פרוטוקולים/עבודה/4898



10
ועדת העבודה והרווחה – 12.3.2002

פרוטוקולים/עבודה/4898
ירושלים, ג' באייר, תשס"ב
15 באפריל, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 486
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום ג', כ"ח באדר התשס"ב, 12.3.2002, בשעה 13:00


ס ד ר ה י ו ם


הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קבלת קצבת זקנה וקצבת נכות בעד פרק זמן אחד), התשס"א2001-
הצעתם של חברי הכנסת שאול יהלום ודוד טל

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר יאיר פרץ
אילן גילאון
שאול יהלום

יפה מרוז, מנהלת אגף זקנה ושאירים, המוסד לביטוח לאומי
רבקה פריאור, המוסד לביטוח לאומי
מרים שמלצר, המוסד לביטוח לאומי
עירית פלדמן, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד דן אורנשטיין, משרד המשפטים
עו"ד שי סומך, משרד המשפטים
נטשה כשר, משרד האוצר
אודי בן-דרור, משרד האוצר
עו"ד טליה אדרי, משרד הבריאות
ד"ר שלמה אליישר, מנהל האגף לשירותי רווחה ושיקום, משרד העבודה והרווחה
לאה דקל, לשכת עורכי-הדין
נטע דגן, ארגון בזכות
דורון יהודה
יואב קריים
אלון גילון

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

חבר המתרגמים בע"מ



הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קבלת קצבת זקנה וקצבת נכות בעד פרק זמן אחד), התשס"א2001-
הצעתם של חברי הכנסת שאול יהלום ודוד טל

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה
והרווחה. על סדר היום הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קבלת קצבת זקנה וקצבת נכות בעד פרק זמן אחד), התשס"א2001-, הצעתם של חברי הכנסת שאול יהלום ודוד טל.

אנחנו כבר אחרי הרבה דיונים. אני מבין שהנוסח
הוכן בהובלתה של היועצת המשפטית של הוועדה ואני מציע שהיא תציג את הנושא.

בהמשך לדיון קודם שהתקיים בוועדה, הטלנו על
היועצת המשפטית להכין נוסח כאשר המגמה והמטרה הסופית לכך שהחוק הזה יצטרף להסכם הנכים וביחד יביא למכלול טוב מאוד בחוק מאוד מגובש עם כל ההיבטים שלו.

בשלב הזה אני מבקש מהיועצת המשפטית להציג את ההצעה המתוקנת להצעת החוק כפי שנדונה בעבר.

אחרי הדיון בישיבה הקודמת, התקיימה ישיבה
נוספת בין המציעים לבין נציגי הממשלה ואולי גורמים נוספים. מה שמונח בפני הוועדה אלה העקרונות עליהם סוכם.

לעניין תשלום קצבת הנכות בגיל זקנה או קצבת זקנה מוגדלת למי שהיה זכאי לנכות. התיקון שמונח כאן בעצם מחליף את סעיף 251 הקבוע היום בחוק הביטוח הלאומי וקובע שאדם שהיה זכאי לקצבת נכות בכפוף לפני שהוא הגיע לגיל זקנה וקצבת הנכות ששולמה לו הייתה גבוהה יותר מקצבת הזקנה לה הוא זכאי, הוא יקבל תוספת גמלה בשיעור ההפרש שבין קצבת הזקנה לבין קצבת הנכות שהשתלמה לו. הגמלה הזו תיקרא קצבת זקנה לנכה. זה יהיה בפרק זקנה ותשולם לו קצבה נוספת שתשלים את ההפרש שבין קצבת הזקנה שהיא נמוכה יותר, אם היא באמת נמוכה יותר, לבין קצבת הנכות ששולמה לו קודם לכן. כאמור, זה סעיף 251.

התיקון לסעיף 246, שזה סעיף 1 לנוסח שמונח כאן, זה איזשהו תיקון שיביא לידי כך שנשים עקרות בית שקיבלו קצבת נכות לפני שהגיעו לגיל קצבת זקנה יקבלו קצבת נכות מיד בגיל 60, מיד עם הפסקת קצבת הנכות, כך שלא ייווצר פער זמן בין הפסקת קצבת הנכות לבין קבלת קצבת הזקנה בגיל 65. זה התיקון לסעיף 246.

יש כאן תיקונים עקיפים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ולחוק אזרחים ותיקים והם כולם נובעים מההטבות הנלוות שניתנות לאוכלוסיות שונות, לנכים, לאנשים שמקבלים קצבת זקנה והבטחת הכנסה.

לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תיקון 1 לסעיף 8(א)(2)(2)(ג)(3) מדבר על ההנחה שניתנת בתשלומים לרופא וכאן אנחנו מציעים לגבי אותה אוכלוסייה שתקבל את הגמלה הנוספת הזו בגיל זקנה, שהיא תקבל את אותה הנחה כפי שמקבלת אוכלוסיית מקבלי הכנסה. כנ"ל לגבי הנחה בתרופות.

לעניין שיעור דמי ביטוח בריאות ממלכתי אנחנו מציעים שסכום המינימום שמשולם על-ידי אוכלוסייה שמקבלת קצבת זקנה עם השלמת הכנסה, אותו סכום שהוא נמוך באופן משמעותי מדמי ביטוח בריאות שמשלמים כלל האנשים שמקבלים קצבת זקנה, אותם אנשים שעברו לקצבת זקנה, אלה שקיבלו קצבת נכות ומקבלים את התוספת, הם ישלמו את דמי ביטוח הבריאות בסכום הנמוך יותר.

תיקון לחוק אזרחים ותיקים גם הוא מכיל את ההנחה הגדולה על אלה שיקבלו את תוספת הקצבה בגיל זקנה כמו שאמור לגבי אוכלוסייה של אזרחים ותיקים שמקבלים הבטחת הכנסה.

מישהו רוצה להתייחס?

אני רוצה לברך את חברי הכנסת דוד טל ושאול
יהלום על הצעה שבאה לתקן עיוות שקיים במשך שנים, כאשר נכה הגיע לגיל זקנה ולפתע זכויות שהיו לו נפגעות.

ההערה לעניין הזה היא שבעצם הרעיון היה להמשיך את המצב של כל הזכויות שיש לאותו נכה גם כאשר הגיע לגיל זקנה. ישנן זכויות רבות שלא הופיעו בהצעה שלכם כמו למשל כלפי צדדים אחרים שעצם ההכרה שלו כנכה של מאה אחוזים או 75 אחוזים נותנת לו זכאויות אחרות, בין אם מדובר בפטור ממס רכישה לדוגמה או כלפי חברת ביטוח, כל מיני פוליסות, וכל מיני זכאויות שלא הכנתי את הרשימה שלהן. למשל בפקודת מס הכנסה קיים הפטור, אז אמנם לא מדובר כאן בדרך כלל על אנשים שמתפרנסים למרות שיכול להיות שהם כן מתפרנסים.

הדרך עוד לפנינו. העיקרון ברור. אנחנו לא רוצים
שאדם יפסיד אלא שתהיה השוואת זכויות. לכן ניסינו לשנות כל דבר שמופיע בחוק, אבל אם זה מופיע בהוראות ותקנות של אחד השרים, אנחנו לא יכולים לתקן את זה בחוק. לכן הדרך לפנינו ולפיה אנחנו נפנה וארגוני הנכים יפנו לשרים ונבקש מהם נוכח קבלת החוק הזה לתקן את הטעון תיקון. השאלה היא אם לדעתך יש בחוק דברים שלא תיקנו.

הרעיון שלי היה שבעצם המוסד לביטוח לאומי
ייתן לנכה שמגיע לגיל זקנה תעודה על הנכות שלו לצמיתות. אותו נכה הרי לא מפסיק להיות נכה אלא בסך הכל הגיע לגיל זקנה, אבל צריכה להיות הכרה בנכות שלו. כאן אתם מעבירים את זה לפרק זקנה וכאן מתעורר אצלי חשש.

אותן התקנות וההוראות הפנימיות שמקנות
למקבלי קצבת נכות הנחות נותנות הנחה למי שמקבל קצבת נכות לפי חוק הביטוח הלאומי. קרה שאדם נכה והוא נכה ולא מקבל קצבת נכות. זאת אומרת, אי אפשר בדרך של הענקת תעודה להשפיע על הוראות פנימיות.

אם הוא יבוא היום עם תעודה, הוא לא מקבל את
ההנחה.

הדרישה לפעמים היא לאחוזי נכות רפואיים
והשאלה שלי למה לתקן את זה בפרק הזקנה.

זו שאלה אחרת.

נניח יש מצב שמקבל קצבת זקנה מקבל אותה
ועכשיו הוא לא יקבל או הפוך, אנחנו לא רוצים שאדם יפסיד.

אתה מדבר על קצבה.

גם על הטבות נלוות.

נכון. יש דברים נלווים.

הקצבה לביטוח בריאות זו לא קצבה. אדם כזה
בגיל שבעים ישלם לתרופות. אם הוא היה בגיל זקנה ומקבל הטבה סוציאלית, הוא היה משלם כך וכך, ולכן אנחנו אומרים שגם כאן אנחנו רוצים שהוא ישלם כך וכך למרות שהוא נכנס לפרק זקנה ותוספת גמלת נכות. אנחנו לא רוצים שהוא יפסיד מזה.

את אותן הטבות שכלולות בחוק תיקנו. מה שלא
קבוע בחוק, אני מבינה שיבוא במסגרת ההסכם עם הנכים.

קיבלנו מכתב מארגון הגג של ארגוני הנכים
בראשות של חבר הכנסת לשעבר מרדכי וירשובסקי ובו נאמר שהם תומכים בחוק תמיכה מלאה והם מודים לחברי הכנסת המציעים.

אנחנו דנו בנושא הזה לפני ההסכם שנחתם זה
עתה מול הממשלה. על פי ההסכם הזה נכה בהגיעו לגיל זקנה ימשיך להיות נכה על כל ההשלכות, כולל הקצבאות הנוספות. יש לנו פה את נוסח ההסכם. ההסכם הזה ממילא יצטרך לעבור תהליך חקיקה והייתי מציע להכניס את ההסכם הזה להצעה.

אמרתי שהמטרה והמגמה היא להעביר את הצעת
החוק בקריאה ראשונה ולהתחבר עם ההצעה.

יש דברים שישנם בהסכם ולא נמצאים כאן. אני
אומר שאם כבר מעלים את הנושא, עדיף להעלות הצעה שהיא ברוח ההסכם. ההסכם מגדיר את הנכה כמי שממשיך להיות נכה לכל אורך חייו והנושא הזה ממילא יגיע לחקיקה. ההסכם יגיע לחקיקה כי יש סיכום עם הממשלה ולכן חבל לעשות עבודה כפולה.

על פי חוות הדעת של היועצת המשפטית אי-אפשר
לעשות הסכם בחקיקה.

ההסכם פירושו שינוי חקיקה שממילא יצטרך
להיות.

אילו הייתי רואה היום שההסכם שלך מוסיף על
ההסכם בינינו לבין הממשלה, היינו מקבלים אותו מאוד בברכה.

נניח שההסכם נותן – לצורך הדוגמה אני אדבר
בנקודות – שלושים נקודות והחוק הזה נותן חמש נקודות, הממשלה תצטרך להוסיף 25 נקודות. ההסכם אצלכם הוא בלחץ זמן ולכן אני מציע שאנחנו נאשר את החוק הזה לקריאה ראשונה ועד שנביא לקריאה ראשונה, עד שזה יבוא לכנסת ועד שזה יבוא לכאן, בינתיים אתם צריכים לקבל כבר את ההסכם בלבושו המשפטי. אם יש כאן משהו שהוא פחות ממה שיש לכם בהסכם, אנחנו האחרונים שנרצה לפגוע בכם.

השאלה למה לא להוסיף כבר עכשיו את הדברים
שנאמרו בהסכם.

אין לנו סמכות לכך. זה הסכם שנחתם בין ארגון
הנכים לבין הממשלה. מדובר בשני מסלולים מקבילים. כמו שחבר הכנסת יהלום אמר, ובצדק, אנחנו נקדם את הצעת החוק, וייקח זמן עד שההצעה תעבור את כל התהליכים.

מה שאתם מביאים כאן הוא נוסח חדש ולא קשור
להסכם. שאול יהלום חוקק חוק שמבחינתו הוא פשרה ולא בדיוק מה שהוא היה רוצה. מה שהוא היה רוצה זה שאדם שהוא נכה, הוא גם זקן וגם נכה, יקבל גם קצבת נכות וגם קצבת זקנה. זה המצב האמיתי והנכון, אבל כאן יש חוק שיש בו פשרה שבאה כדי להיטיב עם האדם הנכה שהופך לזקן, ואם אתם תקבלו הסכם יותר טוב, אדרבה ואדרבה.

מה שאתה מנסה להציע כאן הוא בלתי אפשרי מבחינת התהליך.

אני מברך את חבר הכנסת שאול יהלום ואת חברי
הוועדה. אני חושב שההסכם הזה הוא טוב מזה שהיה עד היום. יש לי פה רק בעיה אחת שרציתי להעלות אותה ולקבל תשובה. ישנם נכים שהיו נכים והגיעו לגיל זקנה ולא נתנו להם את אפשרות הבחירה. אני מדבר על נכים שכבר היו נכים ואני שואל מה קורה אתם. לא בהסכם החדש, לא בהסכם של הנכים ולא בהסכם הזה אני לא רואה פתרון לאותם זקנים נכים שנמצאים במערכת ונפלטו. להם אני רוצה לתת תשובה כי הם פונים ושואלים אותנו. לפי המצב הנהוג אדם היה נכה בגיל 63 אבל כשהגיע לגיל 65 הוא הפך להיות אדם בריא והעבירו אותו לזקנה.

מרגע זה ואילך הוא מקבל את התוספת.

השאלה אם זה רטרואקטיבי.

יש כאן שתי שאלות. אדם בגיל 67 שמקבל רק
קצבת זקנה, השאלה הראשונה היא אם הוא מקבל את התוספת והשאלה השנייה האם הוא מקבל תוספת מהיום או רטרואקטיבית. אתה חושב שאנחנו נזניח את כל הקשישים היום שהם היו נכים וקיבלו עד לפני כן קצבת נכות?

תודה רבה. אני מודה לך.

הצעת החוק שלנו כוללת גם אנשים שהם למעלה
מגיל 65.

אין חקיקה רטרואקטיבית. אומר חבר הכנסת
יהלום שברגע שייכנס החוק לתוקפו, כל אלה שכלולים בו, יקבלו את התוספת.

בהתייחס למה שנאמר כרגע. אנחנו מתנגדים
להצעת החוק הזו. אין לנו מקורות מימון להצעה כפי שהונחה כאן כיוון שעוד לא מצאנו מקורות מימון להסכם עם הנכים כאשר בהסכם עם הנכים דובר על החלה הדרגתית של הסעיף הזה, רק לגבי אלה שמלאו להם 65 מ1- בינואר ואילך שאם אני לא טועה זה היה התאריך שהוסכם עליו.

המשמעות של החלה מיידית היא עלות של קרוב ל150- מיליון שקלים כאשר בהחלה הדרגתית היינו מגיעים בשנה הראשונה לעשרה מיליון שקלים.

כאמור, אין לנו מקורות מימון לחוק הזה ואנחנו מתנגדים לו. לא הבנו שזו הייתה הכוונה, כי אחרת מההתחלה היינו אומרים שאנחנו מתנגדים.

נניח שלפני חודש אדם הגיע לגיל 65, אז הוא לא
יקבל? היום הוא בן 65 וחצי, והוא לא יקבל?

לא.

כך את חושבת? אנחנו מדברים על קשישים
שנמצאים במצב הכי קשה.

זו עלות תקציבית גבוהה ואנחנו מתנגדים לזה.

בכמה אנשים מדובר?

מדי שנה מגיעים כ4,000- איש מקבלי קצבת נכות
לגיל זקנה. אנחנו מעריכים שהם חיים הרבה ואנחנו רוצים שיחיו עוד יותר הרבה.

4,000 אנשים שקיבלו קצבה שהיא גבוהה מקצבת
זקנה? 4,000 שקיבלו קצבת נכות?

אני אציג את הדברים. כאמור, מדי שנה מגיעים
כ4,000- איש שקיבלו קצבת נכות לגיל זקנה. אפילו אם נניח שכולם חיים רק עשר שנים בממוצע, אנחנו מדברים על כארבעים אלף נכים. כשלושת-רבעי מהם זכאים לקצבת זקנה עם השלמת הכנסה והשאר זכאים לקצבת זקנה ללא השלמת הכנסה. זה עונה על הפרופורציות. אלה שאינם זכאים להשלמה, קצבת הנכות גבוהה יותר. העלויות עשויות להגיע לכמה עשרות עד מאות מיליוני שקלים, אם אנחנו מחילים את זה על כל מי שנמצא היום.

את אומרת שזה רבע כך שמדובר ב10,000-
נכים. את אומרת שלגבי שלושת-רבעי אין בעיה של עלות.

יש עלות קטנה יותר.

אם כן, מדובר ב10,000- נכים שהם היום בגילאי
65 עד 75.

הסכום הוא שמונים מיליון שקלים.

זה עוד לא מביא בחשבון את התוספת עליה
הוסכם בהסכם שהיא מאוד גבוהה. העלות של ההסכם לגבי גיל זקנה היא הרבה יותר משמעותית בקצבה כי כאן היא כולה נטו תוספת. שלא יהיו אי-הבנות, אני מברכת עליה אבל היא עלות נטו.

אנשי הביטוח הלאומי אומרים שאם אנחנו
הולכים לתחולה של עשר שנים, יכול להיות – אני לא רוצה לפגוע – שאנחנו מגיעים לסדר גודל של בערך שמונים מיליון שקלים.

ללא התוספת.

נכון. ללא התוספת. התוספת היא עוד כ70-65-
מיליון שקלים.

הצעת החוק לא מדברת על נכים שעברו על הגיל
אלא על מי שמעכשיו יעבור את הגיל.

לפי הצעת החוק כל אדם זכאי לבחור בקצבה
הגבוהה יותר וזה אמור גם לגבי מי שעכשיו הוא בן 71.

בהתחלה התנגדנו ואחר-כך הסרנו את ההתנגדות
כי הבנתי שמדובר בהחלה הדרגתית. עכשיו אני אומרת שאנחנו מתנגדים לזה לא בגלל שיש לנו משהו נגד העיקרון הזה אלא פשוט מאחר שאין לנו מקורות מימון.

בדיונים שהיו עם נציגי מטה המאבק הובהר
שהסעיף הזה – בנוסח כזה או אחר, ולא ירדנו לפרטי הנוסח, אבל ברעיון – יחול על מי שיגיע לגיל זקנה החל מה1- בינואר 2002 ואילך. זו הייתה ההבנה בדיונים עם מטה המאבק של הנכים.

אם החוק יאושר, את הסעיף הזה תטילו על שני
המציעים. אנחנו נדבר עם האוצר וננסה להוציא מקסימום של זמן מעבר לגיל 65.

יש עוד נקודה בהצעת החוק הזו שאנחנו מתנגדים
לה. מעבר למה שאמרתי עכשיו לגבי הנושא של התחולה, יש נושא שאנחנו מתנגדים לו. הוסכם עם הנכים שקצבת הנכות שלהם לא תפחת כאשר הם מגיעים לגיל 65 ושכל ההטבות וההנחות להן היו זכאים ערב הגיעם לגיל 65 תישמרנה להם.

הצעת החוק הזו מחילה על אוכלוסיית הנכים שמגיעים לגיל 65 הטבות והנחות נוספות שהם לא היו זכאים להן לולא הצעת החוק הזאת.

כמו למשל?

הנושא של חמישים אחוזים הנחה בתרופות.
אותם נכים שמגיעים לגיל 65 והיו זכאים לקצבת הבטחת הכנסה, אכן היו מתחילים להיות זכאים להנחה הזאת, אבל לא כל הנכים הם זכאי הבטחת הכנסה. לרבע מהנכים יש הכנסות והם אינם זכאים לקצבת הבטחת הכנסה. הצעת החוק הזאת בעצם מחילה עליהם את אותן הטבות והנחות כמו על מקבלי הבטחת הכנסה ללא מבחני הכנסות.

אנחנו מתנגדים לזה ואנחנו מבקשים לתת את ההטבות וההנחות האלה אך ורק לפי מבחני הכנסות. אנחנו לא סבורים שאפשר להחיל על אוכלוסיית הנכים הטבות נוספות להן זכאית אוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה ללא מבחני הכנסות.

את רוצה שמבחני ההכנסות ייערכו כל שנה?

קיים כבר מנגנון ואני בטוחה שיהיה אפשר למצוא
מנגנון שלא יכביד. המנגנון צריך להיות עד כמה שיותר דומה למנגנון מבחני ההכנסות שקיים היום כי היום בפועל יש מבחן הכנסות. כנ"ל לגבי ארנונה.

את אומרת שעכשיו נעביר את כל הנכים מבחני
הכנסה שהם לא צריכים לעבור אותם רק למען התרופות. מחר יבוא מישהו ויאמר שהם יעברו מבחני הכנסות כל שנה כי אולי השתנתה ההכנסה.

מדובר גם על הנחה בארנונה, אבל בעיקר מה
שמטריד אותנו זו ההנחה בגובה של חמישים אחוזים בתרופות שגם זה אומר עלות תקציבית מאוד משמעותית, גם השלכת רוחב פוטנציאלית עם עלויות עוד יותר גדולות. אנחנו מבקשים לא להחיל את ההטבה הזאת באופן גורף על כלל אוכלוסיית הנכים שמגיעים לגיל זקנה אלא לעשות זאת בהתאם למבחני הכנסות כפי שזה היה קיים עד כה.

יש לך הערכה של העלות?

זה יעלה לא מעט.

זה יעלה כמעט כלום ואני אומר לך למה.
שלושת-רבעי מקבלים הבטחת הכנסה כך שאנחנו מדברים על הרבע וכאן מדובר בזקנים נכים שאין ספק שהם חולים כרוניים וממילא את לא לוקחת מהם יותר מאשר רבעון מקסימלי. כמה יכול להיות כאן ההפרש? הרי את לא לוקחת מהם יותר. מדובר בפרוטות.

אין לי כרגע אומדן עלות. זה בסופו של דבר ייקבע
במשא ומתן עם קופות החולים.

אל תשכחי שעולה כסף להעביר 3,000 איש בשנה
מבחן הבטחת הכנסה ואת הסכום הזה את חוסכת.

אני מעדיפה ללכת בדרך זו.

אנשי הביטוח הלאומי. אולי הוועדה יכולה לשמוע
איזה מבחן הכנסה נעשה לאדם שמקבל קצבת נכות עם התוספת של זקנה וכמה נכים יכולים לרדת מהמעגל הזה שכולל 10,000 נכים?

השאלה אם נטשה מדברת על אותם מבחנים
שקיימים היום.

אותם מבחנים.

בהגדרה נבדקו כל ה4,000- כאשר 3,000 נמצאו
זכאים להשלמת הכנסה ואלף נכים ירדו.

אלף נכים לא יקבלו את ההנחה של התרופות.

אם יהיו מבחני הכנסה הם לא יקבלו. אם לא יהיו
מבחני הכנסה, הם יקבלו.

כמה יהיו אחרי מבחן ההכנסה?

אם יהיו מבחני הכנסה, רבע מאוכלוסיית הנכים
שעברו לגיל זקנה לא יעברו ולא יהיו זכאים לאותה הנחה בתרופות. אם לא יהיו מבחני הכנסה כמו שהוצע בנוסח שבפנינו, כל אדם כזה יקבל את ההנחה.

היום בקופות החולים, הגג הזה לחולים כרוניים
ברבעון, על זה הנכה מקבל הנחה של חמישים אחוזים או על התרופות?

על התרופות.

אם על התרופות הוא מקבל הנחה של חמישים
אחוזים, זה יצא אותו הדבר בגלל שזה יהיה הגג. קחי בחשבון לכמה עובדים את זקוקה כדי להעביר 4,000 אנשים מבחני הכנסה.

לפי חוק החולים הכרוני הם משלמים 220 שקלים
בחודש והם לא מקבלים הנחה אחרת. זאת לא הנחה עבור התרופה. זאת אומרת, אם הם שילמו יותר, הם מקבלים החזר.

כמה הוא משלם אם הוא מקבל הבטחת הכנסה?

את זה אני לא יודע. אם הוא נכה ולא הוכר על-ידי
קופת-החולים כחולה כרוני, עלות התרופות שלו במקרים מסוימים יכולה לעלות על סכום של אלף שקלים בחודש.

זה ברור אבל אני אומר לך שאין דבר כזה. גם
הנכות דורשת תרופות וגם הזקנה דורשת תרופות.
הבקשה שלי היא לאשר את החוק, כולל הסעיף הזה, ואנחנו נטפל עם שר האוצר בעניין הזה של התרופות.

להוציא את הסעיף הזה, יש לכם הערות לגבי
סעיפים אחרים?

מה שאמרתי חל גם לגבי הסעיף של הנחה
בארנונה.

לגבי שני הדברים שנותרו כאן במחלוקת,
המציעים יבואו בדברים גם עם האוצר וגם עם המנגנונים הרלוונטיים – לגבי הנחה של חמישים אחוזים בתרופות ובנושא של תחילת החוק, אם להחיל אותו גם על אלה שנמצאים כבר היום בקטגוריה הזאת או להחיל אותו רק על אנשים שייכנסו. יהיה דיון ויבדקו את העלויות.

לפני שמביאים את ההצעה להצבעה, אני רוצה
להעלות נושא שהוא במחלוקת אבל לא בינינו לבין ארגוני הנכים אלא בינינו לבין משרד האוצר.

מימון.

כן. היום מי שעובר מקצבת נכות לקצבת זקנה
זכאי להשלמת הכנסה. הגמלה להשלמת הכנסה, בגלל נסיבותיה של הגמלה הזאת, היא גמלה שמשולמת ישירות במימון של משרד האוצר, להבדיל מקצבת הנכות וקצבת הזקנה שמשולמות מדמי הביטוח הלאומי.

אנחנו מדברים עכשיו על כך שבמעבר מקצבת נכות לקצבת זקנה תמשיך לשולם קצבת זקנה ואותם אנשים למעשה לא יהיו זכאים להשלמת הכנסה כי הם מקבלים את הגמלה מביטוח לאומי. יוצא שההפרש יצטרך לשולם היום מדמי הביטוח הלאומי.

אתה רוצה להחיל את ההפרש על האוצר.

אנחנו מבקשים שהמימון של אותו הפרש יישאר
במשרד האוצר כפי שהוא היום.

אני לא חושבת שהנושא הזה במחלוקת.

אם הוא לא במחלוקת, אפשר להוסיף את זה?

כן.
נוסיף סעיף בו ייאמר שהמימון יהיה מכספי האוצר.

הייתי מבקש לקבל מהאוצר שני דברים: העלות ללא הסעיפים השנויים במחלוקת והעלות עם שני הסעיפים השנויים במחלוקת.

אולי הביטוח הלאומי יוכל לומר.

אולי תתווסף אוכלוסייה מאוד קטנה.
לגבי הנושא הראשון. אנחנו בדקנו ובמערכת יש לנו כחמישים-ששים עקרות בית שהתחילו לקבל קצבה לראשונה לאחר גיל 59, וכאן מדובר בעלות נמוכה עד שולית.

לגבי הנושא השני כבר אמרנו שאם אנחנו מחילים אך ורק על הנכים שמגיעים לגיל זקנה החל מה1- בינואר 2002, העלות היא תוספת נטו של כשמונה מיליון שקלים בשנה הראשונה, לא כולל את מה שמשולם היום על-חשבון האוצר. אם אנחנו מסתכלים על העלות של כל 4,000 הנכים, אנחנו מדברים על כעשרים מיליון כאשר מתוך זה שלושת-רבעי על-חשבון האוצר ורבע על-חשבון ביטוח לאומי.

יש דבר נוסף שצריך להיאמר כאן למרות שהוא עדיין לא קיבל ביטוי בחקיקה וזו התוספת החדשה עליה הוסכם בדיונים עם הנכים והממשלה, תוספת של 300, 250 ו280- לפי דרגת נכות. העלות של זה היא עוד כשבעה מיליון שקלים בשנה הראשונה.

זה לא קשור להצעת החוק.

זה כן קשור ואני אבהיר מדוע.

כי קצבת הנכות גדלה ואז גדלה התוספת.

בדיוק.

זה יעלה 15 מיליון שקלים בשנה הראשונה.

15 מיליון בשנה הראשונה וכל שנה נוספת תעלה
עוד. אם יוחלט שזה יחול רטרואקטיבית על נכים שהגיעו לפני שנתיים, זה פי שניים, ואם זה לפני עשר שנים, זה פי עשר.

מי בעד העלאת הצעת החוק לקריאה ראשונה?
ההצעה התקבלה פה אחד.

אני מודה לכם.





הישיבה ננעלה בשעה 14:00