פרוטוקולים/עבודה/4395



ועדת העבודה, הרווחה והבריאות –
3
25.12.2001

פרוטוקולים/עבודה/4395
ירושלים, ד' בשבט, תשס"ב
17 בינואר, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום ג', י' בטבת התשס"ב, 25.12.2001, בשעה 9:30



ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק העדה האתיופית
הצעת חוק של חבר הכנסת מרדכי משעני וקבוצת חברי כנסת

חברי הוועדה: היו"ר דוד טל
מרדכי משעני

אהוד בן-דרור, משרד האוצר
יוסי גורדון, משרד האוצר
חיים דוקלר, אגף מס הכנסה, משרד האוצר
עו"ד שי סומך
דוד מהרט, מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה ועוזר לשרת החינוך בנושא עולי אתיופיה, משרד החינוך
עזי פרג, הקרן לקליטת חיילים משוחררים, משרד הביטחון
דוד גבאי, משרד הביטחון
רותם פלג, משרד הבינוי והשיכון
יפה שטיינמן, משרד הבינוי והשיכון
מיכל סגל, הכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה
נועה וגנר

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק העדה האתיופית
הצעת חוק של חבר הכנסת מרדכי משעני וקבוצת חברי כנסת

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה,
הרווחה והבריאות בהצעת חוק העדה האתיופית, הצעת חוק של קבוצת חברי כנסת, בראשה חבר הכנסת מרדכי משעני שהוא יוזם הצעת החוק.

בקיצור אני רוצה לומר שמיד עם כניסתי לכנסת
בחודש פברואר לקחתי על עצמי את המטלה לנסות ולעזור לבני העדה האתיופית. אני חושב שהמצב שלהם הוא שונה לחלוטין ממצבן של עדות או קבוצות אחרות חלשות. מדובר בכשמונים אלף איש שהגיעו אלינו ממקום קשה מאוד, מעולם אחר לגמרי, וזה גרם לקליטה מאוד מאוד קשה שלהם. אני גם נתקלתי מספר רב של פעמים – וזה גם פורסם בעיתונים - מצב שהוא בלתי נסבל. למשל, מנהל בית ספר באשדוד אומר שילדים מעולי אתיופיה מגיעים אליו לבית הספר רעבים או למשל הערות גזעניות שנאמרות אפילו בצבא והצבא טיפל בזה וטיפל בזה טוב ואכן דיברתי על זה גם מעל דוכן הכנסת, אבל לא כן בכלל החברה. נתקלנו בתופעות של ערים מסוימות שאפילו סירבו לקלוט את עולי אתיופיה.

בצבא זה נמשך?

לא. בצבא היה טיפול הסברתי מאוד ממוקד
וכתוצאה מכך הייתה ירידה עצומה בעניין הזה. בוודאי זה לא נעלם לחלוטין, אבל זה טופל.

זה בגלל צבע העור?

בגלל צבע העור. כן. אני יכול להראות לך קטעי
עיתונות. אני חושב שהצבא טיפל בזה מצוין וחבל שאנחנו כחברה לא לקחנו דוגמה מהצבא.

כתוצאה מהמצב הזה אני חשבתי לעצמי שאם רוצים לעזור, אולי צריך באמת לגרום לחקיקה מיוחדת. החוק הזה דומה מאוד לחוק של משפחות חד-הוריות שגם שם לקחו משפחות חד-הוריות ובחקיקה ראשית העניקו להן הטבות בתחומים מסוימים.

בתקציב של שנת 2002, למרות הבטחות גדולות ביותר וסיכומים עם הממשלה ועם הסוכנות, קוצץ בסכומי עתק תקציב החינוך שהיה מיועד לבני העדה האתיופית.

אני חשבתי שזו אולי הדרך הטובה ביותר דווקא בגלל המצב המיוחד של העדה הקטנה הזאת וזו לא עדה גדולה. אם זו הייתה עדה גדולה, אולי באמת לא היה מקום לחוק מסוג זה והיינו יכולים להסדיר את מצבה בדרך אחרת, אבל אני אומר כפי שבמשפחות חד-הוריות שאני חושב שזה היה צודק ללכת בדרך של חקיקה, כך צריך לעשות גם לגבי בני העדה האתיופית.

לא פרסתי פה את מצב הנשירה מהחינוך ואת המצב מבחינת הפשיעה של הילדים שנובע ממצב העדה.

אני חושב שהחוק הזה יכול מאוד לעודד את היציאה של אותם עולים מאתיופיה ממרכזי הקליטה ובאמת אולי יהווה ניסיון שלהם להיקלט בחברה. רק לפני כמה ימים ראינו בטלוויזיה תמונות שהראו כמה מאות מבני העדה האתיופית שמתגוררים במרכז קליטה כשהמצב הוא מצב מחפיר. כך גם לגבי אתר הקרוואנים שעדיין קיים ליד נהריה כשהתנאים שם קשים ביותר.

אני חושב שהפתרון צריך לבוא בדרך של חקיקה ראשית ולא בדרך של החלטות ממשלה. כפי שכבר אמרתי הייתה החלטה בנושא של החינוך שאחר-כך נדבר עליה, אבל ההחלטות האלה, לאור הקיצוצים בתקציב עכשיו, לא מתבצעות.

בהצעת החוק אני מתייחס לנושא הדיור שהוא נושא מאוד חשוב, לנושא של החינוך, לנושא של חיילים משוחררים מבני העדה האתיופית, לנושא של עדיפות בהכשרה מקצועית ועדיפות במעונות יום.

אתה מדבר פה על מענק חודשי כשכר-דירה. כל מי
שזכאי מקבל מענק שכזה, אלא שאתה אומר שהוא יקבל בתנאים שיקבע השר.

כן. בהחלט. אני רוצה תנאים מועדפים וזו הכוונה.

זאת אומרת, אנחנו הולכים לקדם כאן חוק שהוא
יותר הצהרתי ומשאירים בסופו של דבר את העבודה לשר כאשר ברצותו - ייתן, ברצותו - לא ייתן, כאשר השר – ואני מניח שזה שר השיכון והבינוי - יתייעץ עם שר העבודה והרווחה. בהצעת החוק שלך נאמר ששר הבינוי והשיכון יקבע את הכללים לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה.

נכון. למשל בנושא של שכר-דירה, הרי משרד
השיכון נותן את ההשתתפות בשכר-דירה למשפחות מסוימות ובדירוג מסוים. לא רציתי להיכנס כאן לעניינים האלה, אבל אני חושב שמן הראוי לעשות זאת.

המשרד עצמו, אם הוא ירצה לקבוע לו כמדיניות
לעזור לעדה הזאת, הוא יכול לקבוע שהעדה הזו תצ'ופר. במקום שזה לא בא לידי ביטוי ולא אומרים בדיוק מה רוצים, יש לנו כמה חוקים כאלה שהם יותר חוקים הצהרתיים. אדוני צריך להבין שאנחנו הולכים כאן על משהו יותר הצהרתי שבסופו של דבר לא יהיה בכוחך ובידיך להושיע אם השר הרלוונטי לא יהיה מעונין או לא יחשוב שצריך לעשות זאת. אם אתה משאיר לו את שדה הפעולה, הוא יכול להחליט כך או אחרת. אם לוקחים מה שקורה היום כאשר מתבצעים קיצוצים פה ושם, במשרד תמיד יכולים להחליט על הקיצוץ. זה לא אומר שאם נעביר חוק בצורה מפורטת, שהאוצר לא יבוא וימחק לנו אותו או ידחה אותו כאשר גם זה נעשה בחוק ההסדרים.

ראשית, אני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד בחוק
הזה בעצם ההצהרה שבו. שנית, אני חושב שבמהלך הדיונים של הוועדה אולי נוכל להתגבר גם על הנושא הזה על-ידי זה שנקבע למשל שזה יהיה לפחות לא פחות ממה שהמשרד נותן היום.

עד שלא נאמר את זה, משרד האוצר לא יוכל לומר
לנו מה עלות החוק.

ברור שמודבר פה בעלות ניכרת. שלא כמו בדברי
ההסבר, העלות כאן היא גבוהה.

אתה מפתיע אותי בזה שלא אמרת עשרות
מיליארדים.

הממשלה מתנגדת להצעת החוק.

היא כבר דנה בו?

כן.
אני אביא את עמדת משרד המשפטים. אנחנו לא חולקים על מה שאמר חבר הכנסת המציע לגבי הנחיתות של העדה האתיופית. מבחינה עקרונית אפשר לחשוב ויש בפועל אפליה מתקנת בתחום.

זה בא לידי ביטוי בקיצוץ התקציב שלהם? זו
אפליה מתקנת?

קיצצו לכולם.

זו לא אפליה מתקנת.

יש העדפה מתקנת.

העדפה מתקנת היא כשאתה מקצץ לכולם ולהם
אתה לא מקצץ.

אני מדבר ברמה העקרונית.
אנחנו מתנגדים להצעת החוק הזו משום שאנחנו חושבים שהדרך שמוצעת כאן היא לא נכונה וזה משני היבטים. קודם כל, יש את ההיבט של התוכן של ההצעה שרוב רובה היא בעייתית אבל לא פחות חשוב זה ההיבט של הדרך והדרך היא חקיקה. זו דרך שאנחנו חושבים שהיא מאוד מסוכנת אדוני היושב-ראש.

אתם מוכנים להציע משהו אחר שלא יהיה
בחקיקה?

המשרדים שמופקדים על הנושא הם: המשרד
לקליטת העלייה, משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה. מבחינה עקרונית, כן. מבחינה עקרונית, ככל שזה תלוי במשרד המשפטים, וזה לא תלוי רק במשרד המשפטים.

למה זה מסוכן?

לחוק הזה אין תקדים בחקיקה הסוציאלית,
בחקיקה של הטבות סוציאליות וזה לא במקרה. האופי של מדינת ישראל זה אופי שאפשר לקרוא לו אופי של מיזוג גלויות. אני לא אומר כור היתוך כי את המושג הזה כבר נטשנו ולכל עדה יש את הזכות לשמור על המאפיינים התרבותיים שלה. בכל-זאת יש אופי של מיזוג גלויות. למשל, הביטחון הסוציאלי הוא ביטחון סוציאלי שלא מפלה בין עדה אחת לעדה שנייה והחוק הזה מהווה חציית גבול בנושא הזה. זה לא כמו עם משפחות חד-הוריות אלא זה אחרת לגמרי.

ההיבט השני שזה מסוכן קשור להיבט הראשון הוא השלכות הרוחב שייגרמו בגין החוק הזה, ואני לא מדבר על השלכות רוחב תקציביות כי על זה ידבר נציג משרד האוצר.

אתה מסכים אתי שאם אני מאפיין את העדה
הזאת מול כל העדות האחרות שמגיעות מכל קצווי עולם, לעדה זו יש בעיות אחרות שאין לעדות אחרות. כל אחד עם התרבות שלו, אבל כאן מדובר ברמה תרבותית וגישה אחרת, כל הדברים אליהם היו רגילים וכולי. אלה דברים שבעצם הם רחוקים לפחות בשניים-שלושה עשורים ממה שקורה בכל מקום אחר. לכן אני חושב שבא החוק הזה לעולם, כדי לנסות לסגור את הפער הזה.

אני חושב שבאמת יש פער, אבל אנחנו לא חושבים
שזו הדרך הנכונה.
הדבר המסוכן השני הוא שאחרי שהחוק הזה חלילה יתקבל, מחר יבואו התימנים שלא מזמן עלו, אחר-כך יבואו הארגנטינאים, אחר-כך אולי הסורים ואחר-כך יבואו אחינו מחבר המדינות. פעם בשבועיים לפחות אני נמצא בוועדת העלייה והקליטה ויגיע חוק העדה הרוסית או עדות אחרות. כבר עכשיו אנחנו שומעים כל מיני דברים והיה קשה לעצור כל מיני הצעות להעלות את המשכנתא כמו המשכנתא שניתנת לעולים מאתיופיה. אם יהיה חוק כזה, זה יגיע גם לגבי עדות אחרות ואז תהיה חקיקה סוציאלית עדתית. היעלה על הדעת שדבר כזה יהיה בארץ?

אתה מאוד צודק, אבל בדרך כלל כשיש איזשהו
ואקום, נכנסים לוואקום הזה בעל כורחנו. אם הרשות המבצעת הייתה מתייחסת קצת יותר או הרבה יותר ממה שהיא מתייחסת היום, אולי לא היה מקום להצעה הזאת. אני עוד לא אומר שיש מקום להצעה הזאת, ובהמשך נשמע את כל הדוברים האחרים, אבל אתה רואה שנפערים פערים כאלה בחברה הישראלית בכלל וכשאתה לוקח את העדה הזאת, הפערים הם עוד יותר גדולים. לכן הדברים האלה באים לעולם. אני מסכים אתך שאי-אפשר לעשות חקיקה לרומנים, למרוקאים ולכל השאר.

ההיבט המסוכן השלישי, אני חושב שהוא מנקודת
המבט של העדה עצמה. לעדה עצמה עדיף שההסדרים לא יהיו בחוק משום שזה עלול ליצור איזה שהם רגשות שליליים כלפי העדה. אם יש היום הסדרים בנושא המשכנתא, אני חושב שמבחינת האינטרס של העדה, לא כדאי להם שזה יהיה דווקא בחוק.

עד עכשיו דיברתי על הדרך ועכשיו אתייחס לתוכן. התוכן הוא מפלה. למשל, קצבת זקנה. זקן עני הוא זקן עני ולא משנה אם הוא נמצא בעיירת פיתוח או לא או אם הוא מהעדה האתיופית או מהעדה הגרמנית. זה נכון לגבי שאר החקיקה הסוציאלית.

זה נכון.

לגבי הדרך. מה קורה בעצם היום ואיפה נמצאת
האפליה המתקנת. היא נמצאת בתחום החינוך ומשרד החינוך ידווח על זה, והנושא האחר הוא נושא קליטת העלייה. בנושא קליטת העלייה יש הסדרים שמתאימים לנושא של עדות. אלה נושאים שבאופי שלהם הם זמניים כי הם מתייחסים לעולים, הם גם קיימים בהסדרים לא פורמליים. שם זה המקום להעדפה מתקנת שאני מבין שהיא קיימת ואפשר לקבל דיווח מהמשרד לקליטת העלייה בנושא.

לדעתי זו הדרך לטפל בבעיות שאני מודה שהן קיימות לגבי העדה האתיופית, אבל לא לעשות זאת בחוק.

אם מדובר בהעדפה מתקנת, עולי אתיופיה במשך
עשר שנים מקבלים סל קליטה שלא מקבלים עולי ארצות הרווחה. הם מוגדרים אצלנו כאוכלוסיית מצוקה. עולים בדרך כלל מקבלים סל קליטה במשך שלוש שנים ואילו עולי אתיופיה מקבלים סל קליטה במשך עשר שנים כשזה מחולק לשלוש שנים סל קליטה גבוה עד שהם מגיעים למגורי קבע וקיימת התחלת התבססות, ואת הסכום השני הם מקבלים במשך שבע שנים.

מה הסיבה לאפליה הזו?

הסיבה היא סוציאלית.

זו אותה סיבה בגינה הגשת את הצעת החוק שלך.

אם כן, יש רקע לדברים האלה.

אם כך, מה שאומרת הגברת קיים בכל המשרדים
וזה מייתר את הצעת החוק שלך. אם אנחנו נותנים להם יותר ממה שנותנים לעולים אחרים, זה מייתר את הצעת החוק. לפי מה שאתה מציע אתה רוצה שתהיה אפליה מתקנת כאשר בנושא של שיכון הם יקבלו יותר ממה שמקבלים עולים אחרים, בנושא של חינוך הם יקבלו יותר, אבל מתברר שהם מקבלים יותר לאורך זמן.

בחינוך במשך עשר שנים יש העדפה מתקנת
בשעות עזר.

יש עדיין בתי ספר שלא מוכנים לקבל ילדים
אתיופים כתלמידים?

רק כאשר עוברים את האחוז שקבעה הכנסת
שהוא 25 אחוזים בגלל האינטגרציה. כאשר זה מעבר ל25- אחוזים ישנם בתי-ספר שלא מעונינים.

את יכולה להפנות אותנו לחוק הזה?

אני לא יכולה כי אין לי אותו כאן.

את בטוחה שיש חוק כזה?

חוק כזה לגבי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה או
המלצה. אני אבדוק אצלנו בכתובים. אני לא משפטנית ואני נזהרת בדבריי.

גם אני לא מכיר חוק כזה.

אם יש חוק כזה, זה חמור מאוד כי הוא הרבה
יותר מסוכן.

יכול להיות שזה לא חוק אלא המלצה.

נניח יש חוק כזה או המלצה כזאת, אין מקרים
שבית-ספר לא מוכן לקבל עולי אתיופיה אפילו אם האחוז הגיע לחמישה אחוזים?

לא ידוע לנו. אני עובדת במרכז קליטה ולא ידוע לי
על בית ספר כזה. יש תוכניות מיוחדות בבתי-ספר בהם לומדים יוצאי אתיופיה שמיועדות גם בהקשר החברתי וגם בהקשר הלימודי.

בית-הספר מקבל סל שעות?

אי-אפשר לתת תוכנית חברתית רק ליוצאי
אתיופיה אבל את סל השעות מקבל בית-הספר.

את נותנת לבית-ספר מסוים סל שעות שמיועד
לעשרה אחוז מהתלמידים. בעצם מנהל בית-הספר לוקח את הסל הזה ועושה בו כבתוך שלו.

המפקחים של המשרד לקליטת העלייה דואגים
להבטיח שסל השעות יופנה לאלה שזקוקים לו. קודם דיברתי על תוכניות חברתיות לצורך שילוב. ברגע שאתה מדבר על שילוב, לא על תוכנית שהיא הוראה, אתה לא יכול לעשות שילוב בינם לבין עצמם.

יש קיצוצים?

הפרוייקט הלאומי לא נכנס לתקציב 2002.

צריך לדייק בדברים. זה לא קיצוץ אלא זאת
הבטחה שלא מקוימת.

לא הבטחה. הייתה תוכנית שנחתמה בין הסוכנות
לבין הממשלה בנושא של החינוך של הדור הצעיר אבל כל הפרוייקט הזה לא נכנס לתקציב אלא נדחה ולא קיים.

זה לא קיצוץ מהקיים אלא זאת לא תוספת.

אנחנו בקרן לקליטת חיילים משוחררים מתנגדים
לשינויים בחקיקה מהטעמים הבאים. נושא של הדיפרנציאציה נעשה לפי רמות פעילות כאשר 150 אחוזים מקבלים לוחמים, 125 אחוזים מקבלים תומכי לחימה, ואחרים מקבלים מאה אחוזים וכאן אין הבדל ושוני בין עדה ועדה. אנחנו מתנגדים לשינוי.

לעומת זאת בקרן לקליטת חיילים משוחררים יש קרן לסיוע נוסף דרכה אנחנו נותנים העדפה מתקנת לחיילים האתיופים. כדאי שחבר הכנסת משעני יידע שאנחנו מטפלים בחיילות וחיילים משרתים בצה"ל, בחיילי מג"ב ושוטרי המשטרה הכחולה שמשרתים שירות חובה ובבנות השירות הלאומי בתוכם ישנה אוכלוסייה גדולה של בני העדה האתיופית ויש לנו העדפה מתקנת בקרן לסיוע נוסף שאנחנו נותנים להם. ראשית בצבא יש להם העדפה כאשר כולם מוגדרים כחיילים בודדים וזכאי סיוע ומקבלים תשלומי משפחה. כשהם מגיעים אלינו כחיילים משוחררים, אנחנו למעשה מסייעים להם בלימודים להשלמת בגרות ואנחנו משלמים עבורם כחיילים בודדים שכר-לימוד מלא, כאשר לאתיופים אנחנו נותנים גם דמי קיום חודשיים שמגיעים ל1,000- עד 1,400 שקלים בחודש כדמי קיום.

בנוסף לכך חיילים אתיופים שלומדים היום בבתי-ספר להנדסאים, את השנה הראשונה שלהם מממנים מקרן הסיוע הנוסף, ואם הם זקוקים לקדם-הנדסאים, אנחנו מממנים גם את הקדם-הנדסאים מהקרן לקליטת חיילים משוחררים.

בנוסף לכך, להוציא את הקרן, מתקציב הביטחון עצמו אנחנו מסייעים לחיילים המשוחררים. זה לא לבנות השירות הלאומי ולחיילי מג"ב, אבל לחיילים המשוחררים בני העדה האתיופית אנחנו מסייעים בתשלום שכר-דירה בחצי השנה הראשונה לשחרורם מצה"ל.

אני חושב שבדברים אלה אנחנו עושים את המוטל עלינו בכל הקשור גם בקרן וגם בתקציב הביטחון על-מנת לתת העדפה מתקנת.

אני רוצה להקריא לך כותבת שאומרת ש"משרד
הביטחון מסרב להכיר במכינה קדם-צבאית שרוב תלמידיה הם אתיופים". האם זה נכון?

אני לא יודע כי אני לא מטפל בנושא קדם-צבאי.
אני מדבר על חיילים לאחר השירות הצבאי בעוד שבקדם-צבאי נמצאים צעירים לפני השירות הצבאי שלהם.

אני לא מכיר דבר כזה.

יש כאן עוד כותרת שאומרת ש"המכינות
הקדם-צבאיות מיועדות לבניית אליטות, מסבירים במשרד הביטחון".

זו פרשנות של עיתונאי.

הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק סקטוריאלית,
למרות שרבים מבני העדה האתיופית שכן השתלבו בחברה והם כן עובדים.

צריך לברך על זה.

אני מברך על זה.

אתה אומר שרבים השתלבו, אבל אתה צריך לומר
בודדים.

רבים או בודדים, אני אכן מברך על זה אבל הצעת
החוק לא באה להפריד בין מי שכן השתלב לבין מי שלא השתלב והיא לא באה לבנות קריטריונים על-בסיס של נזקקות אלא על-בסיס סקטוריאלי שהוא לא ראוי מטעמים שכבר פורטו.

בנוסף לכך הצעת החוק שוברת מסגרות של הביטחון הסוציאלי ואני חושב שיושב-ראש הוועדה מכיר את הלחצים הבלתי פוסקים מכיוונים רבים ומסקטורים רבים שמבקשים לפרוץ כל מסגרת בביטחון הסוציאלי. למשל, מתן מענקי לימודים לגילאים שונים מהגילאים שניתנים היום בשיעורים שונים מהשיעורים שניתנים היום, למשל לתת קצבת זקנה בגובה שכר מינימום וכולי.

אני חושב שאת זה כולם צריכים לקבל.

זה בדיוק העניין.

אדם שמקבל קצבת נכות, בהגיעו לגיל 65 הוא
מקבל קצבת זקנה שהיא יותר נמוכה. הייתה לי הצעה שהוא יבחר לעצמו אחת משתי הגמלאות אותה הוא רוצה. בשבוע שעבר הונחה הצעת חוק אחרת ובה נאמר שמי שמגיע לגיל זקנה יקבל את שתי הגמלאות.

זו דוגמה מצוינת. הצעת החוק השנייה היא בעלות
של שני מיליארד שקלים.

היא עברה.

לא עברה קריאה שנייה ושלישית.

נכון. היא עברה קריאה טרומית וקריאה ראשונה.

הרבה הצעות חוק עוברות קריאה טרומית
וקריאה ראשונה.

אתה יודע שכאשר זה מגיע לכאן, זה ממשיך.

זו בדיוק הדגמה של השלכות רוחב שאתם
אוהבים לצחוק על זה שאנחנו משתמשים בה כדגל, אבל הנה השלכת רוחב של יותר מעשרים מיליארד שקלים בשנה והיא מיידית. אי-אפשר להסביר למה קשיש אתיופי חסר הכנסות יקבל קצבת זקנה בגובה שכר מינימום.

אתה צודק, אבל תסביר לי למה אדם שמקבל
גמלת נכות מפסיק לקבל אותה כשהוא מגיע לגיל 65 ואז הוא מקבל סכום פחות. הוא מפסיק להיות נכה?

מ1,700- שקלים הוא יורד ל1,100- שקלים.

זו דרישה שהנכים העלו ואנחנו במשא ומתן אתם.

אני רוצה להבין את העיקרון. אני מבקש שתסביר
לי את ההגיון שיש בזה שאדם שמצבו הפיזי לא השתנה אלא הוא נשאר נכה, אבל ברגע שהוא מגיע לגיל 65, הדבר היחידי שהשתנה זה הגיל שלו, הוא היה בן 64, הוא מגיע לגיל 65, מורידים לו את הגמלה שלו.

זה לא נכון שמורידים לי את הגמלה. הגמלה שלו
לא יורדת בשקל. מה שקורה הוא שהיא מפסיקה להתעדכן לפי השכר הממוצע במשק לעומת קצבת הזקנה שממשיכה להתעדכן.

עוד נתון שכדאי שנדע אותו. מדי שנה משתחררים
כאלף חיילים מבני העדה האתיופית ועוד כ300- בנות מבנות השירות הלאומי

יש לכם נתונים כמה מהם קצינים למשל?

יש לי, אבל לא הבאתי אותם לכאן.

בישיבה אחרת הייתי רוצה לקבל אותם.

לא הזכירו כאן העדפה מתקנת גם בתחום השיכון.
גם במשרד השיכון יש העדפה מתקנת לאתיופים שמתבטאת בכמה מישורים. המישור הראשון והחשוב ביותר הוא קבלת משכנתא מוגדלת כשעולי אתיופיה מקבלים הרבה מעבר למה שמקבל עולה חדש וישראלי.

למה הם מקבלים משכנתא מוגדלת?

מאחר שמצבם קשה מאוד.

איך הם מחזירים את המשכנתא?

המשכנתא מגיעה עד תשעים אחוזים מענק.

מה עם השתתפות בשכר-דירה?

בהשתתפות בשכר-דירה יש כמה בעיות. כשהם
מגיעים, הם מקבלים מרכז קליטה. בשלב מאוחר יותר יש להם תקציב מיוחד לדירות נ"ר.

התקציב לדירות נ"ר לא קיים בכלל.

גם כשהיה תקציב, לא נתנו דירות. אני טיפלתי
בכמה מקרים ואנשים שכבר היה להם ביד אישורים לדירות נ"ר, לא היה תקציב.

מדובר בתקציב מיוחד עבור דירות נ"ר לאתיופים
שיש להם העדפה מתקנת גם בדירות נ"ר.

למה אתה חושב שאדם שיש לו אישור כזה שהוא
זכאי לדירת נ"ר יקבל אותה? הכל על הנייר.

מדובר בתקציב והתקציב הוא לא אין סופי.

אם כן, אל תוציאו אישורים כאלה.

האישור מוצא ואם הוא לא יקבל השנה, הוא יפנה
בשנה הבאה ובשנה שלאחריה.

דירת נ"ר זו דירה שהמדינה קונה ומעמידה אותה
לנזקק. זו דירה שהמדינה קונה למרות שיש לה דירות בדיור הציבורי.

מדובר בדירה ספציפית לאדם מסוים.

במשרד השיכון זה כמעט לא קיים.

אני נציגת משרד הבינוי והשיכון. התקציב לדירת
נ"ר היה 180 מיליון שקלים השנה והגדלנו אותו ל300- מיליון שקלים. ההפניה לדירות נ"ר היא על-ידי משרד הקליטה שרוכש את הדירות.

כמה ביצעתם?

אין לי כאן את הנתון לביצוע.

300 מיליון שקלים לדירות נ"ר? את בטוחה?

סליחה, 34 מיליון שקלים. אני מצטערת. טעיתי.

בסכום זה ניתן לרכוש אולי שלושים דירות.

התקציב למשכנתאות היה 180 מיליון שקל והוא
הוגדל ל300- מיליון שקלים ואני מדברת על סבסוד.

את לא יודעת כמה היה הביצוע.

אני יודעת. הביצוע בשנת 2001 גדל פי 2.4.

אצל האתיופים?

אצל האתיופים.

בכמה אנשים מדובר?

יהיו בערך 1,200 מבצעים אתיופים השנה. בשנת
2000 היה ביצוע של 525 מממשים אתיופים, בשנת 2001, עד חודש אוקטובר, היו 1,077 מממשים אתיופים.

אין ספק שיש פה העדפה מתקנת לאתיופים שהיא
בשיעורים שלא מתקרבים לשום סיוע אחר שניתן לכל אוכלוסייה אחרת.

התוכניות שלנו מכוונות מהתחלה לטפל
באוכלוסיות מיוחדות. הבעיה היא לא הכשרה מקצועית אלא הבעיה היא להגיע לסף הכניסה להכשרה מקצועית. אי לכך אנחנו מריצים תוכניות להשלמת השכלה כאשר יש כיתות מיוחדות של השלמת השכלה לאתיופים ומכינות שנפתחות עבורם.

כמה אתיופים יש בכיתות הללו?

בממוצע שלושים כאשר עכשיו יש לנו עשר
תוכניות.

אם כן, שלושים כפול עשר.

כן.
במכינות להשלמת השכלה יש עכשיו כעשרים כיתות ואנחנו מתחילים עכשיו הכוונה תעסוקתית שעולה כסף רב והיא מיועדת לארבעים אנשים באשדוד. אנחנו מנסים לשלב לימודים ועבודה ביחד כדי להרגיל אנשים לצאת לעבודה כי יש הרבה אנשים שהיו זמן רב במחנות באתיופיה ולא עבדו זמן רב. אנחנו מנסים לשלב אותם. יש תוכנית לפתוח תוכנית כזו גם באזור חדרה.

אני רוצה להתייחס לנושא של מס הכנסה. עם כל
הרצון לעזור, אני רוצה להצטרף לדברים נאמרו על-ידי נציג משרד המשפטים. אני חושב שהנוסח הוא מסוכן מאוד והוא הרסני הן לעדה והן למערכת המס.

פקודת מס הכנסה עשירה במתן פטורים והנחות אבל אין שום הנחה על-בסיס עדתי. אני חושב שיש כאן נסיגה אחורנית לשלושים שנה. מאז קום המדינה ועד ראשית שנות ה70- לצערנו אוכלוסיית המיעוטים אופיינה עם קוד מסוים במספר זהות. בראשית שנות ה70- ביטלנו את האפליה הזאת והיום היא לא קיימת. לדעתי יש כאן מהלך הרסני ומסוכן. מעבר לזה מצד אחד טוענים, בצדק, שהם לא מתרוממים מבחינה כלכלית וחברתית, אבל מצד שני נותנים להם הטבות במס עד 8,000 שקלים. אני לא יודע כמה מהם מגיעים לסכום כזה, כך שיש פה דבר והיפוכו.

אני רוצה לציין שכבר היום בחוק יש מספר הטבות לעולים חדשים שיש להם נקודות זיכוי באשר הם עולים חדשים. יש כמובן גם נקודות זיכוי לתושב וכל אותן נקודות זיכוי שמקבל כל אזרח. יש הנחות לגבי מס רכישה על דירת מגורים כאשר לעולים חדשים מס הרכישה הוא יותר נמוך. אם לעולה החדש יש הכנסות מחו"ל, הוא פטור שבע שנים. אם הוא גר באזור פיתוח, הוא נהנה מהנחות ממס. כלומר, יש סדרה שלמה של הנחות שאותו אדם עשוי ליהנות מהן. ללכת פה ולהכניס בחקיקה בפקודת מס הכנסה איזושהי הקלה על-בסיס עדתי, זה גרוע, חמור והרסני.

יש לך פילוח כמה אנשים בעדה האתיופית
משלמים מס הכנסה? או שהם נמצאים במסגרת שלא משתכרים יותר מ4,000- שקלים?

אין לנו פילוח. אנחנו יוזמים עכשיו באשקלון
הסברים לעובדים שלנו ולנציגי האוכלוסייה הרוסית לגבי הגישה למס הכנסה דווקא לעלייה הרוסית בגלל שיש להם גישה שונה וכנגד ובמקביל אנחנו הולכים לעשות הסברה גם לאוכלוסייה האתיופית. אנחנו נסביר להם מה זה מס הכנסה.

שאל יושב-ראש הוועדה אם יש לכם נתונים לגבי
תשלומי מס הכנסה בקרב העדה האתיופית.

לא. אין לנו נתונים ואסור שיהיו נתונים.

מה זה אסור שיהיו נתונים?

אסור שיהיו נתונים על-בסיס עדתי כי מחר יבואו
העולים מחבר העמים ויעשו הבחנה בתוכם ואנחנו חוזרים חמישים שנה אחורה.

אני רוצה להוסיף על הדברים שנאמרו בקשר
להכשרה מקצועית. אנחנו מנסים להתייחס לצד האישי של האנשים, להזדקקות שלהם ולא למוצאם. הבעיה היא מאוד מורכבת ודווקא בגלל זה הפתרון בחקיקה לא נראה מתאים. פתרון של מציאת העדפה מתקנת בהוראות פנימיות, בהוראות שהאגפים והמשרדים נותנים, נראה יותר מתאים.

אני רוצה להתייחס לעניין מעונות היום. בשנתיים הראשונות לקליטה ניתנת העדפה לעולים. יש לזכור שמעונות היום מרוכזים באזורי אוכלוסייה אתיופית ומבחני ההכנסה משפיעים על הכניסה למעונות.

מה הסכום שמשלמת האתיופית או האתיופי
ששולח את בתו למעון יום לעומת אזרח רגיל?

בשנתיים הראשונות לקליטה יש השתתפות של
הממשלה כך שהתשלום של 360 שקלים לילד מכוסה על-ידי הממשלה. בשנים שלאחר מכן הם נמצאים במדרגות הגבוהות ביותר, גם לפי מספר הילדים שנמצאים במשפחה וגם לפי ההכנסה.

ברשותך, הייתי רוצה להגיב על כמה דברים.
צריך לדעת שבארץ יש חוקים שמפלים בין עולים לעולים. עולה חדש שמגיע לארץ זכאי לקנות רכב והוא מקבל פטור ממכס. החוק הזה אומר שמי שיכול לקבל את ההטבה הזאת, זה רק בן-אדם שהגיע עם רשיון נהיגה מארץ המוצא שלו. אני בא מאתיופיה, אני הרי התגוררתי בכפר, לא היו שם רכבים, לא הוצאתי רשיון, ואם חודש אחרי שהגעתי לארץ הוצאתי רשיון נהיגה, אני לא אקבל את ההטבה הזאת. זו הטבה שלדעתי מפלה בין עולים שמגיעים ממדינות המערב, ממדינות מפותחות, לבין העולים שמגיעות מארצות מצוקה. בהטבה זו אומרים לעולה שמגיע מארץ מערבית שמאחר שהייתה לו מכונית בארץ מוצאו, לכן רוצים שימשיך לנהוג במכונית, אבל העולה שמגיע מארץ מצוקה, לא הייתה לו שם מכונית ולכן ימשיך ללכת ברגל.

אתה יכול לתת לנו עוד כמה דוגמאות כאלה?

אני חושב שזו הדוגמה הבולטת.

אתה רוצה לדבר כנציג משרד החינוך?

התפקיד שלי במשרד החינוך הוא לנסות לקדם
את הצרכים של יוצאי אתיופיה.

ברמה העקרונית, אתה חושב שהחוק הזה נחוץ
לעדה האתיופית?

אני חושב שבמצב הנוכחי בו הקהילה נמצאת,
החוק הזה נחוץ. אני רוצה לתת כמה דוגמאות שימחישו למה כוונתי. למשל, דובר על מעונות לגיל הרך. אחרי התקופה הראשונה של הזכאות, אני משלם כמו כל אחד ואני שמח שאני לא צריך את ההנחות כי אני עובד וכך גם אשתי.

אם אתה עובד ויש לך איך לשלם, תשלם.

נכון, אבל לפי הנתונים האחרונים שיש לנו
בסביבות חמישים-ששים אחוזים מהילדים יוצאי אתיופיה בגיל הרך לא הולכים לפעוטונים ולא הולכים למעונות כי העלות שנדרשת מהם היא עלות גבוהה וההורים לא עומדים בעלויות התשלום האלה ולכן לא יכולים לשלוח את הילדים שלהם.

אני יודעת שמקבלים את הקדימות לפי מבחן
ההכנסה.

הוא מדבר על אחוז ניכר של ילדים שלא הולך
למעונות.

יש כאלה שאין להם את הסכום שנדרש מהם
כהשתתפות. כל מי שעוסק בחינוך יודע ששלוש השנים הראשונות הן קריטיות להתפתחות הילד ואני לא רוצה להכביר במלים כי כל המחקרים מראים את ההשלכות על ההתפתחות העתידית של ילד שלא היה במסגרת מעשירה.

כשמדברים על המשכנתא, צריך להדגיש ולהבהיר כי יש הגדרה שחלק מעולי אתיופיה לא כל כך מבינים אותה. המשכנתא מדברת על מי שעלה אחרי 1 בינואר 1991 ושגר באתרי קרוואנים ובמרכזי קליטה. הרבה מעולי אתיופיה נמצאים בשכונות מצוקה בארץ וחלק משכונות המצוקה נוצרו בגלל שהמדינה סגרה מרכזי קליטה. באשקלון למשל היה מרכז קליטה, אבל יום אחד הסוכנות החליטה לסגור את המשרדים במרכז הקליטה והפכו את מרכז הקליטה לדיור קבע. בבאר-שבע בשכונה ו', בערד, בעפולה ובעוד כמה מקומות, אנשים נמצאים בשכונת מצוקה כאשר המקום היה מרכז קליטה אבל המדינה החליטה יום אחד להפוך אותו לדיור קבע.

זה לגבי מי שעלה אחרי 1991.

אחרי 1991. בשנים הראשונות אפילו נוצר עיוות
כי נתנו גם למי שגר בערים החזקות. אם בשנים הראשונות של החוק הזה אתה התגוררת למשל ברחובות, נתנו למי שגר ברחובות או בתל-אביב סכום אתו יוכל לקנות דירה בקריית גת או בערים החלשות כאשר הסכום שנתנו לו לא הספיק לרכישת דירה במקום אחר.

אתה אומר שכיוונו את העולה.

בהחלט. זה היה כיוון נכון אחר-כך קצת תיקנו
אותו אבל הוא יצר נזקים.
לעניין התעסוקה. אני לא יודע אם הפתרון הוא חוק או לא חוק. אני לא עוסק בעניינים החוקיים, אבל בעניין של התעסוקה והאבטלה, לפי המחקרים, גם המחקרים של מכון ברוקדייל, 55-50 אחוזים מיוצאי אתיופיה לא עובדים והם מובטלים. אני מאוד דואג לדימוי של הקהילה שלי אבל המציאות בפועל היא שהקהילה הזו נמצאת במצוקה מאוד קשה. בחלק מהמחקרים אנחנו רואים שחלק מהעולים הם קשישים אבל יש להם ילדים בגיל בית-הספר והם חיים מפנסיה של 1,900 שקלים לזוג והשאלה איך בסכום כזה אפשר לגדל את הילדים.

שילוב של אבטלה, שילוב של חוסר הכנסה, חוסר תמיכה בילדים שעוד לא הסתדרו וקרובי משפחה שלא הסתדרו, הקהילה נמצאת חשופה מבחינת המצוקות שלה.

זו קהילה שיש לה דימוי עצמי חיובי ואני שמח על כך. הקהילה הזו לא תלך אל כל מיני מקומות לבקש נדבות אלא אנשים ישבו בביתם ויעדיפו להישאר רעבים.

יש בעיה לאלה שעברו את גיל 18 ועדיין לומדים בבית-הספר.

מה יש לך להגיד לגבי העבודה שלך במשרד
החינוך? במשרד החינוך יש אפליה מתקנת?

כן. יש סל שעות עולים כאשר העולים מאתיופיה
זכאים לזמן ארוך יותר. אני שמח על כך אבל אני חושב שעדיין המערכת צריכה לעבוד כדי לסגור פערים ואכן שרת החינוך תקיים בעוד שבועיים כנס של יחידות המשרד. אנחנו רוצים להביא את הקהילה האתיופית לאיזשהו מעמד שעוד כמה שנים לא תצטרך את כל הסיוע הזה, אבל בין הסוציולוגים יש כאלה שאומרים שהעולים בתחילת הדרך נמצאים בשולי החברה הקולטת, ואם החברה והמדינה הקולטת לא תדאג להביא אותם פנימה למעגל הפנימי יקרה מצב בו השוליות הזו שעכשיו היא נחלת הילדים וההורים, אחר-כך תהיה נחלתם של הילדים ואחר-כך של הנכדים.

כמה מבני העדה עדיין נמצאים במרכזי קליטה?

כ6,000- עולים חדשים מאתיופיה עדיין נמצאים
במרכזי קליטה.

אני לא מדבר על שלוש השנים האחרונות.

במרכזי הקליטה מתגוררים עולים מאתיופיה
כאשר 98 אחוזים מהם הגיעו בשנתיים האחרונות. כל הזמן הקודמים יוצאים ומאכלסים בצפת, בקריית שמונה ובכל מקום אחר.

יש כאלה שרוכשים דירות והמשכנתא שניתנת
היא מבורכת. יחד עם זאת סך כל הסכום שמגיע למשפחות האלה מכריח אותם ללכת לפריפריה. בלוד בשנה זו נקלטו המון משפחות בשכונות המצוקה הכי קשות שם. גם כשרכשו דירות בחיפה, הדירות נמצאות בשכונות המצוקה, שכונות המיעוטים, שכונות שצריך לטפל בהן אבל בוודאי לא צריך להוסיף עוד אוכלוסייה שתרחיב את מעגל המצוקה.

מדובר על תוספת סיוע שניתנת לעולים שנמצאים
במרכזי קליטה ולא על כלל העולים. גובה המשכנתא שניתנת לעולי אתיופיה נקבע על-פי אזור המגורים שם נרכשת הדירה.

אם הוא הולך לקנות דירה בקרית גת הוא מקבל
יותר?

לא. בדיוק ההפך. ככל שהוא קונה באזורים יותר
חזקים, הוא מקבל יותר סיוע כדי שבאמת יוכלו להשתלב באזורים המבוססים ולא ילכו לפריפריה לדירות זולות.

מרבית העולים מאתיופיה רוכשים באזורי
הביקוש בהם אנחנו נותנים להם סיוע מוגדל יותר מאשר לעולה רגיל.

אתם עוד יותר מכוונים אותם לנקודה מסוימת כך
שאם הולכים למקום מסוים, שם יקבלו סל כזה וכזה אבל העיקר שילכו לשם.

לא. ההפך.

ההפך. אנחנו מכוונים אותם לאזורי הביקוש
על-מנת שהם ייקלטו בכלל האוכלוסייה.

המשכנתא מגיעה ל425- אלף שקלים כאשר מזה
416 אלף שקלים מהווים מענק.

משפחה עם חמש נפשות צריכה ארבעה חדרים
ואתה יודע שבתל-אביב לא תמצא דירה במאה אלף דולר.

אולי בתחנה המרכזית הישנה.

גם שם לא.

אני רוצה להתייחס לדברים ששמעתי כאן.
בכוונה לא רציתי שנציגים של העדה האתיופית יהיו היום בדיון משום שרציתי לומר את הדברים שלא בנוכחותם. יש דברים שלא צריכים להיאמר בנוכחותם, אבל אולי לישיבות הבאות נזמין אותם.

אני אומר שאין ספק שהמצב של בני העדה האתיופית בארץ הוא בושה וחרפה.

גם אם אני מסכים למה שאתה אומר כרגע,
מהדיון הקצר שקיימנו למדתי שאין מקום להצעת חוק כזו.

על זה יש לנו ויכוח.

זה ייפתר בצורה דמוקרטית. הייתי מודע לדברים,
אבל אני חושב שנציג מס הכנסה הציג את הדברים כפי שהם.

אומרים לי כאן שמה שאני רוצה להשיג בהצעת החוק הזאת, זה מתבצע. אולי צריך לתת פה ושם קצת יותר, אולי צריך להתמיד עם זה ולדאוג שלא יקוצץ ולא יצומצם, אבל בסך הכל – לא שמעתי את כל המשרדים הרלוונטים – נציגי המשרדים שהיו כאן אמרו את הדברים ואני מבין שאנחנו נותנים מקדם יותר גדול לעדה האתיופית וזה בסדר. אני חושב שזו הייתה מטרת הצעת החוק הזה. האם אדוני ידע למשל את מה שנאמר כאן על-ידי נציגי משרד השיכון והבינוי, על-ידי נציג משרד החינוך, על-ידי נציג מס הכנסה ועל-ידי משרד הביטחון? אלה דברים שבעצם מוכיחים לנו שיש התייחסות.

זאת אומרת, אם הייתי למד כאן שאין התייחסות, הייתי אומר שלמרות הקושי – ויש כאן קושי - אני אחשוב ואראה איך אני מגבש את הצעת החוק הזו, אבל הדברים נעשים כאן. לכן אני חושב שכדאי שתצא מכאן קריאה לשרים הרלוונטיים שימשיכו בנושא הזה, שיעמיקו את הנושא הזה וירחיבו אותו, לדאוג ולהיות עם היד על הדופק. אני שמח ששמעתי כאן שהעדה האתיופית לא עוברת ממרכז קליטה כגוש אחד למקום אחר ואני רואה שמנסים ליצור איזושהי אינטגרציה. בדרך כלל גרות כמה משפחות ביחד, אבל לא מדובר בקבוצה גדולה שאתה מוריד אותה לעיר מסוימת ועוד לעיר חלשה, כך שאתה גורם להם להיות עוד יותר חלשים.

אני חושב שאדוני יסתפק במה שנשמע כאן, אלא אם כן יש לך זכות לנסות להריץ את הצעת החוק ואנחנו נעשה כאן את כל ההליכים המתבקשים כי אני לא יכול למנוע את זה ממך.

משפט אחד שלא בתחום שלי. הייתה החלטת
ממשלה, והיא גם יושמה, להכניס לשירות המדינה כמה עשרות אתיופים ובפירוש גייסו אנשים על רקע עדתי.

זה נעשה גם לגבי בני המיעוטים.

מה זה על רקע עדתי? אני לא מבין את הדיבור
הזה. עם כל הכבוד לך, אני לא מסכים לאף מילה שאתה אומר בנושא העדתי כי אני יכול להראות לך נתונים אחרים.

ציינתי עובדה.

זו לא הדוגמה שאני מדבר עליה בנושא של אפליה
עדתית. אני לא חושב שהעדה האתיופית היא הדוגמה לאפליה עדתית.

אין מחלוקת על הנתונים הקשים. הוויכוח כאן
הוא על הדרך.

נאמר כאן – אני שומע פעם ראשונה את הנתון –
שקבענו גם בהצעת חוק שנשים תבואנה לידי ביטוי כדירקטורים בחברות ממשלתיות יותר מאשר היה עד עכשיו. כך גם נקבע לגבי בני מיעוטים. אגב, זה יוצר איזושהי סטיגמה. איפה שנוצרים פערים, אנחנו צריכים לצמצם אותם.

יש עובדות ונתונים לגבי אפליה עדתית עליה אתה
מדבר, אבל אני חושב שלמרות כל מה שעשינו – וכל אחד אומר שאנחנו עושים – המצב האובייקטיבי של העדה שהיא בסך הכל מונה שמונים אלף איש הוא מחפיר. אני לא יודע מתי אתה ראית מרכז קליטה וראית איך האנשים חיים ובאיזה תנאים.

כל בוקר אני עובר במבשרת ולבי נחמץ, אבל לא זו
הדרך.

אני חושב שזו הדרך. שום דרך אחרת שנתתם או
שהצעתם לא עזרה.

אולי המצב היה יותר גרוע אם לא היו נותנים את
מה שנותנים.

זה בטוח. לא מדובר בעלייה שהגיעה בשלוש
השנים האחרונות אלא מדובר בעלייה שהגיע לפני עשרים שנה ובאנשים שנמצאים כאן מעל עשר שנים.

אם מה שניתן עד היום לא היה ניתן, אין ספק
שהמצב היה הרבה יותר גרוע.
אני רוצה לומר משהו בנימה אישית. אני הייתי בחוץ כשהצביעו על הצעת החוק של חבר הכנסת משעני וקראו לי לחזור ולהצביע. לא ידעתי על מה מצביעים וכשחזרתי אמרו לי להצביע נגד ואכן הצבעתי נגד. אחר-כך כשהסתבר לי שהצבעתי נגד אתיופים, כעסתי על עצמי ולא סלחתי לעצמי. אני רוצה לומר לכם שאחרי הדיון כאן אני קצת רגוע. אני אומר שצריך ויש מקום להמשיך, לעזור, לתמוך ולעודד את העדה הזאת כמו כל עדה חלשה אחרת בחברה הישראלית.

זה ההבדל בינינו. אני חושב שלא ניתן בשום פנים
ואופן להשוות את העדה הזאת לעדה אחרת. העדה הזאת דווקא מהרקע ממנו היא באה ולאור הרקע ממנו היא באה, אי-אפשר להשוות אותה בשום פנים ואופן עם קהילה אחרת.

אלה דברים שצריכים לבחון לאורך זמן ולא דרך
חקיקה.

תן לי דרך אחרת.

דרך אחרת זה מה שעושים עכשיו, לעשות עוד
יותר. אם הייתי רואה שלמשרד החינוך אין שום דבר מיוחד לעדה האתיופית, זה משהו אחר.

אפשר לראות את הנתונים שהיו לפני עשר שנים
בהשוואה להיום בבגרויות, בסטודנטים, במכללות שמלאות ביוצאי אתיופיה.

מלאות ביוצאי אתיופיה? אל תגזים ואל תיסחף.
כמה מקבלי תעודת בגרות מצליחים לעבור את הבגרות? 15 אחוזים? 20 אחוזים? אנחנו מדברים על בוגרי תיכון. בכפר-סבא יש 86 אחוזים שזכאים לתעודת בגרות.

השאלה מהי נקודת המוצא.

אם נצביע עכשיו, ההצעה שלך תיפול. לכן אני
מציע שנדחה את ההצבעה. אני דוחה את ההצבעה כדי שתוכל לגייס אנשים כדי שתוכל להעביר את ההצעה שלך.

דיברת לגבי הדיור ואני רוצה לומר לך שעדיין
הקהילה מרוכזת בשכונות מסוימות בארץ. תציין כל עיר בארץ, אני אומר לך היכן הקהילה מרוכזת. גם כשהלכו לכפר-סבא, מתגוררים בשכונת יוספטל, באשדוד תמצא אותם בשכונה ח' ובשכונה ו'.

צריך לפזר אותם, אבל אתה לא יכול למנוע
שמשפחה תגור יחד בסביבה אחת. זה קורה גם לגבי עדות אחרות.

כשמגיעים יוצאי אתיופיה לשכונות, הוותיקים
בורחים מהמקום והמחירים יורדים.
דבר אחרון שרציתי לומר. לקהילה יש הרבה פוטנציאל ויש לה הרבה מוטיבציה. אני חושב שאם יהיו התנאים שיאפשרו למצות את הפוטנציאל שלה, בעוד כמה שנים נוכל לסגור את הפערים ולהשתלב בחברה הישראלית. יחד עם זאת, אם לא יקרה דבר כזה, יש לי הרגשה שזו תהיה אות קין על החברה הישראלית גם בגלל המרכיבים המאפיינים שמייחסים לקהילה. ילדיי שנולדו בארץ, ודאי רואים בהם עולים חדשים בגלל שמזהים אותם במאפיינים שלהם.

אני מאוד מודה לך. כאמור, את ההצבעה נקיים
במועד אחר.
הבעיה היא בעיה אבל התרשמתי שהמשרדים רוצים. יכול להיות שצריך לעשות עוד, להוסיף עוד על מה שנעשה כדי לצמצם את הפערים הללו. אני אאפשר לחבר הכנסת משעני לגייס אנשים להצבעה במועד אחר.

אני מודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20