פרוטוקולים/עבודה/5891



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
21.10.2002

פרוטוקולים/עבודה/5891
ירושלים, י"ח בחשון, תשס"ג
24 באוקטובר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 588
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ט"ו בחשוון התשס"ג (21 באוקטובר 2002), שעה 11:00

חברי הוועדה: יאיר פרץ – היו"ר
שאול יהלום
מרדכי משעני

אורן גלעד - משרד האוצר
שרה זנדברג - מפקח על חינוך לקויי שמיעה, משרד החינוך
עו"ד דן אורנשטיין - משרד המשפטים
" יעל מלם-יפה - משרד התקשורת
עו"ד מיטל דמארי - הרשות השניה
שירה הרניב - חברת החדשות, הערוץ השני
סילביה לזוביק - עמותת "בזכות"
רבקה גולן - מתורגמנית
אהרון עיני - אגודת החרשים
אברהם יוסף סלומה- דובר חוג מעג"ל (נכים מרותקים לכסא גלגלים)
שמואל חיימוביץ - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
דוד הרפז - עמותת "שמע"
אחיה קמארה - "בקול"

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

אסתר אלפיה

הצעת חוק זכויות החרש, התשס"ב-2002.


הצעת חוק זכויות החרש, התשס"ב-2002

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר היום: הצעת חוק זכויות החרש, התשס"ב-2002, של חבר-הכנסת שאול יהלום וקבוצת חברי כנסת.

אני שמח שנפלה בחלקי הזכות לחנוך, בישיבה זו של ועדת העבודה והרווחה, את המכשיר לכבדי שמיעה, הראשון בתולדות הכנסת. אני מקווה שמכשיר כזה יותקן בכל ועדות הכנסת ויהווה נדבך נוסף לרווחתם של החרשים. אני מברך את כל אלה שעמלו וטרחו להביא את הבשורה הזאת לכנסת.

שמי סילביה לזוביק, מעמותת "בזכות" ואני מצטרפת לברכות. זו פעם ראשונה שאנחנו רואים את המכשיר. זה באמת היה מאבק ארוך, אבל נראה לי שהסבלנות משתלמת לפעמים. אנחנו מקווים שמכשיר כזה יהיה בכל דיון בו ישתתפו אנשים עם מוגבלות בשמיעה, ולא רק בוועדת העבודה והרווחה.

יגעת ומצאת תאמין.

המכשיר שייך לכנסת ולא לוועדה, הוא יעבור מוועדה לוועדה לפי הצורך, ואם יצטרכו יותר ממכשיר אחד, אני מניחה שנצליח להשיג.

כאחד שנהנה מהמכשיר, אני מודה לכולכם, ומקווה שבקרוב מאוד כל הכנסת תהיה נגישה, שזה יהיה בכל מקום במדינת ישראל, ושלא נצטרך להתרוצץ עם המכשיר הזה. תודה.

שמי שמואל חיימוביץ' מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בזמנו העברנו לוועדת הכנסת מיפרט לגבי צרכי נגישות בבנין, ואנחנו מחכים ליום שיפתרו גם את בעיית הנגישות לדיונים במליאה באמצעות מכשיר אינפרא-אדום לנוחיות קהל החרשים.

אני מצטרף, תודה.

חבר-הכנסת יהלום, לפני שנפתח בדיון, אני מציע לאחד את הצעת החוק שלכם עם הצעת החוק של חבר-הכנסת משעני שנדונה כבר במליאה ואושרה בקריאה ראשונה. אם תסכים לכך, נדון רק בסעיפים שלא נמצאים בהצעה שאושרה, ואז אפשר יהיה להעביר את ההצעה לקריאה שניה, אם לאו, נדון בהצעתכם ולקראת הקריאה השניה, אפשר יהיה לצרף את שתי ההצעות.

אדוני היושב ראש, גם אני מצטרף לברכות לאותה טכניקה שכל כך משמעותית לכבדי שמיעה.

כפי שאדוני רואה, חתומים על הצעת החוק כל חברי סיעת המפד"ל, והיא נולדה, לצערנו הרב, בעת שביתת אנשים כבדי שמיעה. אני מקבל את הצעתך ומוכן שנצטרף להצעתו של חבר-הכנסת משעני אלא שאני חושב שכדאי לעשות זאת בשלבי חקיקה יותר מתקדמים.

דבר שני, אנחנו נמצאים בפרק ב' של הצעת חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות שגם שם אפשר למצוא כמה דברים, אבל, מנסיוני בפרק א' ואחר כך בוועדת השרים לחקיקה, לפרק ב', לא הייתי סומך עליה, כי היא הרבה יותר רחבה ומורכבת, וממילא תיתקל יותר בקשיים.

מבחינה עקרונית אני מסכים, והייתי אף מבקש לצרף את כל הצעת החוק להצעתו של חבר-הכנסת משעני, גם בסעיפים הנתונים במחלוקת, ולדון בהן לעומק לקראת הקריאה השניה והשלישית. אישית, אני מודיע כאן בשם כל מציעי הצעת חוק זו שעצם העברתה לקריאה ראשונה לא תיראה תקדים שמחייב את הקריאה השניה והשלישית בסעיפים הנתונים במחלוקת. מה שאני אומר הוא, לעשות את זה בצירוף להצעת חבר הכנסת משעני וחבריו, וכך נחסוך מחברי הוועדה דיון כפול.

הצעתנו כוללת שלושה סעיפים. הסעיף הראשון עוסק בנושא השידורים הציבוריים, להגברת התרגום לשפת הסימנים או הכתוביות בשידורים. עיקר ההטבות שיש היום לחרשים מבוססים על הצעת חוק הקלות לחרש שהוגשה בזמנו על ידי חברי-הכנסת אמנון רובינשטיין וחנן פורת.

הצעת החוק של משעני, וגם הצעת החוק שלנו מרחיבות. אני רוצה לציין הערה שהעירה לי המפקחת על נושא כבדי שמיעה במשרד החינוך, שעדיין לא פתרנו את נושא הילדים כבדי השמיעה, ואנחנו צריכים להיות מעונינים שדווקא ילדים, ככל שהגיל שלהם יותר קטן, זה הזמן שהם מרגישים את עצמם כמשתלבים בחברה למרות היותם כבדי שמיעה, ואנחנו צריכים לתת את דעתנו לכך.ו את הנושא של הילדים.

אז לקראת הקריאה השניה והשלישית, נצטרך לראות האם אנחנו משיבים תשובה הולמת לא רק לנושא החדשות אלא גם לנושא הילדים. לא ארחיב בנושא החדשות מאחר וזה חלק מהנושא של חבר הכנסת משעני. אומר רק שהיום אנחנו צריכים לכסות את כל ערוצי התקשורת, לא רק את הערוץ הראשון והשני, הולך להיות ערוץ חדשות בכבלים, זאת אומרת, מעבר למה שאמרתי קודם בנושא הילדים, צריך לראות איך בכל נושא החדשות יש חלק רציני ומספק גם לכבדי שמיעה. הנושא הזה בהסכמה והוא יעבור לחוק של משעני, ואני מסכים.

הנושא השני, הוא הנושא שאפילו בהחלטת משרד המשפטים שנכתבה על ידי עורך דין דן אורנשטיין שיושב כאן, הם אומרים שהעקרון הזה מקובל היום בחברה המערבית הנאורה. והעקרון אומר, והוא מצטט את זה בפתגם אנגלי - - - זאת אומרת, אל תדונו עלינו בלעדינו.

אני הצעתי שבכל ועדה שדנה בזכויות החרשים יהיה מקום גם לאדם כבד שמיעה. הממשלה מתנגדת לסעיף הזה, וטוענת שהצעתי מאוד רחבה באשר היא לא מדברת רק על ועדה שנוגעת לחרשים אלא אם זו מדובר בוועדה שדנה בהרבה נושאים ובין השאר חרשים, אז שיהיה בה חרש. אומרת הממשלה, אם כך, למה רק חרשים? בכל ועדה ובכל נושא ועל ידי כך נרחיב ונסבך את הוועדה. אם אדוני שואל אותי, יש משהו במה שאומרת הממשלה, ואני לא רוצה לשלול את זה. לכן, הייתי מבקש לא לדון בזה לעומק אלא לדחות זאת לקריאה השניה והשלישית.

מאחר וזה מקובל, לצורך הענין, שר יכול למנות אדם שהוא חפץ ביקרו חרש או עיוור או כל אחד אחר. לכן, אם אדוני יסיר את סעיף 2 מהצעת החוק, אין לי בעיה להעביר את כל הנושא.

אני לא שולל את זה, אני רק רוצה להציג את הסעיף האחרון.

"חרש יהא זכאי להנחה בתשלומי פעימות טלפון בגין שימוש בפקסימיליה בשיעור שייקבע על ידי שר התקשורת". ובכן, חרש אינו יכול לדבר, ככל שכבדות השמיעה יותר חזקה, הוא אינו יכול לדבר בטלפון כפי שמדבר אדם שאינו חרש, ואז, במה הוא משתמש?

אז היום יש הרבה טכניקות, אחת הטכניקות מוצבת כרגע על השולחן, ואנחנו משתמשים בה. אבל אני חושב שהטכניקה הכי ברורה, גם לאנשים שלא נזקקו עד היום לענין, זה שימוש במכשיר הפקסימיליה. השימוש במכשיר הפקסימיליה יקר בגלל שפעימות פקסימיליה יותר יקרות מפעימות מונה של טלפון. ואת כל הדברים האלה צריך לברר.

אני הצעתי שתהיה קצבה. בהסכם עם החרשים, הם קיבלו סל תקשורת, אבל רק לרכישה. סל התקשורת שהחרשים קיבלו אינו עוסק בנושא השוטף של עזרה. זה לא נושא חדש בחוק אלא חדש מבחינת חבר-הכנסת משעני. אם אדוני מסכים, אני מציע להעביר את זה לדיון מעמיק, ואפשר להזמין מומחי תקשורת מבזק שיסבירו את ההבדלים, מה החרשים זקוקים, וכמה סביר לעזור להם. תודה.

אורן גלעד ממשרד האוצר, בבקשה.

רציתי להגיב לדבריו של חבר-הכנסת יהלום בכמה מישורים. לגבי הסעיף השלישי, נשאלת השאלה, מה הכלי המתאים לתמיכה? בזמנו ניתן הסל ואכן הוא לא דיבר על הנושא הספציפי הזה. אבל, האם ההנחה בתעריף משלוח פקסימיליה, זה הפתרון המתאים? לדעתנו, לא זה המקום. כמו שאזרח שאינו כבד שמיעה משתמש בטלפון, באותה מידה משתמש כבד שמיעה בפקסימיליה, ולצורך הענין, אין הבדל, זה עושה שימוש בזה, וזה עושה שימוש בזה, וכמו שאנחנו לא נותנים הנחה מיוחדת על פעימות מונה בטלפון רגיל, כך אין צורך במתן הנחה לפעימות פקסימיליה. יתרה מזאת, עד כמה שידוע לי, פעימה של פקסימיליה, אינה יקרה יותר מפעימה של טלפון רגיל, מדובר באותה עלות לדקה.

אלה הדברים העיקריים לגבי הנושא הזה, למעט העובדה שבזק היא חברה ציבורית, ולהטיל עליה את העלות הזו, זה אומר שמישהו גם צריך לעמוד בה, בעלי המניות או הממשלה שתצטרך לסבסד.

לגבי סעיף 1, נושא החדשות. אני רוצה לומר שלצורך הענין הזה קיימת רשות ממלכתית, וזו רשות השידור, וברשות השידור סביר יותר שאכן תתקיים אותה בקשה שחבר-הכנסת יהלום בהצעת החוק, אבל יחייב בכך את הערוצים המסחריים. אנחנו מוצאים שזו גם בעיה, מאותה סיבה, מדובר בכלי בבעלות פרטית, ומדובר פה בהטלה של עלות נוספת על אותו כלי שאף אחד לא יכול לסבסד אותה.

מדוע? בערוץ השני אתם מבקשים תגמולים. אם זה ערוץ מסחרי, איזה זכות יש לכם לבקש מכל הזכיינים תגמולים? לגבי תגמולים לממשלה, פתאום זה לא פרטי, זה לא מסחרי, רק כשמדובר בחרשים, לפתע פתאום זה מסחרי. מתי שהאוצר רוצה אומר שזה מסחרי, מתי שהוא רוצה אומר שזה לא מסחרי.

לפני שניכנס לדיון, אני מקבל את הצעתו של חבר-הכנסת יהלום, להוציא את סעיף 2 מהצעת החוק. אני מוכן לצרף את הצעת החוק להצעת החוק של חבר-הכנסת משעני, עם שני הסעיפים, להוציא את סעיף 2.

אדוני היושב ראש, אני מבקשת להעיר משהו לגבי סעיף 2. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בסעיפים רבים, בפרקים רבים, קיימת חובת התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, וביניהם גם ארגוני חרשים. זה נכון לגבי החוק הזה, אז אני מציעה לאמץ את ההסדר הזה לכל הצעת החוק, איזה שלא תהיה.

רק לצורך הבהרה, זה כאשר מדובר בהתקנת תקנות. אם היה מדובר בהתקנת תקנות, אז היה מקום לקבוע את הדבר הזה. פה יש הצעה אחרת שאת עמדתנו הציג, ואני מודה לו, חבר-הכנסת שאול יהלום. זאת אומרת, למרות שאני מתחום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, יש לי סימפטיה רבה להצעה. אנחנו כן עומדים על העמדה שלא כל דבר שטעון טיפול, טעון חקיקה. לא נראה לנו שיש מקום לקבוע את הרכבן של ועדות ציבוריות בחקיקה.

ברור, המציע הסכים להוציא את הסעיף הזה מהצעת החוק שלו.

שמי מיטל דמארי מהרשות השניה לטלוויזיה ורדיו. אני רוצה ליידע את הוועדה שמועצת הרשות השניה העבירה ואישרה לאחרונה את כללי ההקלות לחרש, את התיקון באותם כללים שהם כללים שלמעשה מעלים את מכסת החובה שמוטלת על הזכיינים, לתרגם לכתוביות ולשפת הסימנים, באשר לתכניות שקשורות לחדשות והן באשר לתכניות שפונות לקהל הילדים ולקהל המבוגרים.

תודה.

נדמה לי שעמדת משרד האוצר בדיון בקשר לתרגום כתוביות ולשפת סימנים לחרשים בשידורי טלוויזיה שונה מהעמדה שהוצגה כאן.

אני משאיר את זה לדיון המעמיק ונוכל לראות את הפרוטוקולים.

למען הסדר הטוב, לאור מה שאמר חברי, יש כאן הצעה - שאני מבין שחבר-הכנסת המציע מקבל אותה - לשלב את הסעיף הראשון ואת הסעיף השלישי בהצעת החוק של חבר-הכנסת משעני שעברה בקריאה ראשונה, לגבי שידורים בכתוביות המלווים בשפת סימנים. רק כדי להבהיר, עמדת הממשלה שם היתה לתמוך בהצעת החוק, תוך תיאומים עם המשרדים הרלבנטיים, עם משרד האוצר, עם משרד התקשורת, מתוך תפיסה שבאה לידי ביטוי בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובחקיקת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובחוקים בכל העולם שהזכות לנגישות וחובת ההנגשה חלה לגבי כלל הגופים במשק. זאת אומרת, לא רק גופים שהם בידיים ציבוריות אלא כל השירותים שניתנים לציבור, בכפוף לאיזונים בין זכויות שונות, שזה לא יטיל נטל כבד מדי וכו'.

כל הצעת החוק הזאת, כל העשייה היום היא במסגרת יותר רחבה של אותו חוק שחבר הכנסת יהלום הוביל. לכן, כאן המקום לומר אם אנחנו דנים בזכויות של אנשים עם מוגבלות, שהצעת החוק הרחבה יותר, שאנחנו תמיד אומרים, צריך לשלב סעיף זה, ולשלב סעיף אחר לאותה הצעת חוק, ואז אומרים לנו הארגונים, אבל הצעת החוק הזאת תקועה. והיא בעצם תקועה בוועדה הזאת. היא עברה בדצמבר 2000, ואמורים להתקיים דיונים, ויש צורך לקדם את הצעת החוק הזאת.

על הנושא הזה אי-אפשר להגיד שהוא תקוע, אני חושב שבנושא של זכויות החרש, ובכלל בנושאים של אנשים עם מוגבלויות, הוועדה עושה עבודה אינטנסיבית, ומנסה לקדם את הנושאים. יש בעיות לאגד הרבה ארגונים, ולדון על זכות של כל ארגון, זה לא פשוט, זה דבר מורכב.

אבל אני לא רואה שיש ישיבות מתוכננות של הוועדה בנושא הזה.

ודאי שיש ישיבות מתוכננות, כפי שדיברנו בשבוע שעבר.

בסדר.

ועכשיו, הגברת רבקה גולן, תתרגם את דבריו של אהרון עיני מאגודת החרשים.

שלום לכולם, שמי אהרון, ואני יושב ראש אגודת החרשים. אני רוצה קודם כל להגיד תודה רבה לחבר-הכנסת שאול יהלום, שאתה מעביר את הצעת החוק להצעת החוק של חבר-הכנסת משעני. הצעת החוק של משעני יותר מורחבת, ואני מאוד מבקש ממך, חבר-הכנסת יהלום להצטרף להצעת החוק של משעני. ואנחנו מאוד מודים לכם.

אני רוצה לדבר בנושא הפקסימיליה. לפני עשרים שנה, לא היה משרד התקשורת, לא היה בזק, אז היה משרד הדואר, אם אתם זוכרים. אנשים קיבלו מענק, 120 פעימות, ומאז שבזק בא במקום משרד הדואר, אז משרד התקשורת הפעיל את זה, ואז הרבה מהחרשים נפלו בין הכסאות, ועד היום למעשה את החרשים לא מתגמלים בכלל. העוורים מקבלים 600 פעימות מונה, פעם בחודשיים, והחרשים לא מקבלים.

זה נכון שגם הם מקבלים, אבל אתם צריכים להבין שהחרש היום משתמש הרבה בפקס. אני רוצה לסגור שיחה עם אדם חרש, ואני רוצה לתאם איתו פגישה, בטלפון אני עושה את זה בשיחה אחת. עם אדם חרש אני פותח - - - וסוגר - - - שולח פקס, ההוא מקבל תשובה, הפגישה לא מתאימה, ואז זה פעימות. כך ששיחה פשוטה לקביעת פגישה הופכת לשיחה של 8 פעימות מונה. היום יש וידאו-פון, זה שילוב של שני קווים, אנחנו צריכים לשלם עבור שני קווים והעלות הרבה יותר גבוהה, השיחה היא כפולה, והחרשים צריכים לשלם את זה.

אנחנו מאוד מבקשים שתבינו ותשימו לב שזאת ההתייחסות שלנו, זאת התקשורת שלנו, אז תעשו הנחה בהחזקה שלנו, וגם בפעימות מונה, כי זה התקדים שהיה בעבר, ואני מבקש שתחזירו את התקדים שהיה לקהילה.

תודה, אני מקווה שבדיונים שיתקיימו לקראת הקריאה השניה והשלישית, נוכל להעמיק בסוגייה הזאת ולתת לה מענה נרחב.

בבקשה גברתי.

שמי יעל מלם-יפה ואני ממשרד התקשורת. אני רוצה להתייחס למה שאמר פה חברי בנוגע לאותו ענין. אני בטוחה שהענין יידון במסגרת אותה הצעת חוק רחבה. אני רק מבקשת לציין שעמדתנו, בדומה להסדר שחל לגבי העיוורים לפיו מי שבעצם נושא במימון של ההקלה הזאת, כרגע זה משרד הרווחה, קרי המדינה. אז אנחנו חושבים שאותו הסדר ראוי שיחול גם לגבי החרשים ושהעלות לא תוטל עלינו.

תודה.

אברהם יוסף סלומה, דובר חוג מעג"ל, בבקשה.

שמי אבי סלומה, אני נכה שיתוק מוחין מלידה, וגם חרש. כשאני רוצה לשלוח פקס, לרוב אני טועה בהקלדה, האצבעות לא מדייקות ואז אני צריך להקליד מספר פעמים עד שאני מפקסס.

ברור. תודה.

יש להניח שמי שקבע את ההסדרים לגבי עיוורים, אם בזמנו היו טכנולוגיות של פקס, היו נותנים את ההנחות המיוחדות או את התקציבים גם לסיוע לאנשים עם מוגבלות שמיעה אבל בזמנו לא היה אפשר לסייע להם בדרך הזאת בכלל. אז הגיע הזמן לתקן.

אני אומר שוב, הסכמנו למזג את ההצעה עם הצעתו של חבר-הכנסת משעני.

איך זה קשור להצעת החוק של משעני.

למה לא קשור?

זה לא בדיוק קשור אבל אפשר לחבר את זה.

אדוני היושב ראש, ההחלטה המסתמנת בוועדה, לסעיף הראשון, לגבי תרגום החדשות, להצטרף להצעה של חבר-הכנסת משעני. אני רוצה להבהיר לאדוני המציע. הסעיף בהצעת החוק של חבר-הכנסת משעני שאושר בקריאה ראשונה הרבה יותר מפורט, אולי גם יותר מצומצם מההצעה של אדוני. לעומת זאת, ההצעה של אדוני, תתיר לשר לקבוע כללים לגבי חדשות בלבד, ברשות הראשונה וברשות השניה.

בשלב הזה אני מציע לצרף את זה ברוטו, ובדיון השני נראה את כל ההשלכות.

אדוני מתכוון בעצם להעלות לקריאה ראשונה ולאישור הוועדה את ההצעה של חבר-הכנסת משעני, לגבי הסעיף של כתוביות במהדורת חדשות, בנוסף לזה, סמכות של השר לקבוע כללים נוספים.

נכון, ואז, ברשות היושב ראש, גם נדון בענין של הילדים, שלא תהיה טענה על נושא חדש.

דבר נוסף, לאור חוק יסוד: משק המדינה, אני מבקשת מנציגי האוצר ומשרדי הממשלה האחרים להגיש לנו הערכת עלות.

אני מקווה שהממשלה תסכים, ואז אין בעיה.

לא ברור לי אם הממשלה תומכת בהצעת החוק.

לגבי הסעיף הראשון, ההחלטה של ועדת שרים היתה לתמוך, בכפוף לכך שהסעיף הראשון יצורף לדיון, כפי שהוצע לחבר-הכנסת יהלום. הסעיף השני ירד. לגבי הסעיף השלישי, כאן ההבדל במובן הזה שההחלטה של ועדת שרים היא שהסעיף הזה יאוחד עם הדיון בהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לא בהצעת החוק של חבר-הכנסת משעני.

יש תמיכה עקרונית של הממשלה בנושא?

כן.

אם יש תמיכה עקרונית, אז יש הסכמה עקרונית. אני צריכה לשמוע מנציגי הממשלה, האם יש תמיכה, ואם לא, מה העלות?

בענין הזה צריך לשאול את משרד האוצר. ברגע שיש חריגה מהנוסח של התמיכה של ועדת שרים, כי אז אין רלבנטיות להערות משרד האוצר לגבי העלויות התקציביות. זאת אומרת, ההערה לא רלבנטית לגבי סעיף 1, כיוון שיש תמיכה. יש רלבנטיות לגבי הסעיף השלישי בדבר פעימות מונה. אגב, לא ברור אם מדובר בהוצאה תקציבית.

מדובר על הנחה שהרשות נותנת.

כן, אבל יש פה זכות, ולא ברור כלפי מי. זאת אומרת, כתוב שחרש יהיה זכאי להנחה בתשלומי פעימות טלפון בגין שימוש בפקסימיליה וכו', לא כתוב ממי. האם זה מהמדינה או האם זה מגופים פרטיים.

ככל שמדובר בעלות על חשבון המדינה, השאלה, במסגרת הזו, מה העלות התקציבית?

זה מצטמצם לסעיף 3.

ולכן השאלה, אני חוזרת, לגבי סעיף 3, אני מבקשת לקבל עלות.

בסדר, ואז נראה ונשכנע את הממשלה לתמוך.

מעבר לברכותי על החוק אני חושבת שההתייחסות למכשיר פקס היא התייחסות לטכנולוגיות שהיו. אני חושבת שאחד הדברים שצריכים להיות זה גם התייחסות לטכנולוגיות מתקדמות, כמו למשל אינטרנט עם מצלמה שמאפשרת לאדם חרש לראות שיחה ולקיים שיחה בשפת סימנים, כמו שאדם שומע מדבר. זה אומר שצריך יהיה לדאוג לטכנולוגיות יותר מתקדמות, במיוחד לילדים וגם למערכת של אנשים מבוגרים. כלומר, איזה שהוא סדר עדיפות בהתקנת קווים שמעבירים תמונות, איזה שהיא הנחה בהתייחסות הזאת. אנחנו מדברים כל הזמן על מה שהיה. בחקיקה אנחנו צריכים להסתכל על מה שעתיד להיות והטכנולוגיות שמאוד מתקדמות.

יש טכנולוגיה שמפותחת בישראל שבה, מעבר לראיית הכל, יש יכולת של האדם החרש לקרוא ולקבל סימנים, האם אני אומרת עכשיו מם והאף נצבע לי, שזה הגה אפי או אם זה הגה של ה-SPEACH VIEW, כלומר, יש היום תוכנה מאוד מתקדמת.

אני חושבת שהצעת חוק צריכה להתייחס לפיתוחים החדשים ולהפעיל אותם לגבי האוכלוסיות ולא רק להסתכל על איזה שהוא מכשור שהוא חשוב בפני עצמו, אבל היום יש גם קובץ - - - זה לא רק פקס. נראה לי שאנחנו לא הולכים קדימה בשביל האוכלוסיה הזאת, ואנחנו, כמחוקקים או כאנשי ממשלה, צריכים לקדם את האוכלוסיה הזאת, ולהביא אליה את החידושים.

אדוני היושב ראש, בהצעת החוק שלי מוצע ששר התקשורת - קיבלתי הערה שלא בטוח שזה שר התקשורת - אבל נניח שאחד השרים או שני שרים יהיו ממונים על הוצאת תקנות, כי כל יום יכולה לבוא טכנולוגיה חדשה, אנחנו יודעים מה עושים היום במעבדות היפניות? את יכולה לבוא ולומר שעכשיו יש - - -

לא כדאי ללכת כל כך רחוק יש פה בישראל.

את באה ואומרת, מצלמת אינטרנט. מי יודע מה יהיה בעוד שלושה ימים. לכן, אני הצעתי שלא צריך חקיקה אלא שהשר יתקין תקנות, ואני מציע שנדון בזה.

אני מודה על כל הגישה ובאמת נראה לי קצת - - - או מה העלות ומה האוצר, וכל הדברים האלה ותמורת הסכמתו של אדוני וחברי הוועדה ודאי להעביר את הסעיף הראשון והשלישי לדיון ברוטו יחד עם הצעת החוק ולאחד, אני בהחלט לא רוצה להערים קשיים ואני מוכן את סעיף 2 להוריד.

אף על פי כן, אני רוצה לומר שאנחנו לא מודעים לבעיות של כבדי השמיעה, וכמה שאנחנו שאיננו כבדי שמיעה נותנים פתרון, לא תמיד אנחנו מודעים לבעיות שהם נתקלים בהם. יש עמותה שעוסקת בנושא הזה, עמותת "שמע" שנציגיה נמצאים כאן. הם מעלים סוגייה נוספת, ורציתי לשאול את היושב ראש, אם אדוני מוכן לכלול גם את הסוגייה הזו או להגיד לי שזה לא שייך, תגיש הצעת חוק נפרדת.

הם אומרים, יש היום את חוק הקולנוע, ויש סרטים שהמדינה מסייעת. הם מבקשים לקבוע שסרט עברי ילווה בכתוביות עבריות, וסרט ערבי בכתוביות ערביות, ועל ידי זה, כך הם אומרים, אדם שנתקל בבעיה בשמיעה יוכל לראות את הכתוביות.

השאלה, אם אדוני מוכן לכלול ולדון בזה או שאדוני מטיל עלי להגיש הצעת חוק נפרדת.

למיטב זכרוני, אחד הנציגים של בתי הקולנוע אמר שכל הסרטים החדשים שמוקרנים הם עם כתוביות בעברית.

זה באנגלית.

לא, לא, גם בעברית.

אלה שבאנגלית.

לא, לא, גם בעברית, עם כתוביות בעברית. אני מבקש שאדוני יגיש הצעה נפרדת ולא נכביד על זה את העלויות של הסל, בסוף זה יפסול דברים אחרים. תגיש הצעה נפרדת.

לגבי סעיף 1, כבר עברנו את הקריאה הראשונה ואנחנו מתכוננים לקריאה השניה והשלישית.

ואני ביקשתי להצטרף אליך כקטר, אתה הקטר ואנחנו הקרונות.

אבל שם מדובר על משהו ספציפי, חוק ספציפי.

לא נכנסנו לדיון בסעיפים, אבל הוא מצטרף, זו היתה בעיקר מהות הדיון היום.

אני רוצה להודות לחבר-הכנסת המציע על כך שהסכים להסיר את סעיף 2 ולאחד את הסעיפים 1 ו-3 עם הצעתו של חבר-הכנסת משעני.

על מנת שנוכל להשלים את הפרוצדורה ולהניח את הצעת החוק לקריאה ראשונה, אני מבקש מנציג האוצר להמציא לנו את העלות של סעיף 3.

מי בעד ההצעה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה נתקבלה

ההצעה נתקבלה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:45)