פרוטוקולים/עבודה/5067
3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
21.5.2002
פרוטוקולים/עבודה/5067
ירושלים, ט"ז בסיון, תשס"ב
27 במאי, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 515
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י' בסיוון התשס"ב (21.5.2002), שעה 13:00
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות העבודה (דרגנוע), התש"ס - 2000 - ח"כ אמנון כהן
מוזמנים
¶
שמחה לוסטיג יו"ר הועדה הטכנית למעליות
מיכאל סויסה מכון התקנים הישראלי
פיטר מגנוס מפקח עבודה ראשי, משרד העבודה והרווחה
עו"ד איילת זלדין הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
שי סומך משרד המשפטים
יוסף רייפוברג
היו"ר יאיר פרץ
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הוא הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, התש"ס - 2000.
אמנון כהן
¶
הצעת החוק נולדה בוועדה לבטיחות הציבור. כאשר כהנתי כיו"ר הוועדה הגיעו מספר תלונות מאזרחים על כך שבמקומות בהם מוצבים דגרנועים ילדים ניתלו עליהם, וכתוצאה מכך נפטרו, ויש שניצלו בנס ונשארו נכים. בעקבות הדיונים הוחלט להכניס את החוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה בנושא הדרגנועים. ההצעה המקורית בקשה לבדוק איך בנוי החוק בנוגע למעליות: בטיחות, בדיקה מעקב, וליישם זאת גם בנושא הדרגנועים, שהוא מאוד פרוץ. יש היום יותר ויותר דרגנועים במקומות ציבוריים, ולכן חשוב היה לטפל בנושא זה.
אני רוצה לברך את משרד העבודה והרווחה שעשה עבודה מעמיקה, והרחיב את הסעיפים. אני הסכמתי לתת להם תוספת זמן, זה ארך כמעט שנתיים, כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. אני שמח שהגענו לרגע זה. עברתי על התוספות, ושאלתי את היועצת המשפטית של המשרד לגבי נושא הגידור, שהיה בהצעת החוק המקורית שלי, סעיף 70ה', ובסעיף "מניעת הלכדות" 70ו'. אני רוצה לדעת היכן נושא זה משתבץ בהצעת החוק שהגשתם. מעבר לכך, אין לי הערות.
היו"ר יאיר פרץ
¶
תודה רבה. אני רוצה לברך אותך על הצעת החוק ועל הרגישות לנושא. תיקון קל: זו לא הרחבה, זו כמעט כתיבת חוברת, לכן גם אני מצטרף לברכות למשרד העבודה והרווחה. זמן הוועדה מוגבל, ולכן אני רוצה להתמקד בשינויים, ולהתייחס לשתי ההערות של ח"כ אמנון כהן.
איילת זלדין
¶
אנחנו רוצים להודות לח"כ אמנון כהן שפתח לנו פתח לתיקונים שהמשרד רצה לעשות הרבה זמן, אך לא הגיע אליהם. כשנוצרה ההזדמנות, שמחנו מאוד לטפל בנושא, חשבנו באמת שנושא הדרגנוע הוא נושא שצריך להיכנס לחקיקה.
איילת זלדין
¶
רצינו לטפל לא רק בנושא הדרגנוע, אלא גם בנושאים האחרים, ואני שמחה שמשרד המשפטים נתן לנו את הסכמתו. הרחבנו את כל ההוראות הנוגעות למעליות, כלי הרמה, מעלונים - שהם מעליות לשימוש אדם בעל מוגבלות פיזית - מדרונית, שהיא סוג של מעלית שנוסעת בשיפוע, ומסוע לכת, כמו בשדות התעופה. רצינו להכליל את כל המתקנים האלה, משום שאנחנו חושבים שלכולם יש סיכון בטיחותי.
העיקרון לפיו בנויה הפקודה, הוא קביעת המתקנים הללו כמתקנים שחייבים בפיקוח של משרד העבודה. אנחנו מסמיכים בודקים מוסמכים, שהם אנשים פרטיים שמקבלים מאיתנו הסמכה. אנחנו את בעל המתקן לערוך בדיקות תקופתיות. בודק מוסמך מדווח לנו על הליקויים שיש במתקנים.
איילת זלדין
¶
כן. בנוסף, יש את מערך חברות השירות למעליות, שכל מי שגר בבית משותף מכיר, שבודקים באופן תקופתי. אנחנו רואים בשני גופים אלה, הבודקים המוסמכים וחברות השרות, כלי עזר מאוד חשוב שמסייע לנו לשמור על בטיחות המתקנים. הכללנו בנושא גם את הדרגנועים וגם את המתקנים החדשים.
אנחנו דוגלים באימוץ תקנים, בין אם ישראלים ובין אם הם בינלאומיים, אם הם מתאימים לישראל. אני מפנה אתכם לעמוד 4 בהצעת החוק החדשה המונחת לפניכם, 70א': "אין להשתמש בדרגנוע, מסוע לכת ומעלון שיפועי אלא אם ממבנה ומחומר מתאים, מתוחזק כראוי וללא פגם גלוי. מפקח ראשי, רשאי בנוהל לקבוע הוראות נוספות בדבר מבנה דרגנוע, מסוע לכת ומעלון שיפועי, דרכי בדיקתם ושיפורם, לרבות אימוץ תקנים ישראלים וזרים, לפי העניין." פה התשובה לשאלת הגידור ולשאלת מניעת ההילכדות, כי זה חלק מהמבנה שנדרוש בדרגנוע.
איילת זלדין
¶
נושאי הדרגנוע, מסוע לכת, מדרונית ומעלון, לא היו מכוסים בכלל. אנחנו מוסיפים מתקנים חדשים שאנחנו חושבים שיש בהם סיכון בטיחותי. בנוסף, כל נושא חברות השירות שהזכרתי, מסודר היום מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, שזה צו שהותקן מכוח חקיקת חרום. לאור המגמה לבטל את הכרזת שעת חירום, יש להכניס את זה לחקיקה ראשית. זה נושא שנוגע למעליות ולכן, בהסכמת ח"כ אמנון כהן, מכניסים גם אותו לכאן. בעצם אנחנו סוגרים את כל התמונה שהיום היא בטלאים בצורה מסודרת. אני רוצה להזכיר שפקודת הבטיחות בעבודה היא הפקודה שקובעת מה צריך לבדוק, איך בודקים, באיזו תדירות בודקים. מעבר לזה, יש לנו מפקחים שיש להם סמכות להשבית מעלית, להוציא צווים, להטיל קנסות. סמכות זו נמצאת בחוק אחר, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, ולכן אם תשימו לב, בעמוד 10, בסעיף 38, אנחנו מתקנים גם את החוק הזה ואומרים שכל מה שחל על מעלית, יחול גם על המתקנים שהוספתי.
אנחנו רוצים שכל מעלית, בין אם היא נוסעת למעלה ולמטה, באלכסון, בשיפוע, תיבדק. באותה הזדמנות, כפי שאמרתי, הסדרנו את ההוראות לגבי מכונות הרמה, אביזרי הרמה, מעליות. שינינו קצת את ההוראות שנוגעות לתזכירים שבודקים שולחים לנו, את תדירות המשלוח, למי הם שולחים ואיך הם שולחים. הוספנו סעיף שמחייב את חברות השירות להודיע לנו אם הם מגלים ליקוי שכרוך בסכנה מיידית, משום שחברות השירות נמצאות בקשר יותר הדוק עם המעלית מאשר הבודק המוסמך. רצינו שהם יהיו עוד עין בשבילנו, וידווחו לנו אם הם רואים דברים חמורים. אלה עיקרי הדברים.
פיטר מגנוס
¶
אני רוצה לענות לשאלה של ח"כ כהן, ששאל למה לא פרטנו פירוט טכני של המתקנים. יש החלטת ממשלה לאמץ ככל שניתן תקנים ומפרטים טכניים, ולא לתת בחוקים הוראות טכניות. רצוי, אם זה אפשרי, לאמץ תקנים, וזה מה שאנחנו רוצים לעשות בכל התחומים האלה.
למעליות, לדוגמא, יש היום תקן ישראלי רשמי, וכל מעלית נוסעים חייבת להיות בנויה לפי תקן זה. אנחנו רוצים לעשות דברים מקבילים גם בנושא הדרגנועים והמעלונים. לדוגמא: מדינת ישראל אמצה תקן של הארגון הבינלאומי לתקינה, איזו, בנושא המעלונים ויש שתי חוברות עבות שמגדירות בדיוק איך מעלון צריך להיות בנוי. את זה נוכל לאמץ בשורה אחת, ולקבל מפרט טכני שמקובל בכל העולם.
לגבי דרגנועים, יש לנו שני תקנים מובילים, התקן האירופאי המשותף לשוק האירופאי, שמספרו EEN115, ויש תקן אמריקאי שניתן לאמצו לצרכים שלנו. בדרך כלל, אנחנו מאמצים תקנים אירופאים. השוק האירופאי יותר קרוב לנו בתפיסה, ויש להם גישה מאוד בטיחותית. אנחנו חושבים שאם יש מפרט שמגדיר מתקן כזה בכל השוק האירופאי, מוטב שנאמץ אותו בכללותו, בלי להוסיף דבר.
אמנון כהן
¶
אתה אומר שהסעיפים שציינתי, אכן מופיעים בתקן האירופאי שאתם רוצים לאמץ? אם תגיד שזה פותר את הבעיה, אני כמובן מסכים. אני מבקש שהנושא ייבדק. אם נושאי הגידור ומניעת ההילכדות מופיעים, נאמץ בשתי ידיים, ואם לא אני מבקש להוסיפם, בואריאציה זו או אחרת, באחד הסעיפים של החוק.
שמחה לוסטיג
¶
אתה מדבר רק על דרגנועים ולא על מסועים. אתה מבקש כל ששה חודשים לבדוק מחדש את המסוע, וכאן זה שנים עשר חודשים, וככה זה צריך להיות.
אמנון כהן
¶
אנחנו פשוט נצמדנו למשהו קיים. מקובל עלי. העיקר שיהיה פיקוח. לגבי המסועים, הסכמנו שגם נושא ייכלל.
היו"ר יאיר פרץ
¶
תודה רבה אדוני, זה חשוב מאוד. היועץ המשפטי בוודאי ידאג שתוגש הצעה מגובשת שתתאים גם למה שאתה מציע.
אורית נהיר
¶
אני רוצה לחדד לגבי סעיף 3 בעמוד הראשון, בהגדרת "בודק". מדובר שם על גבית אגרה שיש לשלם בעד ההסמכה. רצינו לדעת האם זה חייב להיות בהגדרות, או שיש מקום להוסיף סעיף מהותי של גבית אגרה.
דבר נוסף, בסעיף 9 בעמוד השני, אם אפשר לשנות "בעל מוגבלות פיזית" ל"בעל מוגבלויות".
איילת זלדין
¶
זאת ההגדרה שנתבקשנו לשים כדי שתהיה מותאמת לחוק שוויון אנשים עם מוגבלויות.
לגבי נושא האגרה, הוא מופיע לא רק ב"בודק", אלא גם ב"מעליתן". אם את רוצה, אנחנו ניצור סעיף נפרד לשניהם.
היו"ר יאיר פרץ
¶
ההצעה להעלות נושא זה לקריאה ראשונה בכנסת התקבלה פה אחד.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:30.