פרוטוקולים/עבודה/5320



18
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
18/6/2002

פרוטוקולים/עבודה/5320
ירושלים, י"ד בתמוז, תשס"ב
24 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 540
מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות
יום שלישי ח' בתמוז התשס"ב (18 ביוני 2002), שעה 10:00

תקנות הודעה לעובד (עיקר תנאי העבודה) (ההודעה וצורתה)

חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר

איריס רש - איגוד לשכות המסחר
ורד וייץ - ההסתדרות הכללית החדשה
עו"ד יוסי גטניו - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש
עו"ד נעה בר אשר - לשכה משפטית, משרד העבודה והרווחה
יוסי גווילי - נציבות שירות המדינה

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

איה לינצ'בסקי






















תקנות הודעה לעובד (עיקר תנאי העבודה) (ההודעה וצורתה)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות. על סדר היום תקנות הודעה לעובד, עיקר תנאי העבודה , צורת ההודעה ופרטיה. ישנם פרטים על תנאי עבודה לפי סעיף 2 לחוק, יש טופס מסוים שנקרא "טופס 1" ויש את "טופס 2" שזו הודעה נפרדת על תנאים סוציאליים של העובד ויש טופס 3 שבא במידה וחל שינוי בתנאי העבודה של העובד.

לגבי עובדים זרים, מדובר על עובד זר שקיבל מהמעביד שלו חוזה, אז העסק הזה לא יחול עליו והוא יהיה פטור ממתן ההודעות האלה כמו שמופיע בסעיף 2. עברתי על שלושת הטפסים ואין לי הערות, האם למישהו מהנוכחים יש הערות?

לעניין הפטור, אנו רוצים שאותו רציונל שחל לגבי ההחרגה של עובד זר, שלגביו ניתן פירוט של כל התנאים והוא מכיר את חוזה העבודה, אותה החרגה צריכה לחול לגבי כל מעביד שנותן לעובד חוזה עבודה אישי בכתב. בחוזה עבודה אישי, מטבע הדברים ניתנים פירוט התשלומים, זהות הצדדים ואופן ההפרשות הפנסיוניות.

ואם יש חוזה עבודה אישי שזה לא מפורט בו?

אם לא יהיה מפורט אז יצטרכו לתת את הודעה, אבל אם יש חוזה עבודה שבו מופיעים הפרטים האלה, זה יוצר סתם סרבול וטרחה נוספת לגבי המעביד, כאשר חוזה עבודה בכתב חותמים במועד קבלת העובד לעבודה. לכן אנחנו חושבים שצריכים להחריג לגבי עובדים שנתנו חוזה אישי שבו מפורטים התנאים האלה. אם לא מפורטים, אז צריכים להשלים אותם.

את אותו פטור שאני נותן לעובד זר, את רוצה לתת לעובדים עם חוזה אישי?

למעבידים שחותמים עם עובדים על חוזה עבודה אישי בכתב שבו מפורטים כל התנאים.

מה אומרים על זה נציגי המוסדות? לגבי הפטור לסוגי מעבידים, כמו מעביד של עובד זר שפטרנו אותו מההודעה הזו לפי הטופס הראשון השני והשלישי. בטופס הראשון זה כשהוא מתקבל לעבודה הטופס השני הוא לגבי תנאים שלו והטופס השלישי במידה ומשנים לו את התנאים. פטרנו מזה מעבידים של עובדים זרים. אומרת הגברת רש שהיא סבורה שנכון לפטור גם מעבידים שמעסיקים עובדים בחוזה אישי, שכן בחוזה אישי מפורטים כל הדברים הללו.

לא בהכרח בחוזה אישי אכן מפורטים כל הדברים הללו.

אז אפשר להחריג בהנחה שחוזה העבודה האישי עונה על הפרטים.

וזה בסדר מצדכם?

מבחינתנו אני חושבת שזה לא בסדר. המחוקק רצה לקבוע פה דבר ברור, שתימסר הודעה עם הפרטים האלה, ואם עכשיו המפקחים יצטרכו לשבת ולבדוק, וגם העובדים יצטרכו לקחת נייר מפה וחוזה מפה ולבדוק את התנאים שקיימים בחוזה, אנחנו מפספסים את המטרה.

אני רוצה לציין שמצד שני, מי שרוצה למנוע כפל, יפנה ויגיד שמסרתי לך הודעה, כל מה שכתוב בהודעה יכול להוות חלק מהחוזה וזה יהיה כתוב בחוזה. ההודעה הזו היא לא חוזה אבל החוזה יכול להגיד, שאני לוקח את ההודעה ומפנה אליה בתור חלק מהתנאים.

ובחוזה אישי להוסיף דברים שאינם מפורטים בהודעה.

אני לא ראיתי אף פעם חוזה אישי כי שם בדרך כלל רשומים הפנסיה, קרן ההשתלמות השכר כמה ימי עבודה אתה עובד, כמה שעות, האם רשום שיש יום מנוחה וכל שאר הדברים?

בהנחה שהחוזה האישי כולל את הכל, או חלקם, אז את יתרת פרטים - - -

מי יבדוק ומי יקבע?

האחריות היא על המעסיק, יש פה הרי עבירת עונש. המעסיק לוקח על עצמו אחריות, שחלק מהפרטים, או כולם מופיעים - - -

כל הפרטים שמופיעים פה חייבים להופיע שם, אם הוא רוצה להוסיף, שיוסיף כיד הדמיון הטובה עליו.

אם חלק מהפרטים פה לא מופיעים שם, הוא צריך למלא חלק מהפרטים. אנחנו רוצים ליצור מצב שלא תהיה כפילות. כי חוזה אישי הוא אישי, חתמתי ביני ובינך, יש לנו פרטים שהם בינינו וכך צריך להיות. את מה שחסר ישלימו, אבל להגיד כפילות ואחרי זה לקשור את החוזה האישי בטופס, זה נראה לי קצת הפוך.

אני חושבת שזה מוציא את כל החוק הזה ממטרתו. אם הדברים קבועים בחוזה אישי, יפה מאד שהם קבועים והעבודה תיתן להם ביטוי, ביטוי לתנאים שנקבעו בחוזה האישי, ככל שההודעה צריכה לפרט אותם. אבל אם עכשיו העבודה תצטרך להתחיל לחפש את אותם פרטים שיש לו בחוזה האישי, ואחרי זה לצרף אותם. החוזה האישי נמסר בכל מיני דרכים, ולפעמים החוזה האישי גם לא כתוב.

אם החוזה האישי לא נמסר, אז עדיין הוא צריך לעמוד במסירת ההודעה. אם הוא מסר לו ביום קבלתו לעבודה, או לפני כן, חוזה עבודה אישי שעונה על כל הפרטים האלה - - -

אני רוצה רק לסיים את המשפט, המטרה היא לרכז את כל אותם פרטים שהחוק קבע, באופן שיהיו לפני העובד והוא לא יצטרך לחפש אחרי המעביד, גם המעביד לא יצטרך לחפש, יש לו טופס הוא ימלא אותו וזהו.

כשמדברים על חוזה אישי אנחנו לא צריכים לראות לנגד עינינו מנכ"לים למיניהם ואנשים שיודעים לעמוד על זכויותיהם ויודעים בדיוק מה לחפש ואיך לחפש. אנחנו צריכים לראות את הקצה השני של הסקאלה.

אני חייב להגיד שגטניו שכנע אותי אבל אני גם מוכרח לקבל את הדעת של היועצת המשפטית שאמרה שזה עלול לסרבל את הכל ואין לי עניין לעשות את זה, אני חושב שזה צריך להיות פשוט.

רציתי להוסיף בעניין מטרת החוק. מטרת החוק לעניות דעתי נועדה דווקא לעגן את מסירת הפרטים לעובדים שאין להם חוזה עבודה בכתב, והם לא יודעים שחוזה עבודה בעצם מתנהל מכוח דברים שמתווספים במהלך העבודה. לא לגבי אותם עובדים שמקבלים חוזה עבודה ובו כתוב באופן מפורט השכר החודשי שלך הוא כזה וקרן ההשתלמות שתקבל אחרי חצי שנה היא כזו וכו'. זה לא נועד לסוג העובדים האלה. לכן אני חושבת שלהיתפס ב"מטרת החוק" זה לא רלוונטי, אנחנו מטילים כל הזמן נטלים מיותרים בירוקרטיים לגבי המעביד.

הפרטים שיהיו לפי ההודעה הזו יהיו מאד ברורים, מאד חד משמעיים וירכזו את כל הדברים. זו לא בעיה מאד חמורה למלא את הטופס הזה, זה לא טופס מורכב ומסובך ואם כחותמים על חוזה אישי אז להגיד שבנוסף לזה הפרטים שקבועים בהסכם - - -

יש במקום עבודה מסוים מאות ואלפי עובדים, ואז מתחילה להיות בעיה.

זה כמו שאת מוציאה להם תלוש שכר, כמו שאת מוציאה להם הסכם עבודה.

זו חובה שחלה בעיקרון פעם אחת עם תחילת העבודה, ובמועדים מאוחרים יותר רק אם יש שינוי לגבי פרטים מסוימים. כך שעם תחילתו של החוק ייתכן... זה רק אם העובד יבקש את הפירוט, זה הרי יחול רק על עובדים שיבקשו את הפירוט, זה לא יחול בהכרח באופן אוטומטי על כל העובדים שעכשיו עובדים, אלא רק עובדים חדשים שיקלטו, יצטרכו לקבל הודעה. אני מניחה שמעבידים, כמו שהם עושים תזכירים אישיים מפורטים, יוכלו גם לעמוד על מילוי הטופס הזה. זה לא כל כך מכביד על המעביד, תמורת התועלת יוצאת מזה.

אני רוצה לעמוד אתכם על נקודה עקרונית. לפי החוק, שר העבודה, בהתייעצות עם הארגונים היציגים, הוסמך לפטור סוגי מעבידים מהחובה הזו. אם השיקול הוא רק שיש סנקציה פלילית, כמו במקרה של עובד זר, והדברים מקבילים ואין צורך, זה רק שיקול במצב שהחוק מכביד יותר אז פוטרים. אני חושב שהתפיסה צריכה להיות תפיסה יותר רחוקה. כשיש כפילות ויש עומס מיותר, גם אז צריך לפטור.

על איזה מקרים אתה מדבר?

לדוגמא המקרה של חוזים אישיים, מקרים של תעסוקות מיוחדות, עם נכים, אני לא ממש יודע.

אז צריך לדבר על כל מקרה ספציפי, לא באופן כללי.

אני גם מעלה את הנקודה של חוזים אישיים בהיבט הרחב יותר. אני לא חושב שמשרד הבריאות צריך ללכת על דרך השלילה. לומר איפה שיש דברים חמורים יותר, אנחנו נפתור את הדברים הקלים יותר.

אני מניחה שמשרד העבודה ישמח להתייחס לכל בקשה שלכם ובלבד שתהיה ספציפית ועניינית.

לגבי פטור אני לא כל כך בטוח.

אני לא מדבר על מקרים בודדים כאלה או אחרים, אני מדבר על הכלל, יכול להיות שפה ושם ייגרם נזק של עוד חמש דקות במילוי טפסים שהיו יכולים להימנע.

זו אחריות, זה לא רק זמן.

מתקין התקנות תמיד כתב שמשרד העבודה יוכל לקבוע סוגים מהסעיפים שיהיו פטורים. גם אם עכשיו התקנות האלה יוצאות לדרך, אנחנו מדברים על חובה שתחול החל מה- 21 לחודש בעוד כמה ימים, עדיין אפשר לפטור קבוצות של אוכלוסיה.

זה לא בדיוק כך. אדוני יודע שכשיוצאת תקנה, והיא יוצאת לפעולה, אז הדברים קצת מונחים הצידה ולא פשוט לחזור עליהם. באותה מידה שמטילים את החובות...מפאת קוצר הזמן לא ישבנו.

אם אתם רוצים נוכל לדחות את הדיון, תשבו ונדון בזה אחרי פגרה.

אני אסביר מדוע חשוב לנו לאשר את תקנות עכשיו. יש פה חוק חדש שנכנס לתוקף והחוק מחייב למסור הודעה. ייתכן שיתחילו להסתובב פה בשוק כל מיני הודעות, הודעות חסרות כאלה ואחרות ואנחנו רוצים למנוע את זה ולתת הודעה אחידה.

הזגזוג הזה של משרד האוצר, שלא ידביק את משרד העבודה. זאת אומרת שלא ייווצר מצב שמקצצים פעם 2 מיליארד, 13 מיליארד וכו'.

אנחנו צריכים לזכור שזה חוק חדש, תקנות חדשות, שייכנסו לתוקף ויתחילו לעבוד לפיהם. אם יתברר שיש מצוקה מאד קשה למעבידים, שזה לא מסתדר, שיש מקום לפטור מעבידים מסוימים מהחוק, אפשר יהיה לעשות את זה במועד מאוחר יותר. אבל בשלב הזה, שהחוק נכנס לתוקף, אנחנו לא רוצים לרוקן אותו ישר מתוכנו ע"י תקנות שפוטרות סוגי מעבידים.

בהחלט חשוב לאשר את זה היום.

יש סמכות פה. לא הספקנו להתייעץ ולא הספקנו לחשוב, כמו שאומרת היועצת המשפטית של הוועדה, בנושאים מוגדרים יותר. אבל קל מאד להטיל חובות ואחרי זה לגבי הפטורים להגיד שנדבר על זה בעתיד, זה יותר קל.

השאלה אם כדאי לעכב את אישור התקנות הללו רק משום שלא ישבתם ודנתם בנושא הזה ולעכב את עבודת הוועדה או את אישור התקנות הללו בגלל זה. אם אני מעכב את זה היום, רק בעוד שלושה או ארבעה חודשים אני מאשר אותם, זה לא יהיה לפני כן.

השאלה אם זה שווה ומה הנזק, מה גובר על מה? האם עדיף לי שרוב האנשים ילכו לפי זה ויכול להיות שבשוליים יהיו כאלה שאולי ייפגעו או לא, ובעתיד אנחנו יכולים להחליט שתשב עם נעה ותחילו על דבר אחר מוסכם, והיא אפילו תאמר לפרוטוקול שהיא מוכנה לשבת אתך בצורה אינטנסיבית כדי לדבר על כל הדברים החשובים ולהציע לשר שיתקן במידת הצורך את מה שיהיה טעון תיקון. היא מהנהנת בראש, יכול להיות שהיא אפילו מסכימה.

ישבנו יחד, ההערות היו מאד גורפות. כל מי שיש לו הסכם קיבוצי יהיה פטור מהחובה, ועוד. אני חושבת שבשלב הזה ההערות הן מידי גורפות ואם אנחנו לוקחים את החוק וישר מרוקנים אותו מתוכן לגבי כל כך הרבה סוגים, זה לא נכון.

לעניין נזק לכאורה שייגרם מדחיית התקנות, החוק עצמו מגדיר באופן מפורט איזה פרטים חלים מבחינת מסירת ההודעה, כך שהחובה תמשיך לחול על המעבידים מכוח החוק. עצם העובדה שנדחה את התקנות, החובה לא תופסק או שהמעביד עדיין יחויב רק לא בפורמט הזה, לפי הפרטים, כל אחד יכתוב את הפרטים, ואנחנו כבר הנחנו את החברים שלנו בדרך מסוימת לענות על הפרטים.

למי הכוונה ב"חברים שלנו"?

חברי לשכת איגוד המסחר, היבואנים, ולכן לא אמור להיגרם נזק.

זה לא מדויק ואני רוצה להאיר את זה משתי נקודות מבט. האחת, על מה אתם מדברים בעניין החוזים האישיים? הרי זה לא שהולכים עכשיו לקלוט עשרות אלפי אנשים בחוזים אישיים שעליהם תחול החובה לתת את ההודעה. לגבי עובדים קיימים, הרי רק לפי דרישה צריך למסור את ההודעה. כך שאני לא חושבת שאנחנו מדברים על בעיה מאד רחבה מבחינת המעסיקים.

מצד אחר, החוק נכנס לתוקף, אנשים יתחילו להוציא הודעות בכל מיני צורות ובכל מיני פורמטים. מתגובות שקבלתי מהשטח יש דרישה לפורמט קבוע. מה יקרה כשהתקנות יכנסו לתוקף? מי יבדוק אם באמת ההודעות שנמסרו קודם, לפי התקנות, הן הולמות, הן לא הולמות? מעבידים בעצמם עלולים למצוא את עצמם במבוכה, האם פעלתי נכון או לא נכון האם אני צריך לשנות את ההודעה, האם אני צריך למסור שוב הודעה לפי הטפסים שיש בתקנות. אני חושבת שדווקא מבחינת המעבידים, גם יש צורך שהתקנות ייכנסו עכשיו לתוקף.

הארגומנט האחרון יותר משכנע, מהאחרים בכל אופן.

השכנוע העצמי שלי בדרך כלל גובר.

לי יש את היועצת המשפטית שלי ואת מנהלת הוועדה שלי, אם שתיהן ביחד נגדי, אני לא יכול להתנגד. אנחנו נאשר את התקנות הללו מתוך הנחה שבמידה וייגרם נזק הוא יהיה מועט שולי וזניח ואפשר יהיה לתקן או להוסיף תקנות נוספות לאחר שמר גטניו יישב עם הגברת נעה וגנר ויתקנו דברים אחרים שטעונים תיקון .

בנושא הכללי, אני חושבת שהדברים כבר נאמרו פה, אבל אני רוצה רק להבהיר שלפי הוראות החוק, החוק נכנס לתוקף כל שגם אם לא יהיה טופס. תהיה חובה על המעבידים, ואני באמת חושבת, כפי שאמרה נציגת ההסתדרות, שדווקא אם לא יהיה טופס זה יכביד יותר על המעבידים. אני מדברת דווקא על המעבידים הקטנים שיקשה עליהם לבנות טופס לבד, לכתוב מכתב לבד לפי הוראות החוק. נעבור סעיף סעיף?

נעבור גם על הטפסים?

הטופס מונח לפניכם, אם יש מישהו שיש לו הערה מסוימת לגבי טפסים, בבקשה.

בסעיף 1(ב) אני רוצה להבין לאיזה מטרה נועדה ההודעה הנפרדת על תנאים סוציאליים.

בפסקה 8 בסעיף 2 (א) יש הוראה שאם לאחר שנמסרה ההודעה הכללית, רק אז יתחילו להפריש תנאים סוציאליים.

זאת אומרת שזה חריג.

זה בשביל להקל כדי שלא יצטרכו להגיד איפה ההודעה הנפרדת שאני צריך לתת, מה אני צריך לקלוט בה, יש טופס לזה.

לגבי טופס 1 סעיף 6, שכר עבודתו של העובד. כשחוקקנו את החוק, דובר לגבי המדינה ממקום שעובד מועסק על פי הסכם קיבוצי, שניתן יהיה להסתפק בדירוג ודרגה, וזה באמת מופיע פה וגם בחוק. לגבי עובדים שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, אנחנו קוראים להם עובדים שמועסקים לפי תקנה אחת שלא שכר כולל, הוכנה הטבלה והכנו את זה יחד, חשבנו להכין טבלא שתפרט את התצוגה השונה. העניין שמבחינה טכנית זה מסובך מאד. מועדי התשלומים לא קבועים, יש סוגים של תשלומים שנקבעים מייד ועוד.

לגבי הפירוט של הטבלא אנחנו מבקשים אם אפשר לגבי המדינה - - -

אבל הם עשו את זה יחד אתכם.

נכון אבל לא הגענו להסכמה עם נעה ואמרנו נביא את זה לדיון. אם אפשר רק לגבי המדינה, לגבי אותם עובדים שלא נסגר לפי הסכם קיבוצי, להסתפק בחוזה ובתלוש משכורת שלמעשה מפרט את כל הסכומים הם מקבלים, במקום לפרט את זה בטופס.

אני רוצה להפנות לסעיף 2 (א) 5 לחוק שמדובר בו שסך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה, ומועדי תשלום השכר, "ואולם אם נקבע שכר עבודתו על פי דירוג מכוח הסכם קיבוצי...", אנחנו מדברים על הרישא, כאשר החוק קובע שחייבים סך כל התשלומים לעובד במועדי התשלום. איך אתה מבקש שהטופס לא יכלול את הפרטים שהחוק מחייב שהם יכללו.

זו בעצם בקשה לפטור את המדינה.

אתה רוצה פטור למדינה?

משום שסך כל התשלומים לגבי המדינה מופיעים בצורה מפורטת בתלוש המשכרות.

וקשה למדינה למלא פעם אחת טופס כזה?

כן. ישבנו בישיבה עם נציגים מהאוצר, הסברנו והראינו שזה כמעט בלתי אפשרי. משום שיש המון סוגים של תשלומים של שכר עבודה, ויש כאלה שמשתנים מייד בחודש הראשון, יש כאלה שמועשרים אחרי כמה חודשים ויש כאלה שתלויים בדיווח.

אז תכתבו את זה.

מה עמדת משרד העבודה?

גם בגלל שזו תחילת הדרך, כמו שחשבנו לגבי הסכמים קיבוציים והסכמים שונים שביקשו מאתנו לפטור, אנחנו חושבים שצריך להפעיל את זה וצריך למלא את הטופס. אני לא חושבת שזו כל כך בעיה לתת את הפירוט זה. מי שמטפל בכוח אדם, זה לחם חוקו סוגי התשלומים ומועדיהם. אני לא חושבת שזו תהיה בעיה.

גם אתם בשלב הראשון הרי לא תקלטו עובדים לפי מה שנראה לי במשק, כך שאתם פטורים בשלב הראשון.

לגבי סעיף 6 בטופס הראשון, תשלומים שאינם קבועים, יש בעיה לעניין של מועד התשלום. אי אפשר לקבוע מועד תשלום כשמדובר בתוספות שהם לא קבועות. למשל שעות נוספות, מה נקבע כמועד תשלום? אני לא יודעת מתי הוא יעבוד שעות נוספות, אני אכתוב "לפי הצורך"? או למשל בונוס, לפי רווחים? אני אומרת רק שיש בעיה עם המונח "מועד התשלום". נכון שזה מופיע בחוק, אנחנו מודעים לזה, אבל עדיין צריך לכתוב משהו אחר שיהיה שווה ערך למועד התשלום.

השאלה אם "על פי דיווח" יענה על הטופס?

אני רוצה להעיר הערה כללית לגבי סעיף 6 ככלל. באמת יש עובדים שיש להם הסכמים קיבוציים אז הם יקבעו רק דרוג ודרגה בלי כל הפירוט. עובדים אחרים צריכים לפרט פה את הסכומים. בקשנו, כדי ללכת בהתאם למה שקובע החוק, גם קבענו את סך כל התשלומים הקבועים, זה בעצם סך כל התשלומים ששולמו לעובד כשכר עבודה ברוטו, לא את הסכומים המשתנים.

לעומת זאת יש תשלומים קבועים ושאינם קבועים, השאלה היא האם הם מופיעים או לא מופיעים. במועד התשלום בהחלט יכול להיות שהיא תקבל תוספת ותק כעבור שנתיים מתחילת התפקיד.

בהסכמים הקיבוציים יש דברים שהם בעייתיים, בונוס ניתן לפי רווחים- - -

אז ניתן הודעה על שינוי בתנאי העבודה, נדווח שקיבל תשלום נוסף.

ניתן לעובד בכל חודש שימלא את הטופס הזה במו ידיו.

זו הייתה דוגמא, גם שעות נוספות הוא דבר שמשתנה לפי הצורך, חודש אחד הוא יקבל וחודש אחד לא.

בעצם לגבי כל התשלומים המיוחדים האלה, השאלה אם נוכל לומר שזה יהיה אחיד ובזה אני סוגר את זה, או לא?

אני חושבת שזה כן סוגר, זה בדיוק מבהיר לו שאם תעשה שעות נוספות אז תקבל, אם לא תעשה, לא תקבל. לפי תוצרת אז יכתבו לפי תוצרת, כל דבר אחר יהיה לו ביטוי כלשהו.

זאת אומרת להוסיף את מילה "על פי דיווח"?

אני רוצה להעיר על ההערה בשתי כוכביות. אני חושבת שצריך לכתוב בהנחיה כללית, כמו שעשו כאן בכוכביות, לעשות כוכבית ולהבהיר לעניין מועד תשלום, מועד ידוע על פי דיווח, פרט, האם במועד קבוע, על פי דיווח. פרט האם זה במועד קבוע על פי דיווח, בהתאם להחלטת ההנהלה או כל משהו בסגנון זה.

זה בסדר? היועצת המשפטית תוסיף את זה ואנחנו נאשר את זה כפוף לתיקון הזה.

הייתי מבקשת שההסבר יהיה קצת יותר כללי. לא הייתי רוצה שיאמר כאן תוספת מקצועית או תוספת מחלקתית. אני לא חושבת שהמעביד בשלב הזה צריך לקבוע את הדברים האלה כי אחר כך יש ויכוחים, האם מדובר בתוספת מחלקתית או בתוספת מקצועית, האם זה כן רוחב או לא רוחב בענייני פנסיה לענייני פיצויי פיטורין וכן הלאה.

לא הייתי רוצה שהמעסיק יקבע כרגע ויודיע אם זו תוספת מחלקתית או מקצועית, אלא הייתי מבקשת שההוראה תהיה משהו כמו "פרט את כל התשלומים שישולמו בכסף או בשווה כסף, בעד עבודתו, במשך עבודתו, ועקב עבודתו של העובד, לרבות החזר הוצאות".

אנחנו דווקא חשבנו שהחזר הוצאות לא צריך להיות חלק משכר העבודה במיוחד לאור ההגדרה - - -

אז בלי החזר הוצאות, זה לא משנה.

אלה רק דוגמאות.

אז הייתי מבקשת להוריד מהדוגמאות את התוספת המקצועית או התוספת המחלקתית בכל מקרה.

להשאיר ותק?

ותק אפשר להשאיר.

הטופס נועד למנוע חיכוכים. הוא בדיוק נועד למטרה הזו שהעובד ידע מה הוא מקבל והמעביד יידע מה הוא נתן.

היא טוענת שיכול להיות שיבוא מעביד ויקבע שזו תוספת מחלקתית ולא מקצועית, כשבמחלקתית נותנים הודעה, לדוגמא תוספת לשנה ואחר כך לא נותנים יותר, ומקצועית זה מעתה ואילך.

הבקשה לפירוט הייתה מלכתחילה בקשה של ההסתדרות. לנו אין התנגדות להוריד את זה אלו רק דוגמאות, רצינו לתת דוגמאות לדברים ואנחנו לא מתנגדים להוריד.

הייתי מציעה להשאיר את מרבית הפירוט ואם יש התנגדות לפירוט ספציפי של תוספת מקצועית, אז להוריד את זה.

ההורדה של תוספת מקצועית ומחלקתית היא על דעת משרד העבודה והרווחה?

כן.

אני מודה לכם.

ישנה עוד הערה טכנית לסעיף 10. במקום "ארגון עובדים" צריך להיות "ארגון מעבידים".

כך זה נקרא?

אנחנו, לשכת המסחר, ארגון מעבידים.

לסעיף 4, שם הממונה הישיר על העובד, הייתי כותבת "ו/או", וצריך להיות "תיאור" ולא "תואר".

זה תואר התפקיד.

לגבי סעיף 6 אם אפשר במקום שצריך לפרט את סך הסכום בשקלים חדשים, לציין את סך כל התשלומים הקבועים שאינם תלויים בדיווח, כך שיהיה ברור.

זה בסיס החישוב.

הכוונה היא דווקא לתשלומים הקבועים ולא לתשלומים המשתנים.

אותם אני לא יכול לתת כסכום בהתחלה.

מה דעת משרד העבודה?

זה הרי לא תלוש שכר, זו הודעה על תנאי עבודה, אז יכול להיות שצריך לצמצם את זה לתשלומים הקבועים.

ואז יירשם...

סך כל התשלומים הקבועים שישולמו לעובד כשכר עבודה ברוטו.

נוסיף "הקבועים".

למטה יש טבלא שיש בה קבועים ויש לא קבועים. אי אפשר לכתוב למעלה קבועים, ואז יש טבלא של קבועים ולא קבועים.

אז צריך לכתוב בסיפא, פירוט התשלומים הקבועים ושאינם קבועים הנם כדלקמן.

את זה תתקן היועצת המשפטית שלנו.

במשפט הפותח של הטבלא בעמוד האחרון של הטופס הראשון, בסעיף 9, תשלומים בעבור תנאים סוציאליים. לפי הפירוט הזה, ואנחנו עדים לרגישויות בתחום יחסי העבודה, יש הרבה פסיכולוגיה בנושא הזה, היינו רוצים שיהיה ברור שזה לא בהכרח...עובדים עלולים לחשוב שכל מה שיש פה מגיע להם. אני לא יודע אם זה יקרה אבל זה עלול לקרות. לכן, כדי להבהיר את העניין, שיהיה כתוב למעלה משהו כמו, תשלומים בעבור תנאים סוציאליים המגיעים לעובד.

מה אתה מציע.

או "המגיעים לעובד", או "שיש לו זכות לקבלם".

או "המשתלמים לעובד"

"התשלומים להם זכאי..."

אני מסכים, אין לי בעיה עם ניסוח כזה או אחר, אבל שיהיה ברור.

יש לי גם הערה לסעיף הזה, אני חושבת שצריך להגדיר גם את השכר הקובע שממנו זה נפרש משום שלא תמיד מלוא התשלומים מהווים בסיס להפרשות.

את צודקת בעיקרון, אמרתי שזה נכון, אבל אנחנו מסתבכים בזה. עוד משהו?

בחוק הגנת השכר יש תקנות על משלוח פרטים לקופת הגמל. משלוח הפרטים על העובד לקופת הגמל על פי אותם תקנות, הן תנאי לכך שיתקיים אותו סעיף שמקנה לעובד זכות לבוא אל קופת הגמל ולדרוש ממנה תשלומים שמגיעים לו היה והמעביד פיגר בתשלומיו. על פי הפסיקה, תנאי לכך זה שההודעה נשלחה לקופת הגמל. על כן, הייתי מציעה שאם אפשר באמצעות הודעה זו לרשום שהמעביד יצרף העתק של הודעת הפרטים לקופת הגמל.

זה לא מתוך החוק הזה.

יש גם טופס מאד מפורט לגבי העברת הודעה לקופת גמל.

נכון, אבל אני רוצה ליצור סיטואציה שהעובד באמת יוכל קודם כל לדעת שהמעסיק צריך לשלוח את ההודעה הזו, אולי לציין שהודעה בדבר הפרטים נשלחה לחברת קופת הגמל. פרטים נוספים שיכללו בהודעה, זה לא פירוט.

זה נושא אחר, נושא חשוב מאד, וספק אם צריך לכתוב את זה. בתקנה 2 לתקנות, בהודעה לעובד כללו גם פרטים אלה, אלה בעצם פרטים נוספים שאינם מפורטים בחוק. האחד הוא בסיס חישוב השכר והכוונה כאן היא או למשכורת חודשית, שכר יומי, באיזה אופן משתלם השכר. אנחנו מדברים על בסיס חישוב, הייתי מציעה מינוח אחר שהוא לא בסיס חישוב השכר או תשלום השכר, משהו אחר שיהיה ברור שהכוונה היא לסוג אופן התשלום. אולי אופן חישוב השכר.

לגבי סעיף 10 לחוק הגנת השכר, שאומר ששכר העבודה משתלם על בסיס של שעה/יום/שבוע, או לפי כמות התוצרת, בעצם מפה המינוח...

צריך לחשוב על מינוח יותר מוצלח כי הכוונה היא לא לסכום בכסף. לעניין תקנה 2(2), "התשלום בשווה כסף לפי סעיף 3 לחוק הגנת השכר", "ושיעורו" אם יוסכם על דרך התשלום. פעמים רבות תשלום בשווה כסף, אנחנו מדברים בעיקר על מגורים או מזון במקום העבודה, פעמים השיעור הוא קבוע, אם אנחנו מדברים למשל על שכר דירה, ופעמים רבות התשלום לא קבוע כשאנחנו מדברים על ארוחות במקום העבודה, ואז קשה לקבוע את השיעור, כי המעביד לא יודע כמה פעמים העובד יאכל.

יכול להיות שצריך להוריד את המילה. זה התאים לנוסח קודם של טבלא שחשבנו לעשות.

אז מה לרשום?

להוריד את המילה "ושיעורו".

אולי "השיעור, רק אם הסכום הוא קבוע".

כיוון שהטבלא לא מכניסה בכלל סכומים, חוץ מהסכום הכולל של השכר הקבוע שמשולם, אז אולי לא....

צריך להוריד את זה גם אם סכום הוא קבוע.

אז אנחנו מורידים את "שיעורו". עכשיו אנחנו עושים סדר בכל זה. יש הערות לגבי תקנה 1(א)? (ב)? (ג)? אין הערות, תקנה 1 מאושרת.

הערות לגבי תקנה 2 (1)? 2(2), הורדנו את "ושיעורו".

אני מבקשת לעניין הזה, במידה והשיעור קבוע, הייתי מבקשת שכן יהיה פירוט. אם השיעור קבוע, שיפורט השיעור, רק במקרים שהשיעור הוא לא קבוע.

תכתבו בסוגריים אם כותבים "שיעורו" אז מידה והשיעור הוא קבוע, או משהו כזה.

או בסוף של אותו משפט, אם אפשר לדעת את השיעור בדרך זו, ואם השיעור קבוע.

משהו בנוסח הזה, על דעתה של היועצת המשפטית. הערות או הסגות לגבי סעיף 3? אנחנו עוברים לטופס 1. סעיף 1 בטופס 1? סעיף 2? סעיף 3? סעיף 4? סעיף 5? סעיף 6? סעיף 7?

אם רוצים לשנות את "בסיס" אז צריך גם לשנות בסעיף 5, יש את אותו מינוח.

בהחלט כן, אני מודה לך.

עניין טכני קטן, אבל לפי סעיף __ לחוק היינו אמורים לציין פה או אורכו של יום העבודה או אורכו של שבוע העבודה, לפי נסיבות העניין, וכאן לכאורה צריך לציין את שניהם.

שמנו שם קו נטוי.

יום יכול להיות שונה מיום ליום.

חוץ מזה שאנחנו מתכוונים לעבוד מקסימום 5 ימים שבוע.

בהקשר הזה הייתה הערה של היועצת המשפטית, ואנחנו מקבלים את ההערה על עניין תשלומים, עוד הערות שוליים לגבי האפשרויות השונות. גם פה, הרי יש עובדים שלא חל עליהם חוק שעות העבודה והמנוחה, או שאולי המשמרות שלהם משתנות ויום המנוחה שלהם משתנה עקב כך, אז אולי נתייחס גם לזה.

בסעיפים 7 ו- 8 תוסיפו כוכבית באלו מקרים לא חייבים למלא את זה.

סעיף 9 כאמור עם השינוי שבמידה והוא זכאי לתשלומים האלה. סעיף 10 במקום "עובדים" "מעבידים".

שאלת הבהרה, וסליחה שאני מחזיר אותך לסעיף 1. למה אנחנו צריכים את אופן ההתאגדות? זה אולי לא ברור לאנשים מסוימים, למה זה פה? שיכתבו שם המעביד.

הדבר הזה עלה מפני שיש טענות שלפעמים לא יודעים בדיוק מי המעביד. יש שותפות רשומה בשם הזה וגם חברה, פה אנחנו נותנים פרטים לגבי המעביד ולגבי העובד.

המונח אופן ההתאגדות לא ברור.

אולי "היישות המשפטית"

ישות משפטית ואפילו לכתוב שותפות/חברה, צריך להבהיר את זה. גם התיקון הזה יובא על דעת היועצת המשפטית. אנחנו עוברים הלאה לטופס 2. במקום "אופן ההתאגדות" נכתוב אותו דבר.

גם תשלומים עבור תנאים סוציאליים להם הוא זכאי.

טופס 3 תקנה 1, שינוי תנאי העבודה, שם העובד, שם המעביד, לגבי אופן ההתאגדות זה אותו דבר, מספר רישום תאגיד זה ברור?

אני מבקשת להעיר משהו, אני חושבת שצריך לכתוב כאן משהו שיבהיר שהודעת השינוי צריכה להתייחס להודעה הראשונה. לאיזה פרט בהודעה הראשונה ההודעה הזו מתייחסת.

"במקום סעיף זה, יבוא: "

מה אומר משרד העבודה?

אנחנו מקבלים את ההערה הזו.

על דעת כל התיקונים הללו, כפוף לכל התיקונים והשינויים - - -

עוד שאלה כללית, דברתי על זה עם היועצת המשפטית לאחר הדיון בעניין החוק, האם יש אפשרות להכניס כאן הוראה או הנחיה שעותק ההודעה יימסר לוועד העובדים?

אנחנו חושבים שהודעה נמסרת במסגרת יחסי עבודה ואני חושבת שלכך התכוון המחוקק. שתהיה הודעה שנמסרת לעובד והעובד יידע על מה מדובר, אנחנו לא רוצים להכניס פה עניינים של למי זה נמסר, איך זה נמסר ועוד.

יש גם את העניין של הגנת הפרטיות.

קבלתי את זה, אני מודה לכם, התקנות הללו מאושרות כאמור בכפוף לכל שינויים שייעשו עם הניסוחים שיהיו על דעתה של היועצת המשפטית שלנו, תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45