פרוטוקולים/עבודה/4167



11
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
27.11.2001

פרוטוקולים/עבודה/4167
ירושלים, ב' בטבת, תשס"ב
17 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 404
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ב בכסלו התשס"ב (27 בנובמבר 2001) שעה 9:00

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת סיעוד).

חברי הוועדה: דוד טל-היו"ר
תמר גוז'נסקי
חיים כץ
מרדכי משעני

חנה וייל האגודה לזכויות האזרח
רות הורן, עו"ד הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
רועי קרת,עו"ד הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
אסתר רייס מנהלת אגף סיעוד
אהוד בן-דרור משרד האוצר
קרן רפלנסקי משרד האוצר
שי סומך, עו"ד משרד המשפטים
עמרי יעקב עוזר שר העבודה והרווחה
יוחנן שטסמן מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
אלי כהן סיעת עם אחד
גדעון בן-ישראל הסתדרות הגימלאים
איילה שפירא משרד העבודה והרווחה
אברהם זך חבר מועצת הביטוח הלאומי

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

יפעת שפרכר























הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון –קצבת סיעוד), התשס"א-2001

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. אנחנו דנים היום בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת סיעוד), התשס"א-2001. אולי יסביר לנו, אדוני, מדוע צריך את הצעת החוק הזאת, מה היא תתרום. מה העלות של הצעת החוק?

640 מיליון שקלים.

יש לי דיעה אחרת.

כמה?

0.

בשנת 1995, עם החלת חוק בריאות ממלכתי, המחוקק קבע שנושאים כמו גריאטריה, פסיכיאטרייה הגמלאים תוך 3 שנים שזקוקים לאשפוז סיעודי יוכלו לקבל. חלפו להם הרבה מאוד ימים והרבה מאוד מים עברו בימים אבל דבר לא נעשה. עכשיו מביא לנו חבר הכנסת חיים כץ הצעת חוק שממשיכה את חוק בריאות ממלכתי. הוא מציע לתת לכל אדם שנזקק לאשפוז סיעודי את הגימלה, בין אם הוא במוסד סיעודי, בין אם הוא בקהילה, בין אם הוא בדיור מוגן ובין אם הוא עצמאי.

היום אם הוא עצמאי הוא מקבל.

3 יושבי-ראש ועדה בעבר ובהווה הציעו הצעת חוק שמציעה להוסיף במס בריאות עוד 5 עשיריות אחוז, משהו כמו מיליארד 150 מיליון, כדי שכל קשיש שנזקק יוכל לקבל אשפוז סיעודי. היות ולא התקדמנו איתה, באה הצעתו של חבר הכנסת כץ. אני אבקש את ההתייחסות של המוסד לביטוח לאומי.

הסוגייה הזאת היא סוגייה שנידונה בפורומים שונים של הביטוח הלאומי וגם פה בוועדה בעבר. הנושא מעורר התמרמרות. כלי התקשורת חוזרים עליו כל פעם. שורש הבעיה הוא, שחוק ביטוח סיעוד נקבע להיות חוק קהילתי, חוק שנותן פתרונות סיעוד בקהילה לאלה שאינם במוסדות של תשושים או של סיעודיים לסוגיהם. נאמר פה בוועדה, שגימלת הסיעוד מיועדת לסיוע במתן שירותים לתפעול אישי ועזרה במשק בית, ולפיכך אין מקום לשלם גימלה זו למי שמטופל במוסד סיעודי או במוסד שגוף ציבורי נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו.

בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, הוצע כי כל מי שנמצא במוסד סיעודי לא יהיה זכאי לגימלה. יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה דאז אמר "לצערנו הרב, עכב מצבה הכלכלי הקשה של המדינה לא היה מנוס מפשרה כואבת." הכוונה היתה שזה יהיה רק בקהילה ולא במוסדות. התוצאה היא, שחוק ביטוח סיעוד ניתן רק בקהילה. כל עוד אנשים גרים בביתם, אין לנו בעיה, המוסד נותן את הקיצבה הזאת שהיא קיצבה מיוחדת, גימלה מיוחדת. זאת קיצבה שאיננה ניתנת בכסף, למעט במקרים נדירים שאין שירותים באיזור. למה לא במוסדות סיעודיים? כי במוסד סיעודי המדינה נושאת בהוצאות ההחזקה של האנשים על ידי האגף לגריאטריה במשרד הבריאות או על ידי השירות לזקן במשרד העבודה והרווחה.

אין מוסדות סיעודיים שאדם משלם באופן פרטי?

לו היה הדבר כך יש להניח שלא היתה מתעוררת השאלה. לגבי השאלה של מוסד פרטי, החוק קובע חריג בחוקי הביטוח הלאומי. החוק קובע מבחן הכנסות. זה לא דבר שכיח בחוקי הביטוח הלאומי, שאומרים שמי שיש לו כסף והוא קשיש אין לו בכלל בעיה כי הוא ממילא לא יקבל קיצבת סיעוד. מי שיש לו הכנסות גבוהות אין לו כמעט סיכוי לקבל קיצבת סיעוד. לו היתה חלוקה חדה היה בסדר, הבעיה היא שהחוק הגדיר מוסד סיעודי בצורה מאוד דווקנית. סעיף 27 לחוק, שחבר הכנסת וגם המוסד לביטוח לאומי מציעים לבטל את צורתו הנוכחית או את רובו, אומר: "מבוטח הנמצא במוסד סיעודי, או שמתקיים בו האמור בסעיף 307א, לא יהיה זכאי לגימלת סיעוד." ההגדרות של מוסד סיעודי בחוק הפיקוח על המעונות, בתקנות בריאות העם ובחוק הן הגדרות שונות.

אז אולי כדאי לנו להגדיר מה זה מוסד סיעודי.

אין צורך, אנחנו נגיע לאותה תוצאה גם ככה. מה ההגדרה של מוסד סיעודי בחוק? "מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית, שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים." זאת אומרת, מקום שבו יש אנשים כאלה, ובעבר מישהו אמר אפילו יותר משניים, הוא מוסד סיעודי. התוצאה שמתקבלת היא, שמוסד שיש בו אנשים עצמאים ושיש בו מספר ידוע של אנשים סיעודיים, פוסל אנשים שהיו עצמאיים ומהיום זכאים לקיצבת סיעוד מלקבל את קיצבת הסיעוד. אנשים מתקוממים. משע"ן עשו רעש גדול.

הייתי מבקש לא להתייחס למשע"ן היות ותלוי ועומד איזה שהוא בג"ץ.

היתה פגישה אצל שר העבודה והרווחה עוד לפני הבג"ץ. היו בתי אבות אחרים שהשאלה התעוררה בהם. כשאנשים צועקים זה באמת כואב להם. הם שואלים למה הם מפסידים קיצבת סיעוד בגלל שהשכן שלהם הוא במצב סיעודי יותר קשה. למה אדם שמקבל סיעוד לא נכנס למסגרת של החולים הסיעודיים באותו מוסד? השאלה הזאת עלתה בפני בתי הדין לעבודה כמה פעמים. אני רוצה להקריא כמה משפטים מפסק דין, שמראה שצריך לקבל את הצעתו של חבר הכנסת כץ. "אין כל משמעות לעובדה שהתובעת איננה מתגוררת במחלקה המכונה סיעודית אלא בזו המכונה עצמאיים משנמצא כי באותה מחלקה מתגוררים דיירים תשושים כמו התובעת עצמה וללא הפרדה פיזית בין מי שהם עצמאים לחלוטין ואלה התשושים. אין נפקא מינה באיזה אגף או מחלקה מקבל התובע את גימלת הסיעוד ודי בכך שהמוסד בו הוא מתגורר סווג על ידי המוסד לביטוח לאומי כמוסד סיעודי כדי לשלול ממנו את גימלת הסיעוד." הסיווג נעשה לא מתוך רוע לב אלא נעשה על ידי ועדה שבה נמצאים המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה והרווחה ומשרד הבריאות. "ההגיון המשפטי", אומרת השופטת, "העומד מאחורי פרשנות זאת הוא, שבהגדרת המוסד כמוסד סיעודי מחוייב המוסד האמור להעניק שירותי סיעוד מלאים לדייריו שמצבם מחייב זאת. כדי למנוע כפילות שירותים ותשומות, אין הדיירים האמורים זכאים לקבל גימלת סיעוד מן המוסד לביטוח לאומי."

מאותו רגע שאדם הוא סיעודי או מוסד מוגדר כמוסד סיעודי ויש בו אנשים סיעודיים, כל היתר אינם זכאים לקבל. זאת תוצאה שההגיון איננו סובל אותה. אנחנו מתקוממים נגדה מבחינה מקצועית, אבל זאת התוצאה של הפרשנות ההכרחית לחוק הביטוח הלאומי. זה נבחן על ידי הלשכה המשפטית שלנו באין ספור דיונים בבתי הדין, וזאת התוצאה. אנחנו סבורים שצריך לבטל את האבחנה בין סיעוד בקהילה ובין סיעוד במוסדות. אני הצעתי, בדיוק כמו שחבר הכנסת כץ הציע, לבטל את סעיף 227 לחוק כך שכל אדם שעבר את מבחן התלות כפי שנקבע ייחשב כחולה סיעודי ותשולם לו קיצבת סיעוד בגובה שנקבע בחוק. הגימלה לא תהיה יותר גימלה קהילתית אלא גימלה אישית, שתלויה באדם והולכת איתו. האדם בביתו תבוא עליו ברכה, יקבל את הקיצבה ויקנה את השירותים מתוך סל השירותים. והיה אם אותו אדם יחליט בוקר אחד שהוא רוצה מוסד סיעודי או מוסד לתשושים, יפנה, כפי שמקובל היום, לשילטונות הרווחה ולשילטונות הבריאות המקומיים והם יחליטו לפי הקריטריונים שלהם אם הוא יכול להיות במוסד. הכסף שיבוא מהמוסד לביטוח לאומי לחולה הסיעודי יילקח בחשבון בעת שהוא יתאשפז אם הוא יתאשפז. כל מה שצריך לעשות זה להוריד את אותו כסף מתקציב האגף לגריאטריה או מתקציב השירות לקשיש, ולהעביר את זה למוסד לביטוח לאומי. על ידי כך העלות תהיה 0. אני חושב שזה פותר את הבעיה. ישנם, אולי, מקרים מסויימים שיתווספו, אני מוכן לדון עליהם, אבל זה באמת שוליים שבשוליים. התוצאה הסופית היא, שזה לא יעלה כלום וייעשה צדק.

נכון לרגע זה יש איזה שהוא חוק במדינת ישראל. אחד הדברים שקוממו חלק מהאנשים או חלק מגופים כאלה או אחרים, שיש חוק שניתנה לו פעם פרשנות כזו ופעם פרשנות אחרת.

מבית הלל הלכו לבית שמאי.

לא יעלה על הדעת שפעם אחת מפרשים חוק בצורה כזאת, מבלי ששיניתי אף לא אות אחת, ופעם אחרת מפרשים את החוק בצורה אחרת. קובעים שמצמצמים את אחוז המקבלים או מרחיבים את אחוז המקבלים הכל על פי שרירות ליבם של יועצים בכירים, יהיו אשר יהיו, או ועדה מכובדת, תהיה אשר תהיה. אולי נמנע מכם את התקלות הללו על ידי כך שנבהיר בחוק למה אנחנו מתכוונים, ואז לא יהיה לכם ספק בדבר הזה.

את הדברים שאמר יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דוד טל, אנחנו שומעים הרבה. באים אלינו בטענות על כך שאסתר רייס, שאחראית על זה, שינתה את עורה והפכה למרשעת, אבל זה פשוט לא נכון, כי פרשנות החוק לא השתנתה מיומו הראשון ועד היום. מה שקרה הוא, שהמציאות הגריאטרית השתנתה. אדם שנכנס למוסד כעצמאי בגיל 70, כעבור 10 שנים, בגיל 80, מצבו הרפואי, התפקודי, הסוציאלי והקוגניטיבי משתנה.

לא. עם כל הכבוד, אנשים זקנים שהלכו למוסד מסויים, או שרצו ללכת למוסד מסויים, קבעו שהם הולכים למוסד פלוני על סמך זה שהם יודעים שבמוסד פלוני הם יקבלו גימלה כזאת וכזאת. לימים שיניתם את זה והם פתאום לא מקבלים את הגימלה הזאת.

הפרשנות לא השתנתה, המציאות השתנתה: מחלקות שהיו שם פעם עצמאיים, הפכו למחלקות של לא עצמאיים. אנחנו מכירים את זה מהחיים הרפואיים והחיים הסוציאליים של הקשישים. את הקשישים זה לא מעניין. הם אומרים "כשבאנו לפה קיבלנו הבטחה כזאת, ופתאום בא הביטוח הלאומי ומתאכזר אלינו." זה לא הביטוח הלאומי, זה החוק.

חס וחלילה, זה המוסד הטוב ביותר שיש לנו, רק צריך לעשות בו קצת סדר.

החלטנו במינהלת המוסד לביטוח לאומי לבטל את סעיף 227 בנוסחו הנוכחי, כלומר לבטל את הקיצבה מלהיות קיצבה קהילתית.

אתם תומכים בהצעת החוק כפי שהיא?

בכל לב.

המנכ"ל מציע לתת קיצבה כספית.

אדם מקבל שירותים בקהילה כמו היום. כשאדם יהיה במוסד מוגדר הוא יקבל גימלה כספית שערכה 80% מקיצבת סיעוד לפי סעיף אחר בחוק.

ואז יכירו לו את זה כאילו הכנסה.

ואז, אולי, הילדים שלו לא יזרקו אותו בגלל שאין להם כסף.

לפי דעתנו האינטרס הוא לעודד את הזכאי לקיצבת סיעוד להשאר בקהילה ולקבל את הטיפול בקהילה. קבלת הצעת החוק והצעתו של מר שטסמן, תמנע..

היא לא תמנע, היא תאפשר למי שירצה להשאר בקהילה להשאר בקהילה, ולמי שירצה ללכת למוסד סיעודי ללכת למוסד סיעודי.

לא תהיה נהירה המונית ללכת למוסד סיעודי, כי אנשים יצטרכו להוסיף עוד הרבה כסף מכיסם.

בוודאי שזה ישנה את השיקול של המבוטחים. האינטרס שלנו הוא כן להשאיר אותו בקהילה. אנחנו נוטים לתמוך בפתרונות של מרכזי יום, אפילו שיש להם עלות תקציבית. אני חולק על המנכ"ל שאמר שהעלות היא 0. עלות המטופל במוסד גבוהה מהקיצבה, והתקציבים שמועברים לאגף הגריאטריה, אגף שירות לקשיש הם גבוהים מסכומי הקיצבאות. השווי הכספי של הטיפול שנותן מוסד למבוטח גבוה מהקיצבה. ברגע שניתן למבוטח קיצבה ונגיד לו "קח אותה איתך למוסד והמוסד יתן לך את השירותים", בוודאי שהמוסדות לא יסכימו שינכו את התקציב הזה כי שווי השירות שהם נותנים גבוה בהרבה משווי הקיצבה.

אתה לא הבנת מה אני אומר.

אני מתייחס לדבריו של המנכ"ל, שטען שהעלות היא 0. התקציב שמועבר לאגף הגריאטריה, שמועבר למשרד הבריאות לא יוכל להתקזז עם הקצבה, משום שהשירות שהמוסד נותן שוויו הכספי גבוה משווי הקיצבה. הייתם יכולים להביא לכאן נציגים של משרד הבריאות.

זה לא קשור אחד לשני.

מר שטסמן אומר, שברגע שהמוסדות יקבלו את הקיצבה אפשר יהיה לקזז את הסכום מהסכום שמועבר למשרד הבריאות ובכך סך העלות למדינה ולמשק תהיה 0. לטענתי זה לא נכון.

אין ספק שהשתנו דברים במציאות והם אלה שהביאו אותנו לכך שצריך לחשוב על איזה שהוא פתרון. לא נכון לומר שהפרשנות השתנתה, אבל ישנן סיטואציות שנראות באופן שונה כאשר מסתכלים עליהן במקומות שונים. הטענה כאילו יש פרשנות שונה באה מצד אותם אנשים שהגיעו למוסד, קיבלו בתקופה הראשונה גימלת סיעוד ואחר כך היא נשללה מהם.

פרופ' שטסמן ניסה להסביר איך מגדירים מוסד רגיל, בית אבות רגיל כמוסד סיעודי. זאת מלאכה מאוד בעייתית, משום שבמציאות של היום כמעט כל מוסד לקשישים שנפתח הופך להיות מוסד סיעודי עם הזמן. הוא מתחיל להעניק שירותים בהתאם לצרכים של היושבים בו. רוב האנשים לא ילכו למקום שבו הם יודעים שכאשר הם יזדקקו לשירותים יזרקו אותם לרחוב, מה שפעם היה מקובל. למוסד בתחילת דרכו יש אוכלוסייה יחסית צעירה, אבל ככל שהיא מתבגרת נדרשים יותר שירותים והמוסד הופך למוסד סיעודי. כאשר הוא הופך למוסד סיעודי הוא מקבל תווית של מוסד סיעודי ואנחנו מפסיקים לשלם את הקיצבה. האיש שמפסיקים לו את הקיצבה חושב שהפרשנות שלנו השתנתה, אבל זה לא ככה. כפי שאמר המנכ"ל קודם, החוק קיבל פרשנות זהה מתחילתו ועד היום, אפילו בשלב מסויים נהייתה פרשנות יותר ליבראלית.

איך הביטוח הלאומי התייחס למוסדות שהיו בהם גם עצמאיים וגם סיעודיים?

הוא יכול להיות מוסד סיעודי, תלוי כמה.

מה על אלה שהם עצמאיים? הם לא זכאים לזה?

הם לא מקבלים.

למה? זה עונש קולקטיבי?

זה לא עניין של עונש קולקטיבי. החוק מכתיב לנו התנהגות מסויימת. מה אהוד אומר? הוא אומר, שהחוק הזה נועד לעודד אנשים להיות בקהילה. איך החוק עודד אנשים להיות בקהילה? הוא אמר שאם האדם ילך למוסד סיעודי הוא לא יקבל את הגימלה. הוא גם נתן שירותים שנמצאים בקהילה ומאפשרים לאדם להשאר יותר זמן בביתו. זה לא עובד היום. מה שקרה הוא, שהמוסדות התאימו את עצמם להגדרת החוק. הם קוראים לעצמם דיור מוגן. לכל יושבי הבית יש חוזה שמבטיח להם שירותי סיעוד כשהם יזדקקו להם, אבל המוסדות אומרים: "אנחנו נסווג את המוסדות שלנו ככה כדי שכן תמשיכו לשלם לאנשים כאלה וכאלה." בגלל הווריאציות החדשות שנוצרו, גם המונח "חיים בקהילה" הוא כבר לא חד ערכי. חיים בקהילה הם לא רק חיים בדירה שגרתי בה לפני כן, לכן את החוק צריך איך שהוא להתאים לסיטואציה החדשה.

החוק של חבר הכנסת חיים כץ פותר לנו את כל השאלות האלה.

גם אם יאשרו את הצעת החוק, צריך לכתוב אותה מעט אחרת.

איך גבירתי מציעה? אתה מציעה שנעשה את זה בין הקריאה השנייה לשלישית?

כפי שאמר קודם פרופ' שטסמן, מדובר קודם כל על כך שתשולם לו גימלה בכסף שערכה יהיה 80% מהגימלה הרגילה. מה שצריך לעשות זה לשנות את ההגדרה של מוסד סיעודי.

בין ראשונה לשנייה.

אני חושבת שנכון יהיה אם הצעת החוק בקריאה ראשונה תהיה יותר מגובשת.

כמו מה?

הגדרת המוסד, איך משלמים את הגימלה.

אני לא חושב שנתת את דעתך כשאמרת שזה ימנע מאנשים להיות בקהילה. זה פשוט לא המציאות, כי אנשים אוהבים להיות בקהילה ולא במוסדות. עכשיו יהיה להם פחות אינסנטיב, כי הם תמיד יודעים שאם הם יצטרכו יש להם חלק מהמימון למוסד. הייתי שמח לראות את התחשיבים שלך בכתב.

תגיש בכתב את התחשיב של משרד האוצר לוועדת העבודה והרווחה.

החישובים באו מהמוסד לביטוח לאומי.

למוסד לביטוח לאומי אין תחשיבים כאלה, הוא חולק על זה.

עמדת הממשלה היא בעד.

אנחנו מתנגדים.

משרד העבודה בעד ומשרד האוצר נגד.

הזקנים הוכיחו בארץ ובעולם שהם מעדיפים להשאר בבית. מרביתם נשאר בבית. אני לא חושבת שמתן קיצבת בתי אבות תשנה את ההרגלים. אני חושבת שהקיצבה תוכל לקזז את גובה התקרה שאנחנו משלמים או שהאיש משלם, כך שמבחינת העברה התקציבית מדובר בסכום שיקוזז.

בתחשיב שעושים לקשיש כשהוא נכנס למוסד בודקים את כל ההכנסות, כולל קצבת זיקנה. אם הוא מקבל גמלת סיעוד כי הוא זכאי אז מקזזים.

אי אפשר לצפות שמי שנכנס למוסד בנתונים מסויימים יבין מדוע פירשו אחר כך אחרת. מאדם בן 70,80 אי אפשר לצפות שיבין. גם הפרשנויות לגבי מוסד סיעודי הן שונות. אין ספק שצריך את הרעה החולה הזאת לסיים.

הסתדרות הגימלאים תומכת בהצעת החוק של מר כץ?

תומכת מאוד. אני חושב שהצעת החוק מונעת כל אפשרות של פרשנויות כאלה ואחרות. אני חושב שחבר הכנסת כץ תרם תרומה חשובה בהסדרת נושא שהבעיה בו היא לא כספית. ברור לגמרי שאחד מקזז את השני.

גם אם זה לא מקזז ל-0, זה מצמצם את ההוצאה.

נדמה לי שבגריאטריה זה יותר גבוה. אני מציע שבין הקריאה הראשונה לשנייה נראה מה הנוסחים כדי לא להפסיד זמן. הנקודה החשובה היא, שהחוק הזה יעבור כמה שיותר מהר.

אני חושב שחשוב מאוד להעביר את זה אפילו ברגע זה, אבל אני לא יכול להתעלם ממה שאמרה הגברת הורן.

זה מצב לא בריא שיש מחלוקת בין המשרדים בתוך הכנסת. אנחנו נשקול להחזיר את הנושא לוועדת שרים לענייני חקיקה כדי שתהיה החלטה אחידה.

דובר על גימלת כסף בשיעור של 80% לגבי מי שנמצא במוסד. זה צריך להיות תיקון ל-225ב. לגבי הגדרת מוסד סיעודי בסעיף 223, אנחנו שמענו כאן כוונה לתקן את האלמנטים. לא ברור לי אם הכוונה ללכת להגדרה שנמצאת בחוק הפיקוח על המעונות.

אם אנחנו מוחקים את המילים "הנמצא במוסד סיעודי" אנחנו כוללים הכל.

אנחנו רוצים להגדיר מוסד כאחד משניים: מה שמוכר כבית חולים, או מה שמוגדר כמעון לפי חוק הפיקוח על המעונות. אחד משני אלה יהיה מוסד.

ומה זה יכלול?

אם מישהו פותח מוסד פרטי והקשיש לא נמצא בהגדרות שלך, אז הקשיש לא יקבל את הגמלה. אנחנו לא רוצים להגיד באיזה מוסדות הוא כן יקבל, אנחנו רוצים להגיד שהוא יקבל בכל מקום, לא חשוב באיזה מוסד זה.

האויב של הדבר הטוב הוא הדבר הטוב ביותר. אני חושב שהתיקון של חבר הכנסת כץ מתקן את עיקר הבעיה. מה שאמרה עו"ד הורן זה בהחלט דבר נכון, אבל היות ויש לנו באמתחתנו עוד כמה תיקונים בחוק הזה, אין צורך היום לפתור את הבעיה. באותו רגע שאנחנו מוחקים את ההגדרה של "מוסד סיעודי מסעיף 227, בתוספת למה שאמרה היועצת המשפטית פה, אני חושב שפתרנו 95% מהבעיה.

אנחנו מוחקים את המילים "מוסד סיעודי" כפי שמציע המציע. לאחר מכן אנחנו נאמר בתיקון 225: "בסופו יבוא: למעט לעניין זכאי השוהה במוסד סיעודי, שאז תשולם לו גימלה של 80%."

ההצעה היא למחוק את הגדרת מוסד סיעודי שבסעיף 223, לא לתקן אותה.

אני רוצה במקום מוסד סיעודי להגדיר מוסד.

כמציע החוק אני לא רוצה להגדיר כלום.

אנחנו מציעים שכל אדם שנמצא במוסד יקבל גמלה בכסף.

כל אדם שזכאי לגמלת סיעוד יקבל גמלת סיעוד לא חשוב אם הוא החליט לנסוע לירח או החליט להשאר פה.

כאשר הסיעודי יהיה במוסד הוא יקבל את זה ב-80% מהקצבה הכספית.

זה כתוב ב225.

אני אשאיר ליועצת המשפטית שלנו לנסח את הצעת החוק ברוח הדברים שאמר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, כלומר למחוק את המילים "במוסד סיעודי" בסעיף 227. מי בעד הצעת החוק?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0

הצעת החוק עברה לקריאה ראשונה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00