פרוטוקולים/עבודה/5980



11
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
29.10.2002


הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי

פרוטוקול מס' 593
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ג בחשון התשס"ג (29 באוקטובר 2002), שעה 11:00

מניעת פיטורי עובדים במלונאות, במסגרת יום התיירות בכנסת.

חברי הוועדה: דוד טל-היו"ר

רחל אבנעים מזכ"ל הסתדרות המלונאות והאירוח
רפי גלס אגודת מורי דרך
שלומי נדיר מנכ"ל תדמור
עליזה פליישר אונ' העברית
תומר פשניצה סטודנט
הילה וייס סטודנטית
אהרון שהם התאחדות המלונות
יואב בכר התאחדות המלונות
אנה גליק המחלקה להסבת אקדמאים, משרד העבודה
שרה חורש אגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה
משה כץ מפקח מלונאות ארצי
חני נחמני משרד העבודה
דבי מנצור משרד התיירות
עובד מנצור משרד התיירות
חנה קורן
חיים מלול
אורלי ברגמן
מינה דהן
רותי באקשור

שירלי אברמי

















מניעת פיטורי עובדים במלונאות, במסגרת יום התיירות בכנסת.

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. על סדר יומנו יום התיירות בכנסת. אני מקדם בברכה את כל הבאים בשערי הוועדה.

אני חושב שלא צריך להכביר במילים על מה שקורה אצל כל הגופים שעוסקים בצורה ישירה ובצורה עקיפה בנושא התיירות. אני סבור שהנושא הוא נושא חשוב מאוד מבחינה לאומית, יש מקום שהמדינה תתערב בו. אני אתן כדוגמה את ארצות הברית הגדולה של אמריקה, שאחרי שהתאומים נפלו היא הבינה שצריך לקום ולעשות מעשה ולהזרים 200 מיליארד דולר, אולי קצת יותר לשוק, כדי לעורר כל מיני מסגרות שנסגרו כתוצאה מהמצב. אין צורך לבוא ולומר שכדי להקים מפעל שנסגר צריך הרבה משאבים. אם אני סוגר היום מלון במדינת ישראל, כדי לפתוח אותו בעוד שנה, שנתיים, שלוש או ארבע אני אצטרך הרבה מאוד משאבים. אני לא יודע אם יש בכוחם של הבעלים להרים את הדבר הכבד ולפתוח את המלון.

אני מדבר על זה ברמה הלאומית, משום שזה לא סוד שבימים הטובים התיירות הכניסה מטבע קשה למדינת ישראל, דבר שהיה מאוד חשוב לכלכלת ישראל. במצב הנוכחי, כתוצאה מהמצב הביטחוני, נוצר מצב שהתיירות בישראל נפגעה קשות.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה בנושא הזה לפני כשנה, באתי גם בדברים עם כמה מראשי התאחדות המלונאים. רק לפני כשבועיים או שלושה ישבתי עם מר רוזנטל, ומיד לאחר מכן עם שר העבודה והרווחה. ניסיתי לשכנע אותו שכדאי ונכון שמשרד העבודה יאפשר למלונאים את אותו הסדר שהיה בחל"ת. במסגרת הזאת אפשר היה לשמר מספר לא מבוטל של עובדים. בזמנו דובר על 4000 עובדים שהתאחדות המלונאים רוצה לשמר. כדי לשמר אותם היתה בקשה לאפשר השתתפות של משרד האוצר בהחזקתו של כל עובד כזה. בהנחה שיש 4000 עובדים ונדרש אלף שקל לכל עובד, אנחנו מדברים על סדר גודל של 4 מיליון שקל בחודש. אם הדבר הזה לא יקרה, לא תהיה ברירה והאנשים האלה יצטרכו לצאת ממעגל העבודה למעגל האבטלה. במעגל האבטלה המדינה תצטרך לשלם 140,150 מיליון שקלים, וזה בלי להסתכל על ההשלכות של מה זה עושה לאדם שיוצא ממערכת העבודה.

ועדת העבודה והרווחה מצאה לנכון לתת יד - עד כמה שידה משגת - כדי לנסות ולראות איך לשמר את ענף המלונאות. אני רוצה לשמר אותם, כדי שבבוא העת, כשתבוא שעה טובה יותר, הם יוכלו לצוף מעל פני המים ולהמשיך בעסקים שלהם כמו שעשו בעבר, ואז ממילא הם ירוויחו ומדינת ישראל תרוויח.

אני רוצה לברך את היושב-ראש ואת הכנסת על קיומו של יום התיירות הלאומי בכנסת. זו מסורת חשובה מאוד. ככל שהכנסת נותנת את הדעת לענייני תיירות, כך גם לציבור יש מודעות יותר גדולה. לצערנו הרב, המשבר בתיירות הוא זה שהכניס את נושא התיירות למודעות הציבורית.

כולנו כבר יודעים את המשבר הקשה בתיירות ואת הנזקים הרבים שנגרמו בעקבותיו. יש מטרה נוספת חשובה לא פחות מהנושא הכלכלי בתיירות וזה חיזוק הזיקה והאהבה לארץ ישראל וחיזוק הקשר של היהדות בעולם למדינת ישראל. אנחנו נוכחים לדעת היום שהתיירות שמגיעה לישראל היא אותה תיירות שיש לה זיקה אידיאולוגית, אהבה לארץ ישראל. זה מוכיח שצריך לשמר את הקשרים האלה גם בעתות רגילות, לאו דווקא בעתות משבר.

באשר להפסד בהכנסות התיירות בתקופה הזאת, ההפסדים היו קשים מאוד. אין צורך להכביר במילים בעניין ההפסדים. לפי הנתונים שישנם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2000 ההכנסות מתיירות למשק הישראלי בכלל, לאו דווקא לענף התיירות, היו 4.3 מיליארד דולר, כאשר ההכנסה לתיירות בשנת 2002, לפחות בתקופה מינואר עד אוגוסט, היא מיליארד דולר. זה מדבר בשם עצמו ואין צורך להוסיף מילה אחת. הפגיעה בענף התיירות היא לאו דווקא במעגל הראשון. אנחנו מדברים על שניים או שלושה מעגלים של עובדים שעוסקים בתיירות או מושפעים או משפיעים על התיירות. המעגל הראשון זה מורי הדרך, בתי המלון. המעגל השני זה אלה שנותנים את השירותים לאותם מלונות. גם הם נפגעו. הרבה מפעלים שנותנים שירותים לבתי המלון, כאשר בית מלון נסגר או אינו עובד, נפגעים ישירות ונפלטים רבים ממעגל העבודה. גם על זה צריך לתת את הדעת.

ההתמודדות עם המשבר, כפי שהיתה עד היום, נעשתה בשיתוף פעולה הדוק עם משרד העבודה, עם ענף התיירות ועם אגודת מורי הדרך. זה התבטא בתוכנית חל"ת שהותאמה לעובדי בתי המלון. כ-2000 עובדי בתי מלון השתתפו בתוכנית החל"ת.

אדוני מדבר לגבי שנה שעברה?

כן. מבחינת התיירות הנכנסת התוכנית חלה על כ-200 עובדים מתוך 1100. אני רוצה להזכיר שקרוב ל-800 עובדים נשרו מענף מארגני התיירות, שזה סוכנויות התיירות הנכנסת שגם להם יש תפקיד חשוב בהבאת תיירים לישראל. היו תוכניות ל-200 מורי דרך. היו גם תוכניות כלכליות אחרות שאינן נוגעות כרגע רק לעובדים עצמם.

מה משרד התיירות עושה עם משרד האוצר או עם משרד העבודה והרווחה כדי לעזור לאותם גופים שהזכרת – מורי דרך, מלונאים? אם נפתור את הבעיות שלהם, ממילא ייפתרו הבעיות של המעגלים הגדולים יותר.

אם אנחנו מדברים על הסיוע שהיה בתקופת המשבר, אז אנחנו מעוניינים להמשיך אותו גם בשנת 2003. הסיוע למלונות יינתן בהנחות בארנונה. אנחנו הגענו להסדר של 66% הנחה בארנונה.

בכל הארץ?

בכל הארץ, כאשר הרשויות המקומיות משתתפות גם הן.

אין שיתוף של כל הרשויות.

לא של כולן.

אתה אומר לי שהאוצר מוכן בכל מקום..

יש קריטריונים. זה לא בכל מקום. אילת וים-המלח לא בפנים.

מדובר באזורים שנפגעו באופן מיוחד.

האוצר יהיה מוכן לתת את חלקו לפי אותה נוסחה של ירושלים?

האוצר יתן את חלקו כאשר התפוסה במלונות תהיה פחות מ-50% באזורים שנפגעו. אם הרשות המקומית מוכנה לתת יד ולסייע, אז משרד האוצר מוכן גם הוא לתת את חלקו. משרד התיירות הקצה 38 מיליון שקל לקרן שיווק לבתי המלון. אנחנו מקווים שבשנת 2003 יוקצו סכומים דומים לעניין זה. יש סיוע של משרד האוצר בהלוואות לבתי המלון, כאשר סכום ההלוואות הכולל הוא 400 מיליון שקל. זה עדיין לא בוצע. יש קשיים בעניין הזה.

מתי זה אמור לצאת לפועל?

הקריטריונים כבר הוכנו.

החשש שלי הוא שעד שזה יבוצע לא יהיה למי לתת את זה.

זה תקוע באיזה שהוא מקום במשרד האוצר. מאחר וחלק מבתי המלון לא פועלים או פועלים חלקית, הצענו לתת להם סיוע בשיפוץ המבנים שלהם כדי לשפר אותם. זאת התקופה הטובה לכך. למארגני התיירות הנכנסת יש קרן שיווק ותמריץ. אנחנו מקווים שבשנה הבאה נמשיך עם זה. בקרן תיירות הפנים הוצאנו כספים לא מעטים – 10 מיליון שקל. אנחנו לא יודעים מה יהיו הכספים שיושקעו השנה, זה עדיין בדיון עם האוצר.

מה לגבי הפעולות שאתם עושים עם משרד העבודה?

עם משרד העבודה זה בעיקר החל"ת.

אתם ממשיכים עם זה השנה?

ב-2002 היה מעט מאוד חל"ת.

מה התוכנית ל-2003?

אין עדיין תוכנית. אני מניח שאם תהיה נכונות..

יש לזה מסגרת תקציבית, לא? הוקצו משאבים לנושא הזה?

הבעיה של 2003 היא בעיה כפולה ומכופלת. כמו שאתה יודע, יש החלטת ממשלה שאומרת שאנחנו לא יכולים להכשיר דורשי עבודה, אלא רק מקבלי הבטחת הכנסה, שזה משלש את הבעייתיות של ההתאחדות והמעסיקים בנושא הזה.

200 מורי הדרך קיבלו סיוע בהשתתפות בתוכנית החל"ת. יש קרוב ל-1500 מורי דרך פעילים. לפי הנתונים שלנו 800 מורי דרך פעילים באופן חלקי. הם לא פעילים במשרה מלאה, לכן גם המספר הזה של 800 הוא לא מספר אמיתי. למורי הדרך השכירים שולמו דמי אבטלה. למורי הדרך העצמאיים, שהם כ-300 במספר, לא ניתן היה לשלם דמי אבטלה, לכן היה צורך במציאת מנגנון מיוחד לסיוע והוא הקצאה של 10 מיליון שקל. יש לנו בעיה מסויימת עם מורי דרך שגילם למעלה מגיל 65. יש קושי בתשלום לאותם מורי דרך. אני מקווה שנפתור את זה. משרד התיירות חושב וסבור שיש לשלם לאותם מורי דרך שעברו את גיל 65, למרות שאולי לפי קריטריונים רגילים של הביטוח הלאומי אינם זכאים לדמי ביטוח לאומי. אני מאוד מקווה שנמצא פתרון יחד עם משרד האוצר כדי לסייע לאותם מורי דרך מעטים.

לפני המשבר עסקו בתיירות 100 אלף עובדים, כשמתוכם כ-36 אלף עבדו במלונאות. מבחינת היקף הצמיחה במשק יש לזה משמעות של קרוב ל-200 אלף עובדים שישירות ובעקיפין ינקו וחיו בזכות קיומה של התיירות. במלונאות ירדנו מ-35 אלף ערב המשבר למשהו כמו 19 אלף עובדים. גם ביתר הדיסיפלינות הנפילה היתה דומה. אם מדברים על חזרה לצמיחה של המשק כולו, אין ספק שהתיירות תשמש כמנוף מרכזי בחזרה לצמיחה. אחת מההשפעות המרכזיות על המצב המיתוני שבו מצויה הכלכלה של המדינה נובע בין היתר מהמשבר העמוק בתיירות. יש לציין שהעובדים בתחום המלונאות, מבחינת הפיזור הגאוגרפי שלהם, מתפזרים בצורה מאוד טובה מבחינת המוקדים במשק. מכיוון שהענף הזה מצטיין ב-50% עבודת גברים ו-50% עבודת נשים, זה פוגע בחלק גדול מהאוכלוסיות שבאופן מסורתי סובלות מאבטלה.

לגבי אותם 4000 עובדים שנקלטו, עבדו בחופש הגדול ובחגים וקיים חשש גדול שבאוקטובר ובהמשך הם עלולים להיפלט החוצה בגלל הירידה הדרסטית בתפוסה, הנחנו על השולחן איזו שהיא תוכנית איך למנוע את הפיטורים שלהם. התוכנית הזאת משתלבת בצורה מאוד יפה עם התוכנית הכלל משקית של עידוד התעסוקה במשק כולו, שהרעיון הכללי שלה הוא שמפעלים שיקלטו עובדים נוספים יקבלו תמיכה של 1000 שקל לעובד. מאחר וענף המלונאות קרוב לוודאי לא יקלוט עובדים נוספים מעבר לאותה תקופה בבסיס, אנחנו אומרים שבמסגרת אותה תוכנית רעיונית כל מלון ומלון יצטרך להתחייב על איזו שהיא מצבת עובדים שהוא לא יפטר. אנחנו נשב עם משרד העבודה ועם משרד התיירות כדי לגבש קריטריונים. עובד כזה שלא יפוטר יקבל תמיכה של 1000 שקל לחודש, בדיוק לפי אותם הנתונים שמצויים בתוכנית הכלל משקית שאושרה על ידי הממשלה במסגרת התוכנית הכלכלית הכוללת. אני לא יודע אם היא תצא לדרך, אבל שם ישנם המקורות התקציביים לעריכת התוכנית. אתה ציינת שעלות התוכנית היא 48 מיליון שקל בשנה. בתוכנית שהועברה במסגרת התוכנית הכללית מסומנות הרזרבות התקציביות לכך, כאשר ההבדל הוא שבענף המלונאות מדובר במניעת פיטורים בניגוד לכלל המשק.

יש לנו תוכנית נוספת שבאה לעזור לעובדים הקיימים בענף. אין לנו מספיק ימי עבודה בחודש לעובדים הקיימים בענף. העובדים הולכים הביתה עם משכורות שנמוכות ב-20,30 אחוז מהמשכורות שהם היו מרוויחים אילו הם היו עובדים חודש מלא. אנחנו כמעסיקים היינו רוצים לתת להם משכורת מלאה, אבל אין מאיפה כי אין הכנסות, אין תפוסה במלונות. בירושלים התפוסה עומדת על 25-30 אחוז. בתל-אביב המצב לא פחות גרוע מאשר בירושלים, רק זה לא נראה. יש בימים מסויימים בחודש תפוסה קצת יותר גבוהה. אנחנו מציעים איזה שהוא חל"ת בנושא הזה.

הבנתי שעל הנושא של החל"ת האוצר לא מוכן לדבר.

הוא לא מוכן לדבר על החל"ת שהיה נהוג בשנת 2000.

יש איזה שהוא חל"ת שהוא מוכן לדבר עליו?

אנחנו יכולים לפנות לאנשים שיקבלו דמי אבטלה מלאים. אנחנו נשתתף בחלק מדמי האבטלה.

לפי ההקשחה של הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה, אני חושב שעוד מעט אף אחד לא יקבל דמי אבטלה.

לא יכול להיות שעובד ילך הביתה עם משכורת כל כך נמוכה.

האם יש משהו בנושא של החל"ת שמשרד העבודה מכין עם משרד האוצר, או שאין על מה לדבר?

לצערי הרב הוא לא שינה את דעתו. היינו באילת כדי להיפגש עם התאחדות המלונות ועם בעלי המלונות. הם העלו את כל הנושאים האלה. היתה פגישה נוספת עם מנכ"ל המשרד. אנחנו הצענו שהם יציעו חל"ת ואחר כדי שנוכל לשבת ולדון על זה. החל"ת הקודם מיצה את עצמו. כיום הם מדברים על פחות ימי לימוד כי הם לא יכולים ללמד את זה. אנחנו הצענו שיגישו לנו תוכנית ונראה אם אפשר במסגרת של החוק..

גברת חורש, אולי אפשר לעשות הפוך כדי שלא יווצר מצב שהם יגישו תוכנית ואתם לא תקבלו אותה.

זה לא בידינו, זה בידי האוצר.

אז אולי אפשר שמשרד העבודה יגבש איזו שהיא הצעה שעומדת בקריטריונים של א',ב',ג'. אולי אתם יכולים לדעת מהאוצר כמה משאבים האוצר יהיה מוכן להקצות לנושא הזה, ואז תצמצמו את זה לדבר שהוא אפשרי ותכליתי.

אני מוכנה לבדוק את הנושא. אנחנו שמרנו במשך השנים האלה את המשך ההכשרה של המקצועות המקצועיים. במלונאות עובדים ישראלים. אין שם עובדים זרים, מלבד עובדים שלא קשורים אלי שהם עובדי כפיים. הפכנו את הענף הזה לענף ישראלי.

השארתם כסף באגף להכשרה?

הבעיה שלנו היא לא הכסף בתקציב שמיועד להכשרה, אלא שאנחנו צריכים לעבוד אך ורק מול מקבלי הבטחת הכנסה, לא מול דורשי עבודה מובטלים. הציפייה של האוצר שנעבוד רק עם הבטחת הכנסה לא תמלא את הצרכים.

אנחנו לא נקבל אותם לעבודה, כי אנחנו יודעים שמי שמקבל הבטחת הכנסה לא מתאים לעבוד בענף המלונאות.

זאת בעיה שאף ענף במשק לא יוכל לשאת. לא נוכל להתמודד עם רמת ההכשרה, עם רמת העובדים. הקטסטרופה רק תגדל בקטע הזה. אנחנו, יחד עם התאחדות המלונות, לא צמצמנו את ההכשרות. הרחבנו את תחומי הלמידה בתוך הענף הזה, כך שאם אין מקום עבודה בתוך הענף אז הם ינהלו מוסדות לזקנים, ינהלו בתי חולים וכו'. היתה הרחבה של ההכשרה, כדי לתת להם אפשרויות תעסוקה יותר רחבות.

אנשי המלונאות אומרים שהאנשים שבאים מהבטחת הכנסה לא מתאימים לעבודה הזאת. אולי אתם יכולים לשכנע את אנשי משרד האוצר שירדו מהנושא הזה.

השולחן הזה צריך לעזור בקטע הזה.

יש היום בישראל כ-5000 מורי דרך בעלי רשיונות בתוקף, כאשר 1500 אמורים לעבוד כמורי דרך. מתוך 1500 מורים כ-1000 מורים נמצאים באגודה.

אנחנו לא נכנסים לקטגוריה של חל"ת. מה חל"ת אומר? חופשה ללא תשלום. מורה דרך הוא שכיר יומי ואין לו את הזכויות לקבל חופשה שנתית. זה גורם לבעיה די רצינית. בעזרת משרד התיירות ומשרד העבודה והרווחה מצאנו בעבר פתרונות.

אנחנו דנים היום במניעת פיטורים. אגודת מורי דרך מנסה למצוא פתרונות איך לייצר וליצור תעסוקה למורי דרך, בוודאי ובוודאי למצוא דרך למנוע פיטורים. אני רוצה לדבר כאן על חוק שירותי תיירות תשל"ב 1996. להזכירכם, שרת העבודה גברת נמיר היתה השרה הראשונה שהכירה בחשיבות המקצוע של מורה דרך. החוק לא מגן על ההדרכה בישראל. איך אנחנו יכולים להרשות לאנשים זרים להדריך על מדינתנו, על מורשתנו.

לא קורה שאתה כמורה דרך יוצא עם קבוצה ישראלית לתורכיה או ליוון ומסביר את המורשת של אותה ארץ?

אם אני כראש קבוצה יוצא עם ישראלים ליוון, לתורכיה, לספרד ולעוד מדינות ומתחיל להסביר, ישר מגרשים אותי מהמדינה או לוקחים אותי למאסר. מדינת ישראל יותר צדיקה מהרבי או מהאפיפיור, כי היא מרשה לכל אדם להדריך.

אתה מבקש שיהיה איזה תיקון בחקיקה כך שינהגו כפי שנוהגים ברוב ארצות העולם בנושא הזה.

אמת. אם זה יחוקק זה ימנע אבטלה בקרב מורי דרך. ב-1 לאוקטובר 2000, כאשר מורי הדרך היו צריכים לקבל דמי אבטלה, הם היו צריכים להוכיח שהם עבדו 150 יום. הם לא יכלו להוכיח 150 יום. מדוע? כי רוב הקבוצות הודרכו על ידי מורי דרך שהם לא מישראל.

החשיבות של מורי הדרך ידועה לנו. יש איזה קמפיין משותף לגבי תיירות חורף של המדינה יחד עם המלונאים?

בוודאי. משרד התיירות יושב כרגע על המדוכה להכנת תוכנית לשנת 2003. הוקצו לזה סכומים רבים מאוד.38 מיליון שקל מוקצים לקרן השיווק עם התאחדות המלונות. סכומים שמתקרבים ל-200 מיליון שקל מוקצים לפעילות בחו"ל.

אנחנו לא מתלוננים ולא באים בתביעות, למרות שאנחנו מבקשים ומצפים מהכנסת לשנות את החוק.

יש יועץ משפטי לאגודה שלכם?

לצערי אין לנו משאבים כספיים. אנחנו מגישים לכנסת הצעת חוק.

תגיש לנו איזו שהיא הצעה כדי שנוכל להפוך אותה להצעת חוק. על פניו היא נראית לי סבירה.

יש היום הרבה מאוד תאונות דרכים. אני יודע שלמשרד לביטחון פנים אין משאבים כספיים. בקרב מורי הדרך יש כ-360 בעלי רכב אשכול. בשיחות שהיו לנו עם אנשי המשרד לביטחון פנים, הם אמרו לנו שהם מוכנים לתת לנו קורס מזורז של 40 שעות, מדים ותלושי דלק, אבל הם לא מוכנים לתת לנו משכורת. על אידיאולוגיה אי אפשר להביא אוכל למשפחה. אנחנו מצפים מהמשרדים הנוגעים בדבר שיצרו קשר ביניהם כך שבמקום לשלם לנו דמי אבטלה ישלמו לנו מחיר סמלי. זה ימנע הרג על הכבישים.

עוד מעט לא יהיו דמי אבטלה.

לכל אדם שמלווה במסגרת מערכת החינוך צריך להיות תו תקן. לכ-150 מורי דרך יש תעודות תו תקן. לרוב ציבור מורי הדרך אין את זה. אם משרד העבודה והרווחה יתן קורס תו תקן לאותם מורי דרך שאין להם את זה, זה יאפשר להם להדריך נוער במסגרת מערכת החינוך.

אנחנו במגעים עם משרד החינוך, הכדור בינתיים אצלם. אנחנו נזרז אותם.

אם תחכי, אז הכדור יישאר אצלם הרבה מאוד זמן.

אני לוקחת על עצמי לזרז את הנושא.

אני מייחס חשיבות עליונה לתו תקן בקרב ציבור מורי הדרך. היה לא מזמן ראיון עם סטודנטים בסמינר מסויים שנשאלו על החשיבות של הר הבית ליהדות, על החשיבות של חברון. הם לא ידעו. המורה הוא טוב בכיתה, לא מחוץ לכיתה.

חבל שאנשי האוצר לא כאן. אני רוצה להודות לך, כבוד היושב-ראש, בשם כולם על כך שהשקעת מאמצים אדירים כדי שהתקיימו 4 או 5 ישיבות במשך השנתיים בנושא הזה, אבל לצערי הרב חוץ מהסימפטיה של משרד התיירות ומשרד העבודה..

למה? משרד התיירות הציע לנו סכום של 38 מיליון.

עם כל הכבוד לבתי המלון, למזגנים, לריהוט, לא ראיתי פרט ל4 או 5 חודשים של החל"ת משהו שהושקע בעובדים. זה הכי חשוב. אתם לא יודעים איזה מצוקות עוברים האנשים שנשארו בענף. רובם עובדים יומיים או שלושה, בלי תנאים סוציאליים. הם אפילו לא מגיעים לשכר מינימום. אם הם הולכים לבקש הבטחת הכנסה ויש להם רכב הם לא מקבלים. ברשתות אולי עוד מחזיקים מעמד ונותנים יומיים או שלושה, אבל במקומות אחרים יש כאלה שעובדים רק בסופי שבוע. כולם רוצים לשמור על מקור הפרנסה שלהם. הם אומרים שהם יורידו את הראש עד שיעבור הגל, אבל בגל הזה הם טובעים.

אני מקבלת את ההצעה החלקית של התאחדות המלונות לתת יומיים של משופר, חל"ת, השתלמות או סיבסוד.

מה התרומה של ההסתדרות לענף המלונאות או התיירות? אני זוכר שכשהמפעלים נכנסו למצוקה השקיעו הרבה מאוד מיליונים כדי שהעסק לא ייסגר.

אם יש היום תיירות, אז זה בחגים או בחופשות. לאורך כל השנה ים המלח ואילת תפוסים על ידי השתלמויות של ועדי עובדים. יש גם השתלמויות קבועות של חברת החשמל, בעידוד של יושב-ראש ההסתדרות. זכרון, למשל, על סף פשיטת רגל.

אתם זוכרים את הישיבה הזאת שקראתי לכם להקדים את כל הנושאים של כנסים, אירועים, חופשות? אתם עושים את זה כל הזמן?

אנחנו עושים אבל זה לא מספיק. זה אף פעם לא יכול להיות במקום. המלונאים טוענים שים המלח ואילת עובדים בהפסדים גדולים, ובלבד שיעבדו. ההסתדרות חתמה בשנה הזאת הסכם עם המלונאים על ויתור הפחתת שכר לעובדים. אנחנו משתדלים לעודד תיירות פנים. לעובדים יש הפחתת שכר, לא משלמים להם תנאים סוציאליים.

כל העובדים שעובדים מקבלים תנאים סוציאליים.

אני מתכוונת לימים שהם לא עובדים.

כמו שהם לא מקבלים שכר כך הם גם לא מקבלים תנאים סוציאליים.

עד מתי? ישבנו אצל המנכ"ל וסיכמנו שיחד עם המלונאים ושרה נשב ונגיש תוכנית.

שרה הציעה שתקום איזו שהיא ועדה משותפת יחד עם המלונאים וכל האנשים הרלוונטיים כדי לגבש משהו.

נאמר פה קודם שאלה שמקבלים הבטחת הכנסה לא מתאימים לעבודות האלה. היום, בעקבות השינויים במשק, לא מדובר באוכלוסייה שהיתה פעם. יש גידול בהשתתפות של דורשי העבודה ותובעי הבטחת הכנסה בקורסים, בעבודות.

את מייצגת רק את מקבלי הבטחת הכנסה, לא את דורשי העבודה המובטלים או את החיילים המשוחררים.

אני מתנגדת לאמירה הגורפת שאנשי הבטחת הכנסה לא מתאימים. יש בתוך הבטחת הכנסה אנשים שיכולים להתאים.

את אלה שמתאימים אנחנו לוקחים.

שרה, דיברת על מקבלי הבטחת הכנסה. איך הם ישתלבו בבתי המלון אם אין לבתי המלון עבודה לעובדים הוותיקים?

ההכשרה השתנתה. אנחנו עוקבים אחרי הכיתות שמסיימות ואנחנו רואים שהם עובדים במסעדות, בבתי אבות, במוסדות לחינוך. אנחנו מכשירים טבחים, קונדיטורים. אנחנו לא מכשירים עכשיו מלונאים כי לא צריך מלונאים. אנחנו הסטנו את זה למקומות שיש תעסוקה ועבודה. המטרה שלנו היא לשמור על העובדים המקצועיים מצד אחד, ומצד שני להמשיך את ההכשרה כי אנחנו יודעים שבוקר אחד נקום ונצטרך את כל בעלי המקצוע האלה.

מה עם העובדים הקיימים? למה לא להשקיע בהם?

יש לנו בעיות חל"ת.

משרד האוצר לא מוכן לתת חל"ת למובטלים.

אולי אפשר להכשיר את העובדים הוותיקים שמועסקים 3 ימים במקום להכשיר כוח אדם נוסף שממילא לא יהיה לו מה לעשות בענף.

סביב השולחן הזה כולם מסכימים.

אני לא מדברת בשם עובדים קיימים אלא בשם עובדים עתידיים. באמצע שנות ה-90 האוניברסיטה העברית נענתה לאתגר שהגיע מטעם התעשייה לפתח תוכנית ב.א בניהול בתי מלון, תיירות ומשאבי מזון. בכל שנה האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון מוציאות לשוק כמה עשרות תלמידים שהשקיעו 3 שנים מזמנם בלימודים ובסטז'. בתקופת השפע התלמידים האלה עשו סטז' בבתי מלון וקיבלו על זה כסף. נמצאים פה נציגים של שנה ג', שקיבלו את ההחלטה להיכנס לענף כשהענף היה בשיא השפל ומשרד התיירות חזה שיבואו לכאן 6 מיליון אנשים. כיום האנשים האלה הגיעו לשנה ג', הם רוצים לעשות סטז' אבל לחלק מבתי המלון אין אפילו כסף לשלם לעובדים שלהם. רותם שנמצאת פה עבדה בהתנדבות בבית מלון. חלקם עובדים בהתנדבות כי הם חייבים לסיים את התואר. השנה הם מסיימים ויוצאים לשוק.

כמה תלמידים סיימו בשנתון האחרון?

30 תלמידים באוניברסיטה העברית.

אני פונה עכשיו להתאחדות המלונאים כדי לשמוע מה אנחנו יכולים לעשות כדי לקבל חלק מהם.

אנחנו מוכנים לקבל. אם אנחנו משלמים אז זה קודם לעובדים.

אתם מוכנים לבדוק איך אפשר לשלב את התלמידים האלה?

בהחלט.

כשהמשבר הזה ביום מן הימים יסתיים, אתם תצטרכו אותם.

אני יודע שאתה אחד מחברי הכנסת היותר חברתיים, אבל אני רואה שאנחנו באים לפה ורק מוציאים קיטור. הכל מתחיל ונגמר בפקידי האוצר. הם לא נמצאים פה אפילו להגיד לא.

היות ואני מייחס חשיבות לכל הנושא הזה של התיירות, הנושא של המלונאים ולמקצועות הנלווים לתעשייה הגדולה הזאת, והתבקשתי לקיים את הדיון אז אני מקיים אותו. מה רצית? שאני אגיד להם שאני לא מקיים את הדיון כי אין לי פתרונות. אני לא חושב שאף אחד מהם סבר שנמצא כאן את הפתרון. עצם זה שאני מקיים את הדיון אני ממלא את רצונם של האנשים בענף, אני מציף את הבעיה ואני מביא את הנושא למודעות גדולה ורחבה יותר של הציבור. אולי הדברים האלה יפלו על אוזניים קשובות של ראש הממשלה, של שר האוצר. הכוונה היתה ליצור את הלחץ הזה. אולי הלחץ הזה לא מספיק בתקופה הזאת, אבל אני רוצה לקוות שאת חלקנו תרמנו. לא יכולנו לדחות את האנשים הנכבדים האלה מהתאחדות המלונאים.

אני רוצה לבקש לקבל עזרה בנושא של קבלת מעמד של עבודה מועדפת לעוסקים בתיירות הכפרית. מדובר בתיירות קטנה. אנחנו מדברים על עסקים קטנים בתיירות שמעסיקים עד 15 עובדים. מדובר ביחידות אירוח, אטרקציות קטנות. חבר'ה צעירים שחוזרים מהצבא לא יכולים לעבוד בפריפריה בתיירות כיוון שזאת לא עבודה מועדפת.

הוועדה הזאת העבירה איזה שהוא חוק לגבי עבודה מועדפת למאבטחים בניגוד לדעת האוצר, בניגוד לדעת הממשלה. ראיתי שבחוק ההסדרים רוצים לבטל את הצעת החוק. אני חושב שאם נעביר הצעת חוק כזאת, בסוף שנה הבאה נגיע לאותו דבר. אני מוכן לעשות ניסיון כדי להעביר את זה. אני התרשמתי מאוד לטובה מהצימרים בצפון שהיו מלאים בחול המועד האחרון.

החלטנו לאזור אומץ ולהיכנס לענף הזה כשהוא היה במצוקה מתוך אהבה לענף. היום הרבה חושבים שזה תחום שהם בחרו בטעות, תחום שלא יוביל אותם לשום מקום. יש כאלה שמחליטים להישאר מתוך אמונה שבאיזה שהוא שלב יגיע היום שאחרי. אני מקבל את ההכשרה להיכנס לענף. השתדלתי לעשות את הסטז' בכוחות עצמי. אני כבר 4 שנים בענף. התחלתי לעבוד בבתי מלון לפני שהתחלתי את דרכי האקדמית. לפי דעתי אנשים שמחליטים להישאר צריכים לקבל את העזרה. צריך חשיבה יותר אקדמית בתחום הזה. יכול להיות שהתחום לא היה רגיל לאנשים שהגיעו מהאקדמיה. צריך להיכנס לחשיבה הזאת ולשלב את האנשים האלה.

אני מבין לליבך. היתה לנו בעיה כזאת במגזר של ההיי-טק. היתה תקופה שההיי-טק נסק לשמיים וחשבו לייבא עובדים. אני הקימותי ועדת משנה, בראשות פרופסורים מהשורה הראשונה כדי שתעסוק בדברים הכי סודיים בצבא ובמדינה. לצערי, הם עוד לא סיימו את העבודה וכבר המגמה השתנתה וההיי-טק קרס ואותם אנשים מוכשרים לא מוציאים עבודה.

יום יבוא והמערכת הזאת תשוב ותרים ראש ותוכלו להשתלב. אנחנו מחליטים על הקמת ועדת משותפת של המעסיקים, האוצר, משרד העבודה, התיירות וההסתדרות לגיבוש תוכנית. הגברת חורש, אני מבקש שבמסגרת הוועדה הזאת תתנו את דעתכם לשילובם של האקדמאים. אני קורא לממשלה, מעבר לאותה ועדה, לגבש איזו שהיא תוכנית איך לעזור לענף התיירות בכל מה שקשור להנחות בארנונה. צריך לראות מה ההתאחדות יכולה לעשות כדי להישאר עם הראש מעל פני המים. לצורך העניין הזה צריך את התמיכה של הממשלה. אני רוצה לקוות שהצפנו את הבעיה. יכול להיות שזה ייפול על אוזניים קשובות. אם העלנו את הנושא הזה ביום התיירות לסדר היום, דיינו. אני מקווה שבפעם הבאה שנגיע לכאן חלק מהבעיות ייפתרו.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30