פרוטוקולים/עבודה/6228



9
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
24.12.2002

פרוטוקולים/עבודה/6228
ירושלים, ג' בשבט, תשס"ג
6 בינואר, 2003

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 604
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ט בטבת התשס"ג (24 בדצמבר 2002), שעה 10:30

תקנות החשמל (מתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-2002; תקנות החשמל (מתקן חשמלי ציבורי בבניין רב קומות), התשס"ג-2002; תקנות משק החשמל (כללים, תנאים ומקרים להפסקת אספקת חשמל), התשס"ג-2002.

חברי הוועדה: יאיר פרץ-היו"ר

נועם ברוימן,עו"ד יועמ"ש, המשרד לתשתיות לאומיות
אולגה רזניקוב-גבאי,עו"ד לשכה משפטית,המשרד לתשתיות לאומיות
איגור סטפסקי ס. מנהל מינהל החשמל, משרד התשתיות
דוד בולר מנהל אגף השיווק, חברת החשמל
אייל גבאי אגף שווק, חברת החשמל
אורית פרקש-כהן,עו"ד רשות החשמל
אסף מאיר אגף תקציבים, משרד האוצר

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

























תקנות משק החשמל (מתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על
מתח נמוך), התשס"ג-2002.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: תקנות משק החשמל (מתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-2002. מאחר ואנחנו לא מבינים גדולים בחשמל, הייתי רוצה שתתנו לנו הסבר קצר על התקנות הרלוונטיות.

מטרת התקנות הינה להסדיר את נושא הבטיחות במתקנים חשמליים בבריכות. נושא זה עוד לא הוסדר בחקיקה. על-מנת להבטיח את נושא הבטיחות בשימוש במתקנים חשמליים בבריכות, יש צורך בתקנות אלו. התקנות האלו קובעות כל מיני הסדרים: הן מחלקות את הבריכה לאיזורים הרלוונטים, קובעות תנאי בטיחות וכו'.

האם התקנות האלו חלות רק על בריכות ציבוריות או גם על בריכות פרטיות?

על כל הבריכות. יש הגדרה בתקנות של בריכה: בריכת שחייה, בריכת נוי, מזרקה, בריכת מרפא וכיוצא באלה.

איך אתם אוכפים את החוק הזה?

התקנות האלה תוקנו מכוח חוק החשמל. בחוק החשמל יש הסדרים שקובעים את העניין של האכיפה.

זאת אומרת שיסתובבו פקחים מטעמכם בבריכות הציבוריות, במזרקות ויבדקו את הבטיחות של אותה בריכה מבחינת החשמל?

אני לא יודעת אם יסתובבו פקחים.

את זה חברת חשמל עושה.

אחד התנאים לחיבורן של בריכות חדשות למערכת האספקה שלנו זה בדיקה, כלומר בודק שלנו מגיע לבריכה ואם היא בסדר הוא מחבר אותה.

האם זה שונה ממה שנהוג עד עכשיו לגבי מתקנים או בריכות חדשות, או שזה רק הסדרה של הכללים הקיימים?

בחקיקה העכשווית אין התייחסות לבריכות שחייה. כל הטיפול היה על בסיס תקנות אחרות ועל מידת הרלוונטיות שלהן לבריכות השחייה. פה נעשה טיפול הרבה יותר מקיף וכוללני בהתייחסות לבריכות שחייה. יש דברים שהם במידה מסויימת חדשים.

כמו מה?

כמו למשל חלוקת הבריכה לאיזורים.

תן לנו הסבר טכני.

יש אזורים מרוחקים מאזור המים. ככל שאנחנו רחוקים מהמים רמת הסכנה נמוכה, וככל שקרובים לאיפה שנמצאים המים רמת הסכנה גבוהה יותר. ככל שנמצאים יותר קרוב למים נדרש ציוד הרבה יותר מוגן, כלומר נדרשת רמת מתח נמוכה יותר כדי שמי שיימצא בסביבה סכנת ההתחשמלות שלו תהיה נמוכה, וככל שמתרחקים הדרישה נמוכה יותר.

יש לכם איזו שהיא אינדיקציה על כמות האנשים שהתחשמלו בבריכות שחייה?

במשרד העבודה יש את הסטטיסטיקה על כמות המקרים שהיו.

יש כאן הוראת תחולה כך שהתקנות יחולו על כל מתקן שיותקן בבריכה לאחר תחילתן, והוראת מעבר שאומרת שהמתקן הקיים בבריכה ערב תחילתן של התקנות יותאם לדרישות התקנות תוך 5 שנים מיום התחילה. לא נראה לכם פרק זמן ארוך מידי מאחר ומדובר בנושא בטיחותי?

אני מניחה שמדובר בפרק זמן שנקבע לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים.

האם לא נכון להחיל חלק מהתקנות האלו באופן מיידי, כמו למשל תקנה 11- מכשירי חשמל? זה מסוג ההוראות שאפשר מיד או באופן יחסית מיידי להחיל. לא צריך 5 שנים בשביל זה. אני מבינה שככל שמדובר בתשתיות או במבנה יש צורך בזמן ארוך יותר.

תקנות חשמל חלות בדרך כלל על מתקנים שנבנים לאחר פירסומן. פה מדובר בתקנות שמתייחסות למתקנים שמופעלים.

האם אפשר להחיל חלק מהתקנות באופן מיידי?

הסעיפים הרלוונטיים בקטע הזה הם די מצומצמים. מדובר בתקנות שעובדים עליהן כבר כמה שנים טובות. התקיים דיון על הקטע הזה, כאשר המסקנה הסופית היתה שלא כדאי להיכנס לתחום הזה כי זה יסבך את המצב.

אני רוצה לציין שאותה בריכה כבר נבדקה על ידי חברת חשמל כמתקן חשמלי.

הגישה העכשווית היא קצת יותר מחמירה. ברגע שלא היה כתוב כלום, הגישה היתה להחמיר כי אף אחד לא ידע איך לנהוג, אבל ברגע שהדברים כתובים, הם במקרים מסויימים קצת מקלים.

מי בעד אישור התקנות?

ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – 0

התקנות מאושרות.



















תקנות החשמל (מיתקן חשמלי ציבורי בבניין רב קומות), התשס"ג-2002.

המטרה של התקנת התקנות האלו היא להסדיר את נושא הבטיחות במיתקן חשמלי בבניין רב קומות. הנושא הזה לא הוסדר עד כה בחקיקה, לכן היה צורך להסדיר את זה בתקנות.

תסבירי לנו מה זה מתקן חשמלי ציבורי.

בכל בניין רב קומות יש את המתקנים הפרטיים של כל אחד מהדיירים, ויש את המתקן שמשרת את כולם. המתקן שמשרת את כולם זה אומר גנרטור, מעליות, כל מיני התקנים לשאיבת מים, התקנים לגילוי אש, לתאורה וכן הלאה. התקנות האלו מגדירות כיצד הוא צריך לתכנן את מתקן החשמל הציבורי, שמשרת את כל הדיירים באותו בניין.

מה היה קיים עד היום?

עד היום לא היתה התייחסות פרטנית. יש תקנות אחרות שנוגעות בנושא הזה בנקודות מסויימות, לא בצורה כוללנית כמו פה. רוב הדברים שכתובים פה גם נעשים בשטח. הם נעשים בשטח על בסיס כל מיני תקנות זרות או דברים שנעשים בעולם. פה מדובר בתקנות יחודיות לגבי מה נדרש ומה צריך לעשות. יש פה גם נושא של בדיקה תקופתית של המתקנים האלה. אנחנו רואים שפעם בתקופה מסויימת צריך לבוא ולבדוק שכל המערכות..

מי צריך?

חברת החשמל בודקת מתקנים חדשים. לגבי מתקנים קיימים, מי שצריך לבדוק אלה בודקים מטעם משרד העבודה. הם בפנייה מתאימה יבואו לבצע את הבדיקה, כאשר אם מתגלים ליקויים צריך לתקן אותם.

למי פונים?

כמו שועד הבית מזמין מידי פעם בודק מעליות, כך הוא יצטרך פעם בשנתיים לפנות לבודק חשמל שיבדוק את מערכת החשמל הציבורית של כולם ולתת דוח בדיקה. אם אותו בודק מוצא ליקויים משמעותיים, מתפקידו לדאוג לכך שיבואו ויתקנו את הליקויים.

כל זה בתמורת תשלום?

כן, כמו כל דבר.

מי בעד תקנות החשמל (מיתקן חשמלי ציבורי בבניין רב קומות), התשס"ג-2002?

ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – 0

התקנות מאושרות.





































תקנות משק החשמל (כללים, תנאים ומקרים להפסקת אספקת חשמל), התשס"ג-‏2002

לפי סעיף 17(ד) בחוק משק החשמל, הוסמך שר התשתיות הלאומיות לקבוע כללים ותקנות לגבי מקרים שבעל רשיון ספק שירות חיוני, שנכון לשנת 2002 זאת חברת החשמל, יכול לנתק חשמל ביוזמתו. לא מדובר פה במקרים שצד ג' כלשהו פגע או כוח עליון פגע.

מה ההבדל בין מה שאתם רוצים לשנות למצב הקיים?

בשעתו היו כללי אספקת חשמל לצרכנים, שאושרו על ידי מינהל החשמל במשרד האנרגיה. אלה היו כללים שנוסחו על ידי חברת חשמל, באוריינטציה של חברת החשמל. אנחנו באים לצמצם את עילות הניתוק שיש לחברת החשמל.

האם עד היום חברת חשמל על פי שיקול דעתה הבלעדי החליטה לנתק?

לא. היו תקנות מאוד רחבות, שעברו את אישורו של שר האנרגיה והתשתיות, שהסדירו הרבה מקרים שבהם יכול בעל רשיון ספק שירות חיוני לנתק את החשמל לצרכן.

תן לנו דוגמה.

יש למשל מצב שצרכן הפר הוראות כל דין הנוגעות למתקן חשמל בחצריו. הוראות כל דין יכולות להיות גם הוראות כל דין שלא שייכות לחשמל ולא שייכות לבטיחות. גם אם בעל רשיון הספק השירות החיוני לא עשה שימוש כוחני בהגדרות האלו, עדיין הניסוחים היו דרקוניים לכל המקרים של אי תשלום.

מה הסמכות של חברת החשמל היום לנתק את החשמל במקרה של אי תשלום?

לגבי הסנקציות של הניתוק יש כללים שעדיין בתוקף.

פנו אלי משפחות שגורלן הכלכלי לא שפר עליהן, ואחרי חודש שהן לא שילמו חברת החשמל ניתקה להן את החשמל. כשפניתי לחברת החשמל.. השאלה מה שיקול הדעת בנושאים האלה.

אחת מעילות הניתוק שמופיעה בתקנה 4(1) זה עניין של אי פירעון חשבון. זה בפירוש עילה לנתק את החשמל. אם חברת החשמל לא יכולה לגבות מצרכן חוב, מי שנושא בעלויות האלה זה שאר הצרכנים. גם חוק משק החשמל וגם הרשות לא יכולים לאפשר כל מיני עלויות של סיבסוד צולב.

מקבלים איזו שהיא התרעה לפני כן?

יש נוהלים של התרעה. התקנות מפנות פה לאמות המידה שקובעת הרשות. אמות המידה שקובעת הרשות קובעות איך הנוהל. אם אתה או אני לא שילמנו את חשבון החשמל, חברת החשמל צריכה לעשות X,Y,Z תהליכים, כמו להודיע לי 7 ימים מראש, 14 יום מראש לפני וכו'.

מה הכללים היום?

לפי חוק משק החשמל, הרשות לחשמל עוסקת בקביעת התעריף שכל צרכן חשמל משלם בחשבון החשמל השוטף שהוא מקבל מידי חודש. מדובר בתעריפים שהרשות קובעת לגבי כל בעל רשיון ספק שירות חיוני. היום בעל רשיון ספק שירות חיוני זה כל בן-אדם שמוליך או מחלק חשמל. היום זה חברת החשמל הישראלית וחברת החשמל המזרח ירושלמית לגבי מזרח העיר ירושלים ושטחים אחרים.

לרשות יש גם היבט צרכני, כאשר זה בא לידי ביטוי בזה שהרשות בודקת תלונות צרכנים, וקובעת אמות מידה באשר לטיב ורמת השירות. אמות המידה האלו זה היקף פעילות מאוד רחב. בילקוט הפירסומים פורסמו אמות המידה שפירסמה הרשות לחשמל. זה בא לתת מענה כולל לכל ההיבטים השירותיים והצרכניים שהצרכן מתמודד איתם. בהיבט הזה יש דברים שלא נעשו.

בתקנות שנעשו ביוזמת משרד התשתיות מפנים לאמות המידה שקבעה הרשות. בעניין הזה יש לנו מחלקת פניות ציבור, שמפקחת על הדברים האלה. ברגע שצרכנים לא מקבלים מענה הולם במחלקת פניות הציבור, שהיא מחלקה מאוד גדולה בחברת החשמל, הם מגיעים אלינו ואנחנו בודקים אם חברת החשמל נהגה לפי אמות המידה.

התקנות האלו באות, לפי הסמכות שיש לשר להחריג את ספק השירות החיוני, לקבוע מתי הספק יהיה רשאי לנתק. התקנות האלה מפנות לאמות המידה או להכרעות של הרשות לחשמל.

הרשות שלכם היא רשות סטטוטורית?

כן, מדובר ברשות סטטוטורית.

יש להם תקציב עצמאי. יו"ר הרשות לא כפוף לשר התשתיות. זה המצב החוקי.

כמו הרשות לצרכנות?

כמו הרשות להגבלים עסקיים.

כלל הברזל הוא שבעל רשיון ספק שירות חיוני יתן שירות לכלל הציבור באמינות וביעילות, בהתאם לאמות המידה של הרשות. צריך מנגנון שיגיד באיזה מצבים בעל הרשיון הזה לא חייב לספק את השירות הזה.

את מוכנה לפרט לוועדה את אמות המידה לעניין ההודעה המוקדמת והניתוק?

צריך להבטיח את היכולת של ספק שירות חיוני למלא את תפקידו. צריך להיות ברור שאם ספק שירות חיוני לא יקבל תמורה עבור המוצר שהוא יספק לאורך זמן, או שהוא לא יוכל לתפקד, או שאחרים יצטרכו לשאת בנטל הכלכלי של אותו ספק.

היו ועדות ציבוריות שדנו בעניין הזה. היו החלטות חד-משמעיות שהנחו את משרד התשתיות ואת הרשות לחשמל. חברת החשמל איננה יכולה להיות גורם שפותר בעיות במשק במדינת ישראל, דהיינו: לא תמיכת סעד, לא סיוע לעיוורים. אני לא סתם אומר סיוע לעיוורים, משום שבזמנו, לפני ועדת לוינסון, היה תעריף מופחת לעיוורים. אז באה אותה ועדה ציבורית שקבעה שחברת החשמל צריכה לקבל תעריפים אחידים לכל אוכלוסיית מדינת ישראל, לא צריכה להתעסק בסעד, בעידוד יצרני או בבעיות משק.

הכללים שהיו קיימים עד היום לא נקבעו על ידי חברת החשמל. נכון שהצענו כללים, אבל תמיד הם התקבלו על ידי השר ופורסמו על ידי השר. אנחנו לא היינו אף פעם אוטונומיים לקבוע כללים כפי שרצינו. כשקוראים את אותם כללים הפוך, רואים מה אסור לנו לעשות. כל דבר שלא צויין שם שמותר לנו לעשות, אסור לנו לעשות. אם הלקוח משלם את החשמל ולא קרה אחד מהדברים שהופיעו בכלל 18 לכללים, זאת אומרת שאסור לנו לעשות אותו. אם עשינו, היינו צריכים להיתבע. אנחנו לא מפסידים בבתי משפט כאשר צרכנים תובעים אותנו. יש מעט מקרים כאלה.

אני מקבל את האמירה שלך שיש מצבים שבהם קשיי יום אינם מסוגלים לשלם במועד את חשבון החשמל שלהם. זה, לצערנו, קרה תמיד במדינת ישראל. זה קורה היום עוד יותר. צפוי שזה גם יקרה בעתיד, אפילו אם המצב הכלכלי במדינת ישראל ישתפר. אין לנו דרך גורפת למנוע את האפשרות לנתק את החשמל באופן קבוע אם לקוח לא משלם את חשבונות החשמל.

השר יצחק מודעי, שהיה ממונה על חברת החשמל, אמר שמי שלא משלם חשבון חשמל צריך לנתק לו את החשמל מבלי לתת לו התראה. הוא אמר שמספיק שנכתוב בחשבון שאי תשלום במועד יכול לגרום לניתוק אספקת החשמל. אנחנו נלחמנו נגד ההחלטה ואמרנו שהיא לא הגיונית. למרות שהיא כתובה בכללים, לעולם לא נהגנו על פיה. תמיד נתנו התראות לפני הניתוק.

כמה זמן?

בצד הפורמאלי ההתראה צריכה להינתן פעם אחת לפחות. בהוראות הפנימיות של חברת החשמל, שמחמירות בהרבה לעומת מה שמותר על פי הדין, אנחנו נותנים קודם כל תזכורת, אחר כך התראה. יש הוראה פנימית שאומרת לא לנתק אם זה רק חשבון אחד, מבלי שנותנים אפשרות ללקוח לשלם. אחרי שגם זה קורה, אנחנו שולחים התראה נוספת חמורה יותר. רק אז אנחנו באים לנתק. לא קיים עוד גוף אחד במדינת ישראל שמוכן לגבות את החשבון כאשר בא נציגו לנתק את השירות. גם את זה אנחנו עושים. יש הוראה פנימית לעובדי החברה שאם הלקוח מוכן לפרוע את החשבון או אפילו להרים טלפון בנוכחות העובד ולהסדיר תשלום באמצעות כרטיס אשראי, לא לנתק לו את החשמל. אני לא מדבר על כך שכשיש פניות של לקוחות ישירות אלינו אז יש גישה מאוד סלחנית עם הסדרי תשלומים. אנחנו באים לאקט הניתוק רק כשאנחנו בדעה שאין מה לעשות.

אמות המידה מוסדרות באמת מידה ב(2) שפירסמה הרשות לחשמל. הרשות הפרידה בין שירותים שבוצעו לשירותים שלא בוצעו. יש כל מיני סוגים של צרכני חשמל. צרכני החשמל שלגביהם שאלת זה אנשים שמשלמים בגין משהו שבוצע. באמת מידה ב(2(4)(2) קבוע שהמועד האחרון לתשלום חשבון צריך להיות לפחות 11 יום ממועד הפקת החשבון, או 14 יום ממועד הפקת חשבון דו-חודשי. צרכן יכול לפרוע את החוב עד למועד האחרון לתשלום ללא ריבית. אם חלף שבוע מהמועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן תזכורת לתשלום החוב או התראה לפני ניתוק. הצרכן ישא בעלות המשלוח. חשבון שלא שולם במועדו ישא ריבית פיגורים והוצאות טיפול הקבועים בלוח תעריפים 542. למיטב הבנתי זה לא כזה גבוה.

זה לפי מה שהחשב הכללי קובע.

חשבון שלא שולם במועד, גורר ריבית פיגורים ועלול לגרור אחריו ניתוק כקבוע בכללים.

זה הכללים.

יש מקרים נוספים חוץ מאי תשלום?

יש מצבי חירום שבהם מתקן לצרכן עלול לגרום לנזקים. יש הוראות בנושא בטיחות שאנחנו מסמיכים את חברת החשמל לבצע ניתוק. יש מקרים שבהם חברת החשמל קיבלה סמכות לבצע פעולות מסויימות, שהם לאו דווקא בנושא של בטיחות. במצבים כאלה, אחרי אישור של משרד התשתיות, הם רשאים לבצע ניתוק. בכל המקרים האלה חל הנושא של הודעות מוקדמות. יש ברשות כללים לנושא הזה של מה מודיעים ואיך מודיעים. אנחנו יוצרים את הסנכרון כאשר אנחנו מפנים לאמות המידה שקובעת הרשות.יש גם נושא של משתמשים בלתי חוקיים.

במקרה כזה אתם מנתקים ולא מגישים תביעה נגדו, נכון?

אני לא נכנס לזה. זה לא המקום המתאים. אם הוא צרך חשמל בסכום של אלפי שקלים, אני מניח שהחברה העסקית תבדוק את העניין.

אני מדבר על אדם שהתחבר בצורה לא חוקית.

במסגרת הזאת אני מסמיך את בעל רשיון שירות ספק חיוני לנתק את הפיראט. אם אחר כך חברת חשמל תחליט שהיא רוצה להגיש תביעה נגדו, קטונתי.

בהגדרת "חיבור" אנחנו מבקשים להוסיף אחרי המילה "בניין" את המילה "וחצרים". בריישה של תקנה 3 כתוב הפסקת חשמל. אני מבקש להוסיף את המילה "אספקת" גם בכותרת וגם בריישה של הסעיף. בתקנה 3(1) אנחנו מבקשים להוסיף אחרי המילה "ממנו" את המילים "או שינוי שנעשה בחצרי הצרכן". בתקנה 3(5) אני מבקש למחוק את הסייפה שמתחילה ב"בוצע ניתוק כאמור". הסייפה אומרת לרשות לקבוע תעריפים. באו נציגי חברת חשמל ואמרו שלא צריך את זה כי יש את זה בחוק. אני מקבל את הגישה.

בעניין הזה יש החלטת ממשלה, שקובעת לוחות זמנים לקביעת הסדר תעריפי כזה. אף אחד שנוכח כאן לא חולק על זה שהדברים האלה הם מהות הפעילות של הרשות לפי חוק.

אני מבקש שב4(2) במקום "הצרכן צרך" ייכתב "מי שהשתמש בחשמל שלא כדין".

למה זה נעשה כאן ועכשיו? התקנות האלה נמצאות כאן כבר כמה חודשים. עכשיו אנשים יקבלו דבר שהם צריכים לחוות עליו עמדה על המקום.

אנחנו מסכימים לשינויים שהוצעו עד כה. אם יש לנו איזו שהיא הסתייגות, אנחנו מוכנים לדון בה יותר מאוחר. משרד התשתיות יבקש שינויים אם הוא יקבל את דעתנו.

מדובר בהערות שהתקבלו בימים האחרונים.

המכתב של שר התשתיות הוא מ-1 באוקטובר 2002.

יש עוד הערות?

אנחנו מבקשים למחוק את סעיף 4(3).

למה לבטל את פיסקה (3)?

כי יש אמת מידה קיימת בנושא הזה.

בסעיף 4(1) היינו רוצים שאחרי המילים "והכל בהתאם" יהיה כתוב "לאמות המידה ,ובפרט להוראות בדבר חשבונות".

אתם אמרתם שהתקנות האלה מבטלות את הכללים הקיימים בדבר עילות הניתוק. איפה ההוראות הקודמות היו קבועות?

בכללים לאספקת חשמל לצרכנים.

אני לא רואה כאן שהם בוטלו.

בימים הקרובים יחתום השר על הוראה מבטלת.

איך אתם יכולים לאשר את התקנות האלו כל עוד הכללים קיימים?

ברגע שהרשות קבעה את אמות המידה, אותם הסעיפים הרלוונטיים מהכללים בוטלו.

הוא אומר שהם עדיין לא בוטלו.

נשארו כללים שכל עוד אין תקנות צריך להשאיר אותם בתוקף. אפשר לבטל אותם רק ברגע שיש תקנות שמחליפות אותם, אחרת יש ואקום.

הכללים האלה הם באישור ועדה?

לא.

אתה תדאג שגם התקנות וגם הכללים לא יחולו בו זמנית?

כן.

אישור התקנות יהיה בכפוף לביטול ההוראות שקשורות לתקנות האלה.

בסעיף 7(ב) יש שגיאת דפוס בסייפה, במקום המילה "לפי" צריכה להיות המילה "לקביעת".

לגבי ההערה של עו"ד ברוימן לגבי מי שמשתמש בחשמל שלא כדין, אנחנו כרשות חוששים שהניסוח הזה ינוצל לרעה כנגד מתחרים של חברת חשמל שאינם צרכנים. אני חושבת שצריך להיאמר: "מי שמשתמש בצריכת חשמל שלא כדין", כמו כל מיני גנבי חשמל שהם לא פורמאלית צרכנים כי הם לא משלמים, ועוד.

לעניות דעתי, אין הבדל בין משתמש לצורך.

אתם לא יכולים לבקש תיקון בסעיף שעל דעת שניכם הוא לא מוסכם. אם מביאים תקנות לוועדה, מן הראוי שהן יהיו מוסכמות.

אני לא מאשר את התיקון הזה. מי בעד תקנות משק החשמל (כללים, תנאים ומקרים להפסקת אספקת חשמל), התשס"ג-2002?

ה צ ב ע ה
בעד –1
נגד – 0

התקנות אושרו, בכפוף לביטול הכללים שקשורים לתיקונים שהוצעו כאן. תודה רבה ,הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15