פרוטוקולים/עבודה/5678



16
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
1.8.2002

פרוטוקולים/עבודה/5678
ירושלים, ל' באב, תשס"ב
8 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 380
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום חמישי, כ"ג באב התשס"ב, 01.08.02, בשעה 11:20

1. תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות) (תיקון).

חברת הוועדה: דוד טל – היו"ר

עמי לפידות - איגוד לשכות המסחר
רוני רייבר - איגוד לשכות המסחר
ד"ר אבי זר
רויטל סוסובר - הרשות למעבדות רפואיות
אתי פלר - הרשות למעבדות רפואיות
ברוך שוגול
עו"ד קובי בר-לב - המשרד לאיכות הסביבה
משה הכהן - המשרד לאיכול הסביבה
ד"ר אברהם מטס - משרד הבריאות
מיכאל מייר - משרד הבריאות
אילנה מישר - משרד הבריאות
ד"ר פרידה סימוני - משרד הבריאות
גדליה פז - משרד הבריאות
אמיר שנון - משרד הבריאות
שגיא בלשה - משרד האוצר
ד"ר קורט למש - מפקח רפואי ארצי, משרד העבודה והרווחה
נפתלי מידן - ממונה על טכנולוגיות רפואיות, קופת חולים כללית
יואב דיקשטיין - קופת חולים לאומית
עדה בונה - קופת חולים מאוחדת
ד"ר ברכה שיינברג - מנהלת מעבדה ארצית, קופת חולים מכבי
פוקס פרלו

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

הדס דויטש



--------------


1. תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות) (תיקון).

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אני מציע שהיועצת המשפטית תעבור על התקנות ותקרא אותן, וכשיהיו הערות והשגות נדון בהן.

נדון בתקנה 1.

לגבי תקנה 1 סעיף 3; לטעמי, הנושא הזה הוא מאוד בעייתי, ומדובר בתחום שצריך לעבור עיבוד לפני אישורו. לנושא החדש הזה יש התניות והגדרות שונות. יש לכך השלכות בכל התחומים, גם ביחסי עבודה ולכן צריך לבדוק את כל מורכבותו.

הסתדרות המיקרוביולוגיה והמיקרוכימאים דנה בנושא הזה כבר לפני שנתיים, ולא היתה כל התנגדות בנושא הזה. אין לי עמדה בנושא סעיף 4.

ענייני ההגדרות השונות כמו סוג המעבדות ובעלי התפקידים ננעלו לפני 25 שנים בין איגוד המקצועי לבין המעסיקים. מרבית ההסכמות נעשו ברוח טובה, ואין שום מניעה שגם בהמשך הדברים יעשו בהתאמה עם הסתדרות המיקרוביולוגיים.

למה לא עשיתם את זה בשנתיים האחרונות?

בכל פעם שהיתה בקשה של המזכיר היתה הידברות.

צריך להבחין בין המונחים שבהסכמי העבודה לגבי תשלום משכורת ובין המונחים המקצועיים שקשורים כאן לעובד הגדרה בכיר. כל מה שכתוב פה כתוב כאן לאחר שעות ארוכות של דיונים.

בנושא המעסיקים, התחום נשכח. במשך השנתיים לא היתה כל הפנייה של הנושא למעסיקים. אני חושב שגם להם יש חוות דעת בתחום וכך גם בנושא המקצועי. אני מבקש שהנושא יועבר בצורה מתאימה, ושתהיה חוות דעת.

אני מנהל המחלקה במקצוע הזה בבתי החולים של "הדסה" בירושלים וחבר במועצה לתביעות המעבדה הרפואית. ההתיחסות שלנו היא רק לפן המקצועי ולא לזה הפרופסיונלי. יחסי עובד-מעביד אינם מענייננו. אנחנו לא רוצים שעובד שלא זכה להשכלה המתאימה ולנסיון המקצועי יעשה דברים שהוא אינו מבין בהם.

יש לתקנות האלה משמעות כלכלית גם מבחינת המעסיקים. הן מגדירות תקנים, ותקנים הן למעשה עלויות שצריכות להישאב ממקום מסוים. כאמור, כיום הן ניזונות סל הבריאות.

מערכת התפקוד במדינת ישראל מושתת על יחסי עבודה. יש פה נסיון להכניס פונקציה נוספת למעבדות.

לגבי סעיף 7; ניסחנו נוח שונה מעט; "מעבדה רפואית שהכיר בה המנהל בהמלצת המועצה המדעית בעניין עובדים כאמור בתקנות 62 א רבתי ב ו- 62 ה רבתי א1. הוספת 'המועצה' מחדדת; כך יש חיוב להמליץ, והם יכולים לאשר או לא לאשר.

זה מחייב אותם לפנות אליהם.

נכון, ואין בכל כל פסול.

סעיף 62 ח בתקנות האלה קובע שהמנהל ימנה מעבדה רפואית וקובע את הנציגים של המועצה. על פי סעיף 6, המועצה יכולה לייעץ למנהל בכל נושא.

בתמצית הבעיה שכרוכה בהגדרה של מעבדה רפואית מוכרת יוצרת שני סטטוסים של מעבדות; מעבדה רפואית, היא בעלת רשיון אך אינה מוכרת לצורך ותק והשתלמות ומעבדה רפואית אחרת, שמוכרת לצורך צבירת ותק. רבים מתנגדים לסיטואציה הזאת, שיוצרת אפליה חמורה מאוד, מכיוון שאנשים לא ירצו לעבוד במקום שבו הם אינם מתוגמלים בוותק, וכך המעבדה מידרדרת.

לדעתנו, אסור להפלות בין מעבדה למעבדה ובין אדם לאדם. צריך להיות מצב שבו כל המעבדות תשמשנה לצורך ותק מקצועי, לא תהיה אפליה, ולצורך שעות נסיון, לצורך היתר מקצועי לעסוק במקצוע, הן המעבדות שתוכרנה להשתלמות קצרה. שלושה-ארבעה חודשים כבר אינם מהווים בעיה.

לפי הבנתנו, תהיה להם יותר מאשר זכות המלצה. לעומת זאת, אם יהא מדובר רק במנהל משרד הבריאות, יש סבירות גבוהה יותר שהדברים יעשו משיקולים שאינם ענייניים.

אני מציע שהמועצה המדעית תוכל להמליץ, ומנכ"ל משרד הבריאות יוכל להחליט אם לקבל את ההמלצה או לדחותה. מנכ"ל משרד הבריאות מכיר את הנושאים הללו היטב, ולא יוכל להתעלם מההמלצה של המועצה המדעית אלא אם כן היא תהיה בלתי-סבירה.

האם את חושבת שהרשימה הזאת לא מייתרת את התוספת?

לטעמי אפשר להוסיף את תפקידי המועצה.

אם כן נסכם כפי שניסחתי קודם.

אני רוצה להבהיר שיש כאן שתי צורות הכרה במעבדה. אחת היא הרעיון לצורך ההשתלמות, אותן 600 שעות שצריך לעבוד כדי לחוות את העבודה המקצועית במעבדה גדולה, ומצד שני לא נכון ליצור מצב שתהיינה מעבדות לא מוכרות, שלמי שעבד בהן שנים לא יוכר נסיון מקצועי. יש לגשר על שני העניינים האלה.

אם זה יקרה, מעבדות מסוימות תיסגרנה, משום שאנשים לא יעבדו שם, כי שעות העבודה לא תוכרנה להם.

הכוונה בסעיף 62 ח היא להוסיף פסקה 7, שנוסחה יהיה "נמליץ למנהל לעניין הכרה במעבדות רפואיות בלבד לצורכי השתלמות".

המועצה צריכה להמליץ האם המעבדה טובה מספיק מבחינה מקצועית כדי להכשיר אדם.

ברור.

השארנו את תקנה 1 עם השינוי שיבוא בסעיף 7, שיהיה בניסוח של היועצת המשפטית שלנו בעניין המלצת המועצה למעבדה רפואית מוכרת, לשתי המטרות.

נקרא את שאר התקנות.

תקנות 2 עד 9 אושרו.

לגבי סעיף 10; פסולת רפואית במדינת ישראל נמצאת תחת תקנות של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות.

כשעבדנו על תקנה 32 עשינו זאת יחד עם המשרד לאיכות הסיבה, ולא אמורה להיות כל סתירה.

הנוסח שמוצג כאן, לגבי החלפת תקנות 33,32 ו- 35 מקובל עלינו.

נקרא את שאר התקנות.

תקנות 13-10 אושרו.

לגבי תקנה 14, סיכמנו על נוסח אחר עם משרד העבודה והרווחה, שגורס כך: "במקום תקנה 40 לתקנות העיקריות יבוא; "בכל מעבדה יהיה ציוד בטיחות כנדרש על פי תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה בגורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), התשס"א2001-, לעניין מעבדות רפואיות וכן ארגז לעזרה ראשונה כאמור בתקנות הבטיחות (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ"ח1998-".

אזי אנחנו מאשרים אותו בנוסח הזה.

נמשיך לקרוא.

תקנות 18-15 אושרו.

לגבי תקנה 19; אני רואה כאן בעייתיות בשליטה של נציגי משרד הבריאות בנושא הזה, אבל אם זה יהיה מתחום אחר, כמו למשל מתל אביב לחיפה, אז כבר לא תהיה בעיה.

לא נכון. יש רשיון עסק, ומקבלים רשיון עסק רק עם חתימה של לשכת הבריאות.

התקנה אושרה.

נמשיך לקרוא.

תקנות 25-20 אושרו.

לגבי תקנה 26, סעיף 61; התקנות הקיימות נכונות יותר מהנוסח שמוצע פה, כי יכולה להיות בעיה למצוא בעל כישורים נדרשים לניהול מעבדה, כששם הנוסח הוא "בעל נתונים מקצועיים".

הטיעון הזה נראה לי.

הוא צריך להיות בעל כישורים, גם אם הוא יוצא לשנת שבתון.

אני מסכים איתו, וצריך לעשות סינתזה. צריך לנסח כך ש"מי יוצא לתקופה ארוכה מעל… צריך להיות בעל כישורים לניהול מעבדה".

משרד הבריאות לא מתנגד לזה, אני מניח. אם כך נקבע, ש- 30 יום יכול להיות מישהו עם השכלה מקצועית מתאימה. מעבר לכך, לא יכול להיות אדם עם השכלה מקצועית מתאימה שיהיה מנהל למספר שנים. היועצת המשפטית תנסח ניסוח מדויק.

לגבי תקנה 62א ה (1); אנחנו מבקשים למחוק את המילה "מוכרת", כך שהיא תשמש רק לצורך השעות ולא לצורך הוותק המקצועי.

אנחנו מדברים על הכנת עובדי מעבדה בכירים, ולכן מקום ההשתלמות שלהם צריך להיות מוכר.

הרעיון הוא שהשנים של עבודה מקצועית אכן ייעשו במקום שבו נעשית עבודה כזאת.

אני מציע להוסיף: phD או DSc במדעי החיים, בביוטכנולוגיה או במדעי הרפואה.

זה מקובל עלינו, וכך גם בסעיף 62א ב 2.

אז נוסיף את זה.

נדמה לי שעדיין נותרה בעינה המחלוקת בעניין צבירת הוותק המקצועי במעבדה.

אני מקבל את העמדה של משרד הבריאות.

נראה לי, שהמילה "מוכרת" היא בעייתית פה. הוועדה היא שצריכה להמליץ למנהל במקרה הזה.

ואיך תגדיר את המעבדה?

אנחנו לא רוצים להקטין את מעמד המעבדות בפריפריה, כי אחרת אף אחד לא יגיע לעבוד שם.

המועצה צריכה להכין שתי רשימות; רשימה של המעבדות שמוכרות לצורך רכישת שעות השתלמות לצורך קבלת התעודה ורשימה---

השאלה היא אם לא יווצר צורך להכין רשימות שלישית ורביעית אחר כך.

אני מסכים עם פרופ' מייר בכך שאנחנו צריכים רשימה של מעבדות מוכרות לצורך קבלת כשירות לעובד מעבדה בכיר.

אני מסכים לכך בתנאי שלא תהיה רשימה שלישית.

לא תהיה.

נמשיך לקרוא.

62א (ג) מאושר.

לגבי 62ב, אני תוהה אם יש פה עלויות תקציביות, שכן יש פיקוח על כל חמישה אנשים.

זה לא יעלה לך חמישה מליון שקלים…

כמה תיקונים יעזרו להוריד את העלויות; ראשית, סוכם, שבמקום חמש יהיה שמונה.

מעבר לזה, אנחנו נוסיף ב- 62 תקנת משנה ב שנוסחה יהיה: "כאמור בתקנת משנה א 1 ו- 3 יחול בשעות עבודה מקובלות בימי חול".

לגבי הקף הפיקוח; אני מציע לבוא בדין ודברים עם האיגוד, כי אחרת יווצרו בעיות.

בשבת וחגים עובד המעבדה הבכיר לא יהיה מחויב לנוכחות.

מנהל מעבדה אחראי במשך 24 שעות, והוא אחראי על תפקוד התורנים שעובדים תחתיו.

דין פרוטה כדין מאה; נבדק יכול ליפול בכל שעה, ולא תמיד יהיה במקום מנהל המעבדה. במקרים כאלה עובד המעבדה הבכיר צריך לאשר במקומו.

מעבר לזה, אצלנו בקופות החולים המסה הגדולה של תוצאות המעבדה יוצאות החוצה אחרי ארבע.

האם נדרשת הנוכחות של מנהל המעבדה? זה מאוד קריטי לרישום בחוק.

אני בעד אחריות שלו, מבלי הכרח שהוא יהיה נוכח.

לנוכחות יש משמעות כספית, ובמקרה כזה עליו להיות נוכח ולאשר.

אני רוצה לציין, שהיום המעבדות ניחנות במכשור של מחשבים, וצפייה בנתונים יכולה להיעשות בזמן אמת.

יש צורך לפרוש רשת של בעלי תפקידים כאלה כמעט בכל מעבדה, ואני לא בטוח שתהיה יכולת לתגמל אתם ולשלם להם, כי זה מוריד מיתר העובדים את הסמכויות.

אני חושב שמנהל עבודה צריך להיות נוכח לפחות בימי חול. זה מקובל על משרד הבריאות.

אני חושב, שהניסוח זה אינו מעשי גם כיום בשעות העבודה הנוכחיות. במעבדות שעובדים שבהן כמה אנשים נעשות הרבה בדיקות, ומי שמאשר הם עד שמונה אנשים, כשמעליהם המפקח שמאשר, דוגם וכו'.

בעיקר בבתי חולים התוצאות מועברות ישירות מהמכשיר ישירות למחלקה. כלומר, יש לא מעט מקרים שבהם יש בכלל אין מישהו שמאשר. כלומר, יש עשרות מנהלים שעוברים על התקנה כפי שהיא מנוסחת היום.

זה לא נכון. זה לא מעשי מקצועית להגיד שהוא מאשר כל בדיקה ובדיקה.

אני מציע לוותר על 3.

אני שומע כאן מנציג העובדים וממשרד הבריאות שלא ניתן שכל מנהל מעבדה בכיר יוכל לעבור על כמות רבה של בדיקות ולאשר אותן ספציפית. אם כך, אין סיבה להכשיל אותו ולחייב אותו בכך. מצד שני, אם נאמר שהוא אחראי לזה המקרה יהיה אחר.

אפשר לומר ב- 3 "יהיה אחראי לתוצאות הבדיקה…" במקום "יאשר".

כיום עובדים מאשרים תוצאות, ותוצאות חריגות מועברות למנהל. לא ניתן להעביר את קבלת ההחלטות לרשת של מקבלי החלטות.

אתה מתפרץ לדלת פתוחה, כי משנים את הניסוח ל"אחראי".

אבל יש מנהל מעבדה, שצריך לתת את חוות דעתו המקצועית.

אבל הרעיון הוא שבכל תחום מקצועי יהיה מנהל של אותו התחום.

מהידע שיש לך, האם מנהל מעבדה בכיר נוכח בכל השעות במעבדה?

זאת אחת הבעיות שיש לתקנן. אם זה יהיה כתוב, הם יהיו נוכחים רוב הזמן.

"רוב הזמן" זה לא כל הזמן. מעבר לזה, מה מנהל מעבדה כזה יעשה כשהוא רוצה לצאת להרצאות בבוקר, למשל?

לאחריות יש משמעות, ואם היא מתוקנת בחוק - יש לה משקל לא מועט.

לדעתי צריך להיות איש נוכח.

יש הגיון בריא בכך שבעל מקצוע הוא אחראי; אם במעבדה יש ארבעה תחומים, אזי צריכים להיות ארבעה מנהלי תחומים. אם נמשיך בקו החשיבה של ד"ר מטס, שצריכים להיות נוכחים כל העת כל אותם מנהלי תחומים, הרי שבהעדרו של אחד מהם המעבדה תהיה משותקת באותו תחום ולא תוכל לבצע את הבדיקות.

לכן הדברים שנאמרים כאן סבירים. צריכה להופיע המילה "אחראי", כי אז הוא לא יוכל להתפרפר. בנוסף לכך הוא גם זה שיצטרך לשאת בתוצאות במקרה.

הפתרון של "אחראי" הוא פתרון שמאשר למעשה שעובדים הם "מבריזים תורנים" שמשתמטים מהעבודה.

לא ייתכן שאדם ינהל משוויץ, למשל, את הנעשה במעבדה.

הוא לא ינהל אלא יהיה אחראי, וסביר להניח שלפני צאתו הוא ימנה אחראי שיהיה נוכח במקום. אם נרשום רק "אחראי" אולי הוא ירשה לעצמו לא להיות נוכח חלק גדול מהזמן שהוא צריך להיות נוכח.

בנוסף לכך, אם הוא יהיה אחראי על כמות גדולה של מעבדות, מידת אחריותו מבחינה מקצועית תקטן.

אם מאפשרים לא להיות נוכח אלא רק להיות אחראי, האפקטיביות פוחתת בהרבה. לטעמי, כדאי שיהיה ממלא מקום.

אם כך, כדאי לקצוב את זמן ההעדרות.

אני לא חושב שצריך לציין את זמן ההעדרות, כי היא יכולה להשתנות.

אבל למעשה, בכל מקרה שהזכירו כאן יהיה מנהל אחראי שנמצא במעבדה.

צריך לזכור שמדובר בעובד מעבדה בכיר שיש מעליו מנהל, וצריך לשים את הדברים בפורפורציות הנכונות.

אולי אפשר לקבוע, שמנהל יכול למנות תחתיו עובד אקדמאי בזמן העדרו.

עובד מעבדה אקדמאי בעל כישורים יוכל למלא מקום עד 30 יום, אך אין להוציא את סעיף 1. צריך לקחת בחשבון גם חופשות לידה.

תפקידו של מנהל המעבדה הבכיר הוא למנות מישהו תחתיו.

צריך לכתוב שהנוכחות שלו תהיה בשעות המקובלות, ובהעדרו ימנה את האחראי מטעמו.

אבל זה צריך להיות קבוע בזמנים.

נגדיר כפי שברכה הגדירה, ונוסיף את פרקי הזמן שהזכרנו: "יהיה נוכח במעבדה הרפואית בזמן פעילות המעבדה המקצועית כשהוא אחראי בשעות העבודה המקובלות". בפסקה נוספת נכתוב "בהעדרות עד 30 יום יקבע מנהל המעבדה ממלא מקום בעל כישורים אקדמאיים באותו מקצוע". נוריד את סעיף קטן ב.

יש הערות על תקנות 62ג עד 62ה.

בסעיף תפקידי המועצה נראה לי שיש להכניס את ההכרה במעבדות הן לעניין ההתניה והן לזה השני.

לגבי המילה "רצופים" בסעיף ד1; מילואים של חודש מפקיעים את כל תקופת הנסיון של עובד. צריך לחשוב גם על מעסיק שיעדיף לא להעסיק עובד ללא תעודה קבועה למעלה מ- 11 חודשים.

אז נכתוב "העדרות כמשמעותה…".

ניתן ללכת לקראת העובד ולהעניק לו תעודה זמנית לשנה. אם הוא לא ימציא המצלה, אז הוא ישאר ללא המלצה. מכיוון שאנחנו יודעים שבפועל קשה לקבל המלצות, רצינו לתת לו את האפשרות להארכה בשנתיים נוספות. למעשה, אם הוא עובד טוב, בתוך שנה הוא יוכל להמציא את ההמלצה ולקבל את התעודה הקבועה.

מבחינה טכנית, במקום לקצר ל- 11 אנחנו נותנים את ההתר הראשון ל- 14 חודשים, וכך הוא יודל לעבוד 12 חודש, ויש לו פרק זמן כדי להמציא המלצה.

מנסיוננו, 11 חודשים או 12 חודשים אינם נושא קריטי.

האם יש הערות תקנות על 62 ו עד 62 ח?

כדאי להוסיף המלצה למנהל הן לעניין תקנה 62 א רבתי א 1 והן לעניין תקנה 62 ה רבתי, לענייני ותק והשתלמות. אלה שתי תקנות נפרדות. 6 יהפוך ל- 7.

האם תהיה עלות תקציבית למועצה? האם חבריי יקבלו הטבות כלשהן?

לא.

באגרות לא בא לידי ביטוי שום דבר שקשור למועצה.

בעניין הסעיף הזה; ראינו שכל תפקידי המועצה הם המלצות למנהל, ולא הבנו למה בסעיף 4 מדובר על קביעה ולא על המלצה. למה שללו את הסמכות מהמנהל?

אין בעיה להחליף כאן את הניסוח להמלצה.

מעבר לזה, אנחנו חושבים שצריך לשבת נציג של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.

זה לא כדאי, כי היכן ששותפים יותר משרדים כך נוצרות יותר בעיות.

אנחנו מבקשים שתהיה נציגות, של נציג אחד, כאן גם למעבדות פרטיות.

אין לנו התנגדות.

62תקנה ט מאושרת, אך 62 י תעבור לאישור ועדת הכספים.

עלות ועדת הבחינות הזאת נכללה בתוך האגרה. אנחנו נדחה כל בקשה, כי הסכמנו לאגרה ותמחרנו אותה, אך זה לא אושר.

הכותרת של תקנה 62 נשמטה בטעות, כי התקנה עוסקת בעבודה מקצועית במעבדה.

לא, אין מקום לכותרת ראשית, כי כל סעיף כאן עומד בפני עצמו, עם הכותרת שלו.

אנחנו מאשרים את כל הסעיפים עד אגרות 62 י, שאותה נעביר לאישור ועדות הכספים.

אני מציין, שאנחנו ממליצים לתקצב את המועצה בתקציב צנוע מינימלי הכרחי.

תקנות 27 עד 32 אושרו.

נעבור לתוספת הרביעית.

אני ממליץ למחוק את סעיפים 1 א עד י.

מקבלים.

אזי הסעיפים נמחקו.

לגבי בדיקת ההריון כדאי לכתוב "בדיקה לקיום הריון".

בסדר.

השינוי התקבל.

"בדיקת רמת גלוקוז בדם תוך מכשיר בגלוקומטר" יהיה סעיף 4.

קרא לזה "מכשיר יעודי".

בסדר.

"בדיקת המטוקריט" יהיה סעיף 5.

לגבי "בדיקת המוגלובין תוך שימוש במכשיר הנותן קריאה ישירה"; במקום "הנותן קריאה ישירה" נכתוב "יעודי", וזה יהיה סעיף 6.

לגבי סעיף 1; נכתוב "בדיקות שתן בשימוש במכשיר ידני". מוסכם?

התקבל. אושרה התוספת החמישית.

יש הערות לגבי התוספת השישית?

השם של העמותה השנייה השתנה, אך אני לא בטוח מה שמו כעת.

אנא בדקו את זה, והעבירו ליועצת המשפטית שלנו. היא תשנה את זה כפי שרשם האגודות קבע.

האם יש הערות לגבי התחולה והוראות המעבר? משרד הבריאות, מה לגבי 1 א?

1 א קשור ל- ב; ברגע שאדם יעמוד בתנאים של ב, הוא יקבל "עובד מעבדה בכיר" אוטומטית, ויוכל לקבל גם "מנהל מעבדה" אם שימש כמנהל מעבדה.

אדם שנמצא "בצינור" יכול בתוך 12 חודשים להפוך את התעודה הזמנית לקבועה אם הוא מקבל המלצה, אבל בל נשכח שזה למעשה נכנס לתוקף רק שנה אחרי.

כדי להכין את כל המערך של עובדי המעבדה הבכירים יש להשהות את התחולה בעוד שנה לפחות. מעבר לזה, עניין הסילבוס שיש לתת לנבחנים לקראת בחינותיהם לא מאפשר להכניס לתוקף לפני פחות משנה.

ובעוד שנה תכניסו את זה לתוקף? לא יהיה מקרה שבעוד שנה תגידו שלא הצלחתם?

אני לא חותם לכך, אבל שנה מיום הפרסום היא פרק זמן סביר.

אם כך נסכם, שתחולת התקנות היא שנה מאז פרסומן, ונאפשר ששה חודשים לאחר מכן, או 18 חודשים מיום פרסומן, לעובדי המעבדה הזמניים.

אני רוצה לציין, שיש אופציה להאריך פעמיים את התר הזמנים. אם האחוז הוא זניח כדאי לאשר את המלצתך, אך אם האחוז הוא מהותי, אין סיבה להשהות אותם.

זה תלוי אם מישהו מוצא מקום עבודה או לא.

יש לזכור, שאחוז די גבוה של האנשים רק לוקחים התעודות מבלי רצון לעסוק בזה.

כאשר אדם מקבל את התעודה בפעם הראשונה ומבקש לחדש אותה כעבור שנה, אני לא שואל אותו אם הוא עבד או לא עבד. למעשה, אנחנו נותנים לו אופציה כזאת לשלוש שנים.

בסדר. אם כך, השארנו את תחילתן של הבקשות: שנה.

18 חודשים מיום פרסומן של התקנות הללו.

יש הערות לגבי סעיף 34?

לגבי 34 ב 1 א; יש הנחיה מובהקת, שקובעת שהמנהל רשאי לתת התר רק למי ששימש במוסד רפואי ולא במעבדה פרטית. רוצה לומר, ההתר צריך להינתן בהתאם לכשרונו של האדם, לנסיונו המקצועי ולהכשרתו ולא בהתאם למוצאו.

עד השינוי הזה כל התקנות חלו על מוסדות של מעבדות פרטיות, ומוסד רפואי לא היה זקוק לקבל התר מטעם משרד הבריאות. לכן לא יכול להיות מנהל מעבדה רפואית שניהל ללא התר.

אני חולק על הקביעה שכאילו עד כה לא היה צורך בהתרים. התקנות הנוכחיות אינן מבדילות בין מוסד לבין מעבדה פרטית, ואנחנו חולקים על הפרשנות של משרד הבריאות.

לא נעסוק במה שהיה נהוג בעבר. לכל מי שהיה התר ישאר ההתר, וכל השאר יצטרכו לקבל את האישור.

כדי לא לעסוק בהסטוריה אשתדל להסביר את המשמעות לדבר; יש מעבדות פרטיות שבהן יש שניים או שלושה אנשים שכשירים לשמש גם כיום כמנהלים, אחד משמש מנהל בעל התר והאחרים כשירים. נוצרת חוסר אחידות בין מנהלי מעבדות, שלחלקם יש רק מאסטר ונסיון קצר הרבה יותר.

אם יש לו נסיון, הוא מקבל אוטומטית ניהול מעבדה על פי התקנות החדשות.

אם כך, אם אין למשרד הבריאות רצון לאפשר לאנשים האלה לקבל התר, בהנחה שהם עומדים בכל ההכשרות והנסיון בחוק, למה שלא תמחק את המילים, המיותרות לטעמי, "כמוסד רפואי", ואז יהא דין אחד לכולם? כך כל מי שיש לו הכשרה, נסיון, רקע מתאים ושלא עבר עברות פליליות יוכל לקבל התר.

כדי להיות מנהל מעבדה רפואי התקנה אומרת שעליך להיות עובד מעבדה בכיר, ושיהיה לך נסיון של מספר שנים במעבדה רפואית.

הורדנו את המילים "במוסד רפואי" על דעת משרד הבריאות.

התקנות הללו אושרו. תודה רבה לכולכם, הישיבה ננעלה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.