הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה)(תיקון מס' 3), התשס"ז-2007
5
הוועדה לקידום מעמד האישה
5.6.2007
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 57
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, י"ט בסיון התשס"ז (5 ביוני 2007), שעה 11:00
ס ד ר ה י ו ם
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ז-2007
הכנה לקריאה שנייה ושלישית
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 15/07/2002
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 55 - הוראת שעה), התשס"ב-2002
פרוטוקול
חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר
מרינה סולודקין
שרה מרום שלו
עו"ד תמר פינקוס - הלשכה המשפטית, משרד התעשייה והמסחר
עו"ד ארין יעקוב - משרד המשפטים
אסתר נמרודי - מנהלת תחום אמהות, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שלומי מור - אחראי חקיקה בנושא דמי לידה, המוסד לביטוח לאומי
מלכה קוזלוביץ - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
עו"ד שירי לברן-לביא - המחלקה המשפטית, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
מטי גרינברג - הסתדרות עובדי המדינה
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ז-2007
הכנה לקריאה שנייה ושלישית
אני פותח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה בנושא הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ז-2007 הכנס לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת החוק הזו היא הצעת חוק ממשלתית שעברה במליאה לפני כשבועיים בקריאה הראשונה והועברה לוועדה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
היועצת המשפטית של הוועדה תציג את החוק.
היום חוק עבודת נשים, כפי שאנחנו יודעים, מעניק זכות לאישה לצאת לחופשת לידה שאורכה לאחרונה הוא 14 שבועות כאשר מזה תשע שנים, משנת 1998, החוק גם מאפשר לבן זוגה, לבעלה של אותה, לצאת לחופשת לידה חלקית במקומה. בהתאם להוראת השעה שהתקבלה בשנת 1997 ונכנסה לתוקף בשנת 1998 בעלה של האישה שזכאית לצאת לחופשת הלידה, יכול לקחת חופשת לידה חלקית במקומה. המשמעות של המלים חלקית או במקומה, בשני מובנים: באשר למילה חלקית, הכוונה היא שהגבר לא יוכל לצאת למלוא תקופת חופשת הלידה כי אם רק לתקופה של שישה שבועות מתוך כלל חופשת הלידה, ובעניין הזה חשוב להדגיש שמדובר בששת השבועות האחרונים של חופשת הלידה. הכוונה של המחוקק הייתה בין היתר לאפשר לאישה לנוח, שכן יש גם נימוקים רפואיים, עניין של משכב לידה, כך שלאישה תהיה הזדמנות טובה יותר לנסות ולהניק אם היא מעוניינת בכך. לפיכך הזכות של הגבר הייתה לגבי החצי השנה והיום זה קצת רחוק מחצי.
תיקנו את חופשת הלידה מ-12 שבועות ל-14 שבועות ובין היתר היום קבוע כבר שהאישה יכולה להחליט אם היא יוצאת נניח לחופשת הלידה קצת לפני מועד הלידה ואת יתר החופשה לאחר הלידה. בעניין הזה חילקנו לשבעה שבועות לפני ושבעה שבועות אחרי.
הוועדה דנה האם לגבי הגבר יש לעשות שינוי והוחלט לא. הוחלט שמרבית חופשת הלידה, למעלה מ-50 אחוזים, תישאר בידי האישה.
האלמנט השני אותו הזכרתי הוא שחופשת הלידה היא במקום האישה. כלומר, באותה תקופה של ששת השבועות, אם הגבר מבקש לנצל את הזכות הזאת, האישה צריכה לשוב אל עבודתה.
בנוסף לכך, הגבר נדרש לתנאים נוספים. למשל, הוא נדרש לא רק שלא לעבוד אלא הוא גם נדרש לטפל בילד, הוא נדרש למשל לתקופת הכשרה – אגב, תקופת ההכשרה זהה לתקופת ההכשרה לה נדרשת האישה – מבחינת הוותק בו הוא משלם דמי ביטוח.
הגיוני לבדוק שהוא לא חוזר לעבוד, שכן דמי הלידה הם חליף שכר של השכר אותו הוא מקבל כאשר למעשה הוא יושב בבית ומטפל בילד.
הצעת החוק שלפניכם מבקשת לעשות שני דברים: הדבר הראשון והעיקרי הוא להפוך את הוראת השעה להוראה של קבע.
נכון. כבר האריכו את זה פעמיים. למיטב זיכרוני זה היה לשלוש שנים, אחר כך האריכו את זה לשלוש שנים נוספות והנה אנחנו בתום תשע השנים מבקשים להפוך את זה – לטעמי סוף סוף – להוראה של קבע. זה הדבר העיקרי שהצעת החוק מבקשת לעשות.
בשולי הדברים הצעת החוק מבקשת גם לבטל את החובה שמוטלת על השר להתקין תקנות בהן ייקבעו נסיבות מיוחדות שהעובד יהיה זכאי לאותה חלקית גם אם אשתו לא עובדת.
היום, כפי שאמרתי, העובד זכאי לצאת לחופשה במקומה. כלומר, היא נדרשת באותה תקופה של חופשת הלידה לשוב לעבודתה, כך שלא שני בני הזוג ישבו בבית. החוק אפשר לשר לקבוע מקרים חריגים, נסיבות כלשהן שהן חריגות, שבהתקיימן גם אם האישה לא עובדת מאיזושהי סיבה, הגבר יכול לקחת את החופשה.
החובה הזאת או הזכות הזאת שהוטלה לפתח השר, מעולם לא מומשה. השר מעולם לא קבע נסיבות מיוחדות כאלה שבהתקיימן העובד יהיה זכאי לחופשה גם אם אשתו לא עובדת, וזה אגב חרף החובה להתקנת תקנות ראשונות בנושא הזה. היום למעשה מבקשת הממשלה לבטל את אותה פסקה ושלא תהיה יותר חובה כזאת.
כפי שבאמת צוין כאן, ובצדק, הממשלה הרי הגישה הצעת חוק גדולה, ממש רפורמה, בנושא של עבודת נשים. זו הצעת חוק שלא נדונה בוועדה הזאת כי אם בוועדת העבודה והרווחה.
היא כבר נמצאת שם מהקדנציה הקודמת, אבל למרות זאת, על כל הצעת חוק שצריכה להגיע לכאן, יש לי קרבות עם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה.
היה חוק בוועדת הכנסת בנושא של טיפולי פוריות ונלחמים אתי בציפורניים על כל חוק, אבל הרפורמה הגדולה תקועה שם. אגב, זה לקראת סיום?
שם נקבעו שלושה תנאים מצטברים. שבת הזוג נמצאת בחופשת לידה מכוח הזכאות לפי הסעיף, הילד נמצא עם ההורה באחזקתו, הילד נמצא בטיפול הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ויש אישור רפואי על כך שבת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.
אם כי את אותו תיקון אפשר לעשות גם בוועדת העבודה והרווחה, ואז כאשר נראה שכל הרפורמה עוברת, תעשו את זה. אני לא יודע אם הייתי עושה את זה כאן. בכחול, באיזה סעיף זה?
מדובר בסעיף 2 שמתקן את סעיף 1, פסקה (2) שבו שמבקשת למחוק את פסקה 3 של סעיף קטן (ח).
הערה נוספת שלי מתייחסת לסעיף התחילה.
אין שום בעיה אם נדע שאנחנו מחילים את החוק הזה למפרע. נהפוך הוא, עדיף שאנחנו מחילים את החוק הזה למפרע. כמובן שמצער אותי מקצועית שאנחנו נאלצים לעשות את זה למפרע ועדיף היה שהממשלה הייתה מזדרזת ועושה את זה כבר בזמן. זה תמיד מציף את השאלה מה דינו של אותו גבר שביקש לפני שבועיים ממעבידו את חופשת הלידה והמעביד על סמך עצה משפטית נכונה אמר לו שנכון לרגע זה הוא לא יכול לצאת. הממשלה פתרה את העניין הזה בכך שהיא הוסיפה סיפא וקבעה מפורשות שאותו מעביד לא יהיה חשוף לאחריות מפני שהוא לא נתן את חופשת הלידה במהלך אותו חודש. אגב, הוראה זהה לחלוטין כבר נעשתה בתיקונים הקודמים.
אם אני משמיט את סעיף 2(2) שדיברנו עליו קודם, בעצם הדבר היחיד שאני עושה הוא הפיכת הוראת השעה להוראת קבע פלוס נושא הפטור מאחריות המעביד. נכון?
אני רוצה בכל זאת להדגיש את העניין של אחריות המעביד מכיוון שהוגשה לוועדה הסתייגות מטעם שלושה חברי כנסת - חבר הכנסת ברכה, חבר הכנסת סוויד וחבר הכנסת דב חנין – אשר מבקשת למחוק את הסיפא הזאת. אני חוזרת על עמדתי שהסיפא בעניין אי אחריותו של המעביד היא חיונית כי השמטה שלה פשוט עלולה לחשוף אותו הן לתובענה אזרחית בבית הדין לעבודה, שלא לדבר על אחריות פלילית של ממש שעלולה להגיע לקנס של כמעט 135 אלף שקלים.
זה לא מדויק. הם גם לא מיוצגים בוועדה. הם יכולים היו להגיש את הצעתם בכתב וכך הם עשו. עם הגשת העניין הזה בכתב, רואים את זה כבקשה לדיון. אני לא חושבת שהם עשו את זה מתוך כוונה מהותית להטיל איזושהי אחריות על המעסיק.
אם לא הייתי שומע את ההסבר, גם יכולתי אני לומר למה שהעובדים התמימים, בגלל שהממשלה – אני לא רוצה לומר מחדל כי זו מילה גדולה – מיחדלה, יפסידו.
אני מבקשת את אדוני לעמוד בקשר עם חברי הכנסת המסתייגים, ואולי יסכימו להחליף את הסתייגותם באיזושהי הסתייגות לשם דיבור או הסתייגות אחרת להצעת החוק.
אני מבקש לתקן פרט קטן. מאחר שפרק הזמן של חופשת הלידה הוארך ל-14 שבועות ומאחר שעל פי הנוסח הקיים כבר אחרי שישה שבועות יכול גבר להחליף, יוצא שהיום גבר יכול לקבל את מלוא שמונת השבועות שנותרו. כלומר, אתה אמרת שנתנו עדיפות לאישה, אבל למעשה יוצא שאנחנו נותנים בידיה את האפשרות לבחור את כל שמונת השבועות בעוד שעד התיקון הוא יכול היה לקחת רק את ששת השבועות. היום יוצא שהוא יכול לקחת תקופה שהיא יותר ממחצית פרק הזמן.
אני עכשיו רואה את זה. שלומי מכוון לכך שכתוב כאן "עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעבידה חופשת לידה בתקופת חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים". אם זה תום ששת השבועות הראשונים, נותרו שמונה שבועות.
כאשר הגבר מקבל דמי לידה, בדרך כלל דמי הלידה גבוהים יותר מדמי הלידה שהיו משתלמים לה באותה תקופה.
לא, לא נראה שיש מקום לשנות. אני רק אומר כדי לסבר את האוזן שאנחנו מדברים על 200 תביעות שמוגשות מדי שנה. 20 אחוזים נדחות, כך שמדובר ב-160 מקרים. נתון מעניין הוא שבעוד שהשכר הממוצע לאישה ליום הוא 200 שקלים בתביעות שמוגשות לנו לדמי לידה, כאשר מדובר בתביעות לגברים מדובר ב-444 שקלים. זאת אומרת, חלק מהאוכלוסייה, כפי שהוא זכאי, מנצל את הזכות הזאת על מנת להיות זכאי לדמי לידה גבוהים יותר, שזו אחת המטרות.
מאחר שהחישוב של דמי הלידה מבוסס על השכר, הרי כאשר מדובר בדמי לידה לגבר מדובר על השכר של הגבר.
מהנתונים שלנו יוצא שהסכום הוא כפול. בעוד שהשכר הממוצע לאישה ליום הוא 200 שקלים, הרי שלגבר הוא 444 שקלים.
אנחנו עוברים להצבעה. אני מציע שנצביע קודם על מחיקת סעיף 2(2), דהיינו, אם אתם רוצים להעביר אותו, תעשו את זה במסגרת הרפורמה בוועדת העבודה והרווחה ואז זה יהיה יותר טבעי.
ה צ ב ע ה
אושר מחיקת סעיף 2(2)
אני רוצה שנצביע על ההסתייגות כי אני חושב שההסתייגות, מהטעמים שפירטה היועצת המשפטים, צריך לדחות אותה ואז כמובן יוכלו חברי הכנסת להעלות את ההסתייגות כהסתייגות במליאה.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
ה צ ב ע ה
ההסתייגות נדחתה
היא תועלה במליאה במידה ולא תגיעי להבנה עם המסתייגים.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשס"ז-1007
1. תיקון שם החוק
בחוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) (הוראת שעה) התשנ"ז-1997 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, המלים "(הוראת שעה)" – יימחקו.
2. תיקון סעיף 1
בסעיף 1 לחוק העיקרי –
בכותרת השוליים, המלים "הוראת שעה" – יימחקו.
3. תיקון סעיף 2
בסעיף 2 לחוק העיקרי, בכותרת השוליים, המלים "והוראת שעה" – יימחקו.
4. ביטול סעיף 4
סעיף 4 לחוק העיקרי – בטל
5. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י"ג באייר התשס"ז (1 במאי 2007) (בסעיף זה – יום התחילה). ואולם לא ישא מעביד באחריות לפי כל דין בשל כך שלא נתן לעובדו חופשת לידה לפי הוראות סעיף 6(ה) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, בתקופה שמיום התחילה של יום פרסומו של חוק זה.
אנחנו מצביעים על החוק כפי שהוא, עם השמטת סעיף 2(2) ולאחר שדחינו את ההסתייגות.
ה צ ב ע ה
פה אחד החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית
אני מבקש מהיועצת המשפטית לעשות מאמץ - מאחר שהשארנו על כנו את הפטור למעביד. אמנם זו אוכלוסיה מאוד מצומצמת שיכולה "לסבול" – להניח את זה בהקדם, כך שהדלתא של המועדים בהם החוק לא יחול תהיה הכי קטנה.
תודה רבה. אני מודה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 11:20