פרוטוקולים/עבודה/4809



11
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
11.3.2002

פרוטוקולים/עבודה/4809
ירושלים, ו' בניסן, תשס"ב
19 במרץ, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 481

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כז' באדר תשס"ב, 11.3.2002, שעה 09:30

1. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות)(תיקון),
התשס"ב-2002.
2. תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסויימים)(תיקון), התשס"ב-2002.

חברי הוועדה: יאיר פרץ – מ"מ היו"ר

ד"ר קורט למש – מפקח רפואה ארצי, משרד העבודה והרווחה
סיגל מרד - לשכה משפטית, משרד העבודה והרווחה
ד"ר אריק קרסנטי – משרד הבריאות
ישי אילן - לשכה משפטית, משרד הבריאות
דן צפריר - לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
אשר פרדו - המכון לבריאות תעסוקתית

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

טלי רם





1.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות)
(תיקון), התשס"ב-‏2002

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות)(תיקון), התשס"ב-2002.

מדובר בתיקון של תקנות קיימות. חלק מהתיקון נועד להבהיר אי הבנות שהיו קיימות בנוסח הקודם, כאשר חלק נוסף מתייחס להחמרה של תקנים קיימים.

השינוי העיקרי מבחינתנו הוא שאנחנו הולכים לאסור את השימוש במתכת מאד בעייתית שנקראת בריליום שהיא מתכת מסרטנת בני-אדם בשימוש במעבדות לטכנאות שיניים.

עד היום זה היה במותר – גם היום – ולפי בקשה של משרד הבריאות אנחנו נתנו ארכה של שישה חודשים מקסימום עד שהתקנות האלה נכנסות לתוקף כדי שהמשק יתארגן לכך שלא תהיה יותר המתכת הזאת במרפאות.

האם יש ממצאים מדוייקים?

כן, ישנם אפילו חולים.

אם כך, אני באמת לא מבין. לתת שישה חודשים כשמדובר בוודאות כזאת?

זו דרישה של משרד הבריאות. הלוואי שהיינו יכולים לוותר על זה, ברצון. מה שעשינו בינתיים, כדי לא לעכב זאת במשך שישה חודשים, הודענו כבר לכל היבואנים של המתכות האלה- כי אין ייצור בארץ, הכל יבוא – הודענו לכולם על כוונת המחוקק להוציא את האיסור כבר לפני כמה חודשים, ביקשנו מהם לא להזמין יותר ולגמור את המלאי שיש להם.

על מה מדובר? למה משמש החומר הזה?

לשיניים תותבות, זה החלק המתכתי, השלד.

מה הכוונה לגמור את המלאי? אם זה מסרטן ויש לכך הוכחות ברורות, צריך לאסור את זה מיידית.

מצידנו, אנחנו נשמח מאד.

ד"ר קרסנטי, משרד הבריאות. באופן מעשי, אין היום למיטב ידיעתנו שימוש בסגסוגות המכילות בריליום. מדובר על סגסוגות פרי של טכנולוגיה ישנה, ותיקה. היום הבעיה שלנו היא בעיה אחרת. היות שעל פי החוק, על התווית של הסגסוגות וחומרים אחרים שהם בשימוש בטכנאות שיניים מופיע ההרכב המדוייק של החומרים רק החל מרמה של 0.1%, היום אנחנו רוצים להחמיר ולהבטיח שגם אפשרות שיהיו שאריות של חומר כזה לא תהיה קיימת.

מדובר רק על יבוא מחוץ-לארץ – אין בעיה כלכלית, אין בעיה של ייצור ישראלי – היום אנחנו בעצם מדברים על דרישה מהיצרן להצהיר שאין בריליום בפנים.

החשיפה לבריליום, החומר הוא מסרטן בעיקר בעת חשיפה נשימתית, זאת אומרת כאשר משפשפים, חותכים, מכינים ועובדים עם החומר הזה. היום המצב של חשיפה של טכנאי שיניים היא חשיפה תיאורטית. אנחנו רוצים לבטל אפילו את החשיפה התיאורטית הזאת.

ישנה מגמה להחמיר יותר בכל גורם חשיפתי למתכות כבדות, מתכות עם פוטנציאל מסרטן או עם פוטנציאל של פגיעה בריאותית אחרת, וזאת המגמה.

לכן אנחנו מביאים את ההצעה הזאת. משרד העבודה והרווחה בעצם יזם את השינוי הזה ואנחנו תמכנו ואפילו החמרנו בגישה, כשאנחנו חושבים שזאת הגישה שצריכה להיות היום הגישה של רשויות מדינת ישראל כלפי הבעיה הזאת - לנסות למנוע אפילו אפשרות של חשיפה תיאורטית לאוכלוסייה.

לכן ההארכה הזאת של חצי שנה, כשבעצם אנחנו יודעים שרוב הסגסוגות שמופיעות – אפילו אם לא רשום שהן מתחת ל- 0.1%, אין בריליום בוודאות, אנחנו יודעים ש- 99.9% אין בריליום בפנים. הם יסיימו את המלאי ואנחנו עכשיו נרשה כניסה למדינת ישראל, כבר בימים אלה, אך ורק של סגסוגות עם הצהרה שאין בריליום בפנים.

אתם מאפשרים לאותם רופאי שיניים שיש להם במלאי להמשיך להשתמש בזה.

כן. הבעיה היא לא בעיה עבור אף חולה, היא בעיה עבור הטכנאי שמשפשף, אורז ובונה עם זה.

עקרונית היום, לכאורה אין בריליום. אנחנו רוצים לוודא שבצורה מוחלטת לא תהיה אפילו אפשרות של הכנסה של שאריות של בריליום בתוך הסגסוגות.

אז למה צריך להמתין תקופה מסוימת? זה צריך להיות מיידית.

במיידי אנחנו אוסרים את היבוא. כרגע אתה נמצא במצב שיש סגסוגות שבעצם על פי ההרכב לא מכילות בריליום, אבל ההרכב מופיע רק מ- 0.1%, וזאת הבעיה.

לגבי כל הסגסוגות של מדינת ישראל, בעצם אתה יודע אפריורי שאין בריליום בפנים. אתה הולך לעסוק על סמך הרגשה, אין לך שום ודאות שיש או אין שאריות של בריליום. זה קשה לאסוף חומר שעל פי הצהרה, על פי החוק הקיים, לא מכיל בריליום. הגדרה שלא מכיל בריליום היום זה מתחת ל- 0.1%.

פירוש הדבר, אם אני מבין נכון, שצריך לשנות את הנוסח – לא את השישה חודשים אלא למחוק את ה- 0.1%.

באיזו תקנה אתם?

בעצם זה מופיע בשתיהן, אבל התחלנו מהמתכות.

סעיף 6. אחרי תקנה 16 יבוא:...

הריכוז הזה, עם כל המלים האלה – זה מיותר היום.

ד"ר למש, צריך לסייג את זה בסעיף 5 אך ורק לרפואת שיניים.

לא. 16א מדבר בעבודות טכנאות שיניים.

מה שצריכים למחוק זה את ההתייחסות לריכוז של 0.1%. זאת אומרת, זאת היתה דרישה של משרד הבריאות, אבל אם עכשיו הם יורדים מהדרישה הזאת, אנחנו מברכים על כך.

לכך חתרתי.

אני מברך גם אותך ותודה רבה.

יש עוד שינויים בתקנה הזאת. יש שינוי בתדירות של כמה בדיקות רפואיות, בעיקר בנושא של צילומי רנטגן של עובדים עם מתכת קשה.

בתקנה הקיימת יש דרישה של צילום רנטגן כל שנה. אחרי עשר שנים של ניסיון, הגענו למסקנה שזו קרינה מיותרת של העובדים משום שזה לא נותן דבר.

עשינו עכשיו תיקון – מדובר על כל שלוש שנים ליותר מבוגרים וכל ארבע שנים ליותר צעירים, כדי לא להקרין אותם לחינם, וזה מה שאנחנו חושבים שיהיה מספיק.

מדובר על תיקון תקנה 9, סעיף 4, שהופך לסעיף 5, ותקנה 9(א) פסקה (2) מדברת על כך: בפסקה (7) במקום "אחת לשנה" יבוא "כל שלוש שנים", וכו'.

כל שלוש שנים ליותר צעירים, כל שנתיים ליותר מבוגרים. זו ההמלצה של כל הגופים המקצועיים בנושא. גם קופות החולים, הרופאים התעסוקתיים הסכימו לכך.

משרד הבריאות.

אין בעיה.

מה השינוי של ההגדרה "עובד במתכת"?

בעבר, בתקנה הקיימת כתוב: כל אדם העובד שמונה שעות או חלק ביממה, וכו'. בבתי המשפט, האינטרפרטציה של הסעיף הזה בהגדרה לא היתה ברורה. בכמה דיונים רמזו לנו השופטים שכדאי לשנות זאת ולקבוע מספר שעות בפועל, במקום עבודה חלקית או מלאה.

היה ויכוח בין עורכי הדין ולא הסתדרו, לכן אנחנו עכשיו כותבים מספר שעות.

אני מבין שלמשרד הבריאות אין התנגדות.

גם לגבי בריליום יש עדיין שימושים בבריליום שלגביהם אין לנו תחליף. אחת הדוגמאות זה בתעשייה האוירית בייצור של מכשירי תעופה וכן בתעשייה הצבאית יש כמה דברים שאני לא רוצה להיכנס אליהם.

בתקנה הזאת אנחנו עושים אימוץ של תקנים של חשיפה מותרת יותר מחמירים מאלה שהיו עד היום – מדובר על עשירית ממה שהיה מותר עד היום ובקשר לכך אימצנו תקן אמריקני. זו לא המצאה ישראלית, זה אימוץ של תקן אמריקני שמחמיר את החשיפה המותרת לבריליום. שם עדיין לא הגענו למצב שניתן לאסור.

החמרנו להם מאד בשנה האחרונה. אין חלופה. מדובר על תעשייה אסטרטגית, זה חומר שמשתמשים לראשי טילים ודברים כאלה. זהו חומר מאד בעייתי.

ברשותכם, נעבור תקנה תקנה.

האם יש התנגדות לסעיף 1 – תיקון תקנה 1?

אין התנגדות. תקנה 1 מאושרת.

סעיף 2 – הוספת תקנה 2א.

כתוב בסעיף 2א(א) שהמעביד יערוך בדיקה תעסוקתית ראשונית. מתי הכוונה?

נוצר מצב שיש ויכוח, על פי הנוסח הקודם, אם מקום באמת חשוף לחומר או לא חשוף לחומר, ואז היה ויכוח עם המעבידים מי בכלל צריך לעשות את הבדיקה הראשונית – האם אנחנו באמת משתמשים בחומר, האם העובדים שלנו חשופים לחומר.

כאן המטרה היתה להבהיר שיש חובה של המעביד שבמקום שלו עובדים במתכת, שהוא יערוך בדיקה ראשונית, תיקבע רמת החשיפה – אם היא מעל לרמת הפעולה או מתחת לרמת הפעולה – ומכאן תהיה הנגזרת ההמשכית אם הוא חייב בבדיקות תקופתיות או לא.

זה גם מה שהיה בנוסח הקודם, אלא שזה לא היה ברור. כאן המטרה היתה להבהיר ולכתוב זאת באותיות ברורות שלא יהיו אי הבנות.

שאלה אם בסקר סיכונים זה לא בא לידי ביטוי.

אם הוא כבר עשה, זה מקובל.

מקום שנערכו בו בדיקות סביבתיות – זה כבר בסעיף 3.

אתם כאן למעשה מחייבים כל מפעל מתכת שמשתמש באחד מהחומרים האלה, לעשות בדיקות.

גברתי תציין מה החידושים בכל תקנה.

כאן אין חידוש. זו רק הבהרה.

האם בתקנה 3 יש חידושים?

תקנה 3 זו החלפה של התקנה בעקבות ההוספה של 2א. היום סעיף 2א הוא החובה לעשות את הבדיקות וסעיף 3 מתעסק בכל העניין של הרישום, הפרסום והדיווח.

תיקון תקנה 7 – סעיף 3 מופיע פעמיים.

יש פעמיים את סעיף 3. יש את סעיף 3 שהוא החלפת תקנה 3 ויש סעיף 3 שהוא תיקון תקנה 7.

סליחה, זו טעות. סעיף 3 השני הופך לסעיף 4.

יש כאן ביטול של תקנה 7(ה).

זה בעקבות תיקון אחר. "בתקנה 7 לתקנות העיקריות, תקנת משנה (ה) – בטלה". תקנת המשנה אמרה בעבר שבמפעל או מקום עבודה שבו עובדים במתכת, עבודה של אשה שטרם מלאו לה 45 שנים תהיה בהתאם לתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות ומוגבלות).

בעקבות השינוי שנעשה עכשיו בתקנות האלה, שזה תיקון תקנה 13, הוספת סעיף 8(א) שאומר שאישה בגיל הפוריות או אישה מיניקה שחשופה לקדמיום ונגזרותיו – הניסוח המדוייק בתיקון עצמו – התייתר בעצם הצורך בסעיף 7(ה), מה גם שאז זה לא היה המקום הכי הנכון לכתוב את הדברים.

תיקון תקנה 9 – זה צריך להיות סעיף 5.

כפי שציינתי, אלה הבדיקות התקופתיות שאנחנו הגענו למסקנה שאין להן הצדקה.

תודה. זה ברור.

סעיף 6 זה מה שהסברתי – האיסור של אשה בגיל הפוריות.

היא לא תוכל לעבוד כלל במתכות כאלה?

לא, מדובר על ריכוז מסוים. אנחנו לא רוצים לסגור לגמרי את הדלתות לנשים עובדות ולא לגרום לאפליה, עד כמה שאפשר.

סעיף 7 – דיבר עליו ד"ר למש – הנושא של איסור שימוש בבריליום בעבודות טכנאות שיניים.

בהסכמת משרד הבריאות, מוחקים את ה- 0.1%.

לעניין הפטור, מתי אתם חושבים שצריך מפקח עבודה להכין פטור לעניין הזה? – סעיף 16ב.

את זה אנחנו קובעים בעצם בכל התקנות שלנו. מה המטרה? - בתקנה יש מספר מקומות עבודה בתוספת הראשונה או השנייה, שבהם התקנות האלה חלות באופן אוטומטי משום שאנחנו יודעים שאלה מקומות שבהם החשיפה היא פוטנציאלית גדולה מאד.

כדי לא לסגור את האפשרות שהמעסיק יהיה מעונין להשקיע כסף ולפתור את הבעיה של חשיפת העובדים, אנחנו אומרים לו: אתה אמנם מופיע בתוספת והתקנות חלות עליך, אבל אם תשקיע ותפתור את הבעיה ותתקין מערכות כפי שצריך ותוכיח לנו שהעובדים שלך לא חשופים, למרות שאתה מופיע בתוספת, אנחנו כמפקח עבודה – אם אנחנו משוכנעים – אנחנו יכולים לפטור אותך מכך. זה כדי לדרבן אותם כן להשקיע בבטיחות.

אם הסעיף הזה לא היה קיים, הם היו אומרים – אני לא יכול לצאת מזה, סגרתם אותי ואין לי שום אפשרות, לשם מה אני אשקיע כסף.

נעבור לתוספת.

בתוספת יש שינוי של ערכים לעומת הערכים הקודמים שהיו, כאשר מדובר באימוץ של תקנים.

מדובר בהחמרה?

אולי תציינו את הערכים הקודמים. היה רצוי להביא את הערכים הקודמים מול הערכים הקיימים.

לגבי בריליום יש החמרה של פי 10, ולגבי מתכת קשה – אבק כללי מרחף. היתר לא השתנה.

אם כך, אני עובר להצבעה על אישור התקנות. מי בעד אישור התקנות?

ה צ ב ע ה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות)(תיקון),
התשס"ב-2002, מאושרות.

התקנות אושרו.

2.
תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים)(תיקון),
התשס"ב-2002

הסעיף הבא בסדר היום הוא בנושא תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים)(תיקון), התשס"ב-2002.

גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.

גם זה תיקון של תקנות קיימות, כאשר הוספו כאן חומרים מסרטנים שנאסרת העבודה בהם מאחר שיש לחומרים האלה תחליף בשימוש בהם.

גם כאן נזכר העניין החשוב של הבריליום כאשר בהסכמת משרד הבריאות אנחנו אף נחמיר עוד יותר ונוריד את המלים "בריכוז העולה על 0.1%" שנזכר בפריט 15, כלומר אפשר למחוק את המלים "בריכוז העולה על 0.1%".

זו החמרה.

מבחינתי, השינוי העיקרי והחידוש העיקרי זה מה שמופיע כאן בסעיף 14 – השימוש בחומרים לחיסון עץ בנגרות – לא בחקלאות אלא בתעשיית העץ.

אינני יודע אם שמתם לב – כשאנחנו לוקחים את ילדינו לשחק במתקני עץ בקק"ל וכו', יש לעץ הזה צבע ירקרק. הצבע הזה הוא לא טבעי, זה הצבע שהעץ מקבל אחרי שהוא עובר טיפול באמבטיה ובלחץ. יש כאן שני חומרים מסרטנים לבני-אדם: ארסן וכרום.

עד היום לא היה לנו תחליף. היצרנים עצמם של החומר שעדיין עד היום בשימוש, ייצרו תחליף בעקבות לחץ בכל העולם – אנחנו לא היינו הראשונים בעולם בכיוון הזה – ואנחנו היום בעצם מאמצים את המדיניות של כמה ארצות באירופה, כאשר הראשונה שהתחילה עם זה היתה דנמרק.

המגמה היא להוציא מתהליך הייצור הזה את הארסן והכרום ולהשתמש בחומרים הרבה יותר ידידותיים לעובד ולסביבה. יש לנו כבר תחליף ולכן אנחנו מוסיפים את זה לרשימה של הדברים האסורים, בהסכמה ובשיתוף פעולה מלא עם המשרד לאיכות הסביבה משום שזה מאד נוגע להם. זה העיקר.

הדברים האחרים הם דברים שהם לא כל כך בשימוש יומיומי, אבל זה שינוי מהותי מאד עבור כולנו.

יש לי שאלה לגבי ניקוי בהתזת חול – מה השינוי?

זה בעצם חוזר על מה שכתוב כבר בתקנה – אין כאן שינוי. זה פשוט מחזק את מה שכתוב בתקנה של אבק מזיק.

לגבי שני החומרים האלה, מאחר שמדובר על כך שיש היום תחליפים – זה בסדר, כלומר אותם יצרנים מייצרים את התחליפים. מה לגבי ניקוי חול?

אין שינוי. בתקנה הקיימת של אבק מזיק זה מופיע באותו נוסח.

אם אין התנגדויות והכל בהסכמה, אנחנו מצביעים על התקנות. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים)(תיקון),
התשס"ב-2002, מאושרות.

פה אחד, התקנות אושרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:00.