השלכות תקציב 2008 על הנשים בישראל

5
הוועדה לקידום מעמד האשה
21/08/2007
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 77

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה
יום שלישי, ז' באלול התשס"ז (21 באוגוסט 2007), שעה 11:00

השלכות תקציב 2008 על הנשים בישראל.

חברי הוועדה: גדעון סער - היו"ר
קולט אביטל - מ"מ היו"ר
נאדיה חילו

יובל יעקבי - רפרנט תעסוקה ועליה, אגף התקציבים, משרד האוצר
רחל שגיא - ממונה על מעמד האשה, משרד הבינוי והשיכון
ענת לייכטר - עובדת סוציאלית, משרד הבריאות
מרים שכטר - הממונה על השויון בין המינים, משרד החינוך
ציפי נחשון-גליק - מפקחת ארצית לטיפול באלימות במשפחה, משרד הרווחה
ג'ק בנדלק - מחלקת מחקר, המוסד לביטוח לאומי
ורד שהרבני - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
מרית דנון - מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה
מרי חדייר - ראש תחום מעמד האשה, הרשות לקידום מעמד האשה
טלילה שחל-רוזנפלד - עו"ד, ממונה על קידום ושילוב נשים, נציבות שירות המדינה
יפעת מצנר - עו"ד, שדולת הנשים
מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית לדיני עבודה, נעמ"ת, ירושלים
שאנה שכטרמן - לוביסטית, ויצ"ו
טל קרמר-ודעי - מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
עינת רובין - דוברת איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
ד"ר ברברה סבירסקי - יו"ר מרכז "אדוה", פורום נשים לתקציב הוגן
יעל חסון - פורום נשים לתקציב הוגן
ולריה סייגלשיפר - פורום נשים לתקציב הוגן
עולא שתייוי - פורום נשים לתקציב הוגן

אליעזר שוורץ - מ.מ.מ., הכנסת

דלית אזולאי

חפציבה צנעני

השלכות תקציב 2008 על הנשים בישראל

אני מבקש להתנצל על האיחור ולפתוח את ישיבת הוועדה בנושא: השלכות תקציב 2008 על הנשים בישראל. כל מי שעקב אחר הפרסומים בתקשורת על הדיונים שהתקיימו בישיבת הממשלה על אישור התקציב יכול היה להיווכח על פני הדברים שככל שמדובר בציבור הנשים אסופת הגזירות בתקציב מרשימה במיוחד וגם מוזרה במיוחד. אני חייב להגיד שהפעם נשברו שיאים חדשים של יצירתיות על-ידי משרד האוצר. אני חייב לציין, בהערת אגב, שאתמול קיבלתי ממנהלת הוועדה הודעה שנציג משרד האוצר לא יוכל להגיע לדיון עקב ההכנות שמתבצעות בנושא התקציבי, וגם זה איזה שהוא שיא חדש של חוצפה. אני מקווה, שבעקבות זה הוא כן יגיע, כי זה המסר שביקשתי להעביר לאוצר; במדינת ישראל המשטר הוא עדיין משטר פרלמנטרי, בו הרשות המבצעת נותנת דין וחשבון בפני הרשות המחוקקת והממשלה מתקיימת מכוח אמון הכנסת. לא עולה על דעתי שבנושא כזה, שבמובהק הינו נושא שנמצא בתחום טיפולו של משרד האוצר, נציגי משרד האוצר לא יופיעו לדיון. אבל, גם אם היו שואלים אותי לפני חודש או חודשיים האם עולה על דעתי שיהיה מס על עקרות בית, הייתי אומר שזה לא עולה על דעתי. בהחלט קורים הרבה מאד דברים שלא ניתן היה בעבר להעלותם על הדעת.

אם לתמצת, כדי לפתוח את הדיון, על השולחן יש שתי סקירות - של פורום "תקציב הוגן" ושל המ.מ.מ. ממנו ביקשתי להכין סקירה כזו - לגבי גביית מס בריאות ודמי ביטוח לאומי מעקרות בית ודחיית יישום התקציב למימון מעונות יום שבתרועות רמות לפני מספר שבועות הדבר הזה נחגג בכל כלי התקשורת. אני רוצה להזכיר שמלכתחילה הוא היה נותן מענה רק לאחוזים ספורים מכלל האמהות, מכיון שכל מערך המעונות במדינת ישראל, המסובסדים והלא מסובסדים, רלוונטי לפחות מ-10% מהאוכלוסיה הרלוונטית. לכן, כאשר מצד אחד, כפי שראינו גם בדיונים פה, הממשלה מתנגדת להכרה בהוצאות טיפול בילדים לצרכי מס, שזה חוק שאנו ודאי נביא אותו להכרעה בכנס החורף, אבל מצד שני יש גם את אותה אמירה סמלית, ואני מתייחס אליה כאמירה סמלית, של הרחבה לא דרמטית בתקציב מימון מעונות יום ומבטלים זאת - אני חושב שזה מתאים לאמרה "לעג לרש". יש כמובן את נושא דחיית יישום חוק חינוך חובה ולימודי העשרה בעשר שנים. משרד האוצר לא ביקש לדחות זאת בשנה או בחמש שנים אלא בעשר שנים, כך שנהיה בטוחים שגם לילדים שהיום נולדים אין שום סיכוי ליהנות מהחוקים האלה. יש גם את הדחייה המתבקשת לגבי העלאת שכר מינימום, וכאן גם מתבקש להעיר שרוב המשתכרות שכר מינימום במשק הן נשים.

התכוונתי לכנס את הוועדה עוד לפני שתקציב המדינה יגיע לכנסת על מנת לנסות לגבש חזית אחידה נגד הגזירות הללו של חברים וחברות בקואליציה ובאופוזיציה. שמחתי גם לקבל פניה באותה בקשה מצד חברת-הכנסת קולט אביטל שצריכה להצטרף אלינו כל רגע. לכן, אנו מתכנסים היום. אני מבקש בתחילת הדיון מאליעזר שוורץ ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג את עיקרי המחקר שנמצא על שולחנכם תחת הכותרת: "סעיפים בעלי השלכות מגדריות בהצעת תקציב 2008".

כל שנה מרכז המחקר והמידע, לקראת הדיון בחוק ההסדרים בתקציב, מפרסם מחקר מקיף על כל סעיפי החוק, על כל ההשלכות האפשריות ועל האוכלוסיות שנפגעות מזה. השנה טרם קיבלנו את הנוסח הסופי של החוק, ואנו בשלבי הכנה, אבל התבקשנו על-ידי היושב-ראש לפחות להציג בצורה חלקית את הסעיפים העיקריים שיש להם השלכה בעיקר במשק. כמו שיושב-הראש אמר, הנקודה העיקרית החוזרת בהרבה סעיפים היא כל נושא תעסוקת נשים. בדיונים הקודמים שקיימנו פה דיברנו על הצורך לעודד נשים לצאת לעבודה או להגדיל את היקף המשרה.

זו פעם ראשונה שגם פועלים נגד תעסוקת נשים וגם מטילים גזירות על אלה שנשארות בבית. כלומר, אין פה איזה שהוא נתיב שהוא פנוי.

חברת-הכנסת קולט אביטל מצטרפת אלינו.

מונח בפניכם המחקר שהכינה אורלי לוטן ונבצר ממנה פה היום, ואציג זאת במקומה.

יש במסמך חלוקה עקרונית בין הסעיפים בעלי השלכה ישירה בעיקר על נשים לבין סעיפים בחוק ההסדרים שכמובן משפיעים גם על גברים וגם על נשים ולפעמים יותר על נשים. הנושא הראשון הוא גביית מס בריאות ודמי ביטוח לאומי מעקרות בית. כפי שהיושב-ראש אמר, מצד אחד, רוצים לעודד אותן לצאת, ובעצם מענישים אותן על זה שהן נשארות בבית. אולי אפשר לראות בזה גם עידוד מסויים לצאת, אבל אם הן כבר ייצאו החוצה הן ייפגעו מהסעיפים הבאים. צריך לתת פה איזון נכון. לגבי הנושא הזה ספציפית, מצד אחד מדובר על פגיעה חדשה בעקרות בית, אבל צריך לבחון ולבדוק שכיום הזכויות של עקרות בית, זכות לגמלאות והקצבאות בהמשך חייהן, לא שווה לאנשים שעבדו ובמשך כל השנים שילמו דמי בריאות ודמי ביטוח לאומי. יש פה גם הטבה מסויימת. היא כרוכה בתשלום, אבל צריך לבחון האם לטווח ארוך זה משהו שכן יטיב עם הנשים בעיקר אם מדובר בעקרות בית שבתקופה מוגבלת הן עקרות בית והן יוצאות אחר כך לשוק העבודה, וצוברות ותק וכל מיני מיני זכויות שבעתיד כן ייטיבו עמן. לדעתי, כדאי לשמוע את נציג הביטוח הלאומי לגבי התמונה הכוללת של הסעיף הזה.

נושא מימון מעונות יום - כשהיינו כאן בדיון לפני כמה חודשים על כל ההכרה בנקודות זיכוי, אנו במסמך שכתבנו העלינו את הדילמה. יתכן והכרה בנקודות הזיכוי היא לא הדרך הנכונה ביותר לעודד תעסוקת נשים, אבל לאור האלטרנטיבות השונות העומדות היום על הפרק זו אולי הכי ריאלית. טענת האוצר, וגם של נציגי התמ"ת, היתה שבכל שנה הם מגדילים את התקציב בסבסוד מעונות יום לילדים, וזו הדרך הנכונה הן מבחינת הפיקוח והן מבחינת העלויות למשק לעודד נשים לצאת לעבודה. לגבי צמצום התקצוב למעונות יום, מעבר לנושא שנשים יישארו בבית, צריך להסתכל שלב רחוק יותר, שגם כללנו זאת במסמך הקודם, שככל שאשה תמהר לצאת חזרה לעבודה או תצטרף למעגל העבודה אחרי חופשת הלידה, כך התקדמותה בעבודה וצמצום הפערים בינה לגברים עובדים יצטמצם. בעצם, אם אנו נגרום לנשים להישאר בבית יותר עם הילדים בגלל שאיננו מסבסדים מעונות יום לילדים, מעבר לפגיעה המיידית יש פגיעה לטווח ארוך של הגדלת הפערים בין נשים לגברים בכל האפשרויות להתקדם בעבודה וצבירת ותק וזכויות שונות. זה הוזכר במסמך הקודם.

אותו דבר לגבי נושא יום חינוך ארוך, והצגנו זאת. מדובר על נשים שעובדות במשרה חלקית באחוזים הרבה יותר גבוהים מאשר גברים. המטרה איננה רק לעודד נשים להצטרף למעגל העבודה, אלא גם להגביר את ההשתתפות שלהן ממשרה חלקית למשרה מלאה. אחד הגורמים המרכזיים במחקרים השונים שמדבר על השאלה למה נשים עובדות במשרה חלקית הוא כל הנושא של הטיפול בילדים. הבעיה העיקרית שקיימת היום היא נושא יום חינוך ארוך. במקומות שיש יום חינוך ארוך אשה יכולה להרשות לעצמה להישאר בעבודה שעות רבות יותר וגם להתפתח. במקומות שאין יום חינוך ארוך, ההתלבטות היא האם לצאת לעבודה ולשכור שירותי טיפול לילדים שזה לא תמיד הדבר היעיל ביותר, כי זה לא אנשים עם הכשרה פדגוגית לעומת אנשים בבתי-הספר. לכן, לדעתי, בסעיף הזה ספציפית יש פגיעה חמורה מאד בנשים שכן רוצות מצד אחד לצאת לעבודה ומצד שני הן רוצות לוודא שהילדים גדלים במסגרות טובות ולא הכרח אצל קרובי משפחה או מטפלות.

נושא חשוב נוסף בהקשר הזה הוא כל נושא שכר המינימום. המחקרים הכלכליים השונים מדברים על כך שפונקציית היצע לעבודה של נשים הוא כפונקציה של השכר, כלומר ככל שהשכר בחוץ יהיה גדול יותר התמריץ לצאת יהיה גבוה יותר. מכיון שרוב המועסקים כיום בשכר מינימום ומטה הם נשים, בעצם הפגיעה בהעלאת שכר המינימום פוגעת בצורה ישירה בהיצע העבודה של נשים.

חשוב מאד להסתכל על כל הדברים האלה, ונקווה שנקבל תשובה, כמו שאמר היושב-ראש, ממשרד האוצר, כי מצד אחד רוצים לעודד תעסוקת נשים בכל ההצהרות, וכשאנו דיברנו על ההצעות השונות הטענה היתה שהדרך הנכונה היא לעשות זאת דרך העלאת שכר מינימום, דרך סבסוד מעונות יום, ומצד שני חוק ההסדרים כרגע פוגע באפיקים האלה לפחות.

אני רוצה לומר שיש עוד כמה סעיפים כמו שמופיע במסמך, למי שרוצה להמשיך לקרוא, ואחד מהם הוא צמצום כוח-אדם במשרדי ממשלה, שגם שם רוב המועסקות בשירות המדינה הם נשים, וגם נושאים שונים שלא קשורים כמו כל ההפחתות בדברים אחרים. לקראת חוק ההסדרים נתייחס לכל הסעיפים בדו"ח שנוציא, ומי שירצה יוכל לקבלו.

תודה. חברת-הכנסת אביטל, בבקשה.

קודם כל, ברצוני להודות לך על הדיון הזה שאני חושבת שהוא דבר בעתו. כולנו צריכים להתכונן עכשיו לקרב הבא על התקציב שמתחיל בחודשי הסתיו, ומי שמשכים קום גם יכול אולי למנוע לפחות כמה גזירות. אינני בטוחה שנוכל למצוא דרך להוסיף תקציבים, אבל את הבעיה הזאת הייתי מחלקת לשניים: קודם כל, באמת לבדוק, כפי שנעשה ע"י "אדוה" וע"י ארגונים אחרים, מהן השלכות התקציב והגזירות שכבר שמענו עליהן כמו הקפאת שכר מינימום והטלת מס מיוחד על עקרות הבית שלא היה קיים בעבר כדי לממן ביטוח בריאות וביטוח לאומי. כל אלה דברים שמשמרים את הנשים במעגל העוני ולא מאפשרים להן גם לצאת לעבודה כפי שהן היו צריכות לעשות. במקום לעשות משהו שמעודד נשים לצאת לשוק העבודה אנו רואים כאן נסיגה. אם אנו מדברים על העשירון התחתון, הגזירה שמצד אחד לבעל שמרוויח כסף בשכר מינימום מקפיאים לו את ה-143 שקל הנוספים שהוא היה צריך לקבל, והאשה שעד עכשיו לא שילמה כלום צריכה גם היא להוסיף כ-160 שקל לחודש, אם אינני טועה - בסך-הכל, זה פלוס-מינוס 300 שקל מסים או חוסר יכולת של משפחה להתקיים בצורה יותר טובה. ראשית, צריך לראות מה לעשות כדי שהמצב לא יורע לעומת מה שהוא היום.

שנית, עד שאין לנו את התקציב לא נוכל ללמוד את זה, אבל כשיהיה לנו את התקציב נצטרך לבדוק ואולי למרית דנון יש אפשרויות יותר מאשר לנו דרך הממונות על מעמד האשה במשרדים השונים, ולראות בכל משרד אם יש תקציב ייעודי שיכול לקדם נשים. אם אנו מדברים על נושא בריאות האשה שבוועדה הזאת אנו כבר שנים מדברים על זה, לא נותנים מספיק תקציבים למחקרים על בריאות האשה או כל מה שכרוך בבריאות האשה --

--הוספת תרופות לסל.

--והוספת תרופות לסל, או במשרדי ממשלה אחרים. ודאי שהנושא נוגע גם לתחום החינוך. יש המון משרדים בהם נצטרך לעבור בזכוכית מגדלת על סעיפי תקציב, כדי לראות מה מתחבא שם ומה צריך לדרוש שם. אני חושבת שאולי נצטרך לעשות פה איזו שהיא עבודת צוות גם בנושא השני.

תודה. דוקטור ברברה סבירסקי מפורום נשים לתקציב הוגן, בבקשה.

אינני דוקטור. תודה לחבר-הכנסת גדעון סער ותודה לחברת-הכנסת קולט אביטל על הישיבה הזאת. אני מקווה שהישיבה הזאת היא הראשונה ולא האחרונה, ואני מקווה שאחרי שנקבל את התקציב במלואו נוכל לקיים דיון אולי עם ועדת הכספים ואולי גם אנשי האוצר יבואו לדון איתנו.

רוב הדברים כתובים פה והם כבר נאמרו, ולכן אומר כמה הערות מעל. אני אומרת "מעל", כי אנו דנים בפצצות, אם אפשר לשאול מושגים מתחום אחר, שנפלו אבל לא ממטוס ובוודאי לא בחדר הבקרה. אלה תוצאות. מה גורם לכך שיש יצירתיות כזו בהטלת מס על עקרת בית ויתר הדברים שאתם רואים פה? ברצוני להזכירכם, שעושי התקציב אינם נערי האוצר שאוהבים להתבדח עליהם או להתלונן עליהם. הם מבצעים את העבודה בנאמנות רבה, והנאמנות היא לראש הממשלה, לשר האוצר ולמי שמחליט על הפרמטרים בכללותם של התקציב. הג'וב שלהם הוא למצוא איפה לקצץ או איפה לשנות. הם באמת התעלו על עצמם הפעם, אבל צריך להבין מאיפה זה בא. זה לא בא מעצם העובדה שראש הממשלה או שר האוצר הם אנשים רעים. זה בא מאידיאולוגיה, מתפיסה, של איך צריכה להיראות ישראל ואיך צריך להיות הפיתוח. על זה הייתי רוצה להרחיב יותר בישיבה הבאה.

ברצוני להגיד שהממשלה חרטה על דגלה "אין העלאת מסים". זה קדוש, ואי-אפשר לדבר על זה. מה קרה? העלו את המסים לעקרת הבית. אבל, חשבתי שזו לא העלאת מסים, כי בעצם אין מאיפה לשלם מסים, כך שזה סתם שם. בעצם, זה קיצוץ בקצבאות, וזה הכיוון שלנו בשנים האחרונות. יש קיצוץ בקצבאות כי יש מחשבה שזה בזבוז כסף, שזה לא פיתוח נכון של הארץ ושלא צריך להשקיע באנשים האלה שחיים מקצבאות או זקוקים לקצבאות.

(יו"ר הוועדה, חה"כ ג' סער, יוצא מחדר הישיבות.)

רואים זאת ביותר מסעיף אחד בחוק ההסדרים השנה. לדעתי, אנו לא רק בכיוון של קיצוץ הקצבאות אבל גם הפיכתן לקצבאות נומינליות, כלומר מינימום ולא משהו שגדל עם החברה ומשהו שגדל עם הכלכלה והצמיחה שיש לנו אלא משהו מינימלי שקבעו אותו והוא נשאר ואם אפשר קצת להורידו ולא לבזבז עליו עוד כסף - מה טוב. זה הכיוון. כדאי להסתכל על כיוון המגמה ולא רק על מה שעשו בסעיף 3(4) או בסעיף 4(3).

זה כולל את קצבאות הילדים.

כן. בנוסף למה שכבר הוזכר, בשני הניירות רואים שיש הקפאה מחדש של מרבית הקצבאות. שוב, בדרך-כלל, הן נומינליות. אומרים: למה להעלות זאת כל שנה? נשאיר זאת מינימום שקבענו וזהו.

בשנה שעברה ניסו להקפיא קיצוץ של 4% קצבאות, וזה לא עבר. השנה לא מקפיאים זאת אלא דוחים זאת. דוחים את ההחזרה של 4%.

האם ידוע לנו אם יש אח ורע לעניין הזה של מיסוי עקרות בית באיזו שהיא מדינה אחרת או שזו המצאה ישראלית? אני לא ראיתי ולא שמעתי דבר כזה.

חשבתי על זה.

לדעתי, זו המצאה ישראלית. לכן, אני אומרת שזה לא מס.

יכולים לבוא ולהגיד שזה לא מס אלא השתתפות עצמית. אבל, מה זה?

אם את לא שמעת, אז אין.

מס הוא הטלה על הכנסה. בהגדרה מי שאין לה הכנסה, אי-אפשר להטיל על ההכנסה הזאת מס. אין לזה שווה באף מקום. לכן, אני אומרת שזה באמת לא מס. זה נשמע כמו מס, אבל זה קיצוץ הקצבאות. שוב, מכיוון אחר מגיעים לקצבאות. איך חשבו על זה? זה ממש גאוני, ואני מורידה את הכובע. צחוק-צחוק, אבל צריך להסתכל על ההליך והמגמה. אנו, בתור הנשים, צריכות לעצור את המגמה הזאת. הייתי רוצה לדבר על זה יותר בישיבה הבאה. סיימתי את דבריי.

אנו תמיד יצירתיים ממי עוד אפשר לקחת. תודה רבה.

חברת-הכנסת נאדיה חילו, בבקשה.

אבל, זה תמיד מהנשים.

המסמכים פה לגבי תקציב המדינה לשנת 2008 של "תקציב הוגן" - ברברה סבירסקי, אני חושבת שאתם עושים עבודה טובה מאד כשמדי שנה הצוות שלכם ממקד ומסתכל רוחבית על נזקים שהם לא רק חברתיים כלליים. בתקציב הזה יש 370 סעיפים שהמכנה המשותף שלהם הוא רוחבי, קיצוץ חברתי ופגיעות באוכלוסיות חלשות ומוחלשות וכל המושגים האנטי-דמוקרטיים והאנטי-חברתיים. טוב שאתם דולים מתוך כל הנושאים האלה את האלמנטים המאד ייחודיים שיש להם השפעה על נשים. זה לא שלדברים הנוספים אין להם. יש impact לכל הסעיפים. גם אם אנו מדברים על קיצוץ במיטות אשפוז וכו', אנו יודעים שיש לזה impact אולי גם יותר על נשים. עכשיו יש כל מיני המצאות כאלה ואחרות שאנו מדברים עליהן, ואנו תמיד רואים את ה-impact: אם לא באיזון מלא אז זה תמיד נוטה לצד השלילי של העניין לגבי נשים. אף פעם לא ראיתי נטייה חיובית שמישהו בתקציב מסויים נוטה לתת איזה שהוא איזון פעם אחת שהוא לטובת הנשים.

אבל, בעיניי, וגם העליתי זאת, יש את שתי הנקודות, הגיל הרך ומיסוי על עקרות הבית. זה פוגע לא רק בנשים אלא באוכלוסיות ייחודיות של נשים ובחתך מיוחד. אלה נשים בגילאים צעירים, ואלה זוגות צעירים. זה גם נושא המעונות וכו'. מי הן עקרות הבית במדינת ישראל? מה הם המאפיינים של עקרות הבית? רוב עקרות הבית, אם יעשו מחקר יראו שהבעלים שלהן משתכרים פחות. אלה משקי בית שלהם פחות הכנסה מכל מיני סיבות. יש מאפיינים ייחודיים לנושא עקרת בית שיושבת בבית. אלה אולי אנשים עם פחות השכלה ועם פחות יכולות. אלה אוכלוסיות פריפריה ואוכלוסיות ערביות, וזה מכה. אני הולכת לדבר ספציפית על נשים ערביות, שם מתוך עקרות הבית מקרב הנשים הערביות - לא אנתח זאת, וזה כך מסיבות כאלה ואחרות - רק 22% עובדות. על מי זה יפול? אנו גם יודעים מהו אחוז העוני שם ומה אחוז הנשים בפריפריות והעולים החדשים, אם אני כבר מדברת גם בראייה כוללת. זו לא סטירת לחי אחת לעקרות בית, אלא סטירת לחי כפולה ומכופלת.

בעיניי, מתוך כל הסעיפים המאד קשים הם שני אלה: המסים על עקרות הבית ומה שגם הוזכר פה. יש איזה שהוא הסכם שהפעימה היא לא שנה אלא ששה חודשים. הם הגיעו לאיזו שהיא פשרה שדחיית הפעימה לא תהיה על-פי הצעת "המחליטים" על שנה אלא ששה חודשים. לגבי חברות כוח-אדם, אני חושבת שזה ירד כי זה הסכם קואליציוני. שני הסעיפים, הגיל הרך וחוסר הסבסוד וכל נושא המעונות, הם פגיעה קשה מאד. תראו איזה פרדוקס. כל המפלגות, כל המצעים, בלי קשר, דיברו על חינוך חינם לגיל הרך, כלומר על מגמה הפוכה לגמרי. במקום לבוא ולנסות להתאים את עולם העבודה לנשים ולהגיד "עכשיו, אנו נעודד" ובמקום לקחת עוד חצי נקודה לנסות ולעשות איזו שהיא תכנית מבנית רוחבית לקלוט יותר נשים, ולעשות יותר הכשרות, ומקצצים גם בהכשרות המקצועיות ומקצצים בכל מיני דברים - עכשיו הם באים ומכים מכות כפולות ומכופלות באוכלוסיות האלה. אלה הסעיפים המאד חמורים בעיניי.

(יו"ר הוועדה, חה"כ ג' סער, חוזר לחדר הישיבות.)

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להמליץ על שני דברים בעניין הזה. העבודה פה היא פרללית לשני תחומים. כחברי-כנסת, ושלושתנו חברי-כנסת ועבדנו גם בהצעות התקציב הקודמות והצלחנו להפיל הרבה מאד חוקים בחוק ההסדרים, אנו יודעים שיש לנו מה לעשות בעניין הזה. אבל, במקביל, אני מייחסת חשיבות גדולה מאד לפעולות האזרחיות של ארגונים חברתיים, ארגונים של נשים וכל הארגונים. החלק הזה של רשת השדה של ארגונים, שצריכה להתארגן, להשמיע זעקה אזרחית מאד ברורה ולנהל מאבק על הנושא הזה, חשוב מאד, וזה פרללי כלומר זה בצד העבודה שלנו. השתתפתי שלשום בכינוס בבית הקיבוצים בתל-אביב של חלק מהארגונים החברתיים. היינו שם שלושה חברי-כנסת, ואני יודעת שהם החליטו להקים מטה בעניין הזה כדי להתנגד. כמובן שלא דובר שם ספציפית על נשים, אבל הוזכרו גם הסעיפים האלה. אני חושבת שכל ארגון, כל רשת וכל התארגנות בעניין הזה, גם אם היא לא התארגנות כוללת ויש התארגנויות פה ושם ואיחוד הכוחות - צריך להיכנס למאבק קשה מאד על שני הסעיפים האלה שפוגעים פגיעה ישירה מאד בנשים. זה בבחינת "בל יעבור". אדוני היושב-ראש אתה יודע כמה חוקים נאורים הצלחנו להעביר בכנסת, וכמה אתה הצלחת דרך הוועדה הזאת בנושא נשים, הקלות והתאמת עולם העבודה לנשים, אם זה חוק ביטוח לאומי ואם זה כל מיני חקיקות שאפשר להגיד שאפשר להתפאר בהן. אינני מבינה את הפרדוכס הזה, וזה לא מסתדר לי בתפיסה. אנו פועלים ודוחפים חקיקות שגם עוצרים לנו אותן עכשיו כי עצרו כמה חקיקות בעלויות כספיות. מצד שני, במקום לבוא ולחשוב על לשנות את החשיבה המבנית ולהגיד "הנה אנו עכשיו מתקדמים לקראת עידן חדש, ובואו ונחשוב איך לשלב עוד נשים ואיך להפוך את ההון האנושי הזה גם להון כלכלי, כי כשנשים יוצאות לעבוד גם המדינה מרויחה ולא רק הן ומשקי הבית". יש מחקרים, ואפילו חישובים סטטיסטיים כלכליים שמראים כמה המדינה מרויחה מזה. במקום זה, במקום לבוא ולהשקיע, באים ומכים את הנשים. אני ממש לא מצליחה להבין זאת.

חברת-הכנסת נאדיה חילו, תודה. עורכת-הדין יפעת מצנר משדולת הנשים, בבקשה. אחריה ענת לייכטר ממשרד הבריאות. בינתיים, אני מברך את נציג האוצר, יובל יעקבי, שהצטרף אלינו, שבהמשך יתייחס לדברים.

ראשית, אנו מאד מברכות על הדו"ח הזה שנעשה מדי שנה, ומדי שנה מכל התקציב הוא מעלה למעלה את הנושאים שקשורים הנשים. זה מתסכל מאד. אנו פשוט הולכות אחורה, ואין לי איך לקרוא לזה אחרת. מצד אחד, יש לנו את דחיית מעונות היום, שגם כך זה משפיע על פחות מ-10%. מצד שני, אנו נתקלים בכל כך הרבה קשיים בהעברת הצעת החוק של הכרה בהוצאות טיפול. זה נראה שלכל כיוון יש איזה שהוא חסם. כמו שאמרה חברת-הכנסת חילו, עדיין לא הפנימו שצריך לעשות פה שינוי מבני, שינוי תפיסתי, כי לא מאפשרים לנשים לצאת לשוק העבודה. דוגמא מזעזעת היא באמת המס על עקרות הבית. מהי עקרת הבית? זו עובדת במשק ביתה. לא צריך להטיל מס, אלא אם אתם רוצים להטיל מס - תשלמו לה. להטיל מס על כלום זה באמת רק לקצץ, וזו בכלל לא הגדרה של מס. זו גם תפיסה מבנית, תפיסה מעוּותת. יש פה מין מעגל שוטה שמצד אחד מונעים מנשים להשתלב במקומות עבודה - דבר שבעצם לא מאפשר להן להשתלב ולהתקדם, ואז גדלים הפערים בשכר והפערים בין נשים וגברים בעולם העבודה.

אתן דוגמא מהעולם שלי, עולם עורכות-הדין, שזו תופעה שאני נתקלת בה כל הזמן. נשים צעירות מסיימות את הלימודים ומשתלבות במשרדים מסחריים גדולים ועובדות שעות על שעות כמה שנים בידיעה ברורה של המעסיקים שלהן שברגע שהן תלדנה ותצאנה משוק העבודה הן לא יוכלו לקצור את הפירות של העשייה המשמעותית הזאת. עמיתיהן הגברים, עורכי-הדין, ממשיכים הלאה; הם נהיים שותפים ומתקדמים ופותחים פרקטיקות פרטיות. ברגע שנשים יולדות, הן הולכות אחורה. הן מגדלות את הילדים, ולא מצליחות לחזור כי יש את כל החסמים של שוק העבודה. ואז, בעצם, אנו מבינות למה באקדמיה יש הרבה מאד נשים בדרגת דוקטורט ואחר כך זה הולך ומצטמצם. אי-אפשר אחרת. שוק העבודה בנוי כך שיש מישהו שמטפל בילדים, ותמיד המישהו הזה הוא המישהי. זה מחזיר אותנו אחורה. אין לי אלא להביע את התסכול.

ברצוני להתייחס למספר נקודות ספציפיות, ובראש ובראשונה בנושא מס בריאות. כמובן שהטלת מס בריאות הוא לא על דעת המשרד, אבל יחד עם זאת אני מצטרפת לאחרות שדיברו על נושא מס - שמס לוקחים משכר - ובדרך-כלל מס בריאות הוא 4.8% מהשכר. בעצם, כאן זה איזה שהוא סכום מוחלט שהוא הרבה יותר גבוה מ-4.8%. אני לא יודעת מהו, אבל הוא הרבה יותר גבוה.

ברור. זה לא קיים. אין דבר כזה. זה מס גולגולת. זה לא מס פרופורציונלי.

זה אפילו לא הולך באמת לפי הקריטריונים של מס בריאות.

דבר נוסף שרציתי להתייחס אליו הוא נושא צמצום כוח-אדם במשרדי ממשלה. אומנם משרד הבריאות קיבל השנה את אות המעסיק המתקדם מתוך זה שיש נשים בדרגות בכירות במשרד הבריאות, אבל עדיין מספר הנשים הוא 85% מתוך הסך-הכל כאשר באמת רובן הן בדרגות הנמוכה, וההשפעה כאן היא ישירה ברורה.

בנוסף, אני רוצה להתייחס למשהו שלא עלה כאן אבל הוא כן כתוב בדו"ח - נושא הפחתת התשלום של קופות-חולים עבור טיפולי הפריה חוץ-גופית בבתי-החולים הציבוריים.

בעצם, זו הפחתת התקצוב.

ראיתי זאת היום, והתקשרתי ובדקתי את זה. אני אפילו יכולה להתחייב בשם המשרד ולומר שקודם כל - אין כוונה לשנות זכאות על-פי החוק, ושנית - ההתחשבנות היא פנימית שלא תשפיע על הנשים כולל זה שזה לא ישפיע גם על התורים או על הזכאות. אמרו בפירוש שאני יכולה להתחייב בשם המשרד.

תודה רבה. מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה, מרית דנון, בבקשה.

בקצרה, אני מוכרחה להגיד שאני מלאת התפעלות מהסכיזופרניה, מהשסעת, בין הגישה ההצהרתית של המדינה תחת כל עץ רענן שהיא מעודדת נשים לצאת לעבודה - לאחרונה יצא מסמך מאד גדול מטעם המועצה הכלכלית וחברתית במשרד ראש הממשלה בראשות פרופסור טרכטנברג, ואחת הנקודות החשובות שם היא עידוד נשים לצאת לעבודה, עידוד תעסוקת נשים. הם התמקדו שם בנשים חרדיות וערביות, אבל באופן כללי המדינה מצהירה שהיא מעודדת נשים לצאת - לבין זה שכאשר פורטים זאת לפרוטות הגוף האחר של התמנון הזה עושה פעילויות שהן כאילו אנטי-עידוד. את הדבר הזה אינני מבינה. בעיניי, זה ממש בוטה.

רציתי לדבר פה על משהו שלא יעלה מתוך הניירות, ובעיניי הוא מצד אחד מאד שולי ומדובר באוכלוסיה קטנה ומצד שני הוא מאד סמלי. בשנת 2008 לא יהיה תקציב לנושא פרוייקט בנות בצה"ל במשרד הרווחה. אינני יודעת אם כולם פה מכירים זאת. חבר-הכנסת גדעון סער, דיברתי איתך, ואתה תעלה את זה--

--עם שר הרווחה.

מדובר במה שכולנו מכירים כ"נערי רפול" לבנים. יש דבר כזה במשרד הרווחה לבנות. אני חושבת שהוא קיים כבר 30 שנה. למרות שמדובר באוכלוסיה קטנה, אולי 150-200 בנות, בעיניי זה משהו מאד סמלי. זהו כרטיס הביקור של נערות כאלה שלא מצליחות לעבור את סף הבחינות הראשוני לצה"ל ונפלטות מהמערכת. בעצם, זה חיבוק של הנשים האלה ומתן אפשרות אחרונה להיכנס לתוך מה שאנו קוראים: משהו נורמטיבי בחברה הישראלית.

כמובן שבשנה של קיצוצים הדבר הראשון שמתקצץ זה דבר כזה, ואנו מנסים להפעיל לחצים מפה ומשם, מספר חברות-כנסת התגייסו, ואנו מעלים את הנושא הזה ב-11/9 בישיבת הוועדה שתהיה כאן. מדובר בסך-הכל ב-1.2 מליון שקל, ובעיניי הדבר הזה הוא משהו מאד סמלי. אני רואה בזה איזה שהוא פרוייקט דגל של מדינת ישראל במיוחד בשנה שהאו"ם הכריז עליה כ"שנת הנערה". בשנת הנערה, ביטול כל צורות האלימות והאפליה נגד נערות, מדינת ישראל מחליטה לקצץ בפרוייקט הזה.

הייתי רוצה להתייחס בקצרה לדברי חברת-הכנסת קולט אביטל לגבי תקציבים ייעודיים במשרדים. יש מספר משרדים מאד קטן שיש בהם תקציבים ייעודיים כמו חינוך, רווחה ותמ"ת. אני חושבת, שהבעיה שלנו היא לא לאתר את הדברים האלה אלא לאתר דוקא את הדברים שהם מכוסים.

בדיוק.

זה הפורום של "תקציב הוגן". אותם אנו לא נראה כתקציב ייעודי. הוא מסתתר תחת מעטפת רבת שכבות כמו קיצוץ או עניין דחיית הפעימה האחרונה בשכר מינימום. זה כאילו לא מוגדר לנשים, אבל כאשר אנו מנתחים זאת מרבית או חלק גדול ממקבלי שכר מינימום הם נשים. זו הבעיה - לאתר את הדברים שהם כביכול במעטה כללי כזה ולראות איך זה פוגע בנשים.

את יכולה לבדוק למשל כמה מתוך התקציבים המיועדים להכשרה מקצועית מופנים לנשים.

נכון.

יש עכשיו ממש יחידה שעוסקת בזה.

יש שם קיצוץ.

כן, יש קיצוץ.

תקציב הרשות לקידום מעמד האשה - הגשנו לוועדה מסמך. הייתי אומרת, שמדובר בתקציב שהוא לעג לרש.

הוא מגוחך.

מדובר על 1.8 מליון שקל לשנה תקציב לפעילות, ולא התקציב השוטף למשכורות. מתקדמת פה חקיקה שתטיל על הרשות מספר תפקידים נוספים בעיקר חוק של חברת-הכנסת עמירה דותן שמחייב בדיקה של חקיקה. זה יטיל עומס עבודה מאד גדול על הרשות.

זה את המטריה של עורכי-דין.

בדיוק.

גם כלכלנים.

גם כלכלנים. התקציב הזה לא יאפשר לנו לעשות את המוטל עלינו.

תקציב הפעילות - התרגום של זה הוא שהתקציב לא גדל. כבר בנובמבר השנה אנו לא מצליחים להרים קמפיין בנושא אלימות כמו שעשינו לפני שנה, וזה מאד חבל כי הוא היה מאד אפקטיבי. כבר אמרו לנו במשרד ראש הממשלה שהתקציב בשנה הבאה לא גדל, אלא יש קיצוץ של 18%.

אני לא מבינה. השסעת הזאת, שאת מדברת עליה, זו מלה מאד יפה. אנו שומעים כל יום בלי סוף נאומים על כך שצריכה להיות התגייסות למאבק נגד אלימות במשפחה.

נכון. תכף תאמר דברים חברתי ציפי נחשון-גליק ממשרד הרווחה שאחראית על נושא האלימות, ותשמעו כמה הדבר בוטה שם.

לכן, הייתי מאד רוצה ומבקשת שתעזרו לנו בהגדלת התקציב של הרשות לקידום מעמד האשה. אני מבינה שזה נושא פנימי בתוך משרד ראש הממשלה ושיש סדרי עדיפויות, אבל בכל זאת יש צורך בכך.

כמה אחוזים זה מתוך התקציב של משרד ראש הממשלה?

כלום. זה שני מליוני שקלים. זה בסיס התקציב.

זה גם כולל התקנים. מה התקציב שלכם?

1.8 מליון שקל לפעילות.

כמה השאר?

עוד 1.3 מליון שקל. אני גם לא מצליחה להגדיל את התקנים, ואני גם לא מצליחה להגדיל את הפעילות.

מדי שנה היינו מקבלים בסוף השנה כשני מליון שקלים, והשנה לא יהיו עודפים והתקציב של השנה הבאה לא רק שהוא לא גדל אלא הוא קטן.

יובל יעקבי, אחר כך תסביר לנו למה אין עודפים.

הערת אגב לנושא הזה - זה באמת נושא של כסף קטן. אם מסתכלים בנתונים שהוגשו לנו, אפשר לראות שהתקציב גדל בקדנציה הקודמת. הייתי גם מעורב בזה כיושב-ראש קואליציה. בשנה האחרונה היה תקציב שהוא קרוב לששה מיליוני שקלים.

עם התוספות.

עם העודפים.

עם העודפים.

אבל, זה לא בבסיס התקציב.

אבהיר את הנקודה הזאת אם לא הצלחתי לעשות זאת בישיבה קודמת. על מנת לכלול זאת בבסיס התקציב, זה בתוך הממשלה. אני מוכן לפנות, אבל נראה לי שכדאי שאתן תתנו לנו את הסימן מתי אתן חושבות שאנו צריכים להתערב. אני חושב שקודם כל אתן צריכות לעשות זאת בתוך משרד ראש הממשלה, ואם לא תצליחו - נעשה זאת. אם לא - אני מודיע שאני מתכוון להגיש הסתייגות יחד עם חברות אחרות או שהן יגישו ואני אצטרף אליהן. בעניין זה אני ממש אינדיפרנטי מי יעשה זאת, והעיקר שזה יגדל. משמעותו המעשית של התקציב הזה היא שאין תקציב לפעולות. אי-אפשר לקיים תקציב לפעולות בדבר הזה.

האם החוק של חברת-הכנסת עמירה דותן, כשהעבירה אותו, לא תוקצב?

עדיין לא, כי הוא לא עבר.

החוק של חברת-הכנסת עמירה דותן - סיימנו את הכנתו לקריאה ראשונה. אישרנו אותו פה לפני שבוע לקריאה ראשונה, והוא יעלה לקריאה ראשונה.

אם כך, צריך לצרף תקציב לחוק הזה, כי החוק הזה גורר אחריו תקציב.

זה מצריך אתכם להתארגן וליישם את זה.

יכול להיות שבהחלט נעשה את זה בקריאה שניה ובקריאה שלישית.

יכול להיות שהחוק עצמו צריך להיות מתוקצב, ואז זו תהיה גם תוספת.

ואז, הממשלה ממשלה תתנגד כמובן.

יכול להיות שתהיה הוראה מנדטורית בתוך זה.

אם אני יודעת, אז יתנו לחברת-הכנסת עמירה דותן להעביר את החוק.

שאלה לגבי הסעיפים - איך את מסבירה את זה שכל השנים קיבלתם מהעודפים והשנה לא היה? מה היה ההסבר שלהם?

שאלתי, וההסבר הוא שכל הכספים שהם עודפים הולכים על המלחמה שהיתה בשנה שעברה. אין עודפים במשרד ראש הממשלה. הבנתי שזה כך בכל המשרדים.

האם זו החלטה גורפת?

אנו מבקשים שלושה מיליוני שקלים תקציב.

היושב-ראש גדעון סער, יש לי הצעה. על אף שהם ינהלו את המאבק שלהם במשרד ראש הממשלה ויגידו מתי בעצם ייצאו, אני חושבת שאפשר להוציא מכתב מהוועדה בנושא העודפים.

אני אוציא. דלית אזולאי, תכיני לי מכתב לראש הממשלה ולשר האוצר.

אף אחד לא קיבל עודפים.

אבל, אפשר להגיד להחריג את זה פשוט. אפשר לעשות זאת במכתב בלי קשר לעבודה שלכם.

אני חושבת שלא כדאי, כי השנה התקציבית הזאת עומדת להיגמר.

הם חיים מזה בשנה הבאה.

זה הזמן.

אני, למשל, חיה מספטמבר לדצמבר.

אני יודעת. הם חיים מזה.

ייצא מכתב שיתייחס גם ל-2007 וגם לתקציב 2008.

אבל, היינו רוצות שזה יהיה לא רק מהעודפים אלא גם שזה יהיה בסיס התקציב.

2008 - לבסיס התקציב, ו-2007 - מהעודפים.

בסדר.

עורכת הדין מאירה בסוק מנעמ"ת, בבקשה. אחריה ציפי נחשון-גליק ממשרד הרווחה, וטלילה שחל-רוזנפלד מנציבות שירות המדינה.

ברצוני להתייחס פה לשתי הערות, ואחת היא בנושא יישום חוק קבלני כוח-אדם וכו'. אינני יודעת אם כולם שמים לב לעניין הזה, אבל המדינה התחילה לצאת מהנושא של קבלני כוח-אדם ועברה לעמותות.

זה נקרא: רפורמות.

זה כאילו רפורמות. מה המדינה עושה? היא מעסיקה בעיקר נשים בתוך עמותה. משרד החינוך, למשל, מקים, נניח, עמותה למורות בנתניה. היא נותנת כסף לעמותה, והעמותה מעסיקה את המורות. פעם אלה היו רק צווארון כחול, והיום אלה עמותות.

האם העמותה לוקחת כסף בדרך?

העמותה משלמת למורות בלי תנאים ובלי שום דבר. מעסיקים אותן 9 או 10 חודשים, מפטרים וממשיכים. הגיעה אלי רופאת שיניים בעמותה של עיריית ירושלים.

אני חייב להגיד שלא שמעתי על זה. זו פעם ראשונה שאני שומע על נושא העמותות.

זו עכשיו השיטה החדשה. ראיתי זאת היום או אתמול בעיתון "הארץ" שכאילו גילו את זה.

מי עומד בראש העמותה?

המשרד, משרדי ממשלה. למשל, לגבי עובדים סוציאליים זה עמותה. זה מה שקורה היום. משום שעל קבלני כוח-אדם יש עכשיו יותר שליטה, פורצים את הדרך למקום אחר. אני אומרת לךָ את זה מידע אישי. למשל הגיעה אלי מורה שעובדת בבית-ספר "רנה קאסן", ועליך לחשוב שהיא מורה בארגון המורים. לא, אין לה זכויות ואין לה כלום. היא עובדת בתור עמותה, ומתוך העמותה היא עובדת בבית-הספר. זו השיטה.

אלה הרשויות המקומיות.

לא נראה לכם? - לא נראה לכם. אלה עיריות ומשרדי ממשלה. אני מדברת על מקרים.

מה שהיא אומרת נכון. ארגון העובדים הסוציאליים קיים ישיבה על כך. מקבלים שכר דרך העמותות.

תבדקו. אנו העלינו זאת. העליתי זאת בוועדה. יש את הסיפור של קבלני כוח-אדם ופיטורים בהריון ורוצים לעשות איזה שהוא חוק, ואת הנושא של העמותות זה לא כולל כי עכשיו עמותות היא השיטה. אולי לא קוראים לזה "עמותות" אלא משהו אחר, אבל יש את זה. זו השיטה החדשה עכשיו שבה המדינה מתפעלת.

האם יש לוועדה יועצת משפטית? האם היא פה?

תבדקו זאת. אני מכירה זאת מידע אישי, ולא המצאתי את זה.

אני מכירה את זה מנושא העובדים הסוציאליים.

אלה רשויות מקומיות.

אני מכירה את זה. הגיעו אלי מורות ורופאות שיניים. הן לא עובדות משרד החינוך והן גם לא עובדות העירייה. הן עובדות של עמותה. הן לא שייכות לשום מקום.

איפה זה מופיע היום בעיתונות?

ראיתי זאת היום או אתמול, ואני כבר לא זוכרת. רותי סיני כתבה זאת. שראיתי זאת, אמרתי לעצמי: "ראיתי זאת כבר לפני שנה". זו היתה הערה ראשונה.

הדיון קצת מתבדר.

הערה שניה היא אולי הערה קצת יותר צינית. אני מרגישה שנושא מס בריאות - למשרד האוצר יש שיטות מעניינות, שאינני צריכה לספר זאת לחברי-הכנסת, שמכניסים עזר שכולנו יודעים שאין שום סיכוי שהיא תתקבל, וכולם נלחמים על העז הזאת. ואז, לאט מכניסים דברים אחרים. ואז, שנה אחרי זה מכניסים שוב את העז, ובעוד חמש שנים העז הזאת תיכנס. בשנה הראשונה, אנו עומדים ומסתכלים ואומרים "וואי, וואי, וואי". הדברים האחרים ייכנסו. יושב-ראש הוועדה, למשל לגבי חופשת הלידה, שזו באמת הצלחה יוצאת מן הכלל, ואני חושבת שזו באמת אחת ההצלחות הגדולות שלך, איך הם יוציאו את הכסף הזה? בשיטות האחרות. הם לא יבטלו את זה כי לגבי זה כולם עמדו דום.

אני חייב להגיד שהייתי מאד מרוצה שההצעה של חוק ההסדרים כללה ביטול של חוקים פרטיים כמו חוק הפוליו ואחרים. אינני יודע איך חברת-הכנסת שלי יחימוביץ השיגה זאת קודם, אבל היא קיבלה ואמרתי לה "תבדקי", וזה לא נכלל. יובל יעקבי, תסביר למה גיליתם את הרחמים האלה, למרות שאינני ממליץ לכם לעשות זאת אי פעם בעתיד.

בסדר, אז לוקחים ממס בריאות, ממסים אחרים. מה הבעיה? אלה שתי הערותי בשלב זה.

הערה לגבי דברי מאירה בסוק - נושא העמותות מאד מוכר לי, ואני גם חברה במרכז איגוד העובדים הסוציאליים. אני יודעת שהיום הולכת ומתרחבת האוכלוסיה המקצועית שם, והאיגוד קיים דיון מרוב שהגיעו אליו תלונות על העניין הזה לגבי פערים גדולים מאד בתנאים ובשכר ולפעמים זה 30%-40%, וכאילו כל ההסכם הקיבוצי לא מיושם והאוכלוסיה מצד שני הולכת ומתרחבת והיום כמעט 30% עובדים דרך עמותות. חשתי זאת על בשרי לא מזמן. גם בתי עובדת סוציאלית והיא עברה לעבוד דרך עמותה, ונדהמתי כשראיתי את התנאים. היא פנתה לאיגוד, ואמרו לה: "אלה התנאים". אינני מביאה זאת פרסונלית, אבל זה רק ממחיש את עניין הניצול המאד קשה בלי אפילו יכולת הגנה כי הם לא שייכים לאיגוד. החלק הזה הולך ומתרחב. לא מזמן קיבלתי פניה בלשכתי לגבי מורים. החתימו מורה בהריון חוזה, ואמרתי: "איך? אסור לפטרה", ואמרו: "אבל היא חתומה על חוזה של 9 חודשים". היא חתמה על זה ומפטרים אותה. כמובן שלא שתקתי ופניתי לעורכת-הדין כשאז היתה ישיבה וביקשתי שתבדוק זאת פרטנית. אבל, גם זה קורה.

אין לי מלים יפות להגדיר את כותרת הדיון הזה אלא: "נקודות חושך בקידום מעמדן של הנשים במדינת ישראל". ברצוני לתאר נקודת חושך נוספת שהיא הטיפול בנשים נפגעות אלימות ע"י בני זוגן. נקודת האור היא שיש מסגרות שיכולות לטפל בהן ושהן פונות אליהן, ונקודת החושך היא שלצערי הרב אנו מקיימים רשימות המתנה כי התקציב לא גדל בארבע השנים האחרונות. יש יותר פניות ויש יותר מודעות. בקמפיין האחרון, לקראת היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים במימון הרשות לקידום מעמד האשה, היו 900 פניות. מאחר וזו לא היתה סכנת חיים כי היה מדובר על התעללות נפשית, קבעו להן תורים לעוד 4-5 שבועות. מיותר לציין שבתחום אלימות בתוך הבית וטרור שמתקיים בבית במהלך שנים, כשמנסים לפרוץ אותו אם התגובה הטיפולית איננה מיידית הן מסתגרות אחר כך לעוד כמה שנים; הן מתקשרות לקו פעם אחת, ואם אין להן מענה לקבל טיפול מיידי - הן פשוט מסתגרות לעוד כמה שנים. אני רוצה להתריע כאן שהתקציב לטיפול בנשים נפגעות אלימות לא גדל בארבע השנים האחרונות, למרות שאנו גם מבקשים על הקיים וגם רוצים לפתח תכניות נוספות. אנו רוצים לפתח תכנית לאומית בנושא תעסוקה, כי אחת הדרכים להוציא את הנשים האלה ממעגל האלימות הוא להביא אותן לעצמאות כלכלית. אם לא תהיה להן תמיכה של מעון ולא תהיה להן הכשרה מקצועית בצורת vouchers, כי בתמ"ת אין הכשרות לנשים, אנו לא נצליח להוציאן ממעגל האלימות. ביקשנו תכניות לטפל בגברים, כי המדיניות שלנו היא שהאחריות לשינוי התנהגותי על הגבר. בסופו של דבר, הוא האדם האלים.

שיקום.

בדיוק. אנו מבקשים לשנות את החקיקה, וזה נעצר בדיונים כי אומרים "מה את רוצה? מה את משתגעת לשנות חקיקה? יהיה לך לטפל בכל אלפי הגברים?". ואז, אני אומרת: "אתם צודקים".

למה לא עושים תכניות בתוך בתי-הסוהר? 25% נמצאים שם.

זה מחייב תוספת כוח-אדם.

זו תוספת כוח-אדם.

אבל, זה הדבר הכי זול שיכול להיות.

אנו מבקשים שינוי חקיקה גם בתוך הכלא.

25% מהאנשים בכלא היום נמצאים שם על אלימות במשפחה.

זה נכון, אבל, לצערי הרב, היום הממוצע של תקופת המאסר ל-80% מהאסירים הוא בין 7 ל-8 חודשים.

אפשר לעשות זאת בזמן הזה.

זה צריך שינויי חקיקה, וזה נכון. אבל, עדיין מדובר ב-2,200 אסירים ששפוטים על אלימות, ויש בערך עוד אלפי תלונות. יש בערך 16 אלף תלונות בשנה.

הייתי שמח, אם ההצעות האלה לשינוי חקיקה היו מגיעות אלי באיזו שהיא דרך.

בסדר.

את עובדת במשרד הרווחה, נכון?

כן, אני מפקחת ארצית לטיפול באלימות במשפחה.

האם יש אפשרות שנקבל ממך איזה שהוא דף שמפרט: (א) מה התקציב שהיה בארבע השנים האחרונות? (ב) מה מספר הפניות שגדל? (ג) איזה תקציב אושר לכם השנה? (ד) מהם הצרכים?

בסדר.

אבקש זאת גם מחברת-הכנסת נאדיה חילו, וסליחה שאני אומרת זאת בפורום הזה. בכל זאת, שר הרווחה הוא שר שלנו. אפשר להפעיל את כל נשות מפלגת העבודה גם כן באיזה שהוא כינוס חירום על הנושא הזה.

יש לנו פה ישיבה מיוחדת בחודש הבא.

נקודה נוספת - הטיפול בעולות חדשות. אני יודעת שאת חברת-הכנסת קולט אביטל זה מעניין אותו.

נכון.

היום, תקציב המרכזים לטיפול באלימות נשען על תקציב שאנו מקבלים ממשרד הקליטה ומהפרוייקט הלאומי לעולי אתיופיה. זה לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל לא תקצה כסף לטיפול בנשים נפגעות אלימות עולות חדשות.

תגידי כמה תקנים יש.

3.5 תקנים בכל המדינה, ו-10 מהפרוייקט הלאומי שזה תרומות.

זה עלה. עשינו דיון על זה עם ועדת הקליטה.

זה לא עלה.

זה עלה. קיימנו ישיבה עם ועדת הקליטה על נושא אתיופיה.

לא. יש 3.5 משרות בנושא אתיופיה- - -

יש את נושא התקציב.

התקציב לא עלה. אבל, הבעיה עלתה.

אני רוצה לספר לכם כשחבר-הכנסת רביץ היה כאילו שר או סגן שר או משהו כזה במשרד הרווחה, הוא כתב לי מכתב שהגדיל בעוד כמה תקנים. הבאתי זאת בשמחה רבה מאד לישיבת ועדת הקליטה, וכל מי שהגיע ממשרד הרווחה אמר: "מה? מאיפה הוא ממציא את זה? לא היה ולא נברא". לא ידעתי למי להאמין - לשר או לנציג המשרד.

יש תקציב שהגיע ממשרד הקליטה. כבר שלוש שנים מגיע סכום של 1.2 מליון שקל למשרד הרווחה למרכזים לטיפול באלימות כדי לטפל בעולה, אבל זה לא מתקציב הרווחה.

אם רק להשלים את הנתונים לגבי משרד הרווחה, אז לגבי מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית אנו מדברים על עשרה מרכזים בכל הארץ. בשנת 2006 היו 38 אלף פניות, ואנו מדברים על שני מיליוני שקלים בבסיס התקציב, ועוד שני מיליוני שקלים שאנו בשלוש השנים האחרונות הצלחנו לגייס הן מכספי הסדרים שהיו שעבר והן מכספי עודפים. כלומר, ארבעה מיליוני שקלים בשלוש השנים האחרונות, עשרה מרכזי סיוע ו-38 אלף פניות. היינו בפגישה אצל שר הרווחה בסוף יוני, ובאמת בצר לו הוא היפנה אותי לכל מיני קרנות. אמרתי לו, שעם כל הכבוד בקרנות אני אלופה ואני לא חושבת שהוא יכול ללמד אותי משהו בעניין הזה. זו היתה התגובה.

עלה פה כל נושא ההשתלבות במעגל העבודה, ואני חושבת שמאד חשוב לציין שיש גם השפעות על קידום נשים שכבר נמצאות במעגל העבודה בשירות המדינה. למשל, אנו בשירות המדינה יחד עם הממונות על מעמד האשה בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך עושים מאמצים גדולים מאד כדי לקדם נשים. כמו שחברת-הכנסת חילו אמרה, זה לא בשביל הנשים אלא כי זה באמת יהיה טוב בסופו של דבר לכל המשק ולכל המדינה לנצל את ההון האנושי הזה.

לא מזמן היתה כתבה באחד העיתונים הכלכליים שהצביעה על זה שהכלכלות שזינקו בעשור האחרון הן הכלכלות שהצליחו לגרום להשתתפות גבוהה של נשים בשוק העבודה ולפריצת תקרת זכוכית ויתר שוויוניות בשוק העבודה. זה פשוט הוצג כנושא הוא לא רק נושא חברתי. זה נושא כלכלי.

בסך-הכל, זה מצב שיכול לעזור לכולם, וזה win-win situation.

אחת הדרכים המרכזיות היא הסרת חסמים, ואחד החסמים, כמו שכולנו יודעים, הוא נושא גידול ילדים וכל הנושא החברתי של מי אחראי על גידול הילדים. מכיון שאצלנו הנורמה היא שבדרך-כלל האשה אחראית על גידול הילדים, אנו יודעים שעוד לפני שאפילו מישהו משתלבת בשוק העבודה היא כבר מחפשת פחות קריירה ויותר עבודה נוחה שתאפשר לה לצאת ולעבוד ולטפל בילדים ואולי חצי משרה. אנו רואים זאת הרבה פעמים גם בהמשך ההשתלבות במשרדי הממשלה, כשפחות מנסים להתקדם ויותר דואגים לזה שבאמת יהיו איזה שהן שעות נוחות. אנו מנסים לעבוד על זה בכמה מישורים. קודם כל, מדובר איזה שהוא שינוי גם בתקשי"ר וגם שינוי תודעתי, כדי שיובן שהנטל הוא על שני ההורים בנושאים האלה. בדרך כלל, לילדים האלה יש גם אבות שלפעמים אפילו גם הם בשירות המדינה והם לא יוצאים בשעות מוקדמות. אבל, עד שזה יקרה באמת ההשפעה היא על נשים. כלומר, אנו עוד רואים שההשפעה העיקרית היא על נשים. אם אנו פה פוגעים בנושא מעונות יום, בנושא של יום חינוך ארוך, יש פה השפעה ממש מייידית על נושא נשים.

בנוסף, השתלבות במעגל העבודה - ככל שהיא מתעכבת, כמו שנאמר, בסופו של דבר, גם הנשים האלה שכבר יצליחו להיכנס יהיה להן יותר קשה להתקדם. הן תיכנסנה יותר מאוחר ותהיינה יותר מבוגרות.

כמובן שיש נושא צמצום כוח-אדם במשרדי הממשלה, שיש לו השלכה ישירה על כך.

תודה רבה. טל, האם את רוצה להוסיף?

לא.

יובל יעקבי ממשרד האוצר, תוכל להתייחס. לפני שאתה מתייחס לנקודות, אני רוצה להציע לך הצעה. בוא ונבודד את תקציב הרשות. למה אי-אפשר באמת לעשות את הדבר הזה?

העודפים.

גם של העודפים וגם של בסיס התקציב. זה הופך להיות מקום שאי-אפשר לעשות תקציב פעולות. אנו נגיע לסיטואציה בה אם אנו נחוקק - ואנו נחוקק את החוק של חברת-הכנסת עמירה דותן - אנו נקצה סכום, ואני אגיד לך מה הוא יהיה. הוא יהיה 4.99 מליון שקל, וזאת כדי שהוא לא יהיה לפי חוק יסוד: משק המדינה. נעשה זאת מנדטורי. אז, תפתרו את העניין הזה. זה לא סכום עתק, וזה לא 200 מליון שקל למעונות שאפשר לריב על זה וזה לא המס הזה שאתם רוצים. אנו ניאבק על הדברים האלה. גם אם אנו נפנה לראש הממשלה, זה אצלו במשרד, בסוף זה ייפתר.

זה בדיוק מה שרציתי להגיד. זה עניין של סדרי עדיפויות בתוך משרד ראש הממשלה. משרד האוצר לא קובע עבור המשרדים מה ייכנס ומה לא ייכנס לבסיס התקציב. הוא נותן להם מסגרת תקציב גג. הממשלה קובעת תקציב גג, והמשרד מחליט מה הוא מכניס לבסיס ומה הוא לא מכניס לבסיס. בהכרח הכסף של הרשות הזאת יצטרך לבוא על חשבון משהו אחר.

מה לגבי העודפים של 2007?

העודפים הם קיצוץ לכל דבר ועניין. אני רפרנט של משרד התמ"ת, ואינני מכיר את משרד ראש הממשלה על בוריו מבחינה תקציבית, אבל ברגע שמקצצים עודפים זה כמו קיצוץ. זה לא שעשו פה איזה משהו. היו עודפים שהיו אמורים להגיע, וזה כמו כל החלטה אחרת. זו החלטה על קיצוץ.

תסביר לי זאת שוב. לא כל כך הבנתי.

אפשר להסתכל על זה כך שהעודפים ניתנו וקוצצו.

האם הם הועברו למשרד?

לא. הם נמחקו.

או שהם הועברו מהמשרד. אני פשוט לא מצוי עד כדי כך.

האם זה נכון לכל המשרדים?

כשעושים קיצוץ רוחבי, אז פשוט עושים את זה.

זה קיצוץ רוחבי.

כלומר, היו עודפים, אבל יש קיצוץ רוחבי למטרות אחרות ואז כביכול אין עודפים.

מחקו את העודפים.

את זה אתה אומר לי לגבי כל המטרות ולא ספציפית לגבי זה.

לא. ברגע שמחליטים על קיצוץ רוחבי, אומרים לכל משרד להביא ממה שהוא רואה לנכון.

האם משרד ראש הממשלה קיבל עודפים תקציביים או לא קיבל בכלל?

הוא היה יכול לקבל, ובמסגרת הקיצוץ שהשיתו עליו הוא בחר לקצץ בעודפים האלה.

כלומר, הוא לא קיבל עודפים.

כמו שאמרתי, אינני יודע. אמרו לו לקצץ ככה וככה, והוא אמר: "חלק מהקיצוץ אני לוקח מהעודפים".

אבל, התוצאה היתה שהוא לא קיבל עודפים.

לא. לפי מה שאני מבין, הכסף לא נכנס למשרד ראש הממשלה.

רשמתי לי כמה נקודות. אנו גם חושבים שתקציבי נשים הם דבר חשוב. רק רציתי להגיד לכם שעושים דברים. כלומר, צריך להסתכל גם על התוספות.

מרית דנון בטח יודעת שליצחק שמיר היה משפט: "תתחיל מה'אבל'".

רשמתי לי כמה נקודות. לגבי תקציב נפגעות אלימות, אני חושב שפה הכתובת היא, שוב, משרד הרווחה. אנו מדברים על זה שהתקציב לנפגעות אלימות לא קוצץ, וזאת להבדיל מתקציבים אחרים שקוצצו. אז, כבר מצבו טוב יותר מתקציבים שקוצצו.

מצבו של מי יותר טוב?

אני אומר שזה יותר מפעילויות שקוצצו. זה נאמר כדי להסביר שהתקציב לא קוצץ.

מה שכן, אני חושב שבהקשר זה צריך לבוא למשרד הרווחה. הוא הכתובת, מכיון שלמשרד הרווחה ניתנה תוספת חסרת תקציבים של 250 מליון שקל ו-100 תקנים. אינני רפרנט משרד הרווחה.

אם כך, אינך יכול לספר לנו למה זה נוצל.

אבל, אתה יכול לתאר לעצמך שמשרד הרווחה- - -

זה למטרות טובות בכל מקרה.

למטרות טובות - זה בטוח.

הם מנצלים חלק לדו"ח שניט.

אני רק אומר שמשרד הרווחה הוא שמתעדף את תוספת התקציב, והוא כנראה בחר שלא להגדיל את התקציב.

הזכירו פה את ה-ENP, הפרוייקט הלאומי האתיופי כגוף שמתקצב מאבק באלימות משפחתית, אבל ראוי לציין שמדינת ישראל מתקצבת שני מיליוני דולר מתקציב ה-ENP ויש לה שם חלק נכבד. שלושה מיליוני שקלים מגיעים ממשרד האוצר, ממשרד החינוך וממשרד הקליטה כל שנה.

זה היה מכובד, אם זה היה מגיע ישירות למשרד ולא דרך זה. אבל, זה כבר לא קשור.

אין בעיה. אני רק מוצא לנכון לומר זאת.

מעונות יום - חשוב לדעת שבמעונות היום במשרד התמ"ת למה שנקרא ילדי רווחה נותנים את דרגת הסבסוד המכסימלית.

אבל, כמה אחוז זה מהילדים? איזה אחוז מילדי ישראל מקבל את המכסימום הזה?

כלום.

אני לא יודע.

אם אינך יודע, אגיד לך. בכל מקרה, אלה חד-ספרתיים; סבסוד חלקי ומלא ביחד, כולל הסבסוד החלקי, הם פחות מ-10%. כלומר, זה שולי השוליים של הבעיה.

אני לא רק יכול אלא אני צריך לדבר על הזכאות, כדי שלפחות שהוועדה תדע מהי הזכאות. ברגע שיש ילדי רווחה, הם זכאים והמדינה מסבסדת אותם בדרגה הגבוהה ביותר.

אתה דיברת על חופשת לידה.

אנו מדברים על סבסוד אחר. יש פה נקודה שמתפספסת. הסבסוד הוא לא רק לאמהות. יש עוד סבסוד של ארגוני הנשים, שנכון להיום הם מסבסדים ב-5% כל ילד, ועל התקציב הזה היתה המלחמה. אין שום סיבה שארגוני הנשים ימשיכו לסבסד את משרד התמ"ת. זה לא רק הסבסוד הפרסונלי של אותה אמא. יש לזה השלכות, ועל זה היתה המלחמה כבר שנתיים. אני גם מגיעה ממערכת נעמ"ת, וישבנו עם כל השרים וזה הובטח. והנה, זה בא עכשיו וזה בכלל נעלם ולא מדברים על זה בכלל.

אני רוצה להגיד לחברת-הכנסת לגבי העניין הזה, שהאמת היא ששמתי זאת בפרק התוספות שכתבתי. עכשיו ראש אגף תקציבים ויושב-ראש ההסתדרות סיכמו שהסבסוד של ה-5% האלה חציו יתוקצב ע"י האוצר בסכום של בין 20 ל-25 מליון שקל. זה יפחית את התוספת של נעמ"ת, ויצ"ו או ארגונים כאלה מ-5% ל-2.5%.

נעמ"ת וויצ"ו הרויחו, אבל כאן אנו רוצים שיהיו יותר נשים שייהנו מסבסוד המעונות. ביטול ה-200 מליון שקל הוא כזה שזה לא יקרה.

נכון.

זה הדבר הבא וזה דרך תוספות. אבל, גם על זה אני רוצה להגיד משהו. ראשית, אני רוצה להדגיש, שזה לא ביטול של 200 מליון שקל אלא בסך-הכל דחייה בשנה.

כל שנה יש חוק הסדרים חדש. קודם כל, אתם רוצים למנוע את החקיקה בנושא הכרה בהוצאות טיפול בילדים. מה אתם עושים? אתם מכריזים בקול תרועה רמה שאתם מגדילים את תקציב המעונות ב-200 מליון שקל, ואז אתם כאילו עשיתם כבר בתחום הזה ואתם יכולים ככה להסתדר עם הנקודה הזאת. ואז, מגיע חוק התקציב, ואתם אומרים: "אנו עדיין מתכוונים לעשות את זה, אבל חכו ובשנה הבאה זה יבוא".

אדוני היושב-ראש בדיוק קטע אותי באמצע המשפט. בכל זאת, כדאי לדעת שהאגף למעונות יום, למרות הדחייה הזאת, קיבל השנה תוספת תקציב של 86 מליון שקל.

זה לצפון. זה לא תקציב.

מה זה? זה חסר משמעות.

זה בעקבות המלחמה.

זה מתווסף לתוספות של שנים קודמות. ה-86 מליון שקל שמניתי לא כוללים את התוספת שמדובר בה על ביטול הסבסוד של ויצ"ו ונעמ"ת במעונות יום, ואת זה צריך להוסיף לתוספות משנים קודמות. אני רוצה להגיד לכבוד היושב-ראש, שתקציב האגף למעונות יום ב-2008 יעמוד על כ-570 מליון שקל, וזה גידול מרשים מאד. איננו מסתכלים רק על 2008. גם ב-2007 היתה תוספת, וגם ב-2006. ב-2005 היתה תוספת תקציב של 150 מליון שקל שהשנה הגיעה להפשרה מלאה, בשנת 2008. היתה החלטה על 200 מליון שקל. נכון שבמקום 67 מליון שקל אנו נותנים השנה רק 22 מליון שקל, אבל גם זו תוספת. יש הצמדות, ויש את ההחלטה וההסכם של ראש אגף התקציבים עם יושב-ראש ההסתדרות. אני חושב שכן מוסיפים תקציבים למעונות יום וכן מתקצבים יציאה לעבודה. אפילו בעניין החוק שאתה הזכרת אני חושב שזה מהווה תחליף הולם.

מה אתה אומר?

כך אני סבור. זה ויכוח אחר.

אומר עוד כמה נקודות בקצרה.

אף מדינה שטיפלה בנושא עידוד תעסוקת נשים לא נתנה לזה פתרון שהוא לא פתרון רחב ולא פתרון כולל. יצרו מודל שהוא רלוונטי לכל האוכלוסיה הרלוונטית, שהיא לפחות האמהות או ההורים, כי יש גם ילדים שנמצאים בחזקה בלבדית של האב ואז זה אותו דבר לצורך העניין. הם בגילאים הקטנים או בגילאים שחוק חינוך חובה לא חל עליהם. בהצעות החוק אנו הלכנו עד גיל חמש. דרך אגב, יש מדינות שעשו זאת עד גיל 18. זה לא מענה שבא להשיג את הדבר שאתם או כל תקציב מדינה באים ומציגים אותו כבעיה העיקרית המאקרו-כלכלית של המשק וזה שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה. החסם לא הוסר. יש משפחות שנהנות מזה קצת יותר, ויכול להיות שביחסים השונים גם הם אולי חיים יותר טוב עם הסיפור הזה שציינת של יושב-ראש ההסתדרות. בגדול, לגבי חסם בשוק התעסוקה לכלל האמהות בישראל, זה דבר שלא טופל וזה לא מענה. 80 מליון השקל הם כמעט דבר שהוא טיפה בים.

580 מליון שקל. 80 מליון זה רק הדלתא.

לא. אתה דיברת על התוספת.

נכון. בסדר.

הדרך להסתכל היא מה האחוז שזה רלוונטי אליו, וזה הוצג פה באחת מהישיבות האחרונות. זה כולל את התוספת שעכשיו מבקשים לתת.

במסגרת תוספת 200 מליון השקל שבאמת יישומה נדחה בשנה, חלק גדול מופנה להגדלת ההיצע. זה אומר שמשרד התמ"ת יתחיל בנושא רשיון של כלל המעונות. נכון להיום, הענף הזה לא כל כך מוסדר, וצריך שכל מעון יום וכל משפחתון יעבדו ברשיון. זה אחרי מה שהחוק אומר, וזה לא נאכף. משרד התמ"ת מתכונן לאכוף זאת. כמו כן, מדובר על להגדיל את ההיצע ע"י זה שהסבסוד יוכל להינתן גם באמצעות vouchers ולא רק ע"י "סמל מעון" שזו השיטה הקיימת היום. וזאת, בשאיפה להגדיל את האחוז, שכמו שאתה אומר היום הוא פחות גבוה ממה שהיינו רוצים.

אם הם צריכים לסבסד 5%, הם לא יכולים גם לשפץ ולעמוד בכל הקריטריונים המאד נוקשים, כי זה גם עולה כסף.

אני מציע לאפשר לו לומר את דבריו. בסוף נעיר הרבה הערות. יש פה המתנה לשמוע על נושא הטלת מס על עקרות בית שבטח תגיע אליו באיזה שהוא שלב בסקירה.

רציתי להזכיר את מס הכנסה שלילי שהוא כמובן לא עבור נשים בלבד אבל הוא בהחלט מוטה נשים.

יש רק בעיה אחת - בשנת התקציב 2008 הוא לא קיים ולא מתוקצב. מה זאת אומרת "להזכיר"? אנו מדברים על תקציב 2008.

הזכרתי את החלטת הממשלה הזאת.

אבל, זה כמו החלטת הממשלה שנדחתה בשנה.

זה כמו ההחלטה לקדם נשים בישראל.

זה לא מתוקצב בתקציב 2008. בוא ונדבר על תקציב 2008. ברמת העקרונות והשאיפות הכלליות יש הרבה החלטות יפות אופרטיביות.

זה לא יעזור.

בטח שלא.

דרך אגב, הימרתי על זה כשהממשלה הביאה את הנושא הזה אולי בחצי הראשון של 2007 כשזה הובא לכנסת. גם כאשר אמרו שהחקיקה תסתיים עד סוף מושב הקיץ, שהסתיים לפני חודש, הייתי מוכן להתערב עם כל מי שרצה שאין שום סיכוי שהדבר הזה יהיה רלוונטי לתקציב 2008. יכול להיות שאהיה מוכן לחזור על ההתערבות הזאת. הסיבה היחידה שעדיין אינני מתערב על 2009 היא שאינני יודע מה יהיה המצב הפוליטי. יכול להיות שכתוצאה ממצב פוליטי מסויים זה כן יהיה, אבל אז זה כבר לא יהיה מרצונה הטוב - אינני רוצה להגיד "מרצונו הטוב של האוצר" - של הממשלה.

קטונתי מלהתווכח איתך בהתערבויות כאלה. אני רק יודע מה הממשלה החליטה, והיא עומדת להתבצע. זה מוטה נשים, וזה יכול לעזור.

אעבור במהירות על הנקודות הנוספות שרשמתי. הארכת חופשת הלידה מ-12 ל-14 שבועות - זה חוק שהיושב-ראש מכיר.

גם חברת-הכנסת נאדיה חילו.

אני רק אומר שהאוצר לא היה נגד.

ממש לא. היינו כאן, והוא היה נגד.

לא היתה ברירה. היו 90 חברי-כנסת בעד.

אני כתבתי אז את ההסתייגות.

אספר לך שקודם כל הוא התנגד לפשרת פרידמן, כי כמו שאתה זוכר הוא הגיש ערר למליאת הממשלה אחרי החלטת פשרת פרידמן. אני הודעתי להם בדיון בהכנה לקריאה ראשונה, שמאחר שהם מתנגדים לפשרת פרידמן הרי שאחרי הקריאה הראשונה היא כבר לא תהיה פשרת פרידמן. לפני הקריאה השניה והקריאה השלישית ואפילו שעתיים לפני ההצבעה במליאה ניסו להקים את פשרת פרידמן מחדש לתחייה. אבל, לא משנה. מה זה? זו כבר הסטוריה.

מייפים את ההסטוריה.

אתה יודע מה? האוצר הוביל את הנושא. מה זה משנה? מי שיוצאת היום לחופשת לידה יש לה 14 שבועות. אני נהנה מזה. יש איזה שהוא דבר ואתם מתנגדים לזה, ויש איזו שהיא פשרה ואתם מגישים על זה ערעור, ובסוף אתה מציג זאת כאחת מגולות הכותרת של מדיניות הממשלה.

זה לא קשור. אני לא אמרתי שהאוצר הוביל זאת.

תדע שאחד מחבריך אמר, שאם נאריך את חופשת הלידה זה לא טוב לנשים כי המעבידים לא יעסיקו נשים יותר.

האם היו הצעות חוק שלא אמרו את זה?!

דרך אגב, לא. נכון שהם מגזימים, ואינני חושב שהארכת חופשת הלידה מ-12 שבועות ל-14 שבועות היא הגזמה, ובגלל זה זה לא חל במקרה הזה. אבל, בחוקי עבודה כשמגזימים וכשנותנים הגנה מוגזמת, אני בהחלט חושב שזה יכול בסופו של דבר לפגוע באוכלוסיה.

מה זה "מוגזמת"?

זה ויכוח לא לעכשיו.

הבעיה היא שאנו התאמצנו מאד להראות כמה המדינות בעולם התקדמו, והבאנו את כל הנתונים.

שם הנשים עובדות יפה.

היום למשל במדור הכלכלי ב"מעריב" עשו מין גרף השוואה לסלובקיה. דרך אגב, זה נראה לי דמיוני, כי ברור לי שזה לא שלוש שנים בשכר, אבל לא חשוב. גם לא בכל המקומות חופשת הלידה היא בשכר. זה כמובן בלי המדינות שהן פחות מאיתנו, אלא מדינות שהן יותר מאיתנו.

תראה מה עושים בשבדיה - שנה.

בסדר. אפשר להגיע לאמצע.

18 חודשים.

אני רוצה להגיד לךְ שלדעתי חופשת לידה בשכר של שנה לא טובה, והיא פוגעת בצורה קשה ביכולת הנשים להשתלב ולחזור לעבודה. יש מחקרים שכבר מראים זאת. אינני חושב ש-14 שבועות זה מייצג את מה שצריך להגיע אליו. אני חושב שהמדינות הרציניות, כמו אירלנד, צ'כיה או מדינות כאלה, עושות זאת באיזור ה-18 שבועות, וגם אין כמעט מדינות שעושות זאת בהיקף הזה בשכר. יש כאלה שעושות זאת יחסי, כלומר הן עושות יותר זמן אבל ב-50% מהשכר ולא 100% מהשכר. גם פה זה היה עד לפני 10 שנים 75% מהשכר. זה צריך להיות 100% מהשכר, וזה צריך להיות יותר ממה שזה היום. אבל, לדעתי, ללכת למשהו מאד קיצוני זה מגדיל פערים וזה לא מקטין פערים. זה צריך להיות מאוזן.

גם אין כל כך סכנה שזה יקרה אצלנו.

אין מה להיות מוטרדים מהעניין הזה.

הוזכרה סוגיית העסקה בידי קבלני כוח-אדם, וגם נושא זה הולך להיפתר בהסכמה בשאיפה בין שר האוצר לבין יושב-ראש ההסתדרות. בכל אופן, אני רק רוצה להגיד שנציבות שירות המדינה לא מאפשרת צורות העסקה כאלה מעל חצי שנה. זו הנחיה מפורשת של הנציבות.

אבל, אנו מכירים שזה כך שנים.

זה כך שנים.

מרגע זה יובל יעקבי נותן סקירה שגם אם היא מקוממת היא בלתי מופרעת, כי עלינו להתקדם.

אם יש איזה שהן בעיות במשרד החינוך שמעסיקים דרך עמותה, ואנו גם שומעים על זה לפעמים - אני לא יודע לגבי זה. אני רק יודע לגבי הכלל ולגבי הנוהג ולגבי זה שבעניין יישום החוק זה הולך להיפתר בהסכמה בין שר האוצר לבין יושב-ראש ההסתדרות. יש לוח-זמנים. קבעו זאת עד ה-12 בספטמבר, ואחרי זה אם לא יסכימו - זה מובא להכרעת ראש הממשלה.

קצבאות ביטוח לאומי ובריאות לעקרות בית - בהקשר הזה, כולכם קראתם את דברי ההסבר. אנו מאמינים, בגלל שזו האוכלוסיה היחידה שלא משלמת, בגלל שאנו רוצים לעודד יציאה לעבודה, שהם משלמים את הסכום הנמוך ביותר שגם מקבלי קצבאות. עקרות בית הן לא בהכרח האוכלוסיה הכי חלשה, ויש ביניהן שהן אוכלוסיה חזקה מאד.

70%.

אינני יודע מה זה ארבעת העשירונים. אני חושב שזה מפלה מול נשים עובדות, ואני חושב שזה מפלה מול גברים באותו מצב. אני חושב שמי שזכאי לזכויות בביטוח לאומי ובביטוח בריאות מוטב לו שישלם. מוטב לעודד יציאה לעבודה.

הבעיה היא, שאתם לא מעודדים יציאה לעבודה. אם זה היה חלק מתפיסת עולם שבאה ופותרת את החסמים בשוק התעסוקה ונותנת אתה פתרונות לילדים, ואז כחלק מזה עושים את זה - אפשר היה להתווכח על זה.

אבל, מעונות יום ומס הכנסה שלילי.

מה אתם עושים? במגזר הערבי, נניח, זו מכה קשה ביותר. זה גם ציבור חלש כלכלית. אני נותן זאת רק כדוגמא.

איפה יעבדו?

זה נכון, אבל יש ציבורים חלשים אחרים שמופלים לרעה ברגע שעקרות בית לא משלמות.

אז מה צריך לעשות? להוסיף חטא על פשע?

אני חושב שיש הגיון כלכלי בהורדת הכדאיות היחסית.

זה גם הגיון חברתי.

זה מזעזע.

אני לא יכולה לשמוע את זה.

אפילו מי שכתב את הדבר הזה - דו"ח המ.מ.מ. - אני חושב שזה היה מספיק הוגן לכתוב: "עם זאת, תשלום זה מהווה למעשה את כתמריץ שלילי לאי-עבודה, ולכן עשוי לעודד נשים, בעיקר נשים צעירות, להשתתף בשוק העבודה".

האם יש איזו שהיא אשה שיכולה לצאת לשוק העבודה שאומרת: "בגלל תשלום דמי ביטוח בריאות, אני אשאר בבית"?!

זה לעג לרש.

אנו מאמינים שיש הגיון בהורדת הכדאיות היחסית של אי-יציאה לעבודה.

מדוע לא להעלות את הכדאיות של היציאה לעבודה?

סליחה. זה בדיוק מה שאני אומר. צריכים לראות את התמונה בכללותה.

זה חבל.

זה מול הגדלת התקציבים של מעונות יום.

מהו הסכום שמתקבל מזה לפי החשבון שלכם? לכמה הגעתם? אם נניח זה ייושם, כמה זה שווה?

אני לא עשיתי.

זה הדבר העיקרי.

ביטוח לאומי ערך, וזה 465 מליון שקל.

האם זה 460 או 490 מליון שקל?

460.

זה ערך חצי מיליארד שקל.

זה ביטוח בריאות וזה עיקר הסכום. בנוסף יש 250 מליון שקל שזה ביטוח לאומי.

פשוט מצאו את הביטוח הלאומי כפרה חולבת, ומהם לוקחים את הכסף.

- - - יעמוד על 700 מליון שקל. ב-2009 ייכנס מס הכנסה שלילי.

אנו מדברים על 2008. את הכסף הזה, ה-490 מליון שקל, אתה מקבל מיידית.

כמה יגבו? עד שיגבו את זה, ועד שזה יהיה.

שאלתי מהי ההערכה התקציבית.

זה מה שזה שווה בגבייה מלאה. לא כל הכסף הזה ייכנס. חוץ מזה, אתם יודעים שמשרד האוצר לא מחפש להגדיל את התקבולים מביטוח לאומי. אנו מחפשים לעשות פעולות לשויון בין אוכלוסיות לא עובדות לבין אוכלוסיות עובדות.

ממש.

אני חושב שיש בזה את כל זה.

אתה מטיל מס על מי שהוא חסר הכנסה.

תן לי להמשיך בדבריי.

אבל, אני מבקש שתעשה זאת בתמציתיות.

אני מסיים, ורק אזכיר את התוספות. את נושא מעונות יום הזכרתי.

תכנית לעידוד אמהות חד-הוריות במשרד התמ"ת ממשיכה. ב-2007 היא המשיכה עם תקציב של 31 מליון שקל, וב-2008 היא תמשיך עם תקציב של עוד 25 מליון שקל.

על מה אתה מדבר?

עידוד תעסוקה בקרב אמהות חד-הוריות, משפחות חד-הוריות.

אי-אפשר, ואינני מצליח אפילו לשמוע מה הם הנתונים.

31 מליון שקל ב-2007, ו-25 מליון שקל ב-2008.

למה אתה יורד?

התוספת של 6 מליון השקלים ב-2007 היתה חד-פעמית לאיזה שהוא פרוייקט בתחום אקדמיה.

האם אתם לא ממשיכים אותו?

התקציב מספיק ל-2008.

אם כך, הקטנתם.

אנו לא הקטנו. אני מדגיש שזה תקציב שהוא תוספי.

האם בסוף זה יהיה 31 מליון שקל?

לא. אני לא יודע. נכון להיום, ב-2008 זה לפי תוספת של 25 מליון שקל. יש תקציבים ב-2007 שינוצלו ב-2008. בכל אופן, אלה תקציבים תוספיים, כלומר זה מעבר לתקציב התמ"ת. משרד האוצר יתן תוספת של 25 מליון שקל ב-2008, וזה בנוסף לתקציבים ב-2007 שינוצלו ב-2008. בעניין הזה אני חושב שיש פה גם בשורה.

עתה, אני מבקש לומר רק הערות מאד חשובות.

מאד חשוב לי להגיד לפרוטוקול, שאני חרדה מאד לשתי התכניות שלנו בנושא הוצאת נשים ממעגל הזנות ונפגעות תקיפה מינית. מסודרים ה-30 מליון שקל ב-2007-2008. אני מאד מבקשת לעזור לנו בקיבוע הדבר הזה.

אבל, אמרו שהכסף במשרד ראש-הממשלה.

כנראה שזה יועבר לבסיס התקציב של משרד ראש הממשלה. החרדה שלי היא שבעוד כמה שנים, עקב שינויים פרסונליים, ראש הממשלה, אתה ואני, זה לא יעניין את אף אחד וזה ייבלע.

אני מתכוון להיות פה בשנים הקרובות.

האם זה עבר לתכניות עצמן ממשרד ראש הממשלה?

מה שקרה הוא, שאנו כרגע קיבלנו מתוך ה-30 מליון שקל, ש-20 מליון שקל היו צריכים להיות ב-2007, למשרד ראש הממשלה רק 10 מליון שקל לנפגעות תקיפה מינית.

האם העברתם את זה?

בימים אלה. כלומר, חלק לרווחה, חלק לחינוך וחלק - - -

כדאי שבישיבת הוועדה עם שר הרווחה זה כבר יהיה.

הכסף בנושא הזנות עדיין לא הגיע, אבל פועלים בעניין.

מה שמטריד אותי הוא מה קורה ב-2008. ב-2008 זה צריך כבר להיות בסעיף תקציבי.

האם אתם תשימו את זה בבסיס התקציב?

אני לא רפרנט רווחה.

זה לא רווחה. אמרו לי שזה יעבור למשרד ראש הממשלה.

כדאי לבדוק את כל הדברים האלה לקראת הישיבה עם שר הרווחה, שנקבעה ל-11 בספטמבר, לפני ראש-השנה.

הערה קטנה - הסקירה היתה מעניינת מאד וגם ההגיון. אני רוצה להציע הצעה קצת חיובית שאולי תהיה השתלמות במשרד האוצר על מושג השוויון, כי השימוש היה קצת חיתולי.

סיכמתי עם חברת-הכנסת קולט אביטל, שיצאה והראיתי לה זאת וזה היה מקובל עליה, שאנו נוציא הודעה שאנו נוביל מאבק של חברים בקואליציה ובאופוזיציה נגד הגזירות שכלולות בתקציב 2008 נגד נשים כמו: נושא ביטול התכנית להרחבת מעונות יום נושא המס החדש על עקרות בית, הנושא של הדחייה בעשר שנים, ובוודאי גם הגדלת התקציבים הרלוונטיים כמו תקציב הרשות. זה מה שאנו נשתדל לעשות. לכן, במובן הזה, אם נשאל האם זו ישיבה אחרונה, הרי שזו לא ישיבה אחרונה. אנו מתכוונים להתמיד בעניין הזה בנקודות הללו.

חברת-הכנסת נאדיה חילו, אני מציע שגם אצלכם תעלו את הדברים במסגרות שאתן יכולות לעשות. בסך-הכל, אם אנו נתמקד בכמה נקודות, אני חושב שיש לנו סיכויים לא רעים.

העליתי זאת אפילו במשרד ראש הממשלה. אמרתי שמבחינתי שני הסעיפים האלה הספציפיים, המעונות והביטוח הבריאות, הם בבחינת בל-יעבור.

זה רק מחדד את הצורך לקדם בכנס הבא ולהעביר בקריאה ראשונה את החוק בנושא הוצאות טיפול בילדים. אני מתכוון לעשות מהלך מאד אגרסיבי - אגרסיבי זה פרלמנטרי - בעניין הזה.

ברצוני להודות לחברות-הכנסת נאדיה חילו וקולט אביטל. ברצוני להודות לכל מי שבא. כל מי שיכולה לסייע גם בנקודות השונות - אלה של הרווחה, אלה של הבריאות, אלה של נפגעות התקיפה מינית - מול חברי-הכנסת, מול חברי-הכנסת בוועדת הכספים, מהשלב הזה שייאבקו על הנקודות המסויימות, צריך לעשות זאת במקביל. צריך לתת את הנתונים ואת התחמושות. צריך שכמה שיותר דברים ייפתרו - בהנחה שהתקציב הזה יעבור בקריאה ראשונה. אני חייב להניח שהוא כן יעבור, לצערי - בשלב של העבודה בוועדה לפני שלב ההסתייגויות במליאה. זה מאד חשוב לפתור את רוב הנושאים האלה.

האם אתה יכול לתת לנו לוחות-זמנים?

הכנסת חוזרת ב-7 באוקטובר. לפי החוק, התקציב צריך להיות מונח לכל המאוחר עד סוף אוקטובר. תמיד אפשר להציג אותו, להניח אותו ולקיים את ההצבעה בנובמבר. אחרי זה בחודשים נובמבר-דצמבר זה נמצא בוועדות. לדעתי, צריך להקדים ולפנות ולהציג את הבעיות בשלב הזה. לדעתי, היום, מבחינתכם, השלב הראשון - אנו נהיה בקשר בנושא הזה - צריך להיות מול מנכ"ל משרד ראש-הממשלה ומול מזכיר הממשלה.

בסדר.

זה צריך להיות באמת בצורה הכי חדה. תעזבו את ראש-הממשלה. לדעתי, הוא לא מודע לדבר הזה.

הוא כבר קיבל.

אני נועל את הישיבה.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:43.