פרוטוקולים/עבודה/3731



משרד העבודה, הרווחה והבריאות –
17
24.7.2001

פרוטוקולים/עבודה/3731
ירושלים, כ"ג באלול, תשס"א
11 בספטמבר, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 359
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום ג', ד' באב התשס"א, 24.7.2001, בשעה 10:15

חברי הוועדה: היו"ר דוד טל
תמר גוז'נסקי
יוסף כץ

יוחנן מעוז, מרכז חקלאי עמק יזרעאל
גלילה אורנשטיין, ההסתדרות הכללית החדשה
איתן גבאי, ההסתדרות הכללית החדשה
אלי דהן, מפקח ארצי לענף העץ, משרד העבודה והרווחה
עו"ד רונן מטרי, כונס נכסים, מפעל N.D.F
אבינועם אלפסי, מנכ"ל המפעל N.D.F מטעם כונס הנכסים
אלון שיטרית, יו"ר ועד העובדים, מפעל N.D.F
אושרה אזואלוס, מפעל N.D.F
רותי בן שלומי, מפעל N.D.F
ויטלי גלנץ, מפעל N.D.F
זכריה זכי, מפעל N.D.F
חמדאן חמאזה, מפעל N.D.F
אולג יבסייב, מפעל N.D.F
אביטל יזדי, מפעל N.D.F
ג'ורג' מלל, מפעל N.D.F
אלי נחום, מפעל N.D.F
ראובן קינל, מפעל N.D.F
יצחק רביבו, מפעל N.D.F

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

חבר המתרגמים בע"מ






ס ד ר ה י ו ם

חשש לפיטורי 170 עובדי חברת אמ.די.אפ.


חשש לפיטורי 170 עובדי חברת אמ.די.אפ.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה,
הרווחה והבריאות כשעל סדר היום חשש לפיטורי 170 עובדים של חברת אמ.די.אפ.

זו הצעה לסדר של חבר הכנסת רחמים מלול שנבצר ממנו להגיע בשל מחלתו ולכן ביקש ממני להציג את הנושא.

אני מציע שתציגו לנו מה הבעייתיות ולמה צריך לסגור את המפעל הזה. כאן מדובר על חשש לפיטורי 170 עובדים אבל אני חושב שמדובר ב240- או ב250- עובדים.

בסך הכל 250 עובדים מתפרנסים מהמפעל. יש
כשבעים עובדים ישירים, אבל יש סביב המפעל עובדים נוספים. יש מאה שהם צוותי כריתה ועוד שבעים שמתפרנסים.

למה צריך לסגור את המפעל? אני מניח שמרכז
ההשקעות השקיע במפעל.

נכון. מרכז ההשקעות השקיע בו.

15 מיליון דולר?

בסביבות הסכום הזה.

מה קרה בפרק זמן כל כך קצר, אחרי שהשקיעו בו
15 מיליון דולר?

בואו נעשה סדר. המפעל התחיל לעבוד בשנת
1976. באוגוסט 2000 מונה לו כונס כאשר נגמר הכסף. בשעה שהמפעל עבד, הוא היה חייב לבנקים כשבעים מיליוני שקלים ועוד כעשרים מיליוני שקלים לנושים רגילים.

מי היו הבעלים?

חמישים אחוז אמפל וחמישים אחוז חברה אחרת
מתחום תעשיית העץ בשם לבידי אשקלון שגם היא כידוע נכנסה לכינוס.

אתה מדבר על משפחת קרמרמן?

כן. אפשר לומר, אם עולים קצת למעלה, שלמעשה
חמישים אחוז היו בידי משפחת קרמרמן.

וזו אותה משפחה שבעצם שיווקה לאחר כן.

היו גלגולים שונים ומשונים.

אני אומר את זה משום שהיא גרפה סכום רציני
מאוד של כסף בגין אותו שיווק, מה שמשווקת היום פקידה רגילה עם עלות כספית של משכורת למשל?

היה גם דבר כזה.

זאת אומרת, כספי המדינה נוצלו למטרות רווח
פר-אקסלנס.

זו מסקנה שמוקדם לומר אותה. הנתונים
שאמרת, אמרת וכל אחד יכול להסיק את המסקנות שהוא רוצה.

אם אני צודק – ולכאורה כך זה נראה – זה חמור
מאוד. אחרי פרק זמן כזה קצר שהמדינה משקיעה שם כספים כדי שאנשים ייכנסו למעגל העבודה ולא יצאו למעגל האבטלה, באים ועושים תרגיל כזה ואין לי שם אחר למה שנעשה.

לפני 35 שנה אייזנברג עשה את זה באתא. מאז
היו הרבה אייזנברגים.

חשבתי שנלמד מזה.

הם למדו. אייזנברג את קרמרמן, הם אלה שלמדו.

הם שיכללו את השיטה יותר, אבל בינתיים
העובדים שם משלמים את המחיר ואנחנו מדברים על 250 משפחות שהולכות להיזרק.

לאחר שהוא הגיע לסוף דרכו התזרימית באוגוסט
2000 מונה למפעל כונס כאשר השאיפה הייתה להמשיך ולהפעיל אותו על מנת לנסות ולשמר אותו כעסק חי, זאת למרות שהאינדיקציות ההתחלתיות היו שהפעלה כזו צפויה להיות מאוד בעייתית מכיוון שאם אתה בודק את נתוני הבסיס, אתה מגלה שזה מפעל שצריך עץ כדי לעבוד ואת העץ הוא מקבל מקרן קיימת לישראל על-פי חוזה לכריתה בלעדית שנתנה לו קרן קיימת לישראל. החוזה הזה בוטל על-ידי הקרן הקיימת מכל מיני סיבות, כולל טענה לחוב כספי, ואז נוצרה בעיה עם חומר הגלם שנקרא עץ והייתה בעיה קשה מול היבוא, בעיה שאני מעריך שנדבר עליה בהמשך, אבל בהחלט יש כאן סיטואציה של יבוא.

אתה מדבר על יבוא בהיצף.

כן. לסבר את האוזן, לוח MDF שנמכר באירופה
במשהו כמו 400 מרק לקוב, אלה המונחים שמשתמשים בדברים האלה, נמכר כאן בארץ הקודש ב360- מרק לקוב אחרי שכבר בפנים גלומות עלויות ההובלה. כלומר, אנחנו הפכנו למחסן העודפים של אירופה.

בטח לסוג ב', ג', ד'.

לא, הסוג הוא אותו סוג, אבל במקום להוריד את
המחיר אצלו בשוק הבסיס, הוא שולח את זה רחוק. זה יבוא שמאוד מאוד קשה להתחרות בו.

למרות זאת מאוגוסט 2000 ועד למעשה יוני האחרון, אז הסתיימה ההפעלה דה-פקטו - לעובדים הייתה הודעה מוקדמת עד סוף יולי אבל היא הסתיימה ביוני האחרון - השגנו את הסכמת הבנקים המעורבים שאלה הם בנק הפועלים ובנק לאומי להמשיך ולהפעיל את המקום הזה תוך שחיקה גדולה במעט שמצאנו - היה איזה הון חוזר בסיסי, כמה צ'קים שמצאנו בקופה ודברים מהסוג הזה – ולנסות להמשיך להפעיל מתוך תקווה שבאמת יבוא איזשהו גורם מקומי, זה יכול להיות גם גורם מקומי נעזר במשהו אסטרטגי מבחוץ, או גורם כלשהו שיהיה מוכן להמשיך להפעיל את המפעל הזה בארץ.

הבעיה הייתה שההפעלה הייתה הפסדית ובינתיים כמו שאתם יודעים קרו שני דברים כאשר שער המרק הלך וירד כאשר התחלנו בשני שקלים למרק וזה הידרדר ל1.8- שקל למרק, ואת התהליך השני כולנו מכירים, התהליך הביטחוני שהשפיע קשות על השוק וגדע את השוק שהיה בשטחים ובכל אופן צרך חלק מהתוצרת גם היקשה עלינו על הכריתה כי חלק מצוותי הכריתה הגיעו מהשטחים, בעיקר הצוותים הדרומיים. צריך להבין שאלה צוותים שבאים עם הציוד שלהם ועם המיומנות שלהם וזה לא שאתה לוקח אדם, שולח אותו ליער והוא יביא את העץ.

כל התהליכים האלה הביאו לכך שההפעלה הייתה הפסדית אבל משכנו אותה בשיניים עד כמה שיכולנו.

מה היה ממוצע ההפסד החודשי?

500 אלף שקלים, לא כולל עלויות פרט ולא כולל
עלויות מימון. כלומר, אתה מפעיל את זה בבועה, במנותק, אתה לא צריך לשים כסף, אתה חי על מה שנותנים לך הבנקים אבל גם בתנאים האלה הפסדנו כ500- אלף שקלים בחודש. משכנו עד כמה שניתן, אבל ברגע שלמעשה נפלו האופציות שעוד קיווינו להן, המפעל נסגר.

כיום המצב הוא שלמיקום המפעל יש ערך בסיסי ויש הצעות מחו"ל לרכוש אותו ועם זה אנחנו צריכים להתמודד היום. כלומר, כל פתרון שיהיה יצטרך להתמודד עם המציאות הזאת.

לא עשו סקר ותוכניות ולא בדקו את השוק לפני
שהשקיעו במפעל הזה? 15 מיליון דולר זה הרבה מאוד כסף במושגים של היום, של אתמול ושל מחר.

אני ראיתי את תוכנית ההשקעה הראשונית.
תוכנית ההשקעה הראשונית, כשהשקיעו, מחיר הקוב העולמי, קוב MDF, היה 400 דולר לקוב והיום הוא מאתיים דולר לקוב, דבר שמשנה לך את התמונה מקצה לקצה. כלומר, אז עוד אמרו שנוכל להשקיע, נוכל עוד לעשות, נוכל לעשות ככה ועוד להרוויח.

הבנתי מדבריך קודם שיש אולי קצה אור במנהרה
אם יבוא משקיע חוץ, אבל במה יעזור משקיע חוץ שיגיע לכאן? העסק ימשיך להפסיד אלא אם כן ינהלו אותו בצורה לא רגילה, דבר שלא היה קודם לכן.

לגבי אפשרויות ההפעלה ברווח אני אבקש
מאבינועם - שהוא האיש שניהל את העסק בשטח והוא בעל הידע המקצועי הרחב יותר - שקצת יפרט בנושא הזה.

יש סיכוי להחזיק את העסק הזה כעסק חי ונושם?

כן.
המפעל הזה הוא מפעל מאוד מאוד מודרני עם צוות עובדים מאוד מיומן. אם מאפשרים למפעל הזה לקבל חומרי גלם בהיקפים הנדרשים על מנת שהוא יוכל לייצר בהיקפים נכונים, המפעל הזה יכול להרוויח כסף ולהיות עסק יפה מאוד.

זה דבר שאפשר לעשות אותו מתוכנו או שצריך
לייבא את חומרי הגלם האלה?

לפחות בארבע השנים הקרובות צריך לייבא את
חומרי הגלם, את העץ.

אם קרן קיימת מתחברת אליכם שוב, בהנחה
שיסגרו את החובות ויסדרו את כל הסידורים הנדרשים, האם מה שקרן קיימת מסוגלת להקצות לכם זה מספיק לכם או שזה לא מספק את התצרוכת?

לא, זה לא מספיק כדי לאפשר למפעל לפעול. אני
מדבר רק על הטווח של השלוש עד ארבע שנים הקרובות כי לפחות מהפגישות האחרונות שלי במשרד החקלאות הם מתכוונים לממש את הפרוייקט שנקרא יער משקי והיער הזה צריך תוך שלוש עד ארבע שנים להשלים את ההפרשים.

עורך-דין מטרי, אתה אומר שלא משתלם למכור
את המפעל ליזם ישראלי וכי אתה מעדיף למכור אותו ליזם מחו"ל.

לא, אמרתי ההפך. אני מעדיף למכור את זה ליזם
ישראלי כי מי לא היה מעדיף?

לא יודע. אולי יש חשבונות אחרים שלא מונחים
כאן לפנינו ואנחנו לא יודעים עליהם. אולי ליזם חוץ יש קשרים יותר טובים מבחינת יכולת לקבל ולרכוש את העץ ואת החומר הגולמי בזול יותר.

מבחינת העדפות, ההעדפה שלנו היא כמובן למכור
את זה למישהו שימשיך ויפעיל את זה כעסק חי. לשם כך הקזנו דם במשך עשרה חודשים של הפעלה תוך הפסדים כדי למצוא אחד כזה.

מצאתם את חגי שלום לצורך העניין?

לא. זה אחד השמות שאתה מזכיר. דווקא השם
שאתה מזכיר מעולם לא הגיש לי שום הצעה. יש עוד שמות שמסתובבים כאשר חלק מהם הם גופים רציניים, גופים מוכרים, גופים שהם קרובים לנושא ואני אזכיר את אחד השמות. דוד דנקנר שהוא אחד מהזרועות של משפחת דנקנר, הוא בעלים של המפעל שסיפק דבק במשך שנים ארוכות למפעל והוא היום נמצא גם כן בתהליכי בדיקה ואמור להודיע לנו בשבוע הבא את עמדתו. זה גורם עם יכולת ועכשיו רק צריך את הרצון מבחינתו.

אם נכנס מישהו, אתה רואה שאפשר יהיה
להעלות את המפעל הזה על פסים רווחים או על פסים מאוזנים לפחות?

בפירוש.

אין ספק שההיצף שאנחנו סובלים ממנו כרגע
מאירופה מקשה עלינו מאוד את החיים ואני מקווה שנוכל להיעזר במשרד המסחר והתעשייה כדי להגביל אותו כי עשינו בדיקות באירופה.

אתה רוצה שיטילו היטלים על היבוא?

לפחות שהמחיר שמקבל אותו צרכן באירופה של
מפעל MDF, שבאותו מחיר יקבלו אותו גם הצרכנים בארץ.

אני מוכנה להסביר על היטל הבטחה כאשר
במקביל בוועדת כספים יש רוויזיה.

התחלנו להרגיש שאנחנו כל הזמן מתמודדים עם
מחירים הולכים ויורדים של הסחורה שמגיעה מאירופה, אז עשיתי כמה בדיקות באירופה עצמה ומסתבר שבאירופה אתה לא יכול לקנות גם בקנייה גדולה של למעלה מאלפיים מטר קוב MDF ואתה לא יכול לקבל את זה אקס-פקטורי, זאת אומרת בשערי המפעל המייצר, בפחות מ380- דויטש מרק. אותו מפעל שלא היה מוכן לרדת מתחת ל380- דויטש מרק באירופה, מוכר את זה לארץ בסדר גודל של בין 300 ל315- דויטש מרק וכאמור זה אותו מפעל עצמו.

במקביל, מכיוון שאנחנו מנויים גם על ספרות מקצועית בענף, בספרות זה נחשף לחלוטין. יש היום שלב של שנה וחצי עד שנתיים של עודף כושר של עודף כושר יצור באירופה שלפי כל התחזיות שלנו צריך להיגמר בשנת 2003-2002. את עודף הייצור הזה הם פשוט שולחים אלינו. מכיוון שזה עודף כושר יצוא, עדיף להם כפי שרונן ציין קודם להוציא את זה גם במחיר מופחת ולו בשביל לשמור על מחיר השוק באירופה.

רונן, אתה אופטימי כפי שאופטימי המנכ"ל
בפועל?

המצב הוא לא פשוט. יצטרכו לחבור כאן הרבה
גורמים כדי שהעניין יצליח. קודם כל צריך משקיע מקומי עם יכולת שמוכן להרים ויכול להרים את הדבר הזה. אחרי כן הוא יצטרך עזרה.

מהי להערכתך ההשקעה הנדרשת?

משקיע כזה יצטרך להתחרות מול הצעה קיימת
שמחזיק הכונס לרכישת הציוד - וזה הציוד בלי הקרקע כאשר יש שם קרקע – במחיר של 6.2 מיליון דולר. זו הצעה שהתקבלה על-ידי חברה קנדית כאשר זו לא הצעה יחידה אלא יש עוד הצעה של חברה אוסטרית ב5.6- מיליון דולר. זה ללא הקרקע כשיש למפעל הזה חוזה חכירה מהמינהל ל98- דונם ויש שמאויות לגבי הקרקע הזאת שמתחילות בששה מיליון דולר ואחרי שאתה מפחית את כל הדברים ועושה את כל ההפחתות האפשריות, אתה מגיע לשלושה מיליון דולר. משקיע יצטרך להתמודד מול המציאות הזאת. בסך הכל יש פה בנקים שחייבים להם יותר כסף מהסכומים שהזכרתי ויש להם הרבה רצון טוב, אבל גם זה נגמר באיזה שהם פערים שהם הגיוניים.

אני עורכת-הדין של העובדים וזה מהתקופה
האחרונה. אני מייצגת גם את העובדים וגם את ההסתדרות. שני חבריי יצאו לרגע כדי לנסות לתפוס את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ליצמן, כי אתמול התקבלה החלטה בוועדת הכספים בה ביקשו את היטל הבטחה. אחרי מאבק אדיר שלנו במשך שנה וחצי שלנו אתמול בוטל ההיטל והיום מתקיים דיון ברוויזיה כשעל כל זה נודע לנו במקרה. אנחנו מבקשים שיתקיים עוד דיון אחד כי לא היינו נוכחים בדיון הקודם.

עד היום לא היה היטל?

לא, היה היטל לשנה בתקופת שרנסקי שאחר-כך
הוא בוטל. כשהיה רן כהן שר התעשייה והמסחר הוא עמד להטיל את ההיטל אבל אז היו חילופי שלטון ואנחנו המשכנו את המלחמה. עכשיו שרת התעשייה והמסחר ושר האוצר הטילו לפני חודש היטל. זאת אומרת, הוטל היטל הבטחה כאשר אתמול הוא בוטל. אנחנו עכשיו רוצים שועדת הכספים תקיים דיון נוסף על ההיטל וזאת כדי לתת הזדמנות למפעלים שיכולים להפעיל אותם כדי שהתעשייה לא תיפול לגמרי.

את סבורה שאין זכות קיום למפעל הזה?

לא. לגבי המפעל הזה לא. מניסיון של מפעלים
אחרים, כבר אמרו קדיש על מאות מפעלים בענפים שונים. אמרו קדיש על הטקסטיל, על הפלדה ועל המתכת וראה זה פלא, יש מפעלים שמתרוממים. כמו שאדוני אמר בא בעל בית חדש, עושה את מה שהוא צריך לעשות, את ההתייעלות, ואני כרגע לא מדברת על צמצומים, מפזר פחות כספים, ואני לא יודעת איך במשך שנתיים הוציאו 15 מיליון, שבעים מיליון, תשעים מיליון, מספרים שאני שומעת לגבי חברות של 15-10 שנים אבל לא בתקופה כל כך קצרה.

לכאורה מתעוררים חשדות שמישהו ניצל כספי
מדינה ומשך את הכספים האלה בצורה כזאת של חברת שיווק כשהיום מתברר שבעצם כל חברת השיווק הגדולה הזו שקיבלה מיליוני שקלים, עושה עובדת אחת שסיימה אולי י"ב כיתות והיא עושה את זה יפה מאוד.

במקרים שמתמנה מפרק, התפקיד שלו לחקור
ולבדוק מה קרה עם הכספים. אם פה התמנה מפרק, הוא יחקור וידע גם כי אחרת אף אחד לא ידע מה קרה עם הכספים של המדינה.

בכל מקרה, במקרה הזה אנחנו בטוחים ורוצים את הניסיון והאפשרות. לא רוצים שיאמרו עלינו נגמר, לא צריך יותר את MDF. אנחנו מבקשים את האפשרות הזאת. גם חבריי אמרו שזה צירוף ותזמון של כל מיני גורמים. זה לא שאנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים להפעיל ויש יזם אחד או שניים או שלושה ויתחרו על המחיר וזה שלכונס יש מחיר איקס עוד לא אומר שבזה מתחיל ונגמר הסיפור. לכונס יכול להיות מחיר אחד של מי שרוצה לקחת את המפעל ולפרק אותו, ומאידך יבוא רוכש אחר והוא רוצה להעסיק את העובדים משום שזה ערך סגולי בפני עצמו.

זו הסיבה לשמה התכנסנו.

אני מתארת לעצמי. אנחנו צריכים כסף ואנחנו
צריכים עזרה. נכון שהוזכר שם אחד ואני שומעת שיש עוד שמות ואני ודאי לא אומר אותם עד שלא נדע. אם ניכנס עכשיו אנחנו, ההסתדרות, יחד עם הוועד לפעולה הזאת של המכירה ולראות אם יבוא או לא יבוא יזם, אז נעמוד כל יזם ונאמר מה אנחנו רוצים. היזם יצטרך להתחייב להמשיך להעסיק את העובדים, לחתום אתם על הסכם, כמה זמן, כמה עובדים וכולי.

גם ב"קלט" עשינו זאת ועשינו זאת אפילו עם הכונס. בא מישהו ואמרנו לו שהוא יעסיק כך וכך עובדים לכך וכך זמן וביקשנו שייתן לנו בטוחות שהוא יעסיק, אבל מאידך אנחנו עוזרים לו וזה מתבצע גם בעזרה שלכם וגם בעזרה שלנו כשאנחנו הולכים ומבקשים לתת הלוואה או מענק או ערבות, כל אחד לפי הסיטואציה שלו.

אנחנו לא רוצים שיהיה סוף פסוק לסיפור הזה וכאן אנחנו צריכים את העזרה של הוועדה הזאת. אנחנו יודעים שאין לה את כוח האכיפה, אבל יש לה את כוח ההמלצה.

אני מבקש מעורך-דין מטרי לבדוק את כל הסיבות
שהביאו לקריסת המפעל הזה ולבדוק גם את הנושא של משיכת הכספים הגדולה שהתבצעה שם, גם אם לא היה כאן ניצול לרעה של כספי מדינה מסיבה אישית כזו או אחרת. אני חושב שאם יתברר לנו שזה מה שהיה, אנחנו ננהג ונשתמש בסמכויות אחרות שיש לנו בנושא הזה.

אנחנו מבקשים מהוועדה ולמעשה מהכנסת ומכל
מי שיכול לעזור לנו זה בנושא של הזמן כי זה הדבר שהכי לוחץ לנו. כונס הנכסים נתן לעובדים עד סוף חודש יולי חופשה בתשלום כשהם יושבים בבית והחל מחודש אוגוסט אנחנו נאבד אותם. ברגע שנאבד את העובדים, הסיכוי להפעיל את המפעל הולך וקטן בצורה מאוד מאוד דרסטית.

להערכתי יש כמה אופציות להפעיל את המפעל כאשר האופציה האחת היא לעזור
לקונה אפשרי דרך ועדת הכספים. לאחרונה פורסם שחגי שלום מבקש עזרה.

המדינה מצאה לנכון להשקיע במפעל והשקיעה 15
מיליון דולר. לא מתקבל על הדעת שכל פעם המדינה תשקיע, יהיה בעל בית שאולי ימשוך את הכספים הללו, אחר-כך ישקיעו אצל עוד יזם כזה או אחר שירצה להרים את המפעל.

יש עוד אופציה שעלתה בדעתנו והיא שהמדינה
תעזור לעובדים.

ב15- מיליון דולר אפשר היה להפוך את כל
העובדים למהנדסים ועוד היה נשאר כסף לילדיכם ולנכדיכם.

נכון, אבל 15 מיליון הדולר לא היו בידינו.

זה נכון. אין לי טענה כנגד העובדים. הכינוס
מתקיים כאן משום שחבר הכנסת מלול ועוד חברי כנסת ביקשו לדון בנושא הזה כדי שהעובדים לא יצאו למעגל האבטלה.

מה שניתן לעשות כרגע זה להאריך את הכינוס
על-ידי הלוואה, מענק או אשראי למפעל בסדר גודל של שני מיליון דולר כדי שהוא יוכל לפעול עוד איזשהו פרק זמן ואז העול ירד מהבנקים.

כמה זמן נשימה יהיה לכם אם תקבלו שני מיליון
דולר?

זה מעלה בעיה אחרת שצריך להתמודד אתה.
הרכוש היום הוא רכוש משועבד לבנקים ויצטרכו גם את הסכמתם למהלך כזה.

אנחנו נדאג להסכמה.

צריך לראות את התמונה כולה. אנחנו הרי רוצים
להצליח במהלך הזה ולכן חייבים לראות את התמונה כולה. התמונה היא שהצעות שבאות מחו"ל הן הצעות שהן עם מגבלות זמן. אם נניח נכנסים למהלך הפעלה ומנסים להפעיל עוד תקופה שמקווים שתהיה ארוכה, השאלה אם ההצעות שיש לנו עכשיו תעמודנה גם בסוף הדרך. יצטרכו איכשהו להבטיח שזה יהיה המצב.

לדעתי להבטיח את הסכום הזה לא נוכל להבטיח,
אבל ההערכה מדברת שברגע שהמפעל יראה רווחיות ויעלה על דרך המלך, ולפי כל התחשיבים וכל ההערכות זה דבר אפשרי, הערך של המפעל יעלה.

לא מהיום למחר.

לכן אני אומר שצריך כסף להפעלה לאיזושהי
תקופה.

שמעת מה אומר הכונס וזו בעיה. מידיעתנו איך
מתנהגת הממשלה – כל הממשלות ולאו דווקא הממשלה הזאת – עד שנקבל אישור כזה או אחר מהמשרדים הממשלתיים, יכול להיות שמשקיע בפוטנציה יברח והשאלה מה עדיף כאן.

זה נכון. לחזור לבנקים אני לא יכול. אנחנו לא
נוכל לקחת על עצמנו את הששה מיליון דולר.

אם העסק הזה יעלה על פסים רווחים, בסופו של
דבר יהיה סיכוי שהבנק יקבל את הכסף ויראה חלק ממנו. אם לא, הוא יצטרך להסתפק במה שיש כרגע, אם יפרקו את המפעל ואז אני לא יודע אם הוא יקבל את כל כספו.

גם אם מפרקים את המפעל, הם לא חוזרים
הביתה בשלום.

להערכתי זו האפשרות היחידה שאני רואה. אם
אתה אומר לא לתת עזרה למשקיע נוסף, זו האפשרות היחידה.

אני לא אומר. אני אומר שאני נכנס כרגע בנעליו
של הכונס והוא צריך לראות בפרספקטיבה רחבה את טובת כל העסק. זאת אומרת, אני מניח שאם היום היה בא מישהו מהאוצר – ואני מצטער שנציגי האוצר לא הגיעו ונעשה אתם חשבון – והיה אומר שהוא שם את הכסף הזה, אני מניח שהכונס היה נסוג אולי מהצעה אחרת של יזם מחו"ל. הוא צריך להחליט אם הוא מקבל כאן מהאוצר איזשהו סכום או שבינתיים לא יישאר כלום ובסוף הוא יפסיד גם את המשקיעים מחו"ל.

מניסיון ברור שנצטרך לעשות פעולה מול הבנקים
ומול האוצר. כפי שאדוני אמר זה לא מהיום לאתמול וגם לא מהיום למחר אלא זה ייקח פרק זמן.

עם כל הצניעות, אני חושב שאני יכול לעזור לכם
אצל הבנקים יותר מאשר אצל האוצר. יותר קל לי לבוא לבנקים ולבקש מאשר באוצר ששם זה הרבה יותר קשה.

אני מבינה שצריך פרק זמן כדי לבדוק הצעות.
בדרך כלל כשאני מייצגת עובדים אני יודעת לפני ולפנים מה שקורה והפתעות כאלה אף פעם לא עומדות לנו בדלת, אבל כאן אני מייצגת את העובדים רק מהתקופה האחרונה. השאלה האם הייתה הזמנה להציע הצעות והאם הוגשו הצעות. זאת אומרת, צריך להיות פרק זמן כדי לראות מי המציעים הישראלים שכן מתכוונים להפעיל את הפעל כעסק חי ואז לראות איך לעזור לאותו יזם. יכול להיות שנצטרך לעזור לכונס - אם הבנקים יאמרו שהם לא מוכנים להזרים יותר כסף – לעוד חודש-חודשיים בנושא המשכורות, לבקש הכשרה מקצועית במקום דמי אבטלה כי הרי העובדים יצאו לדמי אבטלה אבל גם זה לא מהיום למחר וגם כאן נצטרך את עזרתו של אדוני. תמיד משרד העבודה עזר לנו בצורה יוצאת מן הכלל.

נצטרך לראות היכן עומדות ההצעות לרכוש את המפעל פה בארץ ולהיכנס למשא ומתן זריז כדי לראות אך עוזרים ליזם שיבוא על-מנת להפעיל את המפעל כעסק חי ולא למכור אותו למשקיע מחו"ל. כשאני אומרת למכור לחלקים, היו לנו מאבקים אדירים עם מפעלים אחרים כי תמיד באים משקיעים מחו"ל ורוצים לקנות וזה אפילו שווה להם עוד מיליון דולר, כי מיליון דולר שם הוא לא מיליון דולר כאן.

אנחנו צריכים פרק זמן של חודש-חודשיים. רונן צריך לומר אם יש לו אורך נשימה להפעיל את המפעל במשך עוד חודשיים כדי לרכז את כל ההצעות, כדי לנהל משא ומתן, כדי לראות מי רוצה להפעיל עסק חי, כדי לראות איך עוזרים ליזם ואנחנו עושים את זה וזה לא דבר חדש. גם רונן יודע כי הוא נתקל בזה לא במפעל אחד או שניים.

אני לא יודע אם את מתכוונת לממן את העובדים
בחודש-חודשיים. להפעיל את המפעל לחודש-חודשיים מבחינה טכנית ועניינית זה לא דבר אפשרי בכלל.

כשאתה אמרת את המילה לממן, אז אני בכלל לא
יודעת מה זה אומר.

המפעל הזה הוא מפעל מאוד מתוחכם כשהוא
עובד מסביב לשעון, כך שאי אפשר להפעיל אותו לחודש-חודשיים.

אני מדברת על המשך ההפעלה כדי שנוכל לסגור
את כל הקצוות מבחינת רכישה ומכירה.

יש תנורים שאם אתה מתחיל להפעיל אותם, אתה
צריך לעבוד מסביב לשעון?

יש פה תהליכים טרמיים מאוד מאוד
משמעותיים. גם להיכנס לשוק לחודשיים זה בלתי אפשרי כי כניסה לשוק זה עניין של ייצור מלאי.

זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על הפעלה, אתה
אומר פרק זמן של לפחות חצי שנה-שנה.

לפחות.

השוק לא יכול לסמוך על הגחמות של המפעל
והוא חייב את חומר הגלם. ברגע שהוא מרגיש שיש ספקות לגבי היכולת לספק אותו, הוא מיד מזמין אותו ביבוא וזה מה שקרה וזה מה שמן הסתם יקרה גם בימים אלה אם לא תהיה התארגנות מהירה.

את ההצעות האלה מחו"ל למעשה אני מחזיק בשיניים כבר ממרץ. יכולתי לומר כן כבר במרץ – כאשר כבר אז הפסדנו הרבה כספים - אבל עשינו הליך הזמנה להציע הצעות.

כאן בארץ?

כן.

עד מתי?

זה היה הליך שנגמר במאי אם אני זוכר נכון.

ויש הצעות?

היו כמה גורמים שהסתובבו. היה אחד שקוראים
לו פכטר.

לא חשוב השם. יש הצעות?

לא קיבלתי אף הצעה.

אני שומעת שיש הצעות ולכן אנחנו צריכים ללכת
במאמץ.

כדי שנהיה תכליתיים, זה לא עניין של הזרמת עוד
הון חוזר כדי להפעיל במשך חודש-חודשיים.

שמעת את ראובן אומר שברגע שהעובדים הולכים
הביתה, הסיפור נגמר. אנחנו לא רוצים ניתוק יחסי עובד-מעביד ואתה פיטרת את כולם למרות שאני לא מבינה למה.

כי אין מי שישלם להם משכורת.

יכולת לבוא ולבקש עזרה.

זה קצת יותר מורכב.

בכלל לא מורכב. קשה לתת כסף, אבל לא מורכב
לבוא ולבקש.

עזרה אנחנו מבקשים כבר הרבה זמן.
כיוון שהעובדים הם עובדים מיומנים שחלקם ימצא מקומות עבודה אחרים, כיוון שהשוק לא מחכה, אנחנו עכשיו ברגע האמת. כרגע יש שניים-שלושה משקיעים מקומיים שמסתובבים סביב הנושא, כאלה שרוצים להפעיל את המפעל כעסק חי והשאלה היא האם עכשיו אפשר לעזור להם לגבש הצעה שתהיה תחרותית או שאי-אפשר. אם אפשר עכשיו, שווה ללכת על זה.

זה מה שאנחנו מבקשים.

למעשה מטרת הישיבה הזו, כפי שאני רואה
אותה, לבדוק איך אפשר להקל על משקיע כזה כדי שהוא יבוא ויציע הצעה תחרותית.

ההסתדרות תהיה מוכנה כאן לעזור כפי שעזרה
לעוף קור ועוד כמה מפעלים?

ההסתדרות בעיקרון תמיד מוכנה לעזור אבל
קודם הממשלה. אחרי שהממשלה עוזרת, אז אנחנו פונים להסתדרות. תמיד הממשלה צריכה לומר שהיא רוצה לעזור למפעל ולתת כסף.

כדי למנוע את הפיטורין, חשבתי להמשיך את
יחסי העובד-מעביד.

גם בגיבור סברינה קודם הממשלה נתנה.

נראה לי שהממשלה כרגע מזלזלת.

אל מול כל שקל של הממשלה, אנחנו נותנים שקל.
לא תהיה שום בעיה ללכת להליך הזה כדי לשמור על העובדים.

גם בימים האלה?

כן. זו הוראה של יושב-ראש ההסתדרות.

אם כן, חמישים אחוז כבר יש לנו ועכשיו צריך את
האוצר ומשרד התעשייה והמסחר.

יש לך את החמישים אחוז השניים אבל לא את
הראשונים.

השאלה מה מידת ההשפעה שיש לוועדה על משרד
האוצר.

אי-אפשר לומר שום השפעה, אבל היא לא גדולה.
בנושא של עוד כמה מפעלים אחרים, יש לי ניסיון מר עם האוצר.

כמנכ"ל הפארק יחד עם יושב-ראש המועצה
האזורית גליל תחתון וראש עיריית טבריה ניסינו ליצור מערכת חובקת ברמה הפוליטית ורעיון זה יגיע לשולחנו של ראש-הממשלה. ניהלתי מספר שיחות עם שר האוצר סילבן שלום בנושא הזה כאשר האחרונה הייתה בשבוע שעבר כאשר התקיים הדיון בכנסת, אבל אז החשב הכללי לא היה. המגמה של שר האוצר היא לא לעזור ולא לתת מענק אלא לתת איזושהי הלוואה או ערבות מדינה. הוא אמר שהוא יבדוק את זה, אבל הוא לא מתכוון לעזור והוא לא רואה שיש מקום לעזור. הוא גם לא רואה את חומרת המצב והוא לא מבין למה יזם בחו"ל ירכוש את הציוד ויעזוב. הוא הבטיח לקיים דיון בנושא. אני מקווה שאולי יופעל עליו לחץ. מה שאנחנו מנסים לעשות זה להפעיל לחץ על משרד ראש-הממשלה ועל משרד האוצר במקביל. השאלה האם אפשר לעשות משהו ביחד עם הוועדה כדי שיכפה את המהלך הזה, האם אפשר להעביר את זה לוועדת הכספים ולהמליץ בפניה.

אין לי בעיה להעביר את זה לוועדת הכספים ואני
אשמח מאוד לעזור לכם להעביר את זה לשם. אני יכול גם להשיג הצעת החלטה שתתמוך בכם בנושא הזה, אבל אם הייתי יודע שמשם תבוא הישועה, הייתי עוזר לכם להעביר את זה לשם והייתי מדבר עם חבר הכנסת ליצמן בנושא הזה.

ב11- ביולי הפניתי מכתב בנושא הזה לראש-הממשלה בקשר לסיוע למניעת סגירתו של מפעל MDF בגליל התחתון והוא כתב לי שהוא מאשר את קבלת המכתב והמכתב הופנה לידיעת הגורמים המתאימים. ביקשתי ממנהלת הוועדה לקבוע לי פגישה דחופה היום, מחר או מקסימום מחרתיים עם שר האוצר כדי לדון בנושא הספציפי הזה. אני מקווה שאפשר יהיה לשכנע אותו כדי שהדברים האלה ייבדקו מבלי להוציא מכלל אפשרות שאם לכאורה נעשו כאן דברים – בלשון המעטה – לא כשרים, שהם גם יתבעו את הכספים האלה בחזרה ומצדי שישתמשו בכספים האלה שהוציאו מהמפעל כך שייכנסו שוב למפעל. אני לא יכול להבטיח לכם שאני אוכל לשכנע אותו בנושא הזה.

אם תצטרכו עזרה נוספת, ברצון רב, בין אם קיום ישיבה משותפת של ועדת הכספים וועדת העבודה, בין סיור במקום של ועדת הכספים וועדת העבודה, בין אם בכל צורה אחרת. ברור לי שהדבר החשוב כרגע הוא פרק הזמן הקצר שיש כדי לקבל החלטה כזאת או אחרת, אבל שכל הגורמים ידעו שאם מתקבלת החלטה כזאת, המשמעות לגבי המפעל היא כזאת, ואם מתקבלת החלטה אחרת, המשמעות היא כזאת וכזאת.

סיור כזה ודאי יהיה דבר טוב.

יש דוח כלכלי על הייתכנות?

לנו יש דוחות פנימיים שלנו.

האוצר יבקש מיד שייעשה דוח.

אם יש לכם דוח, תעבירו אלי כי אני יכול לספר לו
סיפורים יפים אבל בסוף אני צריך להתבסס על עובדות.

אנחנו כמובן נעמיד לרשותך את כל המידע שיש
לנו.

אני חושב שלא צריך לבזר את המאמצים אלא
שהעניין יישאר בטיפולך כי אנחנו יודעים את הנאמנות שלך גם לנושא של העובדים. אם זה ילך לוועדת הכספים, עם כל הכבוד לחברי, אנחנו יודעים את המגמה בתוך ועדת הכספים. בינתיים אני חושב שהעזרה שלך חשובה לנו יותר.

אני מצטער, נקראתי לישיבה אחרת ולא שמעתי
האם היו כאן נציגי משרד התעשייה והמסחר.

לא נציגי משרד התעשייה והמסחר ולא נציגי
האוצר.

אני יכול לומר את עמדת משרד התעשייה
והמסחר שנשמעה גם על-ידי נציג שלהם וגם על-ידי מנהל מרכז ההשקעות. מנהל מרכז ההשקעות כתב במכתב רשמי שהוא יעזור לכל משקיע בכל השקעה חדשה שהוא ירצה. בנושא החשוב לא פחות של היטלי היצף, התחלנו את התהליך אבל התהליך הוא תהליך מורכב ואורך הרבה זמן. השאלה אם יש לנו את הזמן בסיטואציה הספציפית הזאת.

באיזה מצב נמצא המשא ומתן בין חגי שלום
לבינכם?

הוא נמצא במצב שאני קורא בעיתון שהוא הגיש
לי הצעה אבל למרות חיפוש מדוקדק במשרדי היא לא נמצאה.

אילו הייתה באה הצעה קונקרטית מצדו, אתם
רואים בסיס מהנתונים שעלו גם בתקשורת למשא ומתן רציני?

פירטנו כאן קודם במה הצעה כזו צריכה
להתחרות לצערנו כי יש שם ציוד שיש לו ערך בסיסי ויש מי שרוצה לרכוש אותו בחו"ל בערכים ידועים. השם שהזכרת הוא רק אחד השמות שמעורבים ואני לא בטוח שזה דווקא השם הבלעדי או דווקא השם בעל היכולת הכלכלית הכי חזקה. העמדה שלנו היא, כיוון שאנחנו ממש בדקה התשעים, לעודד כל גורם שיכול להרים את הנושא הזה ולמעשה לבנות חבילת סיוע שתתאים לכל גורם שיכול להתחרות בהצעות הקיימות.

כשאתה אומר אנחנו, זה הבנקים?

אני לא מייצג כאן את הבנקים אלא להפך. אנחנו,
הכוונה היא לכל מי שיושב סביב השולחן הזה.

אני רוצה לתקן את דבריו של רונן. רונן אמר שיש
לו הצעה של ששה-שבעה מיליון דולר. מחר תבוא גלילה אורנשטיין ותרצה לרכוש את המפעל ותאמר שרוצה לשלם ארבעה וחצי מיליון דולר כי אני הולכת להעסיק עובדים שהערך הסגולי שלהם שווה גם את המיליון וחצי דולר. זאת אומרת, המאבק יהיה בבית המשפט ולא אצל רונן ושם נצטרך להילחם כי מי שמציע את ההצעה של עסק חי והמשך הפעלה של העובדים, עליו ללכת למרות שהמחיר יהיה נמוך יותר, כי רונן כבר מציג את העניין ואומר שהוא צריך להתחרות במחיר שהציעו לו מחו"ל. המלחמה הזו מתרחשת כל יום שני וחמישי בבתי המשפט.

אילו הבנקים שבעצם ביקשו למנות אותך היו
נותנים לך הנחיות אחרות, ניתן היה לשנות את האמירה הזו?

כן. התהליך בבית המשפט הוא שבית המשפט
בוחן את עמדות המעורבים בדבר שאלה הם עובדים ונושים. אם כולם מאוחדים בדעה ללכת על פתרון מקומי ברמת מחיר כזאת או אחרת, צריך להיות איזשהו אלמנט של סבירות בנושא הזה.

אני אמרתי שאני חושב שיכולת ההשפעה שלנו על
הבנקים היא יותר טובה מאשר יכולת ההשפעה שלנו על האוצר. יותר קל לי להשיג מהבנקים, מה עוד שלבנקים יש הרבה מה להפסיד. בכל מקרה אני צריך כאן את העזרה של האוצר ולו במשהו ואם היא תבוא, תהיה גם עזרה של ההסתדרות ואז אפשר יהיה להשיג את המטרה הראשונה שהאנשים האלה לא יפוטרו.

מתי מועד הישיבה הבאה של בית-המשפט?

עדיין אין מועד. מה שמכתיב לנו את לוחות
הזמנים אלה הן ההצעות מחו"ל שתוקפן הוא בערך עד ה15- באוגוסט.

הוא גם פיטר את העובדים.

נשלחו הודעות פיטורין אבל עד מתי המפעל עובד?

הוא לא עובד.

המפעל הפסיק לעבוד.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אני אבוא בדברים
ואני אשמח מאוד אם חברי חבר הכנסת כץ יצטרף לישיבה עם שר האוצר כדי לדון בנושא הזה.

בסדר גמור.

זאת כדי לדעת מה קורה וכדי לא להשלות את
העובדים ולא את הכונס או את המפעיל.

מאחר שלפנייה שלך יש משמעות, הייתי מציע
שננסה לקבוע פגישה משותפת גם עם ראשי הבנקים או שאתה רוצה קודם לקיים את הפגישה עם שר האוצר.

אני רוצה קודם לשמוע את עמדת האוצר.

מי הבנק המוביל?

חמישים-חמישים, לאומי והפועלים. יש להם
דווקא נכונות מאוד גדולה בסיפור הזה והראיה היא שהם המשיכו להפסיד כסף גם כשהיו להם הצעות מחו"ל, מאוגוסט. כלומר, הם שרפו כאן בערך שלושה מיליוני שקלים בעשרה חודשים בשביל להפעיל. רצון טוב יש, אבל העסק צריך להיות סביר, העסק צריך להיות חבילה שאפשר לבלוע אותה.

הייתי מבקש אם יש לך אפשרות לשמוע משר
החקלאות או ממנכ"ל משרד החקלאות בנושא היער המשקי כי אני יודע שזה נושא מאוד חשוב להם והם מוכנים גם לסבסד חלק מהתהליך. יכול להיות שצריך להיות צירוף של משרד המסחר והתעשייה, של משרד החקלאות ושל משרד העבודה והרווחה.

יש לי כאן סיכום דיון בנושא יער משקי מיום 3
ביולי.

הנושא של היער המשקי, החשיבות שלו היא לא
רק לגבי המפעל אלא יש לו חשיבות נרחבת גם לגבי החקלאים, גם לגבי אדמות מדינה ואדמות לאום נטושות.

אדוני מכיר את הסיכום הזה? אני אקרא אותו
לצורך הפרוטוקול. זה סיכום דיון שהשתתפו בו אילן אשל - מנהל מחוז עפולה במשרד החקלאות, אבינועם אלפסי, דוקטור יחיאל זוהר - מכון וולקני, יוחנן ששון - רכז ארצי, אבירם צוק - מנהל מחלקת יער, יוחנן מעוז.

הסיכום היה שאילן אשל יפנה למנכ"ל משרד החקלאות בדרישה לקיים דיון דחוף בהצעה להקים מיד צוות בין-משרדי למשרדי החקלאות, התעשייה, איכות הסביבה, התשתיות והעבודה במטרה לסייע בארגון מחדש של המערכת להביא לנטיעת שטחים ולהפעיל את מפעל MDF על-ידי משקיע שיקבל סיוע כלכלי.

זה היה הסיכום אבל הסיכום הזה יכול לבוא לנו כתוספת וכעזרה לאחר שתתקבל העזרה המינימלית ממשרד האוצר והבנקים, כשלאחר מכן ממילא מההסתדרות, ואז אפשר לומר שאפשר יהיה להתחיל להחיות את הנושא הזה. אם לא יהיה לנו את זה, גם זה לא יעזור.

יש לי עוד הצעה שאולי הועלתה קודם. מכיוון
שאומרים שהמפעל הוא כל כך מודרני, אולי ייערך סיור ולסיור הזה ברור שיצטרף גם עמיר פרץ, אבל כדאי שיגיע גם נציג האוצר כי לפעמים מה שרואות העיניים שווה אלף ישיבות.

נציג העובדים שכנע אותי והאמת היא שאני
משוחד ומשוכנע כבר מקודם ולו רק בשל העובדה ש250- איש עלולים להיזרק הביתה. אני יכול לבקר במקום אבל אני לא חושב שדעתי תשתנה. זאת אומרת, אני איתן בדעתי.

אני התכוונתי לאוצר כי האוצר בדרך כלל מסתכל
על ניירות.

אני אבדוק את זה עם שר האוצר, ואם הוא לא
ישתכנע ולא יצא לקראתנו כאן, אולי באמת אני אציע לו לבוא אתי לסיור במקום, אם הוא יסכים וימצא את הזמן.

אני מודה לכם.





הישיבה ננעלה בשעה 11:30