פרוטוקולים/עבודה/4396
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
7
25.12.2001
פרוטוקולים/עבודה/4396
ירושלים, ד' בשבט, תשס"ב
17 בינואר, 2002
הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 432
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום ג', י' בטבת התשס"ב, 25.12.2001, בשעה 12:30
ס ד ר ה י ו ם
הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תלוש משכורת), התש"ס2000-
הצעת חוק של חברי הכנסת אילן גילאון, תמר גוז'נסקי, זהבה גלאון, אבשלום וילן, אחמד טיבי, יהודית נאות
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 25/12/2001
הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תלוש משכורת), התש”ס2000-הצעת חוק של חברי הכנסת אילן גילאון, תמר גוז`נסקי, זהבה גלאון, אבשלום וילן, אחמד טיבי, יהודית נאות
פרוטוקול
חברי הוועדה: היו"ר איוב קרא
אילן גילאון
חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תלוש משכורת), התש"ס2000-
הצעת חוק של חברי הכנסת אילן גילאון, תמר גוז'נסקי, זהבה גלאון, אבשלום וילן, אחמד טיבי, יהודית נאות
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה,
הרווחה והבריאות.
אנחנו דנים היום בהצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תלוש משכורת), התש"ס2000-, הצעתו של חבר הכנסת אילן גילאון.
בהצעת החוק נאמר שמעביד חייב לתת לעובד מדי חודש תלוש משכורת שבו הוא יפרט את מספר שעות העבודה ומספר ימי העבודה של העובד באותו חודש, מספר שעות נוספות, מספר שעות עבודה בימי מנוחה והסכום המשולם עבור כל אחד ממאפיינים אלה. מעביד אשר לא ממלא מסיבות כלשהן לאחר הוראת סעיף קטן (א) ועובדו הגיש תביעה נגדו, יתחשב בית-הדין לעבודה בנתונים שהוגשו על-ידי העובד לעניין שכרו כל עוד לא הוכח אחרת.
אני מציע שחבר הכנסת גילאון יציג את החוק וניכנס לדיון.
אם אני מכוסה, אני לא צריך חוק, אבל הבעיה
בפועל קורית כתוצאה מהסכמים וממעמד מסוים של המעביד שצריך לדעת מה מעמדו כלפי המעסיקים שלו. קורה שמתבצעות כל מיני קומבינות כך שמספר שעות העבודה לא בא לידי ביטוי בתלוש המשכורת.
ברגע שאני רוצה את הפירוט המסוים הזה, אני
רוצה שיהיה כתוב מה זה שעות עבודה, מה זה שעות מנוחה, כמה שעות אפקטיביות עבד העובד ולא סכום גלובלי.
הצעת החוק של חבר הכנסת גילאון היא הצעה
לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה בסעיף 25(א), ותכף אני אומר מה שיש בסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה. קודם אני רוצה להפנות לחוק הגנת השכר, שם בסעיף 4 יש חובה על המעביד לעשות שני דברים:
1. מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדו והשכר ששולם לו.
2. חייב הוא למסור לעובדיו בכתב פירוט שכר עבודה ששולם, הסכומים שנוכו וכולי וכולי.
שר העבודה יקבע בהודעה שתפורסם ברשומות את סוגי המעבידים ואת הפרטים שייכללו.
שר העבודה והרווחה הוציא הודעה בעניין בשנת תשל"ז בה נקבע הפירוט של הדברים ואת סוגי המעבידים עליהם זה יחול גם לעניין הפנקס וגם לעניין הפירוט שהמעביד חייב לתת לעובד.
גם בפנקס העבודה וגם בהודעה לעובד. מדובר
בעובד ומעביד וכאן צריך לציין שם משפחה, שם פרטי של העובד, מספר זהות, שם המעביד, מען, עסק. התקופה לגביה ניתן התשלום, רישום הרגיל: התקופה או התקופות בעדן שולם השכר, מספר ימי עבודה לתקופה שלגביה ניתן התשלום, מספר ימי עבודה שבהם עבד העובד בפועל, השכר הרגיל, תשלומים אחרים, שעות נוספות, סך כל התשלומים, ניכוי מס הכנסה וכולי וכולי.
חבל שנציגי משרד העבודה והרווחה לא נמצאים
כאן, אבל לי נדמה שהבעיה היא באכיפה ולא באי-קיום הוראת חוק.
הנושא שעלה כאן היה תלוש המשכורת. תלוש
המשכורת כנושא, מה מפורט ומה כתוב בו. אם הדברים מצויים בתלוש המשכורת, אין לי בעיה. אם הם אינם מצויים, כל הפרטים האלה צריכים להיכנס לתלוש המשכורת. איך לעשות את זה, אם בתקנה או בחוק, אני לא אריב על כך.
כן. הוא חייב למסור לעובדיו פירוט שכר עבודה.
לא כתוב תלוש, אבל הוא חייב למסור לעובד את פירוט שכר העבודה ששולם לו וסכומים שנוכו. בפירוט הדברים יש גם את הפרטים האלה.
המעסיק לא יכול לשלם בלי תלוש משכורת כי זו
עבירה על החוק.
הגיעה נציגת משרד העבודה והרווחה.
אנחנו מתלבטים, ובצדק, האם בחקיקה ישנה מחויבות של המערכת בה מחייבים מעסיקים קודם כל לתלוש משכורת כלשהי עם פירוט כל מה שנאמר בהצעת החוק הזו. אני אומר שהחוק קיים אבל הבעיה היא באכיפה של החוק.
נכון. בחוק הגנת השכר יש הוראות שמחייבות
מתן פירוט שכר ויש הוראה שקובעת שהשכר הכולל, אם יש שכר כולל, הוא נחשב כשכר הרגיל לעניין חישוב שעות נוספות, לעניין חישוב שעות מנוחה. כל התוספות באות על גבי אותו שכר שמצוין בתלוש המשכורת.
הבעיה נולדה כי בתלוש המשכורת – ואני מדגיש,
תלוש המשכורת – צריכים לבוא לידי ביטוי הפרטים כדי שאדם יוכל אם יצטרך להגיש אותו לבית-הדין לעבודה. לפעמים בתלוש המשכורת לא מפורטות השעות או מצוינת מספר שעות פחותה מאשר הוא זכאי לקבל עבורה ובגינה את הפיצויים. אני רוצה את הפרטים האלה לא בפנקס העבודה ולא בשום פירוט אחר אלא שהפרטים יהיו בתלוש השכר. אני שואל אם כל הפרטים שמתבקשים כאן אכן מופיעים בתלו.
אני למשל מקבל תלוש שאין בו פירוט של ימי
החופשה שלי וכולי, אבל יכול להיות שזה תלוש של חברי כנסת. אני לא יודע מה קורה עם כל המקרים האחרים.
בתלוש המשכורת יש חובה לרשום את ימי
החופשה, את השעות הפיקטיביות, כמה שעות עבדתי או אפשר לתת תלוש משכורת על שני-שליש משרה?
תלוש השכר אמור לפרט את השכר המשולם. אם
השכר משולם ולא מצוינות בו השעות ועבדו שעות נוספות, השכר הכולל הזה, השכר הגלובלי הזה, ייחשב כשכר הרגיל עליו יחושבו שעות נוספות. זאת אומרת, למעביד עדיף לציין את פירוט השעות.
אפשר לעבור פרט פרט ולראות את ההודעה של
שר העבודה והרווחה ונראה מה מופיע.
בסעיף 25א(א) המוצע, חבר הכנסת גילאון מציע שהוא ייתן מדי חודש בחודשו תלוש בו יפורטו מספר שעות העבודה.
כן. יש את מספר ימי עבודה, השכר הרגיל ליום
עבודה, התשלומים הנוספים, אם יש שעות נוספות, כל תשלום נוסף.
בתלוש. אלה פרטים שחייבים לפרט. אם יהיה
צורך העובד יבוא לבית-המשפט ויוכיח כמה ימי עבודה הוא עבד והוא יכול להביא את הרישומים האלה שקיימים.
העובד נמצא כשידו על התחתונה. אנחנו
מתווכחים ואני חושב שאני לא מצליח להבהיר את עצמי. אני רוצה שהפרטים יהיו בתלוש השכר שהעובד מקבל כי כשהוא מגיע לצורך דיון בבית-הדין לעבודה יהיה לו את כל הפרטים שהוא עשה באופן אפקטיבי כמו ימי מנוחה, ימי עבודה, שעות עבודה, שעות מנוחה וכולי.
בבית-הדין נטל ההוכחה יהיה על המעסיק ולא על
העובד. בית-הדין לעבודה תמיד הולך לקראת העובד.
הממשלה מתנגדת להצעת החוק. כל הדברים
המבוקשים, קיימים היום כאשר חובה למסור פירוט שכר, חובה גם לפרט את התקופות עבורן משולם השכר. המטרה של ההוכחה כשלעצמה היא לא מספיקה. תאר לעצמך שלמרות החובה הזו בחוק ייתן המעביד תלוש שכר שהוא לא נכון. כאמור, החובות העיקריות קיימות בחוק.
סעיף קטן (א) קיים בחוק ולכן אין טעם לחוקק
אותו פעם נוספת בחוק שעות עבודה ומנוחה כשזה מצוי כבר כחובה בחוק הגנת השכר.
הדבר היחידי שלא מופיע היום בחוק זה העניין
של נטל ההוכחה. אם אדוני עומד על כך שייקבע שנטל ההוכחה היא על המעביד ולא על העובד, בעניין הזה אפשר אולי לעשות משהו אבל בניסוח אחר. את הרעיון הזה אפשר לגבש בחקיקה, אבל להטיל חובה נוספת לכתוב תלוש עם הפרטים, אי-אפשר לעשות זאת כי זה קיים בחוק.
לעניין ההוכחה, אתה בעצם קובע כאן חזקה די
גורפת. זאת אומרת, גם אם בית-המשפט לא מאמין לעובד, גם אם בית-המשפט חושב שהעדות של העובד היא לא ראויה או לא מתאימה או לא אמינה, הוא חייב להאמין לעובד והוא יתחשב בעדותו של העובד.
הקביעה שלך אומרת שיתחשב בית-הדין לעבודה בנתונים שהוגשו על-ידי העובד.
אם אנחנו הולכים על הנושא של העברת נטל
ההוכחה, אני הייתי מציעה משהו אחר ממה שכתוב כאן וזה לפי אותו סעיף: תהיה חובת הוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות החוק. כלומר, חובת הראיה הראשונית הבסיסית תהיה על המעביד שנתן תלוש. הוא יצטרך להראות שהוא פעל לפי הוראות החוק. זה בעצם הרעיון שעומד מאחורי ההצעה.
לעניין ההוכחה. הוכחת נטל ההוכחה הוא דבר
שלא כל כך רצוי כי הוא משנה את כל סדרי הדין. אנחנו חשבנו בעניין של חוק שכר מינימום להכניס איזושהי חזקה, אם לא פורטו הדברים.
יש לנו רעיון אבל כל נושא החזקות מתעכב כי
צריך לשבת עם משרד המשפטים. היה לנו רעיון שאם לא ניתן פירוט שכר או אם לא נמסר בבית-הדין רישומי ופרטי הנוכחות לגבי העובד, דבר שיוכל להזים, אז תהיה חזקה שלא שולם שכר המינימום. זו הייתה הצעה אבל זה רק בגדר רעיון.
אני הייתי מציעה למשרד העבודה לגבש את נושא
החזקות במקום להביא את נטל ההוכחה, כשהתוצאה הסופית היא אותה תוצאה. זאת אומרת, זה מהווה הקלה על העובד.
אני לא בטוח שאני יכול להמתין למשרד העבודה
והרווחה עד שיגבש את הנושא. אני מבין שהממשלה מתנגדת והוועדה מתנגדת. אם זה כך, אנחנו נחשוב מה לעשות.
אני נותן את האפשרות לחבר הכנסת אילן גילאון
לחשוב בשנית על הצעת החוק שלו.
אני מודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 13:10