הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 42) (הארכת חופשת לידה), התשס"ז-200

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
26.3.07

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 51
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
‏יום שני‏, ז' בניסן התשס"ז (26 במרץ 2007), שעה 14:45

הצעת חוק עבודת נשים

חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר

עו"ד דבורה אליעזר - לשכה משפטית, משרד התמ"ת
עו"ד דארין יעקוב - משרד המשפטים
ולי מועלם - מנהלת תחום אימהות, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שלומי מור - המוסד לביטוח לאומי
רותי הורניק - עוזרת מנכ"ל הרשות למעמד האישה
עו"ד יפעת מצנר - שדולת הנשים
עו"ד מאירה בסוק - יועצת משפטית לדיני עבודה, נעמ"ת ירושלים
אורלי לוטן - ממ"מ

הלית מגידו

דלית אזולאי

יפה קרינצה


















הצעת חוק עבודת נשים

צהרים טובים, אני פותח את הדיון בהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 42)(הארכת חופשת לידה), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת דב חנין, גדעון סער, שלי יחימוביץ, נאדיה חילו וקבוצת חברי כנסת.

כידוע, ההצעה עברה ביום רביעי שעבר בקריאה ראשונה. אני מודה לצוות הוועדה, שנערך במהירות לדיון בהכנה לקריאה השניה והשלישית. קיבלתי מהיועצת המשפטית נייר ובו שורה של דילמות שהחקיקה מעוררת; יותר נכון, שאלות שלא ענינו עליהן טרם הקריאה הראשונה, וסיכמנו שנענה עליהן לאחר הקריאה הראשונה. אני מציע שנעבור על הנקודות מסעיף 3 והלאה. את שני הסעיפים הראשונים, שהם הסעיפים העקרוניים, אפשר להשאיר לסוף הדיון. ההצעה שלי היא שנעבור שלב שלב ונוכל להוסיף.

בהתאם להנחיה שלך לא נדון באורך חופשת הלידה, שהיום עומדת על 12 שבועות, וגם לא נדון לעת עתה בתחילה ובתחולה, האם יש צורך בקביעה של תחולה מיוחדת, אלא אתחיל בנושא של לידה מרובת עוברים – תאומים ושלישיות. המצב היום, בהתאם לחוק עבודת נשים, הוא שעובדת שיולדת בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשת הלידה שלה בשבועיים נוספים בעד כל ילד נוסף. במילים אחרות, אם אישה יולדת תאומים, היא זכאית בעד הילד הראשון ל-12 שבועות של חופשת לידה, ובעבור הילד השני לשבועיים נוספים. כלומר, כבר היום היא זכאית ל-14 שבועות, אם יקבע בחוק מספר רב יותר של שבועות יקבעו לה עוד שבועיים ועוד שבועיים.

במספר מקומות החוק קובע מגבלות לגבי מספר ההארכות האפשריות. השאלה הראשונה שעלתה, כאשר אנחנו באים להאריך את חופשת הלידה לעניין תקופתה הבסיסית, כלומר למרבית הנשים, שיולדות רק ילד אחד, אנחנו נדרשים גם לשאלה האם גם לגבי לידה מרובת עוברים י שמקום לעשות הארכה בכלל. כרגע המצב הוא שבעבור כל ילד נוסף – החל מהילד השני – היולדת מקבלת שבועיים.

בהתחשב בכוונת הוועדה, כפי שבאה לידי ביטוי בקריאה הראשונה, שמתכוונים להאריך את חופשת הלידה הבסיסית מ-12 ל-14 שבועות, אני שואלת את אדוני האם לחברי הוועדה יש כוונה להאריך מעבר לאותם שבועיים בלידה מרובת עוברים.

לדעתי, צריך לשמור על העיקרון שקיים היום, דהיינו שיהיו שבועיים נוספים בעד כל ילד נוסף, גם לאחר התיקון. להבנתי, זה לא משנה את נוסח החוק.

אמת . אם נאריך את חופשת הלידה ל-14 שבועות במקום 12 שבועות, אז במקום 12 שבועות פלוס שבועיים יהיו 14 שבועות פלוס שבועיים בעד כל ילד.

הייתה הצעה להאריך את זה בשמונה שבועות.

אמת. בנוסחה המקורי של הצעת החוק הייתה כוונה להאריך באופן משמעותי מאוד את חופשת הלידה. חברת הכנסת חילו הציעה להאריך את זה בשמונה שבועות. חברת הכנסת חילו הציעה שהחופשה הבסיסית תהיה 12 שבועות פלוס שמונה שבועות עבור התאום, ואם יש שלישייה אז שמונה שבועות פלוס עוד שניים ועוד שניים, ככל שיש עוברים.

כמה מקרים יש של לידות תאומים בשנה?

יש 2,100 לידות תאומים בשנה, מתוך 84,000 נשים שזכאיות לדמי לידה, זאת אומרת כ-3%. כמובן שיש יותר לידות בשנה, יש 139,000 לידות. אני מדברת על הזכאיות לדמי לידה.

לידות של שלישיות והלאה זה יורד למאה לידות כאלה בשנה. מבדיקה תקציבית שעשינו עולה שעלותו של כל שבוע נוסף לתוספת בגין לידה רב עוברית היא כארבעה מיליון שקלים. היום אנחנו מדברים על תוספת של שבועיים.

אז נוסיף עוד ארבעה מיליון שקלים. חששתי שמדובר בתקציב הרבה יותר גדול. לא ביקשתי את אישורה של חברת הכנסת חילו, שהציעה שמונה שבועות.

לפי חוק הביטוח הלאומי יש נשים שזכאיות ל-12 שבועות ויש שזכאיות רק למחצית התקופה. אלה שזכאיות רק למחצית התקופה זכאיות גם למחצית התקופה של ההארכה.

מי זכאית רק למחצית התקופה?

אישה שעבדה רק שישה חודשים מתוך 14 אחרונים, שלא צברה תקופת עבודה מלאה. כשאנחנו מדברים על תוספת של ארבעה מיליון שקלים לשבוע, זה כולל בתוכו גם את אלה שזכאיות למחצית התקופה, ואז במקום הארכה של שבועיים בגין כל ילד נוסף הן מקבלות הארכה של שבוע בלבד. אם מדברים על הארכה של שבוע בלבד, לכאורה אנחנו פוגעים בנשים שזכאיות למחצית התקופה משום שכולה שאלה איך משלמים להן את מחצית התקופה.

איך אנחנו פוגעים בהן אם אנחנו מוסיפים תקופה?

או שניתן להן את ההארכה לשבוע, כי יש להן תאומים, או שפורטים את זה לשלושה ימים ורבע או שלושה ימים וחצי - - -

קשה לחשב, אבל לא תהיה פגיעה. יהיה חישוב של חצי שבוע.

איך תגדיר חצי שבוע? למה לא לתת לכל אישה שיולדת לידה רב עוברית שבוע הארכה נוסף על כל ילד, במקום להגדיר את זה אחרת בחוק הביטוח הלאומי? זאת אומרת, לתת במוצהר לכל מי שיולדת לידה רב עוברית שבוע הארכה.

יש שתי תקופות שנשים יכולות להיות זכאיות להן כתקופה בסיסית; 12 שבועות ושישה שבועות. מי שזכאית היום ל-12 שבועות ויולדת בלידה רב עוברית מקבלת שבועיים נוספים; מי שזכאית לשישה שבועות מקבלת שבוע נוסף. לפי מה שהציע אדוני, התוספת של שבוע היא תוספת לשבועיים או לשבוע. כלומר, מי שקיבלה שבועיים תקבל שלושה שבועות ומי שקיבלה שבוע תקבל שבועיים. העלות של ארבעה מיליון שקלים מביאה בחשבון תוספת של שבוע, גם לזאת שמלכתחילה הייתה זכאית רק לשבוע. אז במקום יחס של שבועיים לשבוע היום, מחר זה יהיה שלושה שבועות לשבועיים. כלומר, תוספת של שבוע לכל אחת מהנשים הללו.

אין לי בעיה עם הדבר הזה. השתכנעתי, וככה נסכם את הנקודה הזאת .

ההחלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה בקשר להצעת החוק של נאדיה חילו, שהציעה הארכת חופשת הלידה בלידה מרובת עוברים, הייתה שההצעה הזאת תיצמד להצעת החוק של חבר הכנסת סער בקשר לתיקון החופשה הבסיסית, ושלא נתקן את חופשות הלידה של הסעיפים הקטנים של סעיף 6.

אבל בינתיים הממשלה התנגדה גם בוועדה וגם במליאה וגם לא דנה בערר. יש גבול לסקרנות שלי מה תהיה עמדת הממשלה לאחר שהיא תדון בערר, אז אני צריך להתקדם בעבודה.

אנחנו מתנגדים, כמובן, בשל ההיבט התקציבי.

אז אני צריך להיאבק בכוחותיי הדלים. אנחנו עוברים לסעיף 4 בנייר שלנו: הארכת חופשת הלידה בשל אשפוז העובדת.

סעיף 6 מדבר היום על שני סוגים של אשפוזים; אשפוז של היולדת עצמה ואשפוז של הילוד. בנוסף לזה, יש הקבלה למצב של קיצור חופשת הלידה בשני המצבים האלה. כרגע, אני רוצה להתייחס רק לעניין הארכת חופשת הלידה בשל אשפוז של היולדת ולא של הילד שלה. היום בהתאם לסעיף 6(ב1)(1) לחוק עבודת נשים, עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים – לאחרונה התקבל תיקון שבין שהשבועיים האלה רצופים ובין שאינם רצופים – היולדת רשאית להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא יותר מארבעה שבועות. כלומר, לא רק שהחוק קובע שהיא לא יכולה מעבר לארבעה שבועות, אלא הוא כותב ברחל בתך הקטנה שחופשת הלידה הכוללת לא תעלה על 16 שבועות, זאת מתוך החישוב הפשוט של 12 שבועות של חופשת לידה בסיסית פלוס ארבעה שבועות תקופת אשפוז מכסימלית לצורך הסעיף הזה.

ההמלצה שלי היא, שבהנחה שחופשת הלידה תוארך, יש לבצע את ההתאמה הנדרשת כאן ולא לקבוע 16 שבועות - - -

בדיון שהתקיים בהצעת החוק הממשלתית בוועדת העבודה והרווחה הצענו לבטל את 16 השבועות, כך שזה לא יהיה רלוונטי בכלל.

למה?

כי יש בעיה טכנית וגם מהותית בקשר לסעיף הזה, בסעיף קטן (ב), שזה אשפוז של האם ו-(ד), שזה אשפוז של הילד, שההארכות הלאה לא יעלו על ארבעה שבועות. רק בסעיפים האלה קובעים את המגבלה של 16 השבועות באופן שהארגונים לא יגבילו את זה, ולכן החלטנו לבטל את החלק של 16 השבועות ולהוסיף סעיף כללי למטה שאומר שההארכות לפי סעיפים (ב1) ו-(ד) לא יעלו יחד על ארבעה שבועות.

ההצעה של משרד התמ"ת נשמעת לי מאוד הגיונית. היא לא התייחסה למהות מבחינת כמה תהיה ההארכה, אלא לתקופת האשפוז. החוק קובע לא יותר מארבעה שבועות, אבל הוא ממשיך וקובע שחופשת הלידה הכוללת לא תעלה על 16 שבועות. אז הם מציעים למחוק את המגבלה הזאת של 16 שבועות, וזה יהיה תקופת האשפוז פלוס ארבעה שבועות.

לא יותר מארבעה שבועות.

זאת סוגיה בפני עצמה. אבל משרד התמ"ת אומר שהסיפא הזאת מיותרת.

אני מסכים להשמיט את המגבלה. אנחנו לא מאריכים בשל כך את תקופת האשפוז כי הנורמה נשארת זהה ורק המגבלה מושמטת, וממילא אם מאריכים את חופשת הלידה היא צריכה להיות מושמטת בלאו הכי. הנורמה נשארת זהה, וזה מה שאנחנו עושים כאן.

אנחנו עוברים לסעיף 5.

סעיף 5 מדבר על פיצול של חופשת הלידה בשל אשפוז היולדת. שוב, מדובר באם ולא בילוד. היום סעיף 6(ב1)(2) לחוק עבודת נשים קובע ש"עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים – בעניין הזה לא נערך תיקון, כפי שדנו בהצעת החוק שנתקבלה - זכאית לפצל את חופשת הלידה שלה, כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחול במהלך תקופת האשפוז או בסיומה".

לטעמי, אין צורך לעשות כל תיקון בהקשר הזה.

נותיר את הסעיף על כנו, אלא אם כן יש דעות אחרות - אין דעות אחרות. נעבור לסעיף 6.

סעיף 6 במסמך שלי מדבר על הארכת חופשת הלידה בשל אשפוז הילוד. אדגיש שמדובר בהארכה ולא בפיצול. בהמשך ישיר למה שהוחלט לפני רגע - שלא יתבצע שינוי במגבלה החלה על הארכת חופשת הלידה, אבל נוותר על הסיפא שקובעת כי חופשת הלידה הכוללת לא תעלה על 16 שבועות – אני חושבת שיש לבצע שינוי זהה גם בסעיף הזה.

כלומר, מתאימים את זה למה שהחלטנו לגבי סעיף 4. בסדר. אנחנו עוברים לסעיף 7.

סעיף 7 עוסק בפיצול חופשת הלידה בשל אשפוז היילוד. כבר אמרתי שאין צורך בתיקון באשר לחופשת הלידה של העובדת, וכאן מדובר על אשפוז של הילוד. הסעיף גם זהה מבחינת תוכנו, ואני עומדת על דעתי שאין צורך בתיקון.

יש מישהו שיש לו דעה אחרת? אין. אנחנו עוברים לסעיף 8.

סעיף 8 מתייחס למצב שבו בן הזוג של האישה מבקש לנצל חלק מחופשת הלידה. סעיף 6 לחוק עבודת הנשים קובע היום שעובד שאשתו ילדה זכאי – בתנאים מסוימים - לחופשת לידה חלקית, בתקופת חופשת הלידה שנותרה בתום ששת השבועות הראשונים שלאחר הלידה. חשוב לציין שמדובר בהוראת שעה, שעתידה להסתיים במאי.

למה זאת הוראת שעה?

כי מדובר בדבר חדשני, דמי לידה לגבר, וביקשו לוודא - - -

האם הממשלה תבקש להאריך את זה? מתי זה מסתיים במאי?

בתחילת מאי. נבקש דיון מיוחד בנושא הזה.

אבל צריך להניח קודם חוק.

בהוראת השעה הקודמת זה התפספס ואז בתיקון החילו את זה רטרואקטיבית. לא קרה אסון גדול.

מה צריך להכריע?

אני מודה שדעתי לא נוחה מזה שהממשלה יודעת מראש שהוראת השעה עומדת להסתיים והיא מחכה ועושה את זה רטרואקטיבית. חבל שבן זוג של יולדת יקלע למצב שבו הוא לא יודע מה הדין החל לגביו באותו חודש, ורק חודש מאוחר יותר הוא מגלה.

הכוונה היא להחיל רטרואקטיבית אז בן הזוג יוכל ליהנות מהחופשה. מה אנחנו צריכים להכריע?

כאן מדובר על שישה שבועות שלאחר חופשת הלידה, מחצית. הכוונה היא שבן הזוג יוכל לקחת מחצית מחופשת הלידה, מובן שזה החלק השני של חופשת הלידה כדי לאפשר לאישה להתאושש מהלידה.

זה קורבן די אכזרי לבקש מהאישה שתחזור לעבודה אחרי שהיא נשאה את העובר בבטנה וילדה, ובסוף הגבר נוטל ממנה מחצית מחופשת הלידה.

לכן יש רק 250 אנשים בשנה שמשתמשים בזה.

זה בדרך כלל בעלים של מורות שהן בחופשת הקיץ.

לא, הן חייבות לחזור לעבודה.

אמנם ישראל לא חתמה על אמנות האיגוד הבין-לאומי לעבודה בקשר להגנה על אימהות, אמנה 103 ואמנה 183, שנכנסו לתוקף בשנת 2001, אבל היא פועלת לפיהן. שתי האמנות האלה קובעות שהאישה צריכה לנצל אחרי הלידה לפחות שישה שבועות מחופשת הלידה שלה ואחר כך יכולים לעשות הסדרים, ולכן ככה זה נקבע גם בקשר לחופשת הגבר.

ככל שהוועדה תחליט להאריך את חופשת הלידה, אפשר לשקול שהיולדת תיקח מחצית, וזה עדיין ישאיר בידי האישה את שבעת השבועות הראשונים והגבר יוכל לנצל את שבעת השבועות הנותרים.

האישה יכולה לנצל את האפשרות שבן הזוג ייקח חופשת לידה, אבל רק אחרי שבעה שבועות. אם אנחנו מדברים על מחצית, ואנחנו אומרים ששישה שבועות זה מעט מידי אז בואו נאפשר את זה אחרי שבעה.

יש מקרים מעטים. אנחנו מקבלים פניות לתמ"ת בנוגע לנשים שרוצות לקצר את חופשת הלידה.

מה עמדתך?

צריכים להותיר את השישה שבועות.

נימוק של שישה שבועות לא נבע מחצי מחופשת הלידה אלא מאמנה בינלאומית.

בסדר, אני חושב שאפשר להשאיר את הסעיף הנוכחי.

סעיף 9 מדבר על חלוקת החופשה לפני ואחרי יום הלידה. הנושא הזה כבר הועלה בדיון של הוועדה. המצב היום אומר שהעובדת רשאית לקחת שישה שבועות חופשת לידה או פחות מזה, כרצונה, לפני יום הלידה המשוער. הוועדה דנה בזה והחליטה לא לעשות כל שינוי, על מנת שחלק הארי יהיה לאחר הלידה.

בדרך כלל, הסעיף הזה לא חל על נשים שמפסיקות מרצונן לעבוד לפני הלידה ומבקשות מהמעביר לצאת יותר מוקדם. בדרך כלל, זה חל על נשים שהיום הקובע שלהן, הפסקת העבודה, הייתה הרבה לפני הלידה. אז הן מנצלות את דמי האבטלה שעומדים לרשותן ונותרות עד הלידה ללא כל הכנסה. אז כן צריך לשקול לתת מחצית מהתקופה לפני הלידה, משום שזה מהווה תחליף שכר ומאפשר לה להתקיים בצורה יותר טובה עד הלידה. לכן, צריך לשקול את זה בצורה אחרת. ההמלצה שלי היא מחצית התקופה בכל מקרה.

לא היית בישיבה הקודמת.

נכון, כי לא זומנתי. ההזמנה הגיעה באיחור רב, חצי שעה לפני מועד הדיון.

מה הנימוק שלך למחצית?

רוב הנשים שמנצלות את חופשת הלידה לפני הלידה הן נשים שהפסיקו לעבוד זמן רב לפני הלידה. אז הן מקבלות דמי אבטלה תקופה מסוימת – וקיצצו בתקופות האבטלה בצורה ניכרת – והן נותרות ללא כל הכנסה עד ללידה עצמה. ברגע שפורשים אחורנית את תקופת דמי הלידה – במקרה זה מוסיפים עוד שבוע אחורנית - יש לאישה אפשרות לקבל תחליף הכנסה יותר מוקדם ולהתכונן ללידה כראוי. בכל מקרה, אם היא ממשיכה לעבוד נשלם מיום הפסקת העבודה ולא לפני כן. אבל נשים שזקוקות לכסף הזה לפני הלידה כדי להתכונן ללידה, אולי כן צריך לחשוב לתת להן מחצית מהתקופה לפני הלידה.

האם יש בוועדה עמדה אחרת? אין עמדה אחרת, אז נתקן בהתאם. זה כמו בסעיף הקודם, אנחנו מוסרים את זה לשיקול דעתה של האישה. אנחנו לא קובעים עבורה, אלא בשני המקרים זה מותנה הסכמה, כך שאין לי בעיה עם הדבר הזה. נעבור לסעיף 10.

מחוק עבודת הנשים עולה דיון בחוק הביטוח הלאומי, שקובע את הזכות העובדת לקבל דמי לידה ושכר בתקופה בה היא בחופשת לידה. סעיף 50(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע היום כי העובדת תקבל תשלום עבור 12 שבועות. 12 השבועות האלה תואמים את חוק עבודת הנשים או חופשת הלידה הבסיסית, ככל שנעשה שינוי בחוק עבודת הנשים יש לבצע שינוי כאן על מנת לוודא שמלוא תקופת חופשת הלידה תהיה בתשלום ולא רק חלקה

זה ברור מאליו. ההגדרה היא 12 שבועות של חופשת לידה בתשלום. אם נאריך את חופשת הלידה בתשלום זה יוארך בהתאמה.

זו הצעתי.

אז אני נעתר להצעתך.

ובהתאמה גם סעיף 50(א)(2), אישה שזכאית למחצית חופשת הלידה.

זה הנושא הבא. במקרה הזה דיברתי על אישה שעמדה במלוא תקופת ההכשרה הנדרשת, שעבדה עשרה חודשים מתוך 14 חודשים או 15 חודשים מתוך 22.

הסעיף הבא במסמך שלי, סעיף 11, מתייחס למצב שבו האישה שילמה דמי ביטוח תקופה קצרה יותר, ולכן היא זכאית דמי לידה חלקיים, לא ל-12 שבועות כי אם רק למחצית מאותה תקופה, שהם היום שישה שבועות. היום סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי קובע שהאישה תקבל תשלום דמי לידה עבור שישה שבועות. גם כאן יש כפיפות לתקופת הכשרה כלשהי, אבל תקופת הכשרה קצרה יותר. בשונה מהמצב הקודם, שבו דיברנו על עשרה שבועות מתוך 14 שבועות, כאן אנחנו מדברים על שישה שבועות מתוך 14 שבועות. מכיוון שהיא שילמה תקופה קצרה יותר דמי ביטוח היא גם זכאית לקבל דמי לידה לתקופה קצרה יותר.

זה למי שאין ותק. אני מציע שנתאים למחצית מהתקופה החדשה.

אני מבקש לציין שעל אף שאנחנו מבקשים בהצעת החוק להאריך את חופשת הלידה, אין בכוונתנו לבקש כי גם תקופה ההכשרה תוארך.

אם כבר, אנחנו רוצים לבטל את תקופת ההכשרה, אבל זה לא יהיה בחקיקה הזאת. זה בחקיקה נפרדת. סיכמנו את סעיף 11?

כן. אני רוצה לציין שחוק הביטוח הלאומי אפילו מקל במובן זה שהוא רואה תקופות מסוימות כאילו נשתלמו לגביהן דמי ביטוח, אפילו אם אותה אישה לא עבדה ממש. למשל, אם היא נמצאת בחופשה ללא תשלום, גם אז כאילו שילמה ביטוח בעבור התקופה, כדי להקל עליה לעמוד בתקופת ההכשרה.

סעיף 12 במסמך שלי מדבר על סיטואציות שבהן חופשת הלידה מוארכת בשל אשפוז, הן של היולדת והן של היילוד. סעיף 51(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע שיולדת שהאריכה את תקופת חופשת הלידה בשל אשפוזה או אשפוז ילדה זכאית לדמי לידה נוספים בעד תקופת ההארכה. מטבע הדברים, ככל שאישה זכאית לתקופת חופשה נוספת נבקש שמלוא תקופת חופשת הלידה הזאת תהיה בתשלום, ולכן היא תהיה זכאית גם דמי לידה נוספים, מעבר לאותם 12 שבועות. אם היא זכאית ל-12 שבועות דמי לידה היא זכאית לארבעה שבועות נוספים ובמקרה שבו היא זכאית לדמי לידה חלקיים - אותה שישה שבועות או שבעה שבועות - אזי היא זכאית לשבועיים דמי לידה נוספים.

יש קונצנזוס להשאיר את המצב על כנו? תודה. נעבור לסעיף הבא.

סעיף 13 עוסק במצב שבו לאישה מגיעים דמי לידה נוספים, לא בגין אשפוז כי אם בגין הארכה של חופשת הלידה בשל לידה מרובת עוברים. הואיל והוחלט שלידה מרובת עוברים תזכה את העובדת בהארכה של שלושה שבועות ולא בהארכה של שבועיים, יש לשים לב שגם כאן היא תקבל דמי לידה נוספים בעד אותה תקופת הארכה.

ושבועיים למי שזכאית רק למחצית.

נדבר קודם על המצב הפשוט יותר לכאורה, שבו היא שילמה ביטוח בתקופת ההכשרה במלואה והיא זכאית בבסיס ל-12 שבועות – בהתאם לחוק היום – פלוס שבועיים עבור כל ילד. כאן היא זכאית, בהתאמה, לשבועיים דמי לידה נוספים. הואיל והוחלט לתת לה שלושה שבועות נוספים על כל ילד לגבי חופשת הלידה יש, לדעתי, לבצע כאן שינוי תואם, שיקבע שהיא תקבל דמי לידה נוספים לשלושה שבועות ולא לשבועיים.

כפי שאמרו נציגי הביטוח הלאומי, יש לשים לב איזו הארכה תיעשה לגבי אישה שמשולמים לה בבסיס רק שישה שבועות, כפי שנעשה בחוק עבודת נשים.

שבועיים במקום שבוע.

תסבירי.

תקופת חופשת הלידה מוארכת בחוק עבודת נשים, וככל שמאריכים אותו שם ברור שצריך להאריך את תקופת דמי הלידה כדי שכל תקופת חופשת הלידה מכוסה. לגבי לידה מרובת עוברים הכריעה הוועדה שנאריך את התקופה בה העובדת מקבלת הארכה של חופשת הלידה, משבועיים עבור כל ילד לשלושה שבועות. בהתאמה, אנחנו מסכמים שגם כאן התשלום יהיה לא רק עבור שבועיים נוספים אלא עבור שלושה שבועות נוספים, אבל כאן סוגיה ייחודית שבה היא לא מקבלת את כל מלוא 12 השבועות אלא בשל תקופת ההכשרה שלה היא מקבלת רק שישה שבועות בבסיס. מכיוון ששם הארכנו בשבוע אחד, כאן במקום תוספת של שבוע אחד היא עתידה לקבל תוספת של שבועיים.

הרי העיקרון אמר חצי; לא הצלחתי להבין למה לא שבוע וחצי. להזכירכם, רוב המועסקים בישראל מקבלים משכורת חודשית בלאו הכי. הרי החישוב של 12 או 14 שבועות מתבצע כך שלוקחים את השכר החודשי, מחלקים במספר השבועות בכל חודש ומשלמים את 12 השבועות.

כלומר, אם אמרנו שזה חצי משלושה שבועות, מדוע מדברים על שבועיים.

הסברתי שכאשר נותנים הארכה של שבוע העלות לנשים שזכאיות למחצית התקופה - והן בסך הכול כ-5% מכלל מקבלות דמי הלידה - - -

זאת שאלה עקרונית. האם יש בעיה חישובית?

כן, יש בעיה. תשלום עבור שלושה וחצי ימים, כשאנחנו עושים את החישוב בשבועות, מבחינתנו החישוב יהיה בעייתי. דבר נוסף, דיברנו על עלות תקציבית של 3,750,000, שכוללת גם את אלה שזכאיות להארכה.

אני לא מדבר על העלות התקציבית, עליה דיברנו קודם. הדיון הוא על העיקרון שאמר שתקופת ההכשרה של שישה שבועות מתוך 14 שבועות גוררת תשלום של מחצית מהכסף. עדיין לא הצלחתי להבין איך מחשבי הביטוח הלאומי יודעים לעשות שכר חלקי 4.3 כפול 12, אבל לא יודעים לעשות שכר חלקי 4.3 כפול 6.5. אני לא מצליח להבין את הבעיה.

אין בעיה גדולה. אנחנו לא חושבים שצריך לרדת לרזולוציה של ימים – במקום שנוסף שבוע לא צריך להוסיף חצי שבוע, לטעמנו. אפשר להוסיף שבוע ולא שלושה או שלושה וחצי או ארבעה ימים, זה לא נראה לנו עקרוני מאוד. נראה לנו ששבוע הוא לא בעלות כל כך גבוהה והוא שומר על העיקרון של המחצית.

שובר עיקרון המחצית.

האם הבעיה היא שזה לא נראה לכם או שיש לכם בעיה לחשב את זה? יש הבדל.

זאת לא בעיה לחשב כי אנחנו מחשבים לפי ערך יום. אנחנו משלמים 84 יום.

אז צודק נציג האוצר בכך שהוא אומר שיש עיקרון של חצי, בואו נשמור עליו.

אבל הרעיון הוא להיטיב עם הנשים, מה עוד שמדובר על כל כך מעט נשים.

מדובר על מישהי עם תקופת הכשרה נמוכה וגם יש לה תאומים. בואו נשאיר את זה שבועיים. העלות התקציבית היא אפסית, ומאחר ואותה אישה נפלה לתקופת הכשרה נמוכה היא פרק זמן מאוד קצר, במצב שהוא לא רגיל.

אם כך, סיכמנו את כל הנקודות למעט שתי הראשונות. אני רוצה לחזור רגע לסוגיית העלות התקציבית. הבנתי יש הערכה נפרדת למל"ל. האם לעניין חוק יסוד: משק המדינה המל"ל הוא גורם שעליו אנחנו יכולים להשעין את הערכתנו?

לדעתי, אין שום מניעה. סעיף 3ג רבא לחוק יסוד: משק המדינה, אשר דן בשאלת הקביעה של עלות תקציבית, קובע שהסמכות לקביעת העלות התקציבית נמצאת בידי הוועדה ולא בידי האוצר. יחד עם זאת הוא קובע שאותה קביעה תיעשה על בסיס הערכת שר האוצר או מי שהסמיך לכך, אלא אם כן הוכח להנחת דעתם שמדובר בהנחת דעתה של הוועדה על פי הערכה אחרת שהוגשה לה כי העלות התקציבית שונה מהערכת שר האוצר.

הערכה שהוגשה חייבת להיות בכתב?

כן, זה חייב להיות בכתב.

יש לנו מסמך בכתב?

לא קיבלתי מסמך כזה. לא רק זה חייב להיות בכתב אלא שהערכות כאלה צריכות להיות מוגשות באמצעות נתונים ואומדנים, אבל אין כל מניעה להשתמש, למשל, במרכז המחקר והמידע של הכנסת או כל גורם אחר, אף אם הוא חיצוני לכנסת או לממשלה.

אני רוצה לתת הערכה כללית שנעשתה על ידי המחקר בביטוח הלאומי. ההערכה היא שהארכה של שבועיים, כאשר בתוכם נכללות גם הנשים שמקבלות רק שבוע מחופשת הלידה הנוספת, היא של 217 מיליון שקלים. הארכה של כל שבוע בגין הארכה לתאומים היא 3.75 מיליון שקלים.

מאיזו שנה?

2006.

האוצר אמר לנו שזה בין 220 ל-400 מיליון. הביטוח הלאומי אומר לנו 217 מיליון פלוס שלושה מיליון, דהיינו כ-220 מיליון. על מה הסתמכתם בהערכה שלכם?

הסתמכנו על התשלומים ששילמנו בשנת 2006.

והאוצר הסתמך על 2005.

נכון, ועשינו את הספקולציה מה יקרה ב-2007.

היה תשלום של 1.3 מיליארד, מתוכם אנחנו לוקחים שישית, שזה 2 חלקי 12 – שבועיים נוספים - זה נותן לנו 217 מיליון.

אני מבקשת לקבל את זה בכתב.

אין בעיה.

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף התחולה. בעניין זה הייתה לנו נטייה מסוימת בקריאה הטרומית בעניין אורך החופשה, בהתחשב באותו סיכום. לאחר מכן הדברים התפתחו כפי שהתפתחו ולא אחזור על זה. האפשרויות שעומדות לגבינו לעניין התחולה הן אך ורק תחולה מיידית. האפשרויות שעומדות בפנינו לגבי אורך חופשת הלידה נעות מהצעת פרידמן ועד 16 שבועות.

אני לא רואה סיבה טובה ללכת לקצוות. הייתי מעדיף להישאר בנוסח שאושר בקריאה הראשונה. מאחר שאנחנו עדיין נצטרך להניח את החוק, אוכל להתייעץ עם חבריי המציעים פעם נוספת אחרי שנאשר את זה. יש לי עניין מסוים להעלות את זה אם יתכנס כינוס פגרה של הכנסת. הייתי מאוד מעוניין להביא בשורה לעוד מספר משפחות. נמסר כאן שיש כל שנה 84,000 נשים שזכאיות לחופשת לידה, שזה יותר מ-7,000 בחודש או 2,000 בשבוע. זה אומר שכל שבוע שנקדים נביא בשורה לאותן נשים.

זאת אומרת שאין הסכמה על 2008-2009. תהיה תחולה מיידית.

זאת דעתי. יש לי הערכה שלממשלה יהיה עניין לחזור בה. בכל מקרה, לפני שאני עושה מהלך כזה, אני חייב את הסכמת חבריי. אני רוצה לספר לוועדה שלא רק כולנו מודעים למה שהיה כאן במהלך הדיון בוועדה לפני שבוע, גם באולם המליאה נמסר לי על ידי יושב ראש הקואליציה שהממשלה תסכים לסיכום פרידמן ומי שימסור את ההסכמה למליאה יהיה השר איתן. ניגשתי לשר איתן והוא אמר שהוא רק לעניין הצעתו של חבר הכנסת אזולאי. בסופו של דבר לא הסכימו גם במליאה לנושא הזה, עד כדי כך שניסו לבחון אותנו. ראיתי שגם במהלך הסיבוב השני של קריאת השמות חלק משרי הממשלה הצטרפו אלינו – שרים שלא הצטרפו אלינו בעת הסיבוב הראשון.

אינני יודע אם זה דבר הוגן ואני רוצה לחלוק את השיקול שלי גם עם חבריי המציעים. ברגע זה אני לא רוצה ללכת לקצוות, הקצוות הן קיצוץ או תוספת לנוסח שאושר בקריאה הראשונה, אלא אם כן יש לכם דעה אחרת.

אני חושבת שזה ברור שאני והארגון שאני מייצגת היינו מעדיפות 16 שבועות, זאת גם הצעה שעלתה. החשש שלי הוא שברגע שנשאיר את זה 14 שבועות – זה הישג יפה בפני עצמו – שוב לא נדון בזה ב-50 השנים הקרובות, כמו שהיה מ-1954, וזה החשש שלי. אם יש הסכמה להאריך, האם אפשר כבר להאריך ל-16, זאת ההצעה של חלק מחברי הכנסת המציעים. הפחד שלי הוא שנפסיד – תפסת מרובה לא תפסת – לכן אני הולכת בין הטיפות. הייתי מאוד שמחה אם זה היה 16 שבועות, אני שמחה שיש היענות לזה, הגיע הזמן. אני מפחדת שיסמנו וי ונישאר עם 14 שבועות לכמה השנים הקרובות.

אני מסכימה עם יפעת, כל ארגון שמכבד את עצמו יבקש אפילו יותר. אחרי שמרכז המידע הראה לנו מה קורה בכל מדינות המערב אז ברור שהיה רצוי שיהיו אפילו יותר מ-16 שבועות. אבל יפעת מבינה את הלחצים שקיימים. אם יושב-ראש הוועדה סבור שניתן להגיע ל-16 שבועות אני בטוחה שהוא יעשה את המאמצים האלה, ואם לא נשמח גם ל-14 שבועות.

תודה. רותי, בבקשה.

הרשות לקידום מעמד האישה, אחרי התייעצות פנימית, סבורה שגם אם עמדת הממשלה היא נגד בגלל עלות תקציבית, הרשות רואה את טובת האישה לנגד עיניה ותומכת בכל הארכה שתקדם את ההטבות לנשים.

תודה. המוסד לביטוח לאומי, בבקשה.

אנחנו לא מתנגדים לכל הארכה, אבל יישום מיידי הוא בעייתי מבחינתנו.

למה?

מבחינה טכנית יישומית, ליישם תיקון חוק מהיום להיום זה בעייתי.

אז תיערכו מעכשיו וזה לא יהיה מהיום להיום. הייתה לי חלופה של היועצת המשפטית, שהצעת החוק תחול גם על עובדת אשר כבר מצויה בחופשת לידה, ואז הייתה צריכה לעלות שורה של שאלות.

יש יחס משלים בין השאלה של הבחירה לשאלה של הזכות; ככל שהתחילה היא מיידית יותר, לטעמי יש להחיל את זה על עובדת שעדיין לא יצאה לחופשת לידה. גם היא תדע כמה זמן יש לה, וגם המעסיק שלה, שמסתמך על החוק.

אם התחולה מיידית אני יכול להחיל את זה על מי שבהיריון.

בהיריון בוודאי, אבל עדיין לא יצאה לחופשת לידה.

זאת אומרת, מדובר על תחולה יותר רחבה.

ההפך, יותר צרה. אם נדחה את תחילתו של החוק, הרי אין שום מניעה להחיל את זה גם על עובדת שבאותו מועד כבר בחופשת לידה, כי המעביד שלה כבר יודע שהיא תהיה זכאית ל-14 שבועות. להבדיל, אם תחילתו של החוק תהיה מיידית ייתכן מצב שבמועד תחילת החוק עובדת מסוימת מצויה בחופשת לידה. כשהיא יצאה לחופשת לידה המעביד שלה ידע שיש לו 12 שבועות והוא נערך בהתאם, שוכר שירותיה של עובדת זמנית, אבל עושה את זה רק ל-12 שבועות. אם במהלך התקופה הזו ניטיב עמה ונאריך לה את תקופת חופשת הלידה בשבועיים, לא רק שאנחנו עלולים להעמיס על מנגנון הביטוח הלאומי מבחינת חישובים של עוד שבועיים, אלא אנחנו גם פוגעים באופן שהוא לטעמי לא סביר בזכויותיהם של המעסיקים.

אם כך, את תומכת בחלופה א'.

אני תומכת באחת משתי חלופות; אם אדוני מחליט על תחילה מיידית הרי שזה צריך להיות רק על עובדת, שלא רק שלא ילדה, אלא שגם לא נמצאת בחופשת לידה; או, בהתחשב בבקשותיהם של נציגי הממשלה, לדחות את תחילתו של החוק אבל אז ללכת אחורה ולהחיל את זה גם על עובדת שכבר נמצאת בחופשת לידה, אפילו אם היא עדיין לא ילדה.

יהיה לכם נוח אם אלך אחורה ואחיל את זה רטרואקטיבית?

זו אפשרות להחיל את זה על מי שנמצאת כבר בחופשת לידה במועד תחילתו של חוק.

זה לא ממש רטרואקטיבי, אלא רק במובן המשפטי. יכול להיות שתחולה מיידית היא - - -

זה רטרואקטיבי במובן זה שהאישה טרם ילדה או טרם יצאה לחופשת לידה.

זה עלול להביא לסיטואציה אחרת, שמישהי כבר סיכמה עם מעסיקה במועד מסוים, ואכן היא חוזרת בעוד שבועיים, מכיוון שהתחולה היא רטרואקטיבית היא תיפגע, היא לא תזכה לתוספת של השבועיים אחרי שהיא כבר חזרה לעבודה. אז היא תגיד שזה לא פייר, היא חזרה לעבודה כי היא סיכמה על זה ולפי התחולה והתחילה היא לא זכאית.

אז אולי החלופה הראשונה עדיפה מבחינת ההיערכות.

אין מצב שתהיה תחולה פרוספקטיבית במובן שעליו אנחנו מדברים, והיא גם תהיה עוד כמה חודשים. לכן, אני קובע שהתחילה תהיה מיידית, מהפרסום ברשומות. כמה זמן צריך להמתין לפרסום?

לכל המאוחר עשרה ימים ממועד קבלתו של החוק בקריאה שלישית.

התחילה תהיה מיידית.

אני ממליצה לאדוני שזה יחול רק על עובדת שלא ילדה עדיין במועד התחילה ולא יצאה לחופשת לידה. כלומר, מישהי שיצאה לחופשת לידה או ילדה לאחר מועד התחילה.

זה מקובל עליי. אעשה מאמץ שהפרסום ברשומות יהיה מהיר. אפשר לזרז את הדברים האלה.

אעשה כל מאמץ.

המוסד לביטוח לאומי ייערך, ידע שהדבר הזה עומד לפתחו. השאיפה שלי היא לאשר את זה במהלך הפגרה. אם יהיה כינוס פגרה, הוא יהיה, להערכתי, בחודש אפריל. הוא כבר לא יהיה לפני חג הפסח, הוא יכול להיות רק בין ה-10 באפריל ועד תחילת המושב, ב-7 במאי. אם לא יהיה כינוס פגרה נביא את זה בשבוע הראשון של הכנס, שהוא בין ה-7 ל-9 בחודש מאי. לדעתי, זה דבר יותר טוב מאשר ללכת אחורה.

אם אדוני עומד על תחילה מיידית, מיד עם פרסום החוק, אני לא רואה מדוע יש לפגוע בנשים שטרם הפרסום לקחו חופשה קודם ללידה. הדבר הזה יביא לכך שהתיקון לא יחול עליהן.

נכון. אתה אומר שנעשה קריטריון יחיד והוא הלידה ולא חופשת לידה. יש בזה דבר אכזרי, לבוא למי שעוד לא ילדה במועד תחילת החוק – נגיד מישהי שהיא בשמירה היריון והיא צריכה לקחת את חופשת הלידה קודם - - -

משלמים להן את דמי הלידה אחרי השבועיים הנוספים? האם תשלום דמי הלידה יהיה נפרד או שהוא משולם כתשלום אחד?

תשלום אחד.

בדרך כלל התשלום הוא 45 ימים אחרי שהתחילה חופשת לידה.

התשלום הוא תוך שבועיים מיום הגשת התביעה לדמי הלידה. לכן, אם התחילה תהיה על מי שילדה ביום התחילה, יהיה לי עוד זמן התארגנות לשלם לה.

אני חושב שיש לעשות את זה לפי הקריטריון המקורי. דהיינו, עובדת אשר טרם ילדה. אני לא רוצה לקפח מישהי שהיא בחופשת לידה.

הבעיה חריפה יותר מצד המעסיק. הביטוח הלאומי יכול לפתור את בעיית ההתארגנות עד תחילת מאי, אבל מה עם מעסיק? אנחנו עכשיו בפגרת פסח, ויכול להיות שאותן נשים שתלדנה בתחילת מאי יצאו לחופשה ולקחו כמה ימים - - -

הוא כבר הרוויח את זה שהוא נתן חופשת לידה על החג.

העליתי את השאלה הזאת למעסיקים. הבנתי שהנציג שלהם לא יגיע והוא הרשה לי להביע את עמדתו בעניין. הוא דיבר על יום תחילה של שלושה חודשים מיום פרסום החוק. הוא לא הביע דעתו בקשר לנושא התחולה. אם הולכים לקולא מבחינת התחולה, אני מציעה שאדוני ישקול שוב את נושא התחילה.

התחילה תהיה מיידית. כל נציגי המעסיקים קוראים עיתון, גולשים באינטרנט או צופים בטלוויזיה, הם יודעים שהכנסת עוסקת בזה.

לפחות שזה יהיה תאריך מובן.

התאריך יהיה מובן - יום הפרסום ברשומות. עובדת שטרם ילדה באותו יום.

אני מבינה אבל אני עומדת על דעתי; אני חושבת שיש כאן פגיעה יתרה בזכויות המעסיקים. אם צריך תאריך ברור, אני חושבת שזה מאוד ברור מתי אישה יוצאת לחופשת לידה.

מה קורה עם אישה שיצאה לפני הלידה מטעמים רפואיים.

גם אינטרס הציפייה שלה היה ל-12 שבועות. תוך כדי זמן חופשת הלידה אנחנו רוצים לשפר את מצבה, אבל שיפור המצב הזה – שהוא ברור ונכון – בא על חשבון הצד השני, שגם לו יש אינטרס ציפייה. האישה כבר יצאה לחופשת לידה, הוא מתארגן לכך שהיא עתידה לחזור אחרי 12 שבועות. ייווצר מצב שבמחצית הדרך – אחרי שישה שבועות – היא אומרת לו שהיא חוזרת אחרי שמונה שבועות.

המעסיק כבר מצא לה פתרון.

הציפייה היא למועד היציאה לחופשה ולמועד החזרה לעבודה. הציפייה היא לא למועד לידה.

אבל ברגע שהיא ניצלה ויצאה קודם לחופשה, הוא כבר ערוך.

נראה לי שמה שאנחנו אומרים זהה. אם התחולה רק על מי שילדה במועד התחילה, לא יהיו מעסיקים שציפו שהעובדת תחזור יותר מוקדם.

היא לקחה את חופשת הלידה ביודעה שהיא לוקחת חופשה ל-12 שבועות וגם המעסיק ידע את זה. שניהם ידעו על 12 שבועות. אני מפנה את חבר-הכנסת סער לראות את חדרי הלידה ב-11:50 בלילה יום לפני התחילה - - -

יזורזו לידות?

את אותו נימוק אפשר גם להגיד למעסיק שנערך ל-12 שבועות וביום הלידה האריכו את החופשה בעוד שבועיים. השיקול הזה הוא תמיד רלוונטי לתקופת מעבר.

אבל גם הפוך זה נכון, השאלה היא מה האיזון. גם היולדת שיצאה לחופשת לידה לא ידעה שחבר הכנסת סער מתכוון להעביר את החוק והפרסום ברשומות יהיו בדיוק ביום הספציפי הזה. מה היא אשמה שהיא ילדה ביום זה וזה ולא ביום אחר? זה אותו דבר.

אפשר להגיד את זה על כל תקופת מעבר.

נכון, צריך איזון, זה הכול.

תמיד יש את הבעייתיות הזאת, לכן אני חושבת שצריך להתחיל וזהו. לקבוע את יום הלידה וזהו.

אני נאלץ לקבל את עמדת היועצת המשפטית של הוועדה, שנתמכת על ידי נציגי התמ"ת ומרד המשפטים, רק מפני שאני עומד על תחילה מיידית. אני רואה בזה חשיבות גדולה מאוד כדי שלא תהיה טענה של פגיעה באינטרס המעביד. התחולה על עובדות שטרם ילדו או טרם יצאו לחופשת לידה ביום הפרסום.

אם כך, אנחנו יכולים לעבור להצבעה. אני קובע שהחוק אושר לקריאה שניה ושלישית פה אחד. אני מודה לכולם.

לממשלה יש זכות הסתייגות לעניין אורך חופשת הלידה.

לממשלה שמורה להגיש הסתייגות. אבל חבל, אפילו אין לחוק משמעות תקציבית כמשמעו בחוק יסוד: משק המדינה. מדובר על ארבעה מיליון שקלים בשנה. אתם יכולים, אבל זה יציג אתכם בצורה לא סימפטית.

תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:50.