פרוטוקולים/עבודה/4450
4
ועדת העבודה והרווחה
15.01.2002
פרוטוקולים/עבודה/4450
ירושלים, י"א בשבט, תשס"ב
24 בינואר, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 447
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ב' בשבט התשס"ב (15.01.2002), שעה 11:00
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 20) (תביעה לתשלום שכר מולן בידי ארגון עובדים), התשס"ב-2001-חה"כ גנדי ריגר
מוזמנים
¶
עו"ד שי סומך –משרד המשפטים
עו"ד נועה וגנר –משרד העבודה והרווחה
יוסי גווילי –לשכה משפטית, נציבות שירות המדינה
חזקיה ישראל –התאחדות התעשיינים
קצרנית
¶
מיטל אמסלם
הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 20) (תביעה לתשלום שכר מולן בידי ארגון עובדים), התשס"ב-2001-חה"כ גנדי ריגר
היו"ר יאיר פרץ
¶
אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת החוק של חה"כ גנדי ריגר.
הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 20) (תביעה לתשלום שכר מולן בידי ארגון עובדים), התשס"ב-2002.
תיקון סעיף 28 1. בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן-החוק העיקרי), האמור בסעיף 28 יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) תביעת עובד לתשלום שכר מולן, יכול שתוגש לבית-הדין לעבודה גם בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור-בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו".
הוספת סעיף 29 2. אחרי סעיף 28 לחוק המרכזי יבוא:
"הגנה על העובד 29. לא יפגע מעביד בשכרו של העובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהוגשה בתום לב על ידי העובד או ארגון העובדים מטעמו, בגין הלנת שכר, או מחמת שסייע העובד בידי עובד אחר או ארגון עובדים בקשר לתביעה כאמור".
גנדי ריגר
¶
משנת 1958 כל אזרח יכול לפנות לבית דין במידה ויש לו בעיות לקבל את השכר המולן. היום אם אזרח פונה לבד לבית המשפט, יש לו בעיות עם המעסיק והוא צריך לפנות לעורך דין. החוק שלי נותן אפשרות להגיש בקשה דרך ארגון עובדים.
החוק גם מתייחס לכך שבזמן הגשת הבקשה, המעסיק לא יכול לפטר את העובד. אזרח היה הולך לבית דין להגיש תלונה על שכר מולן, ובינתיים המעסיק היה מפטר אותו. חה"כ אורלב אמר כי יש פה בעיה, כי ארגון שיחשוב שיש בעיה עם עובד שאינו מקבל את השכר המולן, יפנה לבד לבית דין ללא הסכמתו של העובד. לכן אני הוספתי את המילים: "עם הסכמת העובד בלבד".
היו"ר יאיר פרץ
¶
חה"כ ריגר אומר, כי לעיתים הארגון לוקח אפוטרופסות על אותו עובד ועושה במקומו הכל בלי הסכמת העובד. לעיתים הדבר הזה יוצר בעיות לעובד עצמו, שאינו רוצה להגיע למצב של סכסוך עם המעסיק, אלא רוצה להגיע אתו לידי הסכמה.
שי סומך
¶
לפי הבנתי, הנוסח הקיים לא מגן על העובד בכל תקופת הגשת התביעה, אלא מגן על פגיעה בעובד כולל פיטורין שהיו בגלל הגשת התביעה. לגבי ההצעה לתיקון הנוסח, אני חושב שהתיקון מיותר, כיוון שהנושא כבר מוסדר בחוק בית הדין לעבודה, סעיף 34: "בבית הדין רשאי ועדיף להיות מיוצג על ידי מי שקבע לכך ארגון העובדים או מעבידים שהמיוצג חבר בו. הייצוג יהיה על פי הרשאה מיוחדת בלבד… ".
היו"ר יאיר פרץ
¶
חה"כ ריגר, ההצעה לתיקון מבוטלת, כיוון שזה מוסדר בחוק דין לעבודה. אנו נשאר צמודים להצעת החוק המקורית.
יוסי גווילי
¶
נציבות המדינה תומכת בחוק. גם בחוקים אחרים בנושא הזה שהארגון הציג לא נכתב "בהסכמתו של העובד".
נועה וגנר
¶
לא ייתכן שנשתמש בהוראה הזו שמופיעה בחוק דין לעבודה, כי היא מבטלת לחלוטין את סעיף ב' המוצע, כיוון שהיא במילא מרשה לאדם להיות מיוצג על ידי הארגון ושהארגון ייצג אותו בכפייה.
ג’ודי וסרמן
¶
ישנה תוספת בחוק האומרת "באין ארגון עובדים" הוא יכול להיות מיוצג על ידי ארגון עובדים אחר.
ג’ודי וסרמן
¶
כן, ישנה הסתייגות של חה"כ מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ותמר גוז'נסקי, למחוק את המילים "בתום לב", בסעיף השני.
שי סומך
¶
אני יכול להסביר מדוע צריכים את המילים "בתום לב". אם העובד מגיש תביעה על סמך דפי נוכחות מזויפים, אז ניתן לפטר את העובד. המילים האלו נמצאים גם בחוקים אחרים.
היו"ר יאיר פרץ
¶
המליאה תכריע. יש להניח כי אם אין צורך בהסתייגות הזו, אנו נשאיר את זה כך ולא נקבל את ההסתייגות, כפי שזה נעשה בהרבה חוקים אחרים שהוגשו לגביהם הסתייגויות.
שי סומך
¶
גם אם ההסתייגות תתקבל, כאשר התביעה תהיה בחוסר תום לב, אז ההגנה לא תחול. אני חושב שבכל זאת חשוב שהדבר יהיה כתוב, כדי שמי שקורא את החוק יבין את הדבר.