פרוטוקולים/עבודה/5679



2
ועדת העבודה והרווחה
1.8.02

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 579
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום חמישי, כ"ג באב התשס"ב, 01.08.02, בשעה 10:00

1. תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים) (תיקון) התשס"ב-2002.

חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר
מוטי משעני
איוב קרא

ד"ר זאב רוטשטיין - איגוד מנהלי בתי החולים
ד"ר משה משיח - איגוד מנהלי בתי החולים
פרופ' משה רווח - איגוד מנהלי בתי החולים
יוסי לוין - איגוד לשכות המסחר
עמי לפידות - איגוד לשכות המסחר
רוני רייבר - איגוד לשכות המסחר
גור מינצר - איגוד לשכות המסחר
עינת אבן ספיר
משה פריימן - איגוד הפרא-רפואיים
פוקס פרלו
יוסי קלאוזנר - מנהל האגף הכירורגי באיכילוב
עו"ד אידית בר יוסף - הר"י
שגיא בלשה - משרד האוצר
ד"ר בועז לב - מנכ"ל משרד הבריאות
ד"ר עומר אנקול - משרד הבריאות
ד"ר יצחק ברלוביץ - משרד הבריאות
פרופ' אורה ישראל - משרד הבריאות
ד"ר יורם לוטן - סגן ראש שרותי אשפוז, משרד הבריאות
אסנת לוכסנבורג - משרד הבריאות
ברוס רוזנטל - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
מידד גיסין - צב"י
נפתלי מידן - ממונה על טכנולוגיות רפואיות, קופת חולים
כללית
אלכס פישר - קופת חולים מאוחדת
ניצה בלה - אחות ראשית, קופת חולים מכבי
גבי פולק - קופת חולים מכבי
ד"ר אייל משעני
ד"ר יואב דיקשטיין - מנהל מעבדות של קופת חולים לאומית

עו"ד ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

הדס דויטש

------------------
1. תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים) (תיקון) התשס"ב-2002.

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

ארצה לשמוע את ההתייחסות לגבי הנושא מכל החברים שיושבים כאן, אבל לפני-כן אני מבקש לפנות אל משרד הבריאות. התקנות נמצאות במשרד הבריאות למעלה משנתיים, ואני תוהה מדוע רק עכשיו הן מובאות לאישור, ומעבר לזה - האם קיימת תקנה במשרד הבריאות שאוסרת לרכוש מכשיר כזה טרם קבלת אישור. עוד אני רוצה לשאול לכמה בתי חולים בארץ יש את מכשור ה-PET.

אני רוצה לציין, שאם אנחנו נותנים היום אישור, הרי שהאישור נכון לכל מרכז אונקולוגי שיבקש, ולא רק לחלק מהם, ויש לזכור שאנחנו לא נותנים את ההוצאה הלאומית לבריאות.

הטכנולוגיה של ה-PET מדגימה את ההתפתחות המדגימה בטכנולוגיות הרפואיות. בסך הכל, המדיניות של משרד הבריאות היתה שמכשיר ה-PET מיועד בעיקר למחקר ולאו דווקא לאבחון קליני. בשנים האחרונות הוכנס שימוש בעיקר בחומר שנקרא FDG, שהגדיל את היכולות שלנו לאבחון, מעקב וטיפול בעיקר בחולי סרטן. מייד דאגנו לכך שזה ייכנס לסל. באותה תקופה אפשר היה להשתמש בחומר הזה גם במכשיר "גמא קמרה" מתוחכם, שאפשר היה לבצע איתו 'PET לעניים'. לכאורה, היו מתקבלות אותן תוצאות במכשיר משוכלל פחות.

עכשיו ברור לנו שהתוצאות של בדיקת ה-PET הן הרבה יותר מדויקות ונכונות לעומת המכשיר השני, עד כדי כך שבארצות הברית הגופים הפדרליים שמממנים בדיקות כאלה לביטוחים הציבוריים מממנים רק את הבדיקות שנעשות במכשירי PET.

גם אנחנו התלבטנו אם ההכנסה של מכשיר כזה לישראל תגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות, אך בתקופה האחרונה התברר לנו מעל לכל ספק, שהימנעות משימוש ב-PET במצבים שבהם יש לבצע את המיפוי באמצעות ה- FDG יכולה לפגום בבריאות החולים. ללא ה-PET האבחון והטיפול יכול להיות מוטעה.

מכשיר PET אחד בישראל אינו מספיק, ולכן אנחנו מגישים את הבקשה. אנחנו מעריכים שיש צורך לפחות בששה מכשירים לששת המרכזים שעוסקים בטיפול חולי סרטן בישראל.

כמה מכשירי MRI יש בארץ?

תשעה; שניים ניידים ואחד בשלבי הפעלה סופיים בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע.

אם אני מאשר ששה מכשירים, אני לא יכול למנוע מכשירים כאלה גם ממרכזים פרטיים.

אני רוצה להעיר, שבבקשה לא מצויינים ששה מכשירים אלא "אחד לכל מרכז אונקולוגי".

אם יוקם מרכז פרטי שיהיו בו כל המאפיינים של מרכז לטיפול בחולי סרטן, מובן שגם הוא יוכל לקבל אישור.

בקשר לשאלתך, אכן אסור לרכוש מכשיר כזה לפני קבלת אישור.

כמה מכשירים כאלה יש כיום בארץ?

למיטב ידיעתנו, שלושה; ב"הדסה", ב"איכילוב" וב"רמב"ם".

מה לגבי מחיר הבדיקה ב-PET לעומת הבדיקה בגמא.

התעריפים זהים לחלוטין.

בית החולים "רמב"ם" מפעיל כיום את המתקן הזה?

למיטב ידיעתי, רק עבור מי שנקבע להם תור ישן. אנחנו נתנו הנחייה שעד שלא יותקנו התקנות ויוכנסו לתוקף – לא "רמב"ם" ולא "איכילוב" יוכלו לספק תורמים חדשים לאנשים חדשים. רק "הדסה" מאפשר לפעול במכשיר PET באופן מסודר.

לטעמי, אם מדובר בהצלת חיי אדם, יש מקום לכופף את החוק. החוק אינו קדוש, וחיי אדם נמצאים במעלה גבוהה ממנו. כל זאת על סמך התרשמותי האישית.

איזה תמריץ יש לבית החולים לרכוש מכשיר כזה אם עלות הבדיקה היא אותה עלות?

היום רופאים ממליצים לחוליהם להשתמש לצורך הדימוי ב- FDG אך במכשיר PET. התוצאה תהיה שרק מי שיש לו המכשיר יוכל לתת את השירות. אנשים שיעשו את זה בשיטה הקודמת אולי אף יואשמו ברשלנות רפואית.

האם במצב הקיים יש נהירה שלחולים ל"הדסה"?

כן, אך צריך לזכור, שמדובר בחולי סרטן שרובם טופלו וכרגע הם נמצאים במעקב. אין כוונה להביא את כל חולי הסרטן בישראל לירושלים.

לגבי העלות, האם כדאי לקבוע זהות ביניהן? האם זה מובן מאליו? האם יש סכנה שבעתיד הן יועלו?

המחירים של הבדיקות האלה במערכת הציבורית הם תחת פיקוח של צו הפיקוח על שרותים רפואיים, וכל בדיקה צריכה לקבל אישור ועדת המחירים במשרד האוצר. הם שומרים עלינו, כדי שלא תהיה עלייה במחירים.

אני חושב שדי מתעלמים מהיתרונות הטיפוליים של המכשיר הזה. בל נשכח, שהיתרונות המובהקים של המכשיר הזה הם לא רק אבחנתיים אלא הם טיפוליים, ולא ניתן לקחת חולה ממקום מסוים ולטפל בו במקום אחר.

היום בעולם המערבי המתקדם לא ניתן לדבר על מרכז אונקולוגי ללא PET, כי אז כאילו עובדים עם עיניים קשורות. המכשיר כאילו מאיר את העיניים, ומראה בדיוק היכן הגידול נמצא. אם אצטרך לעמוד בפני דין על אי עמידה בתקנות או לעמוד בפני חולה ולא לטפל בו כראוי, אעדיף לעמוד בפני דין. תפקידי כרופא הוא הצלת חיים.

בנוסף, לא ייתכן טיפול מחוץ לבתי חולים; חייבת להיות התחברות ישירה למערכת הקרינה, כדי שהטיפול יהיה מדויק.

בשלושה מערכות הותקנו בעולם מערכות PET לפני למעלה משנה וחצי; בג'ון הופקינס, בציריך וב"רמב"ם". בגלל ראיית השילוב של ה-PET והסי.טי כטכנולוגיה שונה מהקיים, כ- 1,400 חולים נבדקו במערכת הזאת עד היום.

לו היינו רוצים להקפיד על התקנות עד הסוף, הרי שגם מערכת ה-PET ב"הדסה" היא במחקר בלבד. צריך להתקין תקנות או למצוא פתרונות אחרים.

האם ההתקנה בארץ היתה ברשות ובסמכות?

לדעתי, כן.

היה ויכוח בין המשרד לבינינו האם מדובר בטכנולוגיה שנכנסת לגדר התקנות, ומחייבת תקנות, או שמדובר בטכנולוגיה אחרת, שמחליפה ומשפרת טכנולוגיה קיימת, ולכן אינה נכללת בגדר התקנות. לאחר ששקלנו ודנו והסתיים שלב הפיתוח של הטכנולוגיה הזאת הגענו למסקנה---

המכשיר שפעל ב"רמב"ם", למשל, היה בהתאם לחוק? כתבת במכתב שהוא פעל ללא רשיון ובניגוד לחוק.

בדקנו עם הלשכה המשפטית, והגענו למסקנה שזה נכון, עד אשר יקבעו תקנות.

משרד הבריאות אמון על בריאות העם, וטוב שהוא יקדים כמה ארצות בעולם.

מדובר בתהליך, והיום ההתפתחות הזאת הגיעה לבשלות.

בסופו של דבר, היא באה להחליף בדיקה קיימת באותו איזוטופ, רק שהתוצאות טובות יותר, והמחיר אינו גבוה יותר.

אין כל ספק, שהטיפול באמצעות ה-PET הוא הרבה יותר נכון ויעיל.

אני מודאג משאלתך לגבי התקנת מערכות מהסוג הזה במערכות פרטיות; חולים במחלות ממאירות זקוקים להבטים שונים של ידע מקצועי וטכנולוגי, ואם הם לא קיימות במקשה אחת במערכת גדולה, הן לא נכונות. הרבה סוברים שששה מרכזים אונקולוגיים עבור ששה מליון איש הם קצת יותר מדי.

אתה מציע לצמצם אותם לארבעה?

לו ניתן, הייתי עושה.

פרופ' רווח, מדוע אתה סובר, שלא ניתן לערוך טיפול ב-PET ולהעביר את החולה אחר כך, עם האבחנה, למרכז שאין בו PET?

מערכות עדינות הן מרושתות, ונדרש שילוב. פתק עם אבחנה לא מספיק. אנשים עלולים לשלם בבריאותם על אבחנה לא מדוייקת שכזאת.

פרופ' רווח, אתה מסכים עם התקנות האלה?

כן.

אני היחיד כאן שמתנגד לתקנות.

שמענו פה שהשיקול להצלת חיי אדם גבוה מהחוק. אני מקווה שתמיד הצלת חיי אדם תהיה מעל הכל.

אני מקווה שכשיחליטו על ששה מרכזים אונקולוגיים כאלה, קופות החולים יעבירו את החולים למרכזים האלה, כדי שגם הם יהנו מהמכשיר הזה, ולא ימצאו פתרונות אזוריים פשוטים וזולים יותר.

העבודה עם PET דורשת הכנה של הצוות שעובד איתו, ואני רוצה לספר איך אנחנו התכוננו בבית החולים, ולכן שלחנו את הצוות לכנסים ולמרכזים שעובדים עם PET. גם הכנת החולים שנבדקים עם PET אינה פשוטה; הם צריכים להיות בצום, ואם הפעולות שנעשות אינן מדויקות, יכולה להתקבל תוצאת שקר. ההכנה, מכל הבחינות, צריכה להיות מאוד מקיפה.

ראשית אני רוצה לציין, שאני מסכים עם אורה. זאת לא טכנולוגיה פשוטה, והיא קשורה במקצועות הנוספים בטיפול הכולל.

לגבי המספרים; אני עוקב אחרי הטכנולוגיות בעולם. 'אחד למליון' אינו מספר גדול מול הצרכים הנוכחיים לחולים האונקולוגיים בלבד. מלבד זאת, זה לא מתקשר רק לחולים האונקולוגיים. בעולם ההקף נע בין חצי מליון למליון וחצי, תלוי במיקום.

יש לזכור, שהטכנולוגיה היא בהתפתחות, היא קיימת כבר 12 שנה בשוק, אך ההתפתחות העיקרית חלה בשנה האחרונה.

לגבי PET וסי.טי יחד, הרי ששם הסי.טי הוא כלי עזר למיקום האנטומי במכלול של הבדיקה.

אני יכול להבין מדבריך, שקופת חולים כללית בעד הכנסת המכשיר?

כן. ששה מכשירים.

אני עובד ב"הדסה" עם ה-PET כבר שבע שנים, ולפני כן עבדתי שנתיים בארצות הברית. חשוב להבין, שסוג האינפורמציה וכמותה שמתקבלת על ידי ה-PET הוא לא רק תמונה או מספר אלא אינפורציה מעמיקה, ולכן חשוב שהתוצאות יתקבלו במרכזים שבהם עושים את הטיפולים. בעזרת ה-PET אנחנו יכולים לעשות מעקב אחרי טיפול תרופתי; אם הוא כימותרפי, רדיותרפי ואפילו אחרי ניתוח. החולים צריכים לעבור את הבדיקה באמצעות ה-PET במהלך הטיפול שלהם, ולכן היא חייבת להתבצע באותו מרכז.

איגוד מנהלי בתי החולים מעורב בנושא שינוי החוק הזה, של מכשירים רפואיים, מאז 94. בעקבות מעורבותו, התקנות שהובאו בפני הוועדה שונו, לעיתים בצורה מאוד משמעותית, ולכן האיגוד מבקש לדון בנושא הזה עם משרד הבריאות. אולי גם הפעם התקנות שיובאו לוועדה יהיו שונות מאלה, ואז אולי גם הדיון יהיה אחר. אם הנושא מחכה שנתיים, הוא יכול לחכות עוד מספר שבועות.

אם אקבל את בקשתך, לא אוכל לאשר היום את התקנות. אני מקווה שתוך דיון תצליח לשלב את הערותיך.

דיברו כאן רבות על החשיבות של הטיפול ב-PET. אני מצטערת על שאציג כאן רק תמונות, אבל אותן אני מבינה הכי טוב.

לפנינו בחורה בת 29 עם סרטן שד, שמועמדת לניתוח. הסי.טי שלה ומיפוי העצם תקינים, אבל הPET מראה שלא דרושה כאן כריתת שד אלא טיפול כימותרפי. זהו הערך האבחנתי.

השימוש היותר רחב של PET הוא השימוש הטיפולי. אנו משתמשים בו להכוונה של ביופסיה, והוא מראה לנו היכן הגידול החי. ה-PET מראה שבחלק מהגידול שרואים בסי.טי יש רקמה חייה ובחלק – רקמה מתה. ללא הסי.טי הטיפול בו יכול להיות שגוי לחלוטין.

לפנינו מוצג בחור עם לימפומה, והוא קיבל תשובה של חוסר מעורבות של מח העצם. פתולוגית עשתה לו ביופסיה תוך כדי ה-PET, והגיעה לתשובה חיובית.

אנחנו מעבירים את האינפורמציה של ה-PET לחדר הניתוח. לילד הזה יש גידול מוחי ענק עם ציסטות ונמק. הכירורג צריך להשתמש במידע שנותן ה-PET כדי שבזמן הורדת הגידול הוא לא יותיר את הילד משותק, ולכן תוך כדי ניתוח הוא רואה את תמונת ה-PET.

צריך להיזהר גם מהקרנה רקמה בריאה. הסי.טי מראה גידול ענק, אך ה-PET מאה שהגידול למעשה אינו גדול.

כל המקרים האלה מוכיחים, שצריך להיזהר מלתפוש את ה-PET כמכשיר אבחנתי נטו.

אני רוצה לציין, שבדקנו ומצאנו כי מתוך כל החולים שנבדקו, 1,400 חולים, ה-PET שינה את הגישה הטיפולים באחד מכל ששה חולים. בקבוצות מסוימות, מדובר אף באחד מתוך שלושה חולים.

ככירורג של סרטן אני יכול לומר, שאחד היתרונות הגדולים של המכשיר הזה הוא בברירת חולים, ובלעדיו עד יותר מ- 25% מהניתוחים יכולים להעשות לשווא.

מעבר לזה אני רוצה להדגיש, כי המכשיר הזה קשור לרשת של בית חולים, והוא חלק ממכלול של אמצעים.

אני היחיד כאן שמתנגד למכשיר.

בתקנות האלה יש פסול רב, ומטרתן היחידה היא לבטל את הפיקוח על מכשירי גמא, לשנות את הקף בדיקות הסי.טי ולייחד סי.טי שיניים מסי.טי רגיל. אלה הן טענות כלכליות מאוד משמעותיות.

המטרה של התקנות האלה היא להגן על אוליגופול של משתמשים בסי.טי וב- M.R.I. במשך הזמן, בעיקר בבתי החולים הממשלתיים, האוליגופול הפרו כמה חוקים כמו הוספת PET ו- M.R.I. לכן החליטו לתקן את התקנות.

הנסיון להוריד את ההגבלה על מכשירי הגמא מיועד לפגוע בי, כי יש כמה אזורים שבהם גם אני מוגן על ידי האוליגופול. אנחנו הספק מספר אחת בישראל בתחום הזה, ומשמעות הורדת ההגבלה היא תחרות מוחלטת. לא אכפת לי שתהיה תחרות, אבל אם זה המצב, אזי שהכל יהיה פתוח לתחרות.

בדיון בועדת העבודה והרווחה טען מומחה שאין מקום לבטל את התקנות האלה, ועכשיו חוזרים לטענות ללא כל חוות דעת או סקר. הנימוק שפרופ' ברבש הביא בפעם הקודמת היה, שמבטלים את הפיקוח על הגמא כי יש עודף כושר ביצוע, ובמצב כזה אין מקום לתקנות האלה, שכן מניחים שבתקנות האלה יש תת-כושר. אם יוגדל הכושר תגדל ההוצאה הציבורית. לפי ברבש, התחרות תשפר את היעילות ותאפשר גם הורדת מחירים. הטיעון הזה נכון גם לגבי מכשירי סי.טי ו- M.R.I, שזועקים לתיקון הזה, אבל אף אחד כאן לא מבקש תיקון כזה.

האם ההוצאה הלאומית לבריאות לא תגדל גם אם יהיה אישור למכשירים, ויהיה ביקוש שלהם על ידי גורמים שונים, כמו גורמים פרטיים?

המכשור של ה-PET נותן מענה לאבחון בו-זמנית לחולי סרטן. בנוסף, קיימים כיום במדינת ישראל ששה מרכזים, ואין תכנון להקמת יותר. על סמך שני השיקולים האלה הגענו למסקנה שלפנייך.

לפי הצרכים כיום במדינת ישראל, רשמית הוחלט על ששה מרכזים, אף על פי שיש עוד מקומות שבהם מטפלים בחולי סרטן. לכן יש לתת להם את כל הכלים כדי לפעול. אם אין צורך להקים מרכז אונקולוגי, אין להקים אותו.

צריך להבין שיש יחס ישיר בין מספר המרכזים האונקולוגיים לבין גודל האוכלוסיה, ואחד קשור בשני.

אני לא יכול ולא רוצה להתעלם מהשוק הפרטי. כיום יש שלושה מכשירי PET; אצל פרופ' רווח, אצל פרופ' ברבש ואצל מורי יוסף. אי אפשר להגביל גורמים אחרים בהקמת מרכזים אונקולוגיים.

אם מדינת ישראל תגדל אז תחרות תהיה נכונה.

מרכז אונקולוגי הוא כוללני. אם משרד הבריאות יחליט שיש צורך במרכז שביעי, אז כל גורם יוכל להקימו. הרי כל העולם כבר השתכנע שטיפול יעיל באמת הוא טיפול באמצעות PET.

אני לא רוצה שיווצר מצב שגורמים שונים יהיו מוגבלים בהקמת מרכזים.

אנחנו לא נאשר את התקנות היום, אני אשב עם מנכ"ל משרד הבריאות ועם מומחים אחרים כדי להגיע להחלטות.

כדאי יותר לאשר את התקנות לשלושה חודשים, ובינתיים לחקור עוד את הנושא.

פרופ' רווח, מתי הפסקתם לערוך בדיקות ב-PET?

לא ערבנו בדיקות ב-PET עבור חולים שהבקשות לגביהם הגיעו לאחר 15 ביולי. יש בקשות רבות שממתינות.

לא ניתן אישור על פי בעלות כזאת או אחרת, אבל צריך לזכור, שהסקטור הפרטי אינו שווה לזה הציבורי; הסקטור הפרטי לא מוכן לקחת על עצמו פעמים רבות תחומים שמביאים גרעון. ביום שהתחרות תהיה שווה לגמרי, גם ה"זכויות" שלהם יהיו שוות.

לדעתי, ניתן היום לאשר תקנה של הPET, אבל יש מעבר לזה הרבה עניינים, שיש לדון בהם.

אני באתי היום בכוונה לאשר את כל התקנות האלה, ולו רק מהטעם שהזכרתי קודם, אבל אני לא יכול להתעלם מחלק מהדברים שהועלו פה.

אני רוצה לדבר על שלושה תיקונים אחרים; אחד מדגים את צורת ההתייחסות וקביעת המדיניות של משרד הבריאות בקשר למכשירים רפואיים מיוחדים.

ב- M.R.I שומרים על ההגבלה, אף על פי שהכללים הם זהים. כיום כל הכסף מ- M.R.I הולך לקופות הקרנות ומשם לכיסים הפרטיים של הרופאים. בעשור האחרון כושר הביצוע של בדיקות M.R.I הועלה פי עשרה. הוספו שלושה מכשירים, ומהירותם מהירים לפחות פי ארבעה או חמישה לעומת המצב לפני עשר שנים. יש לי מכתב מד"ר דותן ומרוזנטל שאומר, שבקשתי למכשירי M.R.I נדחית, פשוט כי אין צורך. מי שמייעץ למשרד הבריאות הם אותם אנשים; פרופ' יצחק, למשל.

אנשים שמדברים כאן בשם מוסדות ציבוריים צריכים לסביר שהם מרוויחים מהפעולות האלה באופן אישי הרבה מאוד כסף. אין שום טעם בתקנות, פשוט רוצים למנוע ממני הצטרפות.

לקופות החולים יש כיום קכלים מצוינים לבקשה תקציבית בתנאים של עודף כושר ביצוע של ספקים. הם יודעים לקנות את כמות הבדיקות שהם רוצים אף על פי שלשוק יש עודף כושר ביצוע. לכל הספקים יש מכשירים שלא עובדים בתפוקה מלאה. זה נכון לגבי כל התחומים, גם בבתי החולים הציבוריים וגם במשק הפרטי. בתנאים האלה אין שום טעם בהגבלות התקנות האלה, ועושים את זה כדי להתאים את החליפה לאדונים.

אני מציע לאשר את ה-PET ולא לאשר את כל שאר העניינים האלה, אלא לדון עליהם, כדי שמשרד הבריאות יסביר מה ההגיון שעומד אחרי הפעולות האלה.

אני חושב שאקבל את דעתו של ד"ר רוטשטיין.

בתוספת בתקנות העיקריות יש רשימה של מכשירים. לכל מכשיר מוצג שיעור מכשירים לנפש. במקום ההגדרה של מכשיר לכל מרכז---

מכיוון שלא נוכל מפאת חוסר הזמן לעבור על כל התקנות, אנחנו נאשר את התקנות האלה לבד מסעיף 6, כפי שהציע לי ד"ר רוטשטיין, לשלושה חודשים, כדי שלא ייפגעו חייהם של אנשים. בפרק הזמן הזה, בתוך הפגרה, אני מתכוון לדבר עם פרופ' רווח ומשיח ושאר מומחים כדי להקיף את כל הנושאים, וכדי שנבוא לדיון הבא אדע יותר.

סברתי שהתקנות פשוטות יותר, ורציתי לאשר אותן, ולצערי הפלגנו למחוזות שלא התכונו להגיע אליהם.

לגבי סעיף 7, אם יש בתי חולים שמפעילים בכמות שהיא מעבר לאישור, הם למעשה מקבלים היום אישור שהיו"ר אולי לא מתכוון אליו.

מעבר לזה, על סמך כל הנאמר כאן היום ברור שלא צריך PET בכל בית חולים שיש בו מרכז אונקולוגי אלא רק בבית חולים שעושים בו כירורגיה אונקולוגית.

לא דנו בסעיף חמש, ואנחנו מתנגדים לו.

זה עניין טכני לחלוטין, מספר התאם אינו מהווה שינוי.

למעשה, בחמישים הדקות הראשונות היום היתה הסכמה מוחלטת, כולל גור, לגבי אישור ה-PET. הכורח שלו לאוכלוסיה לחולי הסרטן הוא בדוק. בנוסף, לא קיימים מספיק רופאים מיומנים להשתמש בו. אני מודאג לגבי מאתים חולי סרטן רשומים---

אני מרגיש שאיני בקיא מספיק בנושא, ולכן אני מאשר אותן רק לשלושה חודשים.

הדבר הראשון שאעשה ברגע שאצא מכאן היום זה להתקשר לחולים. הרבה אנשים סוף סוף ישנו הלילה.

אנחנו נאשר לארבעה חודשים בגלל החגים.

בהסכמת הגורמים, התקנות מאושרות מהיום לארבעה חודשים לבד ממחיקת פרט 6, שאותו הוועדה לא אישרה.

מה עם גורמים שיקנו מכשיר בארבעת החודשים הקרובים?

אם מישהו ירצה להסתכן בקניית מכשיר, זה עניין שלו.

הישיבה ננעלה.

-----------------

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.