פרוטוקולים/עבודה/5632



11
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
15.07.2002



פרוטוקולים/עבודה/5632
ירושלים, כ"ז באב, תשס"ב
5 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 564
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
מיום שני, ו' באב התשס"ב ( 15 ביולי 2002 ), שעה: 9:00

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 55)(עבודה מועדפת באבטחה)
(הוראת שעה), התשס"ב-2002, ח"כ זבולון אורלב ואחרים, מס'-3152
הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: חיים כץ - מ"מ היו"ר
איתן כבל
יהודה גלעד
זבולון אורלב

אהוד בן דרור - משרד האוצר
אברהם צדקה - מנהל אגף ביטחון, משרד החינוך
קרן אסולין - משרד העבודה והרווחה
עו"ד איילת זלדין - משרד העבודה והרווחה
אלי פז - סמנכ"ל וחבר ועדת פוגל, משרד העבודה והרווחה
פקד איתי דותן - קצין מדור ביטחון, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ ישראל סינגר - ראש מדור ביטחון, המשרד לביטחון פנים
עו"ד שי סומך - הלשכה המשפטית, משרד המשפטים
עו"ד רועי קרת - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
אבי צרפתי - אגף מילואים ואבטלה, המוסד לביטוח לאומי
אתי בנימין - ארגון המורים הארצי
דן ירדן - התאחדות המלונות
יצחק אלימלך - איגוד לשכות המסחר
אדית הנדל - איגוד לשכות המסחר
יוסי מנור - איגוד לשכות המסחר
אריק ערד - עמותת הקניונים, איגוד לשכות המסחר
איריס פנסו - הריבוע הכחול, איגוד לשכות המסחר
משה רוזנבלום - יו"ר עמותת הקבלנים, איגוד לשכות המסחר
דוד שגיא - עמותת הקניונים, איגוד לשכות המסחר

יהודית וסרמן

שירלי אברמי

אושרה עצידה











הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 55) (עבודה מועדפת באבטחה)
(הוראת שעה), התשס"ב-2002, ח"כ זבולון אורלב ואחרים, מס'-3152
הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.

רבותיי, אנחנו עוסקים בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 55)(עבודה מועדפת באבטחה). אנחנו יודעים שבכל שעה נתונה שבה פועלים מוסדות החינוך חסרים מאבטחים וחסרים גם מאבטחים טובים. בדיונים רבים שקיימנו התברר שגם משרד החינוך, גם המשרד לביטחון פנים וגם משרד העבודה והרווחה תומכים ברעיון שלעת כזו, זו הוראה שעה והדגש פה על הוראת שעה, אנחנו מוסיפים את מאבטחי מוסדות החינוך עד שירווח הזמן. כך נוכל לקבל מאבטחים טובים יותר וגם תהיה הסתברות שיחסרו פחות מאבטחים.

אני הייתי מבקש היום לא לבזבז את הזמן על הרציונל, אני חושב שדיברנו בו מספיק, אלא להתרכז בחוק עצמו. ראיתי שיש כאן פנייה של איגוד לשכות המסחר להוסיף גם את מוסד ציבורי או בית עסק המחויב. אני מתנגד לזה התנגדות נחרצת. כל הרעיון שלנו הוא בגלל שהמקומות הפרטיים ייצרו תחרות עם בתי הספר וזאת כל הבעיה. המוסדות הפרטיים לא מוגבלים במחירים של מכרזים ואם חסר להם מאבטח אז הם משלמים לו עוד כסף. כל העניין כאן הוא לתת פה במפורש עדיפות לילדים, אשכרה בעיניים. אנחנו רוצים להעדיף שהמאבטחים הטובים ביותר שהחברה הישראלית יכולה להניב במגזר האזרחי, ילכו למוסדות החינוך. זו חובתנו המוסרית כלפי ילדים חסרי ישע. מבוגרים ידעו להסתדר בינם לבין עצמם. מעבר לכך, מבוגר שחושב שהאבטחה בקניון לא טובה שלא ילך לקניון. ילד נשלח מכוח חוק לבית הספר. אתה שולח את הילד, כופה עליו לבוא לבית הספר. בהיות הילד חסר ישע וגם היות והחוק מחייב אותו ללכת למוסדות החינוך יש חובה להתייחס למוסדות החינוך.

חיים, סעיפים 5-1 הם מוסדות חינוך תחת שמות שונים. יושב ראש הקבוע ביקש שנכניס גם את סעיף 6 ומדובר על מוסד ציבור שאינו מוסד חינוך שקבע השר, כדי שלא תישמע טענה של נושא חדש. אני מבקש את זה להכניס להסתייגות. אני לא רוצה בגלל זה להפיל את החוק. אני אתמוך גם בהסתייגות הזו במליאה, אבל לא הייתי רוצה להפיל את כל החוק בגללה. החוק צריך להיות רק על מוסדות חינוך. דוד יגיש את ההסתייגות הזו, אני גם דיברתי אותו על הדבר הזה.

סעיפים מ-1 עד 5 צריכים לכלול את כל מוסדות החינוך לכל סוגיהם, כולל בתי הספר המקצועיים של משרד העבודה והרווחה. יש 13 אלף תלמידים במשרד העבודה והרווחה שבגלל תאונה פוליטית חלקם במשרד החינוך וחלקם במשרד העבודה והרווחה. הגיע הזמן לדון גם בחלוקות האלה ושתי הוועדות במשותף דנות בהן. אני מציע להוסיף אותם. אם ההגדרות מ-1 עד 5 לא כוללות אז אני מציע להוסיף גם בתי ספר מקצועיים כהגדרתו לחוק החניכים התשי"ג-1953, ואת סעיף 6 לעשות הסתייגות, ובזה לסיים את החוק.

אם לא נסיים את החוק להכנה לקריאה שנייה ושלישית היום לא נספיק להביא אותו למליאה, ואם לא נספיק להביא אותו למליאה פירושו של דבר שאין לנו חוק לפתיחת שנת הלימודים. אנחנו מבקשים היום לגמור עם החוק הזה.

נציג משרד האוצר, בבקשה.

הממשלה דנה בהצעת החוק והיא גם הקימה צוות בין משרדי שדן בהצעת החוק. הוא ניסה לראות איך לתחום את הצעת החוק כדי לצמצם את העלות התקציבית שלה. הצוות הציע שהמאבטחים יוכלו להיות רק מאבטחים בעלי עבר קרבי.

מה זה עבר קרבי?

אני לא נכנס להגדרה, אבל מי ששירת שירות קרבי בצה"ל.

אני לא יודע מה זה, תגיד לי מה זה עבר קרבי. אנחנו עכשיו בשלב של קריאה שנייה ושלישית ואנחנו עוסקים בהגדרות. הדיונים הסימפוזיוניים הסתיימו. האם יש לך הגדרה מה זה חייל קרבי או מה זה רובאי 4 או טנקיסט 8?

אני יודע מה ההגדרה שלי לעבר קרבי, אבל אני לא חושב שזו הגדרה משפטית. אני אומר את הדברים כי אחרת החוק לא משנה הרבה באיכות המאבטחים שיבואו למוסדות החינוך.

מהות הצעת החוק פה היא למעשה עקיפת תקציב של משרד החינוך, של המשרד לביטחון פנים, של המשטרה. לא סתם הם תומכים בהצעת החוק. הצעת החוק מעבירה את התקציב של אבטחה למוסד לביטוח לאומי. תקציב המוסד לביטוח לאומי יש לו השלכה ישירה על תקציב המדינה ובסופו של דבר זה מתגלגל לתקציב המדינה. בישיבה הקודמת טענתי שיש השלכות רוחב מידיות וחבר הכנסת אורלב אמר מה פתאום? אבל מייד נכנסו גם מעונות היום שאין בהם היום מאבטח, למיטב ידיעתי. מעון יום מחויב להקים גדר, מעון יום מחויב לשים שער חשמלי בחלק מהמקרים. למיטב הבנתי, במעון יום אין מאבטח. אפשר היה לראות גם ההצעות שרצו כאן. שוב אני חוזר, להצעת החוק תהיינה עלויות תקציביות משמעותיות.

כמה?

קשה לי להגיד כמה כי קשה לי לומר כמה מאבטחים יהיו בכל מוסד וכמה מוסדות יתווספו עכשיו.

אם יבואו אלף מאבטחים זה 7.5 מיליון שקל.

הצוות גם המליץ שהוראת השעה תהיה רק ל-2003. הצעת החוק מאפשרת להאריך את זה לשנה נוספת. כאן ההוראה היא לשנה, אבל השר רשאי להאריך את תקופת החוק לתקופה של שנה נוספת. כאן מדובר בשר, לא מדובר בממשלה. דבר נוסף, המאבטחים יחויבו לעבוד עשרה חודשים במשך כל שנת הלימודים כדי להכיר יותר טוב את המוסד ואת הילדים ולא תקופה של ששה חודשים.

אני רוצה לנסות לשכנע את הוועדה שהקביעה של האבטחה כמקצוע מועדף לא תצומצם אך רק למוסדות החינוך. הנימוקים של חבר הכנסת זבולון אורלב הם ממש תמוהים. ראשית, איפה נמצאים הילדים היום? הם נמצאים היום במקומות אחרים. החוק במדינת ישראל ברשיונות העסק מחייב היום שורה של עסקים לקיים אבטחה 24 שעות ביממה. חבר הכנסת זבולון, אתה דיברת על זה שהממשלה מוגבלת לשלם במכרזים. לממשלה יש אמצעים ויש לה סדרי עדיפויות. אם היא צריכה מאבטחים אז היא יכולה לשנות את כללי המכרזים. העסקים הפרטיים אין להם את יכולת הדפסת הכסף. אומנם, הם פטורים מחובת המכרזים, אבל אין להם את היכולת לשלם את התשלומים האלה.

החובה הזו של קיום האבטחה היא חובה לאומית, אי אפשר לקבל בלי זה רשיון עסק. ולכן אני מבקש לא להגביל את זה אך ורק למוסדות חינוך, אלא לפתוח את זה באותם עסקים שהם מחויבים על פי החוק לקיים את האבטחה הזו.

זה נושא חדש.

ראשית, אני מברך על החוק. אני חושב שהבאה לידי כך שהחייל יוכל לקבל את המענק היא מצווה של כל היושבים פה סביב השולחן הזה. אבל, אי אפשר להגביל את זה רק לבתי הספר. אנחנו רואים את הילדים לא מסתובבים רק בבתי הספר. הקניונים משמשים כמתנ"ס. ילדים הולכים לעשות קניות בסופרמרקט שנמצא בקניון או מחוץ לקניון. שש השעות שבהן נמצא הילד בבית הספר לא שונות משש השעות שלו שהן לאחר שעות הלימודים.

אותה חברה שמירה ששומרת בקניון אצלי מאבטחת את בית הספר של ילדיי. איך נוכל לעקוב שהשומר נמצא ארבע שעות פה ושלוש שעות שם? צריכים להבין שאנחנו חיים במדינת ישראל ואותה חברה שמירה שומרת גם פה וגם שם. לצערי, אנחנו משלמים את שכר המינימום לשומרים האלה. אנחנו התבקשנו היום על ידי משטרת ישראל בצו הרחבה לשים על כל שומר שומר נוסף שישמור על השומר. אנחנו עושים את זה כי אנחנו חושבים שייתכן ומשטרת ישראל צודקת בדרישות שלה והיא רואה דברים שאנחנו לא רואים. אני יכול לומר כי משטרת ישראל צריכה לשמור על ביטחון האנשים. אבל , אנחנו מבינים את המצוקה של משטרת ישראל.

כאשר פתחתי את הקניון לפני קרוב לשנתיים הוצאתי 180 אלף עבור אבטחה. היום אני מוציא 320 אלף שקל רק על אבטחה של האנשים שבאים לבקר בקניון. 50% מהמבקרים בקניון הם בני הנוער. אני מזמין כל אחד מהיושבים פה לראות כמה בני נוער מסתובבים בקניונים. אני רוצה להגיע למצב שבו אני אוכל להוסיף שומרים. אני חושב שהדרך הנכונה לעשות את זה היא אם אני אצליח לתת להם את מענק השחרור שמגיע להם ואם אפשר יהיה לתגמל אותם.

אנחנו בהחלט רוצים להוסיף את בתי הספר המקצועיים לפי חוק החניכות. אני נתתי הגדרה.

כן, יש לנו הגדרה. מדובר על בתי ספר מקצועיים כהגדרתם בסעיף 1 לחוק החניכות.

אנחנו אכן עומדים על סעיף 3, אבטחה במעונות יום.

אנחנו לא מבקשים לאבטח את הקניון. אנחנו מבקשים לאבטח את הציבור שבא לקניון. לפחות 50% בני נוער באים לקניונים שלנו. אלו אותם בני נוער שאנחנו רוצים לאבטח ממילא. זה לא משנה אם הם לומדים עד השעה אחת בצהרים בבית הספר ומהשעה אחת הם מבלים בקניונים, בבתי קולנוע או במשחקיות. המטרה היא לא לאבטח את מבנה הקניון. זה לא מעניין אותנו. המבקרים הם אלו שמעניינים אותנו וזה על פי חוק של משטרת ישראל. הם פשוט לא עומדים בנטל ולכן הם ביקשו מאיתנו לתגבר את הכוחות.

ראשית, הדרישה שלנו היא לא חדשה. אני כתבתי בחודש מרץ 2001 מכתב לשר לביטחון פנים מר עוזי לנדאו ולשר האוצר סילבן שלום. אני גם קיבלתי מכתב מהעוזרים של השר עוזי לנדאו על כך שהוא בעד החוק והוא מעביר את זה הלאה למשרד האוצר, כך שהנושא הוא לא חדש. אנחנו העלנו אותו ואנחנו מעלים אותו מחדש כל פעם.

אנחנו הפכנו למנהלי מוצבים בקניונים. אנחנו לא יכולים להשית את התקציב שלנו על בעלי העסקים. מי שמכיר את מצב העסקים בארץ יודע שאי אפשר להעביר את זה. יושב פה אחד הבעלים שלי והוא יודע בפירוש שאנחנו באים לבעלים ואומרים: אי אפשר לקחת יותר מבעלי עסקים. עוד דרישות ועוד דרישות ימוטטו את העסקים.

צריכים להביא בחשבון שאנחנו כפופים למפקד המשטרה בכל מרחב. זה לא שעובדים כבר על תקן. שכחנו את התקנים שלפני שנה או שנתיים שבדקנו בכניסות. אני מחזיק פה צו של תת ניצב ולדמן וכבר למחרת קבלת הצו הוספנו שמירה חמושה היקפית, עוד מעגל ועוד מעגל. אני בכלל לא נכנס לויכוח איתו. כשאתה אומר שמירה חמושה אתה מוסיף עוד 5-7 שקלים, תלוי באזור, תלוי בתפיסה, תלוי בביקוש ואתה לא מקבל את החבר'ה הטובים.

אנחנו מגינים על ציבור. אני לא רוצה לפגוע, אבל נתנו לסקטור של תחנות הדלק ואני שואל מה ההבדל ביני לבין מתדלק בתחנת דלק. אני פועל למען הציבור. אני לא באתי לבנות קניון בשביל לשמור. אנחנו לא רוצים להיות מנהלי אבטחה, למרות שכולנו קצינים בצבא שיודעים לעשות את העבודה. באנו לעסוק במסחר ולהרוויח ומהרווח הזה לפרנס משפחות. תבדקו את מצב העסקים, תכנסו למאזנים שלהם ותראו מה קורה להם. רוב הקניונים לא מטילים את זה על בעלי העסקים. הם גם לא יכולים להטיל את זה. אין מאיפה לקחת את זה. תודה רבה.

דובר פה על מוסדות החינוך, על מוסדות הציבוריים ועל הקניונים ואני רוצה להוסיף את הפן של רשתות השיווק. אני לא יודעת האם עכשיו הוא הזמן הנכון להעלות את הסוגיה הזו או לא, ויכול להיות שאיחרנו את המועד, אבל צריך להסתכל גם על הפן הנוסף. כל נטל האבטחה עובר היום מהמשטרה או מהרשויות לבתי העסק. אנחנו מאוד מנסים לעמוד בדרישות, אבל מדובר בעלויות מאוד מאוד גבוהות ומדובר באנשים שלא נמצאים כבר. אין לנו שומרים והיום אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו מנסים לעודד אוכלוסייה שתגיע לשמור ולאבטח את הציבור וזה לא משנה כרגע אם זה ילדים או לא ילדים. לצערנו, אנחנו צריכים להגן על כל הציבור.

אולי צריך לחשוב על איזשהי דיפרנסאצייה וליצור איזשהו הבדל לגבי הטבות שיינתנו לכאלה שיעבדו במוסדות חינוך או לכאלה שיעבדו במקומות אחרים. אבל, אי אפשר להתעלם מהבעיה. חבר הכנסת אורלב אמר שזהו צו השעה וצו שעה צריך לחול על כולנו. לא ייתכן לגלגל את הנטל לבתי העסק. כל עסק שהוא מעל 500 מטר וטעון רישוי יחויב למעשה לשים מספר שומרים או מאבטחים עם נשק במספר שיעלה בדעתם של אותה רשות או של אותו מרחב שמפקח על בית העסק. לכן, צריך לראות את הבעיה במכלול ולא להצטמצם לנקודות ספציפיות של קידום החוק הספציפי.

אני חושב שכולכם צודקים. אבל, אי אפשר לעשות הכל בבת אחת. צריך לעשות סדק בקיר. כאשר עושים סדק בקיר אחר כך מפוצצים את הקיר. קודם דיברו על תחנות דלק וזה עבר. עכשיו בא חבר הכנסת זבולון אורלב יחד עם איתן כבל והם מדברים על מוסדות חינוך. אני לא אומר שהאבטחה בקניונים היא לא חשובה. אבל, ברור לי דבר אחד והוא שאם נעשה את הכל ביחד לא נעשה כלום. כאשר מתחילים ועושים סדק, פורצים ומרחיבים את היריעה. צריך לשמור גם בקניונים וגם בבתי העסק ולעזור לכולם, אבל יחד עם זאת, חברי הכנסת זבולון אורלב ואיתן כבל הגישו את הצעת החוק הזו, ואם אנחנו רוצים להעביר אותה, אנחנו לא יכולים להרחיב אותה.

יש פה איזשהי אפליה. אנחנו נושאים בנטל שאנחנו לא צריכים לשאת בו.

יש כאן גם איזשהי בעיה משפטית. ראשית, לעניין הדיפרנסאצייה בין סוגי המענקים. זה דבר שלא קיים היום בחוק הביטוח לאומי, או שיש זכאות למענק או שאין זכאות למענק. כאן מציעים משהו אחר לגמרי, ולא ברור לי בדיוק מה מציעים. זו ביצה שעדיין לא נולדה, רעיון שהועלה עכשיו לראשונה וספק אם גם מבחינת הפרוצדורה זה הזמן להעלות איזה סוג מענק ביניים שלא מוכר.

מעבר לכך, מה שאושר במליאה בקריאה ראשונה זה מוסד ציבורי שאינו מוסד מוסמך. זאת אומרת, סוגי מוסדות ציבוריים. אני לא לגמרי בטוחה שקו-אופ זה מוסד ציבורי ומקומות אחרים. מבחינה תקנונית אפשר להתייחס לדברים שאושרו בקריאה ראשונה. זה נושא חדש וזה אפילו לא נכנס בגדר מוסד ציבורי שאני מבינה שכאן הוועדה מחליטה לא לאשר. כאן מנסים להרחיב מעבר למוסדות ציבוריים.

ג'ודי, תתייחסי בבקשה לתחולת החוק.

מוצע שהחוק יחול לתקופה של שנה אחת והשר רשאי בצו להאריך את זה לתקופה נוספת. לעניין תחילתו של החוק, ראשית, אני מציעה שבתוספת ללוח ח' שמשום מה לא מופיע פה, יהיה כתוב ברישא שבתקופה שמיום תחילתו של החוק ועד תום שנה ייקרא לוח ח' כך. זה עניין טכני לעניין הוראת השעה.

אבל מעבר לכך, השאלה לגבי מי זה יחול? ישנן שתי אפשרויות. אפשרות אחת שזה יחול לגבי מי שהחל בעבודת אבטחת מיום התחילה ועד תום שנה מיום התחילה. זו נראית לי האפשרות המועדפת, כי אנחנו יודעים בדיוק על אבטחה מתאריך ועד תאריך. האפשרות האחרת היא לגבי מי שהשתחרר משירות סדיר מיום התחילה ועד תום שנים עשר חודשים. אלו לדעתי שתי האפשרויות הקיימות.

מה ההבדל בין שתי האפשרויות?

אחד, זה מי שהתחיל בעבודת אבטחה מיום התחילה למשך שנה. זאת אומרת, גם אם הוא משתחרר חצי שנה או שלושת רבעי שנה לפני, הוא יוכל להתחיל בעבודת אבטחה מיום תחילתו של החוק למשך שנה. האפשרות האחרת היא שזה יחול על מי שהשתחרר משירות סדיר מיום תחילתו של החוק. זה אומר, מי שהשתחרר ארבעה חודשים קודם לא יכול.

אני הולך על הרישא.

אני גם מציעה את האפשרות הראשונה. מי שהחל בעבודות אבטחה מיום תחילתו של החוק למשך שנה.

מאה אחוזים. רישא, וזה למשך שנה.

האם בזה גמרנו עם נושא התחולה?

זה יחול לגבי מי שהחל בעבודת אבטחה מיום תחילתו של החוק, שזה יהיה הראשון לחודש אחר פרסומו, ועד תום שנה מיום התחולה.

נציג הביטוח הלאומי, אם אנחנו אומרים שהוא צריך לעבוד שנה, אבל יש חופשות בבית הספר, האם זה שובר לו את הרצף?

לא צריך רצף.

אני רוצה להעיר שתי הערות. ראשית, אנחנו עומדים כרגע בהתארגנות סופית של היערכות לתשס"ג. משמע, בימים אלו מתקיימות התקשרויות של רשויות עם חברות השמירה.

החוק עובר בשבוע הבא או ביום רביעי הזה.

אני רוצה להעיר הערה לגבי שנה גם ליו"ר ועדת החינוך וגם לאדוני היו"ר. בנקודת זמן העכשווית במחנה ציפורי ישנם 2,700 בני נוער של תנועת "הצופים". בכפר החורש יש 3,400 של "הנוער העובד". זה במסגרת מוסדות חינוך. גם המכרזים שאנחנו מפרסמים לאבטחת מוסדות חינוך הם ודאי נותנים מענה לפעילות החוץ בית ספרית.

מר צדקה, שלא תהיינה אי הבנות בינינו. הרי אם אתה תעמיס על האוטו יותר מידיי הוא יישבר. יש פה הגדרות מה זה מוסד חינוך. אם מחנה של תנועת נוער נכנס פה בהגדרות, תפאדל. אם לא נכנס לא נכנס. גם כך יש לנו התנגדות של האוצר.

נציג האוצר, האם אתה יכול לומר לי כמה היא העלות?

אני רוצה להעיר הערה לעניין העלות. בדברי ההסבר מציינים שמדברים במעונות יום, גני ילדים ובתי ספר. אני הבנתי שמדובר ביותר מעשרת אלפים גני ילדים. נמסר לי שיש כ-1,500-2000 מעונות יום. בתי ספר זה עוד כמה אלפים. אני חושב שלא נכון לטעון שיהיו רק אלף. העלות תהיה גבוהה בהרבה. מדובר פה בכמה עשרות מיליוני שקלים.

אני רוצה להעיר שתי הערות לאנשי משרד האוצר ביחס לעלות. קודם כל, אנחנו כופרים במונח של עלות החוק, הואיל ויש זכות בסיסית לכל חייל משוחרר לעבוד בעבודה מועדפת. בא האוצר ואומר שאם החוק הזה יוצר הזדמנויות לחייל משוחרר לעבוד בעבודה מועדפת, אני מוסיף עלות. אני כופר במונח הזה. למה המשל דומה? משנתון של כיתה י"ב 25 אלף בני נוער לא לומדים בכיתות י"ב. יבוא מחר משרד החינוך או זבולון אורלב ויעשה מבצע להחזיר ילדים לבתי ספר. יבוא האוצר ויטען שמגדילים כאן עלות ושהוא צריך לשלם עבור כל תלמיד שלומד. למה זה לא תוספת עלות? כי יש חוק חינוך חינם וזכותו של כל תלמיד ללמוד. אותו הדבר גם פה. יש זכות לכל חייל לממש את המענק בעבודה מועדפת. אנחנו אפילו לא מרחיבים כי יש היום שורה של מקצועות שכולנו יודעים שהם לא רלוונטיים יותר. לכן, כל המונח תוספת עלות הוא לא נכון.

גם לפי שיטתך, המדינה מממנת אבטחת מוסדות חינוך, בערך כ-3,000 שומרים ב-3,000 מוסדות חינוך שמונים ממאה ילדים ומעלה. אם יש שומרים בגני ילדים, אם יש שומרים במעונות יום הם ממומנים לא על ידי המדינה. ואכן, במרבית גני הילדים ובמרבית מעונות היום אין שומרים. אנחנו רק אומרים שאם ההורים או הרשות יתארגנו ויהיה שומר, מי ששומר שם יחול עליו הדבר הזה. אם זה יבוא כהסתייגות אני אטען לנושא חדש. להערכתי, אני מניח שמדובר פה בסדר גודל של אלף מתוך ה-3,000. אני מניח שזה יביא לתוספת של עד 1,500 שומרים שהם ינצלו את המענק הזו. לא יותר מ-50%, כי אנחנו מפוזרים בכל הארץ. אלף שומרים זה 7.5 מיליון שקלים. מדובר פה על סדר גודל של ניצול מענק של כ-עד עשרה מיליון שקלים.

ג'ודי, בואי נקרא את הסעיפים.

"סעיף 1 – תיקון לוח ח'. בחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב, התשנ"ה-1995, להלן החוק העיקרי", אני מוסיפה: בתקופה שמיום התחילה ועד תום שנה ייקרא לוח ח' כדלקמן.

"(ה) באבטחה: עבודת באבטחת כל אחד מאלה. 1) מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (להלן חוק לימוד חובה); 2) מוסד חינוך מוכר כהגדרתו בחוק לימוד חובה שהוא מוסד ללימוד שיטתי לילדים בכיתות א' עד י"ב; 3) מעון יום לילדים מגיל 3 חודשים שמשרד העבודה והרווחה הכיר בו כמעון יום; 4) מוסד חינוך שמשרד החינוך הכיר בו כמוסד פטור כמשמעותו בחוק לימוד חובה ויש לו אישור של מוסד פטור; לעניין פסקה זו "אישור"-לרבות אישור זמני; 5) מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, שקבע השר, באישור שר החינוך;"

סעיף מספר 6 הזה נמחק, אבל הוסף בית ספר המקצועי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החניכות התשי"ג-1953.

אדוני היושב ראש, אני רק רוצה לומר שנדמה לי שיש כאן איזשהי כפילות בהגדרות ולכן ההגדרות ייבחנו שנית.

אין פה שום כפילות. בפעם שעברה סרקנו את זה די בקפדנות ואנחנו הגענו למסקנה שכל שינוי כאן יוציא איזשהו בית ספר.

זה ייבחן.

כשאת אומרת שזה ייבחן הבעיה שלי היא שזה לא יבוא להצבעה בשבוע הבא.

אדוני לא סומך על ה- - -

ייבחן היום איתך.

אם ייבחן היום, אני חוזר בי.

תודה.

אנחנו נעלה להצבעה את סעיף 1. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד -רוב
נגד - אין.
נמנע- אין.

אנחנו עוברים לסעיף 2.

"תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר פרסומו (להלן-יום התחילה).

מי בעד סעיף 2? מי נגד? מי נמנע?



ה צ ב ע ה
בעד-רוב
נגד- אין.
נמנע- אין.

אנחנו עוברים לסעיף 3.

אני אקרא את מה שאמרתי קודם לכן בעל-פה. 3 . הוראות חוק זה יחולו לגבי מי שעבד באבטחה מיום התחילה ועד תום שנה מיום התחילה. השר רשאי באישור השר לביטחון פנים להאריך בצו את תקופת תחולתו של החוק לתקופה נוספת של שנה. אני מציעה שלא יהיה מי שרק התחיל את העבודה ביום התחילה, אלא מי שעובד ביום התחילה. אנחנו לא נרצה דווקא להכביד על זה שהתחיל חודש לפני יום התחילה אם הוא צבר ששה חודשים מיום התחילה.

מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד -רוב
נגד - אין.
נמנע- אין.

מי שרוצה להגיש הסתייגויות יכול.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:50.