פרוטוקולים/עבודה/6079



2
ועדת העבודה והרווחה
12.11.2002

פרוטוקולים/עבודה/6079
ירושלים, כ' בכסלו, תשס"ג
25 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי







פרוטוקול מס' 599
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ז' בכסלו התשס"ג (12 בנובמבר 2002), שעה 12:00

הצעת-חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 57), התשס"ג-2002 – הכנה לקריאה שנייה
ושלישית

חברי הוועדה: יאיר פרץ - היו”ר

ערן יוסף - לשכה משפטית, משרד הביטחון
עזי פרל - ר. יח' להכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון
אמנון כוורי - משרד המשפטים
שי סומך - משרד המשפטים
חזקי ישראל - התאחדות התעשיינים
גיא קריגר - משרד האוצר
אהוד בן דרור- משרד האוצר
רועי קרת - ביטוח לאומי
אבי צרפתי - ביטוח לאומי

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

תמר מרימוביץ

הצעת-חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 57), התשס"ג-2002

צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת-חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 57), התשס"ג-2002 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית בנושא מקצועות מועדפים. אני מבין שהממשלה רוצה להכניס שינויים נוספים.

בזמנו הוצאה התעשייה מתוך התכולה של עבודה מועדפת לחיילים משוחררים שמשתלבים בתעשייה. פה מדובר בחזרה של הנושא הזה למסגרת חוק הביטוח הלאומי, כך שגם חיילים משוחררים שילכו לעבוד בתעשייה בבתי-מלאכה יוכלו ליהנות מאותו מענק בעבודה מועדפת במקצועות נדרשים.

באותם האחוזים?

הצעת-החוק מציעה פה פחות אחוזים – 80%.

מה שחזקי ישראל דיבר עליו זה לב ההצעה.

יש עוד שתי נקודות קטנות שצריך לדבר עליהן: דבר ראשון, התייחסות למענק לעבודה מועדפת בחקלאות - דבר שכבר קיים היום – ולאפשר לתת את המענק גם למי שעבד תקופה חלקית בעבודה עונתית, תקופה של פחות משישה חודשים, כי היום חייבים לעבוד שישה חודשים כדי לקבל את המענק. דבר שני, יש גם הפחתה של משהו שקיים היום ברשימה, ואלה תחנות הדלק. מסירים את תחנות הדלק מהרשימה.

ראשית, בהמשך לדבריו של נציג התאחדות התעשיינים, חייבים לציין שפוגעים בתעשייה ב-24%. כאן כתוב 80%, אבל צריך לקחת בחשבון שבתכנית החירום הכלכלית יש הקפאה של עוד 4%, כך שמדובר בפגיעה של 24% בחיילים המשוחררים שיעבדו בתעשייה. צריך לוודא שעבודה נדרשת תהיה זהה מבחינת סכום המענק לגבי כלל הציבור.

לגבי תחנות הדלק – כאן למעשה הולכים ופוגעים בחיילות, ולמה בחיילות? כי למעלה מ-40% מהמשתחררות משירות לאומי ומצה"ל הן חיילות, שעד היום היו להן למעשה שתי אפשרויות פתוחות מבחינת עבודה: בתי-מלון, אבל היום אנחנו יודעים מה מצב התיירות, ותחנות הדלק. הלא כל אחד מאתנו גם מתדלק ורואה שמי שמבצע את עבודת הכפיים והעבודה הקשה הזאת אלה החיילות המשוחררות. אם אנחנו פוגעים בעבודה הנדרשת לגבי תחנות הדלק, אנחנו פוגעים גם בחיילות, כך שצריך לקחת גם את העניין הזה בחשבון.

יש כאן נושאים נוספים, שאני לא יודע האם זה המקום להעלות אותם.

זה המקום, אבל לא זה הזמן.

כי הגשנו לשר האוצר גם הצעות לגבי חיילים לוחמים, ולא קיבלנו אפילו תגובה לגבי הדברים. ביקשנו שיכירו בחיילים לוחמים בשנתיים הראשונות כעובדים בעבודה מועדפת.

אני מסכים אתך, אבל לא ניתן לעשות מאומה בעניין, כי הצעת-החוק היא לקריאה שנייה ושלישית, ולא נוכל להכניס בה שינויים, גם אם אני ארצה.

אז נשאיר את זה לתיקונים בחוק הבא.

רציתי לשאול מדוע הממשלה מצאה לנכון להוציא את העבודה בתחנות הדלק מהעבודות המועדפות, כי זאת עבודה שחיילים וחיילות השתתפו בה.

אני חושב שמשתתפים חיילים משוחררים ברוב רובן של העבודות במשק. אם ההגיון המנחה הוא לכלול עבודה שמשתתפים בה חיילים משוחררים, אנחנו מתקשים להבין את ההגיון בעניין הזה.

אז למה בזמנו זה הוכנס?

אנחנו עומדים בסיטואציה מסוימת, שבפני הממשלה הובא הסדר מסוים, יש מסגרת תקציבית מסוימת, והשאלה היתה במה חשוב יותר לתמוך. החשבון היה שחשוב יותר לתמוך בתעשייה מאשר בתחנות הדלק, ולכן הוצאו תחנות הדלק ונכנסה התעשייה.

אתה אומר שבגלל שיש היענות לעבודה מועדפת בתחנות דלק, עדיף להוריד את העבודה הזאת.

השאירו את העבודה בבתי-המלון, כי שם אין תפוסה מלאה, אין עבודה ומפטרים עובדים מבתי-המלון, אז את זה היה נוח להשאיר ברשימה.

אני באמת רוצה לקבל איזשהו הסבר למה תחנות הדלק הוצאו מהרשימה.

הרי כל המטרה כאן היא לעודד חיילים משוחררים להשתלב בענפים מסוימים. אנחנו מתקשים למצוא את ההגיון המנחה, שאומר: בואו נעודד חיילים משוחררים להשתלב בעבודה בתחנות הדלק. הניסיון האמפירי מראה גם שעושים את זה בשביל המענק, לא כדי להשתלב בעבודה, אבל זה נכון גם לגבי הענפים האחרים. לגבי עבודה בתחנות הדלק, אנחנו מתקשים למצוא את ההגיון בעידודה.

בזמנו, בחוק ההסדרים בשנת 2001, ניסינו להוציא את זה החוצה, אבל היתה התנגדות עזה של הנהלות תחנות הדלק מסיבה מאד ברורה, כי זה חסך להן כסף והן יכולות היו לשלם משכורות יותר נמוכות. בזמנו זה לא יצא אל הפועל, אבל כשהנושא הובא לדיון בממשלה, הממשלה החליטה שחשוב לעודד את התעשייה שבזמנו יצאה מהרשימה יותר מאשר את ההשתלבות בתחנות הדלק, ולכן תחנות הדלק יוצאות מהרשימה והתעשייה נכנסת. אין כאן שום כוונה שוביניסטית לפגוע דווקא במגזר של החיילות, כי החיילות יכולות להשתלב בעבודות אחרות שרשומות כאן, לדוגמה: בתעשייה.

מה שאני מבקש זה שבעתיד תשקלו להחזיר את הנושא הזה לרשימה.

אני לא רוצה להיות לא ישר עם אדוני.

עזי פרל אמר דבר נכון – כולנו מתדלקים בתחנות דלק, ורואים את אותן חיילות משוחררות. לצערי הרב, אין בשוק מקומות עבודה רבים אחרים.

הן יוכלו להמשיך לעבוד שם, אף אחד לא אוסר עליהן לעבוד שם.

אבל זה היווה קטליזטור לאותה חיילת שמשתחררת, כדי שתוכל ללכת לעבוד בעבודה כזאת, אחרת היא לא תמצא עבודה באף מקום אחר.

אם היא לא תמצא עבודה והיא רוצה לעבוד, היא תלך לעבוד בתחנת דלק גם בלי התמריץ. הניסיון מלמד שלא חסרה עבודה בתחנות דלק.

בטח במצב שוק העבודה היום ולאור היצע העבודה שיש היום.

בכל אופן, קחו בחשבון שצריך להחזיר את זה לרשימה.

הרי נוח לי להגיד לאדוני בסדר, ולא לעשות אחרי זה שום דבר, אבל אני חושב שזה יהיה לא פייר. נכון להיום, לדעתנו, אין מקום לעודד את העבודה בתחנות הדלק. יכול להיות שהעניין הזה ישתנה, אבל איני יודע.

יש לי עוד הערה לעניין סעיף 3, סעיף התחילה. מוצע פה בסעיף 3, שזה יחול על חייל שהשתחרר משירות סדיר מיום התחילה ואילך, כאשר יום התחילה זה האחד בחודש לאחר פרסום החוק.

אחד – לגידולים חקלאיים. לראשונה, בעבודה בגידולים חקלאיים אפשר לצבור גם מענק חלקי של ארבעה חודשים בלבד, בעוד שהיום החוק דורש עבודה של שישה חודשים מלאים. יוצא איפה, שמי שהשתחרר לפני תחילתו של החוק יידרש לעבוד שישה חודשים כדי לקבל מענק מלא, ומי שמשתחרר לאחר תחילתו של החוק בעוד כחודש, הוא יוכל לצבור רק ארבעה חודשים. השאלה היא מה מנחה את הממשלה - שמספיק ארבעה חודשים, כי זאת עבודה עונתית, או שקשה להחזיק מעמד שישה חודשים בחקלאות, והאם זה לא חל על אלה שהתחילו לעבוד לפני חודש-חודשיים. למה אי אפשר להחיל את ההוראה של מענק חלקי גם לגבי אלה שכבר היום עובדים בעבודות חקלאות?

התשובה לזה די פשוטה – משום שמי שכבר התחיל לעבוד לפני כניסתו של החוק הזה, יש לו אינטרס וציפיות על סמך מצב חוקי מסוים שמדבר על עבודה של שישה חודשים. לתת אפשר רטרואקטיבית ואין שום בעיה, אבל לקחת אי אפשר רטרואקטיבית. אנחנו לא חושבים שזה יהיה נכון, כי הם התחילו לעבוד על סמך מצב מסוים. הם נכנסו לענף עם ציפיות מסוימות, כאשר הן לא נפגעות, ולא מוצאים לנכון לתת להם הטבה שניתנת לחדשים.

אתה אומר שאם ממחר ואילך תהיה הקלה לגבי אחרים, לגביהם אתה עדין רוצה שיחול הכלל המחמיר.

אנחנו מדברים גם על מי שכבר השתחרר, ולכן החוק לא יחול עליו, אבל אם הוא יתחיל לעבוד מאוחר יותר, אינטרס הציפיות לא רלוונטי כאן. מה שאת אמרת הוא נכון, אבל ההתייחסות לא צריכה להיות לגבי מי שהשתחרר, אלא לגבי מי שהתחיל לעבוד.

זאת בעצם ההערה השנייה שלי. מה קורה לגבי מי שהתחיל לעבוד קודם ולא השתחרר עכשיו אלא לפני חודשיים או חצי שנה?

אם הוועדה תאשר לנו לעשות חושבים בנקודה הזאת, יכול להיות שנחזור עם תשובה חיובית.

אתם רוצים שנעשה הפסקה של כמה דקות?

אולי אפשר למצות לפני זה את הדיון.

מיצינו את הצעת-החוק.

פה מוצע לתת מענק של 80% לעובדי התעשייה, לעומת שאר האנשים שמקבלים 100% מענק. בזמנו אנחנו גם ביקשנו שזה יהיה רטרואקטיבית, אבל הממשלה לא קיבלה את בקשתנו. אנחנו עומדים על כך שהמענק יהיה של 100%, אבל בגלל הנסיבות שנוצרו כרגע שמחר הכנסת יוצאת לפגרה, אנחנו אומרים שזה מה שיש כרגע, למרות שאני חייב לציין שזאת לא שאיפת חיינו. לאחר שתתכנס כנסת חדשה, נשאף לשכנע את הממשלה לבוא עם הצעה לתיקון ל-100% מענק, כי אנחנו לא רוצים ללכת על הכל או לא כלום.

גברתי היועצת המשפטית, תקראי בבקשה את הצעת-החוק להוציא את סעיף החקלאות.

"הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 57), התשס"ג-2002

1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 174 –

(1) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

(ג) המענק יהיה –

(1) לגבי מי שהועסק בעבודה כאמור בחלקים (ב), (ג), (ד) ו-(ה) בלוח ח' – בסכום השווה ל-50% מן השיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת;
(2) לגבי מי שהועסק בעבודה כאמור בחלק (א) בלוח ח' – בסכום השווה ל-80% מסכום המענק שלפי פסקה (1).";

(2) סעיף קטן (ו) יבוא:

"(ז) על האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור בחלק (ד) בלוח ח', והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים."

2. בלוח ח' לחוק העיקרי, במקום חלק (א) יבוא:

"(א) במפעלי תעשייה ובבתי מלאכה:

(1) עבודות מתכת –

(א) מסגרות וריתוך;
(ב) חרטות וכרסום;
(ג) חשמלאות;
(ד) מכונאות;
(ה) מכשירנות;
(ו) משחיזנות.

(2) הלבשה –

(א) חייטות ותפירה;
(ב) גזרנות;
(ג) תפירת עור.

(3) עבודות בלתי מקצועיות –

עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבנייה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית."

תחילה ותחולה 3. (א) תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו (להלן – יום התחילה)."

אדוני, אני עדיין לא קוראת את סעיף (ב), כי משרד האוצר עושה חשיבה בעניין הזה.

האם הוועדה לא רשאית לבטל את רוע הגזרה של ה-80% וליישר קו?

השאלה אם הממשלה לא תמשוך בסוף את החוק. אני מקבל את מה שחזקי ישראל אמר, שמייד עם התכנסותה של הכנסת החדשה, אפשר לשנות את רוע הגזרה.

אני מכריז על הפסקה של כמה דקות.

חידוש הישיבה בשעה 12:30

לעניין סעיף התחילה והתחולה, אני אמרתי לחבריי מהביטוח הלאומי וממשרד המשפטים, שאנחנו מסכימים שהתחולה של החוק תהיה על מי שהחל בעבודה המועדפת החדשה שנכנסת לכאן ביום התחילה ואילך, זאת אומרת: זה לא יחול על מי שכבר התחיל לעבוד בעבודה הזאת, אלא רק על מי שהתחיל לעבוד בעבודה הזאת ביום התחילה ואילך, גם אם הוא השתחרר משירות סדיר לפני תחילתו של החוק.

סעיף התחולה של ההוראות הגורעות לגבי ההוצאה של תחנות הדלק יישאר כמו שהוא, זאת אומרת: מי שכבר השתחרר יוכל עדיין לעבוד בתחנות דלק, וזה לפי ההוראה שכתובה כרגע, והיא גם תישאר. ההוראה הזאת של הוצאת תחנות הדלק תחול רק על מי שהשתחרר מיום התחילה ואחריו.

נקודה נוספת שהמוסד לביטוח לאומי האיר את תשומת לבנו לגביה, וגם לה אנחנו מסכימים – בחוק ההסדרים 2001 שאותו הזכרתי קודם ושתחילתו מהאחד ביולי 2001 יש הוצאה של ענפי התעשייה בפורמט הקודם שלהם, כשאז זה היה 100% מהמענק ולא 80% כמו שכתוב כאן. על מנת להסיר ספק, וכדי שלא ייווצר מצב שמישהו מממש את זכותו – כי עדיין יש אנשים שיש להם זכות לפי החוק ההוא, שכן התיקון של ההוצאה חל על מי שהשתחרר משירות סדיר רק אחרי תחילתו של החוק ורק אחרי האחד ביולי 2001 - אשר על כן, אנחנו מציעים לכתוב כאן הוראה, שאומרת שלמען הסר ספק לגבי אותם אנשים שיש להם עדיין זכויות מכוח החוק ההוא, שימשיכו לחול ההוראות של החוק ההוא ערב התיקון בחוק ההסדרים.

יש לכם חצי שנה לשקול את החזרת תחנות הדלק לרשימה...

בכל אופן, העיקרון ברור ומקובל.

האם המועד הוא מועד תחילת העבודה?

לגבי ההטבות זה מועד תחילת העבודה. לגבי הגריעה זה מועד השחרור, ולגבי אלה – אלה בטח אנשים בודדים, אם בכלל.

יישארו לגביהם זכויות העבר. מדובר על אלה שהשתחררו לפני שנה.

אני מייפה את כוחה של היועצת המשפטית לנסח את הצעת-החוק בשלמותה, על-פי העקרונות שציין נציג משרד האוצר. מי בעד אישור החוק?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת-חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 57), התשס"ג-2002 התקבלה.

הצעת-החוק התקבלה פה אחד. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35