזים האנשים הכי בכירים, עם יוזמה, מבריקים, צריכים להגיע למשרות האלה, ובאופן כזה בעתיד הוא יתפקד טוב יותר ונמנע פרשיות כמו פרשת בית הנשיא.

מנהל מחלקה ומנהל אגף, חוץ מהיוקרה זו גם משכורת, יוקרה יכולה להיות בתואר, מנהל אגף כפי שידוע זה כ- 70% משכר מנהל כללי, נכון?

זה רק בערים הגדולות, ברוב השלטון המקומי, גם כשיש מנהלי אגפים הם מועסקים בדרוג דרגה.

כמו שאנחנו שאמרנו את זה בעבר, למשרד הפנים יש התחייבות שלחוק הזה לא תהיה עלות תקציבית, הקמת אגף, מנהל אגף צריך גם הקמת אגף.

לא, אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו לא מדברים על הקמת אגף, הנושא הזה לא קשור בכלל, גם היום זה לא קשור.

יש לזה עלויות תקציביות גדולות יותר, אם אנחנו בקטע הזה לא מגיעים להבנה, אולי באמת אפשר לטשטש את זה על מקבילות לדרגה הרביעית בדרוג המקצועי אליו היא שייכת.

אני רוצה לסכם את הסעיף, זכות הדיבור רק אם יש דברים נוספים.

אין דברים חדשים, כולנו בתוך הדבר הזה הרבה מאוד שנים, נדמה לי שיש לפה הכי הרבה ניסיון כקצינת חיל נשים לשעבר, אם המעמד יהיה מעמד נמוך, חס וחלילה, לא לטשטש והכסף? לא איכפת לי כאן, שום דבר לא איכפת לי. חברים וחברות אסור לנו כאן להתגמש אפילו לא כמלוא הנימה, לא בדרגה, לא בתואר, וגם לא בתפקידים שלגברת הזו יהיו, לכן אני חייבת לצאת מהדיון שלא נטשטש, לא במילים יפות ולא בכאלה, כולל תקציב.

אני רוצה לסכם, אנחנו נתעכב ולא נגיע לסיכום.

בעצם היא שמאבדת את הדרגה, אני לא יודעת למה היא מאבדת את הזכות לדרגה ברגע שהיא, כבר הכנסנו את העניין של מרכז, להיות יועצת על פי מרכז היא לא צריכה לאבד את הדרגה שהיא עוברת מהתפקיד שלה. לפי חוק דיני עבודה היא לא מאבדת את הדרגה.

נכון בתפקידים אחרים לא יורד שכר, אף פעם לא.

בחוזר המנהל הכללי שאנחנו מנסים לתקן אותו, כבוד היושבת ראש, את יודעת יש סעיף בחוזר המנהל הכללי, שאין זכות צבירה לפנסיה, את הדרגה של היועצת, ואני לא מבינה את זה בכלל.

אני מציעה, הנקודה ברורה, אני מציעה לא לכתוב את זה אלא להשאיר את זה כפוף לדרגות.

ולציין את זה גם לגבי הפנסיה, שלא יכניסו שם סעיף שזה לא נכלל בפנסיה.

הדברים האלה מופיעים בחוזרים ולא בחקיקה.

חבר הכנסת משה גפני, אנחנו מברכות אותך באופן מיוחד. יש לו מעמד יותר משמעותי.

יש פה בעיה ללא ספק.

זה ברור, זה מההתחלה.

אנחנו מסכמים את הסעיף.

נתבקשת הערכה של חברי הוועדה לגבי מנהל אגף "ככל שיש אגף כזה באותה רשות תוצמד הדרגה למנהל אגף, ואם אין יותאם למנהל מחלקה". עכשיו כינוי של מנהלת אגף. ולעניין הסיפא ההמלצה לא לציין את זה בסעיף אלא לפי החוזרים והדינים הראויים.

לפי הגבוה מביניהם, פה זה נגמר.

הסעיף הבא. סיכמנו את הסעיף הבא.

"התמנתה יועצת לקידום מעמד האישה.ברשות מקומית מסוימת למלא את התפקיד, והתפקיד .... באותה רשות מקומית ולא .....חדשה, לא מינתה רשות מקומית יועצת חדשה בתוך שלושה חודשים מיום שהיועצת הקודמת חדלה למלא את תפקידה, יורה השר לאותה רשות מקומית למנות יועצת לקידום מעמד האישה לא יאוחר מתום שלושה חודשים נוספים.
לא מונתה יועצת כאמור - ימנה השר ללא דיחוי יועצת למעמד האישה באותה רשות, כאשר מתקיימים בה תנאי הכשרות" לפי הסעיף שנפנה אליו בהמשך.
"היועצת לקידום מעמד האישה שמינה השר תכהן עד שהרשות המקומית תמנה יועצת לקידום מעמד האישה לפי הוראות סעיף זה"

סעיף קטן (ח) לא השתנה, אני עוברת הלאה.

סעיף 3 מדבר על הכשרות המקצועית והכשרה מקצועית, אני איחדתי את שני הסעיפים כי הם נוגעים באותו עניין. כתבנו
"לא תמונה יועצת לקידום מעמד האישה אלא מי שנתקיימו בה כל אלה;
(1) היא בעלת תואר אקדמי.;

כאן עשיתי בירור לגבי תואר מוכר, כי הוועדה רצתה לציין תואר מוכר, לגבי תואר מוכר בישראל, אין בעיה אפשר לציין תואר אקדמי מוכר ממוסד להשכלה גובהה בישראל, כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה"

מוכר לא חייב להיות ממוסד להשכלה מישראל, ואם מישהו שעשה את התואר במקום אחר?

מדובר שהוא מוכר על ידי. יש הכרה, לגבי חוץ לארץ זה יותר בעייתי, כי אין היום הסדרה בחקיקה של הדבר הזה, הבנתי שיש אגף במשרד החינוך לשקילת תארים, בדרך כלל זה לא נכנס בחקיקה, אבל אפשר להשתמש, הפתרון שחשבתי עליו בהתייעצות עם היועצת המשפטית של וועדת החינוך והיא אמרה לי שאפשר להפנות לתואר אקדמי ממוסד להשכלה בחוץ לארץ שהוא מוסד מוכר במדינתו, ואז תארים של אותו מוסד, אפשר אחר כך גם להשתמש בכללים שקיימים במשרד החינוך, אבל אותם לא מציינים בחקיקה ממש.

אבל פה בהצעת החוק לא כתבת מוכר.

מכיוון שהיו הערות על זה בדיונים, ניסתי לברר עם המועצה להשכלה גבוהה ועם משרד החינוך איך עושים את זה.

"בנוסף היא בעלת ניסיון מקצועי או מעשי, מוכח של שלוש שנים לפחות בתפקיד ניהולי או ציבורי, או בעיסוק בנושאים הנוגעים למעמד האישה."

לעניין ההכשרה.

"יועצת לקידום מעמד האישה"
כאן ישנה נקודה שנועדה להכרעה.

"יועצת לקידום מעמד האישה, תעבור תוך שנה מתחילת כהונתה הכשרה מקצועית בתחומי הפעולה של הרשות לקידום האישה."

"רשות לקידום מעמד האישה תאשר את תכנית ההכשרה ותהייה אחראית לביצועה".

היתה כאן הערה ואני חושבת שהיא נכונה, שאם נכתוב את זה כחובה, יועצת לקידום מעמד האישה תעבור תוך שנה, זו יכולה להיות עילה למישהי כשהיא לא עברה בנסיבות שלא בשליטתה הכשרה כזו, למשל, כי באותה שנה לא נערכה הכשרה, או שלא נתנו לה לצאת להכשרה, זאת עלולה להיות דרך לטעון שהיא לא יכולה להיות במשרה, לכן אני חשבתי שהדבר שחשוב לנו לקבוע בחוק שהיא זכאית לכך, שלא יוכלו למנוע ממנה שהיא זכאית תוך שנה לעבור הכשרה כזאת, ולא לקבוע את זה כחובה מוחלטת שאחר כך יכולה לפעול לרעתה.

אבל זה פותח את זה מול ראשי הרשויות שלא יתנו לה.

לכן אני אומרת, תהייה זכאית לעבור, החוק אומר שהיא זכאית.

האם הוא חייב?

אני רוצה שהוא יאפשר לה.

יש לי הערה, המועד הקרוב ביותר, יש במדינת ישראל חקיקה נהדרת אבל לא ממש ממש נאכף, זאת אומרת אני לא רואה שמישהי שלא עברה שנה ורבע הכשרה ומשיהו מפטר אותה, זה לא כך.

מי יכול לפטר אותה?

מי שרוצה לעלות טענות.

אני חושבת שאנחנו נקבל את ההמלצה של היועצת המשפטית בנושא הזכאות, זו היתה גם הערתה של הגברת מרגלית בוטרמן ממשרד הפנים, זה נראה לי האיזון הנכון פה.

השאלה אם זה לא משאיר את זה לשיקול דעת ראש הרשות, שהוא יחליט, אולי הוא לא יכול להוציא אותה להכשרה שהיא פעם בשבועיים או פעם בחודש במשך שנה, כי זה לא מסתדר עם התפקיד, והוא לא יוציא אותה להכשרה, כי הזכאית משאיר את זה קצת פרווה לדעתי.

נכון, ואני גם חושבת שצריך להוסיף את המלה מחויבת, הרי אף אחד לא ימדוד אם זה יהיה תוך שנה או לא, אבל חובת הרשות לאשר שברגע שיש קורס או הכשרה לשלוח אותה.

מה שאני מציעה, אם אנחנו יכולים לנסח בחוק גם מבחינת הזכאות אבל גם את החובה, ולהתנות את זה, אם למשל באותה שנה או מנסיבות כלשהן לא התקיימה השתלמות, או באיחור כזה, או בנסיבות שלא בשליטה גם לציין את זה, כלומר אם באותה שנה הזכאות נשארת, מוצמדת וקשורה לנושא של המימוש התכנית בשטח, איך לנסח את זה משפטית. המטרה שלנו שלא תהייה אחיזה מסוימת בסעיף הזה, ושימוש לרע מטעם הרשות, מטעם ראש הרשות, מטעם חברי מועצה.

אפשר לציין, שעל אף האמור בסעיף זה לא יהיה.

אולי נציין תוך זמן סביר ולא ננקוט בזמן.

לדעתי לציין תוך זמן סביר וכפוף לקיומו של הקורס.

אולי תוך זמן סביר מכניסתה לתפקידה.

זאת ההצעה.

אני חושבת שההצעה שעלתה פה, להשאיר את זה כחובה אבל שזה יהיה תוך זמן סביר מתחילת כהונתה, הסבירות שמכניסה בתוכה את השיקולים שאם לא יתקיימו תוך זמן סביר, ואם זה יותר קרוב לשנה והיתה אפשרות אז טוב יותר.

אני רוצה לציין שוב, אמרתי את זה גם לתמי סלע, ככלל אנחנו סוברים שאין מקום בחקיקה לחייב עובד לעבור הכשרה מקצועית כאשר יש לו את ההכשרה המקצועית כתוצאה מלימודי תואר.

סליחה, אני לא פותחת את עכשיו לדיון, הסעיף הזה סוכם, דיברנו עליו, ערכנו דיון שלם בנושא הזה, אבל אנחנו כן סבורים, ובעניין הזה אפשר שיהיו מחלוקות ודעות שונות, על דעת הרוב אני הולכת בכיוון של ההשתלמות.

בסעיף של הגדרת התפקיד, תפקיד
"על היועצת לקידום מעמד האישה לפעול לקידום מעמד האישה, לקיום שוויון בין המינים".

עברתם על הסעיף הזה, את עוברת לסעיף 4? התפקיד עליו אנחנו מדברים, תכף נראה בסעיף 4 בהגדרת התפקיד יש דברים מאוד חשובים, בעצם היועצת לענייני מעמד האישה שתמנה הרשות המקומית, זה תפקיד שיכול לעשות הרבה דברים חשובים בתוך הרשות המקומית, והגדרת התפקיד, בתנאים בסעיף 3 שעליהם דיברתם עכשיו, אני לא אומר מה לעשות, אתם מוציאים את הנשים החרדיות מהיכולת להיות יועצות לענייני קידום מעמד האישה, ברגע שאתם מבקשים תואר אקדמי.

אני לא חושב שצריך לשנות את זה, יכול להיות שצריך להשאיר את זה, אבל צריך לקחת את זה בחשבון כשמחוקקים את זה. האישה החרדית הרגילה אינה הולכת לאוניברסיטה, אבל היא לומדת את אותם הדברים, את אותם הדברים בדיוק, את מה שלומדים באוניברסיטה היא לומדת במכללות החרדיות.

יש מכללה חרדית בירושלים שמעניקה תואר ראשון.

אז רוצים שבמודיעין עילית היועצת לקידום מעמד האישה תהייה זאת שלמדה במכללה האקדמית והיא זאת שתטפל באלימות שם נגד נשים, אני לחושב שזה יהיה הדבר הכי מוצלח, כי על פי רוב הקונצנזוס נמצא במכללות הרגילות.

אנחנו נאפשר.

היות ויש לי קושי ביכולת הביטוי, אם אפשר לא לנתק את חוט המחשבה, אם מכניסים בישובים החרדים יועצת לקידום מעמד האישה בעקבות החוק הזה, צעדנו צעד גדול קדימה, וכדי להגיע למצב כזה צריך לקחת אישה שאכן דבריה ישמעו בישוב, כדי לקחת אישה כזאת, אם אנחנו אומרים תואר אקדמי, אפילו שבעצם מבחינת ההשכלה שלה, ראינו את זה גם בסקרים הבינלאומיים האחרונים, שנעשו בעיקר אצל בנות, הן לומדות את כל המקצועות, את הביולוגיה, פיסיקה וכל מה שצריכה יועצת לקידום מעמד האישה, היות ואני לא יכול, ואני נתקל בזה בכל המקומות, אני לא יכול לעשות החרגה ולומר רק חרדים, אין מציאות כזאת. החרדים רוצים לקדם את הנושא, לא מצליחים, אני לא יכול לדרוש שלא יהיה תואר אקדמי, אוי ואבוי לחיים שלנו אם נכניס שהן תהיינה יועצות לקידום מעמד האישה והן לא תהיינה בעלות תואר אקדמי, אבל יש קבוצה שלקבוצה הזו אין את התואר, אני לא נכנס לפרטים למה, אין להן את התעודה, יש להם תעודה אחרת. השאלה אם יש לזה פתרון, אם אין פתרון צריך לקחת אז בחשבון.

צריך לשאול את משרד החינוך בעניין הזה, מרים שכטר, הרי ברור שזה לא המשרה היחידה שעל פי חוק דורשת תואר אקדמי מבחינת משרד החינוך, יש לכם פתרון לעניין הזה במשרות אחרות?

ישנם לימודים ששקולים לתואר, או דברים כאלה.

יש למשל לימודי רבנות שזה חופף לתואר אקדמי.

אני לא דברתי על רפורמיים, אני דברתי על אישה חרדית.

אני יכולה לברר.

מה קורה בבתי הספר או בגנים?

אבל הסמינרים מוכרים.

אבל זה לא תואר אקדמי.

בעניין הזה החוק צריך לתת את האופציות גם אם במציאות שתוארה פה, אנחנו כן בעד.

הכניסו עכשיו יועצות חינוכיות לחינוך החרדי, אני אבדוק בדיוק ותוך כמה שעות אני אעביר.

אני לא דורש את זה כתנאי, אני רק מציין.

אני חושבת שההערה מאוד במקומה, היועצת המשפטית תבדוק את זה ותנסה להביא פתרון גם בחוק וגם בדברי ההסבר, כדי לא לחסום שום דרך לאישה, ואני חושבת שבקבוצות מסוימות הנושא של מעמד האישה צריך לקבל ביטוי ואפילו צריך להיות בעוצמה גבוהה יותר, גם חרדים, מגזר הערבי ובמקומות נוספים.

אנחנו משאירים את זה ליועצת המשפטית לניסוח ולמצוא את האפשרות כדי שלא לחסום.

מכוון שהיום אני חושבת שאפשר לאפשר את ההצעה לקריאה ראשונה וזה דורש איזו בדיקה, נבדוק את זה אחרי הקריאה הראשונה.

אני רציתי להעיר את תשומת לבה של הועדה שבגלל הבעיה הטכנית הזאת יכול להיות שבמגזר מסוים העניין הזה לא יקודם.

בכל הרשויות המקומיות אנחנו מדברים על מינוי מקרב העובדות ברשות, עובדות סוציאליות שיש להן כבר תואר אקדמי, מקרב העובדות, אנחנו לא מדברות על עובדות חדשות אלא מקרב העובדות. עובדת סוציאלית ברוב המקרים יש לה תואר אקדמי, והרעיון להעצים נשים.

אני רואה את התפקיד של היועצת, הרי אתן לא באות לעשות פה עוד חוק, רוצים לעשות תהליך שהתהליך יהיה שונה ממה שהיה עד היום, אם אני רוצה שזה יהיה גם במגזר החרדי, מה שאמרת אינו פותר את הבעיה.

בנקודה הזאת מרגלית בוטרמן יש לך הערה?

בנקודה הזאת אנחנו הוצאנו חוזר מנהל כללי, שמחייב תואר אקדמאי למשרות סטטוטוריות, אנחנו נתקלו בבעיה הזאת במשרות של מנהלים כלליים ברשויות של חרדים, גם לגבי משרות של קציני בטיחות ברשויות בדואיות שבהם נדרשה תעודת בגרות, לא היה היו בעבר בעלי תעודות בגרות, היות וזה היה חוזר מנהל כללי, אז אנחנו במקרים ספציפיים באמת אפשרנו להכיר בלימודים מקבילים.

אני מציעה שתמצאו יחד את הפתרון שמצאת בתפקידים אחרים וליישם אותו גם במקרה הזה, אנחנו מתקדמים.

"הגדרת התפקיד –תפקיד היועצת לקידום מעמד האישה לפעול לקידום מעמד האישה, לקידום השיויון בין המינים, לביעור ההפליה נגד נשים ולמניעת האלימות נגד נשים".

זה בעצם מקביל למה שכתוב בחוק הרשות לקידום מעמד האישה לעניין תפקידי הרשות.

"בחוק זה תחומי הפעולה של היועצת לקידום מעמד האישה, בתחום הרשות המקומית, בקרב תושבות ותושבי הרשות המקומית, בקרב עובדות ועובדי הרשות המקומית, לשם כך תפעל בכל אחת מדרכים אלה;
מעורבות בהתוויית מדיניות הרשות המקומית, בתאום עם ראש הרשות המקומית ומועצת הרשות לשם קידום תחומי פעולתה.
פיקוח על ביצוע מדיניות והקצאת המשאבים לשם כך".

פה יש תוספת שבעקבות הישיבה הקודמת.

"פיקוח על ביצוע המדיניות והקצאת המשאבים הנדרשים לשם יישום ביצוע הוראות הדין המחייבות מתן ביטוי הולם לייצוגם של שני בני המינים, בקרב עובדי הרשות המקומית, עובדי חברה עירונית".

זה בעצם מקביל למה שכתוב בחוק שיווין זכויות האישה לגבי החובות ומתן ייצוג הולם שקשורות לשלטון המקומי, שזה רשות מקומית, חברה עירונית וחברת בת עירונית.

למה לא שכרן?

של שני בני המינים.

החובות על פי דין זה לגבי מתן ייצוג הולם.

כי אנחנו יודעים שנשים מקבלות על אותה העבודה ברשויות המקומיות שכר נמוך, אנחנו עוסקים ברשות המקומית, גם בממשלה וגם בקרב עובדי המדינה, כולם יודעים על זה, אז אם החוק לא מדבר על זה אז לא.

היא יכולה לנהל מאבק גם על זה.

כל היום היא צריכה לעסוק באלימות, היא יכולה גם ללכת לגזברות ולראות את תלושי השכר.

רוב הפסקאות כאן לא נוגעות לאלימות אלא דווקא נוגעות בקידום ושיויון.

שתלך לגזברות ותראה את תלושי השכר ותראה שאם הגזברית היא גבר היא מקבלת שכר גבוה יותר.

יש משהו שמונע לכתוב את זה?

לא כל פרט שהוא חלק מהמאבק מתאים להכניס, גם ככה הגדרת התפקיד מאוד מפורטת ורחבה, גם לזה יש כבר התנגדות. זה לא הדבר העיקרי, הוא חלק.

השכר זה דבר שקל לבדוק ויתחילו לפחד ממנה.

אולי ב- 6.

"אנשים או ארגונים הפועלים בתחומי פעולתה" פה הוספנו "לרבות קידום, הקמת מועצת נשים שלא פועלת בה מועצת נשים"
איסוף מידע ועדכונים הנוגעים לתחומי פעולתה"

כאן אפשר להכניס את השכר.

אפשר בנושא של איסוף מידע ועדכונים לרבות תנאי שכר של.

זה טוב, יפה.

זה דוקא נכנס פה טוב, משה גפני ראית כמה חשובה הנוכחות שלך?

תודעה ציבורית.

לסעיף 5 לא היו בעצם שום עניינים.

את יכולה לחזור לסעיף האחרון 6, בנושא של הגדרת התפקיד, למעשה בסעיף 5 הנושא של "לרבות קידום מועצת נשים ברשות המקומית שלא פועלת בה מועצת נשים", ערכנו דיון משותף בינינו, אני לא יודעת אם הם נסגרו בפעם הקודמת, ויש איזו סוגיה שהיא מאוד משמעותית לגבי מועצת נשים, כי היום במרבית הרשויות הסיפור של מועצת נשים הוא קצת אנרכוניסטי ולא מתאים כל כך לאג'נדה שאנחנו מקדמות, כמי ששותפה לתהליכי קבלת החלטות בתוך המוקדים האלה שלקוח, הנושא שלקדם או לעודד ארגון התנדבותי כזה או אחר שם אותנו עדיין כמה שנים אחורה, ואני חושבת שאם במכרז המקצועי שלי אין שום התניה בתפקיד הנוסף שלי, שום התניה לקדם ארגון וולונטרי כזה או אחר, אז גם במכרז המקצועי שלי כיועצת אני לא רוצה שתהייה לי איזו התניה לקדם דווקא מועצת נשים ולא ארגון, כמו אמונה, הדסה ויצ"ו, יש כל כך הרבה ארגונים וולונטריים אחרים שקיימים היום.

לכן כדי למסד את התפקיד הפרופסיונלי שלנו לא צריך להצמיד את זה ליוזמה וולונטרית כזו או אחרת, אנחנו לא וולונטריים. אז צריך להשמיט את זה בכלל, זה חלק ממערך הפעילות, באפשרותי לקדם את המדינות לכיוון כזה.

מרית דנון, מה דעתך בעניין?

היה לנו השבוע יום עיון באשקלון בנושא מודלים לניהול מועצות נשים, לצורך העניין הזה עשינו סקירה ומיפוי בארץ, מה שראינו שבכל עיר זה נראה אחרת, קוראים לזה וועדה, קוראים לזה וועדה לקידום מעמד האישה, פורום נשים, מעגל נשים, מועצת נשים ובזה שאנחנו בחוק הזה נטפלים דווקא למועצת נשים, זה כאילו, אני חושבת שצריך לעשות "גופים הפועלים בתחום" משהו כללי מאוד.

פשוט למחוק את המשפט ולהשאיר את זה פתוח כי אנחנו רוצים לשתף פעולה.

זו המסגרת כפי שהיתה עד עכשיו ובזה לא שינינו, רק הרחבנו את ההגדרה כדי שזה, לאו דווקא יהיה מועצת נשים, אלא גם גוף אחר, אני מסכימה שהתוספת הזו היא חלק מהתפקיד שנותן העדפה לסוג מסוים.

אני מבקשת לומר את דעתי, נכון שבכל ישוב קיימות עמותת כאלה ואחרות, וברור שהיועצת אמורה גם לשתף אותן ולהקים רשת רחבה וכדומה, אבל אנחנו יודעים שגם עניינן של מועצות נשים הוא שונה במקרה זה, זו לא עוד איזו עמותה נוספת, זה דווקא חלק מהמעטפת הכללית גם של התפקיד, זה גם היה גם לפני חוק היועצות, אני גם יודעת שבמציאות לא בכל מקום קיימות מועצות, ישנם מקומות שקיימת וועדה כזאת וארגון כזה, לכן בהצעה המקורית שלנו הופיעה גם מועצת נשים, הקמת מועצת נשים, כדי לתת תשובות למגוון הקיים בשטח, יש גם פורומים כאלה ואחרים, אנחנו הכנסנו, אמרנו, גופים, ארגונים, שינינו והרחבנו ונתנו אופציות לפעולה מאוד רחבה, עם כל גוף, עם כל מסגרת וכל פרויקט, אבל לדעתי הקמת מועצת הנשים גם כאן, היא גם חלק והיא לא מקבילה, כאמור היא היתה בחוק שלפני, היא גם מוזכרת בסעיפים אחרים, זה אינו הסעיף היחידי.

דוקא בגלל שהיא מוזכרת, אולי את התוספת הזו, אם בישוב מסוים למשל פועל ארגון אחר הוא יותר חזק או יתר תורם, אם אין כרגע מועצת נשים, צריך להשקיע אנרגיות בזה, שהיא תוכל להפעיל את שיקול דעתה אולי. אני חשבתי שזה לא הכרחי.

נאדיה חילו אני רוצה להתייחס לנושא של מועצת נשים בהגדרות של מועצת נשים שיכנסו כל הקטגוריות הפעילות, הציבוריות וזה מאוד רחב, ושהיועצת תבחר זה לא לחייב אותה להקים מועצת נשים כי הפרשנות.

החלק של לרבות אינו מחייב, את מציעה להוריד את זה?

אצלנו בישוב פועלת וועדה היא לא תלך להקים מועצה.

אוקיי, מועצת הנשים מוזכרת במקום אחר, אז אנחנו נוריד את זה ונתקדם.

יש לי אינפורמציה לגבי השאלה של משה גפני, משרד החינוך מכיר בסמינרים של בית יעקב, מקביל לתואר אקדמי.

אוקיי, או לימודים אחרים המוכרים כשווה ערך לתואר אקדמי.

נאדיה חילו, מה סוכם ב- 5?

רגע, אנחנו מתקדמים.

אני מבקשת הערה, סעיפים שכבר סיכמנו אותם אנחנו לא פותחים אותם פעם נוספת לדיון.

סעיף 5 הדבר היחידי שהוספנו שהרשות לקידום מעמד האישי בדוח השנתי תכלול גם את הדיווח של היועצות וזה מה שמופיע בפסקה ד בסוף, "הרשות לקידום מעמד האישה תכלול בדוח השנתי המוגש על ידה, לפי סעיף 21 לחוק הרשות לקידום מעמד האישה, סיכום של הדוחות שהוגשו על ידי היועצות לקידום מעמד האישה באותה שנה, הדיווח יכלול ציון מספר הדוחות שהוגשו באותה שנה, סיכום הפעולות שנעשו, הממצאים העקריים והמסקנות לאור הדיווחים."

6 – נושא של חובת הזמנה לישיבות, דיברנו על כך וההערה היחידה שיש, לגבי אחד הסעיפים, ואני חייבת לומר שאני מסכימה בעניין הזה, אמרנו כבר שתינתן לה הזדמנות להיות נוכחת בכל הישיבות ולהביע את דעתה בכתב ובעל פה, יש סעיף אחד שאומר "לא תתקבל כל החלטה שיש לה השפעה של ממש, מה שמחוק, על תחומי פעולתה של היועצת, ללא מתן הזדמנות ליועצת להביע את עמדתה בעניין בעל פה או בכתב."
זה כבר בא לביטוי ב- א כי אמרנו שתנתן לה הזדמנות, וזה נותן תחושה שאפשר לבטל כל מינוי, זה נראה אמירה קיצונית מידי.

בסעיף 7 –הוספנו את ההזדמנות, מדובר שם על העברת היועצת מתפקידה, והסיפא הוא הדבר שהוספנו שזה "רק לאחר שניתנה לה הזדמנות לעלות את טענותיה בפני המועצה, ושתנתן הודעה על הכוונה להעביר אותה מתפקידה לרשות לקידום מעמד האישה, הודעה על כוונה להעביר יועצת מתפקידה ועל מועד ישיבת המועצה שבה תדון העברתה מהתפקיד, תימסר לרשות למעמד האישה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 48 שעות לפני ישיבת המועצה בעניין"

יש לי שאלה, זה כמו תפקידים סטטוטוריים אחרים ברשויות המקומיות?

למעט ההודעה לרשות לקידום מעמד האישה. השאר מקביל.

לגבי סעיף 6 סיפא, היא יכולה להיות מיוצגת רק על ידי עובד הכפוף לה, אם היא בשיתוף פעולה הדוק עם המנהלת הכללית והיא לא יכולה להגיע, אני חושבת שעובד שהוסמך על ידה לשם כך.

בסעיף קטן (ב) אמרנו שהיא זכאית להשתתף, להשתתף והוספנו שגם אנשים מטעמה, הסיפא אומרת ש"היועצת רשאית להיות מיוצגת בישיבה כאמור, על ידי עובד הרשות הכפוף לה, או שהוסמך על ידה לשם כך", זאת אומרת מרגלית בוטרמן מספיק שהוסמך על ידה לשם כך ולא חייב להיות מישהו שהוא כפוף לה.

הערה נכונה, נכון.

המינוי שלה הוא לא באישור המועצה?

אנחנו לא בסעיף 2(ב), בואו נסיים.

רצוי של המועצה כדי להגן עליה, אני אומרת שזה יכול להיות פחות מגן.

סעיף 7 – קראתי את השינוי, סעיף 8 – זה סעיף שלא היה בו כל שינוי, בסעיף 9 – הוספנו רק את עניין ביצוע ותקנות אישור הועדה לתכנון מעמד האישה, בהוראות המעבר אחת מהן, א' מדברת על כך שברשות שעדיין לא מונתה בכלל יועצת אז ההוראות לגבי סמכות השר להורות על המינוי חדש יחולו גם על רשות שבכלל לא היה, והסעיף השני מדבר על דרישות ההשכלה שהוספנו פה, לגבי יועצת שכבר מכהנת שזה יהיה רק 4 שנים ממועד תחילת החוק.

בעצם את מבקשת מהן לסיים תואר אקדמי תוך 4 שנים?

כן, מה שעוד יש פה שיש הצעה להוספת סעיף בתוספת הרביעית של פקודת העיריות לגבי התקציב, שזה 10(ב), יש תיקון קטן של נוסח, בתקציב יהיה סעיף נפרד למימון פעילות היועצת מעמד האישה, לא צריך את פעולותיה בנוסף, זה בעצם חוזר, זה לא אומר מה התקציב אלא שרק יהיה ציון נפרד של הדבר.

גם אם אין אז שזה יופיע, חשוב שזה נותן את המשמעות של העניין.

הסעיף האחרון הוא בעצם מכיל את אותן הוראות גם לגבי מועצה מקומית, כי סעיף התקציב הוא לפקודת העיריות.

גם מועצות אזוריות?

מועצות מקומיות זה גם מועצות אזוריות.

אני חושבת שמיצנו, זה היה בתהליך מאוד ממוקד, מאוד ארוך ובשיתוף פעולה, אני רוצה להודות לתמי סלע, להודות גם לגדעון סער שאפשר לי לנהל את כל הדיונים בחוק הזה, בשלב הזה אני מבקשת להעביר לך את רשות הדיבור וגם לקיים את ההצבעה.

אני מברך אותך על קידום הנושא הזה, הוא מעסיק את הוועדה הזאת הרבה זמן, את באמת מסורה לו, וחשוב מאוד שבין הדברים שנביא ביום האישה הבינלאומי בשבוע הבא, יהיה גם החוק הזה לקריאה ראשונה, ובעזרת ה' בקרוב גם לקריאה שניה ושלישית.

אנחנו נצביע?

את מנהלת את הישיבה.

הצבעה, מי בעד?

הצבעה

התקבל פה אחד

אני רוצה להודות לכולם, זה אושר פה אחד, ואני מברכת את כולנו.




הישיבה ננעלה בשעה 11:00