פרוטוקולים/עבודה/3943



17
ועדת העבודה והרווחה
6.11.2001

פרוטוקולים/עבודה/3943
ירושלים, כ"ו בחשון, תשס"ב
12 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי





פרוטוקול מס' 390
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ' בחשון התשס"ב (6 בנובמבר 2001), שעה 11:45

המשבר בענף המלונאות.

חברי הוועדה: דוד טל - היו"ר
יאיר פרץ

זבולון אורלב
יצחק גאגולה

שר התיירות בני אלון
אהובה גנור - סמנכ"ל מנהל ומשאבי אנוש, משרד התיירות
לאה יצחק - דוברת משרד התיירות
רחל אבנעים - מזכ"ל הסתדרות המלונאות והאירוח
מימון אלפסי - ההסתדרות
אילנה ארמה - ההסתדרות
טוביה אשכנזי - יו"ר ועד עובדי מלון "הילטון" בתל-אביב
פרוספר ביטון - ההסתדרות
מרים בן יאיר - ההסתדרות
שמואל בן שעיה - ההסתדרות
פנחס בר טוב - ההסתדרות
אלה ירמיהו - נציגת ועד עובדי מלון "קינג דיוויד"
דן ירדן - כלכלן ראשי, התאחדות בתי-המלון
אבי רוזנטל - מנכ"ל התאחדות בתי-המלון
אהרון שחם - המשנה למנכ"ל רשת דן, התאחדות בתי-המלון
אלעד תמרי - משרד האוצר
משה כץ - מפקח מלונאות ארצי, משרד העבודה והרווחה

שירלי אברמי

תמר מרימוביץ

המשבר בענף המלונאות

אני פותח את הישיבה. חבל שאנשי משרד האוצר לא נמצאים כאן, אבל אנחנו לא נחכה לאנשי האוצר. נתחיל בדיון.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה ביולי לפני מספר חודשים בנושא של המשבר בענף המלונאות. אז לא היינו צריכים להיות חכמים גדולים, משום שכבר אז הופיעו ניצני המשבר. גם בשל כך וגם על-פי בקשתה של רחל אבנעים, הסכמתי לנהל דיון בנושא כדי להדליק נורה אדומה לנציגי המשרדים הרלוונטיים.

חשבתי שבכוחותיי הדלים אולי אוכל לשכנע את אנשי האוצר לתמוך בנושא של הכשרה מקצועית ובנושא של החל"ת בענף המלונאות. מבחינה כלכלית, זה לא נכון ולא ראוי לתמוך בנושאים אלה בטווח הקצר, אבל אם נסתכל על כדאיות כלכלית בטווח הארוך ונאמר שנושא התיירות חשוב מאד למדינת-ישראל, נגיע למסקנה שאולי כדאי לשמר את הענף לזמנים טובים יותר, ולכן אני חושב שההשקעה ראויה.

לצערי, נציגי משרד האוצר לא שעו לבקשות שלנו. יש לציין שבזמנו, המלונאים הסכימו בדיון בוועדה, שאילו האוצר היה ממשיך לממן את החל"ת ואת ההכשרה המקצועית, הם לא מפטרים אפילו לא עובד אחד עד אחרי החגים, או עד דצמבר.

בכל אופן, רצינו לעבור תקופה מסוימת, כי חשבנו שאולי יהיה שיפור במצב, אבל לצערנו המצב לא יותר טוב. אנחנו שומעים שיותר ויותר בתי-מלון נסגרים. צריך לזכור שכדי לפתוח כל בית-מלון כזה שנסגר, צריך משאבים גדולים במיוחד וצריכה להיות פריחה כלכלית אדירה.

זימנתי את ישיבת הוועדה הזאת גם על-פי בקשתה של רחל אבנעים. צר לי שנציגי האוצר לא שעו לבקשתנו, משום שהיינו מונעים את פיטוריהם של עובדים רבים. היום מדובר על סדרי גודל של 15,000-17,000 מפוטרים, והפיטורים הגיעו גם לעובדים הבכירים ביותר. אני יודע שיש מנכ"לים ראויים בעלי כושר ויכולת עבודה ותפקוד גבוהים, שמפוטרים ומחפשים מקום עבודה.

אני מקווה שהבטחתו של שר האוצר בקשר להקמת קרן היא מעבר להצהרה, ושיהיה מי שיוציאה מהכוח אל הפועל. חשוב לצמצם עד כמה שאפשר את מעגל המפוטרים. אם תהיה עזרה מצד האוצר, תהיה לי הצדקה מוסרית לבוא למלונאים ולתבוע מהם לעצור את הפיטורים הללו.

גם צר לי שכמה מועצות ורשויות מקומיות לא ויתרו על תשלומי הארנונה – או לא הפחיתו אותם - למלונאים שנמצאים תחת שיפוטן. זה דבר שהיה מקל עליהם. צריך לראות את הדברים באופן גלובלי וארוך טווח. אני יודע שהרבה מאד רשויות היום סובלות מחובות גדולים שהצטברו, אבל מדובר באחד הדברים החשובים במדינת-ישראל. ראוי שגם משרד האוצר וגם כל רשות אחרת במדינת-ישראל תראה את החשיבות של הענף הזה. אין לנו ענפים רבים כמו ענף התיירות, ולכן עלינו לשמור עליו.

אני רוצה לאפשר לרחל אבנעים לומר כמה דברים, ולאחר-מכן גם לנציגי המלונאים. אם נציגי האוצר יגיעו עד אז, אני אאפשר גם לנציגי האוצר לדבר.

קודם כל, גם העובדים שפוטרו וגם אלה שעדיין עובדים, כולם במצוקה איומה. אדוני היושב-ראש, אתה כל-כך בקיא בפרטים. אני חושבת שהיחיד שקורא את המכתבים שלנו, מתייחס אלינו ועונה לנו זה אתה.

אני רוצה להביע את המחאה שלנו ואת הכעס שלנו כלפי כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, פרט למשרד אחד, שבראשו עמד שר התיירות. הוא זימן את ועדת הכלכלה, והעלה את מצוקות המלונאים ושלנו כאחד.

אתה דיברת אז בצורה ברורה ביותר והצגת את הבעיות שלנו. בקשותיך נפלו על אוזניים ערלות, וזה חבל מאד. כמו שאמרנו, ארגנו הפגנה לפני כשבוע וחצי. זעקנו את זעקתנו. מלבד התקשורת, אף שר לא יצא אלינו ולא התייחס אלינו. אמרו שאנחנו נחמדים מדי, כי אנחנו לא שורפים צמיגים ואנחנו לא פותחים את המקררים בפני העיתונאים.

אם צריך במדינה הזאת להגיע להשפלה כזאת ולאמצעים כאלה, אני חושבת שפשטנו את הרגל במדינה הזאת, וכל מי שיושב בכנסת הזאת ובממשלה, מועל בתפקידו. אני חושבת שהשכר הנמוך ביותר במדינה משולם לסקטור הזה. עברה על העובדים שנה של סבל בלתי יתואר, ואף אחד לא התייחס לעובדה זו. אם אלה הנורמות, כנראה שאנחנו נצטרך לנקוט בדרכים אחרות. אני מקווה שלא נשתמש בהן.

אחרי ההפגנה עמדנו מול משרד האוצר, ושר האוצר דיבר אתנו. לא זזנו משם, וחלפו שלוש שעות עד שהוא קיבל אותנו. בשיחה אתנו הוא אמר: מה אתם רוצים ממני? אני תקצבתי את החל"ת, המלונאים לא רצו אותו.

אני לא רוצה לסנגר על המלונאים, אבל זה לא שהמלונאים לא רצו את החל"ת. הם נהגו בדרך הטובה ביותר שיכלו לנקוט בה, כי הם שילמו לנו תנאים סוציאליים. נכון שתמורת זה העובדים עשו את הסטאז' בבתי-המלון, אבל מה עדיף? האם עדיף לקבל דמי אבטלה ולרמות את המדינה?

יושב פה עובד אגף ההכשרה, שהתווה את תכנית ההשתלמויות יחד עם המלונאים והמרכז לקידום מקצועי שעוסק בנושא. מנגד, יושב איזה פקיד, ששם לנו רגל והכשיל את כל הנושא הזה.

הוא נעלב.

הוא נעלב, ובגלל זה נכשל כל הנושא הזה.

האם את מוכנה להזמין אותו ולהתנצל בפניו?

הוא היה פה. בישיבה הקודמת אתה אמרת לו וגם לנציג האוצר את הדברים בצורה ברורה ביותר, אבל הוא בשלו. הוא גורם עוול בל יתואר גם למלונאים, כי היום בנושא הזה אנחנו יושבים עם המלונאים באותו צד של המתרס. אם סוגרים בתי-מלון וסוגרים מחלקות בבתי-מלון, גם מפטרים עובדים. את הוויכוחים עם המלונאים אנחנו יודעים לנהל בהסכמי עבודה, אבל פה המצוקה היא אמיתית.

יושבים פה אנשים, שלא רק שהשכר שלהם נמוך, אלא הם עבדו יומיים או שלושה ימים במשך השבוע. ולמרות הכל, האנשים מסכימים להמשיך. אף עובד לא הולך עם משכורת מלאה הביתה, ולמרות הכל הם אומרים שהם מסכימים והמלונאים אומרים שהם מסכימים, ומנסים להרים את הראש מעל פני המים, כדי לא לסגור עוד בתי-מלון ולא לפטר עוד ועוד עובדים.

אדוני, אנחנו עומדים בפני אותו גל פיטורים שהיה לפני החגים. אז כבר פוטרו אנשים, והיום יש שוב גל פיטורים. אני מצטערת שהשר בניזרי לא מצא לנכון להתייחס אלינו. אני לא יודעת האם העבירו לו את הבקשות שלנו. ביקשנו מהמנכ"ל, שייתן הוראות לאותו פקיד שיושב אצלו במשרד "להרים" מחזור נוסף של חל"ת, כדי שלא ייפלטו עוד 2,000 עובדים.

אני לא רוצה לגונן על השר מכיוון שהשר הוא מסיעתי, אבל כמדומני, בדיון הקודם היה צריך את אישור משרד האוצר.

הוא אישר.

האם משרד האוצר אישר, ומשרד העבודה והרווחה לא אישר?

אנחנו ישבנו בלשכת השר לפני שבוע, והוא אמר: מה אתם רוצים? אני תקצבתי את החל"ת, והמלונאים "זרקו" את זה. זה לא נכון, מסרו לו אינפורמציה לא נכונה. אני יודעת שהאוצר אישר ואמר: נא להעביר כספים למשרד העבודה והרווחה עבור הצוות המקצועי והמלונאים שמארגנים את החל"ת, כדי למנוע פיטורים של לפחות עוד 2,000 עובדים.

יושב פה יושב-ראש ועד עובדי מלון "הילטון". בידיו 100 מכתבי פיטורים נכון להיום. כך גם לגבי מלון "קינג דיוויד". כל יום מדובר על פיטורים של עוד 100 עובדים ועוד 50 עובדים. זה לא שהמלונאים רוצים להפעיל לחץ, אבל אנחנו רואים שבתי-המלון שוממים. בקומות שלמות האור בכלל לא דולק.

חבר-הכנסת טל, אני חוזרת ומודה לך מקרב לב. אני מקווה שבעזרתך נקבל התייחסות.

אולי ברשותך אפשר להוסיף קבוצה שקשורה לאותם מלונאים, והיא כוללת את סוכני הנסיעות, שגם מושפעים מהמצב.

זה מגדל קלפים. אם המלונאי נופל, נופלות המסעדות היוקרתיות, המסיעים, המכבסות והחנויות. מדובר במעגל שלם. מדובר ב-100,000 איש.

לכן אמרתי שיש חשיבות לענף הזה במדינת-ישראל. הוא דומה לענף הבנייה. זה בעצם ענף אחד, אבל הוא מעסיק הרבה מאד בעלי מקצוע לאורך כל הדרך והרבה מאד נלווים אליו.

אני רוצה לסיים ולהעביר את רשות הדיבור לאנשים מהשטח. הדרישות שלנו הן להמשיך מיידית את החל"ת ולהתוות תכנית לחל"ת. כך נמנע קודם כל את פליטתם של 2,000 עובדים ממעגל העבודה ונשמור על כוח העבודה המקצועי היחיד שנשאר בענף.

כמו שאתה אמרת אדוני היושב-ראש, אם מחר בעזרת השם תסתיים התקופה הקשה הזאת, איפה המלונאים יחפשו עובדים מקצועיים כאלה? אלה עובדים שהשקיעו בהם כל-כך הרבה. יש להם מיומנות כזאת בענף, שיהיה קשה מאד אחר-כך להשיג עובדים בעלי מיומנות כזאת.

דבר שני, ראיתי בהצעת-חוק שהעלה חבר-הכנסת פורז שהועלתה דרישה – ואנחנו מבקשים עזרה גם ממך וגם מחבר-הכנסת – להאריך מחצי שנה לשנה את הזכאות של עובדי הענף הזה לקבל דמי אבטלה. במהלך הזמן סוכם עם המלונאים, שבבתי-מלון מסוימים עובדים ייצאו לחופשה ללא תשלום על חשבונם, כך שרוב העובדים בבתי-המלון שנשארו היום בענף וגם אלה שפוטרו, מיצו כבר את ששת החודשים. אם הם יפוטרו עכשיו, הם לא יקבלו אפילו דמי אבטלה. צריך להאריך לעובדים האלה את הזכאות לקבל דמי אבטלה לשנה במקום חצי שנה.

באשר לנושא שהעלה גם חבר-הכנסת פרץ וגם חברי-כנסת אחרים, על הממשלה לפטור או ממע"מ או ממס את כל מה שקשור לנושא של דמי הבראה. השר אביטל פנה למזכיר הממשלה, וביקש להעלות את הנושא לדיון בממשלה, אך זה נדחה. הממשלה צריכה להתייחס לנושא.

הוועדה הזאת דנה בנושא הזה, ולצערי, בעל הצעת-החוק שהיה החתום היחיד עליה היה דוד אזולאי. בדרך-כלל אנחנו מחתימים כמה חברי-כנסת, כדי שאם מישהו מהם יתמנה לשר או לסגן שר, יהיו חברי-כנסת אחרים שיוכלו להיות חתומים על הצעת-החוק. העברנו את הצעת-החוק להכנה לקריאה ראשונה, אבל ברגע שדוד אזולאי התמנה לסגן שר, אני לא יכול להמשיך לדון בהצעת-החוק שלו.

אבל אתמול בערב היא עברה.

בוועדה אחרת, אולי בוועדת הכספים.

בוועדת שרים לחקיקה. זאת הצעה חדשה.

היתה הצעת-חוק שכבר עברה קריאה טרומית והגיעה אלינו להכנה לקריאה ראשונה, ואנחנו אישרנו אותה, אבל בינתיים דוד אזולאי התמנה לסגן שר, ולכן הצעת-החוק נעצרה.

אני יודעת שהבטיחו למלונאים כל מיני הבטחות שלא קוימו. שוב אני אומרת, שכל מה שהם לא מקבלים, או כל מה שיפגע בהם, אוטומטית פוגע בנו.

זה ברור. אני מקדם בברכה את שר התיירות, ידידי הטוב בני אלון. אני רוצה לברך אותך בהצלחה בתפקידך החדש. יהי רצון שתצליח בכל אשר תפנה, שלא תצא שום תקלה תחת ידך, ושתרכז את כל החושים החברתיים שלך בתקופה הקשה הזאת.

התחלנו כאן את הדיון בנושא של המלונאים. כרגע קיבל את רשות הדיבור נציג של ועד עובדי מלון "הילטון", שיציין עד כמה קשה המצב במלון שבו הוא עובד.

השר גם דיבר אתי לפני כן, ואמר שייאלץ לעזוב את הישיבה אחרי פרק זמן מסוים. אחר-כך תישאר פה נציגה של המשרד.

בשם כל העובדים, אנחנו מצטרפים לברכות ומאחלים לך בהצלחה.

אני יושב-ראש ועד עובדי מלון "הילטון" בתל-אביב. אותו תהליך שעובר המלון שאני עובד בו, למעשה עובר על כל בתי-המלון בארץ. הניחו לפניי רשימה של 100 עובדים מבוגרים וותיקים, שמיועדים לפיטורים.

מאז ההסכם האחרון בנושא החל"ת, שהסתיים בערך לפני שישה חודשים, לא נעשה שום דבר בענף מלבד פיטורי עובדים. מדובר בערך על פיטורים של 20,000 איש, בלי להתייחס ל-60,000 נותני השירותים האחרים.

אנחנו מנסים לבקש מכל האנשים המלומדים שאנחנו מדברים איתם, שימצאו איזושהי דרך למנוע פיטורים אלה. העלינו מספר רעיונות בכל מיני מקומות ובפני גורמים שונים. מלבד דיבורים, לא נעשה דבר, והראיה לכך היא שנפלטו מהענף הזה 20,000 עובדים. אם גל הפיטורים הזה לא ייעצר מייד, ענף התיירות ייעלם מהמפה של ארץ ישראל. חל פה עקרון הדומינו, שיכול לפעול לגבי כל המשק בארץ. אם אנחנו נקיים את הישיבה הזאת ולא ייעשה דבר, נגמור עם הענף הזה, כי הוא בקריסה.

אני מייצג את העובדים המסכנים, שיושבים בבית. יש כאלה שאפילו לא מקבלים דמי אבטלה, בגלל שהם כבר מיצו את ששת החודשים. יש כאלה שלא מקבלים פנסיה, בגלל שהם עובדים מספר מצומצם של שנים.

היינו בפגישה עם שר האוצר בשבוע שעבר. ביקשתי לקבל ממנו הצהרה, כדי שנוכל לצאת לתקשורת ולהודיע מה בכוונתו לעשות. הוא נפגש עם המעסיקים לפני שבועיים, והסכים להעביר להם הלוואות ומענקים לטובת העניין.

מתוך 15,000 עובדים שנשארו בענף, ביקשנו להשאיר 10,000 משרות, זאת אומרת שאנשים יעבדו רק יומיים-שלושה בשבוע, והתקצוב לשאר השבוע יבוא מהאוצר דרך הגורמים המתאימים. זה יהיה פתרון למשבר הזה, שבסופו של דבר אנחנו מאמינים שיסתיים. צריך לחוקק איזשהו חוק או הסכם, שיעזור לנו לעבור את התקופה הקשה הזאת; הוא יקבע שנקבל תקצוב ליומיים הנותרים האלה, וכך נמנע פיטוריהם של אלפי עובדים ונצליח לשרוד בתקופה הקשה הזאת.

קודם כל, אני רוצה להצטרף לברכות. אני מבקש רשות לעזוב את הישיבה, כדי לעזור לשר התיירות בפגישה. אני "משאיר" פה שני נציגים רציניים: אהרון שחם, המשנה למנכ"ל רשת דן, ודן ירדן, שהוא הכלכלן הראשי שלנו.

אדוני היושב-ראש, זאת לא פעם ראשונה שאתה מנהל ישיבה בנושא זה. אתה אחד הבודדים שהטה לנו אוזן קשבת מההתחלה. ענף התיירות והעוסקים בו למודי סבל.

בספטמבר שנת 2000 היינו בשיא השיאים של התיירות בישראל, ואי לכך בשיא מצבת כוח אדם. עמדנו לפני החגים, כששלושת פלחי השוק העיקריים שלנו עומדים לבוא למלונות: יהודים מחוץ לארץ שבאים לחגוג כאן את החגים, נוצרים מחוץ לארץ שבאים לחגוג את החג שלהם אחרי סוכות, וישראלים שזאת החופשה המשפחתית שלהם. בתי-המלון בירושלים היו בסביבות 100% תפוסה. מצבת כוח האדם היתה 36,000 איש. אנחנו נמצאים היום עם מצבת כוח אדם של מתחת ל-20,000 איש, משהו כמו 16,000-17,000 איש, ומה שמדאיג אותי זה שאני לא יודע האם עצרנו במספר הזה, והאם אנחנו לא נמצאים לפני גל נוסף של פיטורים.

למרות שכל שנת 2000 היתה שנה טובה מבחינת תיירות, אנחנו הצנועים והקטנים, שיש לנו בכל זאת קצת ניסיון בענף, דרשנו לקיים פגישה עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ב-25 באוקטובר. אז אף אחד לא ידע מה צופן העתיד. אמרנו לו שאנחנו בוגרי מלחמת המפרץ, וביקשנו ממנו להפעיל חל"ת בשני מסלולים: חל"ת לימודי שיהיה חציו לימודים וחציו עבודה מעשית, והמעסיקים יממנו את התנאים הסוציאליים של העובדים, בתקווה שהמשבר יחלוף; המסלול השני הוא חל"ת אישי, שבו המעסיקים מממנים את הזכויות הסוציאליות ומקבלים מימון לחודש על אדם.

לצערנו, המצב רק נהיה קשה יותר, והצלחנו להאריך את החל"ת בחודש. אדוני השר והיושב-ראש, במסגרת התכנית הזאת הצלחנו להחזיק בערך כ-2,500 איש בחל"ת עצמו ועוד כ-1,000-1,500 איש בחל"ת אישי. היו מקומות נקודתיים בטבריה, שבהם הצלחנו "להחזיק" עוד חודש. היושב-ראש זימן דיון, והשתתפנו בדיון ביוני האחרון.

הענף הזה עובד בשיתוף פעולה בין ההסתדרות למעסיקים. יש לנו הסכם קיבוצי, אולי המקיף ביותר במשק הישראלי, ותקנו אותי אם אני טועה. כל ההסדרים עם החל"ת נעשו בד בבד עם ההסתדרות, כשהיה לנו הסכם קיבוצי מיוחד לתקופת הביניים הזאת.

כשבאנו לכאן ביוני, והתחילו להגיד לנו: העובדים עבדו יום וחצי או יומיים וחצי, אמרתי אז ליושב-ראש, שאם לא רוצים שייפלטו עובדים נוספים מחוץ למעגל העבודה, במקום שיפוטרו עוד כ-5,000 או 10,000 איש וישלמו להם אבטלה, בואו ניתן להם את ימי העבודה שהמלונות יכולים לספק – וזה גם מקובל על משרד ראש-הממשלה - כי ברור שכאשר אין תיירות חוץ ויש ירידה של 80% בתפוסת בתי-המלון ברוב אזורי הארץ, וכשהמצב גם לא טוב באילת, יש עבודה אולי לשלושה ימים בשבוע.

נציג משרד העבודה והרווחה רצה שהמלונאים ישלמו את התנאים הסוציאליים וההכשרה עבור כל ימי השבוע, ואמר שאולי יסכים לכך שיום אחד העובדים יעשו משהו מעשי. הוא רצה שנהפוך את המלונות לאוניברסיטאות, כשבקושי אנחנו מרימים את הראש מעל המים.

שהמלונאים יממנו את השלושה ימים האלה, וששלושת או ארבעת הימים האחרים ימומנו על-ידי משרד העבודה והרווחה. יש אפשרות להגיע להסדר, צריך רצון טוב.

שר האוצר לפני שבועיים, אחרי עבודה ממושכת, הבטיח למלונאים שני דברים: אל"ף – קרן הלוואות למלונות על-פי קריטריונים ועל-פי נפילת הכנסה, כדי שהם יוכלו להמשיך לפעול. זאת בעצם הלוואה להון חוזר – אלה הלוואות ולא מענקים – כמובן בערבות מדינה ובסבסוד כלשהו, כי יש מלונות, בעיקר קטנים אבל גם גדולים, שלא מסוגלים לתת ערבויות; בי"ת – להרחיב את נושא הארנונה, שאדוני ציין שבקושי הצלחנו להסדיר אותו בשליש הראשון של השנה, וגם לא בכל הערים. אם תקוימנה שתי ההבטחות והתכנית של חל"ת תוצע לעובדים, אפשר יהיה בינתיים איכשהו להחזיק מעמד.

קודם כל, אני רוצה להודות לידידי יושב-ראש הוועדה, דוד טל, שהודיע לי על קיום הישיבה. "נפלתי" לחומר עם פרטים רבים, ורק עכשיו אני "נכנס" אליהם.

ברשותכם, אני אפתח במשהו קצת רגשי. בלילה לפני שגנדי נרצח, הדבר האחרון שעשה היה לענות לשאילתה של חברי-הכנסת יצחק גאגולה, דוד טל וזבולון אורלב בנושאים האלה. אני יודע עד כמה הוא עמל לנסות להיכנס לדברים האלה בהצעות קונסטרוקטיביות.

לצערי, אני נכנסתי לתפקיד בנסיבות קשות לכולנו. הרי מצב הרוח הלאומי הוא קשה מבחינה קיומית, ביטחונית וכלכלית. כולנו חיים במציאות הזאת.

אני רוצה לומר לכם, שאני מודע למשבר. אני לא מתכוון לנוח לרגע. אנחנו נילחם במשבר הזה יחד. בשלב הראשון נילחם כדי לשרוד את המשבר. אנחנו חייבים להצליח.

אני מציע שלא ניתן לאף אחד לסכסך בינינו. לא 600 שקלים שנועדו להשתתף בתנאים סוציאליים של עובדי בתי-המלון גרמו להפסקת החל"ת. זה מכלול של דברים. אני יודע שהחל"ת היתה אחת מן ההתמודדויות. החילו אותה עד יוני על 4,500 משרות, ואחרי זה היתה הארכה עד אוגוסט. אנחנו כבר כמה חודשים בלי חל"ת, וזה דבר חמור מאד.

אנחנו לא מוכנים לקבל את הפיטורים. אנחנו רואים בזה דבר איום ונורא לא רק מבחינה אנושית, אלא גם מבחינה מקצועית. מדובר בעובדים שהם תשתית הענף. תשתית זה לא רק בית-מלון שהקימו אותו והשקיעו כסף בבינוי החיצוני שלו. תשתית כוללת אנשי מקצוע שרכשו מיומנות, אנשים שמסרו את נשמתם. התקופה הזאת תעבור, וכשהיא תעבור, אנחנו עלולים לאבד את התשתית, ואסור לנו לעשות את זה.

תיירות הפנים היתה קרן אור בתקופה שיש פחות ופחות תיירות חוץ. צריך לעודד אותה בשיווק מסיבי. צריך לעודד אותה בחקיקות.

אתמול עברה כאן בוועדת שרים לחקיקה הצעת-חוק. אני יודע שמשרד האוצר קצת כועס, ואני מוכרח לשבח את נציגיו על כך שלפחות הלכו לקראתנו בכמה מן הדברים קודם, אם ב-180,000,000 שקל סיוע לפתרון המשבר, ואם ב-200,000,000 שקל פלוס ל-2001 ו-2002, שמהווים הסכמה עקרונית להלוואות, שעוד לא מימשנו בכתב. אני עובד על עניין הקריטריונים לסיוע של 180,000,000 שקל ו-200,000,000 שקל.

לא אסכים שהדברים האלה יהיו איזשהו גף אחד בתוך המכלול הסובל, כי המכלול הסובל כולל את מנהלי בתי-המלון, עובדי בתי-המלון ועוד גופים שכרגע לא נמצאים כאן, כמו מדריכי התיירים. מדובר בענף שלם, שאנחנו צריכים בראייה כוללנית לתפוס אותו ולא לתת לו להתמוטט.

בחקיקה שעברה אתמול, כל השרים פה אחד - בניגוד לאוצר - הבינו הבנה לאומית שמלחמה במשבר התיירות זה לא רק עניין של סקטור מסוים. אם הענף יתמוטט, תהיה לזה הקרנה על מצב הרוח הלאומי.

באמריקה היתה שורה של חקיקות, שנועדו לסייע בפתרון המשבר. כך אני רוצה להתייחס לנושא הזה. אני אגיד לכם בינתיים מה היא החקיקה שעליה מדובר. רק שיתוף פעולה שלנו כאן, של הכנסת, אופוזיציה וממשלה, ורק שיתוף פעולה שלכם, ויחסים טובים - שאני מבין שקיימים -בין המעבידים לעובדים, יעזרו לנו לצאת מהמשבר. אחרי זה כל אחד יילך לדרכו, ואם צריך לחדד הבדלים, נחדד.

בחקיקה של חבר-הכנסת פורז, שעברה אתמול בוועדת שרים לחקיקה - ואני עדיין צופה לה קשיים - מדובר על מע"מ בשיעור אפס ללינה במלון לתושבי הארץ. זה לא רק עניין של ציונות ופטריוטיזם, אלא גם עניין של כדאיות. אני רוצה להתחרות בדילים האחרים. צריך להכיר בהוצאות בפועל של עד 5,000 שקל בשנה בגין נופש בארץ. צריך להיות ניכוי מס. דמי הבראה ינוכו ממס עבור עובד שייצא לנופש בארץ.

בינתיים משרד האוצר הולך לקראתנו בעניין ההנחה בתשלום ארנונה. בשנת 2001 שליש מהתשלום יספגו בתי-המלון, שליש יספגו העיריות ושליש אנחנו.

כמו-כן, אני מדבר על הארכת תקופת זכאות לקבלת דמי אבטלה מחצי שנה לשנה. אני לא רוצה לרדת עכשיו לפרטים.

כל הדברים האלה אמורים להיות נידונים ביום רביעי בהצעת-חוק טרומית. אני יודע ששר האוצר יילחם, כי הוא עכשיו נמצא בתקופת תקציב, ובצדק, כי הוא צריך לראות ראייה כוללת. אנחנו לא נלחמים בשר האוצר, שנמצא כרגע בחוץ לארץ. אין לי ספק שההידברות בינינו תימשך. אנחנו לא נלחמים בו חלילה וחס.

אני גם שותף לאחריות הכוללת, אבל אני רוצה לומר לכם שגם לנו יש כוח פוליטי וגם אנחנו נדע לעמוד על הדברים מתוך ראייה מקצועית, פוליטית ולאומית. אם השר יגיע אתי להבנה, והוא ירצה לתרגם את החבילה שהוא התכוון לתת פלוס תוספות לתחליף לחוק הזה, עליו להתייחס לכל המרכיבים האלה. אני פתוח להידברות.
לא מדובר רק בדיבורים ובחקיקות. חבר-הכנסת אורלב, הזכרתי קודם את השאילתה שלך בעניין החל"ת ואת התשובה של גנדי באותו לילה לפני הרצח. אני רואה את דבריו האחרונים ברמה של צוואה, ואני אלחם להגשים אותם יחד אתכם.

אנחנו מודים לכם בשם כל העובדים.

נילחם עם המלונאים, עם העובדים ועם כל האנשים שקשורים לנושא.

אני רוצה להגיד לכם שיש תכניות שכבר התחילו לרוץ. אנחנו מתחילים להריץ קמפיין - תוך שבוע-שבועיים מקסימום – שמטרתו עידוד תיירות הפנים בארץ. אני לא מאמין בקמפיין אם הוא לא מתורגם לדיל טוב. אני לא מאמין בקמפיין, אם בסופו של דבר ההצעות שמציעים לישראלים לא יכולות להתחרות בדילים אחרים.

לכן, כל מה שאמרתי צריך להתבצע בראייה כוללת, כדי לשרוד ולעבור את המשבר הזה: החל"ת, הביטוח הלאומי, עידוד תיירות פנים, חקיקה שמקילה במיסוי ומעודדת תיירות פנים. אנחנו צריכים לפעול יחד במסגרת הראייה הכוללת הזאת.

אני יודע שאתם ציבור של עובדים תרבותיים מאד, בגלל אופי עבודתכם.

אמרו לנו שאנחנו נחמדים מדי. אנחנו לא שורפים צמיגים.

אני יודע שבגלל העבודה שלכם אתם אדיבים ומנומסים, זה חלק מהמיומנות. לכן אני יודע שאתם נלחמים בצורה המכובדת ביותר. אני מבטיח לכם שאני לא אתן לאף אחד לראות אתכם כפריירים. אנחנו נצליח בדרך שלנו ונגיע למטרה.

אני אומר שוב שאין לי אשליה לרגע, שרצון טוב הוא מספיק כדי לעמוד מול העוצמה של המשבר האדיר הזה. אני בטוח שעם רצון טוב ועם עשייה משותפת, בעזרת השם נצליח.

אני מודה ליושב-ראש על כך שנתן לי את ההזדמנות להיות כאן. אהובה גנור, סמנכ"ל בכיר של המשרד, שוחה בפרטים ותישאר כאן לכל הדיון הפרטני. אני אמשיך את הקשר אתכם בצורה מסודרת. אני מקווה שנצליח לראות לא רק את ההישרדות, אלא את הפריחה ואת התחייה, ונחגוג יחד בבתי-המלון המפוארים שלנו.

ההחלטות שאתם עומדים לקבל היו צריכות להתקבל כבר אתמול. אפשר להשוות אותנו לחולה, שיש לו טיפת אוויר אחרונה.

אתה צודק. יש לנו צ'אנס פוליטי, כי החודש הזה הוא חודש מאד משמעותי. קריאה ראשונה עברה עם האצבעות שלנו. אני לא אוהב לעשות את הסוויץ' בין מקצועי ופוליטי, אבל שמעתי שיש גם כמה פוליטיקאים שמסתובבים בבניין הזה...

אני אתכם, ואנחנו ניעזר בחברי-הכנסת אורלב, גאגולה וביושב-ראש. אנחנו נעשה כאן לובי לעניין. זאת עבודה קשה. תתעניינו בלובי הפוליטי כאן, ותעזרו לנו בזה. לדעתי, נגיע להבנה עם שר האוצר.

אם אתה הולך להיפגש עכשיו עם המלונאים, כולנו מבקשים ממך להקפיא את מכתבי הפיטורים לחודש הזה. אנחנו מחזיקים ביד מאות מכתבי פיטורים.

אבקש מיושב-ראש הוועדה לומר את מה שאתם אמרתם בלשון המהוקצעת שלו - -

אדוני היושב-ראש, אדוני השר. הבקשה הצנועה שהועלתה כאן, הועלתה גם בעבר. אני מכיר את מצוקת המלונאים היום, אבל אני גם סבור, שאם אנחנו באים להטות שכם ולעזור גם למלונאים, המלונאים מצדם, למרות הקשיים שעומדים בפניהם – והם עומדים בפני קשיים חמורים מאד – צריכים לקבל את הבקשה הזאת, ולהקפיא כרגע לחודש ימים את מכתבי הפיטורים, כדי שננסה למצוא איזשהו מזור לתחלואי הענף הזה.

אני סבור שבעזרת השר החדש בני אלון נוכל לעשות איזשהו מעשה, שייטיב בסופו של דבר עם המלונאים, ומאידך נצליח למנוע פיטורים של אנשים שעלולים להיכנס למעגל האבטלה ולקבל דמי אבטלה.

אני ציינתי כבר קודם בדבריי, שלגבי סוגיית החל"ת שנתנה תשובה ל-4,500 עובדים עד יוני והוארכה לאוגוסט, המדינה לא תרוויח דבר אלא רק תינזק, אם היא תשלם סכומים כפולים ומכופלים בריבית ובכיסוי תשתיות, ואם לא יהיה לה אורך רוח.

אני חושב שהדברים הם ברורים, אבל חל"ת זה רק רכיב אחד. יש רכיב של ביטוח לאומי, יש רכיב של עידוד תיירות פנים ויש רכיב של הארכה מחצי שנה לשנה של הזכאות לקבל דמי אבטלה. אנחנו מתייחסים לכל הרכיבים. אני מקווה שאני לא אאכזב אתכם.

תודה רבה לאדוני השר. אני מודה לך על הזמן שהקצית לנו.

כמו שהשר ציין בדבריו, לצערי הרב, היתה לי הזכות לשמוע את השר המנוח רחבעם זאבי ז"ל משיב לי לשאילתה האחרונה.

באותו יום היו לו שתי שאילתות, לך הוא ענה ראשון ולי שני.

השר ענה לי לשאילתה ברוחב לב. שאלתי אותו לגבי קריסת חברות ההסעה, והוא ענה לי בכאב. הוא היה פסימי לגבי המצב בענף התיירות. אחר-כך הרחבתי את השאלה לגבי נושא התיירות, וגם אז הוא ענה לי ברוחב לב. כאשר הוא ירד מהבמה, יצאתי אתו החוצה, ולצערי זאת היתה השיחה האחרונה שלי אתו. הודיתי לו על כל מה שעשה, אבל יחד עם זאת, הוא הוריש לי מעין צוואה. הוא אמר לי: לצערי, אני מאד פסימי בנושא הזה, ואם תוכל לסייע לי בחקיקה, מאד אודה לך. אחר-כך הוא דיבר אתי עוד כמה מילים אישיות, וכך נפרדנו. אני רואה בבקשתו צוואה.

לצערי, הוא היה פסימי מאד לגבי המצב, ואין לי ספק שהנושא הזה מעיק על כולנו, כאשר אנחנו רואים את הצניחה האדירה בנושא תיירות הפנים והחוץ. לכן, כולנו צריכים לשלב ידיים. אין לי ספק שיהיה רוב גדול, אם לא רוב מוחץ, של חברי-כנסת שייתנו יד לנושא החשוב הזה, וכולנו נעזור לשר בנושא הזה.

תודה רבה. אני מאד מודה לך.

גנדי נרצח ביום רביעי, מחר ימלאו שלושה שבועות לרצח. ביום שלישי זה היה כמה שעות לפני שהתפטרותו נכנסה לתוקף. ההתפטרות היתה אמורה להיכנס, כידוע, ביום הרצח, בערך בשעה 14:00, וביום רביעי לא עונים לשאילתות בבוקר. היו לו חובות של שלוש שאילתות שהוא היה צריך לענות להן.

אחד מהשואלים לא היה באולם. כששר צריך להשיב לשאילתה, וחבר-הכנסת הנוגע לעניין לא נמצא באולם, הוא לא מקריא את התשובה, והתשובה עוברת לפרוטוקול. לאחר-מכן היתה שאילתה של חבר-הכנסת גאגולה בעניין חברות ההסעה. השר השיב לשאילתה בסבלנות, באהבה ובחיבה. השעה היתה 17:00 או 18:00 ביום שלישי.

השאילתה האחרונה היתה שלי, והיא היתה קשורה לעניין החל"ת של עובדי המלונות. הוא ענה לשאילתה בהרחבה ובאהבה רבה. הוא גילה רצון עצום לעשות כל דבר כדי למנוע את התמוטטות הענף.

לגופו של דבר, אקט של פיטורים הוא כמעט אל חזור. יכול להיות שיש אנשים שיש להם אינטרסים, ותחת הלחץ של המשבר האמיתי הם רוצים ליצור מציאות חדשה של מצבת עובדים. מכיוון שהכנסת עומדת לקבל חוק - שאני מאמין שהוא יזכה לתמיכה רחבה, ואני מאמין שהוא יעבור בצורה כזאת או אחרת – אני חושב שזה נכון מוסרית לבוא למלונאים, אבל גם למדינה, ולהגיד שיש צורך לגשר על פני זמן מסוים ולקבוע אותו, משהו כמו שלושה חודשים, כי אל תשלו את עצמכם שבחודש העניין ייפתר.

צריך לבוא לא רק למלונאים, כי גם המלונאים בצרות צרורות. צריך לבוא גם למדינה, ובכוחות משותפים למצוא פתרונות יצירתיים, לא על מנת ליצור מציאות חדשה, אלא כדי שכאשר הענף יחזור לעצמו – ואם ירצה השם הוא יחזור, ואנחנו אנשי אמונה – פתאום לא יתברר שהפסדנו את הנכס הגדול שיש לנו, עובדים טובים ומיומנים, ונצטרך עוד פעם להשקיע השקעות מיותרות.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו מקיימים כבר מספר דיונים על המשבר בענף התיירות, בעיקר בכל מה שקשור למיסוי בבתי-המלון ולכל השירותים סביב בתי-המלון. אין לי ספק שהמשבר הזה הוא גם משבר פסיכולוגי.

אני אמרתי למלונאים, שכאשר הם יתחילו להחשיך את הלובי, התחושה במדינת-ישראל תהיה תחושה קשה מאד. כל עוד יש רק קומות חשוכות אבל האורות בלובי דולקים, חושבים שאולי באמת העסק חי כרגיל, אבל מה יקרה ביום שבתי-מלון שלמים יהיו חשוכים? האם לא מבינים שתחושת המחנק והמשבר היא פסיכולוגיה מדבקת?

אני חושב שאם יש מקרה שבו ממשלה צריכה לעשות מעשה, זה המקרה הזה. למה ממשלת שוויץ הקפיטליסטית יכולה להחליט להלאים ולקנות את "סוויס אייר", כש"סוויס אייר" נכנסת למשבר כל-כך קשה? והיא בכלל לא מתנצלת על כך. ארצות-הברית יכולה להזרים 100 מיליארד דולר, כדי לעצור את הסחף. נשיא ארצות-הברית אומר: ניתן כסף לאזרחים, כדי שיהיה להם במה לקנות.

אנחנו פה מגמגמים, ובסוף הניתוח יצליח והחולה ימות. כמו שאמר ידידי אורלב, ברגע שעובד מגיע ללשכות התעסוקה, להחזיר אותו משם זה סיפור מסובך מאד. להחזיר לשורת המועסקים אדם שכבר נכנס לתחושה של מובטל קבוע זה הרבה יותר מסובך.

אני חושב שהעובדים תרמו המון. מי שחושב שחל"ת זה לוקסוס בשביל העובדים, טועה. מה זה חל"ת? בחל"ת העובדים מקבלים כמעט 25%-30%, ובמקרים מסוימים 50%, פחות מההכנסה הקבועה שלהם. חל"ת זאת תרומה הדדית, שלא יהיו אי הבנות. העובדים פה תורמים את חלקם לאורך כל הדרך, ובאים להתחנן שהכוח המקצועי המרכזי של בתי-המלון יישמר, כדי שכאשר בתי-המלון יחזרו לפעול, יהיה מי שיפעיל אותם.

יושבת פה מזכ"לית הסתדרות האירוח. יושבים פה חברי ועדים מהוותיקים ביותר. הם לוקחים על עצמם משימה לא פשוטה. כל פעם שהלמ"ס מפרסמת את השכר, ציבור עובדי בתי-המלון נמצא בתחתית הסולם. אם יעשו ממוצע שכר בקרב עובדי הענף, אולי הממוצע יעלה, כי פיטרו כל-כך הרבה עובדים, ורק הוותיקים נשארו. לכן יכול להיות שהממוצע יעלה. מחר עוד יגידו: למרות המשבר, היתה עליית שכר בבתי-המלון...

לצערנו, הם גם פיטרו עובדים ותיקים.

אבל באופן טבעי מפטרים עובדים צעירים יותר.

לא בבית-המלון שבו אני עובד.

אני לא נכנס לפרטים של שלושה חודשים חל"ת, הארכת דמי אבטלה מחצי שנה לשנה ולכל התכנית המורכבת, אלא אני אומר שיש לעשות מעשה. שר האוצר לא צריך להתעסק עם השטויות בחוק ההסדרים. בחוק ההסדרים מופיע כפל קנס למי שלא משלם כרטיס עלייה לרכבת. זה מופיע בחוק ההסדרים של יסודות התקציב והסדרי המשק והמדינה, במקום להכניס בחוק ההסדרים הוראת שעה, שמדברת על דמי הבראה של העובדים ושאומרת שמי שרוצה את הפטור ממס, צריך לצרוך את דמי ההבראה שלו פה בארץ.

נציגי משרד האוצר אומרים שהם חוששים שאנשים ירמו. המס על דמי הבראה היום הוא קרוב ל-900,000,000 שקל. זה מה שמשלמים העובדים. זה מס לא מוצדק, והלוואי שנצליח לבטל אותו.

אני אומר לשרי האוצר למיניהם, שכאשר העובדים מקבלים את דמי ההבראה, העובדים נהיים חולים והממשלה נהיית בריאה. העובדים רואים שכל מה שהם חסכו במשך כל השנה הולך למס הכנסה, והממשלה ברוך השם מקבלת מתנה בשווי 900,000,000 שקל, דבר שהיא לא עמלה עליו, כי מי שעושה את ההסכמים האלה זה אנחנו. כל פעם שאני עושה הסכם עם לשכת התיאום על גובה דמי ההבראה המינימליים – וההחלטה שלנו נוגעת לכל העובדים במשק, גם לגבי עובדים שהם לא מאורגנים – בן-לילה האוצר מתעשר מהחלטות שאנחנו מקבלים.

יש חוק שנוגע לפטור ממס לדמי הבראה. הוא נמצא כרגע בוועדת הכספים לפני קריאה שנייה ושלישית. אני יודע שאם נעלה את אותו היום למליאה עם הרוב הקואליציוני הקיים, החוק הקיים ייפול ולא נוכל לטפל בו עוד זמן רב. זאת הסיבה שאנחנו לא מעלים אותו. אמרתי לשר האוצר: בוא נגיע להסכם, נקפיא את כל החוקים שנוגעים לדמי הבראה, ותקבע בינתיים הוראת שעה לשנה הזאת, שהפטור הזה ייכנס לתוקף בתנאים שייקבעו על-ידי כל הגורמים שעוסקים בכך, ונצא לדרך.

אף מהלך אחר לא מצביע על כך שמדינת-ישראל מתכוונת להציל את ענף התיירות. כל המהלכים האחרים הם מהלכים שהם בבחינת אקמול לתקופה מסוימת. אלה לא מהלכים דרמטיים, שרואים בהם שינוי בגישתה של המדינה לטיפול במשבר בענף.

לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן הגענו להסכם עם משרד התיירות, שמדבר על מסגרת נוספת של 180,000,000 שקל. אנחנו חשבנו שההסכם הוא סופי לשנים האלה, אבל כנראה שטעינו. בינתיים הוחלט על הלוואות למלונות.

האם יש החלטת סיכום כזאת?

עדיין לא כפי שידוע לי.

אמרת שהוחלט.

יש החלטת שר אוצר בנושא, אבל עדיין אין שום סיכום ספציפי.

כרגע יש הצעת-חוק פרטית, שתוגש מחר לקריאה טרומית. משרד האוצר מתנגד לה, אבל עקב עמדת הממשלה שתומכת, אני לא ארחיב כרגע בנושא. ברור שחוק שעלותו יותר ממיליארד שקל חדש לא יתרום למצב התקציב בשנת 2002, ויהיו לו השלכות נרחבות על כל התחומים.

אתה אומר ששניים עד שלושה מיליארד שקלים לא יתרמו למצב התקציב, אבל לפני חצי שנה ביקשנו והתחננו ל-250,000,000-300,000,000 שקל כדי להגדיל את מספר העובדים שמקבלים חל"ת והכשרה מקצועית. המלונאים התחייבו אז מסביב לשולחן הזה, שאם יינתן הסכום הזה, הם לא יפטרו אפילו עובד אחד עד דצמבר או עד אחרי החגים. כמו שאמרת קודם, טעיתם. אתם טועים וטועים וטועים.

לא אמרתי שטעינו.

אתה אמרת שטעיתם, ואם אתה רוצה, נצטט את זה מהפרוטוקול. אתם טעיתם בגישה שנקטתם. היום אין ברירה, אתם צריכים להבין שיושבים כאן מחוקקים, שלא יכולים להיות מנותקים ממה שקורה. נמצאים כאן מלונאים, שהשקיעו את חלבם ודמם. נמצאים כאן עובדים שעובדים קשה מאד ומרוויחים משכורת מאד לא גבוהה. האוכלוסייה הזאת הולכת ומצטמצמת, והמלונאים סוגרים יותר ויותר מלונות, ולאחר-מכן – כפי שראינו בארצות-הברית – צריך להזרים כספים רבים מאד כדי להגיע לנקודת התחלה. השאלה היא האם לא נכון לפעול כל עוד ההוצאה היא קטנה יותר וסבירה יותר, ולא לצעוק אחר-כך גוואלד.

קודם כל, לא אמרתי שטעינו, ואם אמרתי זאת, אני מבקש למחוק את זה מהפרוטוקול.

לא, אני רוצה שזה יישאר בפרוטוקול, אבל אתה יכול לומר שלא טעית.

אני אומר שלא טעינו. הסכום שהוקצה למשרד התיירות הוא סכום שהוקצה לאחר משא ומתן. משרד התיירות רצה שנקצה יותר, ואנחנו רצינו פחות.

מה העמדה שלכם בקשר לחל"ת?

העמדה שלנו היתה ונשארה, שהחל"ת הוא לא כלי שאפשר להתמודד בעזרתו עם המשבר לאורך זמן.

לפני כמה ימים השר הודיע לנו שהוא תקצב את החל"ת, והוא עדיין עומד בדעתו שהתקצוב של אז עומד גם היום. הבעיה היא עם משרד העבודה והרווחה באשר לשיטה או לדרך.

אני לא יודע על שום החלטה על המשך החל"ת. עמדתנו המקצועית היא שאין להמשיך את החל"ת.

מה עמדתכם בקשר להרחבת הנושא של פטור מארנונה?

אני לא מודע לכל החלטה של שר האוצר בנושא.

האם אתה רפרנט של משרד האוצר בכל הנושא של המלונאים?

בנושא תיירות.

מה אתה יכול לתרום לוועדה?

אני לא יודע על החלטה של שר האוצר בנוגע לארנונה. אני יודע שיש סיכום סגור עם משרד התיירות לגבי הארנונה לשנת 2001. אם אתם אומרים שהוחלט אחרת, אני מוכן לשאול אותו מייד. עד שיוחלט אחרת, הסיכום עומד בעינו. האם אני יכול ללכת?

לא די שאיחרת, האם אתה גם רוצה ללכת? האם אתה לא חושב שראוי ונכון שתישאר? האם אתה לא חושב שההצעה שלך פוגעת ומזלזלת?

אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חבר-הכנסת עמיר פרץ. הלוואי שהוא יכול היה להכניס לחוק ההסדרים את הדברים עליהם דיבר. אני יודע שטחנות הצדק טוחנות לאט. לפני כשישה חודשים היינו בישיבה, ואתה אדוני היושב-ראש היית קרן אור, כפי שידוע לכולם פה.

כל פעם באים נציגי אוצר כאלה ואחרים. או שהם לא יודעים מספיק פרטים, או שהם יודעים חלקי פרטים, או שהם יודעים מה שהם רוצים לדעת, או שהם בדיוק כפי שתיאר חבר-הכנסת עמיר פרץ.

אני חושב שצריך לשלב את שלושת הדברים המרכזיים שצוינו כאן: ארנונה, הבראה והארכת דמי החל"ת. שילוב שלושת הדברים המרכזיים האלה היה צריך להיות מבוצע לא היום, אלא אתמול או שלשום. צריך לזכור שאין צורך להחיות מישהו, אחרי שהוא קיבל דום לב וכבר מת.

קיבלתי מנדט לייצג את האגף להכשרה. במידה שיוחלט על איזושהי חל"ת, יש לנו תכניות מגירה באגף להכשרה מקצועית, יחד עם המלונאים ועם ההסתדרות. כפי שהפעלנו חל"ת, אנחנו מסוגלים להמשיך ולהפעיל אותו. אנחנו מאד קשורים לעובדים. יושבים פה באולם הזה עובדים שלמדו אצלנו, ואני מכיר אותם אישית ורואה אותם "בחוץ".

אומרים שכרגע העניין נמצא במשרד העבודה והרווחה.

רשמתי את זה לפניי, ואני אבדוק את הדברים.

תבדוק את זה. אני מבקש לקבל תשובה אישית, כי אני רוצה לדעת האם מדובר במשרד העבודה והרווחה. יש אנשים שאומרים כך ויש אנשים שאומרים אחרת.

אני נציגת ועד של עובדי מלון "קינג דייויד". אני רוצה לפנות לנציג משרד האוצר. לדעתי, וכמו שהבנתי מדבריו, התשובה לחל"ת תהיה שלילית.

אני אישה שחיה לבד ועובדת 17 שנה במלון. בשבוע שעבר עבדתי יומיים והשבוע יום אחד. אני רוצה לשאול ממי אני צריכה לבקש עזרה כדי לשלם מסי בית ומשכנתא. אני לא מדברת על לחם ולא על אוכל. אני צריכה 3,000 שקל לחודש על מנת לשלם מסים, כדי שאני לא אביך את עצמי ולא אבייש את עצמי בתור אישה מבוגרת, וגם כדי שלא ידפקו על דלת ביתי ויגידו לי שמנתקים לי את המים, כי אין לי כסף לשלם את החשבון. איך אפשר לא לאפשר לנו חל"ת? האם אתם רוצים להרוג אותנו? אז תהרגו ותגמרו אותנו.

אם בשבועיים יש לי שלושה ימי עבודה, אני רוצה להבין איך אני אחיה. אתם יושבים שם בחלונות הגבוהים ומאד קל לכם, כי המשכורת שלכם בטוחה. המשכורת שלנו גם לפני כן היתה משכורת רעב, והיום היא לא תהיה משכורת רעב, אלא היא תביא אותנו לרחובות, ואני חלילה וחס לא רוצה להגיע ליום הזה.

אני חושב שהבעיה הופכת להיות בעיה ביטחונית, היא כבר לא בעיה חברתית.

רציתי שוב לדבר על הנושא התיירותי, ולומר שמבחינת משרד התיירות, אנחנו מתמודדים ביום יום גם עם התפוסות הנמוכות של המלונות בארץ וגם עם חוסר התעסוקה של שירותי התיירות בארץ. עד אוקטובר בשנה האחרונה עוד איכשהו אפשר היה לומר שהמערכת קורסת. לדעתנו, באחד בנובמבר המערכת כבר קרסה, כי המלונות באילת ובים-המלח - שם תמיד היו לנו קצת יותר אורחים ישראלים וקצת תיירים, אבל נכון לעכשיו מספר הטיסות לאילת מחוץ לארץ שואף לאפס – "מצטרפים" למלונות בכל הארץ.

אני חושבת שגל הפיטורים בבתי-המלון היום זאת לא בעיה של משרד התיירות וזאת לא בעיה פרטנית. זאת בעיה לאומית שמשרד התיירות לא יכול להתמודד איתה, וחייבת הממשלה כולה להתמודד איתה. לכן השר אמר שצריך לפעול ברמה הרבה יותר גבוהה ובראייה ממלכתית, כי כרגע דנים במלונות, אבל מחוץ לבית הזה נמצאים כל שירותי התיירות. אם לא יימצא כרגע פתרון של חל"ת לעובדי המלונות, יצטרך להימצא פתרון של תשלום דמי אבטלה ל-100,000 עובדים מפוטרים. אני חושבת שהעלויות האלה יהיו הרבה יותר גבוהות לממשלה ולמדינה לעומת הפתרון של חל"ת, שאולי הוא לא קבוע ואי אפשר להמשיך אותו לאורך זמן, אבל צריך אורך רוח עד יעבור זעם.

אני רוצה לקרוא את הודעת סיכום: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קוראת לראש הממשלה ולשר האוצר לאמץ שורת צעדים מעשיים לסיוע חירום לענף המלונאות, שנפגע אנושות מאז תחילת האינתיפאדה.

בין השאר מדובר בהארכת תקופת החל"ת, בהצעה להארכת דמי האבטלה בענף זה, בפטור ממס על דמי ההבראה למנצלים חופשה בישראל ובהרחבת הפטור מארנונה עד סוף שנת 2002.

הוועדה מצרה על כך שהצעותיה הקודמות שהועברו למשרד האוצר כבר לפני חצי שנה לא בוצעו, דבר שגרם להחמרת המשבר בענף. עד כה פוטרו כ-20,000 עובדים. ללא סיוע מיידי, צפויים עובדים רבים להיות מפוטרים.

צריך לזכור כי מדובר בענף שנמצא במשבר זמני בלבד. למדינה צריך להיות אינטרס חיוני לסייע לענף בתקופות קשות, שכן במוקדם או במאוחר תחול בו התאוששות, שעלולה להימנע אם לא יינתן סיוע מיידי ומסיבי.

הוועדה קוראת לשר האוצר להסיר את התנגדותו לחקיקה המונחת כיום על שולחן הכנסת, והיא מיועדת לסייע לענף.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה נעולה בשעה 12:55