פרוטוקולים/עבודה/4586



17
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
4.02.02

פרוטוקולים/עבודה/4586
ירושלים, ל' בשבט, תשס"ב
12 בפברואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מספר 467
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום ב', כ"ב שבט התשס"ב, 4/02/02, בשעה 09:35

הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון - הקמת לשכות), התשנ"א1999-
חה"כ עסאם מח'ול, מוחמד ברכה, תמר גוז'נסקי

חברי הוועדה: יאיר פרץ - היו"ר
תמר גוז'נסקי

עסאם מח'ול

עו"ד עירית בר און - יועצת משפטית, שירות התעסוקה
עו"ד נועה וגנר - לשכה משפטית, משרד העבודה והרווחה
עו"ד ג'ן אולמן - משרד הפנים
עו"ד נעמה אלבה - משרד הפנים
עו"ד דינה דומיניץ - משרד הפנים
עמיחי כץ - משרד האוצר
שי סומך - משרד המשפטים

ג'ודי וסרמן

שירלי אברהמי

מילת - הקלטות ותמלול



















הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון - הקמת לשכות), התשנ"א1999-
חה"כ עסאם מח'ול, מוחמד ברכה, תמר גוז'נסקי

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון - הקמת לשכות), התשנ"א1999-, של חברי הכנסת עסאם מח'ול, מוחמד ברכה, תמר גוז'נסקי. מר עסאם מח'ול בבקשה.

התקיים דיון ראשוני לגבי האמירה הגורפת של 10,000 תושבים, בלי להגדיר ובלי לקשר את זה עם השאלה של רמת האבטלה באותו מקום. על פי הדיון הקודם, ההצעה שאני מביא כיום היא שאנחנו מדברים על מקומות שיש בהם מעל 10,000 תושבים, או מקום, או מקומות שאם אנחנו צריכים להגדיר את רמת האבטלה בהם, ההצעה שלי שהיא תהיה מעל 8% באותו אזור - שתהיה אפשרות לקבל את שירותי לשכת התעסוקה במקום. זאת אומרת, אותם אנשים לא יצטרכו לנסוע למרחקים כדי לקבל את השירות הבסיסי של מובטל, שהוא אנטי-שירות.

המחשבה בנויה על הרעיון להיעזר במתקנים הקיימים באותם מקומות. אם אין לשכת תעסוקה ומבנים באותו מקום, להשתמש במתקנים של המועצה המקומית, שהיא תאפשר מקום לקבלת קהל, ואז לשכת התעסוקה תספק את הפקיד באותו מקום, ואז הדבר הוא מאד פשוט.

אנחנו קובעים שבאותם מקומות המועצה המקומית, בתיאום עם לשכת התעסוקה, מחויבת לספק את הלוגיסטיקה ולשכת התעסוקה מספקת את הפקידות, בתנאי שהמובטל יקבל את השירות במקום. זה הופך להיות התוכן של החוק.

הבנתי. זאת אומרת, זאת לשכה שתפעל בכל ימות השבוע?

תלוי לפי מספר הימים שצריך, זאת אומרת, אם המובטלים צריכים להופיע פעמיים בשבוע לחתום, אז פעמיים בשבוע, אם זה 3 פעמים, אז 3 פעמים.

הבנתי. אני חושב שההצעה של אדוני, כאדם שמכיר את זה ברמת השטח, היא הצעה מבורכת, ואני חושב שזה אפילו נוסה באחד המקומות, באחת המועצות האזוריות, למיטב ידיעתי, עוד בשנת 1997 - הנושא נוסה באחת המועצות, הלשכה בקרית גת נתנה את הפקיד, הפקיד הגיע למועצה האזורית שמקומה באבן שמואל, שם הוא קיבל חדר, תנאי משרד, טלפון וכל מה שמשתמע, והוא איפשר לכל המובטלים מהמושבים והפריפריה להגיע לאותה לשכה במקום לבוא ולכתת רגליהם, מאחר והתחבורה במקומות האלה היא גם קשה, היא לא זמינה. בכדי להגיע לאוטובוס של אגד, צריך ללכת ברגל שעתיים-שלוש, או לתפוס טרמפ.

אני כמובן מצאתי את עצמי פטור מלהסביר כמה המצב קשה במקומות - היום צריך לעמוד בתור מהבוקר עד הערב כדי להגיע לפקיד. למשל לשכת התעסוקה בנצרת.

אדוני מדבר רק על ישוב שיש בו 8% אבטלה לפחות. בסדר גמור. גברת עירית בר און בבקשה.

בדיון הקודם, כשהנושא עלה, אנחנו הסברנו את הבעייתיות של ההצעה הספציפית הזאת. דבר ראשון, לא מדובר פה רק בלשים פקיד. צריך תקשורת - זאת אומרת, אצלנו כל הצעות העבודה הם על מחשב. זאת אומרת שצריך תקשורת, להקים ממש עמדת

צריך פקיד ומחשב. תראי, פעם היה צריך פקיד ועט, עכשיו יש פקיד ומחשב.

כן. מדובר גם על הבטחה. הפקידים שלנו לא מוכנים לשבת במקום שאין בו שמירה.

המועצות היום גם מאובטחות.

אנחנו מדברים על מישהו ספציפי שיעמוד ליד החדר - אם מדובר על חדר. בזמנו אנחנו הצענו שאם מדובר על אזור ספציפי

אותו פקיד בלשכת התעסוקה בנצרת למשל, יש לו מאבטח?

יש מאבטח - אם למשל מדובר על קומה, יש מאבטח בכל קומה. מדובר על מאבטח בכניסה. אתם יודעים, אנחנו שבתנו בגלל הסיפור הספציפי הזה לפני לא הרבה זמן.

אני חושב על מאבטח נייד.

זה אפשרי, אבל כמובן שצריך לחשוב על זה, ומדובר כמובן בעלויות.

אלה עלויות שבדרך כלל נופלות על הרשות המארחת, ואני אומר לך בחגיגיות ובהבטחה מלאה שכל ראש רשות היום במדינת ישראל, כדי להגדיל את השירותים לתושבים שלו, יהיה מוכן להביא גם אחות טיפת חלב אם צריך להביא, וייתן לה את כל האמצעים. בזה נבחן ראש רשות. ראש רשות צריך להיבחר והוא נבחן אחרי 4 שנים אם הוא הביא שיפור לאזור, לכפר שלו, למושבים, למועצות מרוחקות שהגישה אליהם קשה ללשכות - בזה הוא נבחן, לכן הוא יעמיד - מתוך האמצעים שיש לו, הוא יכול להעמיד גם מחשב, שמירה קיימת בכל רשות, זה גם לא עולה.

אותו פקיד שצריך לקבל את ה10,000- איש או 8,000 איש במקומות האלה, מטריח את עצמו ונוסע - מקבל עוד קצת אחזקת רכב. הרי בלאו הכי מישהו מטפל באותם 8,000 איש, רק במקום אחר, זה גם לא תוספת תקנים.

מדובר במפורש בתוספת של תקנים.

יש לי שאלה. לפי הערכה שלכם היום, בהתניות שמר עסאם מח'ול הציג בפניכם - כמה נקודות כאלה תצטרכו להוציא - לפי הערכה של המצב כיום. זאת אומרת, איפה יש יישובים, או קבוצת יישובים שיש בהם אבטלה למעלה מ8%- לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואין בהם שירות זמין מהסוג הזה. כמה מקומות כאלה יש?

ושמספר התושבים 10,000 ומעלה.

כל התנאים המצטברים האלה - על כמה מקומות מדובר? אחד? מאה?

בזמנו כאשר הדיון הסתיים - זאת שאלה שאנחנו הפנינו לחברי הכנסת ואמרנו שאם באמת נתקלתם בבעיה ספציפית של אזור ספציפי, אז אולי יש מקום בכלל לשקול פתיחת לשכה על מנת למצוא פתרון לאותו מקום.

גבירתי רוצה לעשות את זה לא בחקיקה כפי שאני מבין.

כן כן.

השר רשאי כיום לפתוח לשכה לפי שיקול דעתו.

את מחזירה אותנו לנקודה שאנחנו באנו לקראתכם בה. הצעת החוק הבסיסית קובעת שבכל מקום שיש בו מעל 10,000 איש ורמת אבטלה מסוימת - לשכת תעסוקה. אתם באתם ואמרתם שזה עלויות, אז אנחנו באנו לקראתכם ואמרנו: לא חייבים להקים בכל מקום לשכת תעסוקה, מה עוד שאנחנו עדיין חיים בתקווה שאותו מקום שיש בו היום 10% אבטלה, בשנה הבאה אולי ירד - אז אנחנו מדברים על פתרון נקודתי, זמני, כל עוד האבטלה עולה על 8% בריכוז אוכלוסייה מסוים. אנחנו באים ומקלים עליכם, אנחנו לא אומרים: תבנו, תשיגו בניין, תרכשו,

תנו את השירות, אמרנו. אל תקימו לשכה, אלא תנו שירות.

תנו את השירות ולפי המצב אתם אחר כך תעשו את הצעד הבא.

אני רוצה להזכיר לכם שבאום אל-פאחם יש לשכת תעסוקה כרגע. לפני כמה שנים האבטלה שם ירדה ואתם ברצינות שקלתם לסגור את לשכת התעסוקה, כי האבטלה ירדה מתחת לאיזה שהוא שיעור של דורשי עבודה. אז קרה מה שקרה והאבטלה עלתה שוב. זאת אומרת, גם אתם מבינים שיש קשר בין שיעור האבטלה לצורך בשירות.

אתם יודעים את מפת האבטלה בארץ, אתם יודעים שבפריפריה האבטלה גבוהה, אתם יודעים שבפריפריה יש בעיה של יישובים קטנים, אתם יודעים שבפריפריה יש בעיה של נגישות. אז אנחנו מדברים על הפריפריה, אנחנו לא מדברים על מרכז הארץ.

אני רוצה לחדד - זה לא רק עניין של עלויות תקציביות, שכמובן הן רבות וגם הצטרפו, אי אפשר לדעת כמה עכשיו. אי אפשר לדעת כמה יישובים עוד שנתיים יהיו מעל 10,000 תושבים. אף אחד לא יכול להגיד לי כמה. אם הוא רוצה להקים אשנב, כמו שיש ביישובים כמו אפרת, אז הוא יכול לעשות את זה היום, לא צריך חוק בשביל זה.

אנחנו חיכינו 50 שנה שהשיקולים האלה יופעלו ו50- שנה יש לנו מקומות מסוימים שהם לא מופעלים. שמישהו נמצא במרחק אולי של 20 קילומטר מהלשכה, אבל אין תחבורה ציבורית וכדי לנסוע הוא צריך לנסוע לעכו ומעכו לחזור ללשכה ולבזבז 4 שעות ביום רק לנסיעות.

יש ניתוחים של פרמטרים כאלה שיהיה בכל קריה בקריות יש לשכת תעסוקה.

האם יש שם 8% אבטלה? בקריות יש 8% אבטלה?

ואם יהיה אז יהיה?

ואם יהיה - יהיה. כן.

אבל אם הם קרובים אחת לשניה? למה שיהיה גם ברעננה וגם בכפר סבא? המגמה היא של איחוד לשכות ולא של פיצול.

אין בכפר סבא 8% אבטלה. אם בכפר סבא יהיו 8% מובטלים יחליפו את הממשלה.

אני אגיד לך מה הרקע של החוק הזה - הרקע של החוק הזה הוא שאנחנו מדברים בסופו של דבר על 20 עד 30 יישובים שהם מככבים - אנחנו מדברים על 8%? בעצם אנחנו מדברים על יישובים שיש בהם עד 20% אבטלה ולפעמים יותר, אם אתה לוקח לא רק את הרשומים. כשאנחנו ביקרנו, גברת תמר גוז'נסקי ואני, בנצרת למשל, אתה רואה אנשים על גבי אנשים.

השירות מתחת לכל ביקורת.

כל חודש אתה צריך לטפל באיזה קטטה, ואז סוגרים את הלשכה ל4- חודשים, ואז לא משלמים - עד היום חלק לא מקבל את הקצבה שלו, בגלל שהלשכה הייתה סגורה. הרי אתם מכירים את הסיפורים האלה.

ובין היתר, העומס על נצרת הוא בגלל שבמקומות אחרים אין לשכות וכולם זורמים לשם. זה ישחרר את העומס של נצרת, ואז השירות בנצרת יהיה אנושי יותר. גם את זה צריך לזכור.

אז הבעיה הופכת להיות לא רק האבטלה, אלא לשכת התעסוקה היא הבעיה.

זה חוק שאומר: בואו נפתור בעיה של יישוב נקודתי בחוק.

לא לא. זאת הצעה שבאה להגיד דבר מאד הגיוני.

ומקימים בית חולים באשדוד.

בית חולים באשדוד עבר בתמיכת הקואליציה, אדוני, אז אל תבוא אלינו בטענות, לך לקואליציה.

זה אותו סגנון של חוק.

לא לא, זו הצעת חוק מאד הגיונית.

אנחנו רוצים שוויון, שוויון בשירות, שוויון בנגישות.

למה 9,000 ולא 10,000?

אתה קובע משהו. מה לעשות? למה אתה קובע שממספר מסוים זה עיר ומתחת למספר הזה זה לא עיר? ואז אתה עושה יוצאים מן הכלל, לוקח יישובים קטנטנים והופך אותם לעיר, כי מתחשק לך. אז מה?

אנחנו לא חושבים שזה המקום פה להתעמת.

אנחנו הבנו. אולי היועצת המשפטית רוצה לעזור לנו?

אני מעונינת להוסיף הערה אחת. אם דיברתם למשל על נצרת ועל עומס העבודה, אז ברור שמדובר כאן על הוספת תקנים, כי אם על נצרת גם כך העומס הוא כל כך גבוה, והפקידים לא יכולים לטפל.

את לא רוצה שאנחנו נקבע את זה בחוק. את רוצה?

אז נאלץ אתכם להוסיף תקנים, כי השרות על הפנים.

מה שיקרה זה שייפתחו עוד אשנבים, עם אותו כוח אדם הקיים,

אבל יש שיקול דעת לשר, לא?

בקביעת תקנים?

יש שיקול דעת לשר לתת שירות, לא? יש עכשיו בביטוח הלאומי עיצומים כי הם אומרים שהם לא יכולים לתת שירות סביר. אין מה לעשות, שירות צריך לתת. אני לא מבינה, אם יש יותר ילדים אז אנחנו נכניס 50 ילדים לכיתה, כי יש יותר ילדים? למה קבענו בחוק שיש הגבלה למספר הילדים בכיתה?

פקיד שמקבל 300 פונים באותו יום, אז הוא לא מטפל בהם. אנחנו פגשנו פקידים שמקבלים 400 פונים ביום.

כפי שהצעת החוק מתגבשת, מדובר על הוספת פסקה ב' לסעיף 23 לחוק ולקבוע, על אף האמור בסעיף קטן (א): בכל יישוב שמניין התושבים עולה על 10,000 ושיעור האבטלה ביישוב 8% לפחות, יינתנו שירותים על ידי שירות התעסוקה, כאשר אני לא סבורה שצריך לכתוב בחוק שהפקידים ישבו במועצה המקומית, או במקום זה או אחר. אלף, אנחנו לא שמענו ולא ראינו פה את אנשי הרשויות המקומיות, אם הם יכולים או לא יכולים, וצריך להשאיר את זה באמת

אפשר לקראת קריאה שניה ושלישית, אם בכלל נרצה.

צריך להשאיר את זה לשר לקבוע איפה הם ישבו, איפה הם יתנו את השירותים. כל מקום שהשר ימצא לנכון הוא יהיה טוב. אני גם הייתי מציעה שלעניין זה אנחנו נקבע שיישוב, או מספר יישובים צמודים, שהמרחק ביניהם לא עולה על מה שייקבע, או מרחק שייקבע על ידי הוועדה, או מרחק שייקבע על ידי השר, וזה ייחשב יישוב לעניין הזה. אני מבקשת התייחסות המשרדים ואולי המציעים, אם יש לכם, לעניין העלות של החוק.

אנחנו יודעים מה עכשיו, זה לא אומר שזה מה שיהיה עוד שנה.

בכמה יישובים צריך יהיה להקים, לפי המצב היום?

אני לא יודע אם יש חלוקה לפי יישובים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - זה נתונים של שירות התעסוקה.

אתה מדבר על דורשי עבודה ולא על מובטלים, נכון?

מובטלים שיש בשירות התעסוקה ודורשי עבודה. מובטלים זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והם לא עושים חלוקה יישובית

הם עושים חלוקה סופר יישובית.

הם עושים לפי אשכולות, בטח שהם עושים.

הם מפרסמים שיעור אבטלה בכל יישוב. אין ביישובים הלא מוכרים בנגב.

יש מקבלי דמי אבטלה, אפשר להוציא את זה בשליפה מהביטוח הלאומי.

זה לא שיעור אבטלה, זה לא אותו דבר. אם לשירות התעסוקה יש הערכת עלות.

אני לא רוצה להיכנס עכשיו לעלות, יש לי הצעה לפני העלות. רבותיי, אדוני המציע, מה שאני חושב, על מנת להביא את החוק הזה לעולם, או להביא הסדר כלשהו לעולם ועל מנת שזה יתממש, עלינו לעשות כמה פעולות. פעולה ראשונה, קודם כל לזהות את אותם מקומות על פי אותן אמות מידה שנקבע בחוק, ביחד עם שירות התעסוקה.

למה הם לא יכלו לעשות את זה?

נתחום את זה בזמן - לאתר את המקומות.

נדע את ההגדרות המדויקות.

ברשותך, תן לי לדבר עד הסוף, תשמע את ההגדרות הנכונות ואת כל המונחים. לאחר שאותרו המקומות - ויכול להיות שהם לא רבים, ויכול להיות שהם מעטים מאד - מאחר והשר רשאי להקים אשנב בכל מקום ומקום, צריך לשתף בדיון הבא, אחרי שיש את הנתונים האלה, את מרכז השלטון המקומי, את משרד הפנים, על מנת לאגם את כל המשאבים האלה, וכל אחד מה נותן, ואז אפשר לדעת את העלויות.

אני נתתי עלויות אם אני שוכרת אותם.

אבל לא מדובר שאת שוכרת.

תכריח רשות מקומית? אתה לא יכול.

אז אני רוצה להביא לפה את מרכז השלטון המקומי, את משרד הפנים - אני אומר לך בצורה הכי ברורה - ויש לי קצת ניסיון בתחום הזה - אני אומר לך בצורה הכי ברורה, כל ראש עיר רוצה לתת את השירותים שלו. אני יודע שראשי ערים הלכו ובזמנו גם רכשו בנק נייד להסתובב במושבים. בנק נייד הסתובב - אוטובוס כזה, משאית עם פקידים,

אבל זה לא היה בחקיקה. אם זה בחקיקה למה שהוא יעשה? הוא יגיד ששירות התעסוקה יעשה את זה.

סליחה, אתה שמעת ממני שדיברתי על חקיקה עכשיו בשלב זה? אמרתי קודם כל להביא את הבעיה ולראות במה מדובר, מה משרד הפנים אומר, מה המרכז לשלטון מקומי אומר, מה העלויות של הסיפור הזה, ואז נוכל לצאת. יכול להיות שנעשה את זה בהסדר, שהשר בא ומתחייב פה ואומר: הנה, אני הולך להקים במקומות האלה שאותרו את כל האשנבים האלה, על פי הפרמטרים שאנחנו מדברים עליהם, ובא לציון גואל. אף אחד לא רוצה בחוק. מה שרוצים חברי הכנסת, וגם המציעים, רוצים שלאותם אנשים - ורבותיי, בואו קחו בחשבון דבר אחד פשוט, אותו בן אדם שצריך לצאת מהבית, 20 קילומטר לנסוע ללשכה, והוא מפספס אוטובוס, או אין לו טרמפ, הפסיד את הרישום פעם אחת, אין לו קצבה לאותו חודש. הוא יכול לעשות שמיניות באוויר.

ועלויות גם.

ואני לא מדבר על העלויות הנלוות לכל הסיפור הזה מסביב. אז או שאנחנו נותנים לאזרח שירות, או שאומרים: אין שירות לאזרח.

יש לכם צפי שהאבטלה תרד?

לכן אני אומר רבותיי, אני מבין את שירות התעסוקה, אני מבין את האוצר, שאין היום משאבים לפתוח שירותים, אבל כמו שיש בחוק חובת הקמת לשכה לשירותים חברתיים, לשכת רווחה, חובה - כל ראש רשות, הפעולה שלו שהוא צריך לעשות זה לשכת רווחה. חובה. אני אומר מה החוק אומר לגבי שירות סוציאלי - חובה בחוק שהרשות המקומית חייבת להקים שירות רווחה, זה בחוק. אנחנו לא רוצים לעשות את זה בחוק.

אבל יכול להיות שהם גם יחסכו, כי הם יעשו ראורגניזציה של החלוקה מחדש.

לכן אני אומר בצורה הכי ברורה, רבותיי, המטרה והמגמה שלנו - המציעים לא הציעו את החוק הזה בשביל להיות פופוליסטים, הם הציעו את החוק הזה מסיבה אחת - לתת שירות לאזרחים. רבותיי, אני יודע מקרוב, אני גר בתחום מועצה אזורית ששם היישובים רחוקים מהכביש ואין תחבורה סדירה, אנשים צריכים לקום בבוקר מוקדם, לחכות בתור, להגיע לקריית גת, מרחקים אדירים. ואם אישה צריכה לטפל בילד שלה בבוקר ומפסידה את ההסעה שלה בבוקר - נגמר הסיפור, היא לא חותמת, הפסידה את החודש. לכן אני אומר, בואו נראה איך ברצון טוב ניתן לפתור את הבעיה הזאת. זו בעיה קשה.

אנחנו מבקשים נתונים. נקודת המוצא זה הנתונים.

זה מה שאני אומר. הרי אין בעיה להשיג נתונים כמה יישובים כאלה שמונים 10,000 איש ואין בהם לשכות, וכמה מתוכם יש אבטלה.

לדעתי כולנו מודעים לכך שאנחנו מדברים על אבטלה שתלווה אותנו ורק יכולה לגדול בהיקפים. אני מציע שאנחנו קודם כל נשמע את המיפוי - זה צד אחד. אנחנו נשמע גם את העלויות. נשמע מה הם חושבים - מה העלות של זה.

עם אופציות: א', ב', ג'.

הם לא יצטרכו לכל מקום עוד עובד חדש. יכול להיות שהם יצטרכו 2-3 עובדים חדשים. ואז לדעתי, אם אנחנו מדברים על הוצאה שהיא סבירה, אז אנחנו כן הולכים. זאת אומרת, אנחנו לא אומרים: אסור שתהיה לזה עלות - אנחנו רוצים שהיא תהיה מינימלית, בזה אנחנו רוצים לעזור.

האם קיים מפתח לגבי כמה כל פקיד - אני יודע שהייתה פעם לגבי עובדים סוציאליים אותה נוסחת פרדס הידועה, שנתנו 130 תיקים שכל עובד סוציאלי יכול לטפל. כמה אצלכם כל עובד? בכמה תיקים הוא מטפל?

אין לנו, זה משתנה.

מה המכסימום? אולי כתוב בהסכם העבודה? אולי באיזה מקום?

כמה מובטלים שמגיעים, במספר הזה הפקיד מטפל. אם זה 100 ליום ואם זה 200 ליום.

ואם זה 1,000?

עד כמה שאני זוכרת היה פה נציג הוועד שלנו בדיון הקודם - נציג הוועד שלנו היה נציג ההסתדרות פה בפעם הקודמת. אין מפתח, אנחנו יכולים להביא הערכה.

גבירתי מבינה למה אני חותר? אם אותו פקיד בנצרת עילית מקבל את אותה אוכלוסייה מכפר סמוך, אותו כפר שמונה 10,000, מקבל את אותם 800 אנשים מאותו כפר, אז פשוט חסכנו. מאותו כפר בכל מצב הוא יקבל גם אם יבואו 800, יבואו 100. גם שם, מי שמגיע מגיע, הוא מקבל את כולם.

כן, רק ברור שמאותו יום שהוא מקבל את ה800- האלה - הלשכה שמקבלת את 800 דורשי העבודה, מקבלת עוד 1,000 דורשי עבודה ממקום אחר. זה יוצא 1,800 ומתחלק בין כל הפקידים. לצערנו, זה עומס. פה אנחנו אומרים שנייחד פקיד אחד לצורך העניין.

פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, לפי מה שצריך.

הרי יש לכם הבחנה בין כללי לבין אקדמאים וכדומה. בחוק לא נאמר שפקיד לאקדמאים צריך להיות בכל מקום, יכול להיות שאקדמאים לא צריך. נוער אולי לא צריך בכל מקום, אבל הדבר הכללי הזה של השירות הכללי.

אז אולי כדאי לסייג.

יכול להיות, אז תבדקו, תבואו, תציעו. מדובר במפורש שהשר יקבע איפה צריך לפתוח לשכות לנוער. יכול להיות שבעיר מסוימת יש 7 לשכות תעסוקה, אבל רק אחת לנוער, כי אולי נוער לא דורש כל כך הרבה. אולי אקדמאים כן, או אקדמאים לא.

נכון, אבל לפי ההצעה שאתם מציעים אז השר כן יהיה

אבל לא כתוב איזה מדורים. לא מוכרחים לספק את כל המדורים.

גברת עירית בר און, אנחנו רוצים שתביאי לנו הצעה שתאפשר לחברי הוועדה, עם כל הגופים הנוספים, שזה האוצר, משרד הפנים, הרשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי, וכל הפונקציות שמתאימות לסיפור הזה ונרתמות לתת את השירות הזה, יהיה להם נתונים מול העיניים ואז לא נגיד: העלות היא מיליונים, כמו שתמיד נוהגים לזרוק. יכול להיות באמת שפה העלות היא לא בשמים ואפשר לתת שירות, ואפשר אפילו לייעל, בסך הכל לייעל.

אנחנו רוצים ליישם את עקרון השוויון בכל חוק.

נראה שבאמת יש כאן בעיה אמיתית שצריך לפתור אותה, ואני מקווה שאין גם מחלוקת על העניין הזה, אבל אני חושב שהדרך של החקיקה היא לא נכונה, ואני מצטרף בזה למה שאמר אדוני. עדיף שזה לא יהיה בחקיקה, עדיף למצות את כל הדרכים כדי שזה לא יהיה בחקיקה, וזה משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא שזה נושא מובהק של הרשות המבצעת איפה להקים לשכות והסיבה השניה, שאני חושב שזה ממש לא קל לקבוע את אמות המידה.

אבל אדוני מסכים איתי שקבוע בחוק למשל מה המרחק שבין דורש העבודה למקום העבודה המוצע לו. זה נקבע בחוק, למה? למה אין שיקול דעת לשר?

נכון, לגבי סירוב. כי זה זכויות סוציאליות.

נכון, אז גם זה זכות סוציאלית לקבל שירות ולא צריך לבזבז על זה 5 שעות ביום בנסיעות סיבוביות.

אני מסכים, אני רק אומר שספק אם אפשר לקבוע אמות מידה בחוק.

אני מסכימה שזה בוויכוח, אבל זה לא מופרך.

אף אחד מאיתנו לא צריך לעסוק בזה. אנחנו נשמח שיבוא פתרון.

תביאו לנו את זה בתקנות. נראה אתכם מביאים את זה בתקנות. אנחנו אומרים שאם יש 10,001 אז חייבת להיות לשכה, אבל אתה יכול גם ב5,000- תושבים לעשות לישכה, אם המרחק הוא גדול. אפשר להכניס גם את אלמנט המרחק.

תשמע, אמות המידה שאנחנו מציעים הם לגמרי אובייקטיבים.

אנחנו לא מבטלים את שיקול הדעת של השר. שיקול הדעת של השר נשאר ובנוסף קובעים אמות מידה.

אני רק רוצה לומר שלמשל הנושא של אחוז האבטלה זה דבר שמשתנה מדי פעם בפעם. ואם אחוז האבטלה ירד ל7.9%- אז משרד האוצר פתאום ידרוש לסגור את הלישכה?

אז יש שיקול דעת לשר. אני הבאתי דוגמה כשאתה לא היית פה, שבאום אל פאחם בשלב מסוים רצו לסגור את הלשכה כי אמרו שאין מספיק מובטלים. אחר כך אמרו: כן, יש מספיק. זאת אומרת, יש דבר כזה של תנודות בשירות כתוצאה מצורך או אי צורך.

אני אקריא את העקרונות. קודם כל זה על אף האמור בסעיף קטן (א), בכל יישוב שמניין תושביו עולה על 10,000 תושבים ושיעור האבטלה ביישוב 8% לפחות, יינתנו שירותים על ידי שירות התעסוקה - לא יוקם שירות, אלא יינתנו שירותים - ולעניין זה יישוב, אנחנו אומרים יישוב, או מספר יישובים צמודים שהמרחק ביניהם לא עולה על משהו שייקבע.

גורם המרחק הוא גורם כל כך חשוב, אז אולי אפשר להוסיף גם מקרה שבו לא קיימת לשכת תעסוקה במרחק כלשהו.

נכון, משהו בנוסח הזה.

אני חושבת שכל הדברים האלה באמת צריכים להיקבע בצו, בצורה הרבה יותר גמישה, בגלל שהדברים האלה משתנים.

זו המטרה.

אנחנו כמובן נסמיך את השר להיות גמיש. זה רצוי, אבל לא יותר מדי.

היום כל השיקולים האלה יכולים להילקח לפי החוק הקיים.

לדאבוננו הרב, במקומות שבהם שיעור האבטלה הוא הכי גבוה, שם השירות הכי בעייתי. זאת המציאות, זה לא שאני ממציאה את זה. זה נכון באוכלוסייה הערבית, אבל לא רק באוכלוסייה הערבית. אני הייתי פעם בקרית גת - לפני שנתיים או שלוש, כשעוד לא הייתה אבטלה כמו היום - וזה היה זוועה לראות את השירות הזה, ולראות את קבלני כוח האדם ממתינים בפינה כמו נשרים שמחפשים את הגוויה. זאת חוויה, וזה בעיקר נוגע לנשים דרך אגב, כי רוב אלה שמגיעים ללשכות התעסוקה בפריפריה זה נשים, שגוררות את העגלות עם התינוקות איתם.

השאלה אם אנחנו פותרים בהצעת החוק הזאת את הבעיות שעליהם הצביעו, שהם בעיות של תקנים.

גברת נועה וגנר, המטרה שלי, אם שמת לב, אני מוביל קו מסוים על מנת להביא לפתרון הבעיה ומתן שירות לאותה אוכלוסייה. אנחנו לא רוצים להעזר בחקיקה, אין לנו עניין לעשות את זה בחקיקה - הלוואי ותביאו, אני נותן לכם היום עוד אפשרות ללכת להביא בצורה מסודרת, תוך שבועיים, להכין כמה מקומות? מה זה? נביא את אנשי הרשות המקומית.

אולי התחייבות של השר להקים את הלשכות.

רבותיי, אני מסכם. תוך שבועיים שירות התעסוקה ימציא למנהלת הוועדה וליועצת המשפטית את מיפוי של הצרכים, איפה ניתן, מה ניתן, מה אחוזי האבטלה בכל מקום ומקום. אנחנו נזמין לדיון הבא את משרד הפנים, את מרכז השלטון המקומי, נשב פה, נגבש הצעה מוסכמת - אם תהיה מוסכמת על כולם, נקבל וניתן לזה את כל הלגיטימציה של הוועדה ונצא לדרך.

אני לא בעד חקיקה, אין צורך בחקיקה, זה דברים שגם משתנים מידי פעם, לכן אני אומר: נלך בכיוון הזה וזו הייתה כוונתי מתחילת הדיון. תודה רבה, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 10:25