ניצול מיני של מטופלות בידי מרפאים ומטפלים אלטרנטיביים

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
19.6.2007
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 64
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום שלישי ג' תמוז התשס"ז (19 ביוני 2007) בשעה 11:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): ניצול מיני של מטופלות בידי מרפאים ומטפלים
אלטרנטיביים של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ושל חברת הכנסת מרינה סולודקין.

חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר
קולט אביטל
שלי יחימוביץ'
מרינה סולודקין

עו"ד ענת אסיף – משרד המשפטים
עו"ד אילנה מישר – משרד הבריאות
מירי כהן – משרד הבריאות
מרית דנון – מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה
פקד שלומי נמיר – קמ"ד נפגעי עבירה, משטרת ישראל
טל קרמר – מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
פרופ' אבשלום מזרחי – מנהל אקדמי, הלשכה למקצועות בריאות משלימות
ליזה ניקולאיצ'וק – מנכ"ל מסל"ן
קרן סדן – רכזת חינוך והסברה, מסל"ן
נירית וולק – רכזת מתנדבות, מסל"ן
מירי מרגלית – רכזת בהליך הפלילי, מסל"ן
מרים שלר – איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
צפריר פזי – יו"ר ועדת האתיקה, ארגון הגג ואיגוד מקצועות העיסוי בישראל
טל זיו – יו"ר איגוד מקצועות העיסוי בישראל
עו"ד יפעת מצנר – שדולת הנשים בישראל
טל קנייבסקי – רכזת סיעו וקבוצת תמיכה, מרכז סיוע תל-אביב
עו"ד עירית גזית – אחראית מערך הסיוע המשפטי, ויצ"ו
אורנה דונת – רכזת חינוך במרכז הסיוע, אזור השרון
הדס
יעל

דלית אזולאי

שרון רפאלי

ניצול מיני של מטופלות בידי מרפאים ומטפלים
אלטרנטיביים של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ושל חברת הכנסת מרינה סולודקין

צהריים טובים. אני מבקש לפתוח את הדיון בהצעותיהן של חברות הכנסת שלי יחימוביץ' ומרינה סולודקין לדיון מהיר בוועדה בנושא ניצול מיני של מטופלות בידי מרפאים ומטפלים ברפואה אלטרנטיבית. אני מבקש שהמציעות יציגו את הנושא, ואחר-כך נפתח בדיון. חברת הכנסת שלי יחימוביץ', בבקשה.

הסוגייה הזאת הועלתה בפניי לפני שבועיים בסדנה עם מתנדבות במרכזי הסיוע, רכזות ואיגוד מרכזי הסיוע. התברר שיש פניות הולכות ומתרבות של נשים שטופלו בטיפולים אלטרנטיביים לסוגיהם: ממעסים, לוחצי לחיצות, ידעונים, וכן הלאה – שלל טיפולים אלטרנטיביים, שבמהלכם הן נפלו קורבן לתקיפה מינית של ממש – כלומר לאונס.

תחום הטיפולים האלטרנטיביים הוא תחום רחב ומסועף ביותר. לגבי חלק מהמטפלים האלטרנטיביים יש אפילו קונצנזוס בקרב הרפואה המסורתית שהדבר מועיל, ואני לא רוצה חלילה להטיל דופי בכל הטיפולים והמטפלים האלטרנטיביים למיניהם, בוודאי שמדובר כאן על מעשים חריגים, על משהו שהוא לא נורמטיבי. אבל הפרצה היא כל-כך גדולה עד שלמעשים הלא-נורמטיביים יש כר נרחב להתרחש. אנחנו מדברים על סיטואציה שבה יש יחסי תלות מאוד גדולים בין המטופלת לבין המטפל; תלות נפשית שהולכת וגוברת. לעיתים קרובות הנשים חושבות שהן עושות את זה מרצונן, ורק בדיעבד הן מגלות שהן נפלו קורבן לרשת קורים מאוד מניפולטיבית, ובעצם עשו דבר מנוגד לרצונן. אנחנו מדברים על סיטואציה מאוד אינטימית בין מטפל לבין מטופלת, שמייצרת יחד עם התלות הנפשית ועם הקשר העמוק שנוצר ביניהם גם כר נרחב לניצול מיני.

אנחנו עוסקים בנושא מאוד אמורפי כי לכאורה כשהדבר יגיע לערכאות משפטיות או לחקירת משטרה, יתברר לפעמים שיש כאן יחסים שהם בהסכמה בין שני בוגרים תוך התעלמות מיחסי התלות והמרות כיוון שיחסי התלות והמרות בכלל לא מעוגנים בחקיקה או בתקנות- -

הם מעוגנים בחקיקה.

הם מעוגנים אצל איגוד הפסיכולוגים ואצל עובדים- -

חוק למניעת הטרדה מינית.

כן, נכון. אבל כאשר נוצרים יחסים כאלה בין פסיכולוג למטופלת איגוד הפסיכולוגים יגיד מיד שהדבר אסור. במקרה הזה יש מקצועות שרוב העוסקים בהם לא מאוגדים בכלל, אין נורמות של הגילדה, אין דברים מחייבים. כלומר, על-פניו, זה יכול להיחשב כיחסים רגילים בהסכמה, מה שלא היה נחשב כך לו היה מדובר בפסיכולוג ומטופלת. כלומר זה תחום מאוד פרוץ. התרופה המידית והמורכבת יותר היא לעגן את התחום הזה ואת הקודים המחייבים בתוך האיגודים המקצועיים של המטפלים האלטרנטיביים. לשם כך צריכים לקום איגודים מקצועיים כאלה, ואין איגודים אלה בחלק מהתחומים. זה תחום מאוד פרוץ, כל אחד יכול לתלות שלט על הבית שלו "מטפל אלטרנטיבי", וגם לזכות בלקוחות, ולכן מהרגע הזה זה לימבו של חוק ושל כללים. הייתי רוצה לשמוע כאן גם את המטופלות, גם את מרכזי הסיוע שדיווחו על היקף התופעה, גם להבין מה המהות של הדבר, מתי זה מתרחש, וגם שננסה להתחיל למצוא פתרון לנושא.

חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

אני הצטרפתי לדיון המהיר של שלי כיוון שמגיעות אליי שמועות, וזה דבר שאי-אפשר לבדוק. כשהתחלתי לבדוק את הדברים הבנתי שאנחנו בהתחלה של התארגנות של אנשים שעובדים ברפואה אלטרנטיבית, וכרגע אין רגולציה ואין ענישה. אולי מכיוון שזה תחום שנמצא בראשיתו בארץ אין אתיקה קואופרטיבית. אנחנו צריכים לשמוע את האנשים שעובדים בשטח ולחשוב יחד איך להגן על המטופלות, כי מי מגיע לרפואה אלטרנטיבית? מי שהתאכזב מרפואה רשמית. בהרבה מקרים אנשים במצב נפשי וגם רפואי לא טוב, ולהרוס את התקוות שלהם מכיוון שהם נתקלים בעברייני מין זה חבל מאוד. גם צריך לחשוב שלרפואה אלטרנטיבית יש עתיד בעולם ובארץ. לכן צריך לעשות צעדים מאוד חשובים כדי להגן על מטופלות.

תודה. גברת טל קרמר, בבקשה.

ראשית אני רוצה להודות לחברת הכנסת מרינה סולודקין, לחברת הכנסת שלי יחימוביץ', שהיא ידידת אמת של מרכזי הסיוע במשך שנים, על הפעולה המהירה מרגע שביקשנו את הדיון החשוב הזה בוועדה. אני רוצה גם להודות ליושב ראש הוועדה שבמשך כל המושב הזה אנחנו כל הזמן מגלות שלבך פתוח ונפשך חפצה בכל נושא של תרומה למען הנשים בישראל. התרומה שלך לא מוטלת בספק.

ביקשנו להעלות את נושא הניצול המיני בידי מטפלים אלטרנטיביים בגלל ריבוי של פניות שהגיעו אלינו בחודשים האחרונות. אנחנו מרכזות את הפניות במרכזי הסיוע, ומגלות מגמות. בחודשים האחרונים יש באמת יותר פניות אלינו מנשים וגם מגברים שנפגעים על-ידי מטפלים אלטרנטיביים. בשנת 2006 היו 130 פניות שדיווחו על פגיעה מינית בשעת טיפול. אני מדגישה שאז עוד לא ידענו לעשות את החלוקה בין טיפול אלטרנטיבי לבין טיפול קונבנציונלי. בחודשים האחרונים כשראינו שיש יותר פניות שמדווחות על מטפלים אלטרנטיביים אנחנו גם שואלות ומתחילות לעשות את החלוקה הזאת. אבל אנחנו מתחילות לראות את זה בממדים של תופעה.

הבעיה העיקרית שאנחנו רואות פה היא שיש פרצה. כשיש פרצה היא קוראת לגנב. אני לא רוצה להטיל דופי בכל המטפלים, יש נפגעות שמטפלות בטיפולים אלטרנטיביים ומקבלות טיפול ראוי וטוב; רכזות שלנו שיושבות פה נותנות הרצאות וסדנאות כדי להסביר מהי פגיעה מינית במקומות מסודרים של טיפול אלטרנטיבי, ובמרכזי הסיוע עובדים בשיתוף פעולה.

הבעיה המרכזית היא שמכיוון שבחוק יש איסור מוחלט על קיום יחסי מין ביחסי מטפל-מטופל, ופה לא – לא כתוב "טיפול אלטרנטיבי". אם אנחנו נרצה לעשות את התיקון הזה לחוק ולהוסיף את המילים "טיפול אלטרנטיבי" – מה המשמעות של טיפול אלטרנטיבי, מה זה אומר, מי נכנס לקטגוריה הזאת ומי לא. כל הנושא הזה לא מוסדר לחלוטין, וכאן הבעיה. אני רואה שחולק לנו כאן הקוד והאמנה האתית של איגוד מקצועות העיסוי בישראל. על-פי מיטב הבנתי, ותתקן אותי אם אני טועה, לא כל המעסים חברים באיגוד הזה, לא כל המעסים חייבים להיות חברים באיגוד הזה- -

נכון. אין חוק.

- - אז אנחנו רואים שיש המון פרצות כי אין חוק. לכן אנחנו פונים אליכם, חברי הכנסת, שתעזרו לנו בנושא הזה, גם אם זה יהיה תהליך ארוך של עיגון הדברים בחקיקה, לנסות לקבוע קוד אתי של המטפלים האלטרנטיביים כדי שהדברים האלה יהיו אסורים על-פי חוק, וכשיצטרכו להוכיח אותם בבית המשפט, יחולו עליהם כל האיסורים האחרים שחלים על כל המטפלים הקונבנציונליים.

מתוך הפניות שמגיעות אליכם, מה היקף התופעה?

עוד אין לנו סיכומים סופיים של השנה הנוכחית, אבל אם בשנת 2006 יש לנו 130 דיווחים על ניצול מיני בעת טיפול, עכשיו כשבדקנו לפני הישיבה הזאת איזה פניות הגיעו מתחילת 2007, אנחנו רואות גידול – יש בין 70 ל-80 פניות רק בעניין מטפלים אלטרנטיביים. כלומר אם נכפיל את זה, זה רק הולך וגדל.

מתוך 130, 70-80 - -

לא. מתוך 130, זה של 2006, ואני לא יודעת לעשות את ההבחנה בין טיפול קונבנציונלי לבין טיפול אלטרנטיבי- -

- - - ב-2007.

מנהלות המרכזים יכולות להגיד.

אתמול עשיתי סיכום במרכז סיוע באר-שבע, ונכון לאתמול היו לנו 21 פניות מתחילת השנה.

רק בטיפולים אלטרנטיביים.

כן.

רכזת שהיא עובדת מרכז הותקפה שנחשפה למעשים מגונים בפומבי בטיפול אלטרנטיבי שהיא ביקשה.

אנחנו יודעים שמספר התלונות הוא זעום לעומת מספר המעשים בכלל בתקיפה מינית. אם מתבססים על הפרמטרים הקיימים יש לכם הערכה מה אומרים אותם 130 על היקף התופעה בפועל?

אני יכולה להגיד שתמיד היו עוד תלונות על מטפל שסיפור של פגיעה שלו קצת התפרסם בכלי התקשורת לאחר שמטופלת פנתה אלינו. בדרך כלל כשזה קורה זה סדרתי.

אני אתן לך דוגמה: נפגעת שפנתה אלינו על אונס ומעשים מגונים בבת שלה. היא מדברת על בית ספר אלטרנטיבי שבן אדם הקים, מכריז על עצמו כפרופ' לטיפולים אלטרנטיביים, והיקף הפעילות שלו בדרום היא ענקית; הרבה אנשים שמגיעים לשם מקבלים את התעודות. יש לנו העתק של תעודה- -

במגזר הרוסי.

הוא פועל גם במגזר העולים, וזאת אוכלוסייה ענקית שנחשפת לתופעה.

אנחנו ניסינו לגרום לאישה להתלונן, הבנו במשטרה שאין לה על מה, ניסינו לפנות לכלבוטק ולגייס אנשים כדי לחקור, ונתקלנו בקיר, כי יש גם חסות של הממסד. הוא משלם כסף, מקים בית-ספר, יש לו חסות של אוניברסיטה או בית-חולים, והוא מכריז על כל מיני תארים ותעודה שהוא נותן לאנשים. מאוד קשה להגיע להוכחה שמית, אבל אנחנו כבר יכולים להעריך את ההיקף.

חשוב לציין שיש מגמה דרמטית בחודשים האחרונים. בחלק גדול מהפגיעות הפגיעה היא באמון שזה מהות היחסים. יש הרבה מאוד ניצול; הרבה מאוד פעמים אנשים מגיעים לטיפולים האלה, למנהיגים הרוחניים האלה במצב מאוד חלש, יש דימוי עצמי מאוד נמוך, ויש ניצול מאוד ציני בנפגעות. זה מאוד בולט.

אני רוצה שענת תתייחס מאוחר יותר למסגרת הנורמטיבית, האם כל אותם דינים שמתייחסים לניצול ביחסי מרות ותלות חלים בהקשרים האלה.

אני מבקש לשמוע שתי נפגעות שנמצאות אתנו. יעל, בבקשה.

מי מגיע לטיפול? אדם שמגיע לטיפול אלטרנטיבי או טיפול ברפואה קונבנציונלי מגיע במצב שברירי ורגיש. אני הגעתי למצב נפשי שדרש טיפול. מן הסתם ומסיפורים שאחר-כך שמעתי מטופלת שמגיעה למצב של ניצול תראו הרבה פעמים בהיסטוריה שלה או בבגרות שלה קרקע מאוד פורייה שיקרה לה מקרה דומה למה שקרה לה בילדות. זה קשה ועצוב כשלעצמו.

את מגיעה למצב שכדי לרפא את עצמך את צריכה להאמין במישהו חיצוני שייתן לך את הטיפול כי היום את לא מסוגלת להאמין בעצמך. אי-אפשר להפריד את נושא האמון מהטיפול, לא משנה איזה סוג של טיפול זה. היחסים בין מטפל למטופל הם ממש עמוד השדרה של הצלחת הטיפול, אבל לצערי, זה גם מה שמאפשר פגיעה כל-כך קשה, ואצלי לפחות היא שחזרה סיפור ילדות; ולא רק שלא קיבלתי את העזרה, אלא הטראומה החמירה. אחר-כך מצאתי את הכוח והגשתי תלונה במשטרה. המשטרה לא יכולה לעזור לי כי אין חוק.

סליחה שאני קוטע אותך. את יכולה לפרט לוועדה איזה סוג של טיפול זה היה?

זה טיפול שנקרא "מגע בטוח". לפי ההגדרה של המטפל שלי, הוא נועד לטפל בטראומות שנגרמו בגלל פריצת גבולות של הפרטיות שלי בתוך המשפחה שלי. הייעוד של הטיפול שלי, בעיניו היה ללמד אותי לקבל מקום ולהיות שייכת. אני לא אפשרתי הרבה מגע במהלך הטיפול, היה לי מאוד קשה.

אני אגיד לכם משהו, שאני לא יודעת אם כולם יבינו. מי שבעל מקצוע בטח יבין את זה – חלק מה"הצלחה" שלי במסגרת היחסים אתו לכאורה הייתה היכולת שלי להגיע למגע מיני. אני לא יודעת אם אתם מבינים את המשמעות של זה או לא. מטופל שרוצה באמת לעזור לעצמו ומאמין במטפל שלו – ואני האמנתי מאוד במטפל – רוצה לעשות דרך ולהגיע להישג. במקרה שלי כשהגעתי לטיפול – רציתי להביא תמונות שלי ושכחתי - הייתי ללא שיער כמעט, לבושה תמיד בגרביים ובשרוול ארוך. אפשר להגיד שהטיפול הצליח כי הוכחתי את עצמי בפני המטפל שלי. אני לא יודעת אם אני מסבירה נכון, אם אתם מבינים. כשאתם אומרים "מניפולציה" ו"ציניות", תבינו כמה כוח יש למטפל מול מטופלת שבאה מרקע שהיא לא מודעת אליו. האחריות היא לגמרי בידיים שלו לראות ולהבין מה קורה שם ומהן נקודות החולשה. אני סיפרתי לו מהן כל נקודות החולשה שלי, היו לו כל הכלים. זה לא גבר שאם הייתי פוגשת אותו בחוץ היה יכול להתקרב אליי בכלל, והוא יודע את זה.

כלומר, ציידת אותו- -

הוא ידע עליי הכול: על המשפחה שלי, על הילדות שלי, על מערכות היחסים המורכבות שלי בהווה ובעבר. הוא הפך להיות חלק ממערכות היחסים שלי בהווה. הוא הכיר את המשפחה שלי. הוא הפך להיות חלק בלתי נפרד ממערכות היחסים בחיים שלי. ומהמקום הזה הוא פעל. אם תשאלו אותו הוא גם יגיד לכם היום שזאת הייתה מערכת יחסים. הוא לא מבין מה זה מערכת יחסים של מטפל-מטופל- -

זאת הייתה מערכת יחסים בתשלום?

בוודאי. עם התחייבות שלי בכתב ל-10 מפגשים קדימה כדי שאני לא אברח במהלך המפגשים.

הגשתי את התלונה במשטרה, ואני חייבת להגיד לכם שלהרבה נשים אין הכוח לעשות את הצעד הזה. יש לי ילדה מתבגרת בבית; הוא הגיע אליי הביתה, הוא פלש. תבינו שהאונס נעשה אצלי בבית כשהבת שלי בבית, בחדר. הייתי צריכה להסביר לה. וכשאזרתי אומץ והגעתי למשטרה וסיפרתי את הסיפור – ותבינו שזה לא רק לבוא ולספר את הסיפור שקרה עכשיו; זה לפתוח חיים שלמים כי זה קשור, כי זה יושב על בסיס מאוד פורה. סיפרתי הכול במשטרה, והיא לא יכולה לעזור לי, הם לא מסוגלים לעזור לי. כי אין להם חוק. גם אם הם מבינים את הסיפורים – זה הרבה יותר גרוע מפָרוץ. פניתי גם לאיגוד שלכם, אני מבינה שאתה חבר באיגוד הזה- -

יושב ראש האיגוד.

אני פניתי לאיגוד שלכם כי הוא מופיע בתור חבר באיגוד שלכם. פניתי לעוד איגוד שהוא חבר בו, פניתי למכללות שהוא מלמד בהן – כולם הדפו אותי. לא היה גיבוי מאף לא ארגון אחד; לא מכם, לא מהמכללות, פניתי למכללות שהוא מלמד בהן שנים. אנשים מפחדים מזה פחד מוות. אם מפחדים כל-כך, כנראה, יש ממה לפחד.

באלו מכללות הוא לימד?

בוינגייט, אצל פנינה רוזנבלום.

בסך הכול ביקשתי לשלוח להם את הסיפור שלי כתוב. לא הסכימו לקבל את זה כתוב.

לפני שהגעתי אליו הייתי מטופלת בטיפול פסיכולוגי קונבנציונלי אצל פסיכולוגית. אולי מכיוון שיש חוק או מכיוון שהיא בן אדם אחר, המסגרת הזאת של טיפול לעולם לא נפרצה. היה כבוד מוחלט לפרטיות שלי. אם היא רצתה לשנות מפגש היא הייתה משאירה לי הודעה, היא אף פעם לא התקשרה אליי הביתה – דברים אלמנטריים הכי בסיסיים. הוא לא רק שהרשה לעצמו להתקשר אליי הביתה ולדבר עם הבת שלי בטלפון, גם בזמן סדרת הטיפולים הטיפול היה מלווה בהודעות טקסט ובמיילים באופן חופשי, כל הזמן.

כל הגבולות פרוצים, אין שום קודים.

אין קודים. הוא יכול לכתוב לי הודעת טקסט ב-23:00 ולהגיד לי שאני מדהימה ומקסימה כי הייתי נפלאה היום בטיפול. אני לא חושבת שיש פסיכולוג שיעשה דבר כזה עם מטופל שלו. הוא יכול לחבק אותי בגמר טיפול אחרי שלא נתתי לו לגעת בי כי לא יכולתי שהוא ייגע בי, ולהגיד לי שאנחנו נפרדים בחיבוק כי "ככה אני נפרד"; הוא יכול לשלוח לי מיילים עם סיפורים אישיים שלו שקשורים לה שאני העליתי באותו יום בטיפול. זה לא נורמלי.

בתקיפה הראשונה הוא דרש ממני לפגוש אותו מחוץ לקליניקה. מכיוון שסירבתי הוא הציע שזה יהיה בלי תשלום, והוא הפעיל לחץ מאוד גדול. אמרתם קודם שיש יחסי מרות ותלות. ואני לא מתביישת, תסתכלו באיזה פורום אני יושבת היום ולא מתביישת להודות שאני הייתי זקוקה למרות בתוך החיים שלי. ברגע שהוא הפך לדמות הזאת היו לו מאה אחוז כוחות עליי. ואז הוא יכול היה לדרוש פגישה מחוץ לקליניקה; הוא רצה פגישה בפרק הירקון, הוא רצה פגישה ללא תשלום ולא הסכמתי. הוא חזר כל הזמן על האיום שאם לא אפגש אתו הוא ינתק אתי את הקשר. ניתוק של קשר זה נטישה, ובסיפור שלי זה איום קיומי. בסופו של דבר נפגשתי אתו, והגלגל התהפך: הוא התחיל לספר לי שהוא בתהליכי פרידה מאשתו, והוא מאוד מסכן ואומלל. הקשבתי, ובשלב מסוים הוא אמר: "תראי איזה יופי, את הופכת להיות המטפלת שלי, את נותנת לי תמיכה בסופו של דבר". וכשהוא חיבק אותי – אומרים במרכז, שאת נעלמת; נשאר שם גוף. ברגע שמתחילה התקיפה המינית נשאר שם גוף לגמרי מרוקן. זה מגדיל את הכוח שלו כי ברגע שנעלמת שם פעם אחת ומתעוררים רגשות אשם, הוא ידע בדיוק כל פעם מחדש להפעיל אותי. הוא היה אומר לי: "את עושה בדיוק את מה שאמא שלך עשתה לך, את הולכת למקום של רגשות אשם, את מוותרת על המקום שלך, ואת נעלמת, ואני יכול לעזור לך". אני חושבת שאם יש חוק ברור ביחסים שבין מטפל-מטופל, פסיכולוגים – על אחת כמה וכמה כשמדובר במגע פיזי; אני לא חושבת שזאת שאלה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשאול אותה – אם קיים חוק של יחסים בין פסיכולוג-מטופל, כשמדובר במגע פיזי פי כמה ברור שהוא חייב להיות שם.

אני מאוד מודה לך על הכוחות שמצאת בעצמך, ואני מתאר לעצמי שכל מי שיושב כאן מבין באלו תעצומות נפש זה כרוך כדי לשתף אותנו בחוויה הקשה הזאת, ובאופן הזה גם לאפשר לנו להבין טוב יותר את הבעיה.

פונה אחרת שנמצאת אתנו היא הדס. את לא צריכה לעמוד.

אני אעמוד לרגע כי זה מאוד חגיגי בשבילי להיות כאן ולדבר, עם כל הגוף שלי. זאת הזדמנות בשבילי באופן מסוים לתקן משהו הרבה אחורה. כי אני לא יכולה בגלל חוק ההתיישנות לעשות שום דבר נגד אבא שלי שתקף אותי מגיל שנתיים עד גיל 14. זה בן אדם ששייך לאצולה של מדינת ישראל, נכה צה"ל, פלמ"ח, השומר הצעיר, האצולה של התנועה הקיבוצית. לא יכולתי לעשות כלום, הרגשתי שאסור שהעולם שוב ישתוק, כי העולם כולו שתק 14 שנה. אנשים ידעו בקיבוץ, ידעו שמשהו מאוד לא בסדר, ולא היה אף אחד. יש לי פה משהו קצר לקרוא, ואחר-כך אני אספר:

ילדה להלבשה

ילדה מולבשת
ילדה מלובשת
ילדה להלבשה
ילדה שמלבישים
ילדה משומשת
ילדה מביישת
ילדה משתמשת
ילדה לשימוש
ילדה לא מגוהצת
אני שואלת, אני מחפשת אם יש בן-אדם, אם אפשר בן-אדם,
אם מותר אבא, אם מותר אמא.

על הרקע הזה אני הגעתי לטיפול. אני בת 49. עברתי המון התנסויות אצל הרבה מטפלים מכל הסוגים, גם מוסמכים לעניין, ובמשך שנים לא העזתי לפתוח את מה שקרה לי. הפגיעה יושבת עמוק-עמוק בתוך הגוף, בתוך ההתנהלות הכי יומיומית, בתוך הפעולות הכי יומיומיות; וכל זמן שזה היה רק ורבלי הרגשתי שזה מאוד חסום, וכשזה היה גופני נדרש המון אומץ להגיד שזה קרה לי. חייתי ככה באיום כל הילדות שלי, שאסור להגיד את זה.

הגעתי לטיפול במגע ותנועה. כל התקיפה יצאה בזיכרונות, ממש לחוות את הכול מחדש. הייתי 9 שנים אצל אותו מטפל, ורק בשנה האחרונה העזתי להתכוונן בעבודה לאזור הכי פגוע שלי. זה נעשה בהמון היסוס והמון חששות ופחדים מאוד גדולים, ואסור בכלל למטפל לגעת ולדבר, אסור לו לראות ואסור לו לקרוא לו בשם. הוא כל הזמן עודד אותי שרק ככה אני אוכל להבריא ולהשתחרר ממה שקרה לי שמאוד משפיע על החיים הבוגרים שלי. מאוד סמכתי עליו והאמנתי לו. זה אמון שנבנה במאמצים רבים במשך 9 שנים. לאט לאט ובהדרגה העבודה מאוד התמקדה באזור האגן שלי. זה התחיל מזה שהוא נגע מעל הבגדים, ולאט-לאט הוא נגע גם בתחתונים ומתחת לתחתונים ובאברים האינטימיים שלי. אני כל הזמן פחדתי שזה לא בסדר, שאסור וזה מלוכלך ומגונה. אני כל הזמן שאלתי אותו, והוא כל הזמן אמר לי שזה בסדר, וזה מותר, וזה טוב, וזה נכון, ורק ככה אני אצליח לשחרר את כל מה שיושב כל-כך חזק בתוך האגן ולשנות דברים בחיים הבוגרים שלי.

הרבה פעמים במהלך הטיפול הייתה לו זקפה, ואני שאלתי אותו על זה, והוא אמר שזאת תגובה אוטומטית של הגוף, ואם זה לא גורם לו לעשות משהו זה בסדר גמור, ושבשבילי זאת אפילו חוויה מתקנת, לראות שיש גבר לידי שיש לו זקפה, והוא לא עושה עם זה כלום. הייתה שם הזדקקות מאוד גדולה לאמא שכל השנים ידעה, שיתפה פעולה ולא עשתה כלום – ופתאום יש מישהו שאכפת לו מכל הזעקה הזאת לתחבושת ולכיסוי ולחבישה ולניקוי. פתאום יש מישהו שעלה לגדותיו. הוא טיפל שם ונגע שם, ואני הייתי בהזדקקות הזאת של הילדה הקטנה שסוף-סוף יש אמא שמצילה לי את המקום הזה, סוף-סוף יש אמא ששומרת לי על הגוף. רק אחרי שזה נגמר לפני שנה בבת-אחת, פתאום הבנתי, פתאום כל האורות האדומים שלא דלקו בחדר על המזרן נדלקו והבנתי שהיה שם משהו מאוד לא בסדר שאני הייתי מאוד לא ברורה. התגובות של כניעה, של שיתוק ושל קיפאון ושל איום פעלו שם כל-כך חזק שלא הבנתי שהוא עושה דברים שאני לא מרשה, שהם לא בסדר. הרגשתי שאני לא יכולה לעבור על זה בשתיקה, שלא שוב זה קורה, וזה נשאר בחדרי חדרים, ופניתי לוועדת האתיקה של אגודת עיסוי וטיפולי גוף. הם ענו לי באמפתיה והאמינו לי. הגשתי תלונה מאוד מפורטת בכתב, אבל הבנתי במהלך החודשים שהם לא יכולים לעשות כלום; הם אפילו לא יכלו לעשות בירור.

פנית למשטרה?

לא העזתי. גם פחדתי ממנו, ואחרי שהגשתי את התלונה הוא הגיע אליי הביתה, דפק על הדלת, ולא העזתי לפתוח. פחדתי. פחדתי על המעמד המקצועי שלי. אני בן-אדם מאוד מוכר בקרב הרבה מאוד אנשים בעיר שאני חיה בה.

מתי פנית לאגודה?

לפני כחצי שנה.

תודה רבה. אני שוב רוצה להודות לך שבאת לכאן וגוללת את הדברים. גברת מירי מרגלית, בבקשה.

אני עובדת סוציאלית במרכז סיוע עם הקשר למשטרה. אני מאוד מתרגשת. ממש אין לי מה להגיד אחרי יעל והדס, אני מרגישה שאין מה להגיד. הן תיארו מה קורה בדינמיקה בין מטפל למטופל. כשאנחנו מגיעים למטפל שלנו משהו מהכוח שלנו ניטל מאתנו, ואנחנו נותנות למטפל את כל הכוח כי ככל שהחשיפה הולכת וגדלה הפגיעה יותר גדולה. הם תיארו את זה מאוד. אני באתי ממקום של חוסר אונים מאוד גדול כשאני מלווה למשטרה את אלה שמעיזות לפנות למשטרה – רק 20% מהפונות. ושם אין חוק. יש חוק לפסיכיאטרים, לפסיכולוגים, לרופאים, לעובדים סוציאליים, ויש גם למעבידים כלפי העובדות שלהם. אבל אין חוק כלפי אחרים. אם רופא החדיר אצבעות לאיבר האינטימי של האישה, אז יש לנו חוק. אותה עבירה בדיוק עשה מטפל אחר, ואין שום חוק. כי בעצם אומרים: אישה מבוגרת, היא הסכימה. אנחנו רואים את הדינמיקה שקורה כאן – מה זאת ההסכמה הזאת, כמה אפשר באמת להתנגד בטיפול, כמה זה תלוי בבחירות שלה? אפשר להשוות את זה רק ליחסים בגילוי עריות בין אבא לילד. שם הוא בעל הידע ובעל המיומנות, אני נותנת לו את כל הקרדיט, הוא יודע, כושר השיפוט שלי איננו, ואני נותנת לו להחליט. ואני תמיד האשמה בכל מקרה.

כל המחקרים מדברים על נזק מאוד כבד שנגרם לנשים שנפגעו בידי מטפלים או מטפלות. הנזק מאוד כבד כי הרבה מאוד פעמים זה בא על פגיעה קודמת כמו שיעל אמרה. הנזק הזה בלתי הפיך, הוא מתבטא בהרבה מאוד צורות עד כדי פעולות אובדניות, אשפוזים או מחירים אחרים מאוד כבדים שמשפיעים על המשפחה.

בעניין הזה אני רוצה להגיד שהמחיר שאני שילמתי אחרי הפגיעה הוא שאף אחד לא נשאר אתי בקשר; לא אמא שלי, לא אחים ואחיות שלי וגם לא חברים קרובים שלי, חברי ילדות שגדלו אתי. בהתחלה לא האמנתי שזה קורה, אבל זה כמו מעגלים של מים: זה הולך ומתרחב. אני היום חצי שנה אחרי – לבד. עם ילדה ועם בן זוג. כשאני אומרת לכם לבד, זה לבד. אף אחד לא רוצה להתקרב אליי.

תודה. עורכת הדין ענת אסיף ממשרד המשפטים, בבקשה.

אני בשום אופן לא מתכוונת להתייחס למקרים הספציפיים האלה – מה קרה איתם בהליך הפלילי. מובן שאין לי נתונים ולא תצמח מזה שום תועלת. בצורה די יבשה אני אנסה להגיד מה יש לנו בפרק עבירות המין בחוק העונשין ואולי מחשבות ראשוניות שיש לי על הנושא הזה ממה ששמעתי עד עכשיו.

ההתייחסות הטבעית של חלק מהדוברות כאן הייתה לסעיף המיוחד שיש לגבי יחסי מין בין מטפל למטופל. זה סעיף חדש יחסית משנת 2005 שנוסף לחוק העונשין. אני חייבת להגיד שבמשרד המשפטים היו לנו הרבה לבטים לגבי הסעיף הזה, בין היתר בגלל דברים שאני שומעת עכשיו. היה קושי לשים את האצבע על מה שרצו להשיג בתיקון הספציפי הזה וראו הכרח לנסח סעיף עבירה פלילי שיעמוד בסטנדרטים של תקינות ובהירות. היו הרבה דיונים בוועדת חוקה, ובסופו של דבר הסעיף הזה בא לדבר לא על הסיטואציות שאתן מדברות עליהן כאן. הסיטואציות שאתן מדברות עליהן כאן נשמעות לי – באינסטינקט משפטי שלי, לא בדקתי ולא דיברתי עם חוקרים במשטרה או עם המתלוננות עצמן – עבירות שהן בגדר העבירות הכי קלאסיות שיש בחוק העונשין: בעילה שלא בהסכמה חופשית, הסכמה שהושגה תוך מרמה לגבי מהות המעשה או - - -. זה במרכז העבירה של האינוס. כמובן, תמיד יש פער ומאוד קשה לעבור מרמת המילים הכלליות והיפות של העבירות האלה לרמת המעשה. אבל לתפיסתי, לפחות הדוגמות שהובאו כאן נשמעות הרבה יותר בגדר אינוס מאשר בתוך העבירה המיוחדת הזאת של יחסי מין בין מטפל למטופל.

אחד הטריגרים לסעיף הזה היה המקרה של פלאח, רק שהמקרה של פלאח נחשב בסופו של דבר לאינוס. לא היה צריך את הסעיף הזה. אולי היה תהליך, אולי היה קשה, אבל בסופו של דבר התוצאה נראית יותר מוצדקת. הסעיף המיוחד הזה מדבר יותר על סיטואציות שהייתה כאילו איזו התאהבות ומערכת היחסים, ושהמטופלת עצמה לא התלוננה; מי שהתלונן במקרים האלה זה למשל ההורים של הבחורה או פתאום אחרי הרבה שנים מכל מיני סיבות אחרות זה מתעורר. זה נשמע לי קצת אחר.

האם היו לכם תיקים שניהלתם בעבירות דומות מסוג המטפלים האלה?

אין לי בכלל נתונים על פרקליטות. באתי היום מייעוץ וחקיקה עם הסעיפים של החוק. אפשר לבדוק את זה, אני יכולה לעשות משאל בפרקליטויות. אני מניחה שהם יודעים טוב יותר ממני- -

יש כאן שאלה עובדתית שתכתיב בסופו של דבר כי אנחנו צריכים להסיק מסקנות מהדבר הזה. הנתונים שנמסרים לנו הם שיש ריבוי של תלונות ופניות. האינסטינקט שלך, שהיה גם האינסטינקט שלי, הוא שמדובר בעבירות על פי החוק הקיים, ושעל בסיסן ניתן לקיים נגדם חקירות וגם להעמיד לדין במקרים המתאימים. השאלה היא האם זה מתבצע; אם לא, יש פער באכיפה. אני לא רואה איך אנחנו משלימים, אולי אנחנו נקיים עוד דיון על בסיס נתונים גם מפרקליטות המדינה.

אני מציעה לבדוק את זה לפני שמקבלים החלטות בעניין- - -

כשאת מדברת על הסכמה אם הייתי נאנסת ברחוב, אז אף אחד לא היה שואל אם זה בהסכמה או לא בהסכמה. הסכמה ביחסים בין מטפל למטופל זאת נקודה שחסרה.

אני חושב שזה כן מוגדר.

אבל זאת הנקודה.

האם את מסכימה עקרונית שבמערכת היחסים מן הסוג הזה יש יחסי תלות שהופכת אינטראקציה מינית לאינטראקציה אסורה?

מבחינת החוק הפלילי?

מבחינת הקודקס הפלילי במערכת יחסים - -

לא ככה כתוב בחוק.

אז אם כך יידרש תיקון חקיקתי.

אני לא יודעת.

גם אם הדיון הזה לא יסתיים היום תהיה מסקנה – או שהחוק נותן מענה או שהחוק לא נותן מענה. אם הוא לא נותן מענה צריך לתקן את החוק.

אני עוד לא הסקתי מסקנות.

בחוק למניעת הטרדה מינית, לפחות ממה שאני יודעת, יש סעיף מיוחד שנוגע לעניין של יחסי תלות או מרות. שם יש פירוט של בעלי הסמכות והתלות: רופא-מטופל, פסיכולוג-מטופל, תלמיד-מורה ומעביד-עובד. לא מתייחסים לרפואה אלטרנטיבית.

תודה על ההערה הזאת. הערה נכונה. גם נוסחה קטגוריה של סטודנט ומרצה. פרופ' אבשלום מזרחי, מנהל אקדמי. בבקשה.

שלום. אני נשיא עמותת העל שמאגדת בתוכה את כל האיגודים המקצועיים בלשכה למקצועות בריאות משלימים. אני לא פעיל, כמו חבריי שעובדים מתחתיי. אני גם המנהל האקדמי של מכללת רידמן לרפואה משלימה, הגדולה במכללות – 4,000 סטודנטים, למעלה מ-10 מגמות של 3, 4, ו-5 שנים.

כל מה שנאמר פה הן זוועות שבשני המקומות, גם באיגוד וגם במכללה, נלחמים בהן גם בהוראה וגם בתחום המקצועי. אצלנו כל התלמידים לומדים אתיקה מקצועית ומשננים את זה כל שנה בכל קליניקה ובכל מועד. אני נמצא פה 15 שנים, ואני יכול להעיד ש-5 סטודנטים שראינו שיש להם נטייה לעשות זוועות כמו שסיפרו עליהן פה סולקו מהמוסד. תלמידים לומדים אתיקה של יחסי מטפל-מטופל בצורה רצינית ומעמיקה. הדברים לא נעשים בצורה חובבנית, אלא בצורה רצינית ומעמיקה. מי שלא טוב – הולך הביתה.

ברפואה ההוליסטית על כל סוגיה החשיפה של המטופל למטפל או למרפא היא בדרך-כלל בעוצמה הרבה יותר גדולה מאשר החשיפה לרופא או אפילו לפסיכולוג. הקשר, ולאו דווקא מגע, עם הומאופט או נטורופט – שלא לדבר על מעסה – עמוק יותר. אנחנו ערים לנקודה הזאת וגם אותה מקפידים ללמד את האנשים. עינם של אלה שמכשירים אנשים שיעסקו ברפואה ההוליסטית לגישותיה השונות ערים לבעיה הזאת ומקפידים על האתיקה. אני בטוח שזה קיים גם במכללות גדולות אחרות. אנחנו מאמצים תקנות מהארץ ומחו"ל כדי שאנשים שלנו יביאו באמת בריאות ולא טראומות כמו ששמענו פה.

אולי תוכל להתייחס לשתי נקודות. אמרת שאתה יושב ראש איגוד העל – מי האיגודים שנכללים; נקודה שנייה, האם יש לכם אמצעי אכיפה או הליכים משמעתיים שאתם נוקטים?

האתיקה נלמדת במכללה שאני עומד בראשה וגם במכללות אחרות- -

אני לא שואל אם אתם מרצים, אלא האם יש הליכים אתיים למי שחורג- -

אם אנחנו מגלים שלסטודנט שלומד אצלנו יש נטיות כאלה אנחנו אומרים לו ללכת הביתה גם אם הציונים שלו במקצועות אחרים הם 90-100. הפן הזה מאוד חשוב לנו; אנחנו ערים לו, יודעים אותו ונזהרים ממנו כמו מאש.

האיגודים המקצועיים כל אחד בפני עצמו וגם איגוד העל בנו תקנות אתיקה. אתם קיבלתם כאן רק חלק. הדברים האלה לא נעשו רק על ידם. מה שאתם רואים פה נעשה על-ידי עורכת דין - -

יש לכם רישיון שאתם יכולים לשלול כסנקציה נגד מטפל שעבר עבירות מהסוג הזה?

אין לנו שום רישיון. אנחנו מלמדים ומטיפים לאנשים שלנו - -

מלמדים ומטיפים זה מאוד יפה כלפי עבריינים. יש לכם- -

מי יכול לשלול?

אין רישיון.

זה לא מוסדר.

יש אפשרות לפרסם ברבים, למשל באתר של האיגוד שלכם, שמות של מטפלים שהורשעו כדי שהציבור יידע להיזהר מהם?

מי שהורשע בדין, אפשר לפרסם את שמו- -

אם אתם מפרסמים- - -

אני אסביר הכול, אני מכיר את הנושא הזה היטב.

זאת שאלה מאוד פשוטה: האם אתם מפרסמים את פרטיהם של אנשים שעברו עבירות מין?

אני אסביר לך עד הסוף. נמצא פה גם יושב ראש ועדת האתיקה שיכול להסביר בהרחבה.

אדם לא מתלונן במשטרה אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. אם הוא מתלונן אצלנו אנחנו לא גוף שיכול להתלונן הלאה. אנחנו יכולים להוציא מהאיגודים המקצועיים אנשים שהורשעו בדין. אין לנו בית-משפט.

השאלה הייתה אחרת, אם הבנתי אותה נכון. אם כבר אנשים הורשעו הפתרון הוא לא להוציא אותם מהשורה, אלא שגם הציבור שנכנס לאתר שלכם יידע שאלה אנשים שהורשעו כדי לא לגשת אליהם.

נדאג שאנשים שהורשעו ייכנסו לאתר.

רוב האנשים לא מורשעים, זאת הבעיה.

אם אדם לא מגיע למשפט, אנחנו לא יכולים לשפוט אותו- -

אנחנו לא בהליך של משפט שדה, אנחנו פה כדי להבין.

אנחנו מבקשים מהמחוקק להכניס גם את הדברים האלה לחוק ולסתום את הפרצה שקיימת בחוק. אנחנו מבקשים, רוצים שיהיה סדר. אנחנו לא רוצים להגיע ולשמוע צרות ואסונות כאלה ומספרים כאלה – אלה דברים מזעזעים. אנחנו איתכם. האנשים באיגודים עושים את זמנם כדי להעלות לא רק את הרמה המקצועית, אלא גם האתית. אנחנו ערים לבעיות של הקשר ביחסי מטפל-מטופל. אנחנו גם מבקשים שהחוק יאמר שבתי-מלון יכולים להעסיק רק מטפלים או מעסים שהם חברים באיגודים מקצועיים, כי כל איגוד מקצועי בודק אם האדם למד כמו שצריך לפחות. זה לא נעשה. בבתי-מלון לוקחים לספא מי שגר קרוב ומשלמים לו פחות, ובא לציון גואל. אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם כל אחד – גם עם המערכת החינוכית וגם עם המערכת המקצועית – כדי לסגור את הפרצה הזוועתית הזאת בכל דרך. אנחנו בדין ודברים עם משרד הבריאות; יש ועדה במשרד הבריאות להסדרת הנושא של העיסוק ברפואה משלימה לגישותיה. אז בבקשה, שגם המחוקק יעשה סדר בזה. אבל המתלוננות חייבות להתלונן. אם הן לא תתלוננה אנחנו לא יכולים לעשות כלום.

תודה רבה. טל זיו, יושב ראש איגוד מקצועות העיסוי בישראל.

בוקר טוב. חשוב שנהיה פה ונביע את העמדה של מקצוע שיש בו לא מעט תלונות. הרבה תלונות בכלל לא מגיעות למרכזי הסיוע. אני יושב ראש האיגוד במשך 5 שנים, ואני עומד מאחורי תקנון האתיקה של האגודה. במשך השנים נתקלתי בהרבה מאוד סיפורים, שאלות ובעיות - -

רק אם תוכל בפתח דבריך להזכיר כמה אנשים חברים באיגוד – וולונטרי, לא וולונטרי – כדי שיהיה לנו רקע עליכם.

האיגוד הזה הוקם ב-91'-92' אחרי ועדת אילון שדנה בנושא של רפואה אלטרנטיבית שפרופ' אבשלום מזרחי היה חבר בה בזמנו. במשך השנים אנחנו פועלים גם בנושא קביעת סטנדרטים להכשרה, אתיקה ופיקוח על בתי-ספר – למי מותר ולמי אסור בתחומים האלה.

לצערי, מכיוון שאין חוק שייתן כללים לעיסוק, וקיימת פרצה שהולכת לכל כיוון, מטפלים לא רואים כיום באגודות מקצועיות בית שייתן להם גב משפטי לצורך העניין. לכן מספר החברים באגודות מקצועיות הוא קטן יחסית. בשיאנו היינו 380 חברים. היום יש 250 חברים באמצע השנה. אנחנו עוסקים בזה בהתנדבות, וכל מי שפעיל בוועדות השונות של האגודה גם הוא עוסק בזה בהתנדבות- -

זאת עמותה רשומה?

זאת עמותה רשומה מ-92' עם אסיפה כללית וכל מה שקשור לחוק העמותות. אני מכיר את שני המקרים המזעזעים ששמענו היום ואפילו שוחחתי ארוכות עם אחת המתלוננות. העניין הוא מאוד פשוט: עם כל הרצון שלנו לעזור, ובמסגרת היכולות שלנו יש לנו יכולת לעשות דברים, ופה אנחנו נעצרים לחלוטין; אנחנו לא גוף שופט ולא מבצע של עניינים פליליים. עד שאין תלונה במשטרה – עד כמה שזה נשמע קשה – אין לנו שום כלי, למעט אם הוא הורשע להרחיק אותו מחברות באגודה. זה הכלי היחיד שיש לי כיושב ראש. ועדת המשמעת של האגודה לא דנה עד היום באף תיק כי אין לנו על מה; אנשים לא מתלוננים, לא פונים- -

אבל אמרת שכן.

לא פונים אלינו כאגודה, למעט פנייה אחת בשנה או בשלוש שנים. לא יודעים שהאגודה קיימת בכלל.

אבל במקרים המועטים שפנו, האם היה מקרה שנקטתם הליכי משמעת או ענישה?

מה השיניים של ועדת משמעת?

אין לנו שיניים, למעט להרחיק את החבר מהאגודה רק אחרי הרשעה בדין וגם רק אם הוא חבר באגודה.

היה מקרה אחד שהועלה כאן וטופל בוועדת האתיקה, כולל פנייה של יועץ משפטי שלנו לאדם שנגדו הופנתה התלונה. דקה אחרי זה הוא ביטל את חברותו באגודה ונשרו לנו שינינו.

הוא ביטל את חברותו.

הוא ביטל דקה אחרי שהוא קיבל את המכתב בתחילתו של תהליך. לא נעשה תהליך.

התשובה ברורה. קיבלתי תשובה.

היום אני עומד לשמש עד מומחה פעם רביעית בתיק בבית-משפט בתביעה נגד מטפלים גברים, לא נשים. בשניים משלושת המקרים הקודמים המטפל יצא זכאי; במקרה אחר הוא הורשע. מטריד אותי שבתפקידי אני צריך ללכת להעיד על תקנות אתיקה שהייתי רוצה שיהיו נחלת הכלל, לא רק באגודה שלי, אלא בכל מי שעוסק בתחום הזה. יש מטפלים עם אתיקה אישית ובני אדם יוצאים מן הכלל. אני הרגשתי קצת לא בנוח מטיפה "עליהום"- -

הדגשנו שמדובר בתופעה לא נורמטיבית.

אנחנו יוצאים מזה נגד זה. נקודה. גם בתקנון מופיע שמגע בין מטפל למטופל הוא אסור. יש גם הגדרה באלו איברים מותר לגעת ובאלו אסור. יש תקנון שישבו עליו במשך תקופה ארוכה, הוא אושר, והוא התקנון שמייצג אותנו היום.

הוא מופץ בקרב מטפלים אלטרנטיביים?

בימים אלה אנחנו מפיצים תקנון מסודר של האסיפה האחרונה שכולל גם את הנספח המתוקן.

מעיון קצר, ואני ממש לא מתיימר, אבל הדברים צריכים להיות ברורים: כאשר אומרים "להימנע באופן מוחלט מכל חריגה שעלולה להתפרש אצל המטופל או המטפל כבעלת סממנים מיניים". למה "עלולה להתפרש"? "מכל חריגה בעלת סממנים מיניים". סיימתם את העניין בצורה חדה. למה להשאיר את זה כעניין סובייקטיבי שעליו אפשר אחר-כך לקיים ויכוח?

אם תסתכל, ברשותך, באמנה של הקוד האתי, תראה באותו תחום הרחבה שאני לא יכול להגיד שהיא מסירה את כל הקווים או מבהירה אותם, אבל היא הרבה יותר מרחיבה. קוד אתי הוא יותר מתומצת, ואמנה קצת יותר מרחיבה.

כל התקנות מופיעות באתר האינטרנט.

לאחר שמטפל למד והוכשר אופי התנהגותו הוא כבר לא עניינו של מישהו, כל אחד עושה בביתו כפי שהוא מבין. הוא רק צריך לעשות את זה כפוף לקוד התנהגות לחוקי מדינה. כך שהסיפורים ששמענו כאן, לצערי, נוגעים לאופיו של אותו אדם ולהתנהגותו. אני כמורה לא מחנך לכך, אלא מלמד שיעורים ספציפיים על אתיקה. תוך כדי לימוד העיסוי כל המצבים של יחסי מין, מה יכול לקרות, באיזה מצב, איך להתנהג, איך מטפלת צריכה להתנהג, קודים לתלמידה הם קצת שונים מקודים לתלמיד – מה היא צריכה לעשות, איך היא צריכה לנהוג. כך שהקודים האלה קיימים ונלמדים במרב בתי-הספר. צריך לציין שהאיגוד נותן הכרה לבתי-ספר שונים בהתאם לתוכניות הלימוד, ובתי-הספר מתחייבים ללמד את הקודים האתיים האלה, כמו גם סטנדרטים לימודיים. אנחנו גם בודקים את רמת ההכשרה של מטפלים, נותנים להם דרגים באגודה. אבל על סמך זה הם יכולים לטפל במקום כזה או אחר או ללמד במקום כזה או אחר. יש לנו תקנון והתעסקות מאוד מוגדרת מתוך ראייה קדימה איך אנחנו משתלבים בחוק ומסייעים לחוק הפלילי, ואיפה הגבול שאנחנו צריכים להגיע אליו. הגבול הזה היום מביא אותנו למקום מאוד לא נוח; אנחנו מזדהים מאוד עם המקרים האלה, אבל אין לנו שיניים. זה גם לא המקום שלנו עם השיניים האלה.

תודה רבה. צפריר פזי, יושב ראש ועדת האתיקה של ארגון הגג במקצועות האלטרנטיביים.

אולי תאמר קודם אלו ארגונים נכללים?

יש רשימה מלאה של הארגונים ששותפים. אני יכול להקריא אותם.

בסדר גמור. אנחנו רוצים לדעת על מה אנחנו מדברים.

בשמחה.

לפני כן התחלתי את דרכי כיושב ראש, ואני עדיין יושב ראש ועדת האתיקה של איגוד מקצועות העיסוי.

אגודה ישראלית לריפוי סיני מסורתי, האגודה הישראלית לנטורופאתיה ולתזונה טבעית, העמותה למדריכים מוסמכים בשיטת פלדנקרייז, ארגון המורים לטכניקות אלכסנדר בישראל, האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית, איגוד הרפלקסולוגים הישראלי, איגוד מקצועות העיסוי בישראל, עמותת מדריכי אינטרגציה מבנית ואגודת המוסמכים בשיטת פאולה. אני מקווה שלא פספסתי אף אחד, ואם כן, שיסלחו לי.

גם שיאצו.

קודם כול, התחום פרוץ – נקודה. צריך לשים את הדברים על השולחן ולהבהיר אותם בצורה מוחלטת. האיגודים בכלל ואיגוד מקצועות העיסוי בישראל בתחום הזה פועל במטרה לסגור את הפרצות, אבל ברור לנו שזה יהיה בלתי אפשרי לסגור את הפרצות לחלוטין. כי מרגע שהוכשר המטפל, והמטפל והמטופלת נמצאים בין 4 קירות לבדם אין לנו שליטה על כך. מדובר על נורמות אישיות שאנחנו מנסים להעמיק אותם, כמו שאמרו פרופ' מזרחי וידידי טל. אנחנו מנסים להעמיק את ההוראה וההסמכה לבתי הספר.

אנחנו גם חייבים לעשות את ההפרדה בין אתיקה לבין חוק: אפשר לעבור על אתיקה ועדיין לא לעבור על החוק; אי אפשר לעבור על החוק ולא לעבור על האתיקה. הקו הזה הוא הקו שבו אנחנו כוועדת האתיקה ואחר-כך כוועדת משמעת יכולים לטפל, אבל ברגע שנעשתה עבירה על החוק אסור לנו לטפל. מי שצריך לטפל בעבירה על החוק זאת המשטרה והגופים האוכפים.

אני מכיר את שני הסיפורים, והם קשים ביותר, בוודאי ברמה האישית. אחת המגמות שלנו היא לעקור את התופעה או להקטין אותה. קשה מאוד להקטין אותה. גם הטרדה מינית במקומות עבודה מנסים לעקור, אבל זה קשה אף על פי שיש חוק ויש ענישה.

אני מברך על הדיון הזה כי הוא מעלה את הדברים ומציף אותם, וזה צריך להגיע לכלל הציבור. הכרת האתיקה צריכה להגיע לכלל הציבור. זאת גם ההזדמנות לפנות למרכז הסיוע לנפגעות אונס ולהגיד שאנחנו חייבים לחזק ולאמץ קשרי עבודה מחוברים בין האיגודים לביניהם. זה יכול אך ורק לתרום. כולנו צריכים להתגייס להקטין עד כמה שאפשר את התופעה.

אני רוצה להציע הצעה. אנחנו מעבירות סדנאות ל- - - ואחת הדרכים היא באמת להגיע ולדבר על הנושא הזה. אני כבר מציעה לכם להכניס אותנו גם למקומות שלכם.

אנחנו גם - - - במגמה חיובית לחלוטין.

אני רוצה לסכם סיכום ביניים כי הדיון לא מוצה ולא יכול להתמצות. מי שנרשם היום ולא דיבר ידבר בדיון ההמשך שייקבע.

יש שני פערים שאותם אנחנו חייבים להשלים: קודם כול, פער לעניין הנורמה העונשית לגבי עבירות המין השונות. במהלך הדיון כתבה לי עורכת הדין אסיף שבחוק למניעת הטרדה מינית יש סעיף שקובע שהתייחסויות מיניות למטופל בטיפול נפשי או רפואי זאת הטרדה מינית גם בלי שהמטופלת הראתה שאינה מעוניינת. לעניין החוק הזה מטפל נפשי לא מצומצם כמו בחוק העונשין. לכן כאן הפרשנות צריכה להיות יותר רחבה. יחד עם זאת בהנחה שזה נכון זה גם משליך על חוק העונשין שאלה עבירות יותר חמורות.

לכן הדבר הראשון שאני מבקש לעשות הוא שבמשרד המשפטים תתבצע בדיקה של הנורמות העונשיות של עבירות המין השונות; אלו עבירות לא מכוסות כאשר אנחנו מדברים על סוג הטיפולים האלה. אם הן לא מכוסות צריך להיות תיקון חקיקתי – או שהוא יהיה ביוזמה פרטית או ביוזמה שלכם. כמו-כן אלו עבירות מכוסות. זה הדבר הבסיסי שאנחנו רוצים לדעת- -

- - - שאנחנו מסוגלים ונעשה כבר מחר בבוקר זה לעשות בדיקה של תיקים שמתנהלים על דברים כאלה, ואפשר ללמוד מהם על חסרים אפשריים.

בסדר. אני רוצה שתי מערכות שונות: מערכת תשובה אחת היא במישור המשפטי, הנורמטיבי, התיאורטי. זה ייקח למחלקת ייעוץ וחקיקה כמה שעות של בדיקה, ואחר-כך תהיה לכם תשובה. אני מבקש שהיועצת המשפטית של הוועדה תעמוד בקשר עם משרד המשפטים בעניין זה – אלו הוראות עונשיות חלות על מערכות היחסים בכלל עבירות המין שעליהן דובר כאן, ואלו לא חלות.

זאת לא שאלה פשוטה.

אם זה היה פשוט לא הייתי מבקש.

זה לא פשוט כי סוגי המקרים הם לא אחידים.

אני מדבר על סוגי עבירות בהתחשב בסוגי מערכות. שמעת אלו איגודים מעורבים בעניין הזה, מה סוג מערכות היחסים, ואנחנו יודעים על אלו עבירות אנחנו מדברים – האם יש תחולה או אין תחולה.

השאלה השנייה נגזרת מזה, והיא צריכה לקבל מענה מהפרקליטות: האם מתנהלים תיקים מהז'אנר הזה בהקשרים האלה? הבסיס שלנו לקיום דיון יהיה הרבה יותר רציני לאחר שנקבל את המענה לדברים האלה, ונוכל גם לראות האם יש צורך בתיקון חקיקה או לא.

אני בהחלט מקבל שצריך להיות קשר בין המרכזים לבין האיגודים הוולונטריים. לפי שעה, נתייחס גם לזה, לרבות הגעה של נציגות מהמרכזים כדי שעל בסיס הידע והניסיון המקצועיים שיש להן הן תוכלנה להציג את הדברים לאנשים שעוסקים בתחומים האלה. אני מבקש לקבל עדכון בוועדה מה נעשה בהקשרים האלה.

יש גם שאלה שגם לגביה צריך לדעת באיזו מידה יש מקום להסדרה חקיקתית של מקצועות כאלה, והאם רצוי ללכת למהלך חקיקתי כזה. זאת שאלה יותר רחבה ומסובכת מהשאלה הראשונה. זה קצת מעבר למנדט הרגיל של הוועדה, אבל זה חשוב גם למשרד המשפטים, כשמדובר בכל-כך הרבה אנשים או עיסוקים שעובדים עם ציבור.

זה קשור גם למשרד הבריאות שנמצא פה.

אז אני מבקש שבישיבה הבאה נקבל גם את עמדת משרד הבריאות. גם משרד המשפטים- - -

נקודה נוספת, אני רוצה לדעת מהאיגודים מה המדיניות שלהם. נאמרו כאן דברים בראייה צופה פני עתיד, ולדעתי, אתם צריכים לגבש פרקטיקה בעניין אזהרת הציבור. זה בדרך כלל אנשים שהורשעו בדין, אבל אתם צריכים עם תפיסה וגישה מעשית ברורה איך אתם רוצים להזהיר את הציבור אם אתם רוצים שהעיסוק הזה יהיה נקי. כדי להוקיע חריגים מהסוג הזה מהלך כזה יהיה לטובתכם.

אני מבקש לקבוע ישיבה נוספת במושב הזה, מבחינתי כמה שיותר מוקדם ובה נקבל תשובות בעיקר ממשרד המשפטים וגם ממשרד הבריאות כדי להסיק מסקנות.

אני מודה לכל המשתתפים, ובעיקר לאותן נפגעות שדיברו בפנינו. זה נגע בכל אחד מאתנו, ואנחנו מעריכים מאוד את תעצומות הנפש שלכן. בלי העדויות שלכן הדיון היה אחר לגמרי. אני מודה לכן ומודה ליוזמות הדיון, לחברות הכנסת שלי יחימוביץ' ומרינה סולודקין.

הסיכום בהחלט ראוי ומקיף מאוד, ואני מודה לך על קיום הדיון. טל קרמר הודית לך על מושב שלם שהוא מסייע לכן; כיוון שאני מכירה את גדעון הרבה מאוד שנים, אני רוצה להעיד עליו כעל פמיניסט אותנטי לא רק לצורכי הוועדה. הוא מלווה את המרכז בתל-אביב כבר 10 שנים גם בסיוע משפטי חינם.

אני לא מרוצה מהדברים ששמעתי כאן מכיוון שאתם לא מבצעים מהלך מניעתי רחב. לא הייתם רוצים להתמודד עם המהלך הנורמטיבי הזה.

- - -

רק למען הצדק ההיסטורי.

מעבר להיבט המשפטי, אני לא מרוצה מהדברים ששמעתי כאן מהאיגודים המקצועיים. כיוון ש- - - עומדים למטה ומדי פעם מושיטים יד ותופסים טיפה שנופלת עליכם ולא מבצעים מהלך מניעתי רחב. זה לא נמצא בכלל בתודעה שלכם, ובמידה מסוימת זה טבעי כי לא הייתם רוצים להתמודד עם המצב הלא נורמטיבי הזה. אני מצפה מכם לפעילות הרבה יותר יסודית ומהותית בין אם דרך פרסום שמות מורשעים, כדי להרתיע מעבירות כאלה; יותר משמירה על קשר עם מרכזי סיוע – להכניס נשים מתנדבות במרכזי הסיוע לתוך תוכנית הלימודים שלכם. כי העובדה שאתה מרצה על מגע מיני אסור היא לא מספיקה כיוון שאתה לא מיומן מספיק בתחום למרות הרצון הטוב שלך שאני לא מפקפקת בו בכלל. אני גם מציעה שלישיבה הבאה תכתבו קודקס שלכם של מניעה מראש של התופעה וגם לאיתור עבריינים פוטנציאליים ולא רק להתמודד עם מה שמגיע אליכם אחרי הרשעה.

אני מודה שוב לחברת הכנסת יחימוביץ'. בהמשך לראשית דבריה, לדעתי, הקרנה שלכם לא חייבת להיות לגבי מורשעים, אלא כלפי כל אדם שחרג לפי שיטתכם מהכללים שאתם קבעתם, לרבות אם הוא נפלט בגלל זה. תבואו ותציגו בפני הוועדה את המדיניות שלדעתכם היא המדיניות שלכם בהקשר הזה. כך תסייעו גם לעיסוקים שלכם. תודה לכולם.

הישיבה ננעלה ב-12:35