פרוטוקולים/עבודה/5177



12
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
27.05.02



פרוטוקולים/עבודה/5177
ירושלים, כ"ו בסיון, תשס"ב
6 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 516
מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות
מיום שני ט"ז בסיוון התשס"ב ( 27 במאי 2002 ), שעה: 11:00

עיקול רכב מנכים.

חברי הוועדה: דוד טל - היו"ר
מוטי משעני

עירית פלדמן - המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת - המוסד לביטוח לאומי
אריה כהן - מנהל אגף הוצאה לפועל ארצי, הנהלת בתי המשפט
עו"ד אבישי פדהצור- עוזר ליועץ המשפטי שלהנהלת בתי המשפט
ציון בושרי - מזכיר ראשי בית משפט השלום
אריה צודקביץ - מטה המאבק של ארגוני הנכים
דורון יהודה
שמעון בן יאיר
עו"ד איתן אליהו
עו"ד שולמית אמיר
עו"ד אבנר פרידמן
דוד רגב - כתב ידיעות אחרונות לענייני רווחה.

שירלי אברמי

יהודית וסרמן

אושרה עצידה














עיקול רכב מנכים

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות. על סדר יומנו עיקול רכב מנכים. באופן כללי אני רוצה לומר כי אנחנו משתדלים לתת לנכה את כל הזכויות ולבקש ממנו את כל החובות. אני אומר שאנחנו משתדלים מכיוון שיש צורך להעביר בחקיקה כזו או אחרת עוד הרבה זכויות להן נכים זכאים. אנחנו טרם השלמנו את המהלך הזה כך שהנכים יוכלו להשתלב בכל תחומי החיים בקהילה בצורה נאותה ככל אזרח אחר.

אני סבור שנכה החייב כסף בצורה כזו או אחרת יש לנהוג בו כפי שנוהגים עם כל אזרח וצריך למצוא את הדרכים לגבות ממנו את הכסף. הכל בהתאם לנסיבות והאפשרויות של אותו נכה וכל מה שכרוך בזה. אני מבין שמר בן זיקרי לא הגיע לכאן. לא עולה על דעתי כיצד ניתן לקחת רכב מאדם נכה במקרה זה מאדם שהוא נכה בשתי רגליו. אני לא מבין איך קורה מצב כזה? אני לא רוצה כרגע לומר האם היה פה חוסר רגישות ואם הייתה פה אטימות או שרירות לב. אני לא רוצה להשתמש במילים האלו. זו לא כוונת הדיון הזה. הכוונה של הדיון הזה היא לגרום לכך ששר המשפטים בסופו של דבר יתקן את הטעון תיקון. זאת אומרת שאי אפשר יהיה לעקל רכב של נכה שרכבו משמש לו זוג רגליים. פשוט אי אפשר. כרגע אין לי רעיון איך עושים את זה טכנית. אני חושב שמשרד המשפטים חייב למצוא את הדרך כדי שלא ייוצר מצב כזה כפי שנוצר שבו לוקחים את הרכב מנכה ואז למעשה משביתים אותו. אותו נכה הופך לנייח ולא לנייד. אני חושב שהדברים האלה צריכים להיות מוסדרים, אולי בתקנה כזו או אחרת שתהיה קשורה להוצאה לפועל או אולי תקנה כללית וזאת כדי שלא ייוצר מצב שרכב יילקח מנכה.

אגב, אני מעלה את הדיון הזה בהמשך לכתבה שפורסמה בעיתון "ידיעות-אחרונות". למען הגילוי הנאות אני צריך לומר שאני מכיר את אותו אדם שעליו מדובר. הוא בן עירי.

הוא תקוע בפקק. הוא בדרכו לכאן.

עם זאת, לא העלאתי את הנושא הזה לדיון בגלל שהוא בן עירי. העלאתי את הנושא הזה לדיון ברמה העקרונית. לא ייתכן שבמדינת ישראל ייקחו מנכה את הרכב. יש דרכים אחרות. יכולים אולי לקחת לו אחוז מסוים מהקצבה שמגיעה לו, או לחלק לו את החוב או לפרוס לו את החוב. אפשר לקחת לו מפה ומשם, משכר העבודה שלו. כל דרך אחרת היא בסדר. אני לא פוטר את הנכים מהחובות שלהם. אני רק לא רוצה שייווצר מצב שבו בנקים בסופו של דבר לא ירצו להלוות כסף לנכים שמא הם לא יחזירו לבנק, אי אפשר לגבות את הכסף. אבל, ודאי שאת הרכב לא לוקחים.

דורון יהודה, בבקשה.

אני רוצה לומר שישנו חוק שמדבר בדיוק ברוח הדברים שהיושב ראש מדבר. הוא אומר בדיוק שלא ניתן לעקל רכב או דברים שהם חיוניים לנכה בתפקודו היום יומי.

אני רואה שאין פה נציג של משרד המשפטים. שירלי, האם אנחנו הזמנו אותם?

כן.

אני יודע שברגע שאנחנו הערנו לתשומת ליבם של בתי משפט שעיקלו רכבים של נכים לתקנה הזו, הם אכן החזירו את הרכב.

בית משפט לא יכול לדעת שאותו אדם שמעקלים לו הוא נכה כן או לא. לכן אולי צריך למצוא איזשהי תקנה או נוהל או כל דבר אחר שמדבר על כך שבשום צורה לא מעקלים רכב מנכה. אני לא יודע אם יהיה רשום באותו צו עיקול שבמידה ומדובר בנכה העיקול הזה מבוטל.

כדי לעקל רכב נכים יש צורך באישור של הביטוח הלאומי.

הבעיה שלנו מתחילה מזה שהרשם או הרשמת לא יודעים שמדובר בנכה. אני מניח שאם הרשם או הרשמת היו יודעים שמדובר בנכה אז הם לא היו עושים את זה. צריך לסגור את הפרצה הזו. צריך לכתוב בצורה רוטינית במקום כלשהו שמדובר ברכב של נכה, ואז האישור של הרשם או הרשמת כפוף לזה שלא מדובר ברכב של נכה.

אני קראתי כרגע את הסעיף ואני לא בטוח שלא חסר בסעיף נושא הרכב.

מיטלטלין זה גם רכב.

אני הייתי עורכת הדין של מר חנניה בן זיקרי בתיק הזה. אני הגשתי את הבקשה לרשם והפניתי אותו לסעיף 22(א)(5). אבל, הואיל וקודם הוא נתן החלטה לא לשחרר את הרכב, הוא אמר: אני לא סוטה מהחלטתי. כאילו שבכלל הסעיף הזה לא קיים, הוא התעלם ממנו, ואז נאלצתי לפנות לבית המשפט המחוזי להגיש ערעור על ההחלטה וכך שופט מחוזי החזיר את הרכב.

מי זה הרשם שהיה?

הרשם היה דווקא איש חרדי בשם נחום שטרלינכט. הוא רשם בית המשפט השלום ברמלה.

שמו של הרשם לא רלוונטי.

שמו של הרשם הוא מאוד רלוונטי משום שיושב ראש הוועדה הולך לבדוק את הנושא הזה. הייתי יכול לומר שהוא בא בידיים נקיות משום שהוא לא ידע שהוא נכה. כלומר, הוא עשה את זה בתום לב. אבל אם עורכת הדין של אותו נכה אומרת שהיא הפנתה את תשומת ליבו שמדובר בנכה ושאסור לו על פי החוק והוא בכל אופן נוהג כך, אז אני חושב שהמקום שלנו כאן הוא להסב את תשומת ליבם של שר המשפטים ושל נשיא בית המשפט העליון לכך שהסבו את תשומת ליבו לכך שמדובר בנכה. אם לא היו מסבים לתשומת ליבו אז הייתי אומר שבתום ליבו עשה את הדבר. הסבו את תשומת ליבו והוא היה צריך למצוא כלים אחרים.

לא מדובר בכלל בתום לב. יש לי כאן את כל המסמכים.

אדוני, אני מבינה שהוועדה רוצה לקדם את העניין כך שמקרים לא יישנו בעתיד ואולי להציע אפשרות לבחון את זה.

ודאי.

אני חושבת שראוי שהוועדה תישאר בתחום של הדיון הציבורי והמלצות לשר המשפטים לבחון דרכים לשפר אולי את המצב ואולי לא להיכנס לתחום של הרשות השופטת והביקורת השיפוטית שקיימת ממילא. אנחנו ראינו שבית המשפט המחוזי ביטל את החלטת הרשם. אני מבקשת לא להיכנס לתחום של הרשות השיפוטית.

אני מודה לך גבירתי היועצת המשפטית. אבל הפעם, שלא כדרכי בקודש, אני לא מקבל את דעתך ואת הייעוץ שאת נותנת לי. אנחנו מדברים על ביקורת שיפוטית, אבל יש מושג של חקיקה שיפוטית. הם פעמים רבות נוגסים בסמכויות שלנו, של המחוקק. הם קוראים לזה חקיקה שיפוטית והם עושים שבת לעצמם. אין שום רעיון ואין שום רצון להתנגש בבית משפט, בכלל לא. אבל, אם אומרת הגברת אמיר שהיא הביאה את זה לתשומת ליבו של הרשם כדי שהוא ידע שמדובר כאן בנכה, אז אני חושב שישנה כאן בעייתיות מסוימת וצריך לפתור את זה או על ידי נוהל או על ידי תקנות כאלו או אחרות שיצאו מלפני שר המשפטים או אולי גם נשיא בית המשפט העליון. אני מתכוון לפנות גם לזה וגם לזה כדי שיימצאו את הדרך.

אתם מתייחסים למקרה הספציפי.

לא, לא. אני מדבר ברמה העקרונית. המקרה הספציפי הזה פשוט קפץ מול עיניי.

ברמה העקרונית אנחנו מקבלים לא מעט פניות בנושא עיקולי רכבים. אנחנו מקבלים פניות של עיקול בפועל שלוקחים את הרכב. אנחנו מקבלים פניות של עיקול במשרד הרישוי ואנחנו מקבלים פניות של עיקול בביטוח. אם הנכה עבר תאונה וצריך לתקן את האוטו כספי הביטוח לתיקון האוטו מעוקלים. אלו דברים שאתם צריכים לתת את הדעת גם עליהם. מאותו הרגע שבו הנכה לא מסוגל לתקן את רכבו בגין עיקול על כספי הביטוח, אין לו למעשה רגליים, והרי אף אחד לא התכוון לעקל רגליים לאף אחד.

נכון. זה ברור, אנחנו מתייחסים לכל המקרים הללו.

כפי שנאמר הדבר חמור מפני שלא מדובר בטעות שמישהו עשה והוא מייד ביקש סליחה ונתן את הרכב. יש עוד רשמים שכנראה לא מכירים את הסעיף הזה ועובר הרבה זמן עד אשר משחררים את הרכב.

הוא מתעלם וזה יותר גרוע. אני נותנת לו את הסעיף ליד.

אז זה חמור עוד יותר.

אני מתמחה בדיני הוצאה לפועל. פנה אליי הכתב דוד רגב ואני נתתי את התגובה. ברשותך אדוני, אני הייתי רוצה לסקור את המצב המשפטי משום שאני חושב שיש קצת בלבול לאור מה ששמענו קודם לכן בדיון.

חוק ההוצאה לפועל מאזן בין זכותו של הנושה להיפרע מן החייב לבין זכויות הפרט של החייב, כל חייב, בין אם הוא נכה ובין אם הוא חייב רגיל. הסעיף קובע מפורשות ונחרצות שלא ניתן לעקל רכב נכה, אלא אם כן הנכה רכש את אותו רכב ולא שילם בעבורו. כלומר, הסעיף הזה לא חל במצב שהנכה רוכש רכב והוא לא משלם בעבורו. אז ההגנה הזו לא תחול עליו וכן ניתן לעקל לו את הרכב.

אני הצלחתי למצוא פסק דין יחידי של בית המשפט העליון בעניין הזה של עיקול רכב מנכה. מדובר בערעור אזרחי 2886/92 בפני השופט ברק ולוין. שם קובע בית המשפט העליון, גם כשמדובר בנכה אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך השייכת לו אם אפשר להתאים לצרכיו החיוניים כנכה מכונית זולה יותר. צריך להבין את האמירה הזו. בית המשפט העליון לא מתיר לקחת את הרכב מהנכה ולהשאיר אותו ללא רכב בכלל, אלא מה שהוא אומר הוא שאפשר לספק לנכה רכב חלופי ולמכור את הרכב היקר ולפרוע את החוב.

בית המשפט השלום בתל-אביב בפסק דין שניתן לאחרונה לאחרונה חייב את המדינה לשלם לנכה פיצוי בגין עגמת נפש בגלל חוב שנגבה כתוצאה מעיקול רכב נכים שהמדינה עיקלה ממנו לפי פקודת המסים גבייה. אדוני ישים לב שההגנה הזו שניתנה לנכים ניתנה במסגרת חוק ההוצאה לפועל והיא לא חלה באופן ישיר על גבייה של המדינה מכוח פקודת המסים גבייה. תיקון אחד שמתבקש באופן מפורש הוא להחיל את ההגנה הזו על כל סוגי הגבייה, ובין היתר לפי פקודת המסים גבייה.

לפי דעתי, שורש הבעיה נובע מהפרקטיקה. כאשר פותחים תיק הוצאה לפועל צריך לסמן האם הבן אדם הוא סיעודי, האם הוא קטין. אין שם שום סימון, אין אף התייחסות לגבי זה שעורך דין שפותח תיק צריך לכתוב האם מדובר בנכה או לא. יש לשקול אולי כן לחייב את עורך הדין שפותח תיק הוצאה לפועל לכתוב האם החייב הוא נכה או לא, האם ידוע לו האם החייב הוא נכה או לא.

לעניין הזה צריך לשנות את הטפסים של ההוצאה לפועל.

יש את ראש ההוצאה לפועל ואת יש המוציא לפועל. המוציא לפועל הוא אדם שיש לו סמכויות מינהליות. ראש ההוצאה לפועל הוא אדם שיש לו סמכויות שיפוטיות. הוא יכול להיות רשם של בית משפט שלום או שופט של בית משפט שלום. מי שרושם את העיקול הוא המוציא לפועל. הוא בודק את תעודת הזהות של החייב הנכה ואת הפרטים במשרד הרישוי. התפקיד שלו מאוד טכני. ברגע שהפרטים זהים הוא מורה על העיקול. לכן לדעתי התיקון שצריך להיות הוא כזה. צריך לקבוע בצורה מפורשת כי עיקול של רכב נכה לא ייעשה, אלא אם כן יינתן אישור של ראש ההוצאה לפועל שיש לו סמכויות שיפוטיות, ולאחר שהוא הזמין את הנכה ושמע את טענותיו.

הנושא המשמעותי הוא להביא לידיעת ההוצאה לפועל, להביא לידיעת מי שנותן את צו העיקול שמדובר ברכב של נכה, אחרת הוא לא יודע וגם אם יש חוק הוא נותן צו עיקול. אחרי שעושים את העיקול מסתבר שהאיש הוא נכה ואז הנושא מגיע לבית המשפט וזה לוקח הרבה זמן. אולי יש מקרים בודדים שבתי המשפט למרות זאת כמו שראינו פה לא מתחשבים בהוראת החוק, אבל זו כבר בעיה אחרת. לכן, גם אני מסכים שאפשר לעשות את זה. אני לא יודע אם אפשר לעשות את זה בבקשה לפתיחת התיק. אולי אפשר לעשות את זה אפילו בבקשה לעיקול. אני לא יודע אם זה מלווה בתצהיר. אבל, אם זה מלווה בתצהיר אז הנושה יכול להצהיר שאותו נכס שהוא רוצה לעקל הוא לא נכס של נכה.

חבר הכנסת משעני, די לנו אם בטופס יופיע שמדובר ברכב של נכה כן או לא ויסמנו איקס ליד רכב נכה כאשר אכן מדובר ברכב של נכה ושלום על ישראל. כלומר, הרשם ידע שמדובר ברכב של נכה ואז הוא ידע מה לעשות. אני מניח שאז הוא לא יעקל את הרכב.

אני מנהל אגף ההוצאה לפועל ארצי בהנהלת בתי המשפט. אני לא רוצה להתייחס לנקודה הספציפית במקרה הזה.

למה לא? אני שמעתי שפנו אליך בעניין הזה.

פנו אליי גם בעניין הזה.

למה שלא תתייחס?

מכיוון שיש פה בכל זאת עניין של צנעת הפרט של האדם. אני לא הולך לחשוף כאן נתונים אישיים או פרטיים לגבי החובות שלו וסוג החובות של אותו אדם.

מה זה משנה?

אני חושב שרוב הפרטים הופיעו כבר בכתבה.

אני אנסה לא לפרט דברים שאני חושב שהם אישיים.

ברשותכם, אני רוצה לומר משהו לגבי התהליכים. אדם שנפתח לו תיק הוצאה לפועל ולא משנה מיהו, נשלחת לו האזהרה לבית והוא יכל לבוא ולשלם. הוא יכל להגיע להסדר, להודיע על כל דבר במידה ויש לו. גם כתוב לו שיכולים להתבצע נגדו הליכים. אחד מההליכים זה גם הליך של תפיסת הרכב. יכל האדם לבוא ולהודיע במשך כל השנים שהתיק פתוח כנגדו, מדובר על תיק ישן, הוא יכל לבוא ולהודיע שהוא נכה או לבוא ולהגיע להסדר. אדם לא הגיע לשום הסדר במשך לא שנה, לא שנתיים, לא שלוש שנים ולא ארבע שנים. אדם לא הגיע לשום הסדר, רשאי הזוכה או בא כוחו לבוא ולפעול על מנת למצות את החוב כנגד האדם ולא משנה כרגע מיהו אותו האדם.

אמר כאן מכובדי שמכיר את נושא ההוצאה לפועל שהמוציא לפועל בודק מול הנתונים של משרד הרישוי. אין ברשותנו את הנתונים של משרד הרישוי. הדבר הראשון שאנחנו מבצעים הוא ממה שנקרא עיקול ברישום. אנחנו מעקלים ברישום את הרכב לפני שאנחנו הולכים לבצע תפיסה של הרכב. נכון ששר המשפטים ברפורמה שלו, בהצעה שהוא אמור להגיש, שברגע שמגיעה מאיתנו בקשה לעיקול משרד הרישוי יחזיר לנו בתגובה האם הרכב משועבד או שהרכב הזה הוא רכב נכה או יש עליו מגבלות כלשהן אחרות. אם זה יהיה כך אז באמת לפני ראש ההוצאה לפועל תהיה האפשרות לבוא ולראות לפני שהוא מבקש את הבקשה לתפיסה.

מתי זה הולך להיות?

תשאל את שר המשפטים את השאלה הזו. שר המשפטים מתכוון להביא את זה. כבר יש תזכיר לחוק מוכן והשר מתכוון להעמיד את זה או-טו-טו לקריאה ראשונה. התקנות הן למעשה תקנות של השר. השר יכול לחתום על זה. התקנות כבר מוכנות על שולחנו. זה קודם כל יפתור את הבעיה מכיוון שאז יוכלו לראות. יותר מזה הרחיב משרד המשפטים ואמר בתקנה הזה שההודעה של משרד הרישוי תועבר לזוכה. אנחנו ההוצאה לפועל נדרשים להעביר את ההודעה לזוכה. לפני שהוא בא לבקש את תפיסת הרכב הוא ידע האם הרכב הזה משועבד או שהוא רכב של נכה.

הבעיה היא יותר חמורה. פנו לאדוני ולמרות הפנייה אליו הוא לא רצה לשחרר את הרכב.

לא. הוא לא היה יכול לשחרר.

ברגע שבאנו וביצענו עיקול ברישום החייב יודע על כך שבוצע לו עיקול ברישום על הרכב שלו, גם במקרה הזה. הוא מקבל מאיתנו הודעה. לא רק שהוא מקבל מאיתנו הודעה, אלא כל שנה כאשר הוא צריך לחדש את הרשיון ואז אומרים לו שיש לו מגבלות. במקרה הנדון האדם ידע במשך כמה שנים שביצענו עיקול על הרכב שלו, כי ברגע שהוא בא לחדש את הרשיון אומרים לו: יש לך מגבלות. הוא יכל לפנות בבקשה לראש ההוצאה לפועל ולומר: רבותיי, אני רוצה להפנות לתשומת ליבכם כי הרכב הזה הוא רכב נכה ואני מבקש שכך וכך לא יבוצע.

אבל, עורכת הדין הזו אמרה את זה לרשם.

היא אמרה ופנתה אחרי שנתיים כשכבר היה עיקול ברישום ולא הודיעו ולא טרחו ולא היה שום דבר. מתי טרחו? טרחו ברגע שבאו ועשו באמת את התפיסה.

אני מקבל כל מה שאדוני אומר. הגברת הודיעה לרשם שהרכב הזה שייך לנכה. האם נכון וראוי שאותו רשם, ואני לא רוצה להיכנס כאן לאופן פעולתו, שלאחר שהביאו לידיעתו שמדובר כאן בנכה הוא יבטל את זה?

שיקולו של הרשם בהחלטה השיפוטית שלו, אני לא רשאי לבוא ולהיכנס.

אתה מגן עליה.

הרשם אמר: מי שביקש ממני ושילם אלפיים שקל עבור ההליך הזה, זוכה עבור הכסף הזה. כי ההליך הזה הוא לא בחינם. בהליך תפיסת הרכב צריך לשלם למישהו שמבצע את זה. הוא אמר: אני רוצה לפנות לאותו אדם שביקש ושילם את הכסף ולקבל את התייחסותו. מתי נודע לו? באותו מעמד של תפיסת הרכב נודע לו. הוא לא פנה דרך "שבעה ימים". הוא פנה למזכירות ואמר: אני מבקש עכשיו בפקס, במקביל בטלפון, לקבל תשובה מבא כוח הזוכה תוך שלושה ימים מקסימום. זה מה שהוא עשה לצורך קבלת החלטה. הוא לא אמר אם הוא הלך עדיין לתפוס את הרכב ולאשר מכירתו או כל דבר. הוא רצה לשמוע את אותה התייחסות של אותו אדם ששילם את הכסף בגין ביצוע ההליך הזה, שמנסה כבר לגבות את החוב למעלה מארבע שנים ולא מצליח.

מה שאתה אומר ממש מקומם. זה ממש לא נכון מה שאתה אומר. אני לא רוצה להזכיר את זה כי זו לא ההזדמנות שהתנהגו אליי ורק בגלל זה שאני נכה, בצורה הכי מבזה. הרשם נתן לנו שש שעות לחכות מאחורי הדלת להחלטה השלילית שלו.

בעניין הזה תכתבי לנשיא בית המשפט העליון.

אני רוצה לומר לך שהוא לא נתן מילה אחת בהחלטתו לעובדה הזו, ואתה בא ומספר לי על אלפיים שקל. באמת מאוד מעניין אותי שהאיש שילם אלפיים שקל.

הזוכה מגיש בקשה לתפיסת הרכב. האם אפשר לציין זאת בבקשה הזו?

לא תמיד הזוכה שיש לו פסק דין כנגד מישהו או כאשר הוא אוחז בצ'ק שחזר, יודע האם בגין הצ'ק הזה יושב אדם נכה או לא נכה. הוא לא תמיד יודע מיהו אותו חייב.

זה מה שצריך לתקן.

במקרה הזה הוא לא ידע.

ברשיון ובמשרד הרישוי מופיע ממש רכב נכה. יושבים פה נציגי המוסד לביטוח לאומי והם יכולים לאשר. יש לפעמים אפילו שיעבוד על רכב נכה.

האם זה מופיע על הרשיון?

על הרשיון.

אומרים לי פה שהוא לא רואה את זה. אם הוא חייב להסתכל על הרשיון אז זה דבר אחד. אבל, אם הוא לא חייב אז הוא לא רואה את זה.

האדם מטעמנו הוא בעל תפקיד שמורשה מטעמנו לבצע את אותו הליך תפיסה של הרכב. בעל התפקיד הזה שמורשה ומחזיק תעודה מטעמנו הוא למעשה מונחה ובקטע הזה יש לו גם בנהלים. בכל מקרה שקיימת בעיה, ואם במקרה הזה של נכה, או שיש ספק כלשהו, עליו להפנות למי שבא וביקש ממנו, במקרה הזה זה או המוציא לפועל או בא כוח הזוכה, בחזרה את תשומת הלב לדבר הזה ולבקש האם להמשיך בביצוע הפעולה. ברוב המקרים הוא גם לא מבצע את הפעולה. יש לנו מקרים רבים שלא הגיעו פה, ואנשים פה יודעים טוב מאוד.

הם הרבה פעמים מעסיקים עבריינים לעיקול.

האם ההוצאה לפועל מעסיקים עבריינים?

אלה שבאים לתפוס את האוטו הם הרבה פעמים פושעים ואני אומר את זה באחריות. הם לא הכתובת.

אדוני, זוהי האשמה חמורה מאוד. יש כאן טענה חמורה מאוד שההוצאה לפועל מעסיקה עבריינים ופושעים.

אני לא רוצה להתייחס לטענה.

לא, אתה תתייחס לטענה. תאמר שזה לא נכון.

זה חד משמעית לא נכון. מי שמורשה מטעמנו זה אדם שלפני אישור של התעודה כל שנה בודקים אותו האם יש לו תיקים במשטרה. הבדיקה הזו נעשית ברמה של שופט של בית משפט שלום.

מר בן יאיר, אנחנו לא רוצים לזרוק רפש במקום שאין צורך. בכלל, רפש לא צריך לזרוק. אנחנו רוצים להתעסק בעניין הזה באופן קורקטי וענייני. הוא יודע שההוצאה לפועל לא מתפקדת. הוא אמר את זה בכמה ישיבות בוועדת החוקה גם כן. אבל, צריך לתקן את החוק. זה משהו אחר. למה לומר שמעסיקים פושעים?

עזוב, אני רוצה לתקן את דבריי.

חזרנו מהדברים האלו.

אני רוצה לומר דבר אחר. אני לא חושב שהכתובת לדיון זה הם.

בסדר, ברור. נציגי משרד המשפטים הוזמנו לדיון, אבל הם לא הגיעו לכאן ואני מצר על זה. אני חושב שהם היו צריכים להיות הכתובת. הוא נתן לנו הסבר לגבי איך הדברים נעשים. אגב, מונח בפניי מכתב ויכול להיות שיש ברשותנו עוד מכתבים על הטיפול הכושל של ההוצאה לפועל ועל התעמרות בנכים ודברים כאלה.

אני אעביר את פרוטוקול הדיון הזה לשר המשפטים וגם לכבוד נשיא בית המשפט העליון. אני רוצה להסב את תשומת ליבם לנושא הזה. אני סבור ששר המשפטים, ידחוף יותר מהר, ואני אעזור לו במידת הצורך לדחוף את הנושא הזה יותר מהר בוועדת החוקה חוק ומשפט במטרה לתקן את הטעון תיקון.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. ראשית, עו"ד אמיר מתמקדת כל הזמן בדבריה באותה נקודה שבה היא באה לראש ההוצאה לפועל עם אותו סעיף 20 ואמרה: מרשי נכה, אנא בטל החלטתך, והוא התעלם ממנה בנחישות. אני רוצה להבהיר לאדוני כי הנקודה הזו היא נקודה מאוחרת להליכי ההוצאה לפועל. זה לאחר שהוגשה בקשת העיכול, לאחר שהרכב נתפס, לאחר שהוא נלקח. רק בשלב הזה הובא הנושא לידיעת ראש ההוצאה לפועל. הוא החליט את שלו. הראייה, ערכאת הערעור. כבוד השופט אופיר קיבל את הערעור והורה להחזיר את הרכב. מבחינתי, מבחינת ציבורית, מבחינה משפטית, הנושא סגור. הופעל שיקול דעת שיפוטי, עבר את המכבש הביקורת השיפוטית.

מי קובע את הנוהלים של ההוצאה לפועל בנושא של טופס כזה?

הנוהלים שנגזרים מהחוק ומהתקנות אני קובע.

האם אותו רשם או שופט שהוציא את הצו הזה לא יכל לבטל את זה לאחר שהסבו את תשומת ליבו?

זה לא חד משמעי. זוהי שאלה משפטית שלא טריוויאלית אפילו למשפטן צנוע כמוני.

האם הפה שאסר שם הוא לא הפה שיכול להתיר?

במידה מסוימת כן. שוב, אני לא יודע מה הנתונים שהובאו בפניו ולא אני ישבתי בכיסאו ולכן קשה לי לקבל החלטה וגם מאחר שהנושא כבר הובא בפני ערעור.

אני רציתי להתנצל בשמה של חברתי ממשרד המשפטים שברגע האחרון נבצר ממנה מלהגיע לכאן. כמובן שכל התוכן של הדיון בנוסף לפרוטוקול יובא באוזניה.

אני אעביר את זה לשר ואני אסב גם לתשומת ליבו שהיא לא הופיעה לדיון.

ראוי להטיל את הנטל בדבר חשיפת המידע או על הזוכה בתיק ההוצאה לפועל או על החייב. קשה לצפות מפקידנו או מהמשפטנים של המערכת הציבורית של המדינה שינקטו איזשהי עמדה בהליך שכזה ויביאו את המידע. מי ששולט במידע ביתר קלות הם או הזוכה בתיק ההוצאה לפועל שמכיר את הצד שחייב לו את הכסף או החייב שמכיר את עצמו.

אם הנתון הזה נמצא במשרד הרישוי אז לכם אין בעיה להסתכרן עם משרד הרישוי.

זה יגיע בתקנה החדשה.

אם זה יגיע בתקנה החדשה אז אנחנו פותרים את הבעיה.

מה עושים בינתיים? זה לא המקרה היחידי.

אנחנו נקרא מכאן מהוועדה לשר המשפטים לפעול במהירות לתקן או לשנות את חוק ההוצאה לפועל, תקנות או נוהלים, כך שבכל מקרה לפני הרשם או השופט שחותם על ההוצאה לפועל יהיה מונח המידע שמדובר כאן בנכה או לא מדובר בנכה. אני מניח ששופטי ישראל לא גס ליבם והם לא יתנו הוראות שכאלה.

תודה רבה, רבותיי. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.