פרוטוקולים/עבודה/5807
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
04.09.2002
פרוטוקולים/עבודה/5807
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"ג
19 בספטמבר, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 381
מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות
מיום רביעי, כ"ז באלול התשס"ב ( 4 בספטמבר 2002 ), שעה: 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 04/09/2002
תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי)(תיקון), התשס”ב-2002.; תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד מגורים הולמים)(תיקון) התשס”ב-2001, (תיקון) התשס”ב-2002.
פרוטוקול
1. תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי)(תיקון), התשס"ב-2002.
2. תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד מגורים הולמים)(תיקון) התשס"ב-2001, (תיקון) התשס"ב-2002.
עו"ד שושנה שטראוס - לשכה משפטית, משרד העבודה והרווחה
דב קינן - משרד העבודה והרווחה
עו"ד שי סומך - משרד המשפטים
נעמה בר גד - איגוד לשכות המסחר
עופר פרעם - חברת עתיד, איגוד לשכות המסחר
עו"ד איריס רש - איגוד לשכות המסחר
מאיר יפרח - ארגון מגדלי הירקות
גלעד לבני - מועצה אזורית ערבה
אבי שדה - ארגון מגדלי הירקות
שמואל אולפינר - התאחדות הקבלנים
משה טראוריג - יו"ר ועדת העבודה, התאחדות הקבלנים
אורי רובין - התאחדות הקבלנים
יהודה שגב - התאחדות הקבלנים
ענת שור - התאחדות הקבלנים
אושרה עצידה
1. תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי)(תיקון), התשס"ב-2002.
2. תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכוי
מהשכר בעד מגורים הולמים)(תיקון) התשס"ב-2001, (תיקון), התשס"ב-2002.
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו עוסקים בתקנות
עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי). בזמנו אישרנו דמי הביטוח הרפואי. עו"ד שושנה שטראוס תציג לנו את העניין, בבקשה.
אני רוצה להודות ליושב ראש על כך שנענה לבקשה לדון בנושא הזה בפגרה. אנחנו מברכים על שיתוף הפעולה.
בזוג התקנות האלו אנחנו רוצים להאריך את התקנות שתוקפן עומד לפוג בחודש אוקטובר. אנחנו גם רוצים לקבוע תקרה לסכום המותר לניכוי משכרו של עובד זר בגין השתתפות בביטוח רפואי. קבענו סכום של מאה שקלים והוא מקביל לסכום שעובד ישראלי המשתכר שכר מינימום משלם עבור מס בריאות. זה 3.1% וזה יוצא בסביבות המאה שקלים.
לאחר כמעט שנה של הפעלת התקנה ראינו כי עדיין קשה לאמוד בדיוק את עלות הביטוח משום שזהו נתון שהחברות שומרות בסוד. הדיווחים מהמפקח על הביטוח הם דיווחים מקסימליים, אבל בפועל נאמר לנו שמכינים הנחות. אנחנו מדברים על ממוצע וזאת על פי מה שאגף הפיקוח שלנו ראה. הסכום בסך מאה שקל הוא סכום ממוצע של בערך מחצית או קצת פחות ממחצית הסכום חודשי של ביטוח. הסכום של מאה שקלים לא יצמצם בהרבה. הוא אולי יצמצם קצת. אנחנו עשינו גם את ההשוואה הזו לעלות של עובד ישראלי וחשבנו שזה משהו באמצע שאולי יספק את כולם.
המאה שקלים הם תקרה, זה סכום מקסימלי. אבל, מי שמשלם פחות על הביטוח אז גם העובד ישלם את ה - - -
שי, האם יש הערות משפטיות? אם אין הערות אז אנחנו נאשר את התקנות הללו. אנחנו צריכים לערוך הצבעה כאן וזוהי הצבעה פה אחד. הצבענו פה אחד והתקנות הללו אושרו.
אנחנו עוברים לתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(שיעור ניכוי מהשכר בעד מגורים הולמים). גברתי, בבקשה.
התיקון הזה מתווסף לתקנה הראשונית. הכנסנו בתקנות האלו סעיף שמגביל את הניכוי המקסימלי בגין מגורים, בגין ביטוח בריאות ובגין שאר הניכויים שעובד מתחייב.
המקסימום הוא 25% ממשכורתו של העובד הזר. לפי חוק הגנת השכר מותר למעסיק לנכות עד 25% על סמך התחייבות כתובה שהעובד הסכים שהסכום הזה ינוכה.
כל חודש, זה חודשי. אנחנו לא מתירים ניכוי עד 25%, זה כבר קיים בחוק. אנחנו פשוט מגבילים את ה-25% כדי שהוא יכלול גם את הניכויים בעד מגורים ובעד ביטוח רפואי.
גברתי, בדרך כלל העובדים הזרים לא יודעים עברית ואני רוצה לשאול באיזה שפה חותם עובד הזר על דבר שכזה?
ואז הוא צריך לחתום בשפתו על הדבר הזה. האם יש צורך להכניס את זה לתקנות או שזה ברור מאליו?
הניכוי לא מופיע בחוק, חוזה העבודה מופיע בחוק. "המעביד יתקשר בשפה שעובד הזר מבין". מדובר על חוזה העבודה, לא על התחייבות לניכוי. לגבי התחייבות לניכוי אין הוראה בחוק שזה יהיה בשפה של העובד.
התקנות האלו מדברות על ניכוי לגבי מגורים הולמים ולא לגבי דברים אחרים. מבקשים לקבוע כאן בתקנות שסך הכל ניכוי שאפשר לנכות משכרו של העובד, כולם גם יחד, יהיה לא למעלה מ-25%.
זה ברור. השאלה היא האם עובד זר שמגיע לקבלן, לחקלאי או למעסיק אחר חותם על הסעיף הזה כאשר הסעיף הזה כתוב בעברית? האם עובד תאילנדי מסוגל להבין את מה שנכתב בעברית?
זה בחוק העיקרי. בחוק העיקרי יש כבר הוראה שהחוזה יהיה בשפתו, כולל הניכויים משכר העבודה. סעיף (4) אומר: רשימת הניכויים משכר העבודה, צריך להופיע בחוזה בכתב בשפה שהוא מבין.
האינטרס הכלכלי של קבלן חברת כוח האדם המכין את תלוש השכר הוא לנצל את כל מה שהחוק מרשה בהורדה מהעובד. לדעתי ה-25% אינו נגבה בקלות כי אנחנו לא מגיעים לשם אף פעם.
זה יהיה גג.
רבותיי, התקנות הללו גם כן מאושרות. אני מודה לכם מאוד על השתתפותכם. אנחנו נשוב וניפגש כאן בשעה 11:00.
הישיבה ננעלה בשעה 10:15.