הצגת ספר הנתונים של שדולת הנשים "נשים בישראל 2006 - בין תיאוריה למציאות"

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
30.4.2007
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 52
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום שני, י"ב באייר התשס"ז - 30 באפריל 2007 - בשעה 10:00

הצגת ספר הנתונים של שדולת הנשים "נשים בישראל 2006 - בין תאוריה למציאות"

חברי הוועדה: גדעון סער - היו"ר
קולט אביטל
נאדיה חילו
לימור לבנת
שרה מרום-שלו
מרינה סולודקין

מוזמנים
תפקיד



המשרד לבטחון פנים

 
סנ"צ נורית זיו
ראש מדור נפגעי עבירה



משרד הביטחון

 
שרה וליאנו
ממונה על מעמד האשה

 
סא"ל זאב לרר
אמ"ש-רע"ן מימד



משרד הרווחה

 
חיה דסקל
מנהלת המחלקה לועדות ערר וסיוע לבודדים

 
מרים כהן
מנהלת השירות לטיפול בקהילה



המשרד לתשתיות לאומיות

 
שוש עובדיה
הממונה על מעמד האשה



משרד החוץ

 
תמר סם-אש
ממונה על מעמד האשה



משרד התמ"ת

 
שרי כהן
ממונה קידום נשים, האגף להכשרה מקצועית



משרד החינוך

 
מרים שכטר
הממונה על השיוויון בין המינים



משרד הבינוי והשיכון

 
רחל שגיא
ממונה על מעמד האשה



משרד הבריאות

 
ענת לייכטר
עובדת סוציאלית

 
עו"ס  יפעת  בן דוד
מ"מ מנהלת מרפאת לווינסקי



הרשות לקידום מעמד האשה

 
 


 
מרי חדייר
ראש תחום מעמד האשה

 
רותי הורניק
עוזרת למנהלת הרשות



משרד המשנה לראש הממשלה

 
בת שבע אפריים
יועצת לשר וממונה על מעמד האשה



נציבות שירות המדינה

 
 




שדולת הנשים

 
רינה בר –טל
יו"ר שדולת הנשים

 
עו"ד ציונה קניג-יאיר
מנכ"לית שדולת הנשים

 
פרופ' גליה גולן
חברת השדולה

 
ד"ר רינה שחר
חברת השדולה

 
עו"ד יפעת מצנר
יועצת משפטית

 
עו"ד רחל דון-יחיא
חברת השדולה

 
רות אילת
חברת שדולה

 
ורדה מור
חברת שדולה

 
ענת ביתן-רמון
חברת שדולה

 
איילת אילת
חברת שדולה

 
רות רזניק
מנכ"ל עמותת ל"א - לחימה באלימות נגד נשים

 
קרן גייגר
חברת שדולה

 
תמי קצביאן
חברת שדולה

 
ליאן רם
חברת שדולה

 
מיכל בורוכוב
יועצת למעמד האשה, מועצה אזורית גזר, מרכזת השלטון המקומי

 
מלי פולישוק
חברת השדולה

 
עיאד נסאר
חברת שדולה

 
רות אלפי
חברת השדולה

 
יגל רץ
חברת שדולה

 
מלנה סמבן
חברת שדולה

 
יפה פיסו
חברת שדולה

 
חנה יוחנן-טל
חברת שדולה

 
ולריה סייגלפישר
חברת השדולה

 
אורלי פיטי
חברת השדולה

 
אביבה מנדה
חברת השדולה

 
רותי סוחמי
חברת שדולה

 
קרן המר
חברת השדולה

 
חיה חביב


 
עינב חסיה
חברת השדולה

 
נירה ולנר
חברת השדולה

 
בת שבע שטראוכלר
סגנית יו"ר

 
אבי הנדל
חברת השדולה

 
אורנה ארז
חברת השדולה

 
יעל שמרגד
חברת השדולה

 
מירית ארז
חברת השדולה

 
אשרת ביבי
חברת השדולה

 
מיה הלפרין-מור
חברת השדולה

 
עדנה אגמי
חברת השדולה

 
טל תמיר
רכזת מידע

 
סיגל רונן-כץ
חברת השדולה

 
אתי שפירא
חברת השדולה

 
גליה גרנות
חברת השדולה

 
ענת מתת-טוב
חברת השדולה

 
מחסאן ראבוס
חברת השדולה

 
שרון קלימן
חברת השדולה

 
ליאת גור
דוברת השדולה

 
אילנה לכר
חברת השדולה

 
שרה רודיק
חברת השדולה

 
איה עזריאלנט
חברת השדולה

 
ענת שניאור-לביא


 
מיכל פרנקל
חברת השדולה

 
דנה ויינברג
חברת השדולה

 
גאולה קזנובסקי
חברת השדולה

 
משה סרמונטה
חבר השדולה

 
נורית לב
חברת השדולה

 
ציפי האוזנר
חברת השדולה

 
מיכל כפרי
חברת השדולה

 
יפה חייקה
חברת השדולה

 
דליה מזרחי
חברת השדולה

 
יהודית מתת-טוב
חברת השדולה

 
אורית זוארץ
חברת השדולה

 
אסתר לבנון מורדוך
חברת השדולה

 
אנה סוסה
חברת השדולה

 
שאנה שכטרמן
חברת השדולה

 
הגר אפריאט
חברת השדולה

 
עינת הלוי
חברת השדולה

 
שיראל נקדימון בר




מוקד סיוע לעובדים זרים

 
עו"ד נעמי לבנקרון
יועצת משפטית





 
 




ארגון נעמ"ת

 
 


 
עו"ד גלי עציון


 
עו"ד מאירה בסוק
יועצת משפטית לדיני עבודה נעמ"ת ירושלים



מוזמנים נוספים

 
 


 
ד"ר מיכל רוזין
אוניברסיטת בר-אילן



איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

 
שרון מייבסקי
דוברת



האגודה לזכויות האזרח

 
רונית פיסו




הדסה ישראל

 
צפניה מרים




העמותה לקידום נשים בספורט בישראל

 
שלומית ניר-טור




תמר אשל

 
עינבל מילס

דלית אזולאי

הדס דויטש





הצגת ספר הנתונים של שדולת הנשים "נשים בישראל 2006 - בין תאוריה למציאות"

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הספר מונח בפניכם כרגע, בתמצית, הוא מביא נתונים המלמדים על אי השוויון המתקיים עדיין למרבה הצער בחברה בשורה ארוכה של תחומים. אני מודה לשדולת הנשים על ייזום הכינוס הזה, שהוא כינוס מיוחד של הוועדה במהלך הפגרה, אך הוא לא הראשון שלנו במהלך הפגרה. אני מבקש מיו"ר השדולה, גב' רינה בר-טל, לומר דברי פתיחה.

אין בדוח הזה ברכות, הברכה היחידה שלי הבוקר היא לטל תמיר על עבודה מדהימה. זאת פעם ראשונה שהשדולה עושה את העבודה הזו אין האוס. כל הכבוד לטל, לכל הנשים שעזרו לה, לצוות השדולה.

לגבי הדוח, אין בו הרבה ברכות ואין בו הישגים שראויים לברכה. מבחינתנו, אלה המסקנות החשובות ביותר; אחת, עלינו להמשיך לתגבר את עשיית החקיקה. יו"ר הוועדה במסגרת תפקידו לקח על עצמו הרבה מאוד מהנושאים האלה. אני מודה לך על הנאמנות שלך ועל הפתיחות שלך ומבקשת ממך ומאיצה בך לסייע לנו בנושא של חקיקה. הנושא של ייצוג הולם, נצטרך לתגבר את החקיקה בנושא הייצוג ההולם לנשים במפלגות. כל עוד לא נעשה את זה, הן לא תהיינה כאן, וכל עוד הן לא תהיינה כאן, כל הנושאים שעל סדר היום לא יבואו לידי ביטוי.

חשבנו הרבה שנים שלא נזדקק לשרה לענייני נשים ומשפחה. טעינו. אנו מאמינות היום ששרה לענייני נשים ומגדר הוא צו המציאות שלנו. יש הרבה מאוד מדינות מערביות בעולם שביטלו את התפקיד הזה בשנים האחרונות. לצערי, איננו יכולות להרשות לעצמנו את הלוקסוס הזה. בהרבה מאוד ממדינות העולם השלישי התפקיד הזה פורה ומאיץ נושאים חשובים. אנו רואות את הנושא הזה כקריטי, וכך אולי נצליח לשפר חלק מהנושאים האלה.

יש גם הנושא של תקצוב מגדרי שגם עליו כבר דיברנו, הנושא של כניסה למשרדי ממשלה לבדיקת תקציב בעיניים מגדריות שאומר: תקציב המדינה הוא עצום, בואו נראה איך אנו יכולות לדאוג לכך שיותר נשים תצאנה לעבודה גם בזכות הסתכלות על התקציב הזה, גם בנושא של תשתיות בתחום תחבורה, גם תשתיות בתחום הבריאות.

אני מודה לכל חברות הכנסת שהגיעו, אנו מעריכות את זה. צר לי שאין יותר חברות כנסת שהגיעו הנה. נשתף פעולה עם הח"כיות בהמשך הדרך. הדוח הזה הוא שלב בעשייה שלנו, תודה לכל מי שהגיע, לחברותינו בהנהלה שנמצאות פה, לחברות ותיקות שייסדו את השדולה, תודה.

אני מבקש להתייחס לנושא החקיקתי בקצרה - לא לכל מה שנעשה, כי יש הרבה תוכניות, ובהחלט שדרגנו את המעמד של הוועדה הזו בכנס הקודם מבחינת היקף החקיקה שהיא מטפלת בו. שלושת היעדים שלי בכנס הקיץ הם - אחד, להשלים את חקיקת הארכת חופשת לידה בשכר, אני מתכוון לבצע את זה מייד לאחר פתיחת הכנס, אני רוצה גם להודות לח"כ סולודקין שאני נעזר בה בנושא הזה, כי אי אפשר לקדם את הנושא הזה בלי קואליציה רחבה ועקשנית. אני רוצה לעדכן, שוחחתי הבוקר עם היועצת המשפטית, לא הוגשה הסתייגות, היתה בשלב מסוים כוונה של האוצר להגיש הסתייגות.

היעד השני הוא לנסות להעביר בקריאה ראשונה הכרה בהוצאות של טיפול בילדים לצורכי מס. זה יהיה מאבק גדול, אני לא צריך להרחיב כמה זה חשוב.

הנושא השלישי נוגע לייצוג בתחום הפוליטי, זו אותה יוזמת חקיקה שהיתה גם בכנסת הקודמת, הגשנו את זה עם זהבה גלאון בקדנציה הקודמת, אבל בחתימות של 49 ח"כים, ואני מתכוון להביא את זה בחודש הראשון של המושב לקריאה טרומית. אין לי בררה בגלל חוות דעת של הייעוץ המשפטי פה וכי לא היו 61 שתמכו בזה בקריאה הראשונה בקדנציה הקודמת, אני צריך להתחיל לעשות את זה מההתחלה. אני גם רוצה להודות לעמותת כן שבנושא הזה היא בת ברית חשובה ביותר. אם נצליח לקדם את שלושת הנושאים האלה בכנס החורף, יש הרבה נושאים אחרים - טיפולי פוריות, אך אם נצליח לקדם את שלושת הנושאים האלה, עשינו צעד ענק קדימה. טל, בבקשה.

שלום, אני האמא של הספר שעוד לא ראיתם. הספר מרכז מידע ונתונים על מציאות הנשים בישראל, גם פן השוואתי ובעיקר מה קורה כאן והיום. הספר מונה 500 עמודים. אחד הדברים החשובים שעשינו בספר, לדעתי, הוא שניסינו למצוא פילוח של אוכלוסיות של נשים. לפני הכל, אני מודה לכל מי שעזרו לי.

החלטנו לסדר את התקציר לפי כרוניקה של אי שוויון ידוע מראש, שלבים בחיים של נשים. בתוך הכרוניקה הזו יש שלושה נושאי לבה שמלווים אותנו כנשים בישראל, אקלים חברתי - דת ומדינה, ובגלל שיש הפרדת דת ומדינה בישראל, נשים פה זוכות לאי שוויון בנושאים רבים ובעיקר בדיני אישות, נושא שני הוא עיסוק בלתי פוסק בבעיות צבא וביטחון, שגם דוחף אותנו לשוליים אך גם מעצב תרבות גברית שלנשים קשה יותר להיכנס לתוכה והנושא השלישי הוא המשפחה כערך מקודש בחברה הישראלית, היהודית והערבית - זה תוצר של נסיבות היסטוריות ואחרות.

לגבי הילדות, מאז שיודעים את המין הביולוגי, מתחיל להתגבש גם עניין המגדר. נשים מאיישות 99% מתפקידי החינוך בגיל הרך. זאת התפיסה שאנו מקבלים מגיל צעיר של חלוקת התפקידים המסורתית. כמובן, יש גם גננת ומטפלת רק בלשון נקבה. יש היחס השונה של ההורים לבנים ולבנות, היום יש יותר מודעות, אך יש מסרים עקיפים שמעבירים, למשל שנותנים לבנים מרחב פיזי רחב יותר, ואת הבנות הקטנות יותר מצמצמים יותר. בתוך זה יש גם העניין שהאמהות מכינות עוגה, האבות דופקים מסמר – זה השיח בגנים, למשל, הילדים קולטים אותם, וגם זה קשור.

השיעור של תמותת תינוקות בקרב הערביות לעומת בקרב היהודיות - השיעור הזה מצטמצם עם השנים אך עדיין הפער נשמר.

האם יש הבדל בין בנים לבנות?

זה רעיון מצוין לבדיקה. חשוב לומר שזה לא מחקר ראשוני אני מסתמכת על נתונים של הלמ"ס, של ביטוח לאומי, וזה גם חלק מהביקורת שלי. שיעור תמותת התינוקות הכללי אצל ערביות זה 7.7 אצלן ו-3.1 אצלנו. ובקצוות זה קיצוני יותר, בהרצליה מצאו 1.8 ובתמרה מצאו 14.5.

עכשיו יש 80% מעובדי חינוך שהם נשים, אך עדיין כל השאר הם בדרך כלל מורים לספורט או מנהלים. כל התהליך של פמיניזציה שמופיע לא רק אצל מורות אלא גם במקומות אחרים מוכיח שמלכתחילה נשים הן משניות בחברה. בתוכניות הלימודים, גם שם חסרה התייחסות מגדרית. אני חושבת שיש להרחיב את כל זה לחינוך פמיניסטי, שפמיניזם זה לכולם, לא רק לנשים.

מקום שבו את מתייחסת לזה ששכר המורות בישראל מהנמוכים בעולם, שיהיה ברור, העובדה שרוב העוסקים בחינוך הם נשים וששכרם הוא מהנמוכים בעולם, חלק גדול מהעוסקות בהוראה עוסקות בזה כי מדובר ביום לימודים קצר והן הולכות הביתה בצהרים. זה מביא לכך שמדובר בשכר נמוך. יש פה ביצה ותרנגולת. יש להתייחס גם לסיבה ולקחת את זה בחשבון, אחרת הנתון שמובא פה הוא בעייתי.

התקשורת גם מנציחה את המציאות הבלתי שוויונית, בפרסומות נשים מופיעות יותר כגוף, כלומר יש התייחסות למראה החיצוני, והגברים מסמלים את הצד הרציני יותר.

בתוך בתי הספר התיכוניים המקצועיים 100% ממגמת טיפול זה בעצם מטפלות, הרוב במחשבים הם בנים. בבתי הספר העיוניים יש בידול – נערות מצליחות יותר בלימודים, אך כשמגיעים ליחידות לימוד מוגברות במתמטיקה ומדעי המחשב, הן פחות מעיזות לקחת את זה, ולכן תעודות הבגרות שלהן באיכות נמוכה יותר, ואז באוניברסיטאות הן פחות מתקבלות. מהצד השני, נשירה של נערות ביחס לנערים היא משנית, אך ערביות, מזרחיות, עולות חדשות נושרות יותר. 10% מהערביות לא למדו אפילו שנה אחת ו-50% מהבדואיות.

לגבי הצבא, יש הצבא הסדיר, ששם חלה התקדמות משמעותית בשנים האחרונות, יש הרבה תפקידים שפתוחים לבנות. עם זאת, אחת משבע היא פקידה לעומת אחת מחמש בעבר. לעומת זאת, בצבא קבע כמעט לא זזו דברים. קצינות בדרגת אלוף משנה, זה כל הזמן משתנה.

חשיבות הצבא היא לא רק בתקופת השירות, אלא הוא מהווה בסיס ליצירת רשת חברים, וזה אקלים חברתי שמעגן את זה שהנשים תמיד בעורף.

החיים הבוגרים, חילקתי את זה לפי התפתחות וקידום מקצועי, בהשכלה יש 40 נקודות לטובת הגברים בפסיכומטרי. מבחינת התארים הראשון, השני והשלישי, היום יותר נשים מגברים מסיימות אותם. בתוך האקדמיה עצמה קידום נשים הוא מאוד איטי, רק 12% הן פרופסוריות מן המניין. הגברים מנהלים את העולם האקדמי, הם מחליטים דברים, יש לזה חשיבות גדולה.

יש פער מאוד גדול בין מזרחיות לאשכנזיות, בתואר הראשון יש 15% מהמזרחיות ו-25% מהאשכנזיות; מתוך 680 פרופסוריות רק 23 הן מזרחיות.

לגבי עבודה, אלה נתונים שכמעט לא משתנים לאורך השנים, לפי נתוני הלמ"ס, והם כוללים את חלקיות המשרה. לפי שעה, אנו עדיין מרוויחות פחות. הנשים הן עדיין שני שלישים מהמועסקים בשכר מינימום. לא רק שאנו מרוויחות פחות, אנו גם עובדות פחות. 15.4 מהערביות הן מובטלות. הנשים עובדות הרבה יותר במשרה חלקית, ואחוזי האבטלה אצל הערביות גבוהים. יש סוג של אפליה סמויה, יש התנאים הנלווים, נאמר שחותמים על חוזה, הגברים מקבלים יותר שעות נוספות והוצאות נלוות שמעלות להם את השכר, הרבה פעמים יש גם הבדל בין איך שתפקיד מסוים נקרא כשגבר מאייש אותו, ולכן הם מקבלים יותר כסף.

כשנשים יוצאות לעבודה, יש להן עוד הרבה עבודה בבית, והיא ללא תגמול. היה מחקר של האו"ם שדיבר על זה ש-11 טריליון בעולם זה התרומה הסמויה של נשים למדינות. לפי מחקר שעשו בארץ, 23% מהאמהות מוכנות לוותר על תפקיד בעבודה לעומת 7.5% מהאבות.

יש הרבה יותר עוני אצל נשים, 92% מהמשפחות החד הוריות - בראשן אשה. שליש מהן חיות מתחת לקו העוני. יש כפל של גמלאות, היה את זה בעבר לגבי אוטו.

זה יוגש.

עדיין נשאר העניין של דמי מזונות, שאם אשה זכאית לדמי מזונות מהביטוח הלאומי, אם היא משתכרת שכר מינימום, זה נגרע ממנה.

אין עוד מדינה שיש בה 12 שבועות מ-54, חוקקה הצעת חוק להאריך את חופשת הלידה ובמאמצים גדולים מאוד למרות התנגדות הממשלה הצלחנו להאריך את זה רק בשבועיים, למרות שאני רציתי ששה חודשים וגדעון רצה עוד יותר.

14% מחברי הכנסת הם נשים, ישראל מדורגת במקום ה-78 מתוך 189, ואנו הידרדרנו ב-19 מקומות מאז 2004 בנושא הזה. רוב חברות הכנסת ורואים את זה גם ברשויות המקומיות, שיעור הנשים מגיע לשיעורים הרבה יותר גבוהים מהמרכז. מאז קום המדינה יש רק שתי חברות כנסת ערביות. גם יש העניין של דירקטוריות, בשנים האחרונות יש צניחה בעניין הזה.

הגשתי תיקון להצעת חוק של הדירקטורים ואמרתי: אם אנו מדברים על אפליה מתקנת, שיהיה סעיף נוסף לנשים מכל החברה, וציינתי שם גם מזרחיות, גם פריפריה, גם ערביות, כי נוכחתי שזה אפסי לעומת 33%. זה היה במליאה, אני אפילו חושבת שהצבעת נגד, גדעון... אביא את החוק הזה שוב.

בספרה האזרחית יש יותר נשים בארגונים חברתיים, הן משפיעות יותר בספרה האזרחית.

לגבי הספרה הפרטית, ישראל חתמה על סידו עם שתי הסתייגויות לגבי דיני אישות ובתי הדין הרבניים. אין שינוי מהותי עם המסורבות גט והעגונות.

התפיסות הדתיות מעצבות גם את העניין של הפריון, אשה בישראל צפויה ללדת 2.8 ילדים לעומת 1.3 באירופה. יש פער בולט בין ההשקעה של גידול ילודה לאי השקעה שיש באי פריון. המדינה, למשל, מסבסדת חלק גדול מהאבחון הטרום לידתי בהריון, נותנת טיפולי הפריה עד הילד השני כמעט בחינם, ומהצד השני גלולות רק ב-2005 הוכנסו לסל, וגם אז זה רק עד גיל 20. ולגבי הפסקת הריון, זה עדיין עולה 1,700 ₪. בכלל, ההשקעה בבריאות נשים נמוכה יותר, אך ההשקעה בפריון גבוהה מאוד.

נישואי קטינות בישראל היא תופעה שנמשכת, רובן מוסלמיות. בשנה האחרונה היו 1,520, אך אין אכיפה לזה ומהרגע שהנישואים התרחשו, בגלל כל העניין של דיני האישות בישראל, הנישואים עדיין תקפים, לא משנה אם המדינה תתבע.

זה שיש בישראל כ-150 אלף נשים שסובלות מאלימות זה בגלל השפעה ציבורית. יש לומר שמזניחים את הזונות הישראליות שגם הן נשים. נפתחו 12 תיקים בלבד – אלה נתונים מהמשטרה. ברצח נשים המשטרה לא כוללת מקרים שזה לא על ידי בן זוג ישיר. בסך הכל מ-1992 נרצחו בארץ 311 נשים. יש עלייה משמעותית בנרצחות יוצאות אתיופיה, ערביות ודרוזיות.

לגבי הבריאות, יש הבדל בתוחלת חיים של שלוש שנים בין ערביות ליהודיות. ערביות סובלות יותר מהשמנה שמסכנת חיים. הן יכולות גם פחות לקנות תרופות.

נשים בספורט, גם פה יש מגדריות, מעודדים את זה אצל הגברים ולגבי הנשים – בסוג מסוים של ספורט. כתוצאה מזה, הספורט התחרותי בארץ, רק 15% הם נשים, 8% מאמנות, יש פחות ספורטאיות, פחות מראים אותן, רק 5%.

למעלה מ-20% מהנשים לאחר גיל פרישה חיות בעוני, ואחד התנאים הנלווים שדיברנו עליהם קודם הוא פנסיה. יש להן פחות ותק בעבודה, ובאופן כללי יש להן פחות פנסיה. אנו אמנם חיות יותר, אך ביחס לגברים מצבנו פחות טוב. עוני מאפיין גם נשים עד גיל 34 באחוזים גדולים יותר וגם אחרי גיל הפרישה. נשים נשואות עדיין במצב כלכלי טוב יותר. נשים ערביות עניות יותר מהנשים היהודיות.

לסיום, הנתונים הם משניים, ברוב הדברים אני מסתמכת על נתונים שמצאתי. בדרך כלל יש התייחסות לנשים כמקשה אחת, ואין פילוח בין הנשים.

יש שני כיווני פעולה אפשריים – תקצוב, חקיקה ומינוי שרה לענייני נשים, והציר השני הוא של האקלים החברתי, חינוך, תקשורת - אנו צריכות להעלות את הדברים לסדר היום הציבורי, זה מביא להשפעה על מקבלי החלטות.

תודה רבה לך. חברת הכנסת סולודקין, בבקשה.

קודם כל, אני מודה לשדולת הנשים על המחקר. במשך עשר שנים שאני בכנסת הרגשתי מהפכה פמיניסטית שקטה, אך מ-2006 הרגשתי שמשהו קרה, וגם ראינו את זה בכנסת וגם במציאות. מרגישים את הנתונים שנאמרו פה. אנו רואים את המציאות. לא הסכמתי עם כמה מסקנות, כי אני חושבת שאין לנו זכות להתלונן על התרבות הצבאית במדינה, כי זה האזור שלנו. אך צריך לחשוב על זה. אנו צריכים להתאקלם ולהתאים עצמנו למציאות שיש.

ראיתי את פרשת רמון ופרשות אחרות, ושאלתי עצמי למה בברית המועצות לא היו לנו הבעיות האלה. לא היה בית משפט ומשטרה חוקרת – שם סתירת לחי מצלצלת פומבית, זה היה אחד הפתרונות. יש דברים שאנו צריכים לחשוב עליהם, גם דרך משפטית וגם אופי של אשה, אני כל הזמן חושבת, מה עם מרגרט תאצ'ר או קונדוליסה רייס? אנו צריכים לחשוב על הישראליות שלנו ואיך להתמודד אתה, לא רק בדרך חקיקה ובית המשפט.

אני מרגישה שהוועדה שלנו בראשות גדעון סער, יש לנו סדר עדיפויות נכון. חופשת הלידה, איפה היינו כל כך הרבה זמן? באתי ממדינה שלא נחשבה מדינת רווחה אך היו בה ארבעה חודשי חופשת לידה. צריך גם לחשוב על סדר עדיפויות. פנסיות לנשים זה המקור של העוני, לדעתי, עובדות כל החיים, גם בתת משכורת ובתת תנאים והפנסיה נמוכה.

אני רוצה להודות לשדולת הנשים, זה נושא חשוב. טוב עשית, גדעון, שכינסת את הוועדה בפגרה. הנושא חשוב למרות שהוא נמשך המון זמן, והנתונים פה לא מפתיעים אותי. התמונה ידועה. אני משבחת אתכם גם על שהתייחסתם גם לנשים ערביות ומזרחיות. צריך בכל התייחסות לקחת את הנישה הייחודית הזו כי המספרים שם הרבה יותר קשים.

גם כח"כית חדשה, בכל הנושא של הנשים, זה באמת חוצה מפלגות ואני מוצאת את גדעון כפרטנר חשוב – אני לא בטוחה לגבי ההצבעה שדיברנו עליה קודם... הוא מקדם את הדברים, ולימור לבנת הצביעה אתי בחוק שדיברתי עליו.

לדעתי, זה הקו שצריך היום להנחות כל שיקוף מצב. הגענו למצב של בשלות, צריך להצביע על האפליות השונות בכל התחומים, וצריך לתת פוקוס על שינוי המצב. אני רואה חשיבות גדולה לחקיקה. יש חוקים רבים שאינם מיושמים אך החקיקה כצעד לשינוי מצב, יש לה משקל רציני. לדעתי, החקיקה החדשה שצריכה להוביל אותנו כקו חדש, יש המון חוקים שמדברים על ייצוג הולם והעדפה מתקנת. החוקים האלה לא מספיקים. יש לציין גם מספר, כי הדברים לא ברורים לכולם. ייצוג הולם גם בא על תשתיות ערכית של פרשנות. יש להגדיר את האחוז ואת המשמעות של ייצוג הולם.

כשמדברים על העדפה מתקנת לנשים יש לדאוג להוסיף לכל קבוצות האוכלוסייה, וזה לא מובן מאליו. ניסיתי לעשות שני תיקוני חקיקה ונכשלתי. אני מתכוונת להמשיך. הצלחתי בהקמת האקדמיה ללשון הערבית. היתה שם מלחמה והתנגדויות רבות, אמרו: הממונה של ועדת ההיגוי המייעצת 17 ואפליה מתקנת לנשים. אמרתי: לא, תנו מספר. אמרו: מאיפה תביאי נשים? אמרתי: אמצא נשים. שמנו שם רבע, והיתה התנגדות גם היום על היישום, אך אני חושבת שזה הכיוון.

יש לעשות התאמת עולם העבודה לנשים. המון חוקים חוקקו בעניין הזה. יש 70% פיטורי נשים בהריון, זה הנתון פה. צריך להתאים את כל המשק ולעשות את השינוי בשינוי מבני. יש חוק בשבדיה, שנותנים בונוסים כדי להביא גם את הגברים. צריכים לשנות מבנים קיימים. זה לא קל, התחומים הפוליטיים הם מאוד קשים, אנו מנסים להביא הצעה של עמותת כן והצעות נוספות. הימצאותן של נשים במרכז קבלת ההחלטות עושה שינוי אך לא מספיק. יש לרתום את החברה כולה ואת ציבור הגברים - המהפכה הפמיניסטית, צריך פרטנרים לנושאים האלה, וצריך גם את הגברים לשם כך.

אני מצטרפת לכל הברכות שנאמרו פה על העבודה המעמיקה, הטובה שנעשתה, ולהודות לשדולת הנשים. נכון שכמו מרינה, כשאני מביטה אחורה אני יכולה להתברך בהישגים שהיו, והוועדה הזו שקמה הודות ליוזמה של חברות ממפלגות שונות עבדה, חוקקה, שינתה, ובכל זאת אני באה לישיבה הזו מתוך תסכול כי מדי שנה אנו קוראים את אותן סטטיסטיקות על הפערים בין הנשים לגברים, אנו יודעים את הסיבות, החקיקה קיימת ואנו ממשיכים לדשדש.

גדעון, אני מברכת אותך, אני מצדדת ומתרשמת מהרצינות שבה אתה מוביל את המהלכים פה בכנסת. אחת הבעיות היא איך אנו יכולים לחדד את הצורך ובאיזה כלים יש להשתמש כדי להגיע לאכיפת הקיים. יש חוקים, לא אוכפים אותם, אגב, לא רק בתחום הזה. כשאנו מעבירים חוק, ועמלים לפעמים כמה שנים עד שהוא עובר, או הממשלה מבטלת אותו בחוק ההסדרים או משרדי הממשלה מרגישים שאין צורך ליישם את מה שהכנסת קבעה.

הגיע אליי לפני כמה ימים מידע מאוד יפה על הממשלה החדשה שקמה בפינלנד לפני עשרה ימים, יש בה 20 שרים - 12 שרות ו-8 שרים, ונשיאה. אחת המטרות שלנו בכנסת צריכה להיות לעודד הרבה יותר חקיקה שדנה ושמקדמת נושא ייצוג הנשים בכל הרמות, להזכיר לכולנו שגם בסקנדינביה הנושא הזה התחיל עם העדפה מתקנת ומרגע שהחברה מסתגלת לרעיון, אין צורך בהעדפה מקדמת - לא בשבדיה ולא בנורבגיה, יש שם שוויון אמיתי. אני בהחלט חושבת שאנו גם צריכים שרה לענייני נשים, אני מסכימה עם המסקנה הזו.

אני מברכת את כולכם ובמיוחד את שדולת הנשים. אנו רואים בזה אור בקצה המנהרה כי אם שדולת הנשים תמשיך לטפל בכל הדברים, יש לנו סיכוי שהדברים יתקדמו כי יש מקום שאפשר לפנות אליו.

יחד עם הוועדה אפשר לחוקק חוקים ולעשות הרבה דברים. בואו נודה, אנו אשמות בעצמנו, כי תמיד רצינו לדאוג לבית וזו היתה השגיאה שלנו, אותו דבר קורה לנו היום עם החינוך - כולן מורות כי נוח להן להגיע הביתה עם הילדים. האם אי אפשר לשנות את זה? אם היה אצלנו יום לימודים ארוך הכל היה שונה - כך גם המורה תוכל לעבוד עד אחה"צ, לקבל משכורת טובה יותר, גם הגברים אולי ייכנסו למגזר הזה ויהיה קל יותר לנשים ללכת למקומות אחרים.

אני מקווה ששדולת הנשים תטפל גם בבעיה הזו. אנו, הנשים, הרוב, אך לא מוכיחות את זה. נקווה שהשדולה תעשה הכל כדי שנתקדם.

תודה. אני רוצה למסור את רשות הדיבור לחברת הכנסת לשעבר שנמצאת אתנו, תמר אשל. אני מודה לך מאוד שבאת.

תודה. בראש ובראשונה אני רוצה לברך את יו"ר הוועדה, אני בפעם הראשונה משתתפת בישיבה בראשותך. כמו חברת הכנסת נאדיה חילו, כל השנים סברתי שהמאבק שלנו חייב להיות מאבק משותף של גברים ונשים. טוב שנשים עושות את העבודה, אך כדי להביא לשינוי חברתי רחב חייבים לשתף גם את הגברים. אני חושבת שבעידן שלנו יש סיכויים טובים. אני רואה מסביבי אבות גאים בהישגי הבנות שלהם - פחות בהישגי הנשים... בהחלט אפשר לרתום אותם למאבק שיביא לשוויון ולצדק.

אני מברכת שגבר עומד בראש הוועדה למעמד האשה ונותן לזה דחיפה נוספת. בזמני היה צדיק אחד בדור בכנסת, מרדכי וירשובסקי, שנרתם למאבק לשוויון האשה. הייתי ליד ערש הקמת השדולה, היא הוכיחה את עצמה בכל עשייתה בשנים האלה. העשייה הוכיחה את עצמה ואני מברכת את כולכן על הפרסום הזה, אבל אני רוצה להזהיר, חקיקה היא חשובה אך יש יותר מדי חוקים שהם אות מתה. חייבים להבטיח עם כל חוק את התקציב הדרוש ליישום. אין טעם בחוק אם אין מספיק פקחים. תהיו כלבי שמירה. אם זה לא יהיה, חבל על חוקים חדשים שיהיו אות מתה.

אני חושבת שהפרסום הזה, חבל שיישאר רק בינינו פה. יש לקיים במות דיון בנושאים שונים עם קהלים שונים כדי לעורר את הדיון הציבורי שהוא בסופו של דבר כוח לחץ לנבחרי הציבור ליישם את המדיניות הנכונה.

יש בעיית הסברה, יותר בנות ערביות לומדות מחשבים מיהודיות - התפלאתי לקרוא את זה. אין מספיק הסברה, אין קשר עם הנערות כשצריך לבחור מקצוע. מורות כמעט אינן מנהלות בתי ספר. דווקא כשרוצים לתת יותר עצמאות למנהלים, חשוב שתהיינה יותר נשים, וזאת עבודת השדולה, להסביר לאותן נשים שחוששות מהאחריות, מעבודה נוספת, חייבות להיות נשים רבות יותר בעמדות ניהול דווקא באותם מקצועות – רפואה, חינוך, שתהיינה מורות דרך למדיניות.

שמעתי שהיתה החלטה ממשלתית ש-50% מהדירקטורים בחברות הממשלתיות תהיינה נשים תוך זמן קצר ביותר. אני קוראת לשדולה להכין מלאי של שמות מתאימים כדי שזה לא יבוזבז. תודה רבה.

אני מברכת את השדולה למרות שהנתונים קשים, שנה אחר שנה אנו מתכנסים ורואים מצב דומה.

אני מברכת על השינוי והעניין של להסתכל על ההבדלים בין הנשים. זה חשוב כדי לטפל בנושאים באופן מתאים.

אנו הרי כנשים שעוסקות גם בפוליטיקה רוצים לראות יותר נשים גם בכנסת, גם בממשלה. עשיתי מחקר ובדקתי מה מצב החקיקה בנושאים שקשורים לעניינים שלנו. בדקתי הצעות חוק בכנסות שונות וראיתי שזה לא עניין של מספרים אלא מ-92' כשנכנסו לכנסת לא מעט נשים שעברו את השדולה, פמיניסטיות, היתה חקיקה פי שלושה מהכנסת לפני כן. בכנסת הקודמת הגענו לשיא מספר הנשים ומספר ההצעות ירד, כך שאני רואה חשיבות בעיקר במי נכנסת ומי נכנס, כלומר זה עניין של מודעות ולא מובן מאליו שאשה שנמצאת בכנסת תקדם את הנושאים. יש לדאוג לכך ביתר מודעות בקרב חברי וחברות הכנסת.

בכל שנות השדולה מאוד קשה להחליט מה עדיף - חינוך, בריאות האשה, האשה בעבודה, אך אני רוצה לחזור לפתיחת הדוח, לבעיות הבסיסיות שעומדות על הפרק. כל השנים שאנו עובדות בנושא הזה, אחת הבעיות המרכזיות נשארה - דיני אישות, דת ומדינה והאשה בבתי המשפט הדתיים. הבעיה מוכרת לכולנו, וכל הזמן יש לטפל בנושא הזה, יש חקיקה, צריכה להיות יותר חקיקה.

לגבי תקציבי המדינה, אנו מתחילים לקרוא את התקציבים בעיניים מגדריות, וחשוב הדבר במיוחד בעידן הגלובליזציה לצמצום שירותי המדינה, יש לפנות לתקציבי המדינה להדגיש את הנושאים החברתיים כדי לטפל בבעיות שראינו פה.

איני חושבת שעלינו להשלים עם המצב. המצב הביטחוני שלנו גורם למצב של אפליה נגד נשים ומקשה על מה שאנו מנסים לעשות. יש הרבה סיבות לפעול למען הסכם שלום, ובין היתר אנו כנשים רוצות לראות צמצום המיליטרליזציה של החברה. אני מזכירה את החוק שקיבל החלטת האום, 1325, שמדבר על שיתוף נשים בכל מה שקשור למו"מ, לשלום ולנושאים הביטחוניים. זה אחד החוקים שהיה ראוי לאכוף. תודה.

אני מברכת על הדוח ויחד עם זאת יש לי מה להעיר; מאז 2002, ששרת החינוך דאז לבנת נכנסה לתפקידה, נעשתה מהפכה שהשפיעה בסדר גודל שלא ראיתי במערכת החינוך בשום נושא אחר שמתקיים במערכת החינוך. מייד עם כניסתה היה הדוח של ספרי הלימוד, בראש הוועדה מונתה מנכ"לית שדולת הנשים דאז, עו"ד גרא, כל ספרי הלימוד כיום נבדקים מגדרית, כל תוכניות הלימוד נבדקים מגדרית, גם מבחני המיצב, נכנסות תוכניות מגדר רבות, מ-2002 עד 2005 התקיימו השתלמויות רציניות מאוד של 56 שעות ו-112 שעות ללמעלה מ-10,000 גננות.

בימים אלה אני נכנסת עם כל מקצועות הלימוד שמלמדים בבתי הספר ומטמיעה את הנושא המגדרי דרך תוכניות הלימודים. לבית הספר באים ללמוד דרך תכני הלימוד. המינהל למדע וטכנולוגיה לקח על עצמו את כל הנושא של קידום בנות במדעים וטכנולוגיה, היה כנס גדול בנושא מחשבים, התקיימו שמונה כנסים של קידום בנות במדעים וטכנולוגיה, ואנו רואים את זה ברמה ארצית כללית עם משרד המדע ומשרדים נוספים.

צר לי שבספר משתמשים בנתונים של 1989. למען ההגינות והסדר הטוב יש לציין את הדברים שנעשים, ואפילו לעודד משרד כמו משרד החינוך, שפעל ועשה את ההתפתחות האדירה הזו.

ראשית, אני מצטרפת למברכים. כל שנה שומעים אותם דברים, אך כדאי שנשמע אותם מדי שנה כדי לזכור היכן אנו נמצאים. חקיקה זה מאוד חשוב, אך אני מצטרפת לאלה שחושבים שחקיקה זה לא מספיק. הנפשות הפועלות שותפות להרבה ניסיונות, חלקם מוצלחים - השטח הרבה פחות. אגב, היה לי ויכוח על נושא הארכת איסור הפיטורים מ-45 יום ל-60. אמרו: מה זה עוד שבועיים? רק לפני שבועיים מעסיק ביקש ממני לדעת מה המצב, והבין שזה יהיה שלושה חודשים שהוא צריך לשלם משכורת ולשלוח את האשה הביתה, הוא אמר: נראה כבר. זה בדיוק הצעד הקטן, שלפעמים צריך ללכת בצעדים קטנים. החקיקה לא מספיק מתקדמת, תמיד שולחים אותנו לחכות.

זה חייב לבוא עם נכונות מהשטח. לפני כשבועיים ביוזמת נעמ"ת נחתמה אמנה בין ארגוני העובדים לבין הלשכה לתיאום כלכלי לארגוני המעסיקים שמטרתה להתאים את עולם העבודה להורות ולקדם נשים. יוזמה זו קמה בעקבות אמנה בעניין אנשי המילואים, ובנושא אנשי המילואים הבעיה כמעט נעלמה, מתייחסים לזה כעניין לאומי שיש לטפל בו מהשורש. כך בדיוק יש לטפל בנושא שלנו. זה צריך להיות בצבא בנקודות החשובות ולא רק בייצוג הולם. כדי שיהיה מלאי לדירקטוריות זה חייב לבוא מלמטה, מחינוך, צריך לייצר מלאי של נשים שכבר ישנן ולתת להן את ההזדמנות לצוף למעלה.

שילוב נכון בין חקיקה ואכיפה לבין נכונות מצד הגורמים בשטח לקדם את העניין, ושמעתי משהו יפה מראש אגף משאבי אנוש בצה"ל, שצה"ל החליט להסתכל על זה מנקודה שנשים יכולות להיות משאב. זאת נקודת המוצא שהמשק צריך להבין - אנו בהחלט משאב רציני, וחשוב לנצל אותו לטובת המשק כולו.

אני מברכת על האירוע ועל הידע שנפרס בפנינו, ידע זה כוח, ובמקרה שלנו הידע גם מתסכל, כי הדברים חוזרים על עצמם. יחד עם זה, יש לראות את התחומים שבהן חלו התקדמויות. אנו דואגות לציין גם את התחומים שהתקדמנו בהם, אני מבקשת לציין מספר נקודות שחל בהן שיפור כמו תחום החינוך שבו אני עובדת, אני מכירה ומוקירה, ואני משתפת פעולה עם מרים שכטר, ויחד עם זה עד שלא יהיה ברור שחלק מתוכנית הלבה של המתקשרים ובעיקר המתקשרות להוראה הוא העניין של החינוך המגדרי והחינוך לשוויון הזדמנויות, זה לא ישתנה. בית הספר הוא אחד המוסדות המשמרים ביותר את הסדר החברתי הקיים. יש לעשות טיפולי שורש, והעניין של מה זה קורסי לבה ומה צריך לדעת כל מי שיוצא אחר כך לתחום ההוראה הוא מאוד ברור.

אגב, דווקא במכללת תלפיות זה קורסי הלבה.

זה צריך לבוא מלמעלה.

מצד שני, צוינה פה הערה של חברת הכנסת לבנת בקשר לעובדה שהפמיניזציה של המקצוע נובעת מכך שזו בחירה של נשים, ותמיד נרמז שאנו רוצות את הנוחיות ואת השעות הנוחות. היו שנים שבמקצוע הזה היו גברים וזה היה נחשב יוקרתי מבחינה חברתית, ובמקומות בעולם שבהם העלו את המשכורות ושיפרו תנאים והיוקרה של המקצוע עלתה, הרבה גברים ראו את זה כמקצוע מפרנס משפחה, ולא מראש מתייחסים לזה כמפרנסת שנייה במקצועות האלה, ואנו רואים גם מקצועות אחרים שפמיניזציה חלה בהם ועובדות יום ארוך כמו עריכת דין ותקשורת. נראה לי שחשוב לשים לב לעניין העגלה והסוסים ובהתאם לזה לפעול.

חל אצלי שינוי בעניין שנשים היו צריכות להעלות מודעות ולהילחם על העניין. גם אני הבנתי שבלי פרטנרים לא נצליח לעשות את זה. במפלגתי, למשל, העלינו את הנושא של שוויון בייצוג של לפחות 40% לכל מין, זה לא היה קורה לעולם ללא שותפות עם גברים. כיום קיימות קבוצות גברים שמודעים לעניין שפמיניזם זה לטובת כולם, לטובת המשפחה, לטובת המדינה. גם האו"ם מודד הצלחתן של מדינות במעברן ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות גם על פי הסטטוס המשתנה של נשים, תרומתן בעבודה, הסטטוס הפוליטי שלהן וכו'.

איך מגיעים לזה שגברים ירגישו עצמם מחויבים - זה סוג של עבודה שגברים צריכים לקחת על עצמם. הנושא של אלימות נגד נשים ורצח נשים על כבוד הגבר ופגיעה מינית פוגענית בכל דרגותיה בנשים ולא להבין שזה מאבק גם של גברים, לא להימנע ממנו אלא כמאבק מגדרי, כמו שגם נשים שלא נפגעו לוקחות את זה כחלק מהאחריות המגדרית הכוללת, גם גברים צריכים לקחת את זה על עצמם כבני מינם שפוגעים מסיבות מגדריות ולא מסיבות פסיכופתולוגיות, ואז נרגיש שינוי כשתהיה שותפות אמיתית של גברים בעניין הזה, והם עצמם יוקיעו, לא יעמדו לצדם של פוגענים, לא יימנעו מלהשתתף בהפגנות ולקרוא תיגר על התופעה הזו, רק אז יוכל לחול שינוי בתחום הזה.

אני מבקשת להתייחס לעניין התקציבי; אני חובשת שני כובעים, כיום כחברת הנהלת השדולה, אך חמש שנים, בין 2001 ל-2006 שימשתי יועצת לשרת החינוך לימור לבנת, הייתי שותפה לשינוי במערכת החינוך, אך כל זה התאפשר כי שילשנו את התקציב. אני מבקשת מכם שתפנו לשרת החינוך הנוכחית יולי תמיר, ותבקשו ממנה לחזור על אותו "פטנט" שעשינו ולשלש את התקציב הנוכחי. זה מאוד פשוט, התקציב אינו גדול והוא ייבלע בקלות בתקציב מערכת החינוך ולא יגרום לזעזוע. איני מכירה את הסכומים היום בדיוק, אך זה שולש בזמנו.

זה לא רק ספורט. ספורט הוא מאוד שוביניזם, ולצערי, הספורט צריך להיות בחינוך ולא במדע.

זה מטעמים פוליטיים.

אני מבקשת לשבח את לימור לבנת שהובילה מהלך גדול בהיותה שרת החינוך, ל-80 מיליון ₪ לספורט נשים. במועצה להסדר הימורים זה סכום קטן. לספורט נשים זה היה סכום ענק. בספורט יש הרבה תקשורת. כשנשים לא נמצאות בין מקבלי ההחלטות, ההחלטות הן לטובת הגברים.

ייצוג הולם, עשינו חקיקה בנושא זה בשיתוף שדולת הנשים, והוא לא נאכף. הוועדה למעמד האשה, אליה צריכים להגיע משובים, מה קורה. אני בדעה שיש לציין כמו במדינות סקנדינביה - 60-40. פחות מזה זה לא ייצוג הולם. בקרב אנשי הספורט אשה אחת זה גם מספיק. עם שדולת הנשים עשינו הרבה מאוד, אך עדיין הדרך מאוד ארוכה.

אני רוצה להוסיף, שאני מקווה גם שבחקיקה יהיה עניין הפילוח של נשים וגברים כשמוסדות, למשל, מקבלים מימון.

לגבי ההערה של מרים שכטר, שבדרך כלל אנו משתפות הרבה פעולה, אלה לא נתונים מ-89'. מעבר לזה, אני אומרת שמה שעשו זה יפה אך עדיין היינו רוצים יותר. למשל, אם יש בגבעולים, בית ספר יסודי ברמת גן עבודה מצוינת, הייתי רוצה שזה יהיה בכל בתי הספר. אני לא יוצאת בביקורת כלפיכם, אני רוצה להרחיב את זה.

אני שוב מודה לך, טל, על עבודתך.

אני רוצה לסכם. הדרך לשוויון עדיין מאוד ארוכה, אך בהרבה נושאים אנו אומרים, שאנו מתכנסים כל הזמן ואין שינוי. לדעתי, יש שינוי, הוא הדרגתי, והוא להתמודד עם אלפי שנות ציביליזציה. נקודת הפתיחה אינה שוויונית, השינויים הם דינמיים, אך המרחק הוא גדול.

נדרש סדר יום כולל בכל הנקודות שעלו פה. אנו מתמקדים מאוד בתחום של עבודה. אני מאמין שאי השוויון מתנקז בתחום זה. בחברה הקפיטליסטית שוק עבודה הוא פרמטר הכי חשוב אולי לשוויון. היו לנו רק בכנס הקודם ארבעה תיקונים לחוק עבודת נשים, אנו מנסים להסיר את כל חסמי השוויון שנובעים מהשונות - הריון, לידה, לפעמים מהפונקציה השונה של ההורות, לבנות גשר ברזל לשוויון.

יש נושא השכר השווה, אני מקווה שתהיה פה התקדמות משמעותית עם הקמת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. העניין הזה קיים בספרי החוקים שלנו אך לא נאכף. הנושא של נשים רוצות משרה חלקית, חלק מזה זה תוצאה של היעדר מענה להוצאות שנלוות לילדים, שקיים בכל המדיניות המערביות הרציניות. אם נקדם את הנושא הזה, זה יהיה דחיפה אדירה לשוויון.

בתחום הפוליטי, במודל של החיים הפוליטיים במדינת ישראל אין סיכוי להעביר את מה שדיברנו עליו, לצערי, יש בכנסת מפלגות ללא ייצוג נשים בכלל. הפתרון שהלכנו עליו הוא נכון, לדעתי, תמריץ שהמדינה נותנת. זה מהלך קשה לשוויון, כי צריך בו רוב מיוחס, אך העובדה ש-49 ח"כים חתמו על הצעת החוק, אני אופטימי קצת בנושא הזה. ייצוג פוליטי זה מתן התייחסות מספקת לכל הסוגיות שאנו מעלים פה. אם יהיה ייצוג יותר שוויוני בכנסת, נוכל לטפל בשאר הסוגיות שמטרידות אותנו במהירות רבה יותר.

נושא תקציב המגדר, הוספנו את זה לסדר היום בוועדה הזו, גם ביוזמת הפורום לתקצוב הוגן. יש גם הצעת חוק של ח"כ דותן שנטפל בה בכנס הקיץ, היא עברה בקריאה טרומית בסוף הכנס הקודם באזכור השלכות מגדריות בתקציבים בכל הצעת חוק. זאת נקודה של מודעות שתניע תהליכים של מחשבה ברשות מבצעת. הבעיה העיקרית שלנו היום היא ברשות מבצעת.

טיפול ברמה מיניסטריאלית, ניתנו פה בצדק הרבה שבחים לשרת החינוך הקודמת, חברת הכנסת לימור לבנת. הייתי שותף עם לבנת כשהייתי מזכיר ממשלה להקמת ועדת השרים לקידום מעמד האשה, דבר שלא היה קיים מאז קום המדינה והוקם ב-2001. ראיתי את זה חלק מראייה לגבי התרומה של הרשויות השונות לקידום השוויון בין המינים. הרשות המחוקקת עשתה בעיקר בשני העשורים האחרונים צעדים מאוד משמעותיים, גם הרשות השופטת. לדעתי, הרבה פחות הרשות המבצעת. יש לדחוף את הדבר הזה, עלה פה רעיון שאני תומך בו, הקמת מיניסטריון, אם ועדת השרים היתה פעילה באופן שהיינו רוצים, יכול להיות שזה היה פחות נדרש. היום זה נדרש, אך יש לשים את האצבע על הבעיה. כאשר היינו מטפלים למשל בנושא קידום נשים לתפקידים בכירים במשרדי הממשלה, ויכולנו בוועדת השרים לקידום מעמד האשה לקחת משרד-משרד, לדרוש דין וחשבון ממנכ"ל המשרד, לדרוש ממנו להכין תוכנית לשיפור המצב במשרד שלו, זה עולם אחר. אנו יכולים לפקח, בעיקר להשפיע בתחום של החקיקה ושל השיח הציבורי. בלי הרשות המבצעת קשה להגיע להישגים.

אולי נעשה שימוע בוועדה.

אני מוכן לכך, זה דבר מאוד סיזיפי שבשעתו היתה בת הברית שלי בנציבות שירות המדינה רבקה שקד ז"ל, הייתי יודע ממנה היכן הבעיות, כי קשה להתמודד עם כל המשרדים. אולי צריך לפנות לנציבות, לקבל מהם נתונים עדכניים כדי שנדע היכן כדאי לנו להתמקד.

בנושא דיני אישות יש לנו הצעת חוק שלי ושל ח"כ אברהם בנושא הרחבת סנקציות לסרבני גט. אני יותר ממקווה שהיא תובא לקריאה ראשונה בכנס הקרוב.

יש הנושא של טיפול בנשים מוחלשות. העלינו את נושא הטיפול בנושא הזנות, אף אחד לא התייחס לנושא זה כי זה קהל שאין לו פה. זאת בעיה גדולה של מדינת ישראל, הפקרת אלפי נשים, משפחות לגורל אכזר בלי ניסיון לעמוד על ממדי התופעה, לנסות לטפל. אני מקווה שאותם דברים שהובטחו כמענה תקציבי בהופעה של ראש הממשלה בפני הוועדה ב-1 בינואר, ואני שוב מברך על ההופעה הזו, הדבר הזה יתבצע גם בשנת התקציב הנוכחית.

אותו דבר לגבי הרחבת המערך בנושא התקיפה המינית, נושא של נפגעות טראומה, גם ראינו את הפעילות שמתבצעת במסגרת איכילוב, גם פה ניתנה הבטחה למענה תקציבי. אנו צריכים לוודא את הנקודה הזו במושב הבא.

לגבי אלימות נגד נשים יש לשים את הדגש גם על תפיסות חדשות. היינו בהוסטל בראשון. התרשמתי מההתייחסות לנושא שיקום של גברים מכים. זה נושא חדש, הייתי בכינוס במדריד לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. זה גם נושא חדש שמתפתח, יש הרבה דרכים חדשות שיש לפרוץ כדי לשרש את התופעה הזו. כשדיברתי על אלפי שנות ציביליזציה, זאת הנקודה. תופעות שהיו מטאטאים אותן מתחת לשטיח - יש שוני במודעות, ואז נוצר רושם שאין שינוי בהיקף התופעה. אני בכלל לא בטוח שאין שינוי, אני חושב שהתופעה מוצפת.

זה פרויקט מדהים, ואני יודעת שיש להם הרבה מאוד קשיים כלכליים.

אני מבקש שיפנו למנהלת, נבדוק במה אנו יכולים לסייע.

בנושא הספורט, אני רוצה לקבל דין וחשבון בנוגע ליישום החוק שחוקק, מי פועל לפי החוק ומי לא כדי לראות מה אנו יכולים לעשות.

אני מאמין בנקודה של שילוב נשים וגברים. כל אחד שנותן לעצמו דין וחשבון אמיתי רוצה שילדיו יגדלו בחברה שוויונית. יש גם חסמים להגיע להישגים, כי אם דיברנו על הצעת החוק שצריכה 61 ויש לנו 17 נשים, אני צריך לפחות 44 גברים כדי להעבירה. בכנסת הקודמת היה ח"כ רשף חן שהיה פעיל בוועדה הזו, גם בקדנציה הזו יש ח"כים שנכנסים לנושא, למשל ח"כ יואל חסון, היתה הצעת חוק שלו שעברה בוועדה במושב הקודם. זה גם היום הכיוון בכל העולם. כדי להסיר את החסמים בשלב שהגענו אליו אנו צריכים את השילוב. אחת מהסיבות שהחלטתי לקחת את התפקיד הזה היה גם להקרין משהו לאנשים שהדבר הזה הוא לגיטימי וחשוב, ואני מקווה שתהיה לנו בעניין הזה התקדמות בכנסת הזו ובכנסות הבאות.

אני מודה לשדולת הנשים וגם לחברות הכנסת שהגיעו ביום שהוא טעון מבחינה פוליטית ובפגרה בכלל ולכל האורחים והאורחות האחרים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.