_x000d_
_x000d_
אבטלה במגזר הערבי והכשרה מקצועית לנשים ערביות. _x000d_
_x000d_
_x000d_
_x000d_
_x000d_
_x000d_
_x000d_
אבטלה במגזר הערבי והכשרה מקצועית לנשים ערביות




21
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
9.7.2001

פרוטוקולים/עבודה/3441
ירושלים, כ"ה בתמוז, תשס"א
16 ביולי, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 335

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, יח' בתמוז תשס"א, 9.7.2001, שעה 09:30

חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר
תמר גוז'נסקי
איוב קרא

ויקי וקסלר – מינהל הסיעוד, משרד הבריאות
רחל רווה- מנהלת המחלקה להנחיות מקצועיות, מינהל הסיעוד, משרד הבריאות
מאיר פרץ - מנהל אגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך והתרבות
נעמי שטרסר – סגן מנהל אגף כוח אדם בהוראה, משרד החינוך והתרבות
איברהים בושנאק- משרד ראש הממשלה
אנה גלוק - ממונה על הכשרת מבוגרים, משרד העבודה והרווחה
אסנת פיכטלברג – מרכזת תחום נשים, משרד העבודה והרווחה
סיגל מרד - מחלקה משפטית, משרד העבודה והרווחה
חיים בר - שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה
אחמד זואבי - יועץ השרה, משרד התעשייה והמסחר
מוטי פרידמן - מינהל לאזורי פיתוח, משרד התעשייה והמסחר
עדי עדאווי - לשכת השר לענייני ערבים
דניאלה במברגר-אנוש – אגודה לזכויות האזרח
ג'השאן תגריד - שדולת הנשים
ראג'ב עבאס – יו"ר עו"סים שלום, מנהל מחלקת רווחה כפר כנא
עאדל אג'ברייה – מנהל מחלקה לשירותי רווחה, אום אל פאחם
סמעאן אוה - מנהלת לשכה לשירותים חברתיים, גוש חלב
חוסאם חלבי - מנהל מחלקת רווחה, דלית אל כרמל
כרייני יזיד - מנהל מחלקת רווחה, דיר אל אסד
יעקב יסמין - מנהל מחלקת רווחה, כבול
מטאנס כמיליה – מנהלת מחלקת רווחה, כפר יסיף
עפיף ערו - מנהל מחלקת רווחה, ג'ת
נתן לבון - עו"סים שלום
נעמי שפר - עו"סים שלום
אמין פארס - מרכז מוסאוא
ודיע עואודה - מרכז מוסאוא
סראב אבורביעה - פורום ארגוני נשים בדואיות בנגב

שירלי אברמי

טלי רם

אבטלה במגזר הערבי והכשרה מקצועית לנשים ערביות.






אבטלה במגזר הערבי והכשרה מקצועית לנשים ערביות

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, כשעל סדר היום אבטלה במגזר הערבי והכשרה מקצועית לנשים ערביות.

אנחנו שוב בדיון באותו נושא לאחר שלפני חודש או חודשיים נערך כאן דיון בנושא הזה וביקשנו מהמשרדים השונים במדינת ישראל להיערך ולהציג בפני הוועדה מה כל משרד ומשרד עושה לטובת המגזר הערבי בנושא של אבטלה בכלל והכשרה מקצועית לנשים ערביות בפרט.

האם נמצא כאן נציג משרד העבודה?

אנה גלוק, ממונה על הכשרת מבוגרים.

גברתי, אמרי לנו מה משרד העבודה והרווחה עושה בנושא של הכשרה מקצועית לנשים ערביות ומה בנושא האבטלה בכלל.

אנו עוסקים בהכשרה מקצועית לדורשי עבודה. אנו מתכננים מדי שנה עבודה בכל הארץ. השנה פרסמנו מכרז.

סליחה, גברתי – ואני אומר זאת גם לחברים האחרים - אולי תתחילי במהם המשאבים שהוקצו לטובת העניין ואחרי כן תפרטי. אני רוצה לדעת קודם כל האם יש איזשהו סעיף תקציבי שמצביע על הסטת משאבים להכשרה לנשים ערביות או לצמצום האבטלה במגזר הזה.

לא, אין לנו סעיף תקציבי.

איך תעשו את זה בלי תקציבים?

זה חלק מההכשרה המקצועית לכלל הציבור. במכרזים שלנו אנחנו מפרסמים לאזורים.

גברתי, יש מיליארד שקל כמדומני בהכשרה מקצועית, לפחות 900 מיליון שקל.

לא לקורסים להכשרה מקצועית.

באגף להכשרה מקצועית יש תקציב של מיליארד שקל בערך – אם זה 950 מיליון לא נריב על כך.

בקורסים עצמם זה כ- 170 מיליון שקל.

כמה מתוך זה מיועד להכשרה מקצועית לנשים ערביות?

לנשים ערביות אני לא יכולה להגיד.

למה? אבל הודענו לגברתי והודענו למשרדים הרלוונטיים שאמורים להגיע לכאן. נתנו לכם גם פרק זמן מספיק ארוך להתכונן, לבוא הנה עם פרטים נוספים, כדי שתוכלו להביא לנו עובדות.

הרי לצורך העניין אני יכול לפזר כרגע את הדיון, משום שאם את לא באה להוסיף כרגע לוועדה, אין טעם לדיון עצמו.

אני יכולה להגיד שאני מצטערת שאין לי את הנתונים, וזה לא משנה איך אני אצדיק את זה. אני לא מתרצת את עצמי, אני מצטערת שאין בידי נתונים.

אני יכולה לומר שהמכרז שלנו מפורסם באיזורים בכל הארץ – אם יתנו לי כמה דקות, אני יכולה להסתדר ולתת לכם נתונים יותר מדוייקים.

חלק של המכרז מיועד ליישובים במגזר הערבי. אני יכולה לומר על השלמת השכלה שאנחנו עושים במגזר הערבי ולנשים ערביות בנפרד.

כמה קורסים לנשים ערביות עשיתם בשנה האחרונה?

קורסים להכשרה מקצועית לנשים במיוחד אין לנו, זאת אומרת אין לנו קורסים להכשרה מקצועית שזה רק לנשים. כן היו לנו קורסים להשלמת השכלה לנשים בלבד. פתחנו 15 קורסים להשלמת השכלה.

אני רוצה להבין. אין מקום לעשות הכשרה מקצועית?

הכשרה מקצועית נעשית לכלל דורשי עבודה, כלומר לא "צבענו" קורסים שהם רק לנשים להכשרה מקצועית.

אם כך, במסגרת הקורסים שלא "צבעתם" במשרד העבודה והרווחה כמה נשים ערביות השתתפו?

אם תוכל לאפשר לי כמה דקות, אני אוכל להציג את הנתונים.

לא גברתי, נתתי לך הרבה מאד זמן. את יודעת כמה זמן נתתי לך? מ- 23 במאי עד היום זה הרבה מאד זמן.

נתת למשרדי.

גברתי, את נציגת המשרד לצורך העניין. אם את מבינה את זה ולא הגעת עם שיעורי בית, זה חמור מאד מפני שהיה ברשותכם למעלה מחודש וחצי ואני הפניתי אליכם מכתב וכתבתי: "בכוונתי לקיים דיון נוסף בנושא במהלך חודש יולי, שבו אבקש מן המשרדים להציג בפני הוועדה את הפתרונות המוצעים על ידם לבעיה, כולל פרוייקטים מתוכננים וקיימים ותקציבים – הקצאה ומימוש", בצורה מפורשת אמרנו את זה.

אני יכולה רק להצטער בשם המשרד.

את ממשיכה להצטער.

אישית, אני יכולה להגיד שרק הבוקר אמרו לי שאני צריכה להגיע.

זה חמור שבעתיים.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שהגברת אישית אולי נפלה קורבן לאיזשהו חוסר תכנון במשרד, שלחו אותה הבוקר.

עם כל הכבוד, היא נציגה של משרד ממשלתי.

אני מציעה שאנחנו נזמין לישיבה את מנכ"ל המשרד שיואיל בטובו לבוא בעצמו.

אני מקבלת את האחריות.

איך את מקבלת את האחריות אם את באה לישיבה בלי שום נתון?

היא יודעת מזה רק מאתמול או מהיום. זה מראה על הרצינות של הנושא.

את יודעת במפורש שיש קורסים רק לזה. אם יש קורס למטפלות, כמה גברים משתתפים בקורס למטפלות ב-100 השנים האחרונות, גברתי? כמה גברים השתתפו בקורס לאחיות? אם יש קורס לשינניות, כמה גברים משתתפים בקורס לשינניות? אז את לא יכולה לדעת איזה קורסים הם לנשים? את יודעת בדיוק מה זה קורסים לנשים.

שנית, את יודעת איפה גרים אנשים. תגידי לי כמה קורסים היו בסחנין, כמה קורסים היו בנצרת, כמה קורסים היו ברהט. תני לנו לפי מקומות.

אני יכולה להכין.

כמה זמן גברתי עובדת במשרד העבודה?

הרבה זמן, שנים.

האם זה יהיה יפה שתירשם לך עכשיו הערה בתיק האישי? שאת הגעת לוועדת העבודה והרווחה בלי שום נתון, בלי שום הכנה? זה יהיה יפה, זה יהיה מכובד?

מי מייצג את משרד הבריאות?

שמי רחל רווה, אני ממינהל הסיעוד במשרד הבריאות. בעניין אבטלה, אני מייצגת את נושא האחיות כאן. רוב הנשים שעובדות מן המגזר הערבי הן אחיות. אין לנו אבטלה, יש לנו מחסור, הלוואי והיו עוד.

מבחינת התקציב, התוכניות המיוחדות – תוכניות הכשרה שאנחנו מקיימים – ב-1994 התחלנו עם תוכניות ייחודיות למגזר הבדואי. היו לנו כבר שלושה מחזורים – גם שלחנו דף מידע בעניין הזה – במחזורים האלה משתתפים גם אנשים מהצפון וגם מהדרום.

גברתי, את אומרת שאם יהיו אחיות סיעודיות ערביות...

זה לא אחיות סיעודיות, מדובר על אחיות מוסמכות. אין סיעודיות.

סליחה, אחיות מוסמכות. לא תהיה לכם בעיה של קליטה?

תהיה קליטה כי אנחנו צריכים אחיות, ואני מדברת אך ורק על אחיות מוסמכות.

המדיניות שלנו היא להקים לקבוצות ייחודיות – שזה כולל גם את המגזר הבדואי במקרה הזה כי לזה היה לנו תקציב, יש לנו תקציב מסומן לנושא של הכשרת הבדואים – היו לנו שלושה קורסים.

יש לנו קורסים ייחודיים לקבוצות אחרות, אבל זה לא רלוונטי לנושא.

מישהו רוצה להוסיף? אדוני, בבקשה.

מאיר פרץ, מנהל האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. לגבי השלמת השכלה, שזה שלב ראשון לפני ההכשרה המקצועית, האגף לחינוך מבוגרים עם משרד העבודה, משקיע די הרבה גם במגזר הדובר ערבית.

מה זה די ומה זה הרבה?

השנה, האגף תוקצב ב- 20 מיליון שקל, כאשר קצת יותר משליש מהסכום הזה מוקדש למגזר דובר ערבית ובתוך המגזר דובר הערבית שליש הוקדש אך ורק להשלמת השכלה לנשים, כאשר בקורסים המעורבים יש כמובן לא מעט נשים – בין 40% ל- 60%, תלוי במספר הכיתות.

מה היה התקציב בשנה שעברה?

בשנה שעברה התקציב היה 30 מיליון שקל.

כלומר זו ירידה.

בין 2000 ל- 2001 היתה ירידה של 30% בתקציב השלמת השכלה למובטלים.

מה זה השלמת השכלה? 12 שנות לימוד?

לא. זה מתחיל מהשכלת יסוד, ובמידה שאנשים מתמידים ומשקיעים ומתקדמים, ברוב המקרים אנחנו ממשיכים בקורסים האלה מעבר לשישה חודשים ולפעמים עד שנה, עד שנה וחצי להשלים את השכלתם ברמה של י"א, י"ב כיתות כדי שיתאפשר להם להיכנס לקורסים של הכשרה מקצועית, קורסים רלוונטיים כמובן שדורשים השכלה בסיסית.

אם אין הכשרה מקצועית – להשלים השכלה זה טוב, אבל אם אין המשך לכך במשרד העבודה, מה יעשו עם זה?

קודם כל, יש המשך במספר מקומות במשרד העבודה. בנוסף, הסקרים מראים שגם ללא הכשרה מקצועית, לגבי אלה שמשלימים את השכלתם ברמה של 12 שנות לימוד – יש סקר ש- 35%, ללא שום תוספת הכשרה או דבר כלשהו מהשלמת השכלה, יכולים לחפש ולמצוא עבודה כי הם יותר ערוכים גם מבחינת השפה, גם מבחינת ידע וגם מבחינת התמצאות בשוק העבודה. נושא השלמת השכלה הוא רלוונטי גם אם אין לו המשך בהכשרה מקצועית, אבל בדרך כלל יש המשכים – לא תמיד ברצף, אבל יש המשכים.

כמה נשים ערביות השלימו את השכלתן ברמה של בגרות בשנה האחרונה?

היום נמצאות עדיין בלימוד קרוב ל- 600 נשים, שליש מהן נמצאות ברמה של סיום תג"ת – תעודת גמר תיכון.

בגרות הם לא עושים.

תעודה של השלמת השכלה ל- י"ב כיתות. בקורסים האלה יש שלוש יחידות בגרות שהן חובה בכל תעודה.

אתם מגישים לבגרות כאקסטרני?

ניגשים לבגרות אקסטרנית. בקורסים כאלה פועלות כ- 150 כיתות היום בארץ – לא רק לדוברי ערבית – ויש כאלה שמחליטים לאחר הניסיון החיובי בלימוד שלוש יחידות בגרות, להמשיך או להשלים בגרות מלאה או להשלים יחידות בגרות שרלוונטיות להכשרה מקצועית, בדרך כלל במכללות או במרכזי הכנה מקצועיים.

האם מקבלים דמי קיום בקורסים של משרד החינוך?

הם נחשבים למובטלים ומקבלים דמי אבטלה וקורס להשלמת השכלה ולכן אנחנו עושים זאת בשיתוף עם משרד העבודה – נחשב לקורס להכשרה מקצועית לכל דבר.

תודה.

האם יש מישהו ממשרד ראש הממשלה?

שמי איברהים בושנאק ממשרד ראש הממשלה, אני מוביל תוכנית ארבע-שנתית. אדוני, אנחנו הצגנו את הבעיה בפני משרד העבודה והרווחה ואני מקווה שהיום יגידו לנו כמה הולכים לתקנן גם במסגרת התקציב של שנת 2001 להכשרה ולהסבה מקצועית בקרב נשים – היות שדיברנו גם על הכשרה וגם על הסבה לנשים ערביות שיוכלו לצאת לשוק העבודה ולהיקלט.

עדיין לא קיבלנו תשובות מספקות, אבל גם פנינו ללשכות התעסוקה – ביום רביעי מתקיימת ישיבה עם מנהל אזור הצפון על מנת לעשות איתו מיפוי – אולי אנחנו יכולים משם לצאת לכמה מפעלים בסביבה כך שנוכל לתת מענה לחלק, אבל כאן אני רוצה להעלות בעיה.

האם יש כספים "צבועים" במשרד ראש הממשלה? אני לא מדבר על הכספים שהיו אצל נתניהו, אחר כך היו אצל ברק ואחר כך היו אצל שרון ואחר כך כנראה יהיו...

יש עדיין בעיה. עדיין לא כל המשרדים העבירו תקנות תקציביות למסגרת תוכנית ארבע-שנתית.

מה עושה משרד ראש הממשלה בנושא הזה? אולי תיזום ישיבת ממשלה, כך שיעלו את הנושא הזה לדיון?

אדוני, אני שלחתי מכתב לאחד מחברי הממשלה שיעלה את הנושא של יישום התוכנית בישיבת ממשלה. יזמנו גם דיון בוועדת הכספים, כאשר חלק מהמשתתפים כאן גם השתתפו בדיון. אנחנו עדיין מחכים לדיון חוזר על מנת לתקנן.

אם אנחנו נדון ונדון ונדון ולא ייצא מכך דבר, אנחנו משחיתים זמן חינם. אנחנו צריכים לדעת אולי יותר ממשרד ראש הממשלה האם יש כוונה כזאת להקצות משאבים לנושא הזה.

אם יגידו שאין – מבחינתי זה יותר מכובד. שיגידו אין – בסדר, נדע מה לעשות אולי בצורה אחרת, אבל שלא יגידו כל הזמן שיש ארבעה מיליארד ואחר כך אמרו...

בישיבת ועדת שרים לענייני ערבים השתתפו כל המשרדים ואמרו שהולכים להקצות את הכסף, כולל משרד האוצר שאמר: אני מתכוון להקצות 200 מיליון שקל במסגרת תקציב שנת 2001.

האם מישהו ממשרד האוצר נמצא כאן?

יש להם סיבה לכך שלא הגיעו.

אדוני, רציתי להעלות בעיה נוספת. עדיין משרד לשכת התעסוקה סגור בפני המובטלים מאזור הצפון כמעט חודשיים. המובטלים גם לא מקבלים כסף לפי מיטב ידיעתי וגם לא יכולים להגיע בנצרת – זאת בעיה מאד חמורה שצריך להתייחס אליה.

אדוני רוצה שאני אתייחס אליה או שראש הממשלה יתייחס אליה?

אנחנו פנינו ללשכת התעסוקה, עדיין לא קיבלנו תשובה.

משרד התעשיה והמסחר, בבקשה.

שמי מוטי פרידמן, אני פרוייקטור למגזר הערבי. אנחנו מגיעים למצב כזה שכאן כל אחד נותן הסברים ואף אחד לא מבין מה קורה בשטח.

אתה יודע, או שמצליחים או שמתרצים, נותנים הסברים.

כדי למנוע זאת, אנחנו עומדים בפני בעיה רצינית שכבר מתמשכת בשנתיים האחרונות וכולם מתעלמים ממנה – זה סגירת המתפרות במגזר הערבי.

עם כל הכשרה מקצועית שייתנו – לא פותרים את הבעיה. היום אנחנו נמצאים במצב שיש לנו בין 7,000 ל- 10,000 נשים שעובדות בקבלנות משנה במתפרות, בעבודות משנה.

תפרון, גיבור הם ה"ראיסים" של נושא המתפרות, הם מקבלים מענקים מכל משרדי הממשלה. הם יושבים במפעלים מפוארים, במבנים מפוארים, לכל אדם שני או שלישי יש מכונית, הוא נוסע עם פלאפון, ויש מזכירות. הנשים בשטח שעובדות הן אלה שסובלות מהנושא.

התחילו להעביר בשיטתיות את העבודה לירדן, בירדן קצת יותר חכמים מאיתנו. קבלן משנה שמגיע לירדן, מקבל על כל עובדת שהוא קולט 120 דינר על קליטת העובדת לחצי שנה ועוד 40 דינר הכשרה מקצועית, זאת אומרת הוא מתחיל לעבוד והוא מקבל ישר 200 דינר על כל עובדת.

בואו תעצרו את העניין. הנשים האלה מפוטרות, שישה חודשים אבטלה. אחר כך מקבלים הבטחת הכנסה. קשה להחזיר את הנשים האלה למעגל העבודה, כשאדם לומד להגיע ללשכה ולקבל את הבטחת ההכנסה, קשה להחזיר אותו.

אני אומר שקיימות היום מתפרות שאפשר להחזיק אותן עם 10,000 הנשים האלה. מה שאני מציע, שמשרד העבודה והרווחה, בשיתוף משרד התעשיה והמסחר, נלך לסייע לקבלני משנה בצורה שכל רבעון – כל שלושה חודשים – ניתן לו שכר של העובדות תמורת זה שהוא יעסיק אותן שנה וחצי. בשנה וחצי אנחנו קודם כל בולמים את נושא האבטלה של נשים שבורחות מהעבודה. פעם בשבוע הן יעברו הכשרה להכנה.

בנוסף, משרד התעשיה והמסחר, יחד עם התאחדות התעשיינים - אנחנו בקשרים כדי להעביר קווי יצור. אותם קבלני משנה שעוסקים היום בתפירה יכולים גם להעביר קווי יצור בהרכבה של טלפונים, פלאפונים, כל מה שלא קשור לנושא ביטחוני. אותו קבלן משנה שמתעסק היום בתפירה, כל העבודה - גם התפירה, גם האריזה וגם המשלוח – נעשית אצלו סגור, החברה לא פותחת את זה אלא זה מגיע ישר לנמל ומשם זה עובר לחוץ-לארץ – אני לא חושב שלא מסוגלים לבצע זאת בצורה אחרת.

איזו תרומה תרם משרד התעשיה והמסחר לנושא הזה?

משרד התעשיה והמסחר תרם כך – היום יש לנו 16 איזורי תעשיה בצפון. אנחנו מטפלים טיפול ישיר עם יזם. ליזם שהיום יושב בתוך היישוב ורוצה לעבור לאזור התעשיה – הורדנו את מחיר הוצאות הפיתוח. אנחנו מלווים אותו משלב הקצאת הקרקע ועד השלב שהוא מסיים לבנות את העסק שלו.

בנושא הכשרה מקצועית אנחנו נותנים הכשרה בתוך מפעלים כדי שהוא ימשיך להחזיק את העסק.

האם אתה מדבר רק על מתפרות?

לא, על כל התעשייה. לגבי המתפרות – הרי אנחנו מדברים על אבטלת נשים – אני אומר שכדאי היום לעצור את הנושא של אבטלת הנשים, אלה שנמצאות במסגרת העבודה ועובדות – לבלום את הפיטורים לפחות לשנה וחצי וזה על ידי כך שאנחנו מחזקים את בעלי המתפרות, ואני לא אומר לתת להם כסף מראש.

אתה מעסיק שלושה חודשים. יהיה צוות שבודק, מעסיק את הנשים – מקבל כל שלושה חודשים את האבטלה של אותה בחורה שהוא רצה לפטר, את החלק שלה, אחד חלקי רבעון. אנחנו מרוויחים בכך שקט לשנה וחצי.

האם אדוני הציג את התוכנית הזאת למשרד העבודה והרווחה?

אני הצגתי את זה בפני הרבה אנשים. אני יועץ חיצוני, אני לא אדם שעובד בתוך משרד. לשמוע קשה להם.

ההבדל ביני לבין אנשים אחרים, שאני חי בתוך השטח, בתוך המגזר. כל השבוע אני יושב עם האנשים האלה, מכיר את הבעיות שלהם, אני מכיר את הביורוקרטיה בין המשרדים. לשם כך משרד התעשייה והמסחר לקח אדם חיצוני שיהיה ה"מאכער" שלהם כדי לקדם את העניינים.

אנחנו מגיעים לישיבות כאלה כשאנחנו רוצים לתקן את הנושא, אבל חבל – אם אנחנו יכולים לבלום מצב מסוים, אני לא יודע למה אנחנו לא עושים את הבלימה הזאת.

מה שכן עשינו בפרוייקט יותר רציני במגזר הבדואי – הצלחנו להעביר מפעל שבשנת 2003 יעסיק 500 בדואיות בשגב שלום, מפעל עוף-טנא.

אבל זה ייצור מובטלים באום אל פאחם, אני בא משם.

לא.

זה אותו דבר. זה מפעל קיים שעובדים בו 300 איש בחדרה.

קודם כל, היה קשה לשכנע את בעל המפעל להעתיק אותו מחדרה, "שגב שלום" לבדואים בדרום. אנחנו אוחזים את היזם חזק ומלווים אותו צעד-צעד, דרך איכות הסביבה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שכל נציגי המשרדים באים לכאן, וזה סתם. כמה הכשרה מקצועית אתה נותן? אף אחד לא יודע איזו הכשרה מקצועית לתת. על מה אנחנו מכשירים אותם?

אם במשרד עצמו, במשרדים הרלוונטיים, אין שום סעיף תקציבי שמסומן: להכשרה מקצועית לערביות כך וכך, מיליון, שניים, 20, 50, אז אין שום סיבה שלאחר מכן יתנו את זה.

אבל זאת הישיבה השנייה-שלישית שאתה מעלה את הנושא ואתה רואה שבאים לכאן היום ואין להם תשובות.

זה חמור מאד. אדוני סבור שיושב ראש הוועדה יעבור לסדר היום בנושא הזה? אתה סבור שהשרים לא יידעו על כך שיש כאן אנשים שעובדים ומשרדים ממשלתיים שלא הכינו שיעורי בית, שהגיעו לכאן עם ידיים ריקות ושלא תרמו שום תרומה סגולית לוועדה הזאת, הגם שניתן להם כמעט חודש וחצי או חודשיים להתכונן לנושא הזה? מה אתה חושב, שעוברים על כך לסדר היום? לא.

אני איש שחי בתוך השטח וראיתי מה קרה בחודש אוקטובר. חברים, המדינה עושה הרבה למגזר הערבי אבל זה לא מגיע לאיש הקטן. מה שהמדינה תורמת לא מגיע לאיש הקטן, שלא מבין את זה.

אני אומר שהכשרה מקצועית צריכה להיות עניינית בכיוון לאיזו תעשייה אנחנו מובילים את הנשים. אם אנחנו היום נכשיר אותן למחשבים ואנחנו לא יכולים להביא מפעל למחשבים – לא עשינו.

מה שכן עשינו בתל-שבע, משרד התעשייה והמסחר – הקמנו שם במתנ"ס שבנינו מולטי-סנטר. אנחנו לוקחים נשים שנשרו מבתי ספר. הנשים האלה לומדות שם קודם כל את השפה העברית, לקרוא ולכתוב, אחר כך עוברות דרך מחשוב שנמצא במקום ואנחנו רואים שזה דבר שעובד, אבל משרד התעשייה והמסחר – במסגרת לא שלו, אנחנו לא גוף מחנך.

אתם דואגים גם להשמה או שאתם מעבירים אחר כך ללשכת התעסוקה?

לא, אנחנו מתפעלים את זה, זאת אומרת ההתחייבות שלנו גם לתפעל את המקום על ידי התחייבות הרשות המקומית לאנשים. יש אנשי משרד העבודה והרווחה שעוזרים לנו בקטע הזה, עם כל הנושא של תל-שבע עם הבדואים.

אנחנו עומדים להקים כיתה כזאת ברהט – עם ציוד, עם מחשוב – אנחנו רוצים להגיע לדור מסוים לגבי אותן נשים שלומדות. אני יודע מתוך שיחות עם הנשים האלה, לאחר שהן עוברות את החצי שנה שהן נמצאות בתוך ההכשרה שלנו – גם כשהן יוצאות הביתה, יש כבר רצון להכניס מחשב הביתה, להיות מתוקשרות.

אבל כאן, אם לא נגיע למצב הזה ונעצור את מכת האבטלה שהולכת לקרות בשנה הקרובה – זה מה שיקרה.

מרכז השלטון המקומי. האם נדיאה חילו נמצאת? לא נמצאת.

משרד המשפטים – אין נציג.

עדי עדאווי, לשכת השר לענייני ערבים. ראשית, בהזדמנות זו אני מתריע על הנושא של לשכת התעסוקה בנצרת – אנחנו גם כן מדברים על אבטלה ועל מעמד האשה.

זו פעם שניה שסוגרים את הלשכה בנצרת כי אחד המובטלים תקף את אחד העובדים שם.

האם אני יכול להגיב על כך?

ודאי. שום דבר כאן לא יישאר ללא תגובה.

אני מבקש מיושב ראש הוועדה להתערב בנושא הזה – ראשית, לבדוק את המקום ואת המיקום אם בכלל זה מתאים לבני אדם או לא, אם זה מתאים לנשים או לבחורות או לנכים, והאם המיקום עצמו לא מוביל להתנהגות מסוכנת או לתגובה כל כך שלילית.

האם השר טריף העלה את הנושא הזה בישיבת ממשלה?

אנחנו דיברנו על הנושא הזה ואחר כך גם פניתי במכתב למנכ"ל שירות התעסוקה. פתחו את הלשכה ומיד לאחר שפתחו אותה, סגרו שוב.

אני מדבר על ישיבת ממשלה.

בישיבת ועדת שרים לענייני ערבים – מיד אגיע לזה.

פתחו את לשכת התעסוקה ,שוב מישהו תקף את אחד העובדים וסגרו את הלשכה. צריך לבדוק את הנושא הזה באמת יסודית.

בנושא ועדת השרים לענייני ערבים – אני רואה את החברה שלנו ממשרד העבודה והרווחה, היא נפלה קורבן כנראה ששלחו אותה.

אין לנו בעיה אישית איתה, יש לנו בעיה עם המשרד.

הבעיה של המגזר הערבי, היישובים הערביים, שהם נופלים בין הכיסאות. יש החלטות ממשלה כדי לבצע, אבל הפקידות שנמצאת באמצע, שצריכה להפעיל או לתקצב, היא "מורחת".

למה אדוני אומר שיש החלטות ממשלה? אולי אדוני יכול להצביע על שתיים-שלוש-ארבע החלטות ממשלה שיש לבצע ולא ביצעו.

אל"ף, אף הצעה.

יש החלטה שלא יישמו אותה. אם אנחנו לא היינו מיישמים...

סליחה. בנושא הבדואים של הצפון – ההחלטה מאז נתניהו עוד לא בוצעה. התקציב של מיליארד שקל למגזר הערבי – תאר לעצמך, משרד הפנים שצריך להשקיע 100 מיליון שקל בשנת 2001, הוא מחכה לחמישה מיליון שקל של האוצר כדי לבצע. הוא מתרץ אי העברת 100 מיליון שקל למגזר הערבי כי הוא לא קיבל את הארבעה-חמישה מיליון שקל ממשרד האוצר, וכך הלאה.

לכן, ב-24 ביוני, בוועדת השרים לענייני ערבים התקבלה החלטה שתוך שבועיים כל משרד חייב להציג ולהגיש תוכנית מה הוא עשה ומהן ההסטות התקציביות שהוא מתכוון לעשות.

אנחנו עוקבים אחרי זה ואנחנו גם אמורים לזמן עוד ישיבה תוך שבוע-שבועיים בנושא הזה.

למה שזה לא יעלה בישיבת ממשלה? לא בוועדת שרים לענייני ערבים. הדברים האלה לא מתבצעים, זה נגרר ונגרר. בישיבת ממשלה מחליטים להעביר כספים או לא להעביר כספים. לא להעביר כספים זו גם תשובה, רק שנדע.

אין ספק. ראשית, התחייבויות של ראש הממשלה כלפי הציבור הערבי – אפילו שמנעו את השביתה ביום האדמה – היתה התחייבות של ראש הממשלה שהוא מתחייב בביצוע התוכנית. שר האוצר גם כן מתחייב.

אתה צריך ללכת לפי הפרוצדורה של ועדת השרים. אם אנחנו לא מקבלים את התשובות הנכונות מהמשרדים והם לא "צובעים" את התקציבים של המגזר הערבי, מעבירים את זה...

אתה מקבל תשובות נכונות, אבל אתה לא מקבל את הכסף כל הזמן.

זהו, שעד עכשיו אפילו אין תשובות נכונות.

כולם אומרים: מוכנים, רוצים.

זו לא תשובה נכונה. זו תשובה, אבל לא נכונה. אם מוכנים – צריך לראות את זה בשטח.

האם אני יכול לסמוך עליך שאדוני – בעוד שבועיים מהיום – יהיה עם יד על הדופק ויעלה את הנושא הזה בישיבת ממשלה?

אנחנו ביקשנו.

אני חושב שכן. זו התחייבות שהיתה, שאם לא מעבירים את זה – צריך להעביר את זה לישיבת הממשלה.

נראה.

לשכת התעסוקה, בבקשה.

לגבי נצרת – אדוני זוכר שאני ניגשתי אליו בסוף הישיבה ואמרתי שיש איומים על העובדםי שלנו שם, ובאמת שבוע-שבועיים לאחר מכן נאלצו לסגור את הלשכה כי היתה התפרעות רצינית – שברו את המחשבים.



בנצרת עברנו ללשכה חדשה לפני שישה חודשים. זה היה מבנה לא מתאים, שכרו מבנה חדש באזור התעשייה – מבנה שהוא עדיין לא מי יודע מה, אבל יחסית למה שהיה זו היתה מהפכה.

הלשכה היתה סגורה כחודש-חודש וחצי. בתחילת השבוע היתה פגישה עם ראשי היישובים: ראש עיריית נצרת וכו', וכולם שיכנעו את העובדים לפתוח את הלשכה.

הלשכה נפתחה ליום וחצי. היו שם איומי סכין על המאבטחים. הביאו מאבטחים נוספים וועד העובדים החליט לסגור את הלשכה עד להודעה חדשה.

איך פותרים את זה?

יש איזשהו מידע שעובר בין האנשים – ומה שאני עומד להגיד זה חמור – שלשכה סגורה זה דבר טוב. הלשכה במזרח ירושלים היתה סגורה שלושה חודשים וחצי וכל המובטלים קיבלו כסף אוטומטית.

יש גורמים – ואנחנו יודעים – שחושבים שלשכה סגורה זה דבר טוב.

בנצרת מקבלים כסף?

אני לא יודע, כנראה שיקבלו. עוד לא עברו הימים, אבל יש גורמים – ואנחנו מדברים על תהליך. התהליך של המצב הזה בנצרת לא התפתח ביום אחד. זה תהליך שהתפתח במשך שנה-שנה וחצי של מעורבויות פוליטיות לכאן ולכאן, כשכל החלטה של פקיד עברה לעיתונים ולטלוויזיה והפכו את הנושא הזה – אני באמת לא רוצה להיכנס לזה - לדבר פוליטי, של השפעות.

בסך הכל, מה העובדים שלנו רוצים לעשות שם? על מה היתה ההתפרעות? ההתפרעות האחרונה הרצינית היתה על כך שהחזיקו את האנשים יותר מדי, זאת אומרת ניסו להציע להם עבודה, הם אומרים: לא, אנחנו באים להירשם וזהו.

הרי דיברנו על כך גם בישיבה קודמת. אנחנו הרי לא מדברים על התנהגות אוכלוסייה ספציפית. אמרתי לך, אדוני, בישיבה הקודמת ש- 50% מהאנשים בכל הארץ – יהודים וערבים – באים ורוצים לקבל דמי אבטלה. השאלה עד כמה.

איזה פתרון אדוני רואה למצב הזה? האם סגירת הלשכה מהווה פתרון?

בהחלט לא. יש הצעה להשקיע שם מאה ומשהו אלף שקלים ולתכנן את הלשכה לפחות בהתחלה – עשו זאת עכשיו במזרח ירושלים – בצורה שלאולם קבלת הקהל ייכנסו קבוצות קבוצות של אנשים, כי כרגע אנחנו עובדים בשיטת OPEN SPACE בכל הארץ, אין יותר שיטת חדרים.


מתאספים X אנשים, מספיק שארבעה-חמישה אנשים מפריעים – אי אפשר לעבוד יותר, ויש שם כמות גדולה של קהל.

תשאל כמה מובטלים על פקיד.

גם בזה יש בעיה, אני תיכף אתייחס. יש בעיה של המבנה והתאמתו למצב העכשווי, יש בעיה של כוח אדם שלא נפתרה למרות שאם אתה בקי, אתה יודע שבימים האחרונים התקבלו שם שני אנשים חדשים. יש בעיה של שני ישובים כפר מנדא וביר אל-מכסור, שבזמנו הועברו בטעות – אני מדגיש סביב השולחן הזה – הועברו בטעות לאזור נצרת, הם היו שייכים לאזור חיפה ובאופן טבעי הם שייכים לאזור חיפה גם מבחינת התעסוקה וצריך להחזיר אותם היום. מדובר שם בערך על אלף איש, כך שזה גם קצת משחרר.

מדובר עכשיו על שינוי המבנה, על תוספת כוח אדם, על החזרת כפר מנדא וביר אל-מכסור לאזור חיפה.

תוך איזה פרק זמן זה יהיה מוכן?

אני יודע שהמנהלה כבר בחרה אדריכל, הוא צריך היה להתחיל לעשות את זה – אני לא יודע אם יש לכך כסף או אין כסף, אבל המשרד בעצם שכנע את העובדים לפתוח ללא העניין הזה והעובדים הסכימו. יש כאן ועד עובדים. עם כל הכבוד למנהלה, אתם יודעים שהמנהלה יכולה לקבוע, אבל ועד העובדים מחליט.

ועד העובדים השתכנע, הסכים לפתוח בלי זה ולאחר יומיים קרה מה שקרה, כך שעכשיו ועד העובדים החליט שעד שלא יהיה מה שאני אומר עכשיו – הוא לא יסכים לפתוח את הלשכה מחדש.

זאת אומרת, אנחנו יכולים לצפות חודשיים-שלושה.

לדעתי כן.

ועד אז?

אני גם מנהל שני אזורים ואני מטפל באוכלוסייה ערבית, וההפך – אין לנו בעיות איתם. בשנתיים האחרונות בנצרת הפכו את שירות התעסוקה לחלק מאיזשהו מאבק פוליטי.

נעבור לתעסוקת נשים.

אני עברתי את כל הארץ כהכנה לפגישה אתך. לצערי, המצב יותר גרוע מאשר דיווחתי לפני חודש-חודש וחצי כאן.

יש המשך של סגירת מתפרות, וההצעה של אדוני מוטי פרידמן מוכרת כבר 20 שנה, היא לא ישימה.

היא לא ישימה או שלא רוצים ליישם?

כל פעם שהצענו שמעסיק יקבל כסף ויעסיק אנשים – יש התנגדות עקרונית של האוצר לעניין הזה. ההצעה הזאת כבר קיימת 20 שנה, מכירים אותה – של מעסיקים, של תעשיה ומסחר. הציעו את זה גדולים וטובים.

אני תוהה מדוע, מפני שאדוני יודע ודאי שב-10 שנים האחרונות משרד האוצר העביר למעסיקים למעלה מ- 100 מיליארד שקל.

מענקים.

למעלה מ-100 מיליארד שקל למעסיקים, כדי שיהיה להם יותר קל – השתתפות, עלויות המעסיקים. הרי זה בדיוק אותו דבר. לי יש ביקורת, אגב, על הסכום הזה – יש אומרים שזה 135 מיליארד, אבל אני צנוע ואומר רק 100 מיליארד שקל.

אני אומר שמעבירים זאת בצורה גורפת, אפילו נניח לרופאים – אני לא חושב שהם צריכים לקבל, מהנדסים – לא צריכים לקבל, עורכי דין – לא צריכים לקבל, כל מיני מקצועות חופשיים כאלה לא צריכים לקבל.

מפעלים עתירי כוח אדם – אלה שצריכים באמת לקבל כדי לעזור, אני לא רואה כאן סתירה. אותו משרד האוצר שלא רוצה להעביר לכאן, מעביר סדרי גודל ענקיים.

לנושא אבטלה.

יש איזשהו שינוי לטובה עכשיו. אם אדוני קורא ועוקב אחר הנושא של "ויסקונסין" – וכאן הגוף המוביל הוא דווקא משרד האוצר - כל תוכנית "ויסקונסין" אומרת חדירה מסובסדת לנושא התעסוקה.

אז כנראה שחל שינוי בשנה וחצי האחרונות. יש היום שינוי, גברת מירב שביב מובילה את התחום הזה. בשנה וחצי האלה היא שינתה כיוון בעניין הזה ונקווה מאד שאפשר יהיה להוביל באמצעות התוכנית הזאת – השר שלנו נסע וראה וגם מעוניין ליישם חלק מהתוכנית הזאת – זה בעצם שינוי משמעותי במה שאדוני אומר, כלומר הליכה לקראת סבסוד עבודה.

משרד האוצר, ב-20 השנים האחרונות, בשיטה שאתה אומר כרגע, הוא לא היה מוכן לשמוע על כך. - אם אתה זוכר את המאבקים עם אורה נמיר, קרן קיימת וכל העבודות היזומות.

אנחנו מדברים על 10,000 משפחות במגזר הערבי. אתם רוצים לדחות את זה לשלושה-ארבעה חודשים שזה כבר יקרה? זה יהיה מאוחר.

לגבי תוכנית "ויסקונסין" שאתה מדבר עליה, הביאו את זה מארצות הברית – הפתרון הזה אפילו לא מתאים לישראל, לא רק לא מתאים לאוכלוסייה הערבית. מדובר שם על שוק עבודה בלי סוף ושם יש מובטלים אבל יש עבודה. כאן לא מדברים על מובטלים כשיש עבודה, כאן אין עבודה כך שזה נכשל כבר מזמן. למה אתה מעלה את זה שוב?

אדוני, אתה יודע שיש גם חלק גדול מהאנשים שלא רוצים לעבוד. הם באים אלינו – 40%-50% - וגם אם יש לנו עבודה, הם לא רוצים. זה דבר אמיתי, אז כדי למצוא את אלה ולעזור לאלה שרוצים – חייבים למיין. איך ממיינים? באמצעות תוכניות כאלה. אם אין לך תוכניות כאלה, אז כולם בסירה אחת.

איפה יעבדו 50% שרוצים לעבוד? אין עבודה.

אתם שוכחים שיש לנו 100 אלף עובדים זרים חוקיים ומאה ומשהו אלף עובדים זרים לא חוקיים. אתה אומר שאתה חי בשטח – אני כל החיים שלי בשטח, עם כל הכבוד. יש היום עדיין מקומות עבודה – אני שם יד על השולחן הזה – יש מאות מקומות עבודה ואלפי מקומות עבודה שהיה אפשר להחליף עובדים זרים, וישראלים לא רוצים לעבוד.

בתוך המגזר הערבי.

לא, אמרתי גם יהודים. מגזר ערבי גם.

אנחנו כרגע מתרכזים במגזר הערבי.

אדוני, גם במגזר הערבי. כשאנחנו מזמינים קבלן ויש לו 100 מקומות עבודה ובאים 100 טפסנים...

מדברים על נשים ערביות. למה אתה מדבר על בניין כרגע?

אבל דיברו כאן, הרחיבו. אני עניתי.

אתה רוצה לדווח לנו בקצרה? תאמר לנו בגדול מהם האזורים שבהם המצב הוא קטסטרופלי.

בגליל מערבי ממשיכים עכשיו הפיטורים הגדולים במתפרות – זה היה האזור הגדול ביותר מבחינת מתפרות: דלתא, תפרון. מה שנשאר לנו בעצם לנשים היום זה השלמת השכלה, ואני מקבל כל מילה שאדוני ממשרד החינוך אמר.

נניח אני אשלח אותם להשלמת השכלה, אבל מה הם יעשו אחר כך?

אני לא בא כאן לתאר מצבים סתמיים.

מה שמצחיק, שדווקא בימים האחרונים קיבלנו 20 מקומות לאנשים בעקבות ההקפדה בבקה אל-גרבייה על נושא של כניסת פועלי שטחים, אז מפעל מזון "שימורי המרכז בע"מ" קלט עכשיו 20 נשים במקום 20 העובדים הלא חוקיים שזרקו אותם משם. גם באזור אום אל פאחם יש כמה מפעלים כאלה.

אדוני, יש גם את עניין שכר המינימום. לא יעזור – אני בעד העלאת שכר המינימום, אבל צריך להגיד את האמת – מאז שעלה שכר המינימום אנחנו בבעיה קשה וצריך למצוא לכך פתרון.

מה אדוני מציע? שנוריד שכר מינימום?

לא אמרתי. אני רק מציין עובדה, אני באתי בתחום שלי.

כל מנהלי האזורים שדיווחו לי – וביקשתי מהם דיווח מפורט – דיווחו רק על דבר אחד: השלמת השכלה.

אמין פארס ממרכז מוסאוא. דבר ראשון שאני רוצה להעלות על שולחן הוועדה – יש תוכנית שקשורה לאבטלה והיא מטפלת בתוצאות החמורות שלה.

הרי אנחנו דנים כאן במצב הקשה מבחינה כלכלית-חברתית של האוכלוסייה הערבית. התוכנית של ארבעה מיליארד שקל שאנחנו מדברים עליה כל הזמן – גם בפורום הוועדה הזאת – של פיתוח המגזר הערבי, הזניחה את נושא הרווחה בכלל. למרות שהמשרד עצמו הגיש תוכנית של 227 מיליון שקל בתחילת השנה הזאת, התוכנית הזאת לא תוקצבה לא בתקציב של השנה הזאת וגם לא במסגרת תוכנית הארבעה מיליארד.

התוכנית גם מדברת על תוספת תקנים, כאשר אנחנו יודעים שהתוספת האחרונה של התקנים לא הוסיפה למגזר הערבי שום תקן.

אני רוצה לשאול את משרד ראש הממשלה – אני לא שואל זאת בציניות – האם התוכנית של ארבעה מיליארד עדיין שרירה וקיימת.

לפי המשרדים כן, אבל לפי הכסף לא.

לפי המשרדים כן, אני שמעתי שלפי הכנסת לא. לפני חודש הייתי כאן ויושב ראש ועדת הכספים אמר שזה לא קיים.

אנחנו דנו בתוכנית הזאת יחד עם פורום מנהלי לשכות רווחה, שמכבדים אותנו בנוכחות שלהם והם יכולים לדבר על כמה זה חיוני – אני משאיר להם את זה. רק לתשומת לבכם – זה נושא מאד חשוב שצריך להעלות אותו גם בפורום הזה כי הוא מטפל בבעיות של האבטלה שאנחנו מדברים עליה. אני משאיר את הבמה לחברים שידברו על כך יותר בפירוט.

אני רוצה להעלות כמה שאלות למשרד העבודה והרווחה. אדוני שאל האם יש סעיף תקציבי לנושא של הכשרת מבוגרים, אז כן יש סעיף ומדובר שם על כ- 200 מיליון שקל, אם אפשר לדעת כמה מתוכם ינוצל לצורכי האוכלוסייה הערבית.

שאלתי. לא היתה תשובה.

ביקשת סעיף לערבים במיוחד.

לידיעתך, יש שני סעיפים לאוכלוסיות ייעודיות. מה זה ייעודיות אף אחד לא יודע. יש שני סעיפים שמסתכמים ביחד בקרוב ל- 18-19 מיליון שקל, גם שם אפשר לשאול מה חלקה של האוכלוסייה הערבית בתקציב הזה.

הערה כללית – כדאי לדבר לא על אבטלת נשים, על חוסר תעסוקה.

הנושא הוא חוסר תעסוקה, אבל אבטלת נשים זה במיוחד. אנחנו מדברים על אבטלת נשים במיוחד.

כשאנחנו מדברים על חוסר תעסוקה – כשאני מדבר כאן בוועדה על אבטלה באופן כללי, זה כולל גם את המגזר הערבי, את המגזר החרדי ואת כל המגזרים האחרים, אבל היות שהבעיה היא יותר בקרב ציבור הנשים הערביות, לכן השתדלתי למקד את זה דווקא בכך כדי לנסות למצוא פתרון – לא לתקן את כל העולם ביום אחד, אלא קצת ללכת קדימה כדי שאפשר יהיה לתת להם דחיפה קטנה.

חוץ מהאבטלה של נשים שמשתתפות ורוצות להשתתף ולא מוצאות מקומות עבודה, יש עוד 80% מתוך הנשים שבכלל לא מגיעות אפילו לשלב הזה של השתתפות בכוח העבודה, והן הבעיה הגדולה. לא אלה שעבדו ויצאו ממעגל העבודה, אלא אלה שלא נכנסות כלל והן 80% מהאוכלוסייה.

ברשותך, עוד שאלה למשרד הבריאות. יש בית ספר לאחיות בנצרת. עברתי על תקציב משרד הבריאות ושם יש המון בתי ספר לאחיות שמתוקצבים, לא ראיתי בתוך זה את בית הספר לאחיות בנצרת.

משרד הבריאות מתקצב את בתי הספר הממשלתיים. יש לנו מספר בתי ספר – בחלקם ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים, כמו הדסה, לניאדו. נצרת הוא אחד מבתי הספר הפרטיים שאנחנו לא מתקצבים.

הוא ציבורי.

זה לא משנה כרגע ציבורי או פרטי. כפי שאמרת – גם ממשלתי, גם ציבורי וגם פרטי. השאלה היא מדוע.

ההקצבה שיש לנו בספר התקציבים היא רק לבתי הספר הממשלתיים. ברגע שיש תמיכות, הן מחולקות לכל בתי הספר.

אולי לא שמעתי טוב. שמעתי שגברתי אומרת שגם בתי ספר שהם פרטיים וגם ציבוריים.

לא. אני לא הבהרתי את עצמי, אני מתנצלת.

התקציב שיש לנו עבור בתי הספר זה עבור בתי ספר ממשלתיים בלבד.

לציבוריים גם כן יש, אני יכול להראות לך.

אם זה רק ממשלתיים – אין לך טענה. אם אדוני יראה בתי ספר אחרים שמתוקצבים, אני אבקש הסבר ממשרד הבריאות.

תראה לי, אני אשמח לראות.

אני רוצה להבהיר – יכול להיות שאתה מתכוון לתמיכות שאנחנו מקבלים. לפעמים יש בסוף שנה איזשהו תקציב לתמיכות וזה סעיף אחר וזה מתחלק בין כל בתי הספר – גם של קופות החולים, גם הדסה, גם נצרת וגם לניאדו.

חבר כנסת קרא, בבקשה.

אני נכנסתי לתוך הדיון, אדוני היושב ראש, אבל הבעיה המרכזית של המגזר הערבי לדעתי היא אי מתן עדיפות לפיתוח האזור הזה על ידי ממשלות ישראל ובכלל.

לא צריך לתת עדיפות, שיתנו אותו דבר.

לא. אני אומר לך שאחת הסיבות נניח שביקנעם יש תעשייה והקימו שם 200 מפעלים במשך 10 השנים האחרונות, זה אזור פיתוח א', מה שנקרא איזור עדיפות, ואם היו נותנים את אותו דבר נניח ליפיע או לזרזיר – אין לי ספק שגם שם היו מוקמים מפעלים.

אני חושב שהיות שיש מנטליות שונה מאשר יש בערים השונות לגבי חלק מהאנשים לפחות – אין ליברליות לנסוע למרחקים גדולים כדי לעבוד – היתה עושה טוב ממשלת ישראל...

מה זה מרחקים גדולים? בוא לא נהיה מפונקים. שעה נסיעה זה מרחקים גדולים?

אשה באה מתל-אביב לירושלים לעבוד. בחורה מאום אל פאחם לא תיסע לתל-אביב כדי לעבוד, אתה מבין את המנטליות – ברוב המקרים, לא אמרתי תמיד.

יש לנו בעיה בקטע הזה, אבל מצד שני צריך לראות איך מקדמים את האזור הזה פעם אחת ולתמיד.

אני, עם ראש הממשלה, חשבתי לקבוע טיפול נקודתי למשך חמש שנים, שהממשלה תגיד: אני באה לתקן עוול ועיוות מתמשך של כל ממשלות ישראל.

אם זה לא יקרה, אף פעם לא ניכנס לעובי הקורה בכל הסוגייה של האבטלה וקידום המגזר הערבי.

יש קונצנזוס בקטע הזה בתוך הבית - בנושא הכלכלי-חברתי כולם מודעים לסחבת.

גם בממשלה יש קונצנזוס, רק פתרון אין.

מה שקורה היום – יש אבטלה ולדעתי היא תלך ותתפח לממדים כאלה שאף פעם לא ראית מכיוון שבשום מקום לא ממוקם כרגע שום מפעל ראוי לשמו בכל המגזר הערבי, לצערי הרב.

שנית, כל התעשייה הזעירה שבעצם המגזר הערבי היה עמוד השדרה שלה, בעצם עברה לירדן או נסגרה. ההיי-טק וכל התעשייה המתוחכמת יותר צריכה הכשרה וכו', וגם לא שולחים לעשות משהו לטובת העניין הזה.

באה הממשלה הקודמת, קבעה ארבעה מיליארד שקל לפיתוח המגזר הערבי. שום שקל לא הועבר לרשויות, שום דבר לא הועבר לקידום המגזר.

צריך להגיד שרוב הכסף הזה היה כסף שהיה מיועד כבר קודם. בחישוב, נשאר בערך חצי מיליארד חדש שלא היה קודם לכן.

נכון, לא הועבר שום דבר. ממשלת נתניהו קבעה 614 מיליון שקל לפיתוח הכפרים הבדואים בצפון. למרות שהודו בכך שהכסף קיים – בישיבה שיזמנו אני וחבר הכנסת מוחמד ברכה – שום דבר לא הועבר לשום גורם והכסף עדיין מסתובב.

גברתי, אולי את יודעת מה עושים עם הכסף הזה. כל שנת תקציב שמסתיימת, מה עושים עם הכסף הזה?

חוזר לאוצר.

לדעתי, צריך להיות טיפול נקודתי – זה הפוקוס ועל זה צריך ללכת. אזור עדיפות לטיפול נקודתי למשך חמש שנים, שאנשים יבואו להשקיע ויהיה להם כדאי להשקיע, עם כל ההטבות סביב זה – ודאי יושבים כאן אנשי מקצוע שמבינים בכך לא פחות ממני.

צריכה להיות תכנית למשך חמש שנים לקבוע שמספיק לתת היום בגבעתיים עוד גושפנקות לכלכלה הכל כך רווחת שם – טוב יעשו אם יעלו לפסוטה, לדלית אל-כרמל, יעלו את כל המשאבים, יפתחו את מדינת ישראל, ואז אני חושב שיכול להיות מצב טוב מאד.

ברשותך היושב ראש, המינהל לאזורי פיתוח במשרד התעשייה והמסחר מצא את הפתרון, אנחנו עובדים על כך.

אנחנו התחלנו לעבוד על פארקים תעשייתיים, כדי לבלבל – כפי שאומרים – את הממשלה.

אדוני יועץ ארגוני בהכשרתו?

כן.

באיזור ציפורית – אזור תעשייה של נצרת – הכנסנו לשותפות את כפר כנא ואת משהד. ראשית, אנחנו מכירים את הקרע החברתי בין אנשי נצרת עילית לכפר כנא ולמשהד. הקמנו מינהלת משותפת כשגם כפר כנא וגם משהד שותפים בתוך המינהלת.

לצורך כך, יש בעיה לבעל מפעל רציני, יזם יהודי שהולך להשקיע מיליונים בהקמת מפעל לבוא בסמיכות ליישוב ערבי, להשקיע שם 120-130 מיליון בנכס נדל"ני, הוא מפחד. על ידי כך שאנחנו מקימים פארקים תעשייתיים משותפים בין ישובים ערביים ליישובים יהודיים, הוא יותר בטוח והוא נכנס לנושא.

יש לנו פארק תעשייתי של ציפורית, כשכפר כנא ומשהד נכנסו. יש לנו פארק תעשייתי כדי לעזור לדלית אל-כרמל ולעוספיא. אנחנו הולכים להקים את פארק תעשיות מבוא כרמל יחד עם יקנעם ומבוא כרמל.

בכפרים אעבלין, תמרה ומועצה אזורית מטה אשר – נקים פארק תעשיות.

אדוני, האם אלה תוכניות שכבר נמצאות בצנרת ומבוצעות?

שתי תוכניות כבר מבוצעות – כפר כנא, משהד, ציפורית – כבר מבוצע, זה בחתימת החוזה ביניהם. הולכת להיות שם חווה של עוד 500 דונם.

איזה מפעלים יהיו שם? מתפרות?

לא. בציפורית יש תעשייה כבדה – פניציה וכו'. קודם כל, עד היום בציפורית לא נתנו למגזר הערבי להיכנס. היום חבר בדירקטוריון ראש מועצת כפר כנא ומשהד, הוא קובע איזה מפעל ייכנס לשם.

זה היה לפני חמש שנים. תלוי באיזה שנת תקציב.

היום.

זה לא 50% ו- 50%. מדובר על 30% מול 70%. תגיד את כל הנתונים.

זה לא נכון. זה 30%, 20% ו- 50%, אבל מה זה שייך. קודם כל, ברגע שנעשית ביניהם שותפות כלכלית, זו גם שותפות חברתית וזה החשוב בכך.

האחוזים משנים כאן? העיקר שיהיה שיתוף פעולה.

אני מברך על שיתוף פעולה.

השורה האחרונה זה מה שמעניין – האם יהיו עוד מקומות עבודה או לא יהיו.

אדוני, מה שקובע זה אחוז הארנונה – כמה יילך לנצרת עילית וכמה לכפר כנא.

סליחה, היום בכפר כנא יש אזור תעשייה. אני אביא היום את המפעל הכי רציני, אני מעמיד את ציפורית על ידו ואת כפר כנא – האם הוא יקים בכפר כנא מפעל? זאת השאלה שנשאלת.

אני מברך על כך, שוב.

מה עם אזור אום אל פאחם? האם יש שם משהו?

באזור אום אל פאחם אנחנו עומדים להקים אזור תעשייה – יש לנו בעיה עם קרן קיימת בגלל היערות.

כבר 20 שנה מדברים על כך.

אחת הבעיות העיקריות באזורי תעשייה ביישובים במגזר הערבי זה הנושא של הביוב. קשה היום לפתח אזורי תעשייה שלא מחוברים לרשתות ביוב.

הביוב נפתר.

אני יודע, לכן אנחנו מקדמים את הנושא. עדיין יש ישובים שלא מחוברים לביוב.

כדי להקים פארק תעשייה – אנחנו קודם כל בודקים האם יש תשתיות של כבישים, הנושא השני הוא הביוב. אני חושב שבפארקים האלה אנחנו נדחוף הרבה תעשייה לכיוון שותפות בין ערבים ליהודים.

זה יצא לדרך, ב-2001 יהיו לנו שלושה פארקים כאלה. בהמשך נפתח הלאה.

תודה, אדוני.

אני מנהל מחלקת רווחה בכפר כנא ואיתנו כעשרה מנהלים, נציגות של מנהלי מחלקות רווחה ביישובים הערביים. אנחנו עשינו עבודת בית יחד עם מרכז מוסאוא, עם מר אמין. יש לנו כאן נציגים: מנהלת מחלקה מכפר יסיף, מגוש חלב, מכבול, מדיר אל אסד, דלית אל-כרמל, אום אל פאחם ומג'ת. ישבנו לפני כמה ימים והכנו את המסמך הזה שהגשנו כאן.

אני רוצה להתחיל כך – אולי ההיעדרות של נציגי ממשלה וחוסר המוכנות גם של אלה שהגיעו – אני חושב מסבירה את מידת הרצינות שבה ממשלת ישראל מתייחסת לנושא הזה בכלל- לנושא תקציבים ורווחה במגזר הערבי, ואני חושב שעל כך אסור לעבור בשתיקה, אדוני היושב ראש.

אתה רואה שאנחנו לא עוברים בשתיקה. יש כבר מכתב לשלושה שרים – מכתב כתוב וחתום.

אני מבין אותך, אני מכבד את מה שאמרת ואני חושב שזה גם המקום להגיד את זה כי אסור לעבור על כך לסדר היום. כל פעם וכל שנה, ועד שוועדה כזאת מתכנסת זה לוקח זמן ולא כל יום יש הזדמנות לוועדה הזאת.

אני רוצה להודות בתחילת דבריי באמת על ההזדמנות שניתנה לנו סוף-סוף לשמוע אותנו מהשטח, כי אנחנו יודעים מה הבעיות שלנו יותר מאשר כל מומחה אחר – גם אם הוא פרופסור וגם אם הוא חושב שהוא יודע.

אתה פרופסור של השטח.

אני לא פרופסור, אני אדם שמכיר את הבעיות.

אני חושב שאי אפשר מצד אחד כאשר צריכים לפתור בעיות במגזר הערבי – להלעיט אותנו בתוכניות כמו "ויסקונסין" שמתאימות בקושי לארצות הברית, תוכניות מערביות.

אדוני מכיר את כל התוכנית?

אני מכיר אותה, קראתי אותה.

היינו אמורים לדון בה ביום רביעי הקרוב, אבל בינתיים נתבקשנו על ידי משרד העבודה לדחות זאת.

יש לי חברים במשרד העבודה והרווחה, דיברנו על הנושא הזה. אני חושב שאפילו הנציגות של משרד העבודה והרווחה היום לא דוגלת בשיטה הזאת.

התכנית היא מעולה, אבל היא טובה להיכן שיש מקומות עבודה. הבעיה בתכנית ששם בארצות הברית יש מקומות עבודה ואין עובדים שרוצים לעבוד. במגזר הערבי זה להפך – יש אנשים שרוצים לעבוד ואין מקומות עבודה, כך שאני חושב שחבל על הזמן אפילו לדון בתכנית הזאת.

לא חבל.

זו דעתי.

לגבי לשכת נצרת זה בלתי אפשרי שאם יש בלשכה אלימות, אז סוגרים אותה.

מה אדוני היה עושה אם הוא היה עובד במקום או אם היה ועד העובדים של המקום?

אדוני היושב ראש, כמו שיש אלימות בכנסת – לא סוגרים את הכנסת, גם לא סוגרים לשכת תעסוקה.

אלימות בכנסת? לא יעלה על הדעת דבר כזה.

אלימות מילולית. זה מתחיל באלימות מילולית ואנחנו לא יודעים איפה זה מסתיים, אבל אלימות מילולית זו גם אלימות, וגם ביריונות. אפשר להיות ביריון במלים ולפגוע יותר מאשר לפגוע במכות. את זה אני אומר כעובד סוציאלי.

אבל האם אדוני, כעובד סוציאלי, היה מוכן לעבוד באיזשהו מקום כשאין לו ביטחון שם?

לא, אבל אני חושב...

אני מכיר כמה עובדים סוציאליים. אני חושב שאפילו עובד אחד שילם בחייו.

כמה עובדים.

שלא יובן מדבריי שאני מעודד שמץ של אלימות כלפי כל עובד ממשלתי או עובד אחר, אבל מבחינה זאת הרי את מי אנחנו מענישים?

צריך להבין – אנשים מובטלים שאין להם איך לגמור את החודש, אין להם איך לגמור את השבוע, אין להם מאיפה לאכול, הילדים מבקשים ואין להם – אחר כך כשאתה סוגר את הלשכה הם הופכים להיות עוד יותר אלימים, עוד יותר תוקפניים, וזה בלתי אפשרי.

המחקרים הוכיחו לאורך כל הדרך – היכן שיש מיקום ותנאים פיסיים לא טובים לאנשים, זה בהחלט מעורר אלימות והיכן שיש פחות אנשים שמשרתים את האנשים שבאים לשירות עצמו, זה גם מעורר.

בעיקר הדו"ח אני לא רוצה לציין מה יש במגזר הערבי וכמה בעיות – אני לא רוצה "לקטר" כאן – אבל כולם יודעים שהמצב היום עם האוכלוסייה הערבית הוא מצב בלתי נסבל.

שאלה אם אדוני יכול להצביע על...

נתונים.

לא נתונים, אני שבע מנתונים. אני מבקש פתרונות.

אני אתייחס לד"ח ולפתרונות.

קודם כל, מר חיים פוזנר שהוא עובד מרכזי במשרד העבודה והרווחה, הגיש דו"ח ותכנית לשנת 2001. אנחנו ישבנו על התכנית ואנחנו פה אחד מאמצים את התכנית שהוגשה.

מה שלא ברור בעניין הזה – חולקו רק לפני חודש 200 תקנים לעובדים הסוציאליים בכל רחבי הארץ, תקן אחד עבר למגזר הערבי וכל התקנים עברו למגזר היהודי.

כאשר מדברים בהבטחות ובתכנון, המגזר הערבי צריך להיות מועדף, אבל כאשר מדברים על ביצוע דה-פקטו רואים שהמגזר הערבי כמעט לא זוכה בכלום.

אדוני נציג משרד ראש הממשלה, מה יש לאדוני לומר בנקודה הזאת? אתם לא בודקים ומפקחים לראות שהדברים מתבצעים?

פנינו למשרד העבודה והרווחה באזור חיפה. נודע לי שחולקו תקנים – אפילו חולקו חמישה תקנים לעיריית נהריה שהם לא צריכים אותם.

אני גם יועץ במשרד ראש הממשלה, אנחנו מעלים את הבעיות, אבל הבעיות צריכות להיפתר בתוך המשרדים. יש פתרונות? אין פתרונות, לצערי הרב.

קודם כל, נמאס להעלות בעיות, בלי פתרונות. כל פעם מקימים ועדה לוועדה כדי להרוג את הרעיון וזו לא השיטה. זו השיטה שבה עובדים היום עם המגזר הערבי – שסוף-סוף יתייחסו לבעיות הכואבות של המגזר הערבי ולא כל הזמן עוד ועדה ועוד ועדה ועוד ישיבה ועוד מישהו שמגיע ללא נתונים. זה בלתי אפשרי כך.

אתה מעיד על כך ואני מכיר אותך – אתה חבר כנסת פעיל ואתה יודע שזה קורה, ולא רק אתה.

יש כמה נקודות נוספות שאליהן אני רוצה להתייחס אבל הנקודה הכי חשובה – במגזר היהודי נניח יש ישובים שקלטו עליה, יש ישובים שבהם יש אחוז אבטלה. אני אומר – שם, לא רק שנתנו להם את התקציבים המגיעים להם, אלא הוסיפו להם מקדמים סגוליים.

אני אומר שאולי סוף-סוף את המגזר הערבי צריך לקדם במקדם סגולי אחד. היום, אחוז העוני הכי גבוה במגזר הערבי, למה לא להוסיף מקדם סגולי למגזר הערבי? אני לא רוצה אפליה מתקנת, אני רוצה תיקון האפליה. אני באמת לא דוגל באפליה מתקנת, אבל כן אני רוצה לתקן את האפליה.

כדי לתקן את האפליה, צריך משהו – נניח מקדם סגולי בתחום הרשויות המקומיות הערביות היום, 90% מהן הפכו להיות חברות כוח אדם, אין להם איך לשלם משכורות, שבעה-שמונה חודשים עובדים לא מקבלים משכורות, אז איזה שירות הם יתנו?

אתה יודע, אדוני, שהיום במחלקת רווחה גם אם יש לי חלק מהתקציבים, הם לא עוברים ישירות לפונים, הם עוברים באמצעות הרשות.

אנחנו עומדים היום במצב שהכסף הזה נכנס לרשות המקומית ונבלע, ואחר כך יש מישהו שעשה שירותי זבל או כבישים למועצה, הכסף הזה הולך לזבל – תרתי משמע.

יש לי עוד הרבה נקודות לציין, אבל בשל חוסר הזמן אני מסיים.

רציתי לומר שהחל משנה קודמת התחלנו עם פרוייקט שנקרא "למדי מקצוע והצליחי", כשיחד עם הרשויות המקומיות במגזר הערבי, המשרד שלנו הגיע למקומות, ניסה להוציא ולעודד נשים ערביות להיכנס להכשרה מקצועית או לצאת ליזמות.

עשינו את הקורסים להשלמת השכלה ואנחנו ממשיכים השנה עם קורסים להשלמת השכלה בכל מקום.

כמה כסף הוקצה למטרה הזאת?

הכל ביחד יש בסביבות – אני אגיד לך מיד.

תחשבי ותגידי לנו עוד מעט. בינתיים אני אתן לגברת את רשות הדיבור.

אני תגריד ג'השאן, עורכת דין משדולת הנשים.

שדולת הנשים או הנשים הערביות?

שדולת הנשים בישראל, אבל במקרה זה אני מדברת בשם נשים ערביות עם הרגשה מאד קשה עד כמה אנחנו שוליות במדינה הזאת – בהיותנו ערבים קודם כל ואחר כך בהיותנו נשים ערביות.

אנחנו נזרקות, נופלות בין הכיסאות בין המשרדים השונים. לא שמעתי על שום תכנית רצינית קודם כל, ואם בכלל יש איזו תכנית – גם לא שמעתי פירוט. הנשים הבדואיות – לא שמעתי למשל שהן הוכשרו להיות אחיות.

אני מוכנה לספר.

אני חושבת שמדובר על רמות מאד אלמנטריות.

לא כך שמענו, גברתי. שמענו שיש, ולא רק זה – כל אשה בדואית שתגיע כאחות, אפשר יהיה להעסיק אותה.

אחיות מוסמכות.

אם תרשה לי, אני מוכרחה לתקן את הטעות. אני התחלתי לומר שמשנת 1994 יש לנו תוכניות בבית הספר לסיעוד באשקלון – תכנית ייחודית לתואר של אחות מוסמכת לקבוצה של בנות בדואיות מהצפון ומהדרום.

לאחרונה גם התחלנו לקבל בנים בתוך התכנית הזאת, השנה נפתחה גם תכנית שכוללת בנים שיהיו אחר כך אחים מוסמכים. אנחנו מברכים על כל גבר שמוכן להצטרף למקצוע הזה, אבל מאחר שבנשים אנחנו מדברים, הבנות האלה מקבלות מכינה מיוחדת כי הן לא עומדות בקריטריונים ועד כה סיימו בהצלחה כבר שני מחזורים ועכשיו לומד כבר המחזור השלישי.

מהתגובות שקיבלנו מהשטח, הן אחיות שחוזרות אחר כך לקהילה שלהן והן עושות עבודה נפלאה ומבורכת.

אני מוכרח לומר לך גברתי – ממה שאני מתרשם כרגע – לא שנעשה די אבל מה שעושה משרד הבריאות זה דבר מאד מאד חשוב, מה שעושה כאן משרד התעשייה והמסחר – הגם שיש לו רעיונות ותוכניות שצריך להוציא אותם מהכוח אל הפועל, אבל ניכר שנעשים דברים, מה שלא ראיתי לצערי במשרדים אחרים. מבחינה זו, אם המשרדים היו כמו משרד הבריאות ומשרד התעשייה והמסחר, לא היינו פותרים את כל הבעיה אבל היתה איזושהי מגמה של צמצום התופעה ואני שואף להגיע למצב כזה של צמצום. אני בטוח שלא נפתור את הבעיה הזאת בכל אופן, כפי שלא פותרים בעיות במגזרים אחרים בחברה הישראלית.

יש נקודה נוספת שאני רוצה לחדד – בנושא תעסוקה. אנחנו מדברים היום בנושא של אבטלה ותעסוקה, הסבה והכשרה של נשים ערביות.

עם כל הסימפטיה והאהדה לבעיה הכללית הקיימת של האוכלוסייה הערבית, בכל זאת אני חושבת שלא היו כאן מספיק ערים כדי לעשות את ההבחנה בין המצב של נשים ושל גברים בתוך החברה הערבית עצמה.

היינו ערים. כל הדיון הקודם והדיון הזה – חילקנו אותו לשניים. עובדה, היינו יכולים לדבר על אבטלה במגזר הערבי בכלל ולא עשינו את זה. דיברנו על אבטלה בכלל ועל הבעיה אצל נשים ערביות בפרט. אנחנו עושים את ההפרדה הזאת.

למשל מה לגבי מרכזי תעשייה ונשים ערביות. הייתי רוצה יותר לשמוע איך זה קשור לנשים ערביות. האם יש באמת תשומת לב מיוחדת להעסקתן של נשים ערביות בתוכניות העתידיות.

שמי סראב אבורביעה ואני נציגה מפורום ארגוני נשים בדואיות בנגב ואתי כאן חברות משתי עמותות נשים בנגב.

גברתי עובדת סוציאלית?

לא. אני אשת חינוך. אני רוצה להעלות כאן את הסוגיה של נשים בדואיות בנגב. כידוע, בנגב חיים כ- 130,000 נפש, כשמחציתם חיים ביישובים לא מוכרים – כ- 65,000-70,000 , בתנאים סוציאליים ואנושיים מאד מאד מחפירים. מחציתם – 30,000 מהם נשים שחיות ביישובים הלא מוכרים, ואני רוצה להסב את תשומת הלב לגבי הנתונים.

הסתכלתי על הנתונים ויש כאן מעין טעות או הטעייה. אם ניקח את היישוב תל-שבע, יש כאן נתונים של 14% אבטלה, ובעצם בתל-שבע מתוך 10,000 נפש יש רק 100 נשים שעובדות כמזכירות, כגננות או כעוזרות גננות.

10,000 נפש זה כולל גברים ונשים?

כל תל-שבע, כשמתוכם רק 100 נשים עובדות, זאת אומרת 5%.

ביישובים הלא מוכרים יש לנו אחוז גבוה מאד של נשים שלא מגיעות אפילו למפה הסטטיסטית, זאת אומרת הן לא נרשמות בלשכות תעסוקה. זאת אומרת, בנתונים אין אפילו התייחסות לגבי כפרים לא מוכרים בנגב.

כל הזמן באים בטענות למסורת הבדואית שהיא מסורת חונקת ולא מתירה לאשה לצאת מהבית, אבל בעצם יש הרבה יוזמות ויש נשים שיוצאות להכשרות שונות: אם זה מזכירות, עובדות משפחתונים וכו', אבל הבעיה – וכאן בעצם אני מגיעה כבר לפתרון – שאין מספיק תקנים להעסיק את הנשים האלה.

יש הרבה נשים צעירות, מסיימות י"ב, לומדות בכל מיני הכשרות, אבל בסופו של דבר הן יוצאות עוד יותר מתוסכלות כי אין להן מקומות תעסוקה. מקומות תעסוקה כמו: עובדות שכונה, עובדות זכאות, מתרגמות בבית חולים, מגשרים בחינוך – כמו התכנית שיש לאתיופים – זאת אומרת אם יש צורך בהכשרה נוספת, יש מוכנות מצד הנשים אבל צריך למצוא להן תקנים כדי לשים אותן במשבצת ולמצוא להן תעסוקה מסוימת.

תודה רבה.

כרייני יזיד, מנהל לשכת הרווחה בדיר אל אסד. כשדיבר ראג'ב על המצוקות של האוכלוסייה הערבית, ביקשת פתרונות.

לדעתי יש צורך עוד היום להתחיל בסקר מקיף לבדוק את הצרכים של האוכלוסייה הערבית ולהתחיל להתנהג בהתאם מבחינה תקציבית.

שנית, יש מקום לדעתי לעבוד ב"פריות" ומעל השולחן מה שנקרא, כי אותו אדם שהגיש תכנית – מר חיים פוזנר, עם כל הכבוד – שהגיש תכנית לאוצר והוא דורש תוספת של 120 תקנים, יש לו נוסחה שהמחוזות עובדים על פיה שכל הלשכות הערביות – אנחנו בעודף תקנים למרות כל המצוקה. אז שיחליט – או שאנחנו בעודף תקנים או שאנחנו זקוקים.

דבר נוסף שאנחנו צריכים לדבר עליו – אני חושב שהגיע הזמן שנראה בערביי ישראל תושבי המדינה שהם שווי זכויות וצריכים לחלק את העוגה בהתאם.

למשל, בשנת 2001 חולקו 70 מיליון שקל כתקציבי תמיכות למוסדות. מה שקיבלו המוסדות הערביים זה פחות מאחוז אחד, כאשר אנחנו מדברים על 20% של חלקם באוכלוסייה, ובכל זאת ה- 20% האלה מהתקציב של 70 מיליון שקל שיהיה מוזרם לאוכלוסייה הערבית.

אני לא מדבר עכשיו על אפליה מתקנת, תיקון אפליה – עדיין לא הגעתי לשם, אבל לפחות שיהיה איזשהו מאזן, איזשהו קריטריון מאד מאד ברור לקטעים האלה.

שמי ערו עפיף מכפר ג'ת במשולש. אני מדבר על סוגיה נוספת לאותם דברים שדיברו עליהם מנהלי הרווחה. אני מדבר על סוגייה של אותה אוכלוסייה שמגיעה מחוץ לכותלי המדינה, שמגיעה לקו התפר, דהיינו אני מדבר על אזור כפר קאסם עד הגיעך לאום אל פאחם.

אני לא רוצה להגזים בדברים אבל אנחנו מדברים על מעמסה די כבירה, ודומני שכבוד היושב ראש וכל האנשים שיושבים כאן יודעים מי בעצם אותה אוכלוסייה שמגיעה אלינו.

ראשית, היא מגיעה עם ממוצע נפשות של חמש פלוס, אם לא שבע פלוס. היא מגיעה עם מטען וסל שירותים שאין אנחנו בלשכות יכולים להתמודד אתו – הן בכוח האדם המקצועי שקיים בלשכות והן בתקציבים המאושרים על ידי משרד העבודה והרווחה.

אנחנו מדברים על כמה קריטריונים. אנחנו מדברים על גברים שמגיעים ונישאים לתושבי ישראל, לאותן נשים שבעצם עברו את גיל הנישואים.

מהו הגיל שבו אשה עוברת את גיל הנישואים?

לא רוצה להיות מדויק, אבל יכול להיות מ- 25 פלוס, אני מדבר על נשים. אני מדבר על גברים שהתאלמנו והתחתנו עם בנות מהגדה המערבית – גילאי 30, גילאי 35, אני מדבר על גילאי 70 אפילו – אני מדבר על אלמנים, קשישים בגיל 70 שמתחתנים עם נשים מהגדה המערבית שמגיעות ארצה וכולנו יודעים מה גבר יכול לקבל – יש היום תרופות, לא חסרות תרופות, וכל אחת רוצה שיהיה לה רכוש וכל אחת רוצה שיהיה לה משהו להסתמך עליו.

הן יולדות ילדים, הבעל אחרי שנתיים-שלוש – שיהיה זכרו ברוך – נפטר, היא נשארת ללא תעודת זהות. היא יולדת ילדים ואנחנו צריכים להיות אלה שקולטים את מספר הילדים.

אנחנו מדברים על משפחות שמגיעות עם מטען קשה – בחלקם נרקומנים, בחלקם עם בעיות אישות, בחלקם אלימים ואני לא רוצה להוסיף, אבל כל הסל הזה בעצם מגיע ללשכות הרווחה ואנחנו צריכים להתמודד אתו.

אני שואל שאלות פשוטות. היום, על פי הקריטריונים של משרד העבודה והרווחה, יש את הנוסחה שנקראת קליטת עליה. אני היום רואה את עצמי בקו התפר שאנחנו קולטי עולים, וקולטי עולים חייב להיות משהו על פי נוסחה שאמורה להתקבל דרך משרד העבודה והרווחה.

אני אתן דוגמה לג'ת ואני יכול לתת דוגמאות נוספות. על פי סקר שנערך על ידי יושב ראש ועדת החינוך, התכנון והבנייה, שנת 2000 – מספר בתי מגורים בכפר 1,800, מספר נפשות בכפר 8,300, מספר משפחות זרות 120 משפחות, אם לא יותר. אחוז המטופלים הזרים במחלקת הרווחה מסך כל התיקים – 25%, אחוז המטופלים הזרים במסגרות טיפול קהילתיות 30%, אחוז המשפחות הזרות מסך הכל – אני מדבר על 8%, זאת אומרת שאנחנו בבעיה וזה לא רק לג'ת.

אני מדבר על בעיה שיש לדעת איך להתמודד איתה – הן בכוח אדם והן בתקציבים.

אג'ברייה עאדל, מנהל המחלקה לשירותי רווחה באום אל פאחם. יש מחלקה לפרוייקטים מיוחדים, המוסד לביטוח לאומי – אין תקציב.

לצערי הוגשו הרבה תוכניות לשיפור הכשרתן ומעמדן של הנשים. לצערנו, עד היום שום ישוב ערבי לא זכה למימון מהקרן הזו של פרוייקטים מיוחדים, במיוחד בתחום תעסוקת נשים והכשרת נשים.

אני רוצה לדבר על שתי נקודות עיקריות. ראשית, יש השלכה מאד רצינית מהמצב שתואר כאן בנושא של תעסוקה ואבטלה וכו' על לשכות הרווחה, ואני חושב שהעניין הזה בהחלט שווה דיון ושווה גם מתן מענה על ידי משרד העבודה והרווחה כי רוב רובן של הפניות כיום בלשכות הרווחה הן על בסיס כלכלי.

אין לנו את הלחם, אין לנו את הבגדים לילדים ואין לנו את הספרים – עוד מעט מתחיל בית ספר – ואני יכול גם להוכיח את זה מבחינה סטטיסטית אם ייעשה על ידי משרד העבודה והרווחה איזשהו בדק בעניין הזה.

יש כאן באמת השלכה, צריך כאן הגדלת תקציבים וצריך גם להגביר כוח אדם בצורה מאד משמעותית.

אני בא ממגזר שכביכול היה צריך להיות בו תיקון לאפליה, אני בא מדלית אל כרמל. היה צריך להיות תיקון לאפליה או אפליה מתקנת הרבה זמן לפני, והסיבות ידועות לך היטב, אבל אני רוצה להגיד לך אדוני, שרק לפני שבועיים עשינו סקר בדלית אל-כרמל והגענו לתוצאה מדהימה שבקרב נשים יש 70% אבטלה, באוכלוסייה הערבית זה מתקרב ל- 80%, ובכלל אחוז האבטלה הוא 38.5% בדלית אל כרמל, אם כי ברשומות של הממשלה אחוז האבטלה בדלית אל כרמל הוא 6.8% וזה מטעה בצורה יוצאת דופן.

אתה שאלת כל הזמן מה ההצעות שלכם. אני חושב שבמגזר הערבי אפשר בהחלט לעודד את היזמות המקומית המסורתית הכפרית. יש הרבה עבודות שנשים בכפרים יכולות לעשות.

כמו מה?

למשל בדלית אל כרמל מתפתח ענף, אני אביא רק דוגמה אחת. בדלית אל כרמל אין תחבורה ציבורית פנימית. הרבה נשים שרוצות לעבוד לוקחות את הרכב הפרטי שלהן והופכות אותו לרכב מונית, עושות הסעות בתוך הכפר ומרוויחות לא רע.

אני אומר שבמגזר הערבי אולי צריך לעודד יזמות פרטית ולבוא עם רעיונות יצירתיים.

יש לי על כך תשובה, אני אציג את זה בדברי הסיכום.

סמעאן אוה, אני מגוש חלב, מנהלת לשכה לשירותים חברתיים. יש לנו כאן נתונים, רציתי לחזור להשכלה.

אני לא יודעת אם נעשה סקר אמיתי לסקטור הערבי כדי לדבר על מה קורה אצלנו. נעשה סקר על ידי ברוקדייל ועל ידי הלשכה לסטטיסטיקה והנתונים הם כאלה: השכלת נשים – נשים עם פחות משמונה שנות לימוד יש לנו בסקטור הערבי 38.5%. יש לנו מספר ילדים ממוצע – 3.4, משפחה מתחת לקו העוני – 37.6%. הילדים מתחת לקו העוני – 42.7%.

אם אתם רוצים לשמוע על תעסוקת נשים, יש לנו בסקטור הערבי רק 19.5% נשים עובדות, כאשר הסקר נעשה רק בשנה האחרונה.

תודה רבה.

אני רוצה לקרוא הודעת סיכום:

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות התרשמה בדיון בנושא תעסוקת נשים במגזר הערבי כי לא רק שקיימת אפליה ברורה בנושא, אלא שגם אין תכניות ממשיות לצמצום האפליה הזו.

למרות שמשרדי הממשלה התבקשו עוד לפני חודש וחצי להציג את פעילותם בנושא, לא הוצגו בדיון היום כל פרוייקטים או תכניות ממשיים הנמצאים בשלב הביצוע, למעט על ידי משרדי הבריאות והמסחר והתעשייה.

סליחה, גם משרד החינוך. אני הצגתי את כל הנתונים לגבי השלמת השכלה למובטלות במגזר הערבי.

אדוני צודק. אנחנו נוסיף את משרד החינוך למשרדי הבריאות ומשרד התעשייה והמסחר.

הוועדה קוראת לראש הממשלה להעלות את הנושא בהקדם בישיבת ממשלה - וממך איברהים אני מבקש לשים יד על הדופק - ולאמץ את התכניות להקמת פארקים תעשייתיים אזוריים, שימנעו את בעיית הנסיעה למרחקים ארוכים, המונעת במקרים רבים את יציאת הנשים הערביות לעבודה.



לא ייתכן גם בנושא זה להאשים את המובטלים באבטלה, ויש להיערך לסיוע נקודתי למרות שאין מדובר בתקופת צמיחה כלכלית.

הוועדה קוראת לשר העבודה והרווחה לשקול בשנית את הקצאת התקנים שנוספו לאחרונה למשרד, שמהם – כפי שנמסר בדיון – הוקצה תקן אחד בלבד למגזר הערבי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.