פרוטוקולים/עבודה/4430



6
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
8.1.2002

פרוטוקולים/עבודה/4430
ירושלים, ח' בשבט, תשס"ב
21 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 442
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ד בטבת התשס"ב (8 בינואר 2002), שעה 11:00

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 13) (עבודה ומנוחה שבועית), התשס"ב-2001.

חברי הוועדה: יאיר פרץ- מ"מ היו"ר
רחמים מלול
יוסף פריצקי

ורד וייץ,עו"ד הסתדרות
נועה וגנר,עו"ד משרד העבודה והרווחה
אליהו ליפשיץ,עו"ד מנהל תחםו נוהל ואירגון, משרד הדתות
חזקיה ישראל משרד התעשייה והמסחר
שי סומך,עו"ד משרד המשפטים
יגאל שוהם,עו"ד משרד המשפטים

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי




























הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 13) (עבודה ומנוחה שבועית),
התשס"ב-2001.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 13) (עבודה ומנוחה שבועית), התשס"ב-2001, של חבר הכנסת מלול.

ההצעה מדברת על עובדים שניהלו אורח חיים חילוני במקום עבודה מסויים ותוך כדי עבודתם שינו את אורח חייהם והחליטו להפסיק לעבוד בשבת. כיום המעביד יכול לומר להם שכשהוא העסיק אותם הם כן עבדו בשבת ולכן הם לא יכולים לא לעבוד עכשיו בשבת. היו מקרים כאלה במשטרת ישראל, כפי שחבר הכנסת פריצקי ציין בנאומו בדיון במליאה, ובעוד כמה גופים. בעקבות הפניות מאותם עובדים הצעתי את התיקון. התיקון בא ואומר, שאותו אדם, אותו עובד אותו פועל שהחליט מטעמים אידיאולוגיים, מטעמי אמונה, מטעמי דת שהוא איננו רוצה לעבוד ביום המנוחה השבועי, יכול להודיע למעבידו 3 ימים מראש ואז המעביד לא יוכל לפטר אותו או לפגוע בו.

נושא הפיטורים לא קשור, כי אפשר לפטר עובד מכל סיבה שהיא.

למה אמרתי שהוא לא יכול לפטר אותו? כי הוא עלול לדרוש ממנו לעבוד בשבת, העובד לא יגיע ובעקבות זה הוא יפוטר.

אסור להפלות עובד או דורש עבודה מסיבות דת או מסיבות אחרות. החוק הזה מסדיר את הנושא של פגיעה בעבודה, לרבות פיטורים, לרבות אי קבלה לעבודה. התיקון הזה שחבר הכנסת מלול מציע מתייחס להסדר ספציפי בחוק שעות עבודה ומנוחה.

הנציגים המקצועיים שנכחו בדיון לקריאה ראשונה הסכימו לתיקון.

משרד המשפטים תמך בתיקון. הנושא בכללותו מוסדר בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

האם הצעת החוק שלי עונה על הבעיה של פגיעה בתנאי העובד?

אסור לפגוע בעובד כזה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

אני מציע למחוק את הסייפה: "על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים." יכול עובד לבוא ולומר שהוא לא מוכן לעבוד בשבת. מה העניין? אני בשבת רוצה להיות עם הילדים שלי.

זה כולל גם מוסלמים וגם נוצרים.

יכול אדם לומר שהוא מסכים לעבוד ביום המנוחה או שהוא לא מסכים לעבוד ביום המנוחה. אני לא אלך לבדוק אם האדם מקיים מצוות דת או לא מקיים מצוות דת. מקובל עלי אם יבוא העובד ויאמר "יום המנוחה השבועי שלי הוא ללכת לחמותי לאכול חמין." בוא נעזוב את העניין של קיום מצוות דת בצד. אם יבוא אחד שלא מקיים מצוות דת ויגיד שהוא לא רוצה לעבוד ביום המנוחה השביעי בגלל מצוות דת, הוא בעצם מרמה אותי. אני לא רוצה לרוץ אחרי עובד אם הוא מקיים מצוות דת או לא מקיים מצוות דת.

מה יקרה במפעלים ששר העבודה והרווחה אישר להם לעבוד בשבת?

זה חל על זה. כל החוק של חבר הכנסת מלול לא יכול לחול אלא על מפעלים שיש להם היתר.

האם לדעתך אחד שיגיד שלא בא לו לעבוד זה בסדר?

אם בא עובד ואומר: "בגלל מצוות דת אני לא עובד", זה בסדר, אבל מה עם עובד שלא רוצה לעבוד בגלל שהוא רוצה לקיים שבת חילונית?

חבר הכנסת פריצקי, מאחר והחוק עומד עכשיו לקריאה שנייה ושלישית אז זה נושא חדש.

זה נושא שלא נדון בהכנה לקריאה ראשונה.

אני מבקש להגיש הסתייגות נוספת, שתמחק את המילים: "על פי עיסוק במצוות דתו שאותן הוא מקיים."

מאחר וההיתר הזה ניתן רק למפעלים שמותרים בעבודה בשבת, 50 עובדים שעובדים בתחנת כוח באשקלון יוכלו לא לעבוד בשבת כי לא בא להם.

זה לא הולך להיות ככה. זה לא שבת כן, שבת לא.

איך הוא יכול לחזור בו אחר כך? יש לך הסתייגות על כך שמותר לו לחזור בו אחר-כך? מה יקרה? יהיה שבת כן ושבת לא.

תהיה אנרכיה.

וככה זה לא עלול ליצור אנרכיה?

זה מגביל.

שר העבודה והרווחה צריך להתקין תקנות הודעה. כמה ימים מראש אתה רוצה לתת?

3 ימים. זה מופיע בחוק המקורי.

זה דבר משוגע.

אני מציעה לא להעלות את הנושא הזה, זה נושא שלא נדון. זה נושא שונה לחלוטין מהצעתו של חבר הכנסת מלול. ההסתייגויות שאדוני הגיש בדבר החזרה מההודעה, היא הסתייגות שקשורה לעניין.

אני מבקש להגיש עוד הסתייגות.

חבר הכנסת פריצקי, אני מאפשר לך להעלות את ההסתייגות למליאה.

הממשלה מתנגדת להסתייגות הזאת. הממשלה תומכת בהצעת החוק המקורית. במסגרת יחסי העבודה יש יחסי היררכיה, יחסי משמעת. עובד צריך לעבוד באותן שעות שהמעביד קובע לו, בכפוף כמובן לחוק שעות עבודה ומנוחה. העובד לא יכול לקחת חופשה ביום שהמעביד לא מאפשר לו.

אתה יודע איזה תיק אתה פותח פה? אתה פותח פה תיקים נפלאים בבתי דין לעבודה. יודיע עובד שהוא לא רוצה לעבוד בשבת בגלל איסור שבמצוות דתו. יבוא המעביד ויגיד שהוא ראה אותו נוסע בשבת. למה אתם מסבכים את זה?

זה קיים היום.

אני חושב שצריך לעשות תיקון לנוסח כך שהמילה "דורש" תבוא במקום המילה "דרש". יש מצבים שעובד עובד קבוע בשבתות ובאיזה שהוא שלב הוא חוזר בתשובה. אין מצב של דרש שהוא מצב חדש, לכן המילים "דרש ממנו" לא מתאימות.

מקובל עלי.

האם אנחנו מתייחסים רק למקרה של עובד שאומר למעסיקו 3 ימים מראש שהוא לא יכול לעבוד בשבת בגלל איסור שבמצוות דתו?

רק למקרה הזה.

ההיתר ניתן לצורך חיוני. כנגד זה עומד הרצון לשמור על חופש הדת של אותם עובדים. אין דבר כזה חופש לא לעבוד.

חבר הכנסת פריצקי, תעלה את כל ההסתייגויות שלך למליאה. גברתי היועצת המשפטית, תקריאי לנו את הנוסח המתוקן.

"בסעיף 9ד לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 המילים "שלא עבד קודם לכן בימי המנוחה השבועית" – יימחקו ובמקום "שמעבידו דרש" יבוא "שמעבידו דורש".

מי בעד להעלות את הצעת התיקון לקריאה שנייה ושלישית?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – 0

אושר

הישיבה ננעלה בשעה 11:30