מעמד היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

6
הוועדה לקידום מעמד האישה
29.5.2007


הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 56
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, י"ב בסיון התשס"ז (29 במאי 2007), בשעה 11:00

ס ד ר ה י ו ם
מעמדן של היועצות לענייני מעמד האישה ברשויות המקומיות

חברי הוועדה: נדיה חילו – מ"מ היו"ר
שרה מרום שלו

מרית דנון - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
מרי חדייר - ראש תחום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישה
עו"ד דינה דומיניץ - היועצת המשפטית, משרד הפנים
עדי אלדר - יו"ר מרכז השלטון המקומי
בת-שבע אפרים - יועצת למשנה לראש-הממשלה ומ"מ ראש המועצה האזורית בני
שמעון
שולה אגמי - ממונה על מניעת אלימות והטרדה מינית, מרכז השלטון המקומי
עתמאלה יומנא - יועצת למעמד האישה, ריינה, מרכז השלטון המקומי
ישראלה בן אשר - יועצת למעמד האישה, ראשון לציון, מרכז השלטון המקומי
נאהידה אעקובי - יועצת למעמד האישה, חורה, מרכז השלטון המקומי
אורנה מגר - יועצת למעמד האישה, מודיעין, מרכז השלטון המקומי
אתי אטיאס - יועצת למעמד האישה, אשדוד, מרכז השלטון המקומי
עדנה סבג - יועצת למעמד האישה, באר-שבע, מרכז השלטון המקומי
עדנה בריל - אשת ראש עיריית ערד
מרינה גלזסר - יועצת למעמד האישה, ערד, מרכז השלטון המקומי
רחל הרניק - יועצת למעמד האישה, ירושלים, מרכז השלטון המקומי
בת-שבע אפרים -
חנה מושקוביץ - יועצת למעמד האישה, מועצה מקומית בית-אל
אורה חכם - יו"ר מועצה אזורית אפעל
רינה הוד - יועצת למעמד האישה, מרכז השלטון המקומי
נאוה גלעד - חברת מועצה אזורית אלונה ויועצת לקידום מעמד האישה
מלכה לב - ממונה על חופש המידע ויועצת למעמד האישה, בני-ברק
בת-שבע שטראוכלר - סגנית יושבת-ראש שדולת הנשים
סימי מור - יו"ר ויצ"ו ירושלים
שאנה שכטרמן - ויצ"ו
ופא שאהין-אטראד - מנהלת עמותת אלזהראא
פרחאן חבוס - עוזר למנהלת עמותת אלזהראא
עו"ד לאה גורה - לשכת עורכי הדין
מיכל יודין - יו"ר עמותת כ"ן, כוח נשי לישראל, עמותה לקידום נשים בישראל
שרה שגב - עמותת כ"ן, כוח נשי לישראל, עמותה לקידום נשים בישראל
נזי ריאן - ארגון מוסווא
אסתר הירשל - רכזת "מצילה", חוף אשקלון
שרה שונמי - רכזת "מצילה", תל-אביב-יפו

דלית אזולאי

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ


מעמדן של היועצות לענייני מעמד האישה ברשויות המקומיות

בוקר טוב. אני מתנצלת בשם יושב-ראש הוועדה גדעון סער שלא יכול היה לנהל את הישיבה היום ולא מתוך חוסר חשיבות הנושא אלא משום שיש לו עניינים והתחייבויות אישיות. הוא מוסר לכל אחת ואחת את החשיבות שהוא מייחס לנושא הזה. אגב, הוא גם מעודכן בכל מה שקורה לגבי היועצות כי גם אני וגם מרית מעדכנות אותו בכל מה שקורה.

אני רוצה לפתוח את הישיבה ולומר שהישיבה הזו היא חלק מפעילות מאוד ענפה שמתקיימת היום במסגרת שבוע השלטון המקומי והיום מתקיים בכנסת יום השלטון המקומי. אני רוצה להודות לרינה שנמצאת כאן שעמלה כמעט חודש לא רק על הכנת היום הזה אלא על הבאת הנושא והעמדתו גם בהיבט של מרכז השלטון המקומי ועשתה זאת בשיתוף פעולה אתי, עם מרית, עם מרי ועם כל היועצות. אני חושבת שעצם קיומו של היום הזה כאן, מעבר לתוכן, יש לו אמירה ומשמעות מסוימת שכאשר דנים בנושאים של מרכז שלטון מקומי, זה חלק בלתי נפרד מכל הסוגיות שעולות בוועדות הכנסת השונות, כמו ועדת הכלכלה וועדת הפנים כאשר כל ועדה היום מקיימת את הנושא הזה גם בשטח. אני הבנתי שפה ושם מתקיימים כנסים ואכן הוזמנתי אליהם וכן הוזמנתי לישיבות הוועדות השונות של הכנסת, כאשר גם שם אני ממלאת מקום, ואמרתי שאתן משקל יותר לוועדה הזאת ואני אהיה כאן כי אני חושבת שחובתנו וגם זכותנו להיות כאן היום ולתת כתף לפורום המוביל בכל נושא הנשים בשלטון המקומי.

אומר לכם על מה אני חושבת צריך להיות המאבק הבא שלנו, גם מבחינת יועצות וגם מבחינת השלטון המקומי. כולם יודעים את נושא מימוש החוק, הסוגיות הקשות שעומדות כאשר בחוק הזה מגבילים את הפריסה ואת הפעילות של היועצת במרכז השלטון המקומי. אני יודעת שחלק עשה עבודות מאוד רציניות בנושא הזה, חלק השתתף בפורום קודם, ואני בהחלט מדברת גם על הרשות למעמד האישה שמתמודדת - מאז הוחלט על החוק הזה והחלה ליישמו – בשטח עם כל הדברים אותם היה צריך לתקן, אבל מונעים את מיצוי התפקיד עד סופו.

אני לא רוצה להיכנס לסוגיות המגבילות וידועות לי כאחת שעסקה בנושא הזה במשך זמן רב, אבל אני שוב אומרת שלגישתי המאוד כללית וברורה תמיד מנסה לנקוט בדרך של פשרות וזו הגישה שאפיינה אותנו כאשר חלק מכם היה שותף אפילו בחוק הבסיסי שהתקבל בדיונים כאשר עמדה שם סוגיה של ביטול טוטאלי של החוק או יצירת פשרות. מי שחוזר לדברי ההסבר של החוק, רואה את ההתלבטות הקשה ומבין שלא זה החוק שרצינו אלא רצינו אותו ממש שלם, עם תקן, עם משאבים כספיים, עם מעמד יותר חזק של היועצת בתוך המבנה הזה שנקרא שלטון מקומי. האפשרות היחידה שעמדה בפנינו הייתה או להפיל את החוק או לקבל אותו כפי שהוא עכשיו והוחלט – ואני חושבת שזו הייתה החלטה נכונה – לקבל אותו, עם זה להתחיל ולראות בו חלק מתהליך. זו בעצם החשיבה שצריכה לאפיין אותנו ואכן היא מאפיינת גם את הרשות, גם אותי וגם את השלטון המקומי ואנחנו יודעים שזה לא הדבר המוגמר אלא זה חלק מתהליך בו אנחנו מתקדמים.

כאשר הגעתי לכנסת זה היה אחד החוקים הראשונים - בצד חקיקה מאוד רחבה בה אני עוסקת – והתחלתי בדיאלוג גם אתכם וגם עם הרשות איך אנחנו מתחילים לקדם את התהליך הזה. יחד עם השלטון המקומי – גם עם רינה, מרית ומרי – הגענו להצעה לתיקון החקיקה. לא אכנס לכל הסעיפים, למרות שאני בטוחה שחלק מכם יתייחס אליהם, אבל המטרה שלנו הייתה בכמה כיוונים:

1. לבסס יותר את מעמדה של היועצת מתוך הכנסת הגדרות לתפקידים נוספים בתוך הרשות כך שהם יהיו בצורה מאוד ברורה ולא על פי שיקול דעת של ראש העיר או של מישהו אחר. בחלק מהרשויות אנחנו יודעים שחלק מההמלצות שלנו לביסוס מעמדה של היועצת מתקיימות, אבל זה נתון להחלטה עצמאית ואנחנו יודעים איך הרבה פעמים החלטות לא מתקיימות.

2. הכיוון הכספי של תקן, ממש ביסוס החלק הזה בתוך התקינה הרגילה של העירייה בצד תקציב פעולה שוטף, כך שהוא יהיה חלק עצמאי מתקציב הרשויות או מספר התקציבים של העירייה.

אלה שלושת הסוגיות שניסינו לממש ולהכניס לתיקון החקיקה והצלחנו לעשות זאת מבחינת המבנה של הצעת חוק מאוד שלמה. הגשתי את הצעת החוק הזאת ובתהליך הרגיל, אחרי 45 ימים, ההצעה הובאה לוועדת השרים אבל הייתה שם התנגדות טוטאלית כאשר עיקר ההתנגדות נבע מהתוספת של התקן ומזה שהיום המגמה בשלטון המקומי – עם כל המצוקות – לא להסכים לכך. הסתמן כיוון מסוים גם מצדו של שר הפנים, שבאופן אישי דיברתי אתו פעמיים, גם מצד שר האוצר, וגם מוועדת השרים, כולל השרים ממפלגתי אותם ניסיתי להפעיל. ברור שמרית ומרי עשו כאן עבודה מאוד קשה כדי לשכנע את השרים, אבל לא היה שום סיכוי. כאמור, כן נעשה ניסיון.

הגענו למצב בו יש לנו שתי אפשרויות. אם הייתי מתעקשת - יש לי אפשרות להעלות את זה בכנסת על אף שוועדת השרים מתנגדת - לא היה לזה סיכוי כי הייתה משמעת וכולם היו מתנגדים, כולל השר, וזה היה נופל, ואם זה היה נופל, במשך שישה חודשים אחרי כן אנחנו לא יכולים להגיש את זה פעם נוספת.

האפשרות השנייה שעמדה לרשותי בכלים הפרלמנטאריים הייתה להגיש ערעור ולנסות להגיע לפשרה בתהליך.

בהתייעצות – כי לא רציתי לעשות זאת על דעת עצמי אלא אני חושבת שהפורום הזה הוא פורום מאוד מרכזי להתייעצות לגבי החוק, ודיברתי גם עם מרית בעניין הזה – אמרנו שאחרי, אחרי שבאמת מיציתי את הדיון גם עם שר הפנים ועם אנשי האוצר, שאולי יש מקום להוריד את הסעיף של התקינה, ואז אולי יש לזה סיכוי. כלומר, נשאיר את זה בהיבט הזה של מה שקיים היום, ואולי יש לזה סיכוי. הובטח לי במאה אחוזים העניין הזה על ידי שר הפנים וגם על-ידי השר הרצוג שהגיש את הערעור, כי אני מגישה אותו באמצעותו. כתבנו את התיקון שלנו לתוספת והוא נשלח. הגשתי את הערעור שלי וכתבתי שבשלב הזה אנחנו מורידים. נעשתה עבודה מאוד יפה שלכם ברשות לגבי הפשרות שרצינו ואתם תציגו אותו. אחרי הפגרה ואחרי מאמץ מאוד רציני זה עלה ביום ראשון אבל שוב נפל.

לא ויתרתי ודיברתי עם השר הרצוג והתקשרתי לנציג משרד המשפטים. אמרתי שלא יעלה על הדעת כי הבטיחו לי ולכן סגרתי זאת עם שר המשפטים. אמר לי השר הרצוג שהייתה אי הבנה. עם השר הרצוג הייתה יושבת-ראש המטה, מיכל, והיא אמרה לו שאכן אני שלחתי, אבל הוא אמר שהיה איזשהו בלבול. סיכמתי אתו שאני לא מרפה מהעניין הזה, אני לא רואה בזה סוף הדרך ומהבוקר אני מקיימת התייעצות, למרות שביקשתי לבדוק את שני המסלולים שעומדים היום לפניי ואני חייבת לקבל החלטה. המסלול האחד הוא בדיקה פרוצדוראלית אם יש לי אפשרות פעם נוספת להגיש ערעור או בקשה למתן שיקול דעת נוסף. המסלול השני הוא להיכנס לישיבת הנהלת הקואליציה ולומר שהגעתי להסכם ולבקש שיעבירו את זה בקריאה טרומית, אז אוכל לעמוד מעל הדוכן ולהתחייב שלקראת הקריאה הראשונה נפעל בהתאם להתחייבות שלי ולבקש לתת חופש הצבעה. תמיכה לא ייתנו, אבל שלפחות ייתנו חופש הצבעה. אז יש לזה סיכוי לעבור בקריאה טרומית. סיכמתי עם כמה חברי כנסת שיתמכו בהצעה. מצד שני, יש סיכוי שזה ייפול.

אלה שתי האפשרויות שעומדות. בנוסף לכך יש אפשרות שתהיה התנגדות מוחלטת.

אם זה לא מחייב תקינה, למה זה נופל? מה מציק להם?

הייתה אי הבנה אותה תסביר לנו מרית. כנראה זה לא הגיע לאן שהיה צריך להגיע.
יש עוד אפשרות והיא לומר שהנהלת הקואליציה לא מסכימה ותינתן הנחיה להתנגד. בעבר היו תקדימים שחוקים הגיעו לכנסת, חוקים שהממשלה התנגדה להם, אבל נעשתה עבודה והיה סיכוי להעביר אותם בקריאה טרומית.

ההתלבטות שלי היום – וארצה לשמוע את דעתכם – כי אם תבוא ועדת השרים ותאמר שאין לי דרך נוספת לערער, יישארו בידינו האפשרויות האחרות. אם יאמרו לי שאני יכולה להגיש את הערעור, יכול להיות שזו הדרך בה אני צריכה לנקוט. בכל אופן, אני לא רוצה לאבד סיכוי, ואפילו קלוש, לא להעביר את החוק הזה כהמשך תהליך כאשר ברור שהמאבק יהיה על תקן, אבל אז יהיה הרבה יותר קל להשיג אותו.

אנחנו בודקים את האפשרויות. בשעה 4:00 כולם יהיו בהצבעות ואז אדבר עם נציג משרד המשפטים ואדבר עם השר הרצוג ועם השר בר-און. ארצה להתייעץ אתם. אם הם יסכימו שאני אביא את ההצעה בקריאה טרומית עם התחייבות מילולית שלי בעל-פה וללא תיקוני סעיפים – אני אלך על זה. אם לא, אנחנו נבדוק את האפשרויות הנוספות.

אני מבקשת שכל אחד כאן ייתן את דעתו על הפרטים הנוספים מההיבט שלו וזאת לפני שאנחנו עוברים על הסיכום הסופי של הישיבה.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למרית שהיא שותפה לאורך הדרך, ולא רק בחוק הזה. אני בהחלט רואה בך שותפה גם לתוכן, גם לדרך וגם למסע. אתם ברשות מאוד עוזרים לי ובהזדמנות זו אני רוצה לברך על שיתוף הפעולה. בדרך כלל אני לא מעבירה ביקורת על קודמים בתפקיד, כי זאת לא דרכי, אבל אני חושבת שכאשר משהו ראוי לציון מבחינת שיתוף הפעולה, צריך לומר אותו ולשים אותו על השולחן. זה הפורום שצריך להודות לכן, מרית ומרי. אתן צוות מנצח. אני רוצה לומר לכולכן שנמצאות כאן שתדעו לכם שהגיבוי שלכם, גם בשטח, הוא הגיבוי שיכול להוביל לדרך בשיתוף העמותות וראשי העמותות כמו מיכל שתמיד מלווה אותנו ועוד אחרות שלא אזכיר את השמות.

צריך להודות גם לך שהתחלת להוביל את הנושא ואת עומדת פה במקום שחשוב לצמתים שלנו. גם נושאי הוועדה של מעמד האישה לא תמיד זוכים לפרגון.

אני חושבת שהתברכנו ביושב-ראש ועדה שמנהל את הוועדה ללא שיקולים פוליטיים. גדעון סער עושה כאן את העבודה, בחקיקה ובדברים נוספים, ומה שמוביל אותו בקבלת החלטות, הוא העניין עצמו. יש כאן שיתוף פעולה פורה עם כל חברות הכנסת. אני יודעת שהחוק של מיכל הוגש פעם נוספת על-ידי יושב-ראש הוועדה והוא עבר קריאה טרומית למרות שזה לא היה קל, אבל התגייסנו למרות ההתנגדות. בנוסף לכך עברה עוד סדרה של חוקים מאוד יפים כאשר חלקם עבר וחלקם בתהליך.

תודה על הפרגון. זה מחמם את הלב.
לפני שאני אעבור לנושא לשמו התכנסנו, אני רוצה להודות לשלטון המקומי – ונמצאת כאן רינה אור – שיש לנו אתו שיתוף פעולה מאוד יפה ולא רק בנושא היועצות. אני רוצה לספר לכם על פגישה שהייתה לנו השבוע עם יושב-ראש מרכז השלטון המקומי עדי אלדר. העלינו בפניו נושא שאנחנו דנים בו הרבה בוועדה וזה הנושא של סחר בנשים. הסברנו לו שהרשות מנסה לקדם פעילות הסברה רחבה בנושא סחר בנשים בשירות המדינה, במערכת החינוך ובצבא, ועדי אלדר הכריז במקום שבכל השתלמות של עובדי השלטון המקומי – בין אם זה בנושא רישיונות או בנושא של כוח אדם, לאו דווקא אנשים שנוגעים ישירות לעניין – תהיה שעה או הרצאה או תשומת לב מיוחדת לנושא של סחר בבני אדם וסחר בנשים במיוחד, מתוך הכרה בחשיבות הנושא והעלאת המודעות של הציבור. כל אחד צריך להיות מודע לדבר הזה. אני חושבת שזה דבר נפלא מה עוד שמדובר כאן במעסיק הגדול ביותר במדינה עם 100 אלף עובדים. מעל הבמה הזאת אני רוצה להודות לעדי אלדר. יצאתי מהפגישה הזאת פשוט נפעמת משיתוף הפעולה הזה.

זה בהחלט הישג.

זה הישג גדול.
בנושא של היועצות, מאוד חשוב לי לומר לפרוטוקול, ואני אומרת את זה בכל מקום, שכמנהלת הרשות בעיניי הפורום הזה של היועצות ברשויות המקומיות זאת הפלטפורמה החשובה ביותר לדעתי במדינת ישראל בנושא מעמד האישה. זאת אומרת, היועצות האלה בעצם נוגעות בעובדות הרשויות המקומיות, בתושבות הרשות ובתושבי הרשות כי כשאנחנו מדברים על העלאת מודעות זה לא רק בין נשים אלא בין נשים וגברים, ובעצם זו מדינת ישראל. אני לא מתייחסת לנושא הזה כאל משהו מאוד נקודתי אלא ממש משהו במישור הלאומי ולכן החשיבות הגדולה הזאת.

בקשר להצעה לתיקון החוק. הרשות לקידום מעמד האישה נותנת חוות דעת על חוקים שמגיעים אל שולחנה של ועדת השרים לקידום מעמד האישה ואנחנו בדרך כלל עושים את זה בכתב. אנחנו רואים מה על סדר היום ומגיבים על הדברים שיש להם היבטים מגדריים והיבטים של נשים. כאשר יש נושא מיוחד מאוד מאוד חשוב, אני הולכת בעצמי ומציגה שם את הנושא כי הוא חשוב. לכן אחרי שהנושא כבר פעם שלישית עולה על סדר יומה של הוועדה – וזה היה מאוד חשוב להבהיר את זה – הלכנו גם מרי וגם אני אל ועדת השרים ביום ראשון והצגנו שם את עמדת הרשות וניסינו לחזק את הנושא הזה.

לא כולם פה היו מעורבות לפרטי פרטים בנושא של התיקונים, ואני רוצה לומר מספר דברים ולהתייחס לחוק שמובילה חברת הכנסת נדיה חילו ומה השינויים החשובים.

יש שם נגיעה בנושא של המינוי עצמו. בעצם במקור של החוק היה מדובר על כך ששר הפנים רשאי למנות יועצת במקום שלא התמנתה יועצת חמישה חודשים אחרי חקיקת החוק. החוק נחקק בשנת 2000 ואנחנו היום שבע שנים לאחר חקיקתו. כשאני באתי לרשות לפני 11 חודשים היו חסרות 100 רשויות מקומיות שלא היו בהן יועצות. התחלנו לזנב בראשי רשויות עם מכתבים וטלפונים. אני מטלפנת באופן אישי למי שאני מכירה אישית. המג"ד שלי עמרם מצנע נמצא היום בירוחם ואני בלי בושה מתקשרת ומנדנדת. היום המצב הוא טוב כאשר יש 206 יועצות וחסרות כ-40 עד 45, כאשר לצערי חסרות כ-30 במגזר הערבי שם עדיין אין יועצת. הצעת החוק של נדיה חילו מדברת על הדבר הזה של אכיפה יותר חזקה של הדבר הזה.

הצעת החוק הזאת לומדת מהניסיון של שש שנים ורואה מה לא היה בסדר. מה שלא היה בסדר, בחלק מהרשויות, זה שבערים גדולות, ברוב הרשויות, יועצת עושה את התפקיד כתפקיד משנה, לא מוכר, לא מתוגמל, בלי כוח עזר, בלי מזכירה ליד אלא היא זו שגם מארגנת יום עיון גדול וגם שולחת את הפקסים, מטלפנת ומצלמת את החומר. לפעמים ברשויות מאוד גדולות של מאות ועשרות עובדות, ליועצת יש תפקיד כל כך תובעני, התפקיד הראשוני, שהיא כבר לא יכולה לעשות הרבה בתחום של קידום מעמד האישה. לכן בהצעה הזאת יש חלוקה לשלוש דרגות, לפי גודל הרשות, כאשר ברשויות גדולות מעל מאה אלף אנשים ביקשנו משרה מלאה וייחודית, ברשויות בינוניות, 75 אחוזים, וברשויות קטנות 50 אחוזים.

דובר שם על סעיף ייחודי בתקציב הרשות בנושא של תקציב לפעילות קידום מעמד האישה. זאת אומרת, היועצת לא תצטרך מהגורן ומהיקב לקבץ נדבות, לבקש ולהתחנן על נפשה.

לראש העיר יש כסף לחצי טון גרעינים במשחק הכדורגל ברמת-גן. לזה יש כסף.

אכן זה לא מקובל. אחד הדברים החשובים ביותר לדעתי שחברת הכנסת חילו הכניסה בתיקון הוא שלא תתקבל בוועדות הרשות החלטה שנוגעת לאוכלוסיית הנשים בעיר בלי שהיועצת מעורבת ונוכחת. לדעתי, אם אתם שואלים אותי, זה הדבר הכי חשוב בהצעה הזאת כי אני לא רואה את תפקידה של היועצת רק בארגון סדנאות וימי עיון להעלאת מודעות, למרות שזה מאוד חשוב, אבל ההחלטות המרכזיות הן ההחלטות שנוגעות לאוכלוסיית הנשים בעיר, איפה יהיה מעון, איך המעון הזה משפיע על תעסוקת נשים ואפילו סלילת כביש לשכונה מסוימת שמקשה על נשים לצאת לעבודה, גם כאן היועצת צריכה להיות מעורבת. כמובן שהיא צריכה להיות מעורבת בוועדות לבחירת כוח אדם ברשות ובכל דבר ודבר שמשפיע על אוכלוסיית נשים ברשות ומחוצה לה. אלה היו הדברים העיקריים בהצעת החוק.

מה שקרה בוועדת השרים – אני אולי הייתי קצת בוטה – אמרתי שלפי דעתי החוק היום הוא עלה תאנה, הוא הרגיע את מצפונו של מישהו שסימן וי ונרדם, בעצם החוק לא מתבצע כמו שהוא צריך, וניסיתי להגן על הדברים. אני רוצה לומר משהו שאולי אסור לי לומר אותו כאן, אבל הגעתי למסקנה שהכול הוא בעצם עניינים של כסף והוא בבחינת חנות מכולת. הכול נמדד בכסף ולא בערכים, בדברים רעיוניים ובדברים חשובים. השאלה הראשונה שנשאלתי שם הייתה אם אני לא חושבת שבזה שאני מדברת כאן על משרה מלאה בערים הגדולות, שבזה אני מעמיסה תקציבים מאוד מאוד גדולים על הרשויות. אני מזכירה לכם שאנחנו היום אולי בתקופה הגרועה ביותר בתולדות הרשויות כשאין לפעמים כסף לשלם לעובדי הרשות, ואז כמובן שסעיף של נושא נשים הוא בדרגה אחרונה. זו הייתה השאלה ואם אתם שואלים אותי, על זה הנושא נפל. אני אמנם מנסה להיות הוגנת מבחינה אינטלקטואלית ולנסות להבין גם את הצד השני.

עוד הערה שנאמרה שם התייחסה למידת המעורבות של החקיקה ושל המדינה בדברים הפנימיים של הרשות כמו למשל הנושא הזה של אם אנחנו מורידים את כל הדברים האחרים בחוק ומשאירים רק את הדבר של הוועדות, זה אולי דבר פנימי של הרשות.

אני רוצה להיות פרקטית ולא להיתקע עם הראש בקיר ולכן השאלה שלי היא איך אנחנו מהנקודה הזו מתקדמים הלאה, כי לא הייתי רוצה את כל החוק להפיל בגלל התקינה הזאת. השאלה אם אתם חושבים שיש טעם להוריד את כל הנושא הזה של כפל תפקידים מהחוק, כי על זה החוק נופל, ולהשאיר את הדברים האחרים. לדעתי זה יכול גם ליפול על סעיף תקציבי מיוחד בתקציב הרשות, אבל לא דיברו על זה, כי זה ישר מאיים, ולהשאיר את שאר הסעיפים בחוק, או לחכות. אני לא יודעת אם כדאי לגרוף את כל החוק הזה וליפול אתו בגלל הנושא של התקינה. כפל התפקידים שמצריך תקנים מיוחדים בערים הגדולות למשרה מלאה, כאשר כאן בעצם מדובר בתוספת תקנים.

זאת בדיוק השאלה שאני מבקשת לחדד בהתייחסויות שלכם. כולנו יודעים במה מדובר ולא נחזור להיסטוריה. אנחנו מדברים על המשך הדרך כי מכאן בסוף אני רוצה לצאת עם המלצה מאוד ברורה. אני רוצה שנצא מכאן עם המלצה שלנו לתיקון החקיקה.

התבקשתי הבוקר להגיע לכאן ואכן עשיתי מאמצים להגיע. אני לא אדבר על החוק כי לא כל כך למדתי אותו, אבל אומר כראש רשות שקרובה לענייני חינוך וקידום החינוך, במיוחד במדעים וטכנולוגיה, במה הייתי רוצה שתטפל בין היתר היועצת שלי למעמד האישה ושזה יתקבל בכל הארץ.

סליחה על השאלה, אבל האם יש לכם כסף?

לכל דבר יש כסף אלא אם לא רוצים שיהיה כסף. אם זה בענייני נשים, אין כסף, לכו ותבדקו מה קורה בדברים אחרים כאשר עם יד קלה מאוד אפשר למצוא כסף. אם מדובר בנשים שעולות למדינה הכי פחות, יש כסף בשביל מעמד האישה. זו עמדתי.

כל הזמן אני רואה מה הייתי רוצה שיועצת למעמד האישה תעשה ביישוב שלי ומכאן להחיל את זה על כל הרשויות. היה רצוי למשל שבמסגרת החוק – ואני לא למדתי אותו – יהיה ניתוח עיסוקים שאומר מה רמת הביצועים ומיקוד שעושה גברת מסוימת, ולא חשוב אם זו גברת או אדון – ואני מתייחסת למקצועות שברובן הם של נשים – ולפי זה לקבוע את הדירוג בתקנים ואת השכר.

אי אפשר להכניס את זה לחוק.

הייתי אומרת שכן צריכה להיות המלצה שלכל המקצועות – למשל, הוראה, למשל מזכירות בכירות שהן עושות תפקיד ניהולי אבל נמצאות בתקן מזכירה – ייעשה ניתוח עיסוקים כדי לראות מה שווה המשרה הזאת ובהתאם לניקוד שיוחלט מראש, אפשר לשתף את ההסתדרות בנושא הזה ולשתף גורמים אחרים.

לתוכן, מה ייעשה למען הציבור של הנשים. אני שמה לב שיש מקצועות בהם גם נשים יכולות להרוויח כסף אבל עדיין מרוויחות פחות מגברים כאשר בכל המקצועות שהם יותר מוגדרים כמדע וטכנולוגיה יש להן יותר הכנסות. הייתי רוצה למשל שאנחנו נכוון – בוועדות של הכוונה שיתערבו בעידוד נערות צעירות, גם בתיכון – את אלה שיכולות, ומסתבר שהרבה יכולות אלא שיותר קל ללכת למקצועות שנועדו מראש לנשים, שילכו למקצועות טכנולוגיים. כמה שהמקצוע הוא יותר מוגדר בכיוון הזה, נשים יכולות להרוויח בו יותר. אני לא מבינה מדוע רוב הצעירות הולכות למקצועות – שאני לא פוסלת אותם ומכירה בערך שלהם – שכולם מוגדרים כמקצועות הומניים כאשר הדרישה שלהם בשוק המסחרי – ואני מדגישה, בשוק המסחרי העסקי – אני רוצה שנשים תתפוסנה יותר מקום.

אני אסתפק בזה, למרות שיש הרבה מה לומר.

אני רוצה לקחת את העניין לאותו עניין אבל מזווית קצת אחרת. היום הוא יום השלטון המקומי בכנסת והוא יום חג. לכן אני רוצה לקחת את הנושא למקום קצת יותר אופטימי. היום הוא יום שמבטא בעיקר את שיתוף הפעולה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. אני חושבת שיחסים הם המקור הגדול ביותר להצלחה והיחסים שיש לנו בין השלטון המקומי למרכזי, זה משהו שבא לידי ביטוי כאשר כל הוועדות בכנסת עוסקות בעצם בענייני השלטון המקומי, ממש כאן ובמקביל, ובעצם אלה העניינים של המדינה כולה, וזה ההיקף וזאת המשמעות.

אני חושבת שהיחסים שיש לנו עם הרשות לקידום מעמד האישה, עם הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, עם חברת הכנסת נדיה חילו ועם כל היועצות המאוד מחויבות שהגיעו בהמוניהן לכאן, זו בעצם המשמעות הגדולה של היום הזה, ואנחנו כאן כולנו כדי לתקן, לשפר ולהכניס את כל הצרכים שלנו לאיזושהי רוטינה של עבודה מקצועית.

דווקא עכשיו, כאשר נדיה מדווחת על מה שהיא עושה כל הזמן בנחישות שאני מאוד מעריכה, וזה המקום לומר זאת, ומרית מדווחת מה שהיא מדווחת, אני שואלת את עצמי ואתכם – ממקום אחר – איך ממשיכים מהמקום הזה הלאה, כי באמת זה מקום מאוד מתסכל, מאוד תוקע, מאוד קשה ומאוד לא פשוט. אנחנו יודעים שכל הגופים וכל הארגונים שעוסקים במעמד האישה הם בעצם גופים שלקחו על עצמם בעיקר להעצים נשים, ויש המון פעילויות להעצמת נשים שכולנו עושות, אבל השאלה היא איך אנחנו מעצימים את עצמנו כדי להמשיך מהמקום המאוד תקוע ומתסכל זה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לעצור לרגע ולבחון מה קרה עד עכשיו. קודם כל, יש לנו חוק והחוק הזה באיזשהו מקום קיים למרות כל מה שאנחנו אומרים עליו. אנחנו יכולים לשאוב ממנו המון כוח. נכון ששבע שנים אחרי שהוא נחקק יש בהחלט מקום לעשות איזושהי חשיבה מחודשת ולראות איך אנחנו ממשיכים, אבל עצם הקיום של החוק שינה בעצם את מעמד האישה בישראל ואת מעמד היועצת. הוא נוצר עבור השלטון המקומי שהוא באמת כמו שמרית אמרה המעסיק הגדול ביותר במדינה בכלל ושל נשים בפרט, אבל עצם ההיקף העצום מגיע מלמעלה למטה, והוא בעצם עובר מערים גדולות לישובים בינוניים או ערים בינוניות, מגזרים דתיים וחרדיים וכולי וכולי, ובעצם העוצמה שלו שהוא בעצם יכול לגעת ולעשות שינוי לכל אדם ברמת הפרט, וזה הכוח שלו וזה המקור של העוצמה שלו.

החוק נוצר לפני שבע שנים כדי לעשות איזשהו שינוי חברתי במדדים האלה ובאמת אנחנו יכולים לראות קודם כל שיש שינוי עצום בין איפה שהיינו ואיפה שאנחנו נמצאים עכשיו. הקטע שלנו הוא באמת לראות את הפער הזה ולאמוד אותו, ולראות שאנחנו לא נמצאים באותו מקום, ומכאן לקחת כוח.

מרית ומרי עשו עבודה ענקית בנושא הזה של מיפוי כל היועצות ורשימה עדכנית, ואכן יש לנו היום 204 יועצות מתוך 256 רשויות מקומיות. זה אומר שיש לנו 80 אחוזים. נכון שיש כ-50 רשויות שלא מינו יועצת, אבל את הכוח אני חושבת שאנחנו צריכים לשאוב ממה שיש ובראייה שיש לנו יועצות שמתפקדות מצוין למרות שאין להן תקציב, מתפקדות בדרך לא דרך, ורק זה בעצמו שווה התייחסות והתמלאות.

אנחנו רואים בתפקיד היועצת תפקיד מפתח שיש לו חשיבות עליונה, ורק מהמקום הזה אנחנו רוצים לאפשר לו להתקיים.

למרות הפעילות המאוד מוברכת של היועצות ברשויות המקומיות, החוק, כמו שאתם אומרים פה, הוא לא מושלם ולא שלם. זה לא משרה בפני עצמה ואין לה תקציב, כך שבאמת מצד אחד החוק יצר איזושהי תקווה וציפייה להובלת שינוי אבל מצד שני הוא מציב לנו מראה להתייחסות החברה הישראלית לנשים. ישנם דברים שלא מספיק לדבר אותם אלא צריך לעשות אותם. הדבר הזה צריך להיות האינטרס של המדינה. העובדה שזו לא משרה יחידה אלא זה עוד משהו שהתייחסתם אליו כאן, אני לא צריכה לספר לקהל שיושב כאן שזה יוצר עומס עצום על היועצת ובאיזשהו מקום היא לא יכולה ואין לה מספיק זמן למלא את המטלות שלה. לכן העבודה המקודשת של כולנו, כולכם, שאנחנו עושים היא באמת חשובה בצורה בלתי רגילה.

ברור – כמו שאמרתם כאן – שהיועצת צריכה להתפשר על האג'נדה המקצועית שלה מפני שהיא צריכה ללכת לשנורר כסף במקומות שנותנים לה, ולכן היא מתפשרת על מה שהיא רוצה להוביל. בעצם אנחנו צריכים ליצוק הרבה מאוד תוכן ותקציב לתפקיד הזה, וזה כמובן תפקיד של מקבלי ההחלטות שעושים את זה נאמנה.

אני חושבת שאלה הם עיקרי הדברים. כאשר אני הגעתי לשלטון המקומי מצאתי שהוא רואה חשיבות גדולה מאוד באינטראקציה שבין הגופים השונים והגופים שמניעים את הגלגל מלמעלה הם גם אלה שמפעילים אותו בשטח. הרשות המקומית רואה את תפקידה כתומכת ברשויות המקומיות והיא תופסת את עצמה כגוף שמייצג את הרשויות ומקדם את הצרכים שלהם בפני גורמים ממשלתיים.

שוב אני מודה לך ולכולם.

מאוד חשוב שיש לנו את הרשות למעמד האישה כי דווקא הנשים מהוות את הרוב במדינת ישראל. נכון, אין לנו את הזכויות המרביות אבל אנחנו הרוב במדינה.

אנחנו אומרים שלרשויות המקומיות אין כספים וקשה להן, אבל דעו לכם שזה לא נכון. אני באה מרשות מקומית ואני יודעת את האמת. ראשי ערים עושים מה שנוח להם. אנחנו צריכים לעמוד בכל תוקף על כך שבכל רשות תהיה עובדת במשרה מלאה ואפילו יותר מפני שצריך לקחת בחשבון את מקומות העבודה של הרשויות המקומיות כאשר רוב העובדים שם הן נשים. הפקידות הן נשים, עוזרות לגננות הן נשים, עובדות ניקיון הן נשים, גננות הן נשים. אני אומרת לכם מתוך ניסיון שאולי 25 אחוזים הם עובדים גברים, אבל הם אלה השולטים. היום יש רשויות שם הנשים לא נותנות לגברים לשלוט בעניינים, אבל אנחנו צריכים לדאוג שבכל רשות מקומית תהיה בה עובדת עם כל הדברים הנלווים לתפקיד, כדי שתוכל לטפל בענייני הנשים, ואם לא נעשה זאת, לא נוכל לקדם חוק. בדרך כלל אנחנו מחוקקים חוקים שלא תמיד הרשויות המקומיות מכבדות אותם. לא יכול להיות שהרשות תאמר שאין לה תקציב לכך כי אין דבר כזה שאין כסף אלא תמיד אפשר למצוא אותו. הם נדאג לכך שיהיו עובדות שלנו שיטפלו בנשים, הכול ייראה אחרת ואז העובדות יקבלו שכר שמגיע להן ולא פחות מהמגיע להן. הכול ייראה אחרת אם נדאג שבכל רשות תהיה עובדת כזאת.

בשם כולנו אנחנו רוצות לברך אותך, חברת הכנסת נדיה חילו, על עבודה מצוינת שאת עושה בעבודתך הפרלמנטארית ואנחנו רואות בך נציגתנו בכנסת.

מאחר שנמצאת כאן נציגת משרד הפנים, אני רוצה לומר שיש לנו הערה לגבי תפקיד היועצת. הממונות שהן בתפקיד דומה, והוא לא דומה, ממונות במשרדי הממשלה, עוסקות רק בקידומן של העובדות בתוך המשרד. כאשר התחלתי לטפל בנושאים האלה של מעמד האישה, אחד הדברים הראשונים בעניינם פנינו לנציב שירות המדינה, השגנו את ההישג שכל עוד הן עוסקות בתחום הזה בנוסף לתפקידן, הן קיבלו דרגה נוספת.

אני מעלה את זה כי אני רואה שיש פה בעייתיות גדולה להשיג תקן נוסף, אבל בואו ננסה לפחות לקבל את מה שכבר קיים. מה שקיים בשירות המדינה זאת דרגה נוספת, שעות נוספות והטבות נוספות כאשר כאן היועצות הן עובדות גם לצורך קידומן של העובדות בתוך הארגונים וגם עבור תושבות הרשות המקומית. אני חושבת שלצורך השוואת תנאים מינימאלית יש אולי להעניק להן – לכל היועצות שעוסקות בקידום נשים והן עושות זאת בנוסף לתפקידן הבסיסי – דרגה אחת או שתיים כי כאן הנושא הוא יותר רחב.

משרד הפנים כמובן מכיר בחשיבות הנושא ומנסה לסייע ככל שניתן מתוך ההשפעה שלו והמעורבות שלו בשלטון המקומי, אבל צריך לומר, כמו שאמרה מרית, שהיום המצב התקציבי של הרשויות המקומיות הוא כזה שלא מאפשר לנו לשקול תוספת תקינה. אנחנו כמובן רואים ראייה רחבה של כל הצרכים ואת זה לא נוכל לעשות.

מה שכן, עברנו על חוזר מנכ"ל שמחייב את כל הרשויות המקומיות וניסיתי לגלות למה הוא עדיין לא הופץ, אבל אני יודעת שהוא ממש בשלבים אחרונים של הפצה.

הוא הופץ.

חברת הכנסת שרה מרום שלו ממלאת את מקומה של היו"ר נדיה חילו

החוזר כולל דבר מאוד חשוב בעינינו והוא הגדרת התפקיד, מה מצפים מיועצת למעמד האישה בתוך הרשות המקומית, מה התפקיד שלה, מה אנחנו חושבים שהוא צריך להיות, ומה הכישורים שצריכים להיות ליועצת ברשות מקומית. בטיוטה שראיתי יש למשל דרישה לתואר אקדמאי כאשר יש עדיפות לתואר בתחום שהוא קרוב לנושא. בנוסף נדרש גם ניסיון של כמה שנים של פעילות מוכחת בתחום הזה של עבודה למען נשים.

גם מגברים מבקשים תואר אקדמי?

הצענו שתי אלטרנטיבות. אלטרנטיבה אחת אמרה תואר אקדמי בתחום ושנת ניסיון, והאלטרנטיבה השנייה היא תואר אקדמאי במדעי החברה או במדעי הרוח ושלוש שנות ניסיון. לא תמיד יש בנמצא ובאזור הרשות מישהי שעונה לתנאים האלה.

כן שקלנו להשוות את התנאים לשירות הממשלתי כאשר מדובר בדרגה אחת מעל הדרגה הקיימת לתקופת המינוי. זה משהו שמופיע בחוזר המנכ"ל ואני חושבת שזה משהו שמקובל על המשרד.

חוזר מנכ"ל הוא הנחיה לרשויות המקומיות והוא מחייב את הרשויות המקומיות.

האם זה לא נשאר דף שמתויק בקלסר?

לא. כמו כל חוזר מנכ"ל, מדובר בהנחיה מחייבת רשות מקומית, ורשות מקומית שלא מקיימת את החובה שמוטלת עליה, יש כל מיני אפשרויות לנקוט צעדים נגדה, הן בפקודת העיריות, הן בפקודת המועצות המקומיות והן באמצעות הממונים על המחוזות וכבר ראינו בקדנציה הזאת לא מעט מקרים.

החוזה עדיין בחזקת טיוטה?

למיטב ידיעתי החוזר הוא ברמה של טיוטה אבל הוא בשלבים אחרונים. אנחנו מנסים לעשות את המיטב שאפשר למרות שכולנו יודעים שלא תמיד אפשר להשיג הכול ותמיד עדיף להסתפק במועט במקום להשיג את הכול.

אני רוצה להציג את עצמי וגם לחזור לנושא לשמו התכנסנו. מזה שבע שנים, מאז נחקק החוק, עוד לפני הקריאה השנייה והשלישית, אני יועצת ראש העיר למעמד האישה בעיריית ראשון לציון במשרה יחידה ומלאה. מתוך המקום הזה שלי – כאשר העיר הרביעית בגודלה במדינה כן השכילה לעשות את זה – אני כן קוראת לראשי הרשויות בערים הגדולות קודם כל לתת לתפקיד הזה משרה מלאה ויחידה, והדגש היא על יחידה.

אני לא יודעת מתי זה זמן טוב לרשויות המקומיות או לשלטון המקומי, כי אף פעם אין זמן כזה. אני לא יודעת מתי יימצאו התקציבים אם נמשיך ונמתין. אני לא בעד להיכנס עם הראש בקיר ואני לא בעד לטרוק דלתות, כי אכן צריך לפעמים להתקדם, קצת לסגת ושוב להתקדם, אבל אני מאמינה שאנחנו צריכות להיות מאוד עקביות, כי כל פעם שנעלה את הנושא הזה, הרי נידחה. העלינו ובואו ננסה לראות איך אפשר בכל זאת להשיג, להתגמש, ועוד פעם להשיג, ואם זה קורה דרך חוזרי מנכ"ל של משרד הפנים, אם זה דרך חקיקה בכנסת, ואם זה כמובן להכיר שיש דברים דומים ובואו נלמד מהם. יש עוד אופציות אחרות, אבל לדעתי לא צריך לוותר למרות שזה נראה מתסכל, ואני מודה באשמה, יש לי הרבה ימי תסכול, אבל יחד עם זאת אני רוצה להוביל את זה למקום אחר.

אני חושבת שהחוק הוא פריצת דרך כהצהרה. אני חושבת שהיועצות הן סוכנות שינוי חברתי וזה תפקיד לא פשוט. כל מי שחושבת שלהיות סוכנת שינוי חברתי זה משהו מהיר, זה בוודאי לא. ברור לי שזה לוקח זמן, במיוחד במדינה שלנו כאשר כל חצי שעה קורה משהו חדש. לעומת זאת מעמד האישה הוא לא חדש, אבל הוא בנפשנו ובנפשו של כל איש ואישה.

כיום, חבורה של יועצות ותיקות, מנסות להוביל איזשהו מהלך שהוא גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. המהלך שהוא כלפי חוץ, הוא הנושא הזה של שינוי חקיקה שלדעתי לא צריך להרפות, לא צריך להתייאש וצריך להמשיך בו. אני מאוד מקווה שכל חבר וחברת כנסת ינסו בריבוע הקטן שלהם לעשות נפשות לחוק הזה. אני פונה אליך כרגע שתעזרו לנו כנציגה של מפלגה שיש לה את אותה אג'נדה של שינוי חברתי ושל התייחסות לאוכלוסייה לפי הצרכים שלה ותעשי זאת יחד עם חבריך לסיעה שמובילים מאבקים דומים.

נכנס עדי אלדר, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי והייתי מאוד רוצה שתשמע את הדברים. סיפרתי שאני במשרה מלאה ויחידה בתפקיד שלי בשונה ממה שקורה בשלושת הערים הגדולות. אני אשמח שזה יהיה מסר שיובל לתוך השלטון המקומי, לנסות לשכנע את ראשי הערים, במיוחד הערים הגדולות.

גם בחיפה זה אותו הדבר.

בחיפה לא מדובר במשרה מלאה. אני דיברתי על משרה מלאה ויחידה ושמתי על כך את הדגש. הערים הגדולות הן גם ערים עם אוכלוסייה מעורבת – ערבית, יהודית, דתית, חילונית – וזה מאוד משמעותי שלתפקיד של יועצת תהיה משרה מלאה ויחידה על מנת שנקדיש את כל המאמץ כי זה לא נושא שמתמקד בנושא אחד אלא מעמד האישה הוא כל החיים שלנו. אין נושא במדינה שלא קשור לנשים, ואם ישנו חוק, והחוק מבורך, הוא צריך גם לתת מענה לצרכים ולא להתכסות. אני חושבת שמצד אחד אנחנו לא מצליחות לשנות את החוק כפי שדרשנו, אבל אני חושבת שגם לשלטון המקומי יש מקום לאמירה, התייחסות והמלצה לעשות זאת, דבר שאני חושבת שהוא מאוד משמעותי.

אני רוצה לומר מה הם התהליכים הפנים ארגוניים שלנו וזאת כאשר היועצת היא סוכנת שינוי שמובילה תהליך כפול. היא מובילה תהליך ברמה של העירייה, כי אם העירייה הפנימה או משתמשת במושגים מגדריים ושוויון מגדרי, היא משליכה את זה החוצה לתוך ההתנהלות עם התושבים והתושבות, ומצד שני אנחנו באמת אחראיות על כל האוכלוסייה ואני אומרת כל האוכלוסייה ולא רק הנשים. בדרך כלל הטעות היא כאשר חושבים שאנחנו אחראיות על אוכלוסיית הנשים, אבל אין כזה דבר כי לאישה יש בעל, יש בן, יש אחים, ואני רואה את התפקיד שלנו כיועצות כמובילות איזשהו דיאלוג פנים עירוני גם עם הגברים וגם עם הנשים. לכן להיות אחראית על כזה פורום ענק, זה מחייב מיומנות כמו שצוין כאן. התפקיד שלנו הוא בהחלט לגשר ולתווך.

הייתי שמח לקבל ממך את סדר היום שלך ושתאמרי לי מה הנושאים שאת עוסקת בהם ומה תחום הטיפול. זה היה יכול לעזור לשכנע כי לא תמיד התפקיד ממש מובן לראשי הערים. אני לא מכיר עוד רשות שמעסיקה יועצת במשרה מלאה ובתפקיד יחיד.

יש עוד רשויות. בתל-אביב גם הייתה יועצת אבל ראש העיר ביטל.

אני מבקש לקבל מכם את הנושאים שיועצת ראש העיר עוסקת ספציפית בחיי היום יום. זה יעזור לנו לקדם את הנושא.

אני הייתי מציעה עוד משהו. הייתי מציעה שלאחד המפגשים שלכם – כנס ראשי ערים – להביא יועצת או שתיים-שלוש יועצות שיציגו את הנושא.

זה אפשרי. תודה ובהצלחה.

חברת הכנסת נדיה חילו מנהלת את הישיבה

אני מודה לך. תמיד הייתה לך אוזן קשבת. ישראלה אמנם היא יועצת מעמד האישה בראשון לציון אבל היא פעילה בפורום של ועדת ההיגוי של השלטון המקומי ועשתה עבודה על נושא היועצות, כך שהיא בהחלט מכירה את תוכן התפקיד גם מניסיון אישי וגם בתוקף היותה חברת ועדת ההיגוי.

אני בהחלט מברכת על הצעתו של עדי אלדר ואנחנו אכן נגיש לו את מה שביקש, ויכול להיות שזה עוד כלי לנסות ולפרוץ.

בחלק מהפעילויות שלנו כרגע אנחנו בתהליך של בניית מדד ליועצות, מדד שגם חברת הכנסת חילו, גם הרשות וגם השלטון המקומי מכירים את זה. אני מקווה שזה יהיה הכלי המקצועי שלנו להתוויה של תוכניות עבודה ואכן אולי תפקיד היועצת יהיה הרבה יותר מובן אחרי שהדברים האלה ייעשו בצורה מסודרת.

גם אנחנו מרגישות את שיתוף הפעולה בין הגורמים ואני חושבת שרק זה יכול לעזור. כשיש איגום משאבים, אנחנו גם נראה את התוצאות. אני מאוד שמחה שאת יושבת היום בכיסא הזה ובצד הזה שלנו כי אנחנו באמת רואות בך כנציגה נאמנה. אני בהחלט מברכת על שיתוף הפעולה של כל הגורמים ביחד.

עמותת כ"ן היא עמותה על מפלגתית שעוסקת בקידום נשים בפוליטיקה. בשורה התחתונה אומר לכם שבלי כוח פוליטי, לא יהיו תקציבים. כאשר יש נשים בראש הפירמידה, הן מוצאות את התקציבים ויש סיכוי לממן גם את היועצת למעמד האישה. מעצימים רק כאשר יש את ההשפעה. אין לי ספק שאם בכנסת ישראל יהיו 40-50 נשים, הרבה מאוד מהמצוקות החברתיות שאנחנו נתקלות בהן ביום יום יטופלו בדרך אחרת כי לנשים יש סדר יום ציבורי אחר. חברת הכנסת נדיה חילו ואני הולכות בדרך כבר הרבה שנים ויש כאן חברות נוספות אבל שנים על גבי שנים – השתתפנו בוועדות השונות – הדברים האלה חוזרים ועולים. אני מוכרחה לציין שגם מרית ומרי, העבודה שלכן היום באה לידי ביטוי והיא מאוד מאוד משמעותית לנושאים אותם אנחנו מנסות לקדם.

נמצאות כאן יועצות למעמד האישה שמבינות את הנושא של כוח פוליטי, לעומת יועצות למעמד האישה שעדיין לא מבינות את הנושא של הכוח הפוליטי, ויש לא מעט יועצות – ואני אשתמש אולי במילה מאוד חזקה – שהן בחזקת עלה תאנה של ראש הרשות שמסמן וי ואומר שיש לו יועצת, אבל היא לא עושה למען נשים אלא היא עושה למען ראש הרשות.

כאן אני רוצה להציע לחשוב על דרך לגבי מינוי נשים כיועצות למעמד האישה באמצעות איזושהי ועדה שיהיו לה שיניים. אני לא מציעה להשאיר את זה לראש הרשות אלא ועדה שיהיה לה את הכוח להשפיע מי תהיה היועצת לראש הרשות והמועצה וזאת על מנת שהיא תהיה שותפה לעשייה. אני מציעה הצעה. תמיד אני פועלת מחוץ לקופסא. במקום שהכניסו אותי לקופסה, יצאתי החוצה ותמיד עבדתי מחוץ לקופסא. אלה הם דברים שמביאים לשינויים, לכן לא מה שהיה, מחויב המציאות שהוא שיהיה אלא צריך לחשוב אחרת. אני חושבת שכרשות למעמד האישה, יכול להיות שיש לכן את הזכות ואת הדרך לדרוש להיות מעורבות בקביעה של מי תהיה האישה שתמונה כיועצת למעמד האישה ברשות המועצה והעיר.

יש הפקרות ברשויות המקומיות. יש בזבוזי כסף ענקיים ופוליטיקה – וכך זה ברשות ובכנסת - היא מי מקבל, כמה ומתי. לא סתם אמרתי קודם שנותנים חצי מיליון טון גרעינים למשחק כדורגל אותם משלמים משלמי המיסים. היה חצי מיליון טון גרעינים למשחק כדורגל אבל אין כסף לממן משכורת ליועצת למעמד האישה.

לכן זה חוזר לאותו מקום. אנחנו כעמותת כ"ן פועלות לבחירות המוניציפאליות ואני רוצה לומר לכל מי שנמצאת כאן היום ולכל היועצות האחרות שאנחנו מתחילות פעילות לבחירות המוניציפאליות כך שיהיו יותר נשים במועצות המקומיות, שיהיו יותר נשים שיתמודדו לראשות העיר. אני פונה לכל אחת ואחת מכן להיות אתנו בקשר מאחר שכבר אתמול היינו צריכות לעבוד. אנחנו עובדות, אבל אנחנו צריכים להתחיל היום להיערך לנובמבר 2007, לנובמבר 2008 ולנובמבר 2009 ולהתחיל היום את החריש וההסברה כי אחוזי ההצבעה בבחירות מוניציפאליות מהווים 30 אחוזים. אנחנו באים בטענות לראש הרשות אבל אנחנו לא הולכים להצביע.

חוקים יש למכביר. מדינת ישראל מתקדמת ביותר ברמת החוקים שלה אבל אם לא יאכפו את החוקים, לא נתקדם. כאן אני אומרת שזה החלק שלכן כחברות כנסת להשפיע על יתר חברי הכנסת ולהשפיע על שרים. אם לא יאכפו חוקים, אנחנו נסמן עוד וי שיש לנו חוק, אבל דבר לא יקרה. אכיפת חוקים יביאו לשינוי.

אני מעבירה את רשות הדיבור לאורנה, יועצת מעמד האישה במודיעין, שגם שם נעשית עבודה מאוד מבורכת. אני מתנצלת על שלא יכולתי להגיע אתמול אליכם.

לא אחזור על הדברים שנאמרו אלא אתחבר אליהם. זה מזכיר לי את המשפט לגבי ההבדל בין פסימיסט לאופטימיסט. פסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות ואופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי. מן הנקודה הזו אני רוצה להתחיל כי נכון, יש לנו מלמעלה למטה מה שנקרא תהליכי שינויים ברמה של חוק שקובע ואנחנו צריכים אותו אבל לא תמיד החוקים עונים על הדרישות שלנו במקרה הזה ואז אנחנו צריכים לפעול מלמטה למעלה, כדי להוביל את תהליכי השינוי האלה. כאן זה המקום שלנו כיועצות ואני גם אתחבר לחוק שלך.

בתפקיד המרכזי שלי אני מנהלת את המרכז הרב-תחומי בעיריית מודיעין ואני גם בונה תוכניות הדרכה לעירייה וזאת בתוקף ההתמחות שלי. כאשר העירייה עברה איחוד רשויות עם מודיעין, מכבים ורעות, פנו אלי ראש העיר והמנכ"ל וביקשו שאהיה היועצת הארגונית שתלווה את התהליך של הטמעת שתי מערכות לרשויות שונות שצריכות להתמזג למערכת אחת. כיועצת ליוויתי את כל התהליך הזה והטמעתי במשך שנתיים תפיסה של עבודת צוות משותפת בתוך הארגון ואני יכולה לומר היום שהעירייה מדברת בשפה אחרת. לא עשיתי את העבודה אלא הבאתי קבלני משנה שביצעו את ההדרכות בפועל לצוותים ואני הובלתי את התהליך כי הכירו במומחיות המקצועית שלי לטובת העניין.

אני עושה לזה הקבלה מאוד ברורה לתפקיד שלי כיועצת. כיועצת למעמד האישה אני רואה את היתרון שלי, למרות כפל התפקידים – ואני אתייחס גם לשינוי – בדיוק בתהליך הזה שיתפסו את המומחיות שלי בתחום הזה. מבחינת הידע, הניסיון שיש לי, היכולת שלי לחבר את המערכות בתוך הרשות ולהשפיע על הטמעת התפיסה המגדרית בתוך הרשות על כל שלוחותיה, זה המקום בו אנחנו נמצאות. אני חושבת שכן הטמענו את המקום הזה שלנו בתהליך הזה של השנים בהן אנחנו מכהנות כיועצות.

מהמקום הזה אני רוצה לקחת את החוזק הזה שלנו. כמו ישראלה, גם אני חושבת שלא צריך לוותר על העניין של המשך הדיון בחוק. אני לא מכירה את התהליכים הפרלמנטאריים אבל הייתי רוצה לבסס - בלי להיתפס יותר מדיי לתקן המלא, כי אני רואה בו קושי – את המיצוב המקצועי של היועצת והתפקיד שלה בהובלה ובקביעת מדיניות בתוך הרשות. אלה הדברים שאנחנו יכולים להיעזר בהם בתקנות, בחוזרי מנכ"ל, דברים שהם יותר ישימים אבל אנחנו יכולים למנף אותם דרך אמצעי העזר הנוספים. לפעמים התמורות בשוליים מסייעות לנו אחר כך להגיע לעניין.

הייתי שותפה גדולה לחוק הזה יחד עם חברת הכנסת נדיה חילו - ישבנו יחד בשנת 2000 לחוקק את החוק הזה - ויחד עם חברת הכנסת לשעבר יעל דיין ולא בכדי.

שמעתי כאן הרבה דברים. אני מצטרפת לדבריה של אורנה ואומרת שאכן נעשו דברים. בשבע השנים האלה, משנת 2000 ועד היום, נעשו דברים באמצעות הרשות לקידום מעמד האישה, באמצעות היועצות עצמן שדחפו בתוך הרשויות המקומיות, שהשיגו כסף ויצרו מצב של נוכחות של יועצת, של נוכחות של מועצת נשים, ואכן נעשו דברים יוצאים מן הכלל בהרבה מאוד מקומות. יחד עם זאת נעשו הרבה דברים מכוערים בהרבה מקומות וכאש ראשי ערים התחלפו, גם היועצת הלכה הביתה ולא חשוב מה היא עשתה. אם כן, יש פנים לכאן ולכאן. אם יהיה סדר במינוי היועצת, יועצות לא ילכו הביתה כאשר מתחלף ראש עיר. כאשר ראש עיר ממנה את המזכירה שלו או מישהי מהמפלגה שעזרה לו, הדברים האלה לא ממריאים ואולי ממריאים ונופלים.

עוד בטרם החוק, כאשר רוני מילוא היה ראש עיריית תל-אביב, הוא הגה את החוק הזה לראשונה וקרא לזה מזכ"ל מועצת נשים ליד ראש העיר תל-אביב-יפו. יעל דיין הייתה יושבת-ראש מועצת הנשים הזו בתואר כבוד יחד עם לימור לבנת שהייתה אז שרת התקשורת. שבע שנים המועצה הזו פעלה בלי חוק, משנת 1993 עד שנת 2000 ואפשר לראות זאת בכתובים. יעל דיין, בשנת 2000, הגתה את הרעיון שצריך להעביר את זה בחוק. נדיה חילו שהייתה יועצת מרכז השלטון המקומי הייתה חברה באותה מועצת נשים של עיריית תל-אביב והיא ראתה את המאבקים. לזכותו של עדי אלדר ייאמר שבשנת 1994 הוא החליט, באמצעותה של אילנה צ'רנוברודה זיכרונה לברכה, ליצור את התפקיד הזה בשלטון המקומי. היא הייתה חיפאית וקיבלה רק החזר הוצאות, אבל מזה התפקיד צמח וצמח והיא הנחילה את התפקיד לנדיה חילו שצמחה אתו, ואני כל כך שמחה עם זה שנדיה חילו יושבת כאן עכשיו בכובע הזה שהיא יכולה לדחוף את הנושא הזה מלמעלה. אסור להרפות. כמובן שזה נעשה יחד עם ידידי חבר הכנסת גדעון סער, יושב-ראש הוועדה למעמד האישה, שאין חולקים עליו בכל המפלגות שהוא עושה את העבודה יוצא מן הכלל.

אני חושבת שאסור להפסיק את החקיקה ובטוחה שנדיה חילו תמצא פתרון לדחוף את זה יחד עם הרשות לקידום מעמד האישה שעושה עבודה יוצאת מן הכלל ולקחה את הנושא כדגל ואכן זה דגל גדול וקשה. מצד שני אני חושבת שיועצות יכולות לדחוף בתוך הרשות המקומית בכוח שלהן, וראה לדוגמה את אשדוד, את ראשון לציון ועוד מקומות שם היועצות עשו זאת בזכות עצמן, כאשר הוציאו את התפקיד מראש העיר ולקחו אותו על עצמן.

אני מברכת על יוזמת חברת הכנסת נדיה חילו. אני מנהלת עמותת אלזהראא לקידום מעמד האישה. העמותה כוללת כ-25 ישובים בגליל ובמשולש. אנחנו עובדות לקידום מנהיגות נשים למען נשים. אנחנו מקימות מועצות נשים וארגוני נשים בכל ישוב וישוב, וגם מלווות אותם מבחינה מקצועית, ולפעמים גם כספית.

כבר שנים רבות אנחנו מדברים על מציאות קשה של היועצות ברשויות המקומיות ואני רוצה להתייחס ליועצות בחברה הערבית, שם המציאות מאוד קשה. אנחנו מדברים על תפקיד שנעשה בלי כסף ובלי שעות נוספות, מדברים על מצב שגם ראשי הרשויות מתייחסים ליועצות כאל מזכירות, מדברים על חוסר תיאור תפקיד של היועצת והגיעו הדברים לכך שבמחקר שעשינו, כאשר ביקשנו בטלפון לדבר עם היועצת ברשות המקומית, לא ידעו שיש יועצת בתפקיד כזה אלא נאמר לנו שמדובר במזכירת ראש הרשות.

אני חושבת שאחרי המאבקים שעברנו, אסור לוותר על התוכן שדיברנו עליו קודם ועל הסעיפים אתם צריכים לתקן את החוק. כל פעם שמדברים על כסף, אז כנשים אנחנו נופלות ואנחנו בגדר קורבן מול משרד האוצר.

אני מעלה שאלה והיא האם תהיה אפשרות לכלול הקמת מחלקת נשים בכל רשות מקומית שהיא תפעל בשיתוף פעולה עם ארגוני נשים בכל ישוב ומארגוני נשים אלה תיבחר גם מועצת נשים שתהיה מקצועית.

תודה לחברת הכנסת נדיה חילו על הטיפול בחוק הזה גם בשנה שעברה וגם עכשיו. תודה ויישר כוח למרית ולכל הצוות. אני קוראת לכם להמשיך כי יש עוד 50 מקומות שם אין יועצת למעמד האישה. צריך להמשיך במשימה כדי שלא יהיה ולו מקום אחד שבו אין יועצת בנושא הזה.

מרית, אם אפשר לשלוח לי את נוסח החוק, אודה על כך.

דעתי שונה מדעת מרבית החברות כאן. אנחנו עוסקים בפוליטיקה וכדי להגיע לכך שהחוק כן יעבור, צריך לדעתי לפעול בכיוון של פשרה. במקום תוספת תקנים, להגיע למשרה מלאה ברשויות הגדולות, להסתפק ב-50 אחוזים משרה ברשויות הגדולות, דבר שיש לו סיכוי לעבור, אבל לתת בלעדיות. זה אומר שהיום חברתי יועצת ראש העיר בירושלים עוסקת גם בתחום אחר, אבל אילו היא הייתה עוסקת רק בתחום הזה ב-50 אחוזי משרה ובהגדרת תפקיד – כפי שעומד להיות עכשיו – היא הייתה מביאה תוצאות. אם אין הגדרה ויש טשטוש גבולות, היא יכולה לעסוק ב-10 אחוזים מזמנה במעמד האישה וב-90 אחוזים מהזמן בתפקידה האחר ויוצא שהיא אמנם עוזרת לנשים בתחום אחר אבל לא בתחום מעמד האישה.

אני גם תומכת מאוד בהצעה להקמת הוועדה שיהיה לה כוח להשפיע על בחירת הממונה ברשות. אני מוכנה להצטרף לוועדה כי אני חושבת שוועדה כזו היא מאוד חשובה.

אני מציעה לך לפעול בכיוון של הבטחה שלך בקואליציה כדי שיעבירו בקריאה טרומית וכולנו ניקח על עצמנו לעשות את הלובי לפני ההצבעה. כשעושים לובי, מגיעים לתוצאות. זאת אומרת, את תבטיחי שתעשי את התיקונים וגם אנחנו נעשה לובי כדי כן להעביר את זה.

אני מעבירה את רשות הדיבור לידידתי עדנה סבג, יועצת מעמד האישה בבאר-שבע, שיש לה שם עשייה מאוד מבורכת בתחום הנשים, שמהווה דוגמה, כמו שאכן קורה במקומות אחרים, אבל לא בכל המקומות.

התחלתי לעסוק במעמד האישה כי הייתי חברת מועצה ביישוב שלי. למדתי את הנושא. בעירייה הייתי מנהלת יחידה לעבודה סוציאלית, הייתי עם תואר בכיר ושכר מאוד טוב. כאשר כחברת מועצה למדתי את הנושא מאוד התלהבתי ממנו והלכתי לראש העיר שלי ואמרתי שאני רוצה להתחיל לעסוק במעמד האישה. אמרו לי שאני יכולה לעשות, אבל כמובן כמו שאומרים לנשים, שיעשו חינם. אחרי כן הגיעה הטרדה מינית, אמרו לי לעשות, אבל גם חינם. מצאתי את עצמי במצב מאוד מוזר כאשר בשלושת-רבעי משרה אני עושה עבודה סוציאלית, מטפלת בכל עובדי העירייה – הגמלאים וכולי – ובמעמד אישה ובמניעת הטרדה מינית. קרה משהו מאוד מוזר כאשר חברותיי שהן עובדות סוציאליות באגף הרווחה, כולן מרוויחות הרבה יותר טוב ממני ואילו אני שמבחינת מעמד אני עולה עליהן ואני רשאית לשבת בכל ועדות העירייה – ואני היום יושבת ומאוד משפיעה – דלתו של ראש העיר פתוחה בפני, בהרבה מובנים מעמדי הרבה יותר טוב, אבל במובן הרציני ביותר של הליכה למכולת, זה לא כך. לו הייתי נשארת מנהלת מחלקה, בטוח שהייתי בדרגה אחת מעל דרגתי היום. שלא לדבר על כך שברווחה ניהלתי 12 עובדות סוציאליות ו-5 מזכירות. כלומר, קרה משהו מאוד מוזר ואני במצב כזה שאין לי מזכירה ואני מאלה שרצות לשלוח את הפקס ושולחת דואר בעצמי.

יחד עם זאת אני מתחברת למה שאמרה רינה כי לעומת מה שהתחלתי, היום מצבי אדיר. כל ה-85 אחוזים שלי מוקדשים רק למעמד האישה, אני עובדת מרחבית, אני עובדת גם עם הבדואיות ולא רק עם יהודיות, קיימתי שני קורסים של דירקטוריות עם 38 נשים והסוכרייה הגדולה ביותר היא שכל הנשים הוכנסו לוועדות בבאר-שבע.

נשים שיושבות בוועדות – שם נעשית העבודה המוניציפאלית – הן הגרעין הקשה. אני חושבת שיש דרך אחת להשפיע. אני מאמינה גדולה בחקיקה ואני מניחה שאפשר לעשות דברים, אבל אם יש משהו בפנים, תזוזי. כל מה שתעשי בחקיקה, הוא אדיר כי אני מאמינה גדולה בחקיקה. אני חושבת שהדגש של מרית היום צריך להיות על כך שנשים יהיו בוועדות השונות כי אחרת חבל על הזמן. עוד כנס של מניעת אלימות, עוד כנס של הטרדה מינית וכולי, חבל על הזמן. האמיני לי שהנשים האלה ישפיעו אחר וכך יגרמו לקבלת תקציב ליועצת ולנושא הנשים כי ראש העיר צריך אותן.

את נושא שילוב נשים בוועדות הובילה אישה שכיהנה כמנכ"ל. לו היה גבר מנכ"ל, אני לא בטוחה שהוא היה מוביל את זה.

בת-שבע אפרים, גם היא בין המייסדות, הייתה יושבת-ראש הפורום של המועצות האזוריות למעמד האישה בדרום והיום היא ממלא מקום ראש המועצה. היא גם כיהנה בתפקידים נבחרים בעבר כאשר בשתי קדנציות היית סגנית והיום את ממלאת מקום.

הייתי סגנית ראש המועצה המקומית בני שמעון ובפורום הזה התחלתי שם מתוקף זה שהייתי נציגת המועצות האזוריות ואני עדיין יושבת-ראש הוועדה הארצית לקידום מעמד האישה שם, ובתוקף כך יש לי שיתוף פעולה עם השלטון המקומי.

מתוקף זה שראש המועצה נסע לחוץ לארץ, אני ממלאת מקומו בפועל.

כל הדברים שנאמרו כאן, עם רובם אני מסכימה ולרובם אני שותפה. כפי שאמרה חברת הכנסת נדיה חילו, 11 שנים אני נמצאת בבניין הזה מתוקף היותי נציגת המועצות האזוריות בוועדה. אני עוסקת בנושא הזה בכל הרבדים בארץ ובאזור. בכובע השני שלי היום אני עובדת במשרד המשנה לראש-הממשלה לנושא פיתוח הנגב והגליל, וגם שם אני ממונה על מעמד האישה. לכן זה בדמי ולמרות שכממלאת מקום ראש המועצה אני צריכה להשתתף היום בכל ועדות הכנסת, אבל עד עכשיו אני כאן.

אני אומרת לכם שבעניין הזה משפט המפתח הוא אכיפה. אתן לכם דוגמה רק של בני שמעון, שם נלחמתי מהיום הראשון לכהונתי. המכתב הראשון שלי היה לשדולת הנשים להביא פעילות, אבל ראש המועצה שאל לשם מה כי יש לו מועצת תרבות. אמרתי לו שאני לא רוצה תרבות אלא להעלות במושבים ובקיבוצים, בעקבות המשברים שחלו בתנועה הקיבוצית ובתנועה המושבים בחקלאות, להביא את האישה אפילו לחצי דרגה מעל הדרגה בה היא נמצאת. חמישית מהמושבים שבמועצה היו אצלי בפעילויות בנושא מעמד האישה כסגנית ראש המועצה. שתי קדנציות כיהנתי כיועצת למעמד האישה, אבל היום, כאשר יצאתי כי המדינה החליטה על צמצום סגנים, יש עובדת ב-50 אחוזי משרה, לשנה אחת בלבד, ואין לה זמן לעשות הרבה.

לכן אני אומרת שהמילה היא אכיפה. כאשר הייתי שם מתוקף תפקידי כסגנית, הרי ממילא קיבלתי שכר וממילא עשיתי, וזה היה בסדר, אבל כשהיה צריך להעסיק עובדת ב-50 אחוזי משרה, לא היו לה כוחות ולא הייתה לה פעילות. ברגע שהיא סיימה ללמוד עבודה סוציאלית, היא לא רצתה לעבוד ב-50 אחוזי משרה. מאז עדיין לא מונתה יועצת. אני חברת הנהלה, ממלאת מקום, חברת מליאה, ואני אומרת את הדברים בכל הפורומים ובתקציב המליאה זה רשום. זה לא עניין של כסף ולא של תקציב כי אנחנו מועצה.

יש המון כסף. 60 אלף שקלים היו לך.

70 אלף שקלים ל-6,000 תושבים. זה לא עניין של כסף אלא עניין של חשיבה. מה שקורה הוא מזעזע וקשה, וזה מתוך הבית שלי.

כאשר הציעו לעדי אלדר לעשות את זה בשלטון המקומי, אני כיושבת-ראש ועדה במרכז המועצות האזוריות קיימנו מושב מלא על נושא של יועצות ושם נשים הציגו את המודלים שלהם.

נשלחתי לייצג שתי ועדות בלשכת עורכי הדין, כאשר ועדה אחת היא לשכת קידום מעמד האישה, והוועדה השנייה היא קידום מעמד עורכת-הדין.

במשפטים ספורים אני רוצה לענות לשאלתך המרכזית בתחילת דברייך, האם אנחנו צריכים ללחום על חקיקה ואכיפה או שאנחנו יכולים ללכת לפשרות. מניסיוני האישי אני רוצה לומר לכם שפעם הייתי בת 18 וגם אז כשהייתי חיילת בצבא היו אג'נדות למעמד האישה, היו אמנות, היו המלצות, אבל כל זה לא הועיל. תחיבת לשון של רב-סרן לחיילת, בשנת 1961, לא היה כפי שזה היום, כאשר שר המשפטים שלי עשה את אותו דבר והיום הוא מבקש, לאחר מעשה שעשה כזמרי, לקבל שכר כפנחס. הוא חושב שמגיע לו גם להיות שר אוצר.

בכל לבי אני ממליצה על דחיפה לחקיקה מאוד חזקה ולאכיפה מאוד חזקה, כי לא נוכל להסתפק באג'נדות, באמנות ובהחלטות.

אני מייעצת לכם עצה, ולפי דעתי היא עצה טובה, שלא לקרוא לעצמכן יועצות העיר אלא תקראו לעצמכן מנהלת מחלקה או מנהלת אגף או מנהלת משהו אחר. המילה יועצת לראש העיר הורסת לכם כל חלקה טובה.

הנושא הזה נדון בוועדה הזו לא פעם ועוד יתקיימו דיונים נוספים על החוק ועל תוכן עבודתה של היועצת. בהחלט נתת לנו חשיבה עתידית שצריך לחשוב עליה.

אני רוצה לסיים את הישיבה. על פי בקשתה של מיכל שמובילה את הנושא הפוליטי ולא מרפה ממנו, היא ביקשה, ואני חושבת שזה נכון, לציין שהבחירות לנשיאות בפתח ויש גם מועמדת אישה והיא אישה בהחלט ראויה. אני חושבת שכל אחת ואחת תמצא את הדרך הנכונה איך לתמוך ולנסות לגבות את המינוי הזה.

אני יודעת שיושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גדעון סער, פנה בעבר לכל הרשויות המקומיות ורק 110 רשויות ענו לו. הוא פנה לראשי הרשויות במקביל לפנייה שלכם.

על מה הייתה הפנייה?

בקשה למנות ולבדוק מי אכן מינה. הוא עשה עבודה מקבילה וקיבל 110 תשובות. אני יודעת שהרשות למעמד האישה גם היא פנתה ולחצה בכל הכלים. אני יודעת שהפנייה שלכם נתנה משקל רציני ותוצאה שהיום 204 רשויות מעסיקות יועצת. חסרות לנו 50 רשויות ולא צריך להרפות.

אני אמליץ ליושב-ראש הוועדה לפנות לכל ראשי הרשויות שכבר מינו – וזאת כחלק מציון יום השלטון המקומי בכנסת ובמסגרת החגיגה הגדולה של השלטון המקומי – ולומר שאנחנו בהחלט מברכים על המינוי הקיים, ליידע בחשיבות העניין, וגם אם עדיין לא חוקק חוק, לנסות להכניס המלצות אישיות שלנו ברוח החוק, כי יש רשויות שכן נתנו תקן ויש אפשרות לראש העיר, גם אם אין החלטה, לתת את התפקיד. אנחנו נמליץ לתת תקציב פעולה ושראש העיר ימשיך, יכוון וייתן את המטריה לנושא.

אני חושבת שבמקביל צריך לפנות – אולי במכתב משותף, וזה לשיקול דעתה של מרית ויושב-ראש הוועדה – במכתב של יושב-ראש הוועדה, של הרשות לקידום מעמד האישה ושל השלטון המקומי לאותם 50 ראשי רשויות שיפעלו למען מינוי היועצת. את אותו מכתב להפנות לשר הפנים.

מרוח הדברים כפי שעלתה בישיבה אני יכולה להסיק שבהחלט אנחנו נמשיך לקדם את החוק והתיקונים בו. אני אומרת שהשאיפה שלי להגיע לרוח הדברים שאמרה עורכת-הדין גורה, כך שיהיה תקציב ותקן, אבל לא נראה בעניין הזה תנאי בל יעבור, דבר שיגרום להפלת כל החוק כי גם הדברים הנוספים הם חשובים. אם אנחנו מחייבים – וזה לא מובן מאליו – שהיועצת תשתתף בישיבות המועצה ולא תתקבל החלטה בלי שהיא תאמר את דברה, לדעתי זה בהחלט מבסס וזאת בלי קשר לחלק התקציבי שמהבחינה שלנו הוא העיקרי ולא ניתן להמעיט בערכו על מנת שאפשר יהיה למצות את התפקיד ומבחינת נפח התפקיד.

מבחינתי אני אמשיך לקיים היום את הבדיקות שלי כדי לנסות ולהגיע בדרך פרלמנטארית להישגים שיקדמו אותנו לקראת הצעת החוק וחקיקת התיקונים בחוק.

אני רוצה להודות לכל אחת שהגיעה לכאן ומבקשת שתמשיכו להשתתף בישיבות הוועדה. בהצלחה ותודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45