פרוטוקולים/עבודה/5596



11
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16.07.2002

פרוטוקולים/עבודה/5596
ירושלים, כ"ג באב, תשס"ב
1 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 569
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ז' באב התשס"ב (16.07.2002), שעה 11:15

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 56) (הטבות לנכים), התשס"ב- 2002

חברי הוועדה: דוד טל -היו"ר

חה"כ שאול יהלום
אירית פלדמן -מחלקת נכות, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת -הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
רבקה פריור -המוסד לביטוח לאומי
גיא קריגר -משרד האוצר
אודי בן דרור -משרד האוצר
עוזי סלנט -קופת חולים מאוחדת
יואב קריים -ארגון הנכים
אריה צודקביץ -ארגון הנכים

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

מיטל אמסלם





הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 56) (הטבות לנכים), התשס"ב 2002-

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני רוצה להזכיר כי אנו מיזגנו שתי הצעות חוק, הצעת חוק של חה"כ יהלום ושלי, והצעת חוק של ממשלת ישראל. אני רוצה לומר כי למרות שאנו מיישמים הבטחה של הממשלה שניתנה עם סיום שביתת הנכים, עדיין לא נחתמו התקנות שאושרו כחוק, למימון התאמות לאנשים עם מוגבלות. התקנות אושרו ב-20 לנובמבר ועד היום לא נחתמו על ידי שר האוצר, כך שלא ניתן ליישמם. אני רציתי לקבוע כי לא נדון היום בהצעות החוק האלו בכדי שיהיה לחץ חברתי על משרד האוצר כדי שיחתמו על התקנות הללו. אני פונה מכאן לשר האוצר ותובע ממנו לקיים לאלתר את חובתו כלפי הנכים, ולחתום על התקנות הללו. אני נותן את רשות הדיבור לחה"כ יהלום.

ועדת הכנסת איחדה את שתי הצעות החוק, כך שהחוק הוא ממשלתי ופרטי. ההצעה שלנו היא בסופו של החוק הממשלתית, היא נוגעת לנושא של קצבת זקנה וקצבת נכות. היום כאשר נכה מגיע לגיל 65 הוא מקבל קצבת זקנה, ומפסיק לקבל את קצבת הנכות, כך שבדרך כלל הכנסתו יורדת ללא כל הצדקה. ההצעה שלנו היא שתהיה קצבת תוספת, קצבת נכות לקצבת הזקנה בגובה קצבת הנכות, כך שהנכה ימשיך לקבל גם בגיל 65 קצבת נכות.

ההבדל החשוב ביותר בין ההצעה שלנו להצעת החוק הממשלתית הוא, על מי יחול התיקון. הממשלה אומרת כי התיקון יחול רק על נכה שיגיע לגיל 65 בראשון לינואר השנה. אנחנו אומרים כי נכים בגיל 67 או 70 זכאים לקבל את אותה הטבה. הנכים פונים אלינו ומציגים בפנינו הוכחות כי ככל שהגיל עולה, הם נעשים יותר זקוקים לכסף. אנו חשבנו כי צריך היה להחיל את התיקון רטרואקטיבית, כך שאדם בגיל 70 צריך יהיה לקבל את התשלום עבור 5 שנים. הפשרה שאני מציע היא כי כל אדם מגיל 65 ומעלה יקבל את ההטבה מיום כניסת החוק לתוקפו.

ההבדל השני בין ההצעה שלנו להצעת החוק הממשלתית, הוא שאנו אמרנו כי יש אנשים שבקבלתם קצבת נכות הם בעלי זכויות מסוימות, כמו קבלת תקציב לתרופות וכו'. ברגע שאנשים אלו עוברים לקצבה אחרת, יכולים להגיד להם כי הם יפסיקו לקבל את הסיוע הזה. אנו רוצים להבטיח כי זכויות הנכים לא תיפגענה בשום צורה.

נציגי האוצר, מהי עמדתכם לגבי הצעת החוק, ולגבי הערותיו של חה"כ יהלום?

אנו מעוניים לדעת על איזה הטבות מדובר.

מדובר על הנחה בקניית תרופות, ועל חוק אזרחים ותיקים הקובע הנחה בארנונה בשיעור של 100% למי שמקבל קצבת זקנה לנכה.

אני מציע כי נציגי הביטוח הלאומי יתחילו בדיון, כיוון שאני מעונין לדעת על מה בדיוק מדובר.

לקופות חולים אין התנגדות שההטבות תמשכנה. ההתנגדות היחידה שלנו היא שאין לכך מימון. צריך להגדיר בחוק כי כל אותן ההטבות שניתנות תלויות במימון.

נאמר לנו על ידי המוסד לביטוח לאומי ועל ידי האוצר כי הדרך הטובה ביותר היא שהקצבה תמשיך להיקרא קצבת זקנה, וכל מה שהיה כלול בקצבת זקנה יישאר בתוספת ההטבות הקשורות לנכות הכללית.

אני מעוניין להיצמד להצעת החוק הממשלתית בתוספת שתי ההערות שהעיר חה"כ יהלום. אני מעוניין להעביר את הצעת החוק בחזרה למליאה, וגם אם אנשי האוצר יתנגדו שיעשו זאת על ידי הסתייגויות.

אנו לא יכולים להתחייב לדבר כזה.

אם כך, אני אצטרך הפעם להפעיל את סמכותי ולהחליט לבד.

לאחר שביתה ממושכת של הנכים נחתם איתם הסכם. ההסכם הזה קיבל תוקף של החלטת ממשלה, בה נקבע כי המוסד לביטוח לאומי בתיאום עם משרד האוצר יעגן את ההסכם הזה בחקיקה. בהסכם הזה, כמו בכל הסכם, ישנן פשרות. יש להסכם הזה עלויות המוערכות ב-400מיליון שקל בשנה הראשונה.

האם ההערכה הזו היא של ביטוח לאומי?

כן.

על המוסד לביטוח לאומי אני יכול לסמוך.

עם חלוף השנים העלויות של ההסכם הזה תהיינה הרבה יותר גבוהות, 500 עד 550 מיליון שקל. כולם מודעים למצב הכלכלי הקשה הקיים במדינה. אם הכנסת קיבלה אתמול את החוק שקיבלה, עמדה לנגד עיניה מצוקה תקציבית אמיתית. עם כל המצוקה הגדולה הזו, באה הממשלה עם הצעת החוק הזו שעולה הרבה מאוד כסף. תקציב משרד העבודה והרווחה השנתי הוא כארבעה מיליארד שקל. אנו מדברים על עלות של שמינית מן התקציב הזה עבור ממימושו של ההסכם בו אנו דנים. לא ניתן לתת לכל נכה אשר הגיע לגיל 65 את הזכויות הללו. הלוואי והיינו יכולים לעשות זאת.

אם היה מדובר בתוספת של מיליונים בודדים במשא ומתן, היו מגיעים להסכמה בעניין הזה. לא הגיעו להסכמה בעניין הזה, כיוון שמדובר על תוספת עלות מסיבית של 150 מיליון שקל. זו פשרה, ומטבען של פשרות הוא שתמיד יהיה מישהו שזה לא ימצא חן בעיניו. הגישה של משרד האוצר היתה לבוא לקראת הנכים ולעזור להם במידת האפשר. זו אחת הפשרות שהגיעו אליה, והיא הכרחית כיוון שמדובר בסכום גדול מאוד.

לגבי ההערה השנייה של חה"כ יהלום, אני יכול לומר כי יש הטבות הניתנות לנכים עד גיל 65. מר צודקביץ אמר כי הובטח להם כי ברגע שהם עוברים את גיל 65 ועוברים למנגנון קצבת הזקנה, קצבת הזקנה תוגדל באופן משמעותי, אך הסטטוס שלהם יישאר של מקבלי קצבת זקנה. יש הטבות שניתנות למקבלי קצבת זיקנה, ללא קשר להכנסתם, ואלה תמשכנה להינתן ותינתנה גם לנכים המקבלים קצבת זקנה. יש הטבות שניתנות למקבלי קצבת זקנה, מקבלי הבטחת הכנסה, ולגבי ההטבה הזו הסיכום היה שמי שאילמלא היה מקבל את התוספת החדשה הזו לקצבה היה מקבל הבטחת הכנסה, ימשיך לקבל זאת למרות שהוא מקבל את התוספת החדשה ויוצא ממערכת הבטחת הכנסה.

אנו ביקשנו תחילה לקבל את שתי הקצבאות, ולבסוף התפשרנו על קצבת זקנה פלוס תוספת של קצבת נכות.

ממשלת ישראל מאוד היתה רוצה שהחוק הזה יאושר בוועדת העבודה והרווחה ויאושר בקריאה שנייה ושלישית. אם אדוני משנה את נוסח הצעת החוק ומוסיף תוספת עלות של 150 מיליון שקל לערך, הממשלה תצטרך לשקול אם היא מוכנה לקבל את ההצעה הזו. אם היא תחליט כי איננה מעונינת לקבל את ההצעה הזו, הכלי העומד בידיה הוא למשוך את הצעת החוק.

המשמעות תהיה של דחייה לזמן רב.

זה נכון. אני מציע כי ההצעה תאושר כמו שהיא ותעבור בממשלה. אחר כך אם אדוני מעונין הוא יכול להוסיף הסתייגות בעניין הזה.

ועדת הכנסת חיברה את שתי הצעות החוק.

אני אומר כי הממשלה תוכל למשוך את ההצעה הממשלתית, כך שתיוותר ההצעה השנייה שאיננה ממשלתית, ועמדת הממשלה היא להתנגד לה.

לדעתי אתה מגזים בערכת עלות התוספת.

זו גם הערכה של המוסד לביטוח לאומי.

צודקביץ, האם אתה מבקש מהוועדה לקבל את הצעת החוק הממשלתית ולהוסיף עליה את ההצעות של חה"כ יהלום לגבי התחולה על כל נכה מגיל 65 ומעלה, ולגבי ההטבות בארנונה ובעלות התרופות?

אני מבין כי האוצר מוכן שתימשכנה ההטבות שניתנו קודם לנכים.

ההטבות הללו תינתנה אך לא לכל נכה שעבר את גיל 65, אלא רק למי שאלמלא היה מקבל את התוספת החדשה, היה מקבל הבטחת הכנסה.

לא כך נאמר בהסכם. נאמר כי כל נכה שיקבל את קצבת הנכות לאחר גיל הפנסיה, ימשיך ליהנות מההטבות של קצבת נכות וקצבת זקנה.

אני מתעל את הדיון כך שגם אם הממשלה תרצה למשוך את הצעת החוק הממשלתית, זה יהיה על דעתם של הנכים.

אני רוצה להדגיש כי גם אם ההצעה הפרטית כן תעבור, זו הצעה שחסר בה כל הנושא של ההטבות הנלוות לקצבאות.

בשל כך הנכים צריכים לעשות חשבון נפש ולהחליט מה נכון, ומה כדאי להם לעשות. אני מציע כי הנכים יתייעצו מספר דקות ואחר כך נחדש את הישיבה.

הפסקה

אני קובע כי בנושא של ההנחה בתרופות, אנו נקבל את עמדתה של הממשלה כפי שהיא מנוסחת. כלפי ההנחה בארנונה, אני מבין כי יש הסכמה בין משרד האוצר לבין ארגון הנכים, כי האוצר מבטיח לסדר את הנושא הזה על פי חוק אזרחים ותיקים או חוק אחר.

נציגי הנכים טוענים כי בישיבה בה נוסח ההסכם, הוחלט כי מה שהוחלט לגבי תרופות יחול גם לגבי ארנוננה. אני מבטיח כי אני אבדוק האם הדבר הזה מקובל על נציגי משרד האוצר. בהנחה שטענות הנכים צודקות ויש צורך בתיקון, חקיקת משנה, או חקיקה ראשית על מנת ליישם את ההבטחה שלנו בהקשר הזה, אנו נעשה זאת.

נציגי הנכים, אתם צריכים לקחת בחשבון כי אם נציגי האוצר יטענו כי לא סוכם כך, אתם לא תקבלו את ההטבות הללו.

הבטיחו לנו כי כל ההטבות שניתנו לאזרחים ותיקים ימשיכו להינתן.

זה מה שאתה אומר, אך זה לא מה שנציג משרד האוצר אומר. הוא אומר כי אם יימצא כי לא כך סוכם, הוא לא אחראי לכך שזה יתקיים. אם אתם מקבלים זאת, זה בסדר מבחינתי.

בסדר.

נותר בדרכנו מוקש אחד שאני מתכוון לעמוד עליו, והוא לגבי התחולה של הצעת החוק. אני אומר כי בראשון לינואר כל נכה בכל גיל מעל גיל 65 יקבל את ההטבה. אני מציע כי היועצת המשפטית תתחיל לקרוא את הצעת החוק.

1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן-החוק העיקרי), בסעיף 32-(א)
(א) ברישה, במקום "שניים" יבוא "שלושת"
(ב) אחרי פיסקה (2) יבוא: (3) אחוזים מתקבלים כאמור בפסקה (1) מדמי ביטוח נכות ומתשלומי אוצר המדינה לענף נכות לפי סעיף קטן (ג1)

2. בסעיף 199 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3)יבוא:
"(4) לנכה הלוקה במוגבלות קשה-גמלה לפי סעיף 206א"

3. אחרי סעיף 200 לחוק העיקרי יבוא:
200א. (א) בסעיף זה, "נכות רפואית"-נכות שנקבעה לפי הוראת סעיף 208.
(ב)נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות ולא מתקיים בו האמור בסעיף 307, זכאי גם לקצבה נוספת בשיעורים שיחושבו מקצבת היחיד המלאה (בסימן זה-קצבה חודשית נוספת), כמפורט להלן:
(1) 17%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 80% לפחות.
(2) 14%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור שלא עולה על 79% ולא פחות מ-70%
(3) 11.5%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור שלא עולה על 69% ולא פחות מ-50%

בהסכם שנחתם דובר על אחוזים רפואיים, ולא דובר על אחוזי אי-כושר. לפי הנוסח הקיים הנכה ייבדק לפי 75% אי כושר השתכרות, ורק אחרי זה יבדקו מי הם בעלי אחוזי הנכות שעליהם מדובר.

מהטבלה הראשונה בהסכם, מספרי הנכים שמפורטים בטבלה מבוססים על הנחת 75% אי-כושר השתכרות.

במהלך הדיונים דובר כל הזמן על נכים בעלי דרגת אי כושר של 75% ומעלה, וכפי שאמר גיא מספרי הנכים הרשומים בטבלה ואומדני העלות מבוססים על ההנחה של 75% אי כושר ומעלה.

אני חוזר ואומר כי בישיבות דובר על אחוזי נכות, ולא על אחוזי אי-כושר השתכרות. אלה שני דברים שונים לגמרי.

גיא, האם אתם מסכימים שידובר על אחוזי נכות ולא על 75% אי כושר השתכרות?

אני לא יכול לקבוע דבר כזה.

האם דבר כזה יפיל את החוק?

כן.

צודקביץ, אם הדבר הזה יפיל את החוק אתה נשאר בעמדתך?

אני לא יודע מה לומר, אני מניח כי יש כאן בעיה.

יש לי פתרון. אני מציע כי נשאיר את הנוסח כפי שהוא ונבקש מאחד מחה"כ שיגיש הסתייגות ברוח הדברים שאמרת. גם אז אתה צריך לקחת בחשבון כי אם ההסתייגות תתקבל, הממשלה יכולה למשוך את החוק.

מהיום ההסתייגות תצטרך להתקבל ברוב של 50.

אם ממילא הצעת החוק הממשלתית בתוספת הצעת החוק הפרטית לא תעבור, ההצעה הממשלתית בלבד היא בניגוד לרוח ההסכם. ההצעה הזו מורידה בין 15 ל-20 נכים מן המערכת, וזה בניגוד גמור לדעתנו. אני מבקש לדבר על אחוז רפואי ולא על אי כושר השתכרות של 75%.

אנחנו מאוד לא מעונינים למשוך את הצעת החוק. אנו מאוד רוצים שהחוק הזה יעבור קריאה שנייה ושלישית כמה שיותר מהר. מדובר על תשלומים רטרואקטיביים, ועל כן מדובר על כך שאנשים יקבלו בפעם הראשונה סכום די גדול. היה משא ומתן עם הנכים, שכלל פשרות מאוד גדולות בראייה של האוצר. בשל כך אני מבקש לאשר את ההצעה הזו כפי שהיא.

אם אני אקבל את הצעת הממשלה כפי שהיא מבלי להתייחס לשום הסתייגות של חברי ארגון הנכים, אך זו תהיה הצעה שתכלול את התוספת של 150 מיליון שקלים, זה יהיה מקובל על הממשלה.

על כך קיבלנו אישור עתה לומר כי הממשלה תמשוך את ההצעה אם לא יתפשרו על התוספת הזו.

אני מציע כי הנכים יתעשתו ויקבלו את מה שהאוצר נותן. בכל זאת אני מציע לרשום את כל ההסתייגויות שמעלים כאן הנכים כדי שיודע ויובהר לכולם, לרבות משרד האוצר, כי אין בכך סוף פסוק. לדעתי, מי שניסח את הצעת החוק הזו עשה עוול נוראי לנכים, כיוון שקבעו מראשו דרגות קבועות באחוזים של תוספות. מן הראוי היה לא לעשות זאת בחקיקה ראשית, או להוסיף סעיף נוסף ולומר כי עדיין השר רשאי בחקיקת משנה להעלות את השיעורים אם וכאשר ימצא לנכון לעשות זאת.

צודקביץ, האם אתה מעוניין כי נקבל את ההצעה הממשלתית כפי שהיא פלוס התוספת של 150 מיליון?

כפי שאמר דוידוביץ, מקובל עלינו לקבל כרגע את ההצעה הזו.

אתם צריכים לקחת בחשבון כי הממשלה עלולה למשוך את הצעת החוק, למרות שאני מניח כי ראש הממשלה יחשוב פעמיים לפני שימשוך את הצעת החוק הזו.

לי יש הנחיה להודיע על משיכת החוק במידה ואדוני מאשר את התוספת של ה-150 מיליון שקל.

אני חושב כי נחליט לקבל את הצעת הממשלה עם התוספת של ה-150 מיליון שקל, כאשר הנכים בדברי ההסבר יוכלו להעלות את ההסתייגויות שלהם.

אני ממשיכה לקרוא את סעיפי החוק.
סעיף 4: בסעיף 202 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב) ברישה, במקום "לקצבה חודשית מלאה" יבוא "לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לו קצבה חודשית נוספת-על הסכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת"

סעיף 5, אחרי סעיף 206 לחוק העיקרי יבוא:
(1) בסעיף זה, "גמלה בסיסית"-גמלה לפי הוראות סעיף 206.
(2) מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:
(1) 42.5%, לזכאי גמלה בשיעור של 150% מקצבת יחיד מלאה.
(2) 28.5%, לזכאי גמלה בסיסית בשיעור של 100% מקצבת יחיד מלאה.
(3) 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.
(3) מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל 65 שנים בגבר או 60 שנים באישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה גם מעבר לגיל האמור".

סעיף 6: בסעיף 214 לחוק העיקרי-
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "של נכה להשתכר" יבוא "או את שיעור נכותו הרפואית".
(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "אי כושר להשתכר" יבוא "או את שיעור הנכות הרפואית".

סעיף 7: בסעיף 228(א) לחוק העיקרי, במקום "סעיף 206" יבוא "סעיפים 206 ו-206 א".

סעיף 8: בסעיף 246(ב) לחוק העיקרי, בפסקה (4), במקום הסיפה הל במילים "במשך 12 חודשים" יבוא "בעד החודש שקדם בתכוף ליום הגיעה לגיל 60".

סעיף 9: במקום סעיף 251 לחוק העיקרי יבוא:
251. (א) בסעיף זה-
"קצבת נכות"-קצבה חודשית כמשמעותה בסעיף 199(1) וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכח סעיף 9.
"סכום קצבת זקנה"-סכום השווה לקצבה המשולמת לפי הוראות סעיפים 244(א) ו-(ב) ו-248, וכן גמלת זקנה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכח סעיף 9.
"גמלה נוספת לנכה"-סכום השווה להפרש שבין קצבת הנכות וסכום קצבת זקנה.
(ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה וסכום קצבת הזקנה שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה זכאי לקצבת הזקנה בצרוף גמלה נוספת לנכה( בסעיף זה-קצבת זקנה לנכה), ואולם תוסםפת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם בסעיף 200(ג). קצבת הזקנה לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות".

סעיף 10, בלוח ב' בסופו יבוא:
"3. דמי ביטוח נכות 12%".

סעיף 11, בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994-
(1) בסעיף 8(ז)-
(1) בפסקה (3), אחרי "חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980" יבוא "וכן מבוטח אשר הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי אילמלא הוראת סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי היה זכאי לגמלה לפי הוראות החוק האמור".
(2) בפסקה (4), אחרי "בחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-2000" יבוא"וכן ותיק מלחמה, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור, אשר הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי אלמלא הוראת סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי, היה זכאי לגמלה לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980"
(2) בסעיף 14(ה), בפסקה (1), אחרי "(להלן-השלמת הכנסה)", יבוא "ומבוטח שמשתלמת לו גמלה נוספת לנכה כמשמעותה בסעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי"

(א) תחילתו של חוק זה ב1- בחודש שלאחר פרסומו (בסעיף זה-יום התחילה).
(ב) הוראות סעיפים 199, 200א, 202,206א, ו-228 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 2 עד 5 ו-7 בחוק זה בהתאמה יחולו על גמלה המשתלמת בעד חודש מרס 2002 ולאחריו.
(ג) הוראות סעיפים 246(ב) ו-251 לחוק העיקרי כנוסחם בסעיף 8 לחוק זה יחולו על גמלה המשתלמת למי שמלאו לו 65 שנה בגבר ו-60 באישה ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002) ולאחריו בעד גמלה המשתלמת בעד אותו מועד ולאחריו.
התחילה של סעיף 9, יהיה תחילתו של סעיף 9 כפי שמופיע בהצעת החוק הפרטית, סעיף 6 ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002)והוא יחול על גמלה משתלמת ועד יום התחילה או לאחריו.

ג'ודי, לדעתי אין לך מניעה מלפצל זאת לשתי פסקאות נפרדות.

לעניין תאריך התחילה, אני חייבת לציין כי אין לנו נתונים לפני גיל 85. לאחר גיל 85 ייתכן ויש לנו נתונים.

מי שלפני גיל 85 ועדיין חי, יגיש בקשב שתיבדק. ביטוח לאומי יעמיד לרשות הציבור את הנתונים בידו, כאשר כל אחד שרואה עצמו נפגע יגיש תביעה בנושא הזה.

פסקה ד': הוראות סעיפים 8(ז) ו-14(ה) לחוק ביטוח בריאות כנוסחם בסעיף 11 בחוק זה יחולו על מבוטח שמלאו לו, בגבר 65 שנים ובאישה 60 שנים ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002), ולאחריו לגבי דמי ביטוח בריאות החלים בעד המועד ולאחריו.

אני חושב כי את סעיף (ד) צריך לתקן בהתאמה כמו את סעיף (ג).

מדובר על תשלומי גמלאות ולא על גילאים.

סעיף (ד) הוא מדבר על כל מי שעבר מקצבת נכות לקצבת זקנה. הסעיף הזה הוא המקבילה של סעיף 251 לחוק ביטוח בריאות.

כל ההתאמות יבוצעו על ידי הייעוץ המשפטי.

לעניין מועד תחילת התשלומים, ישנה בקשה לשלושה חודשים מיום התחילה. אנו נוסיף סעיף (ה): "על אף האמור בסעיף קטן (א) הגמלאות לפי חוק זה תשולמנה בתום שלושה חודשים מיום התחילה.

אני מציע כי נצביע על הצעת החוק.

ה צ ב ע ה
בעד: 1
נגד: 0

אין

אני קובע כי הצעת החוק אושרה והיא תעלה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30