פרוטוקולים/עבודה/6114



13
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
12.11.2002

פרוטוקולים/עבודה/6114
ירושלים, כ"א בכסלו, תשס"ג
26 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 600
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ז' בכסלו התשס"ג (12 בנובמבר 2002), שעה 18:00

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 45)(הכנסה מזערית), התשס"א-2001.

חברי הוועדה: יאיר פרץ – מ"מ היו"ר
ענת מאור

ז'ק בנדלק - המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
אהוד בן-דרור - משרד האוצר
גיא קריגר - משרד האוצר
אבי לבון - משרד האוצר
שי סומך - משרד המשפטים
מוחמד סייד-אחמד - מרכז מחקר ומידע, הכנסת
אורית נהיר - הלשכה המשפטית, הכנסת

עו"ד ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

שלומית כהן









הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 45)(הכנסה מזערית), התשס"א-2001

ערב טוב. בהמשך לישיבה הקודמת מהבוקר התבקשתם להמציא לנו מסמך. הגשתם הצעה של שישה מיליון כדי שזה לא יעבור.

שישה מיליון זה רק חלק מהחישוב. אם היינו כותבים 60 מיליון זה היה יותר טוב? זאת נקודה שאנחנו מתקשים להבין, כי זה קורה פעם אחר פעם. כשאנחנו אומרים שזה מספר שהוא יותר מחמישה מיליון, שואלים אותנו למה אנחנו מגזימים. באו אלי בטענות בוועדת העלייה והקליטה איך נתנו הערכת עלות של 3.7 מיליון אחרי שקודם נתנו הערכת עלות של 3.5 מיליון.

אבל זה במסגרת החוק.

זה רק מראה שאנחנו מנסים לתת הערכת עלות שהיא אמיתית לדעתנו.

ביקשנו גם לנסות לעשות התאמה בעליית שקל או שני שקלים על-מנת שנוכל להביא את הצעת החוק הזאת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. קיבלנו הערכה של שישה מיליון ואחר-כך זה הולך ועולה, ההכנסות יורדות וזה מגיע ל-14 מיליון, ואחר-כך ל-20 ול-34 וכך הלאה.

בצוהריים ביקשנו מהביטוח הלאומי, במידה שאפשר, להמציא לנו לוח חדש בהתבסס על הנתונים של משרד האוצר. הביטוח הלאומי הבהיר שאין באפשרותם להכין לוח חדש עם הנתונים החדשים של האוצר, ואולי נקבל הסבר קצר למה אי-אפשר לקבל לוח חדש של הערכות העלות.

השינויים מתבטאים באחוזים, לא בשקלים. אנחנו מדברים על 1.40 שזה שיעור נמוך במיוחד, 20-30 מיליון לא באים לביטוי באחוזים הקטנים האלה אלא רק בספרה השלישית או הרביעית אחרי הנקודה.

נציג מרכז המחקר והמידע, בבקשה.

עשיתי ניתוח שמסובך להסביר אותו, אבל אני אנסה בכל זאת.

מה הנתונים שהאוצר מסר לוועדה?

האוצר אומר 35 מיליון שקלים.

זה הולך ועולה.

אני רוצה להתייחס להערכת המוסד לביטוח לאומי, כי כשהביטוח הלאומי מתקן דברים, במיוחד בדברים האלה, יש לו משקולות של דברים שנבדקו במשך שנים, שלא משתנים מהיום למחר. מדי פעם הם בודקים אותם ומעדכנים את המשקולות האלה. לכן מבחינתם יצא שההשפעה היא אפס.

משקולות הם שקלול של שני השיעורים.

נכון. במשרד האוצר הם אומרים שאומנם יש משקולות, אבל בינתיים ההתפלגות השתנתה, היא לא קבועה, יש מצב כלכלי חדש, היתה תוכנית חירום וכתוצאה מזה הם מעריכים שנפח השכר ברמות המאוד גבוהות, שמעל חמש פעמים השכר הממוצע, יירד. לכן אם נפח השכר הזה יירד אז גם בסיס הגבייה יורד ואז הגבייה בפועל תרד. לכן האיזון לכאורה יופר.

בעיקרון אני מסכים עם הניתוח הזה, אבל מצד שני אני צריך להדגיש שיש דברים שלא משנים אותם מהיום למחר. כלומר, אני לא מצפה מהביטוח הלאומי שישנה את המשקולות כל חודש או כל חודשיים. אולי אם המדיניות תשתנה וישנו את המשקולות האלה כל שנה כשיהיה בסיס נתונים חדש זה אפשרי להערכתי, אבל בינתיים זה לא נעשה.

מצד שני רציתי לבדוק את ההשפעה האפקטיבית. נניח שנפח השכר יורד בסכום מסוים, משרד האוצר מעריכים שזה 930 מיליון שקלים, אז בעקבות הירידה הזאת בכמה יירדו תשלומי הביטוח הלאומי בפועל. התבססתי על השינוי האחרון שנעשה. בשינוי האחרון, בעקבות תוכנית החירום, הם ביטלו את התקרה. בעקבות ביטול התקרה בסיס הגבייה של הביטוח הלאומי גדל ב-9.3 מיליארד שקלים. הגידול בבסיס הזה מהווה גידול של 8.6% בנפח השכר שהיה מעל מחצית השכר הממוצע עד פי חמישה השכר הממוצע. מצד שני הגידול הזה מהווה גם 5% ביחס לנפח השכר הכולל שהיה לפני ביטול התקרות. בדקתי איך השתנו המשקולות שהביטוח הלאומי עדכן לפני כחמישה חודשים. אני רואה שהמשקולות של הביטוח הלאומי היו במקור לפני השינוי 35% ו-65% לשיעור הרגיל, כלומר אלה ההכנסות היותר גבוהות. בעקבות השינוי שיעור המשקולות של השיעור הרגיל גדל ל-67%, כלומר יש גידול באחוזים מוחלטים של שתי נקודות האחוז. הגידול של המשקולת באחוזים הוא 3%. מצד אחד אני לוקח בעצם הנחה מצמצמת ומשתמש ב-5% שהיא תקבל בהתחלה, ואני רואה שמצד אחד בסיס השכר לגבייה גדל ב-5% אבל המשקולת הרלוונטית גדלה רק ב-3%. כלומר יש פה מצב שאני צריך לחשב את שיעור הגידול האפקטיבי.

אני עובר שלב נוסף במסמך, סעיף 8. הצעת החוק דיברה על הגדלת שיעור הביטוח הלאומי מ-4.9 ל-5.52, כלומר צפויה תוספת של 0.62 נקודות האחוז. לכן הגידול האפקטיבי הוא רק 60% מה-0.62, שזה 3% מתוך 5%. מזה אני מגיע לכך שהתוספת המוחלטת האפקטיבית היא 0.372%. אם אני לוקח 0.372% מתוך הסכום שצפוי שיירד מהתקרה העליונה של הביטוח הלאומי, בעקבות ביטול התקרה, כלומר 0.372% מתוך 930 מיליון שקלים, אני מקבל שהאיזון יופר בגובה של כ-3.5 מיליון. כמובן שאם הטענה בדבר קיטון בבסיס השכר לא תתממש במלואה אז הסטייה מנקודת האיזון תהיה נמוכה יחסית, כלומר נמוכה יותר מ-3.46. אם היא תהיה קצת יותר גבוהה אז היא תהיה עדיין בגבולות החמישה מיליון, וזה כמובן תלוי בהערכות של משרד האוצר. הם הממונים על הדברים האלה ואני מניח שהם אובייקטיביים ומקצועיים בעבודה שלהם. עד סעיף 10 אני מגיע למסקנה שהעלות תהיה פחותה מחמישה מיליון.

בסעיף 11 אני מתייחס לטענה נוספת בדבר הקיטון בבסיס הגבייה של הביטוח הלאומי. מה שאני אומר הוא שיש אפשרות שבסיס הגבייה של הביטוח הלאומי יקטן. האפשרות הזאת קיימת בעיקר כתוצאה מהמיתון, מהמצב הכלכלי ומהצטמקות בשכר. מצד שני כתוצאה מהקמת חברות. בנוסף, התמריץ להקים חברה ולכאורה להתחמק מתשלומי הביטוח הלאומי לא ישתנה מהותית בעקבות השינוי, וגם פה מדובר על עלות שהיא לא תקציבית ישירה. זה חורג מהצעת החוק.

בשביל לדייק, האוצר לא טען שכתוצאה מהחוק הזה יעברו מיחידים לחברות. הוא טען שבגלל הורדת התקרה התהליך הזה קורה.

גם ביטול התקרות גרם למעבר של יחידים מאותם שכירים להקמת חברות, שזה כשלעצמו כבר גורם לעלות וזה נותן תמריץ לחברות להעלים הכנסות.

אני חושב שהתמריץ במקרה הזה הוא שולי וזאת לא הסיבה האמיתית. אם יש קיטון בבסיס הגבייה זה ביטול התקרות שהיה ולאו דווקא שינויים שלהם.

אתה אומר בעצם שהשינויים שעשויים להיות במערכת המס לא קשורים להצעת החוק הזאת.

ייתכן שיש קשר בשוליים, אבל הבעיה העיקרית היא ביטול התקרות.

אתה אומר שהעלייה של 0.6 מתוך 4.9, שזה משהו כמו 15% בגבייה של ביטוח לאומי בהקשר הזה, זה משהו שהוא בשוליים והוא טעות סטטיסטית והוא לא יביא ליצירה של תקרות מס חדשות.

אם יש תופעה כזאת, זה לא ישירות מהחוק הזה.

הטענה היא שכאשר מעלים מסים בסיס המס יורד, כולם מסכימים לזה. השאלה היא בכמה.

בעדינות זה 14 מיליון שקלים.

באים אליי חברי-כנסת ומבקשים הצעת עלות תקציבית לחוק מסוים ואני אומר, למשל, 500 מיליון שקלים. אז באים אלי בטענה שאני מתעלם מזה שאם יושקעו 500 מיליון השקלים בחינוך, אז אחר-כך יהיו פחות מובטלים ותהיה פחות פשיעה. זאת בדיוק אותה נקודה.

מה שאתה אומר עכשיו הוא נכון.

אם אני מדבר על עלות תקציבית נטו, זה החישוב עד סעיף 10. אם אתם רוצים לבדוק את זה גם בחוק, אולי אתם צריכים לשנות אותו ולדבר על השלכות כלכליות שאני לא יודע איך מודדים אותן.

כל שינוי במצב הסטטוטורי מביא בסופו של דבר גם לתופעות כלכליות, וזה יכול ללכת לכיוון כזה או אחר. פה זה לא הגיע למצב הזה שזה התרחק מהחוק במידה כזאת.

אני רואה בזה תופעה עקיפה.

אני לא מנסה לתקוף, כי אתה עושה את העבודה שלך.

הוא עושה את העבודה שלו במקצועיות ובאמינות.

אני בטוח שמה שנכתב כאן נכתב בתום לב גמור.

היה לפחות מקרה אחד שהגשתי חוות דעת שהעלות שלי היתה גבוהה מהעלות של משרד האוצר. אבל אני הייתי הולך על מה שאומר הביטוח הלאומי מסיבה אחת פשוטה, והיא שיש דברים שלא משנים מהיום למחר. אם אתה רוצה לשנות את זה ואתה טוען שיש עלות גבוהה, אתה צריך לחזור לכל החוק, לכל השיפויים ולכל הדברים ולשנות את כל הנוסחאות.

אבל יש נתונים על הירידה בבסיס המס.

אבל לא בגלל זה. יש גם מיתון, יש המון גורמים. יש גם עסקים שנסגרים.

אז עלות האפס חשובה על סמך בסיס נתונים מסוים. עכשיו אנחנו יודעים, לא בתור ספקולציה, זאת עובדה שבסיס המס הזה השתנה, בסיס הגבייה השתנה. חישוב מספרי פשוט של תרגיל של כפל נותן לנו תוצאה של שישה מיליון, ותקן אותי אם אני טועה. זה כשלעצמו נותן לנו שישה מיליון.

ממה שהבנתי ממוחמד זה לא נותן שישה מיליון שקלים.

אני אומר שזה יהיה 3.46. אני רוצה להדגיש עוד דבר. יש לשים לב ששיטת החישוב שלי היא שהתחשבתי בכל העולמות. יש פה ממוצע שנותן פשרה, כי אני משתמש גם במשקולות וגם בנתונים השוטפים. אתם השתמשתם רק בנתון השוטף, אבל זאת טעות כי יש גם משקולות. פה אני משתמש בשני הדברים.

האם הביטוח הלאומי גובה על סמך משקולות או על סמך הכנסה?

מה שאמר מוחמד לגבי המשקולות הוא בכדי לשקלל את כל הנושא הזה ושהצעת החוק לא תעלה שישה מיליון שקלים, כמו שאתם אומרים, אלא לאור הנתונים האלה עד סעיף מסוים הוא אומר שאין לזה בכלל שייכות. אם יש שייכות היא 3.46, ולא כפי שאתם מנסים להגיד.

אני בכלל לא התייחסתי לטענה של ה-10%.

כתבת שזה נתון שאין לך ברירה אלא לקבל אותו, בסדר. אולי הוא 12 ואולי הוא 20.

יש לנו פה שתי הערכות. בהנחה ששתיהן עשויות מקצועית, גם של האוצר וגם של מרכז המחקר בכנסת, ואני מבינה שיש פערים בהערכה המקצועית, השאלה היא מה הסמכות של הוועדה.

לפי חוק יסוד: משק המדינה, סעיף 1ב, הערכת עלות תקציבית תהיה לפי קביעת שר האוצר, אבל הוכח להנחת דעתה של הוועדה, על-פי נתונים ואומדנים שהוגשו לה, שהעלות התקציבית שונה מזאת שקבע שר האוצר, אז תהיה הערכת העלות התקציבית על-פי קביעת הוועדה. זאת אומרת, הוועדה צריכה להכריע איזו מבין שתי ההערכות התקציביות המקצועיות שהובאו בפניה מתקבלת על הוועדה.

נניח שאנחנו מקבלים היום את ההצעה של מוחמד ועל סמך זה אנחנו מעלים את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, ותוך שנה מוכיח שר האוצר לשר העבודה והרווחה שהחוק פרץ כל גדרות, האם שר העבודה והרווחה יוכל להביא הצעה לתיקון?

הממשלה בוודאי יכולה להציע הצעת חוק, וגם כל חבר-כנסת יכול להציע. זה תהליך של חקיקה שבה צריך לתקן את החוק.

בחוות הדעת של משרד האוצר ההנחה הסמויה היא שהם מקבלים גם את המשקולות של הביטוח הלאומי. כי הם לקחו רק את הדלתא ברמות השכר הגבוהות. כלומר, אתם בעצם לא טוענים שהמשקולות לא בסדר.

לא צריך בכלל להיכנס פה למשקולות. אם אתה מניח שהיקף השכר מעל חמש פעמים השכר הממוצע הוא 9.3 מיליארד שקלים ואתה מניח שהיתה לך ירידה של 10%...

זאת הנחה?

זאת הנחה של האוצר.

מה ההנחה של הביטוח הלאומי? האם לביטוח הלאומי אין חישובים פר חודש?

אין דיווח חודשי של שכר לביטוח הלאומי.

מתי כן אפשר לדעת את זה? מתי יודעים אם היתה ירידה ובאילו אחוזים?

כשהמעסיק בסוף השנה מדווח.

צריך לחכות לשנה הבאה, שתהיה שנה נקייה.

בלי שום קשר למשקולות, כי 9.3 מיליארד, כמו שכתבת במסמך שלך, אם הבסיס הזה ירד ל-10%, אז אתה טוען שביטול הגגות לא שינה ב-10% את בסיס המס הרלוונטי, או שזה לא 9.3? כי אם אתה מסכים עם זה ועם זה, המכפלה של 10% כפול 9.3 כפול השינוי במס שביטוח לאומי הניחו שהם יגדילו אבל לא יגדילו כי בגלל ביטול הגגות אין ההכנסה הזאת, יש פה כפל של שלושה מספרים שנותן יותר מ-5 מיליון שהם חשבו שהם יגבו אבל לא יגבו. אין פה שום קשר למשקולות, אלא 10% של הירידה בשכר שהם חשבו שיש כפול השכר שהם חשבו שיש כפול אחוז המס שהם חשבו שהם יגדילו.

כי אין ירידה ברמות הנמוכות?

סביר להניח שיש. 9.3 זה רק מעל חמש פעמים השכר הממוצע במשק.

אם אני לוקח את השיטה שלכם יש פה פספוס.

נכון, אבל הפספוס הוא כלפי מטה.

יש לך עוד 108 מיליארד שקלים בין שלוש פעמים לבין חמש פעמים, ואלה מספרים שאתה יכול לטעון שהם מתקזזים אבל בכל מקרה עדיין מעל 5 מיליון של השכר מעל חמש פעמים יישאר.

אתם בעצם הסכמתם למשקולות של הביטוח הלאומי.

לא מדובר פה על משקולות בכלל.

ההנחה חייבת להיות שאם אתה מגדיל את שיעור המס בסיס המס קטן. זה בטח לא חד-חד ערכי.

יש עקומת לאופר.

זה לא עקומת לאופר, זה כאילו אתה לוקח מיליארד שקלים, ועד שאתה מספיק להעביר אותו לאוצר אתה מפסיד משהו. יש אומרים שאתה מפסיד מעט מאוד ויש אומרים שאתה מפסיד הרבה. הגמישות נקבעת בממוצע.

אני מנסה לומר שעד לרמה של חמש פעמים השכר הממוצע במשק אין ספק שיהיה איזשהו אובדן של גבייה.

אני לא יודע. ב-10% יש קיטון של 930 מיליון. אני רוצה לבדוק את זה ביחס להתפלגות של השכר והמשקולות, ובגדול יש התפלגות מאוד גסה שמחלקת רק לשתי מדרגות, וביחס למה שאתם אומרים. אם אתה טוען שהביטוח הלאומי עשה טעות והמשקולות שלו לא מדויקות, תבדקו את הנתונים.

אנחנו לא יכולים להתעלם ממה שמונח לפנינו. ההנחה שבסיס השכר שונה היא הרבה יותר מהשערה, היא הנחה מבוססת. זה ברור שהבסיס עלה. אם אתה משנה את השיעורים ברמת השכר הגבוהה זה לא מביא לך את המשחק סכום אפס שחשבת שיהיה לך, זה מביא לך משחק מינוס.

אני מתרשם שאתם, האוצר, משתמשים בהערכות שאין לכם נתונים מדויקים, אתם לא יודעים מה קרה מאז הרפורמה ועד היום, מה גרם למה. אם הייתם אומרים לנו שהגבייה ירדה ב-20% או ב-15% הדברים היו נשמעים אחרת בוועדה. מוחמד טוען שגם לפי ההערכה שלכם העלות היא 3.6 ולא 6 מיליון כפי שאתם אומרים.

אנחנו לא אומרים 6, אנחנו אומרים 34. 34 זאת הערכה זהירה, 20 זאת הערכה זהירה מאוד ו-50 זה בקצת פחות זהיר אבל עדיין זהיר מספיק. 6 מיליון זה רק חלק מהעלות, זאת עלות ישירה שאותה אנחנו יכולים להעריך עכשיו במידה גדולה מאוד של ודאות.

אם להמשיל את זה, אתה עולה את שער הגיא ברכב, הכנסת עוד אדם למושב האחורי, האם הרכב ייסע יותר מהר או יותר לאט? אי-אפשר להגיד בדיוק כמה יותר לאט הוא ייסע, אבל אין כל ספק שהוא ייסע יותר לאט.

תלוי מה נפח המנוע.

זה לא חשוב. הוספת שם עוד משקל, הרכב ייסע יותר לאט. כך גם אם הגדלת את שיעור המס, הקטנת את בסיס המס. השאלה בכמה בדיוק היא שאלה שאפשר להתווכח עליה.

זה מעניין מאוד שמקבל פרס נובל הישראלי האמריקני זכה בו בגלל הפסיכולוגיה של הכלכלה. הוא טען שכאשר אנחנו מקבלים החלטה כלכלית הפסיכולוגיה משמשת גורם מאוד חשוב. אנחנו חשבנו שרק בחינוך ובתפיסות חברתיות יש מחלוקות שונות, אבל אני רואה שגם בעובדות ובמספרים זה כך. אני חושבת שכל חוות דעת היא מקצועית בפני עצמה, אבל יש חשיבות להנחות המוצא, להדגשים שעושים.

לא ירדתי לגמרי לסוף הדעת של משקולות, אבל במבוא לכלכלה למדתי ונראה לי שהשימוש במשקולות ולא רק בראייה חד-ממדית של הנושא הוא נכון.

אני רוצה להדגיש לאוצר מה שאמרנו בבוקר, שהעובדה שאתם מציגים לנו את הירידה של כ-10% מ-9.3 מיליארד ל-8.4 מיליארד היא לא גזירת שמים. זה לא כמו הגשם שהתחיל לרדת היום ואיש לא יכול להשפיע עליו. אילו האוצר היה נוקט במדיניות יזומה, שיחידים לא יכולים לעשות מסלקה להשתחרר מתשלום מס, לא הנמוכים אלא הגבוהים, אז לא היתה ירידה. אני לא ידעתי על העניין הזה, אבל מתברר שהעשירונים העליונים לא משלמים מסים.

הם משלמים, אבל פחות.

מחצית מהעשירון העליון משלם 55% מהמס.

אבל יש מאיונים שלמדו איך לרשום חברות והם משלמים מעט מאוד. אתה אומר כמה הם נתנו אבל אתה לא אומר כמה רווחים בסוף נשארו להם. הם היו צריכים לשלם לפי הורדת התקרה, לפי מה שהמדינה קבעה. המדינה מצד אחד קבעה מסלול לשלם, מצד שני קבעה מסלול לחברות ולתאגידים להשתמט מאותו תשלום. תבדקו אם הורדת התקרה לא הביאה לתוצאה הרצויה.

מנקודת ראותנו אנחנו לא יכולים לקבל כהנחת עבודה של גזירת שמים אובייקטיבית שיש ירידה בגבייה. האוצר צריך לבדוק את עצמו איך הוא מבטל את אותה ירידה שאיש לא התכוון אליה בביטול התקרה.

אני מתייחסת לסעיף 2 בנתונים שלכם. הייתי בטוחה שהעניין הזה של ירידה מ-9.3 ל-8.4 זה נתון שנבדק מיולי עד היום. אני מבינה שזה לא נבדק ורק עוד שנה וחצי נדע אותו. שערו בנפשכם שההשערה היא לא 10% אלא 8%, אז אנחנו מדברים בעצם היום על פחות מ-5 מיליון.

אבל שישה מיליון היא לא הערכת עלות שאנחנו נותנים.

אני קודם כל אומרת ש-10% זה הרבה. בבוקר הייתי בטוחה שזה נתון ועכשיו הבנתי שזאת הערכה. אומרים לי מהאוצר שכרגע זה שישה מיליון אבל הם חוזים את מה שצפוי בעקבות השינוי. אני מתחברת עכשיו להערתי השנייה, הפילוסופית-הכלכלית: בלמו בבקשה את האפשרות להשתמט מעוד ועוד מסים.

באיזו דרך?

כל המושג של התאגוד.

נעשה חקיקה שכל מי שעושה את זה יורים בו, זה יעזור?

אתם מאפשרים את זה בחוק.

אז לא לאשר רישום חברות?

לאשר אבל לא להשתמטות ממסים.

אנשי האוצר, למה ביטלתם את התקרות אם זה מביא לאובדן הכנסות?

הבסיס יירד וההכנסות הנוספות הם לא בבסיס. במקום לגבות את הפוטנציאל המלא אנחנו גובים 66%.

בדוגמה של הרכב, חיזקנו את המנוע יותר ממה שהוספנו משקל.

אם אני מבינה נכון, אתם אומרים שזה פחות ממה שצפיתם אבל זה יותר ממה שהיה לפני יולי, לפני תוכנית החירום?

יש בסיסי מס לפני מועד השינויים. נניח שנגבה מאה מיליון, עכשיו מתבקשים לתת אומדן. לוקחים בחשבון שחלק מההשפעה של העלאת המסים תביא לכך שהבסיס יקטן. לכן זה לא פחות ממה שצפינו, זה כמו שצפינו, זה פחות מהפוטנציאל של ה-100%.

זאת אומרת במעבר אל תוכנית החירום סך הגבייה בעצם עלה. אז למה אנחנו רואים כאן שיש ירידה ב-10%?

הבסיס היה 9.3 מיליארד. ביטוח לאומי מחשב את השיעור שאתם רוצים לעשות עכשיו על בסיס 9.3 מיליארד.

9.3 מיליארד זה אחרי תוכנית החירום או לפני?

לפני. מה שעשינו הוא שידענו שיהיה פחות מ-9.3 מיליארד, ולכן כשאנחנו דנים על הביטוח הלאומי אנחנו מדברים על פחות מ-9 מיליארד.

אז למה עשיתם את זה?

9 מיליארד זה בסיס השכר. סך הכל המס שנגבה הוא יותר גדול.

עכשיו יש בערך 8.4 מיליארד, שמהם גובים משהו, אז זה בהכרח מביא תוספת גבייה.

אתם אומרים שהביטוח הלאומי מקבל עכשיו יותר כסף, למרות הירידה בתקציב שממנו גובים, אבל בסך הכל הגבייה יותר גדולה.

מה שהצעת החוק מנסה לעשות זה מה שנקרא משחק סכום אפס. זה אומר במקום אחד להוריד את גביית המס ובמקום אחר להעלות, כך שההורדה וההעלאה יתקזזו. ההורדה ברמות השכר הנמוכות לא השתנתה בעקבות תוכנית החירום הכלכלית. בסיס הגבייה נשאר אותו דבר. רמת השכר ברמות האלה נשארה אותו דבר.

ירד הסכום שממנו גובים, אבל הגבייה עצמה בפועל עלתה.

לכן החלק העליון שאמור היה לקזז את הירידה מההכנסות האלה הוא יותר קטן מהנתונים שלפיהם חושב הסכום שאמור לקזז בדיוק את מה שמפסידים למטה, והיות שזה יותר קטן זה נותן פחות הכנסות ואז זה לא מתקזז למשחק סכום אפס, כמו שזה היה אמור להתקזז, אלא זה נותן פחות ואז אנחנו נשארים בדפיציט.

בדפיציט שבאותה תוכנית כלכלית אתם אומרים שקיבלתם אותו בריבוע.

קיבלנו אותו לא למטרה הזאת.

שמענו את שתי הגרסאות. מוחמד, אחרי ששמעת את הטיעונים כבדי המשקל של האוצר, האם שוכנעת במשהו או שאתה עומד על גרסתך?

אני חושב שמה שכתבתי הוא סביר מאוד.

לכן הוועדה מאמצת את ההערכה התקציבית של מרכז המידע ומביאה להצבעה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק המוגשת של חברת הכנסת ענת מאור. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין

אנחנו ממליצים לאוצר לבדוק את נושא המשקולות.

תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 18:50