פרוטוקולים/עבודה/4004



4
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
13.11.2001

פרוטוקולים/עבודה/4004
ירושלים, ז' בכסלו, תשס"ב
22 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 396
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ז בחשוון התשס"ב (13 בנובמבר 2001), שעה 9:30

הצעת חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם (תיקון –שפת החוזה).

חברי הוועדה: יאיר פרץ- היו"ר
סופה לנדבר

יוסי גווילי נציבות שירות המדינה
אדית הנדל מרכזת הארגון הארצי של חברות כ"א בישראל
דורון סבג מנכ"ל חברת או.ר.ס
ברכה סודמי הארגון הארצי לשירותי כ"א בישראל
הגר אנוש תלדי ההסתדרות הכללית
ליאור אגאי משרד האוצר
מיכאל אטלן, עו"ד הלשכה משפטית, משרד העבודה והרווחה
נעה וגנר,עו"ד משרד העבודה והרווחה
מוריה בקשי משרד המשפטים

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

יפעת שפרכר

























הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
(תיקון – שפת החוזה), התשס"א –2001.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – שפת החוזה),התשס"א-2001, של חברת הכנסת סופה לנדבר.

השם של הצעת החוק מבטא את התוכן שלה. אני הבנתי שצריך לעשות תיקון בחוק הקיים, כלומר לתרגם את המסמכים לשפת האם של העובדים כי הם לא מבינים מה הזכויות שלהם. המסמך הזה מקובל עלי ומקובל על משרד העבודה והרווחה.

הוועדה התבקשה להכין נוסח שיהיה מקובל על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ועל מציעת החוק. זה הנוסח. אני חושב שהוא מקובל על כולם – על נציבות שירות המדינה, על משרד האוצר, על משרד המשפטים ועל משרדנו. נותר רק לברך את חברת הכנסת לנדבר.

היועצת המשפטית ביקשה ממני לצרף לחוק שלי את הצעת החוק של נודלמן. אני מציעה שכאשר נתקדם בחקיקה נעשה את האיחוד.

מאחר והחוק של חבר הכנסת נודלמן עוד לא עבר קריאה שנייה ושלישית, אנחנו לא מעבירים בקריאה הראשונה בחוק שלך את התיקון לחוק של נודלמן.

כששנינו נהיה לפני קריאה שנייה ושלישית נוכל לאחד את זה.

אחרי קריאה ראשונה אני אבדוק אם אפשר לשלב את זה.

אנחנו מתנגדים לחוק הזה מהסיבה שהוא נופל רק עלינו. חברות כוח אדם הפכו להיות איזה שהוא פרוייקט. יש את עמיר פרץ שיוצר בעיות וחוקים. אם רוצים לתרגם, שיתרגמו לכל עם ישראל. מה, רק אצלנו יש עולים חדשים? כשמישהו הולך לקחת משכנתא אז הוא מבין מה כתוב שם? מדוע רק דווקא על חברות כוח אדם עושים את כל התיקונים האלה? אני לא מבין את הגישה הזאת. אתם רוצים לעשות? תשנו את חוק החוזים במדינת ישראל ותחליטו שצריך לתרגם לכל העולים החדשים שבאו. זה לא כמו הורינו שבאו ממרוקו ולא היה להם שום דבר מתורגם. אין לי בעיה שתתרגמו את הכל, אבל למה דווקא רק על חברות כוח אדם? כשמישהו הולך לעבוד בחברת "טבע", לדוגמה, או שהוא מקבל משכנתא מבנק למשכנתאות, הוא יודע מה הוא קורא? אצלינו גם ככה העולה החדש יעבוד רק 9 חודשים על פי החוק החדש של עמיר פרץ, אז הסיכוי שהוא ייפגע יהיה מינימאלי. אני מסכים לתרגם את ההסכמים הקיבוציים, מעבר לזה מה אנחנו עוד יכולים לתרגם? יהיה הסכם, נתרגם אותו, נכין חוברת לכל עובד בשפה שלו, שיהיה ברור, מהיר וקריא.

אני לא מבינה למה המעסיק מקבל שהות של חודש כדי להסביר לעובד מה מגיע לו? החוזים האלה הם בדרך כלל חוזים אחידים, שהניסוח שלהם אחיד. אפשר להכין את העובד מראש. העובדים לא ידעו אם הם משועבדים למעסיק הזה לכל חייהם. בתוך החוזים חבויות מחוייבויות של העובד, שאם יסבירו לו אותן כעבור חודש זה יהיה מאוחר. הוא צריך לדעת אותם לפני שהוא חותם. המקום היחיד שלעובד יש אפשרות לטעון ואיך שהוא להתמקח זה לפני שהוא התחיל לעבוד.

ברגע שהנושא הזה ייכנס למסלול זה לא יקח חודש. החוזה הראשון הוא בעיתי, אחר כך זה רץ באופן אוטומטי.

כל החוזים האישיים הם סטנדרטים. המעסיקים לא עושים חוזים נפרדים. אין סיבה שהחוזים הסטנדרטים של המעסיקים לא יהיו מוכנים בכמה שפות.

מר סבג, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אני מסכים לכל מה שאמרת, אבל הפתרון הוא במה שנרמז. אנחנו נגיש נוסח שלא רק יתקן בחברות כוח אדם, אלא ירחיב את הנורמה לחוק מסירת מידע לעובד. הסיבה היחידה שזה לא ביחד היא סיבה טכנית: אחד בקריאה ראשונה והשני בקריאה שנייה ושלישית. מבחינת הנורמה עמדת הממשלה היא בדיוק כמו שלך: מסירת מידע בשפת העובד שהוא מבין בה כפוף למגבלות ולמנגנונים שנקבעו שמשקפים איזה שהוא איזון בין העולם האידיאלי לעולם המציאותי. המנגנון הזה יחול על כולם. במסירת מידע זה הודעה, זה לא חוזה, אז שם זה הסדר אחר. פה זה חוזה ולא הודעה, ולכן זה בא כהוראה נפרדת. התלבטנו אם לעשות חוק אחד שיחול על כל סוגי המידע שהמעביד מעביר. אלה עניינים טכניים של חקיקה. בפועל, קבלני כוח אדם יצטרכו לתרגם את החוזה לשפות שהשר יקבע בתקנות, והמעבידים האחרים יצטרכו לתרגם את המידע לפי חוק מסירת מידע.

היה לנו הסכם קיבוצי עם עמיר פרץ..

למה אתה מערב את עמיר פרץ? אני לא חושבת שזה המקום. לא מעניין אותי החוק של עמיר פרץ. לא צריכים לעשות סלט.

אני מדבר על תירגום ההסכם הקיבוצי כי אנחנו המעסיקים עובדים עם הסכם קיבוצי. הייתי רוצה להוסיף בתיקון של חברת הכנסת הנכבדה את העובדה שמדובר בהסכם קיבוצי. אין לנו משהו אחר לתרגם. ההסכם הקיבוצי מגדיר בצורה ברורה את תנאי העובדים.

אני לא מתנגדת שיתרגמו.

אני מציע להעמיד להצבעה את הצעת החוק של חברת הכנסת סופה לנדבר לקריאה ראשונה, כאשר המטרה היא לאחד את ההצעה הזאת עם ההצעה של חבר הכנסת נודלמן.

או שנאחד, או שהחוק של חבר הכנסת נודלמן יעבור ויעשה תיקון לחוק הזה. "הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – שפת החוזה), התשס"ב-2001. תיקון סעיף 11. 1. בסעיף 11 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן החוק העיקרי) לאחר סעיף קטן (א), יבוא "(א1) (א) חלה על קבלן כוח אדם חובה לערוך הסכם כאמור בסעיף קטן (א), והעובד הודיע לו כי אינו מבין את שפת ההסכם, ימסור קבלן כוח האדם עותק מתורגם של ההסכם תוך לא יותר מחודש מיום הודעתו כאמור, לשפה אחרת לפי בחירת העובד מבין השפות הבאות: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, אמהרית. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, פטור מהוראת סעיף קטן זה, בין בכלל ובין לסוגי עובדים או סוגי מעבידים וכן לקבוע שפה נוספת על אלה המנויות בסעיף קטן (א) שהיא נפוצה בקרב עובדים בישראל. (ג) תורגם הסכם כאמור בפסקה (א) יחזיק קבלן כוח האדם, לצורכי פיקוח, עותק מן ההסכם בשפת המקור ובנוסחו המתורגם." תחילה ותחולה 2. (א) תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסמו (להלן –יום התחילה). (ב) חוק זה יחול ע לעובד שתחילת העסקתו לאחר יום התחילה. (ג) חוק זה לא יחול על קבלן כוח אדם המעסיק פחות מעשרים וחמישה עובדים."

מי בעד להעלות את הצעת החוק לקריאה ראשונה?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – 0

הצעת החוק אושרה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00