פרוטוקולים/עבודה/4533



10
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
22.01.2002

פרוטוקולים/עבודה/4533
ירושלים, כ"ב בשבט, תשס"ב
4 בפברואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 453

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ט' בשבט התשס"ב (22 בינואר 2002), שעה 12:40

הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 13)(איסור אפליה בשליחת נכים
לעבודה), התשס"ב-2001.

חברי הוועדה: יאיר פרץ - היו"ר
תמר גוז'נסקי
אילן גילאון

משרד העבודה והרווחה:
מיכאל אטלן - יועמ"ש
מדי דריאן - מפקחת ארצית
כרמל סטינגר

דן אורנשטיין
יגאל שוהם

עמיחי כץ
קרן רפלנסקי


נטע דגן - "בזכות"
בנימין גונן - ההסתדרות
דליה דרומי - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
עמנואל וייל - שירות התעסוקה
יהודה דורון - יו"ר ארגון הנכים
גיגי נסים - ארגון הנכים
יוסי בר-דוד - סגן ראש העיר מודיעין
שמילוביץ קטי - מודיעין

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

חנה כהן





הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 13)
(איסור אפליה בשליחת נכים לעבודה), התשס"ב-2001

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום – הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 13)(איסור אפליה בשליחת נכים לעבודה).

ההנחה של כולם היא שהכל טוב ושאנשים מקבלים עבודה בלשכת העבודה, דבר שלא קורה היום, כי אנשים הולכים ללשכת התעסוקה כדי לקבל דמי אבטלה. אבל אני עוד מקווה שיבואו ימים ואנחנו נחזיר את המדינה ליושנה והכל יהיה בסדר, ואז לשכת התעסוקה תיתן תעסוקה ולא דמי אבטלה. אז תהיה לנו בעיה עם קבוצה מסוימת בקבוצת האנשים עם מוגבלויות, שמגיעים ללשכת התעסוקה ושם אינם ערוכים לטפל בשליחת אדם עם מוגבלות לעבודה.

אין שום ספק שהחוק הזה צריך להיות רק פאן אחד לאיזשהו מהלך שאנחנו מבקשים לעשות במשק הישראלי, בשירות הציבורי, כפי שמתייחסים לכך בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות. יש יוזמה מסוימת שסיעות הבית מריצות עכשיו לגבי המגזר הפרטי, לתת העדפה של מפעל מועדף לכאלה שמעסיקים אנשים עם מוגבלות, אבל החוק הזה מתייחס באופן ספציפי למקום ששולח אנשים לעבודה.

לפיכך אנחנו מבקשים לעשות את זה לא בתקנות של שר, אלא שלשכת התעסוקה תהיה ערוכה לקבוצות מסוימות באוכלוסיה.

האם יש הערה לנושא הזה?

מעבר למדיניות הממשלה - - -

אני מקווה שמשרד האוצר לא מתנגד להצעת החוק.

לא, למרות שיש כאן עלות תקציבית שקשה להעריכה, אלא אם כן שירות התעסוקה יעשה את זה מתוך מקורותיו הפנימיים, דבר שקשה לי להאמין.

מדוע זה דורש תקציב?

נניח ותהיה תקנה שיהיה פקיד ייחודי לעניין המוגבלים, זה דורש תקציב. בכל מקרה, זאת לא ההתנגדות העיקרית.

הצעת החוק מבקשת שכאשר יבוא אדם עם מוגבלות ללשכת התעסוקה, שתהיה לגביו אותה התייחסות כמו לאדם רגיל. זו כל הצעת החוק.

אם כך, בשביל מה צריך חוק, הרי הצעת החוק באה להוסיף על הקיים.

כנראה שיש סיבה טובה מדוע חבר הכנסת אילן גילאון הציע את זה בחוק ולא בתקנות. אני יכול לתת לך דוגמה מוחשית. אני עובד סוציאלי במקצועי ובאחד הימים בא אליי נכה שניסה את מזלו בכל לשכות התעסוקה באזורו, ולא הצליח. אני עצמי לקחתי את אותו נכה למפעל במשואות יצחק. מנהל המפעל חשש לקבל אותו לעבודה, כי הוא לא ידע איך יוכל לתפקד. הצעתי לו לקחת את הנכה לעבודה על חשבון שירותי הרווחה, שישלמו לו את המשכורת ובמפעל הוא יעבוד כאילו בהתנדבות. האיש אכן התחיל לעבוד שם והיום הוא מנהל יחידה ומשתכר שכר גבוה. המקרה הספציפי הזה בעצם מלמד שאם פקיד ההשמה היה נוטל יוזמה והיה יצירתי, אני בטוח שהרבה נכים היו מוצאים עבודה.

לשלם חודשיים משכורת על חשבון שירותי הרווחה, זה אינסנטיב מאוד חזק.

אם כך, אפשר לעשות את זה גם היום ולא צריך בשביל זה חוק.

הטיעון השני שלי הוא, שזה בעצם סותר את החלטת הממשלה שמדברת על הפעלת ניסוי להשבת מקבלי גמלאות למעגל העבודה, מה שקרוי הפרוייקט המפורסם, כי זה שם דגש על השמה בשירות התעסוקה.

המציע מבקש שפקיד ההשמה או פקיד אחר בשירות התעסוקה ייתן שוויון זכויות בנושא ההשמה.

אם כך, אני לא מבין את ההצעה.

מה שקורה היום הוא שאדם עם מוגבלות שמגיע ללשכת התעסוקה, מופנה קודם כל לוועדה רפואית, כדי לדעת מבחינה רפואית ותעסוקתית מה הוא מסוגל לעשות, זאת משום שמוטלת עלינו חובה לשלוח רק לעבודה מתאימה. "עבודה מתאימה" זה קודם כל היכולת הפיזית של האדם לבצע את העבודה.

אם מגיע אליכם אדם עם פיגור שכלי, לשכת התעסוקה ערוכה לטפל באדם כזה?

אדם עם פיגור שכלי לא מגיע אלינו.

מטרת החוק היא שאדם עם פיגור שכלי יידע שלשכת התעסוקה נועדה גם לו והוא יכול להגיע לשם ולקבל מענה. יכול להיות שהדבר הזה יעלה גם קצת כסף, אבל זה לא נטל שלשכת התעסוקה לא יכולה לשאת בו, כדי להיערך לקראת קליטת אנשים כאלה. צריך להכשיר לשם כך אנשים בלשכת התעסוקה, כפי שמכשירים אותם לגבי סקטורים שונים בתעסוקה המקצועית. אני טוען שצריך להכשיר אותם גם לטובת אנשים עם מוגבלות. זו אותה תפיסה אורתופדית ידועה, שאני מדבר עליה כל הזמן, כלומר, תערוך את עצמך כלשכת תעסוקה לכל אזרחי המדינה באשר הם.

עד כמה שאני זוכר, קיימת בלשכת התעסוקה פונקציה של יועץ תעסוקתי, שמתמחה בתחום השמת עובדים. לכן זו לא תורה משמים ולא צריך בשביל זה תקציב נוסף. אנשי שירות התעסוקה הם אנשים מוכשרים ואפשר להעביר להם השתלמות ולתת להם את הכלים לקלוט אנשים עם מוגבלות.

בהצעת החוק הזאת אני מבקש בעצם להכריח את לשכת התעסוקה להיות ערוכה למקרה שמגיע אדם עם מוגבלות ולהפנות אותו לעבודה מתאימה. אם תשאלו למה צריך את החוק הזה כשזה מובן מאליו, התשובה היא כי יש מצב מעוות.

זה סותר את החלטת הממשלה, כי שירות התעסוקה לא יכול לתת סבסוד שכר וייתכן שבמסגרת החלטת הממשלה זה כן יוכל להתבצע.

אני רוצה להדגיש את הצורך ששירות התעסוקה יהיה ערוך להפניית אנשים לתעסוקה. מגיעות לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות תלונות מאנשים עם מוגבלות שפונים לשירות התעסוקה והם נשלחים לבחינות ולמיון שאינם מותאמים להם. המיון הוא ערובה לקליטה טובה במקום העבודה ואם זה לא נעשה כראוי, בוודאי שלא תהיה קליטה טובה בעבודה.

שירות התעסוקה חייב להיות ערוך גם במובן של המיון והקליטה ועובד סוציאלי או יועץ אינם מספיקים. יש גופים מיוחדים שעוסקים במיון של אנשים עם מוגבלות.

בהצעת החוק יש סעיף שמדבר על התקנות שרשאי השר להתקין. האם אפשר לפרט בסעיף הזה, על מנת להנחות את השר שיתקין תקנות הן בהדרכת עובדיו לקליטת אנשים עם מוגבלות והן במיון ובבחינות? הנושא הזה של המיון והבחינות לא נכנס כאן בכלל והוא קריטי לקליטה נכונה של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה.

למיטב זכרוני קיימות בשירות התעסוקה פונקציות של אבחון.

אני מעירה על כך בעקבות פניות מהשטח.

הצעת החוק הזאת מורכבת משני חלקים: 1. בכל הקשור לשליחה לעבודה לא תהיה אפליה מחמת מוגבלות. זה חיסרון, זו לאקונה שקיימת בסעיף 42 לחוק שירות התעסוקה. לגבי זה היתה תמיכה ממשלתית. צריך לנסח סעיף כזה ומבחינה מקצועית בוודאי שאין לנו התנגדות. אנחנו כעיקרון אומרים שעל פי עיקרון השוויון, רשות ציבורית, כמו שירות התעסוקה, ממילא צריך לפעול היום עם דגש על שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולכן הוא צריך להיערך לכך שהם יוכלו לקבל ולהפנות לעבודה אנשים עם מוגבלויות. לכן לגבי זה יש לי רק הערות לנוסח.

כתוב שהשר רשאי לקבוע כללים ותוכניות בדבר שילוב וקידום ענייניהם של אנשים עם מוגבלות בשירותים הניתנים על ידי שירות התעסוקה. לא מדובר כאן על הוראות אחרות שיש בחוקים אחרים בקשר לשילוב בשירות התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בעבודה. לכן צריך להבהיר שזה לקבוע כללים ותוכניות בדבר שילוב בעבודה וקידום ענייניהם של אנשים עם מוגבלות, בשירותים הניתנים על ידי שירות התעסוקה.

זה מה שכתוב.

אלה הערות טכניות לניסוח, אבל יש לזה חשיבות.

בישראל מומחים לסבך עניינים. זו הצעת חוק פשוטה ועניינית ולא צריך לסבך אותה.

יש לנו שיטה של להכפיל בשניים ולחלק ברגליים. הצעתי את השיטה הזאת לממשלה לגבי הנכים, כי שם אפשר להידפק, שכן יש הרבה פחות רגליים.

אני קורא את הסעיף ואני שואל את עצמי לאן הגענו שצריך להילחם נגד אפליה ושליחת נכים לעבודה. עצם זה שמגיעים לדבר הזה, זה כבר אומר דרשני. אבל כנראה שאנחנו נמצאים באווירה כזאת, שהכל יכול להיות.

בהסתדרות אני עוסק גם בנושאים האלה של עובדים מוגבלים. אני יכול לומר לכם שהעובדים הטובים ביותר במכבסות של בית חולים רמב"ם למשל, הם אנשים עם מוגבלות, מפני שהאנשים האלה לא יודעים חוכמות, הם מגיעים לעבודה, עובדים וממלאים את תפקידם בצורה טובה, למרות שהם מקבלים שכר רעב. אני יודע שזה לא שייך לסעיף הזה, אבל צריך להילחם נגד הסטיגמה הזאת וצריך להילחם נגד האווירה שנוצרה.

אולי צריך להוסיף ללשכת התעסוקה עוד פקיד אחד שיחפש מקומות עבודה למוגבלים. אם מקומות עבודה גדולים, כמו חברת החשמל למשל, היו מקבלים עובדים מוגבלים בהיקף של רבע אחוז מכלל העובדים, זה היה מאוד עוזר.

לא הספקתי לקבל את עמדת השר לגבי סעיף (ה). זה סעיף שלא נדון בממשלה. אני רוצה שיהיה ברור מהנוסח שהכוונה היא ששירות התעסוקה ייערך לשילוב לעבודה בחוץ ולא לשילוב המוגבלים בעבודה בשירות התעסוקה, שזה מה שיכול להשתמע מהנוסח.

זה ברור. שירות התעסוקה הוא חלק מאותם אלה שיעסיקו נכים בעתיד.

אני מציע שהוועדה תסמיך את היועצת המשפטית לנסח את הסעיף כך, שזה יהיה ברור שזה מה שמשתמע.

אני מברך על הצעת החוק. חשוב שתדעו שנכה שמגיע ללשכת התעסוקה הרבה פעמים נתקל בזה שמראש אומרים לו שאין עבודה בשבילו. לא בודקים אם יש או אין.

זה במקרה הטוב שיש לנכה גישה פיזית לשירות התעסוקה.

נניח שיש עבודה על מחשב, נכה יכול לעשות עבודה כזאת, אבל בשירות התעסוקה בכלל לא מנסים להפנות אותו לעבודה כזאת, בגלל שהוא נכה. אני נתקלתי בתופעות הללו מפניות של נכים אליי וגם באופן אישי.

אני חושב שהצעת החוק הזאת אומרת דבר ברור: לא להפלות.

ארגון "בזכות" מברך כמובן על הצעת החוק. אני לא רואה צורך לספר על מקרים שמגיעים אלינו וקובלים על הדברים הללו.

אני מבקש להעיר שלוש הערות טכניות: 1. בכותרת הצעת החוק, במקום "איסור אפליה בשליחת נכים לעבודה", צריך כמובן לדבר על אנשים עם מוגבלות.

זה מקובל.

הערה שנייה: לאור ניסיון שלנו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, גם כשכתוב שהשר חייב להתקין תקנון וגם כשכתוב שהוא חייב לעשות את זה תוך שנה, אנחנו היום ארבע שנים אחרי החוק ועדיין אין תקנות. לכן אני מבקשת שבסעיף (ה), במקום "רשאי" ייכתב "יקבע" ואז גם לקבוע איזשהו לוח זמנים.

זה מקובל עליי.

הערה שלישית: אני מבקשת להצטרך לדברים שאמרה גברת דרומי. אני חושבת שכדאי באיזושהי דרך להכניס לסעיף (ה) דוגמאות לאיזה התאמות אנחנו מבקשים. אני חושבת שזה גם ירגיע את האוצר. אפשר לתת דוגמאות כמו התאמה של מבחנים, הכשרה של אנשי צוות וכדומה. לא מדובר בדברים דרמטיים. אנחנו נשמח לסייע בניסוח.

אני מציע לכתוב שהתקנות יהיו באישור שר האוצר.

אני סומך ובטוח שהיועצת המשפטית תעשה את זה על הצד הטוב ביותר, כך שהחוק הזה יהיה ישים וטוב, כי אם נרוקן אותו מתוכן ונשאל את האוצר ועוד משרדים, הוא לא יקבל שום תוקף.

בישיבה הקודמת היתה הסכמה שהשר רשאי להתקין תקנות. אם הוועדה רוצה שהשר יקבע תקנות, היא צריכה לקבל החלטה אם "השר רשאי להתקין תקנות" או "השר יקבע תקנות" ואז לחייב אותו.

אנחנו מבקשים שהשר יקבע. כך הוא גם יוכל לומר "אני קובע, אני מחליט".

לעניין הדוגמאות – לא מקובל בחקיקה לקבוע דוגמאות של דברים, אלא קובעים את מסגרת הסמכות שמכוחו. הדברים נכתבו בדברי ההסבר ולכן יש מקום לשאול ממנו מה היתה הכוונה, יש גם פרוטוקולים של הוועדה.

לעניין התחילה – יש חשיבות לסעיף תחילה מעט מאוחר, או שאין צורך בסעיף תחילה?

האם הוחלט לחייב את השר?

כן.

האם זה יהיה באישור שר האוצר?

אין כאן עניין של ריבית, ולכן אני לא מתנגד.

אני כן בעד ששר האוצר יהיה מעורב בזה, מאחר שצריך להתאים את האבחונים ומרכזי האבחון.

אני בעד, אבל זה לא דבר שאנחנו כותבים בחוקים.

אם יש תקנות וכללים באישור רשויות, צריך לכתוב באיזה רשויות ובאישור איזה שרים.

השר הממונה הוא שר העבודה והרווחה.

הוועדה צריכה להחליט אם זה באישור שר האוצר או בלי אישור שר האוצר.

אני לא בעד לכתוב באישור שר האוצר באף מקום. יש שר ממונה, וזה מספיק.

אם כך, לא נוסיף שזה באישור שר האוצר.

לפני ההצבעה אני מבקשת לקרוא את הצעת החוק כפי שהוסכם: הצעת חוק שירות התעסוקה (איסור אפליה בשליחת אנשים עם מוגבלות לעבודה), התשס"ב-2002.

"תיקון סעיף 42" – 1. "בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, בסעיף 42 -

(1) "בסעיף קטן (א), אחרי 'ארץ מוצאו' יבוא 'מוגבלותו";
(2) "בסופו יבוא:
"(ד) בסעיף זה -
'מוגבלותו' – לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, אשר בשלה מוגבל תפקודו של אדם באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים;
"(ה) השר , באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ובהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, יקבע כללים ותוכניות בדבר שילוב וקידום ענייניהם של אנשים עם מוגבלות, בשירותים הניתנים על ידי שירות התעסוקה".

או שהוועדה תסמיך אותנו לנסח את היועצת המשפטית או שאפשר להגיד: בדבר שילוב במקומות עבודה וקידום עניינים של אנשים עם מוגבלות, באמצעות השירותים הניתנים על ידי שירות התעסוקה.

זה צריך להיות מסוכם איתנו. מדובר בתיקון לחוק שירות התעסוקה, מתייעצים עם כולם, אבל לא עם שירות התעסוקה.

השר שלך הוא בעל הבית והוא הקובע. שר העבודה הוא השר של שירות התעסוקה.

להצעת החוק יש הסתייגות של חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ותמר גוז'נסקי.

אנחנו מדברים על שליחת נכים לעבודה ולכן אנחנו מציעים להוסיף את המילה "קליטה". יש לנו פרקטיקה בעייתית בשירות התעסוקה, משום ששירות התעסוקה שולח והמעביד, או שהוא מחזיר אותו מייד בשל אי התאמה או שהוא מחזיק אותו יומיים ואחרי יומיים הוא מודיע שהוא לא מתאים. הבעיה המרכזית היא להבטיח את הקליטה. אם אנחנו חושבים ששירות התעסוקה הוא לא רק משטרת תנועה, שאומרת ימינה שמאלה, כלומר שזה ילך לכאן וזה ילך לשם, אלא הוא רוצה שאנשים יעבדו, יכול להיות שצריך לבנות לגבי הנכים לפחות מערך של מעקב מה קרה עם הנכה אחרי שהוא נשלח לעבודה.

אני לא יודע איך פותרים את הבעיה הזאת באמצעות החוק. אני תמיד נותן דוגמה לכך שיש חוק של שוויון זכויות בתעסוקה וכשאני מבקש להיות מלצר, המעסיק אומר לי שהתקבלתי לעבודה, אבל האנגלית שלי לא טובה. זה פאן אחד של הסדר שצריך לבוא בשני צירים: במישור הציבורי על ידי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כלומר שריון של מקומות עבודה למוגבלים. הרמה השנייה היא במגזר הפרטי.

השאלה היא אם אנחנו יכולים לעשות את זה. אם שירות התעסוקה מעוניין שהמובטלים לא יחזרו אליו, אלא יישארו במקום העבודה, הוא היה צריך להקים מנגנון כללי. נעזוב עכשיו את השאלה של המנגנון הכללי והשאלה היא אם אנחנו רוצים לפרוץ את הדרך לגבי הנכים.

למשל, צריך שיהיה אדם שילווה את הנכה בימים הראשונים.

תאמינו לי שזה יותר זול מאשר לקחת ולהחזיר.

בעצם מבקשים שהשר יהיה חייב להתקין תקנות והתוכן של התקנות יילמד מדברי ההסבר וגם מהכותרת הכללית של התקנות, שזה קידום ענייניהם של אנשים עם מוגבלות. היתה הצעה לפרט קצת יותר, אבל נאמר שזה לא מקובל.

אני מאשר את ההסתייגות של חברת הכנסת גוז'נסקי והיא תועלה במליאה.

אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה להנחה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מי בעד הצעת החוק?

הצבעה
בעד – 3

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




- - - - - - -



הישיבה ננעלה בשעה 13:20