פרוטוקולים/עבודה/4502



15
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
21.01.2002

פרוטוקולים/עבודה/4502
ירושלים, ט"ז בשבט, תשס"ב
29 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 450
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
מיום שני, ח' בשבט התשס"ב ( 21 בינואר 2002 ), שעה: 11:00

הצעת חוק שכר מינימום (תיקון-הגברת האכיפה), התשס"א-2001

דוד טל, תמר גוז'נסקי, צבי הנדל

חברי הוועדה: דוד טל - היו"ר
מרדכי משעני

סיון הכטר - משרד האוצר
עו"ד מיכאל אטלן - הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה עו"ד נועה וגנר - הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
דן אורנשטיין - משרד המשפטים
שי סומך - משרד המשפטים
יגאל שוהם - משרד המשפטים
עו"ד דן לפידור - מרכז השלטון המקומי
שרון אברהם ויס - אגודה לזכויות האזרח
עו"ד עמי פרנקל - אדווה
דורון יהודה - ארגון הנכים הכללים
עו"ד ורד וייץ - ההסתדרות הכללית
אדם בוכמן - מנהל אגף הכלכלה, התאחדות הקבלנים
מוטי שפירא - מנכ"ל לה"ב
אבישי ביניש - מחויבות
עו"ד יפעת סולל - פורום הארגונים לאכיפת חוק שכר מינימום
יוסי גטניו - התאחדות התעשיינים

יהודית וסרמן

שירלי אברמי

אושרה עצידה











הצעת חוק שכר מינימום (תיקון-הגברת האכיפה), התשס"א-2001

דוד טל, תמר גוז'נסקי, צבי הנדל

רבותיי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר יומנו הצעת חוק שכר מינימום (תיקון-הגברת האכיפה). אנחנו כאמור דנו בנושא הזה וזו לנו הישיבה הרביעית. אני מקווה שנסיים היום את הדיון בהצעת החוק.

אני מבין שסעיף 1 סוכם על דעת כולנו, למעט תיקון קטן.

יש תיקון נוסח קטן מאוד, במקום "יפרסם", יציג.

אני מאציל מסמכויותיי ליועצת המשפטית של הוועדה לעשות תיקוני נוסח יחד עם עו"ד אטלן, היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה ועם נציגי משרד המשפטים. הם יתקנו את הטעון תיקון לגבי הנוסח.

אני לא הייתי נוכחת בתחילת הישיבה הפנימית שהייתה במשרד העבודה. אני מבינה שהסוגיה של איך יובא העניין לידיעתם של עובדים שהם עובדי קבלני חברות כוח אדם, תתוקן באמצעות סוגי מעבידים שיחויבו בנקיטת דרכים חלופיות. האם זהו הרעיון?

כן, בין השאר.

עו"ד אטלן, האם יש לנו בעיות עם סעיף 2? אנחנו מסכימים?

פה אנחנו אגב מודים למשרד המשפטים על הנכונות לעשות דברים חריגים לצורך החוק הזה.

אני מצטרף לדברי ההערכה למשרד המשפטים ולתרומה הסגולית שלהם. אנחנו אישרנו את סעיף 2. האם יש לנו הערות לגבי סעיף 3?

פה יש לנו בעיה של קביעת מספר הימים שחלפו, עם ויכוח נוקב שלא הכרענו בו בממשלה.

כלומר, האם יהיה מדובר ב-14 ימים, 30 יום או 21 ימים? מה אומרת היועצת המשפטית שלנו?

יש כאן שני שיקולים. מצד אחד, אנחנו רוצים שההתרעה, ההודעה תבוא לידי כך שישולם בפועל לעובד שכר מינימום ולכן אנחנו רוצים לאפשר זמן מספיק לבצע מעשה בעקבות ההודעה. מצד שני, אנחנו יודעים שלפעמים הוראות כאלה מכוונות התנהגות. זאת אומרת, בפועל המעסיק יאמר: יש לי עוד שלושים יום, מדוע לשלם עכשיו? ישלחו לי הודעה, נחכה וכו'. צריך למצוא את האיזון בין זה שמצד אחד יאפשר לו לפעול, ומצד שני שלא יהיה ניצול לרעה.

מה גבירתי מציעה?

אני הייתי מציעה לוועדה בין שבועיים ימים ל-21 יום, כדי לאפשר הודעה אמיתית בפועל.

היות וחבר הכנסת משעני הסכים לשבועיים, אנחנו מאשרים שבועיים ימים, חלפו 14 ימים.

אנחנו מבקשים להאריך את התקופה. אנחנו נסכים ל-21 יום.

אתם רוצים 21 יום, אנחנו רוצים 14 יום, תגישו הסתייגות.

למה? פה היה רצון טוב של כולם, למה שלא נלך לקראתם?

חזקי, מה אתה מציע?

21 יום.

21 יום הם בדיוק פרק הזמן למשיכת הדברים ואחר כך להגיע ליום ה-20 ולא לעשות שום דבר. 14 יום הם מספיקים לצורך הדבר הזה.

הכוונה היא לא למשוך את הדברים, הכוונה היא שהכסף יגיע אבל מהמעביד ולא מהמעסיק בפועל.

לשם שינוי, אני אקבל את עצתו של עו"ד אטלן ואני אקבע 21 יום. אני עושה זאת רק משום שהוא אמר לי שאתם יצאתם כאן לקראת כדי לסיים פה את הדברים. אני סבור ש-14 יום היא פרק זמן שהוא יותר נכון.

אני רוצה להסב את תשומת ליבה של הוועדה שיש כאן הכבדה או החמרה לעניין הסעיף העונשי. בנוסח הקודם דובר על קנס בגובה האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין שזה כ-9,500 שקל, אנחנו מדברים על קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) שזה 150 אלף שקל על מי שלא שילם שכר מינימום.

מדובר על מהפכה וצריך להדגיש את זה.

אני מניח שאתם בהודעה לעיתונות שלכם תציינו את זה בסעיף הראשון או בסעיף השני, ותבליטו את זה בהבלטה רבה.

גם המאסר עולה מחצי שנה לשנה.

לידיעת הוועדה, זה בהתאם לכמה חוקים שבהם העלו את הקנס. למשל, עובדים זרים ושוויון הזדמנויות בעבודה. דעתנו היא ששכר מינימום לא נופל בחשיבותו מהחוקים האלו.

אנחנו בשיתוף עם משרד המשפטים בוחנים את כל חקיקת העונשין של חוקי העבודה שלנו, ואנחנו נעלה, לא בהכרח לרמה הזו.

מצוין. אני עובר לסעיף (ב) בו אנחנו צריכים לקבוע עד תום כמה ימים ממועד מסירת העבודה. אנחנו גם כאן נקבע 21 יום.

אני רוצה להעיר הערה לגבי סעיף העונשין. ההעלאה של ה-150 אלף היא לגבי מעביד רגיל. מעסיק בפועל העונש שלו יהיה חצי מהעונש.

זה ברור. אנחנו תמיד אמרנו שזה יהיה בצורה מדורגת וזה בסדר.

לפי הבנתי את הסעיף, גם אם העובד יבוא שש שנים אחרי, המעסיק בפועל יצטרך לשלם לו את כל החוב. ככה זה יוצא מהכתוב בסעיף, כולל סעיף העונשי שבו.

אני מודה לך על תשומת הלב. אנחנו ניתן ליועצת המשפטים אפשרות לשבת עם היועצים המשפטיים של משרד המשפטים ושל משרד העבודה ולתקן את זה כך שלא זה מה שישתמע מהדבר הזה. האם יש כאן עניין של התיישנות?

אנחנו לא נגענו בהתיישנות.

התיישנות שכר, ואני לא מדבר כרגע על פיצוי הלנה, היא לפי חוק ההתיישנות הרגיל וזה לשבע שנים. אין בזה שינוי. זה עניין כללי.

גם שכר מינימום זה שבע שנים.

צריך להבחין בין המעסיק בפועל לבין המעסיק. חברת כוח האדם היא החייבת בתשלום. באים למעסיק בפועל ואומרים לו: שבע שנים העובד שלך לא קיבל, ולכן אתה צריך לשלם לו עכשיו שכר של שבע שנים. זה בעיניי לא סביר.

כיוון שממילא המעסיק האמיתי, דהיינו קבלן כוח האדם, חייב לשמור את הרישומים שלו, הוא חייב לשמור את התיעוד כי הוא חשוף לתביעה, ואם מעסיק בפועל יקלע למצב כזה שאחרי ארבע שנים פתאום מישהו מתעורר, אז הוא יפנה לקבלן כוח האדם שהיה אצלו.

חייבים למצוא לזה פתרון כי לא ייתכן שפתאום אחרי כל כך הרבה שנים יבואו לתבוע את הכסף. יכול להיות שהמעסיק בפועל התקשר עם כוח אדם אחר, יכול להיות שחברת כוח אדם לא קיימת. אתה לא יכול ליפול עליי, אחרי המעסיק בפועל אחרי מספר מסוים של שנים. צריך למצוא לזה פתרון בטווח המהיר.

האם שלוש שנים יספקו אותך?

גם שלוש שנים זה לא סביר.

אני אתן שהות לעו"ד אורנשטיין לחשוב על פתרון הנושא הזה.

ההצעה שלנו היא לבחון את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. זה לא דבר שחייב להיות מוסדר בנוסח הכחול. הנושא רשום ואנחנו נבחן את זה יחד עם משרד העבודה. יש לנו מדיניות כללית בקשר לתקופות האלו.

תודה, קיבלתי את זה. עו"ד לפידור, אני מודה לך. אם כן, הנושא ייבחן על ידי משרד המשפטים ומשרד העבודה.

אנחנו רוצים שהסעיף הזה לא יוריד מהאחריות שקיימת כיום בחוק שהיא היום אחריות כללית ולא מוגבלת. בחוק כיום יש אחריות על המעסיק בפועל בכל מקרה ופה אנחנו מצמצמים את זה.

אבל הגדלנו פה גם את הקנס וגם את העונש.

כן, אבל צמצמנו את הדרכים להודעה. בישיבה הקודמת דיברנו שאולי נעשה סעיף כללי ואז מתוכו יצאו הספציפיקציות. ניסינו להתקדם וכן ללכת עם הנוסח שהוצע על ידי הממשלה, אבל להוסיף עוד סעיף שמדבר על דרכים אחרות. למשל, סעיף סל.

אנחנו מתנגדים כאשר מדובר באחריות פלילית. אנחנו אומרים שהסעיף הקיים שאומר שהמעסיק בפועל יואשם אלא אם הוא הוכיח שהוא לא ידע, הוא סעיף שאנחנו לא תומכים בו היום. כאשר מדובר במשפט פלילי שזה פוגע בחרותו של אדם וזה רישום פלילי, המעשה שהוא מוגדר כעבירה צריך להיות מאוד ברור לא במונחים כלליים. ולכן, במיוחד לגבי האחריות הפלילית יש לנו התנגדות להוספת סעיף סל.

קיבלתי את ההתנגדות שלך.

צריך לזכור שמדובר פה גם במאסר ולא רק עיצום כספי.

זה בסדר גמור. אנחנו עוברים לסעיף 4.

סעיף 4 הוא כמו סעיף 3 מבחינת תחולה רטרואקטיבית.

הדבר הזה ייבחן שוב על ידי משרד המשפטים ומשרד העבודה. אנחנו נוסיף פה חלפו 21 יום מיום מסירת ההודעה, ועד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה.

פה אנחנו צריכים להכניס את ההערה שלי מקודם, את סעיף הסל. סעיף הסל חייב לבוא, לפחות בעניין האזרחי. זאת אומרת, זו הפשרה שאנחנו מוכנים ללכת אליה. כלומר, לקבל את הנוסח כפי שהוא ולהכניס סעיף שאומר: יש לנו פה שלוש דרכים של הודעה.

הוועדה שלחה אותנו לעשות שיעורי בית וישבנו שעתיים עם הפורום. אני רוצה לשבח את הפורום. הם עשו עבודה נהדרת והראייה היא שהנוסח הזה הרבה יותר מתקדם מבחינת הכלים שהוא נותן לאכיפת החוק, אפילו מהנוסח הקודם שהציעה הממשלה לוועדה, כך שלקראת הישיבה אנחנו כבר באנו לקראתם. אני חושב שזו הייתה עמדת הפשרה. זו כבר עמדת הפשרה, עד כאן בשלב הזה.

האם האוצר מסכים לזה?

לנוסח כפי שהוא אנחנו מוכנים להסכים.

אני מודה לכם מאוד.

הנקודה היא לא לבוא לטובת פורום הארגונים. צריך לבוא לטובת העניין. הנושא הוא לא האגו של הפורום, אלא האם יש טעם הגיוני להוסיף סעיף סל כפי שיפעת מציעה.

טובת העניין היא גם לקדם את הנושא הזה ולא לאלץ חלק ממשרדי הממשלה לחזור לממשלה ולקבל אישורים. אפשר לבחון את הדבר הזה ואז אני כבר יכול לומר שמשרד האוצר יבקש להעביר את זה בממשלה.

אני לא רוצה להסתכל על זה בעיניים של , האם הם יסכימו או לא יסכימו? אם זה נכון, אני אעשה את זה גם אם הם לא יסכימו. אבל, אם זה לא נכון אז נדחה את זה מלכתחילה.

עמדת הממשלה ועמדתנו כמשרד היא לקדם את החקיקה הזו במהירות האפשרית, מבלי לחסוך באיכויות. זהו נושא שהועלה בישיבה והגענו להבנה מסוימת, אבל לא להסכמה. זה לא דבר שצריך לעכב את החקיקה עכשיו. זה רשום עכשיו ואף אחד לא יכול לומר שזהו נושא חדש. בינתיים זה לא ייכנס לנוסח הכחול שיבוא בקריאה ראשונה, ונשוב לזה בין הקריאה הראשונה לקריאות השנייה והשלישית.

רשמנו את דבריו של עו"ד אורנשטיין. נשוב ונדון בזה בין הקריאה השנייה והשלישית. אני מבקש לקבל עד אז פתרונות חלופיים, או פשרה כלשהי, או שנחליט שדבריה של עו"ד סולל הם דברים נכונים וכדאי להכניס את זה.

יכול להיות שאנחנו נאלץ להישאר בעמדתנו, אבל אנחנו נבחן את זה ברצינות.

רבותיי, סעיף 5.

סעיף 5 דן בתיקון חוק עסקאות בגופים ציבוריים. זהו נוסח שהוסכם על ידי כולם.

זהו הנוסח של הממשלה לענייני עובדים זרים. פשוט העתקנו משם.

מה יהיה כתוב בנוסח הכחול לגבי יום התחילה? האם זה יישאר ריק בנוסח הכחול?

לא, נכתוב יום התחילה ואחר כך נראה את המועד הסופי שייקבע.

בסדר.

לגבי יום התחילה, צריך לנסח הוראת מעבר לגבי המעסיק בפועל. כל המערכת שאנחנו עכשיו כאן מציעים לגבי המעסיק בפועל, מחייבת שינוי בהסכמים בין המעסיק בפועל לבין הקבלן. בגלל הסעיף הזה יהיו כל מיני שינויים בהסכמים ולכן צריך להחיל את ההסדר רק על הסכמים חדשים ולא על הסכמים קיימים. לכן, צריך לנסח הוראת מעבר מיוחדת.

האם פרק זמן של חצי שנה יספיק?

לא, שנה.

אחרי שנה או לפי המוקדם מבין השניים.

לעניין סעיף קטן (ה), הגדרת "בעל זיקה". אולי כדאי לשקול להכניס להגדרה של "בעל זיקה" את ההגדרה שמצויה בסעיף 15 לחוק שכר מינימום. סעיף 15 לחוק שכר מינימום קובע מי יכול להיות מואשם בעבירה על פי החוק. אני חושבת שיהיה נכון שבעל זיקה יכלול את כל אותם גורמים שיכולים להיות מורשעים על פי חוק שכר מינימום.

דן, מה דעתך?

כפי שאמרתי קודם, הנוסח הזה הוא נוסח יותר מעודכן מבחינת ההתקדמות של כלל החקיקה, כי אנחנו הכנו אותו לקראת חוק ההסדרים והייתה התייעצות עם המומחים שלנו לענייני חברות. היו פה כמה חורים ולכן הרחיבו את היריעה. אנחנו מוכנים לבדוק את זה במסגרת הדברים שאנחנו צריכים לבדוק ואז נבוא לכאן עם תוצאה של הבדיקה.

זה יהיה הנושא השלישי שייבדק על ידי משרד המשפטים ומשרד העבודה. הם יודיעונו דבר בקשר לנושא הזה.

בסעיף קטן (ג) עלתה השאלה, מה יקרה אם מתקשרים יפצלו עסקאות ואז עלתה הצעה שעסקאות שנערכות בשנה מסוימת, אפילו אם הן מפוצלות, תחשבנה לצורך החוק לעסקה אחת. מה קרה עם זה? אני חושבת שיש כאן שאלה?

את צודקת. השאלה הזו אכן עלתה.

אפשר להגיד שזו עסקה אחת. אנחנו מוכנים לבדוק את זה.

דן, זהו הסעיף הרביעי שאנחנו נבדוק.

אני עובר לסעיף 6 – תחילה. אנחנו נכניס אחר כך הוראת מעבר.

התחולה של סעיף הכרזה גם תידחה. אנחנו צריכים להתקין תקנות עם הנוסח של הכרזה.

אני רואה פה את הצעת משרד העבודה והרווחה – הוספת סעיף 14ב לגבי המפקחים. האם התעשיינים ראו את ההצעה? אני מבקש מכם לעבור על ההצעה כדי שלא יהיה מחטף כאן.

אדוני היושב ראש, יש כאן איזשהי בעיה. אנחנו ונציגי משרד העבודה עבדנו על החקיקה הזו מאוד קשה. המחלקה הפלילית לא אישרה את הנוסח הזה של המפקחים. זה נושא של סמכויות.

החלטת הממשלה היא לאשר את החקיקה בתיאום שיגובש בין משרדי הממשלה. זה רק בגלל לחץ הזמן שאנחנו בכלל מציעים מן נוסח כזה – הצעת משרד העבודה. זה מאוד לא מקובל.

אנחנו צופים שלא תהיינה בעיות. אנחנו לא שוללים את הסעיף הזה. אבל מכיוון שאין תיאום לגבי הנוסח, אנחנו מציעים שכל נושא סמכויות המפקחים ירשם, אבל שזה לא ייכנס לנוסח הכחול שיבוא בקריאה ראשונה.

מה יקרה אם אנחנו נסכם שזה ייכנס ואם לכם יהיו הסתייגויות, אני מראש אצא לקראתכם קברת דרך כדי לקבל את עמדתכם?

היועצת המשפטית צריכה לבחון את הסעיף הזה וכאשר היא בוחנת את הסעיף הזה היא באה במגע עם המחלקה הפלילית במשרד המשפטים. למעשה, זה היינו הך. הנוסח הכחול הוא גם כן מסמך מכובד. זה מסמך מאוד פומבי שמשמש מקור לפרשנות של חוקים.

בסדר, דן. שכנעת אותי. אנחנו כרגע לא נצרף את התוספת הזו. המשרדים השונים ידונו בזה. השאיפה שלנו היא להכניס את זה להצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. כרגע, אנחנו מאשרים את זה בלי זה.

כלומר, סעיף 14ב לא אושר כרגע וזה יידון לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני מבינה שאותו הדבר לגבי סעיף 15א.

לא, זה בסדר לגבי סעיף 15א.

אנחנו הצענו להחיל את המנגנון שקיים לגבי חוק עבודת נוער גם לגבי שכר מינימום ברשויות ציבוריות. מה שנעשה כאן הוא שהורידו את כל הסעיפים והשאירו רק את זה שזה צריך להיות בהסכם.

מה למשל יכול להיכנס?

קודם כל, האחריות על פי הסעיף המקורי היא על ראש הרשות הציבורית. הוא חייב לעשות את כל מה שכתוב לעיל. למשל, למנות מפקח אחראי מטעמו שחייב לדווח על כל הפרה של הוראה מחוק זה. למשל, לדווח מיידית לאגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה על כל הפרה של החוק ולדרוש מהקבלן המבצע להפסיק הפרה של החוק. אני לא רואה איזשהי בעיה עם זה.

חוק הנוער הוא חוק חדש ואנחנו אפילו עדיין לא מסוגלים להעריך האם זה עובד כן או לא, האם זה יעיל אם לאו. לכן, מקובל עליי לזרוק פה את קריאת הכיוון ולתקן את החוק אם זה לא יספיק. בסך הכל, הכנסת לא עוזבת את הארץ. זה כבר חידוש.

מתי חוק הנוער נחקק?

הוא נכנס לתוקף לפי חודשים ספורים. האחראים במשרדים רק מונו. זה מנגנון שלם.

אם החוק שם יהיה טעון תיקון יתקנו גם פה.

זו אפשרות אחת. מצד שני, למה שהכנסת תחוקק מנגנונים שאנחנו לא בטוחים אגב איך הם ימומנו. זו עוד מכשלה קטנה. אם צריך למנות ממונה צריך להגיד גם מה המקור התקציבי לזה.

ולכן האוצר מתנגד לתוספת. האוצר הסכים לכל הנוסח עד עכשיו והוא הסכים לנוסח כמו שהוא. אנחנו לא מסכימים לשינויים בנוסח ברוח הדברים שהעלתה עו"ד יפעת סולל.

נקודת המוצא של הממשלה הייתה להתנגד לכל הנושא הזה.

אני בטוח שאם נצליח לשכנע את שר העבודה הוא יסכים להצעה הזו. אני רוצה לעבוד פעם אחת יד ביד עם האוצר, אבל הם תמיד דוחים את היד המושטת שלי ואני לא יודע למה.

אני חושבת שהלכנו כברת דרך לקראת הוועדה בזה שקיבלנו את הנוסח.

הסעיף הקיים הוא התקדמות.

עו"ד אורנשטיין, חשובה לי מאוד דעתך בעניין.

אני לא מסתיר שהיה ויכוח בממשלה.

אבל לטענה הזו יש בסיס.

אנחנו אמרנו: בואו נעתיק בהתאמות שמחויבות את הסעיף בחוק עבודת נוער. אבל, עובדה שהתוצאה בוועדת שרים הייתה שהם תומכים בכל החוק, פרט לסעיף הזה. עמדתו של משרד האוצר לגבי הסעיף הזה התקבלה בממשלה ואנחנו מחויבים לעניין.

זאת אומרת שמה שנותר לי הוא לשכנע את האוצר. אנחנו נעשה כך, אנחנו נשאיר את זה כפי שזה. אני משאיר לעצמי לבדוק יחד עם סילבן שלום את התוספת. עו"ד יפעת סולל, את תכיני לי את התוספת שאת מעונינת בה.

היא נמצאת אצלכם.

בסדר, אני אשב על הנושא הזה ביחד עם שר האוצר בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, ונגיע להסכמות איתו. ודאי שלא תשמע טענה של נושא חדש מצידכם, נכון?

אם תגיע להסכמה עם השר שלי, אין לי בעיה.

כל החשיבות בנושא הזה היא שיש לזה שיניים. זה יהיה יפה אם יכניסו סעיף שאומר שאסור להפר את החוק, אבל זה סתמי. זה חסר משמעות. זה כמו להגיד חובה לעשות כל חוק אחר. חוק חובה לעשות אותו. צריך שיהיה לעניין הזה שיניים. כלומר, מה קורה אם באמת זוהי הפרת חוק? בדרך כלל, התשלומים במכרזים כאלו הם לפי שלבים בפרוייקט. צריך להוסיף מנגנונים נוספים שיאפשרו למשל להפחית את התשלומים שיעביר הגורם הציבורי לאותו מבצע אם באמת הוא עובר על החוק.

האם הנושא הזה עלה אצלכם בדיונים?

התשובה היחידה הכנה שאני יכול לתת לך בנושא הזה היא תפסת מרובה לא תפסת.

צריך גם לקבוע מה המשמעות של ההפרה של החוק הזה. ברור שזו הפרה. צריך ליצור מנגנון בתוך החוזים האלו, מה קורה אם מפירים את החוק. צריכה להיות אופציה להפחתה וסנקציה חוזית.

הזמן בין הדיונים יכול להיות שיהיה לטובת העניין ויכול להיות שאפשר יהיה להגיע לאיזשהי הסכמה. יכול להיות שאחד מהסעיפים ירד לגבי האחראים כיוון שמשרד האוצר מתנגד מבחינת התקנים, אבל יהיה דיווח לאגף חוקי עבודה. בכל זאת, זהו חוק אחר. אני יכול להסכים עם חברי פה שאמר שלהכניס את זה להסכם זה לא כזה big deal. אבל, מהצד השני מבחינה עקרונית זה חשוב. יש פה הרחבת פריצת הדרך של חוק עבודת הנוער, כי למעשה זה אומר שזה מקבע בחקיקה את עיקרון הסולידריות החברתית. זה אומר, שהאחראי הוא לא רק מעסיק ומעסיק בפועל, אלא האחראי הוא מי שעובדים אצלו. הוא לא יכול להגיד: זה משתלם לי מבחינה כלכלית ותעזוב אותי מהזכויות החברתיות. זה לא נוגע לי, ולי לא איכפת. לכן, מבחינה עקרונית יש כאן פריצת דרך. ייתכן ואפשר להגיע להסכמה או לאיזשהי פשרה.

אני חולק על המילים "פריצת-הדרך". לפי דעתי, זה רק אומר: אין סולידריות, אני זורק את זה עליך ומזה בדיוק אנחנו מנסים להימנע. אנחנו יודעים שהיום המעסיק בפועל מנסה לזרוק את האחריות שלו. הסעיף הזה לא מפתח סולידריות.

ראשית, על אף שיש פה הרחבה בהרבה מאוד נושאים, בהצעת החוק המקורית יש סעיף אחד שלא נכנס, וזה נושא הדיון המהיר בבית הדין לעבודה.

אנחנו פנינו לבית הדין לעבודה.

ועדיין אין תשובה. בשלב הזה, אני מציעה שייכנס הנוסח המקורי, סעיף 4 להצעת החוק המקורית ובין הקריאה השנייה והשלישית אנחנו נעבד את זה. שנית, אני מבקשת לקבל מאנשי האוצר הערכה עלות לחוק. בישיבה הראשונה גיא קריגר אמר שאין עלות. אבל, מאחר והחוק השתנה קצת אני מבקשת לקבל עלות, אם יש.

עדיין אין עלות.

לנוסח כפי שהוא אין עלות תקציבית שניתן לאמוד.

להפך, יש הכנסות מהצד השני.

כאשר אנחנו מגדירים לצורך החוק הזה קבלן כוח אדם ומעסיק בפועל כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, יש מגזרים מסוימים שלא נכנסים להגדרה הזו. לדוגמא, כל אותם נותני שירותים שמסגרת התעסוקה איננה ברורה. אותם "ראיסים" או גופים קטנים שמביאים כמה עובדים המועסקים זמן רב במקום עבודה אחד, אבל הם לא קבלני כוח אדם. הם מתפקדים כקבלנים אבל הם לא מוגדרים כקבלנים. אין להם את הרישיון. יהיה צורך להיכנס להתדיינות משפטית לפני שאפשר להאשים אותם או לתבוע אותם.

זו גם בעיה שקיימת בחוק הקיים וגם עם החוק הזה.

השאלה היא, האם אין מקום להרחיב או לשנות את ההגדרה בחוק הזה?

רבותיי, אני רוצה לסכם. אנחנו נגיש את הצעת החוק הזו עם מה שאמרה כרגע היועצת המשפטית יהודית וסרמן. אנחנו נעביר את זה כך בהסכמה כללית של כל הגורמים. אני אעביר את הנושא הזה כך ובין הקריאה ראשונה לקריאה שנייה, אנחנו נדון בכל הנושאים שעלו פה. יכול להיות שחלק מהם ייכללו בכל אופן ואז האוצר יכול להיות בעד ויכול להיות נגד וכן משרד העבודה או שמשרד המשפטים יהיה בעד או נגד. נכון לרגע, אנחנו מעבירים את זה בהסכמה כוללת כפי שזה הונח עם התוספת שאמרה היועצת המשפטית כאן לגבי הנושא של דיון מהיר, וכל חמשת הנושאים שדנו בהם שהועלו כאן בין היתר על ידי הפורום. אני פתוח ונכון לדון בכל דבר שיימצא לו פתרון. דרך אגב, אני לא פתרון. אבל אם יש משפטנים שיכולים לתת פתרון על זה, אז זה יהיה בסדר.

אני רוצה להודות ולהעריך את העבודה המאומצת של הפורום, משרד המשפטים, משרד העבודה, משרד האוצר, גם לתעשיינים היה כאן חלק, וכן להסתדרות החדשה, מרכז השלטון. אני רוצה להודות לכל מי שתרם לגיבושה של הצעת החוק הזו. בסך הכל, אני חושב שיצא חוק טוב. אני לא יודע אם הוא יהיה בעתיד טוב מאוד. אין שום ספק שזה איזשהו צעד קדימה, זה לא מהפיכה גדולה, אבל זהו צעד שיגרום לזעזוע כלשהו במשק בכל הנושא הזה של שכר מינימום. אני רוצה להודות לפורום שיזם והביא לי את הצעת החוק הזו.

אנחנו נצביע על הצעת החוק. כולנו בעד, פה אחד. הצעת החוק תעבור לקריאה ראשונה.

תודה, חן, חן לכולם.




הישיבה ננעלה בשעה 11:45.