הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הזכות להיעדר), התשס"ז-2007

6
הועדה לקידום מעמד האישה
3.3.2008


הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 112
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, כ"ו אדר א' תשס"ח (3 במרץ 2008), שעה 09:00

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הזכות להיעדר), התשס"ז-2007
של חה"כ גדעון סער, חה"כ מרינה סולודקין (פ/2544)

חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר
מרינה סולודקין

עו"ד דבורה אליעזר הלשכה משפטית, משד התעשיה, מסחר ותעסוקה
חלי גיא אלדר מתמחה, משרד המשפטים
עו"ד איה דביר רפרנטית דיני עבודה, משרד המשפטים
יובל יעקובי רפרנט תעסוקה ועליה באגף התקציבים, משרד האוצר
תמר קפלן משרד החוץ
עו"ד נעמי אלימלך שמרה יועצת משפטית במח' משפט דיפלומטי ואזרחי, משרד החוץ
מלי דובין מתמחה בלשכה המשפטית, איגוד לשכות המסחר
עו"ד מאירה בסוק יועצת משפטית לדיני עבודה נעמ"ת ירושלים

עו"ד שמרית גילטין שקד

אריאלה אהרון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ




הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הזכות להיעדר), התשס"ז-2007
של חה"כ גדעון סער, חה"כ מרינה סולודקין (פ/2544)

בקור טוב, אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הזכות להיעדר), התשס"ז - 2007 של חה"כ מרינה סולודקין ושלי, אולי זה היה צריך להיות ותק לחופשה ללא תשלום ולא הזכות להיעדר, אני חושב שזה היה מתאר יותר טוב, אולי כשמעלים את זה לקריאה ראשונה לשנות, או אולי אז זה יהיה מספר תיקון, אני חושב שהשם צריך להיות ותק לחופשה ללא תשלום (חל"ת).

אולי תקופת אכשרה לחופשה ללא תשלום. נמצא משהוא בדרך הזאת.

הצעת החוק במקור כללה שתי הוראות, הוראה אחת שמקצרת את תקופת האכשרה לחופשה ללא תשלום מ-24 חודשים ל- 12 חודשים. לדעתי ההוראה מאוד מאוד חשובה והיא רלוונטית לאלפי נשים שהזכות לחופשה ללא תשלום יכולה להישלל מהם בהעדר וותק מספיק, ובעצם לעמוד בפני הבררה בין ויתור על מקום העבודה לבין חזרה מוקדמת, לפחות, לטעמן לשוק העבודה.

ההוראה השניה כללה התאמת הפרופורציה בין תקופת הוותק במקום העבודה לבין תקופת החופשה ללא תשלום, כאשר היא העמידה אותה על רבע, הצענו בשעתו לבטל את ההוראה הזאת, בשעתו בסיבוב הראשון החליטה וועדת השרים לחקיקה להתנגד להצעת החוק, אנחנו העברנו אותה בקריאה טרומית לאחר מכן התקיימה כאן ישיבה והיו ניסיונות להגיע להבנה עם הממשלה כדי לאפשר העברת החוק הזה בהסכמה. הגענו להסכמה לאחר שחברת הכנסת מרינה סולודקין ואני נפגשנו עם שר התעשיה, מסחר ותעשיה, סוכם שיישאר התיקון הראשון, דהיינו קיצור תקופת האכשרה, ואנחנו בשלב זה, בסיבוב הזה נוותר על נושא הרבע, אתמול אני מבין שההחלטה הזו גובתה בוועדת שרים לחקיקה, או שהתקבלה החלטה שמגבה את הצעת הפשרה.

אני מציע שנאשר את זה בהתאם להסכמה שהושגה, אני מאוד מבקש שאם יש אפשרות להביא את זה מחר לקריאה ראשונה, זו הוראה קטנה, להערכתי אפשר להניח את זה ולפנות למזכירות ולבקש מהם שיכניסו את זה לסדר היום. אני רואה בזה הוראה חשובה שתשפיע בפועל על היכולת לצאת לחופשה ללא תשלום של הרבה נשים, ובדרך כלל ליולדות אין כל כך הרבה וותק במקום העבודה, כי הן צעירות. הזכרתי את זה אתמול, הייתי באשדוד באירוע שארגנה של היועצת למעמד האישה, הזכרתי את הנושא אתמול.

אני מבקשת ראשית לומר שאני מאוד מעריכה את ההחלטה לתמוך בחוק אחרי שהיו רוחות אחרות לגמרי, ויתרנו, אבל בפשרה תמיד זה ככך, ואני חושבת שהחזרנו את השוויון בסקטורים, כי בסקטור הציבורי זה היה קיים מתחילה. הרציונל של החוק, שמענו באחת הישיבות, שבמגזר הפרטי זה יותר חודשים מהמגזר הציבורי, חשבתי שזה לא צודק, טוב מאוד שגדעון סער ואני לקחנו להשוות את התנאי העבודה של נשים יולדות בסקטור הפרטי כמו בסקטור הציבורי כמטרה, אני מאוד מקוה שנספיק להעביר את החוק.

בסקטור הציבורי זה מכוח התקשי"ר, בעצם התקשי"ר מתבסס על הסכמים קיבוציים.

התקשי"ר זה שירות המדינה, יש את חוק העבודה שחל על הרשויות המקומיות ויש את ההסכמים הקיבוציים המיוחדים, והסכמים קיבוציים כללים החלים על ענפים ועל מפעלים מיוחדים, אבל זה בגלל שמעסיקים הגיעו להסכמות אלו.

אני רוצה לציין שהשר אלי ישי שבסופו של דבר, השיחה אתו לא היתה קלה, יצאנו מהשיחה לא בטוחים, אבל טוב מאוד.

אני מבקשת להגיד שכל ההסכמים הקיבוציים בכל הנושאים של חוקת העבודה, כפי שדבי אליעזר הציגה, זה חל רק לגבי מעסיקים גדולים, אתם מגינים בחוק הזה על עובדים אצל מעסיקים קטנים שבכלל ושקשורים לדברים האלה, אנחנו רואים את זה בכל דבר, אתה יכול לראות את זה לגבי ימי מחלה.

אבל מעסיק גדול בסקטור הפרטי, נכון להיום, על מעסיק גדול בסקטור הפרטי, חלה עליו ההוראה של השנה או לא?

ראשית, הוראת החוק חלה על כולם.

זה ברור, אבל לגבי המצב היום לפני ששינינו?

צריך לבדוק את ההסכמים הקיבוציים היום, אני לא נכנסת פה אחד לאחד, גם מעסיק קטן שלארגון העובדים יש שליש של עובדים מאורגנים, הוא יכול להגיע להסכם קיבוצי עם המעביד ולשכנע אותו להוראה טובה יותר ממה שקבוע בחוקים, גם בחוק העונשין וגם בחוקים אחרים.

אני מבקשת להדגיש את זה, אתם צריכים להבין שכל חוק שאתם מתקנים הוא תמיד לטובת החלשים, ניקח לדוגמה את האוניברסיטאות, קופות החולים, בתי חולים, כל המעסיקים הגדולים האלה הם פחות או יותר צמודים לתקשי"ר או לדברים שהם קרובים לזה, הדוגמה הקלאסית הם תשלום ימי מחלה, כמעט בכל המשק המסודר קיימים 26 ימי מחלה, ולעומת זאת במקומות קטנים, בחנות צילום, הם הולכים לפי החוק אז משלמים לפי 18 ימים.

לגבי החוק שאתם מעבירים, אני רק מודה לכם על הנושא הזה, וגם רואים את זה בחוקים אחרים שאתם קידמתם משום שאתם פונים לאנשים החלשים, אלה המועסקים במוסדות המוסדיים לגביהם אין בעיה, להם יש חוקים טובים יותר, ההסכמים שלהם תמיד טובים יותר מהחוקים הקודנטים וכאן זה אותו דבר.

יש רעיון לגבי ימי מחלה.

כשדיברנו על זה להשוות את ה 12 ל- 16, שזה דבר מדהים, מה שקורה במשק המוסדי, בשירות המדינה, לכל העובדים יש 26 ימים בשנה, בחנות צילום שהאישה עובדת, בסופר שהאישה עובדת יש 18 ימים.

זה יהיה חוק ממשלתי בקדנציה הבאה שיהיו לה כלים אחרים.

לציין שמעבר לזה שהתיקון הזה חשוב ביותר שהוא מתייחס לעובדים חלשים הוא גם מתייחס לעובדים חזקים שאינם מאורגנים, ישנם ענפים גדולים ורבים שבהם מעוסקים עובדים ללא מערכת הסכמים קיבוציים.

את יכולה לתת לנו דוגמאות?

עורכי דין, הייטק שבהם למעשה זו אוכלוסיה חזקה יותר אבל עדיין רבים מהעובדים הם נשים, ונשים זקוקות להגנה הזאת.

זאת אומרת שהחוק עכשיו חל, למעשה מי שמכוסה בהסכם קיבוצי, וזה תלוי באלו הסכמים קיבוציים.

נכון, אבל ישנם ענפים רבים שההתנהלות של המעסיקים היא לא במסגרת יחסי עבודה קיבוציים אלא בעיקר במסגרת חוזי עבודה אישיים, ולא בהכרח זה חל רק על עובדים חלשים אלא גם למגזר רחב יותר.

חשוב לציין שגם לגבי עורכות הדין.

לגבי כל אלה שיש להם הסכמים אישיים. גם לגבי עיתונאים חוץ מרשות השידור.

ציינת שבסיבוב הזה אתם מורידים את החופשה ללא תשלום, לתקופה אחרת, מה שמתבקש, שמעתי בין השורות שאחר כך כן להגיע לשנה.

לא לשנה, לרבע.

הכוונה לזכאות לשנה, אני רוצה להבין, כשהיה שנתיים, בעצם המעביד היה יכול להתרשם מאותו עובד בתקופה הזאת, הוא ידע מי היא , מה היא, מה ערכה, מה היא עשתה והאם היא מתאימה לתפקיד, ישנן סיטואציות שאישה נכנסת לשמירת הריון, אישה יכולה לעבוד תקופה מאוד קצרה ולצאת לשמירת הריון, ובעצם הוא צריך לשמור לה לתקופה הרבה יותר ארוכה ממה שהוא היה צריך לשמור, לדעתנו החוק הזה יכול בסוף לפגוע בנשים, מעבידים אולי יחששו להעסיק אישה.

סליחה, זה הגיון לא נורמלי.

למה? למה הגיון לא נורמלי?

כל הרעיון פוגע במעסיק.

היו"ר גדעון סער

הרבע נשאר.

גם כך יש חשש של מעסיקים שלוקחים נשים לעבודה, הנושא של הריון, כעת המעסיקים יחשבו, אישה מגיעה לעבודה, תוך כמה חודשים היא נכנסת להריון, היא שומרת על תפקידה לתקופה ארוכה, אולי ישנה אישה אחרת שבעיניו טובה ממנה והיא יכולה להיכנס לאותו תקפיד, היא שמה לעצמה מטרות אחרות והיא לא יכולה להיכנס לתפקיד. אני כאישה אומרת שזה כן יכול לגרום לפגיעה נוספת בנשים, בתוצאה הסופית, אנחנו מבינים שזה נכון ושזה חשוב ושזה חוק באמת מצוין, אבל יכולה להיות תוצאה שהאישה תפגע.

ראשית, טוב שדיברת, כי אין שום מתקדם לחוק עבודת נשים שלא שמענו בו את הטיעון הזה, וגם לא יהיה בעתיד, בכל פעם שהאיזון משתנה באופן שהוא מגן על זכויות העובדת אז את אותן תחזיות מהסוג הזה, אבל נדמה לי שהיום שגם לנשים וגם לגברים.

כמו ניירות ערך, זה יפגע במעמד הביניים.

למי שיש היום קושי להשתלב בשוק התעסוקה זה ה גילאים המבוגרים יותר, דווקא בגילאים הללו זה שונה, אם כן יש בעיות שנובעות בין הצורך לשלב בין הורות לבין קריירה ועבודה, ועם זה אנחנו מתמודדים. מעירה היועצת המשפטית שהזכות לצאת לחופשה ללא תשלום היא גם לעובדים ולא רק לעובדות.

רציתי להעיר, שההצעה שהבאנו בפני חבר הכנסת לאשר את תקופת הזכאות לרבע מתקופת עבודת העובדת, אף קבעה להתחשב בוותק העובדת במקום העובדה, זה מה שבעצם בא לעשות, רציתי להעיר שהמוסד לביטוח לאומי הוציא ספר לגבי נשים היוצאות לחופשת לידה ועל פי הספר 60% מהנשים שחוזרות לעבודה אחרי שלושה או שישה חודשים מחופשת הלידה , חוזרות לאותו מעסיק, אנחנו מדברים על הטווח הזה כי עובדת שעבדה באותו מקום עבודה, אנחנו מדברים על עובדות אצל אותו מעסיק ובאותו מקום עבודה לפחות שנה, אנחנו מאפשרים לה חופשה ללא תשלום במשך של שלושה חודשים.

אם היא עובדת שנה אז זה שלושה חודשים.

עד שלושה חודשים, לפי המחקר של המוסד לביטוח לאומי עובדות שחוזרות לעבודה בין שלושה חודשים לשישה חודשים אחרי חופשת הליד, 60% חוזרות לאותו מעסיק.

אנחנו מחזקים את המגמה הנכונה.

אם כך אנחנו נעבור להצבעה לאישור הצעת החוק לקריאה ראשונה.


הצבעה

התקבל פה אחד.

ההצעה אושרה לקריאה ראשונה.


תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 09:20