צעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון - הוספת ימי היעדרות להורה יחיד), התשס"ח-2007

4
הוועדה לקידום מעמד האישה
11.2.2008


הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 113
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, ה' באדר א' התשס"ח (11 בפברואר 2008), שעה 11:30

הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – הוספת ימי היעדרות להורה יחיד), התשס"ח-2007
הצעתם של חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ

חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר

עו"ד דן אורן, ממונה (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים
עו"ד חנה טירי, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד מאירה בסוק, יועצת משפטית לדיני עבודה, נעמ"ת, ירושלים
סטלה אבידן, ויצ"ו
שאנה שכטרמן, ויצ"ו
אריאלה אהרון

נועה בן-שבת

דלית אזולאי

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ



הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – הוספת ימי היעדרות להורה יחיד), התשס"ח-2007, הצעתם של חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה בנשוא הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – הוספת ימי היעדרות להורה יחיד), התשס"ח-2007 של חברת הכנסת שלי יחימוביץ ושלי, הכנה לקריאה ראשונה.

הצעת החוק עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת לפני מספר שבועות ועיקרה הוא כלהלן: חוק דמי מחלה קובע שעובד שיש לו ילד שלא מלאו 16 זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו 8 ימים בשנה אם בן זוגו עובד, ועובד שהוא הורה יחיד של הילד או שהילד נמצא בחזקתו בלעדית זכאי ל-12 ימי היעדרות בשנה בשל מחלת ילדו.

בישראל יש כ-120 אלף משפחות חד-הוריות בהן הורה יחיד מתמודד עם גידול הילדים. התיקון המוצע בא להגדיל את מספר ימי ההיעדרות שזכאי להם עובד שהוא הורה יחיד מ-12 ל-16 ימים ולהעמיד אותם על כפל הימים להם זכאי הורה שיש לו בן זוג.

כדי לתת מקור לאנלוגיה ציינו בדברי ההסבר לחוק שמודל דומה של מספר ימי היעדרות להורה שהוא הורה יחיד יש בסעיף 1א לחוק שמעניק 30 ימי היעדרות בשנה לעובד שלא בן זוג שילדו חולה במחלה ממארת, לא עלינו, ו-60 ימים לעובד שהוא הורה יחיד בנסיבות הללו.

עד כאן הצגת הנושא.

עמדת הממשלה הייתה להתנגד להצעת החוק. במשרד התעשייה אנחנו סבורים שחקיקת עבודה היא חקיקה שצריכה להיות בהסכמה. מכיוון שלא התקבלה הסכמה מצד ארגוני המעסיקים, אנחנו התנגדנו להצעת החוק. העמדה שלנו באופן עקרוני היא שאם הארגונים היו מסכימים להצעה, המשרד לא היה מתנגד להצעת החוק. אנחנו באמת מאמינים שכדי ליצור אכיפה יעילה בתחום של חקיקת המגן, צריך שתהיה הסכמה עם כל הגורמים, הסכמה בין ההסתדרות לבין המעסיקים, ובמקרים כאלה שר התעשייה בדרך כלל מאמץ את ההסכמות ולא מתנגד.

אנחנו כמובן מברכים על הצעת החוק ולא ברור לנו למה הממשלה מתנגדת ולמה המעסיקים צריכים להתנגד. אנחנו מדברים כאן על דבר שעל פניו נראה לא בעייתי מבחינת המעביד כי מה שקורה היום – וחבל שלא נמצאים כאן נציגי המעסיקים – אם הילד חולה, האם החד הורית לא תשאיר אותו לבד ולכן היא הולכת לרופא ומקבלת ימי מחלה לעצמה, ואם היא לא מקבלת ימי מחלה, היא לוקחת ימי חופשה. ברור לי שהמעסיק מעונין שהיא תיקח את ימי החופשה על חשבונה. לא ברור לי למה ארגוני המעסיקים מתנגדים וחבל שאין אף אחד שמייצג אותם כאן כדי שנוכל להבין זאת. כאמור, אנחנו חושבים שזה חשוב מאוד. אנחנו יודעים שילדים צעירים חולים יותר ואנחנו חשבנו להרחיב את הנושא הזה כך שזה יהיה גם לזוג הורים, אבל לפחות שזה יהיה לאם חד הורית שאין לה מי שיישאר עם הילד. ברור שאנחנו תומכים בהצעת החוק הזאת.

אני רואה שבמליאה נטען בצורה קצת אמביוולנטית ואני מצטט את השר כהן "בשים לב לעלויות הכרוכות בתיקון החקיקה ולחשש שההטבות שסופגים מעבידים בקשר להעסקה של עובדים שהם הורים יחידים יביא לאובדן תעסוקה". לא היה איזשהו פירוט בנושא של עלויות וקשה לי כרגע להבין מכיוון שמדובר כאן על דבר שהוא על חשבון תקופת המחלה הצבורה.

את הנקודה הזאת אני מכיר מדיונים שונים בחוק הזה. המחוקק קבע סדרה של חוקים בהם יש זכות לקחת ימי מחלה וזה תמיד על חשבון התקופה הצבורה. אם נציג את שני הצדדים, מצד אחד זה נכון לומר שזה באמת על חשבון התקופה הצבורה. זאת אומרת, אם אותה עובדת שהיא אם חד הורית מיצתה את 18 הימים שלה, זה יבוא על חשבון החופשה שלה. מצד שני, החשש של המעסיקים – וכנראה שיש בזה משהו ואני אומר זאת משום שחברתי הציגה את עמדת הממשלה ואני מנסה להסביר למה זה יכול לגרום לעלויות – שאם מרחיבים את העילות למצות ולנצל את ימי המחלה, ההגיון אומר – וכך גם החיים – שיגיעו יותר מהר למיצוי כך שיהיו יותר ימי מחלה שהעובדים ייקחו וימי מחלה שהעובדים לוקחים על חשבון המעסיק, זה אומר עלויות. כך זה אם מסתכלים רק בפריזמה הזאת.

אין טענה – לפחות לא הובאה עד היום – של הצעת חוק תקציבית כמשמעה בחוק יסוד משק המדינה.

לא. הממשלה כאשר דנה בהצעות חוק נוקטת עמדה. זאת אומרת, מאוד חשוב למשרד התעשייה ולמשרד האוצר – אנחנו כמשרד המשפטים בכלל לא נוקטים עמדה כי זאת לא שאלה משפטית - העלויות למשק ולא רק העלויות לתקציב המדינה. יש עלויות לתקציב המדינה, אבל לא זה מה שהנחה את הממשלה כאשר היא התנגדה להצעת החוק.

אני חושב ששמענו את הטיעון. לפחות הוא מפשט לנו את העבודה במובן הזה שאנחנו לא מתייחסים לאותו סעיף בחוק יסוד משק המדינה.

אנחנו ודאי מברכות על הצעת החוק המשמעותית הזאת. מטבע הדברים הורה, או הורה יחידה, מתפקדת גם כאימא וגם כאבא. יש אינטרס חברתי, אם לא יותר מזה, לקדם את הצעת החוק הזאת. מצוקת המשפחות החד-הוריות מוכרת וזאת הצעת חוק נכונה.

הצעת החוק הזאת היא הצעה צנועה. בטיעון שנגע לעלויות יש כמובן ממד ספקולטיבי בכל הלך המחשבה הזאת, אבל אני לא רוצה להיכנס להתנצחות בעניין הזה כי הדבר הרלוונטי הוא שלא מדובר בהצעת חוק תקציבית כמשמעה בחוק יסוד משק המדינה ואת זאת אנחנו קובעים לצורך הכנת החוק לקריאה ראשונה.

העמדה השוללת את הצעת החוק הובעה מטעם הממשלה בדיון בקריאה הטרומית במליאת הכנסת אבל העמדה הזאת לא התקבלה. בוודאי שאני לא חושב שהיא יכולה להתקבל כאן.

תיקון סעיף 1.

הצעת חוק דמי מחלה, היעדרות בשל מחלת ילד, התשנ"ג-1993, בסעיף 1(ב) במקום "עד 12 ימים בשנה", יבוא "עד 16 ימים בשנה".

אני קובע שההצעה אושרה פה אחד.

אני מודה לכל מי שהגיע.

הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 11:40