פרוטוקולים/עבודה/4221



5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
10.12.01

פרוטוקולים/עבודה/4221
ירושלים, י"ב בטבת, תשס"ב
27 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס'417
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ה כסלו התשס"ב (10 בדצמבר 2001), שעה: 10:00

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (הוראת שעה), התשס"א-2001 –

חברי הוועדה: יאיר פרץ - ממלא מקום היו"ר

עו"ד נתן סמוך הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

גל הרשקוביץ אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דינה דומיניץ הלשכה המשפטית, משרד הפנים

תלמה פרידברג המוסד לביטוח לאומי
ורד שהרבני המוסד לביטוח לאומי

עוזי סלנט מנכ"ל, קופת חולים מאוחדת

יעקב נבו קופת חולים כללית

חזקיה ישראל התאחדות התעשיינים

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

דרורה רשף








הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (הוראת שעה), התשס"א-2001 –

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (הוראת שעה), התשס"א-2001 – מי מציג את ההצעה?

ההצעה מדברת על כך שאדם שמגיש בקשה לרישום בקופת חולים, זכאי להחזר עבור שירותים רפואיים שניתנו לו גם בתקופה של שישה חודשים שקדמו להגשת הבקשה. החוק הזה עבר למעשה בשנת 2000 כהוראת שעה עד סוף 2000, אנחנו היום נמצאים בסוף 2001, אנחנו מבקשים להאריך את ההצעה עד סוף 2002 על מנת לבדוק את היישום שלה על פני תקופה נוספת.

באם הוועדה מעונינת אני יכול להביא נתונים לגבי מספר האנשים. בשנת 1999 היו 33 אנשים כאלה, בשנת 2000 - 58 איש, מתוכם 34 עולים חדשים. בסך הכל באותן שנתיים דובר על 850 אלף שקל, בשנת 2001 36 תיקים, מתוכם 17 עולים חדשים, בעלות שנתית של 495 אלף שקל. אלה סדרי הגודל הכספיים. אנחנו גם מניחים שזה ישמור על רמה דומה. בסך הכל הפערים של רישום בקופת חולים הולכים ונסגרים.

על היתרונות של ההצעה הזאת עמדנו כבר בפעם הקודמת. מדובר בהצעה שמאפשרת לאנשים שמסיבות כאלה ואחרות לא עמדו על בעיות הרישום שלהם בקופות החולים, נפלטו מהמערכת, השתחררו מהצבא, עולים חדשים ולא הספיקו להסדיר את מעמדם, פתרון לתקופה מוגבלת, שבה הם קיבלו שירותים רפואיים, הבינו שיש בעיית רישום, הלכו ופתרו את מצבם בקופות החולים ולגבי אותם שירותים שהם רכשו לפני זה, הם מקבלים החזר לפי כללים שאנחנו קבענו.

החזר מלא?

החזר מלא, בכפוף לתעריפי משרד הבריאות, כמובן. אם גבו מהם תשלומים מופרזים, אז אנחנו, כמובן, תפקידנו לאכוף על המערכת שלא תגבה תשלומים מופרזים. הם מקבלים בגבולות התעריפים שבהם נמכרים שירותים במערכת הציבורית.

ואתה מאמין שאותה רמה תישמר?

כן, כן. בחנו את העניין. כאשר יש סטיות מסוימות אנחנו פונים, למשל, לבתי חולים – כאשר אנחנו רואים שגבו מאנשים יותר מכפי שצריך ומעמידים את זה כך שהאדם יקבל החזר בגבולות התעריפים הציבוריים ואם יש גביית יתר של בתי החולים – בתי החולים מוותרים עליה. חד משמעית.

זה לא פותח פתח לניצול של המערכת? הוא כאילו אומר לך: תן לי ליהנות מהספק שישה חודשים.

החשש שהוועדה העלתה בפעם הקודמת היה אפילו חשש הפוך. באו ואמרו לנו: למה רק שישה חודשים? ואם יש שנה לפני זה? אז באנו ואמרנו: זה כדי ליצור איזשהו סוג של איזון בין, מצד אחד, הרצון להיות הגונים כלפי אנשים שיש להם בעיית רישום ושאנחנו לא רוצים שהם ייקלעו לחובות בעקבות זה שהם היו צריכים איזשהו סוג של אשפוז יקר ובין, מצד שני, מניעת ניצול לרעה. שהאדם הזה לא יתחיל לאסוף חשבונות בלי שיהיה כפוף לכל המגבלות שמבוטח בקופת חולים כפוף להן. אלה הסדרי בחירה וזה היתרונות, בסך הכל, של קופת החולים שרוכשת שירותים במחירים שלה. על מנת ליצור את האיזון אמרנו שחצי שנה זה פרק הזמן הסביר שבן אדם עולה על זה שיש לו בעיית רישום, הולך ופותר אותה מול המוסד לביטוח לאומי ונרשם. התקופה הזו, לדעתנו, מאזנת בין החששות לבין היתרונות.

מספר האנשים שנזקקו להסדר הזה הוא באמת די קטן.

הוא די זעום. הוא מעיד על כך שלא מדובר בניצול לרעה.

אם היום ניתן ארכה של חצי שנה לסיפור וחצי שנה אחר כך נפסיק את ההסדר הזה?

לא, לא. זו לא היתה הכוונה. אני חושב שזה יהיה רע מאד.

למה?

משום שההסדר הזה בעצם פותר בעיות שיכולות להיות חוזרות ונשנות. כאשר בא לארץ עולה חדש וכעבור שבועיים נזקק לטיפול רפואי, או אפילו ברגע של הירידה מהמטוס – שזאת הדוגמה שתמיד נותנים לנו – אני רוצה הוראה שתאפשר לי לפתור את הבעיה שלו. כאשר חייל משתחרר מהצבא, הוא נזרק לתוך המערכת.

אז למה לא הוראה קבועה?

למה הוא לא נרשם?

למה הוא לא נרשם? תשאל אותו למה הוא לא נרשם.

יש ועדה שדנה בזה, הבנתי.

כן. אפשר לבוא לאנשים ולהגיד להם: תגלו אחריות, לעולה החדש אפשר להגיד: תרשם על היום הראשון.

אני לא מדבר על המקרים של העולה החדש. אני מדבר על המקרים המצויים.

לחייל אפשר להגיד, כמו שמר סלנט אומר, תרשם שבוע אחרי שאתה עוזב את הצבא. אנחנו הרגשנו באיזשהו אופן שיש לנו איזושהי אחריות גם כלפי האנשים האלה, שאולי לא דאגו לעצמם. קופות החולים לא ממש מפסידות מזה, בגלל שאם האנשים האלה היו נרשמים, הם היו מקבלים את השירותים האלה במימומן של הקופות. האנשים האלה מפסידים, אנחנו חשבנו שיש אחריות כלפיהם, ההצעה הזאת פותרת את זה.

תודה רבה. בבקשה, אדוני.

אני רוצה לומר שני דברים. אין בעיה עם הצעת החוק – הוראת שעה. אנחנו מחוקקים פה ונותנים פתרון לשלושים – ארבעים איש. אז מה? לכל שלושים או ארבעים איש במדינת ישראל אנחנו ניתן הצעת חוק? אז אתה יודע לאיזה מצב אנחנו נגיע. אני חושב שכאשר חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוחל, היה באמת מקום לתקופת ביניים לעשות בה כל מיני הסדרים כדי לעודד את האוכלוסייה ולהסביר לכל אלה שכן יודעים ולא יודעים וכן הלאה. אבל מבחינה ציבורית צריך לעשות לזה סוף, מכיוון שאין פה עניין של הפסד גדול או רווח גדול. אף אחד פה לא מרוויח ולא מפסיד.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להאיר את אותו נושא שאנחנו יודעים שגורם לנו לנזק רב. בחוק ההסדרים, נדמה לי משנת 1999, הכיל הוראה מאד חשובה, שמונעת ניצול לרעה של שירותי הבריאות בארץ, של תושבי חוץ. עכשיו, מה קורה? כאשר יש עניין שהוא עניין חשוב מאד למערכת, חשוב מאד למערכת הבריאות כולה, אז כל אחד מושך את ידיו והעסק הזה לא בא לכלל מימוש ובאים אנשים מחוץ לארץ ורשאים, על פי חוק, לקבל את כל השירותים פה בארץ ונוסעים חזרה. ומבקשים, כאשר הם בחוץ לארץ, לקבל את המשך הטיפול שם. המערכת לא עושה את ההסדרים הראויים על מנת לעמוד בדברים האלה ובמקום להתעסק בדברים הרציניים, אז מוצאים איזשהו וינטיל פה וינטיל שם, כדי לטפל בשלושים – ארבעים איש. אנחנו לא מתנגדים לחוק הזה, אבל אנחנו לא חושבים שאלה הם הדברים שצריכים לעמוד ברומו של עולם בחזית הטיפול של מערכת הבריאות.

תודה רבה, אדוני.

זה נכון. זה לא עומד בחזית הטיפול של מערכת הבריאות. מצד שני, כאשר מדובר במערכת שמגלגלת עניין של 20 מיליארד שקל בשנה, מדובר פה בסכום של 400 אלף שנתי, זה מבחינת המערכת סכום זעום. אבל מבחינת האדם היחיד שצריך לשלם עשרה, עשרים ושלושים אלף שקל עבור טיפול, לא מדובר במשהו שהוא זול. לעניין התושבים החוזרים אני רוצה לומר: היום באמת יש ועדה לנושא התושבים החוזרים. כאשר סעיף 58 ייכנס לתוקפו, הוא מונע מצב שבו ההסדר הזה ינוצל לצורך מתן שירותים לתושבים חוזרים. בתקופת ההמתנה שנגזרת עליהם מכוח סעיף 58, הם לא יהיו זכאים להחזר מכוח הסעיף הזה.

תודה רבה. אני פשוט רוצה, ברשותך, הערה אחת. אני מניח שהחוק הזה הוא חוק באמת חשוב, על מנת לאפשר לאותם אנשים לקבל את הזכויות שלהם, בתקופה שהם לא היו מבוטחים או לא נרשמו מכל מיני סיבות. אני מקבל את זה שיש להאריך את צו השעה, אבל אני רוצה דבר אחד כן לבקש מכם: ללכת במגמה להוריד את הסיפור הזה מסדר היום. להיעזר יותר בהסברה, להסביר לאנשים שיש לנצל את הזכויות שלהם, להירשם ברשומים. יקרה מקרה שעולה חדש לא נרשם, אני מתאר ומשער שיימצא לו פתרון במסגרת ההסכמים וההסדרים.

קודם כל, אני מסכים שלא צריך להיתלות בהוראה הזאת ובהחלט כדאי וצריך לעודד אנשים להירשם לקופות החולים, אבל תמיד יהיו מקרים, גם להבא, שבהם צריכים למצוא פתרון לאנשים מהסוג הזה, שהם עולים חדשים, חיילים משוחררים וכולי וההצעה הזאת - - - תהיה בספר החוקים, המטרה היא כן להפוך אותה להוראה קבועה שתטפל באותם מקרים חריגים. כאשר אנחנו מדברים בקופות החולים, קופות החולים, באדיבותן, אחרי שההוראה הזאת עברה, היו מוכנות לפתור מקרים רטרואקטיבית, אבל בלי ההוראה הזאת יהיה מאד קשה לשכנע את קופות החולים לתת את הזכויות האלה, לכן היא חשובה.

אין לי ספק, רק אני מבקש דבר אחד: להחדיר במודעות הציבורית, בכל האמצעים שעומדים לרשותכם - אם זה משרד, אם זה פרסום - שהזכויות חשובות לאותו בן אדם, אחרת, אם לא תמצא סיבה מוצדקת אמיתית, שמצדיקה אי-רישום, תהיה להם בעיה. לכן אני אומר שצריך ללכת בכיוון הזה.

אם אין מישהו שרוצה להוסיף עוד משהו, אני מאשר את המשך הוראת השעה ואני נועל את הישיבה. תודה רבה.

10:30.