פרוטוקולים/עבודה/3334




4
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
03.07.2001

פרוטוקולים/עבודה/3334
ירושלים, י"ב בתמוז, תשס"א
3 ביולי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי





פרוטוקול מס' 327
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ב בתמוז התשס"א, 03.07.2001, שעה 10:30

חברי הוועדה: יאיר פרץ - מ"מ יו"ר הוועדה
ויקטור בריילובסקי

מיכאל אטלן - משרד העבודה והרווחה
יגאל שוהם - משרד המשפטים
ישראל חזקיה - התאחדות התעשיינים

עו"ד ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

הילה לוי

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – מועד החופשה), התש"ס-2000 –












הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – מועד החופשה), התש"ס-2000

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – מועד החופשה), התש"ס-2000, של חבר הכנסת ויקטור בריילובסקי. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לומר שזה חוק מאד חשוב שאומר שכל עובד רשאי לקחת יום אחד חופשה במהלך שנת עבודה, על חשבון החופשה השנתית, בתנאי שהוא מודיע על כך למעביד 30 יום מראש. זה לא עניין מפלגתי אלא דבר הומניטרי. לא תמיד יש הרמוניה בין עובד למעביד, לפעמים יש יחסים לא כל כך טובים ואני חושב שזה נעים וטוב לעובד.

קיבלתי כמה פניות, במיוחד מעולים, שיש בעיה לקיים חגיגה, יום הולדת או יום נישואים וזאת הסיבה.

אני רוצה לומר שבקריאה טרומית קיבלתי תמיכה מכל המפלגות, מהעבודה, מהליכוד, מש"ס, ממר"צ, ממפלגות רוסיות וממפלגות ערביות, זאת אומרת שלא היה אף מתנגד ואף נמנע. אני מבקש להכין את זה לקריאה ראשונה.

אני מבין שזה במסגרת מכסת החופשה השנתית של אותו עובד ולא יום נוסף.

נכון, לא יום נוסף.

אין עלויות כספיות והעובד יבחר לו את היום, אם זה אזכרה או להבדיל מסיבת נישואין. למשרד העבודה והרווחה יש התנגדות?

הממשלה תומכת בהצעת החוק. היום יש זכות לעובדים למכסת ימים אבל אין חובה למעסיק לאפשר לו לקבוע מתי, חוץ מאשר אותם ימים המוסדרים בהסכמים קיבוציים או בצווי הרחבה ויש כאלה ימים, כמו ימי אבל, למשל. כשמדובר ביום אחד בשנה, זה נראה בסדר.

הדברים ברורים. נציג התעשיינים, בבקשה.

בדרך כלל המעסיק הוא זה שקובע את החופשה, על פי הכללים. חברי הכנסת כתבו בדברי ההסבר יום אזכרה, יום נישואין וכו', ואלה דברים קבועים. אם הדבר קבוע, ניתן להגדיר תאריך שהוא קבוע ופרמננטי, כי תאריך אזכרה הוא קבוע ואין לנו בעיה עם זה. החשש שלנו הוא מדבר אחר. מעסיק קטן, לדוגמה, שיש לו שניים או שלושה עובדים והעובד יודיע לו ולא יתאם איתו.

יודיע לו 30 יום מראש. המעסיק ייערך לזה ואני חושב שאין סיבה שתתנגדו להצעת החוק. בסך הכל מדובר ביום אחד בשנה ובמסגרת מכסת החופשה השנתית, כאשר אני בטוח ומשוכנע שאם אותו מעסיק יבוא לעובד ויאמר לו: באותו יום יש לי לחץ מסוים, תדחה את זה ביום, בדרך כלל אין שום בעיה להזיז את המועד. אני חושב שאין שום סיבה שתתנגדו.

כפי שהמציע אומר, צריך ללכת לקראת העובד ולאפשר לו לקחת יום חופשה אם הוא מודיע מראש, אבל המציע עצמו אמר שלפעמים אין יחסי עבודה תקינים וכו' והמעביד לא מאפשר לו. אני מעלה בדעתי סיטואציה, אולי קיצונית, שבה העובד מודיע מראש 30 יום או אפילו 60 יום מראש על כוונתו לצאת ליום חופשה, וזה נופל בדיוק על יום מאד משמעותי מבחינת עבודה. בוא נחשוב על עובד שעובד מספר שנים לקראת פרוייקט והוא מודיע מראש שביום הצגת הפרוייקט הוא בחופשה. יש כאן בעיה ובכל סוג עבודה יש ימים יותר חשובים. כשמהלך העבודה הוא רגיל ותקין ויחסי העבודה תקינים, עובד לא יעלה בדעתו לפגוע במקום עבודתו ויעשה כל מאמץ שלא לעשות את זה, אבל כאן אתה נותן סמכות בלעדית לעובד להודיע מראש על יום אחד מבלי לאפשר איזושהי אמירה למעביד. אני חושבת שצריך אולי קצת לסייג את זה ולומר שמטעמים מיוחדים המעביד יהיה רשאי שלא לאשר לו את היום הזה.

מה זה טעמים מיוחדים?

אזכרות הן דבר שקבוע בלוח השנה וגם אם אותו מעביד ירצה או לא ירצה, זאת אזכרה ויש התחשבות בנושא הזה. כך גם לגבי ימי נישואין ולגבי כל מיני תאריכים קבועים. כשמדובר ביום שאין לו משמעות, אני בטוח שגם המציע מתכוון לומר שיהיה איזשהו משא ומתן.

אם עובד מעוניין בעבודה, כמובן שכן.

על פי הניסוח מדובר בהודעה ולא בתיאום. אולי אפשר להוסיף את המשפט: ובלבד שתאם את זה עם המעביד.

חוזה עבודה צריך להתקיים בתום לב ובדרך מקובלת ומכוח העקרון הזה הפסיקה מחייבת את המעביד, למרות שיש לו פרורגטיבה ניהולית לקבוע מתי ואיך, ובכל זאת היא מחייבת אותו להשתדל לתאם את הדברים האלה עם העובד. אם הכוונה היא רק לעגן בחוק את החובה או את המנהג לתאם את הדברים כדי לנסות להגיע להסכמה, זה נראה לי מיותר.

לפי הנוסח הזה הוא יכול לקחת סתם יום חופשה, שאינו קשור בימי אזכרה או בימי נישואין.

נכון. אני חושב שמאחר שגם הממשלה לא מתנגדת, האוצר לא מתנגד ומשרד העבודה לא מתנגד, אין שום סיבה לא לאפשר את הנושא הזה אלא להכין את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

הערות לנוסח?

אני חושב שאם נוסיף את המילה תיאום, אנחנו נאבד את כל המשמעות.

לא הצעתי את המילה תיאום. אמרתי שבנסיבות מיוחדות המעביד רשאי לא לאשר את זה. העובד יודיע, אבל בנסיבות מיוחדות, שיצטרכו להיות כמובן מיוחדות, המעביד יהיה רשאי שלא לאשר את זה.

אני חושב שהמציע פתוח לשינויים גם בזה ואת הניסוח אפשר לתאם. ההחלטה היא שאנחנו מכינים את זה לקריאה ראשונה בנוסח הזה ואם יש תיקונים מסוימים שלא יעקרו את החוק מתוכן, אפשר להכניס אותם.

לא ברור לי סעיף 2 בהצעת החוק.

אפשר למחוק אותו.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45.