פרוטוקולים/עבודה/3453
8
ועדת העבודה והרווחה – 25.6.2001
פרוטוקולים/עבודה/3453
ירושלים, כ"ו בתמוז, תשס"א
17 ביולי, 2001
הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 320
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום ב', ד' בתמוז התשס”א, 25.6.2001, בשעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 25/06/2001
תקנות רישום ציוד הנדסי (תיקון)
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: היו”ר דוד טל
מרדכי משעני
נרשם על-ידי
¶
חבר המתרגמים בע"מ
ס ד ר ה י ו ם
תקנות רישום ציוד הנדסי (תיקון)
תקנות רישום ציוד הנדסי (תיקון)
היו”ר דוד טל
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה,
הרווחה והבריאות כשעל סדר היום תקנות רישום ציוד הנדסי (תיקון).
שרית זוכוביצקי
¶
הוועדה אישרה את התיקון הזה ב22- בפברואר
2000. הנוסח שאושר די דומה לנוסח הזה אבל כששלחנו אותו לפרסום ברשומות, התעקשו במשרד המשפטים שנעשה כמה תיקוני נוסח. לא תיקון מהותי אלא תיקון נוסח.
כיוון שכך, והתחלפו השרים, ניצלנו את ההזדמנות להוסיף עוד תקנה שלא הייתה קיימת בנוסח הקודם ונדרשה לנו כדי לתת שירות טוב והוגן לאזרחים.
שרית זוכוביצקי
¶
התיקון המשמעותי והוא תיקון מהותי, סעיף 6(ב)
שלא היה קיים בנוסח שאושר בזמנו והוא מדבר על החזרי אגרה.
נוצר מצב שבו אנשים מפסיקים להשתמש בציוד או שהציוד נגנב או אבד ואותם אנשים משלמים מראש את האגרה. ברגע שהם מודיעים לנו על זה שהציוד למעשה לא פעיל או שהוא לא קיים יותר, כאן למשל ציינו נסיבות, לא יכולים להחזיר לאותו אדם את האגרה אלא אם כן יש הוראה חוקית כזאת.
שרית זוכוביצקי
¶
כן. אנחנו פירטנו כאן את המקרים בהם למעשה
אנחנו מבטלים את הרישום או באופן קבוע או באופן זמני, מה שנקרא השבתה, ואת האופן שבו אנחנו מחזירים את החלק היחסי של האגרה.
היו”ר דוד טל
¶
אם אותו אדם שילם אלף שקלים, בחודש הראשון
אתה לוקח נניח מאה שקלים, בחודש השני מאתיים שקלים, אבל בינתיים כל אותו פרק זמן כל הסכום של האלף שקלים נמצא עדיין אצלך.
היו”ר דוד טל
¶
למה אתה לא אומר לי את זה כשאני מקבל
שיעורי מס הכנסה ועושים לי חשבונות צמוד וצמוד וצמוד, ולא די שזה צמוד, אז לוקחים גם ריבית. לא די שלוקחים ריבית, לוקחים לי גם קנסות. מסתבר שאתם יודעים לעשות חשבון של קנסות, של ריבית והצמדה, אבל למה כשהכסף מגיע לאזרח, לא מגיע לו שהוא יקבל לפחות הצמדה?
עמית שביט
¶
ניקח את המקרה הספציפי הזה. כאשר בן-אדם
משלם ב1- בינואר מאה שקלים לכל השנה, סיכון האינפלציה לא קיים עליו. סיכון האינפלציה עבר למדינה. אם יש עכשיו אינפלציה של עשרות אחוזים באותה שנה, הוא שילם את המאה שקלים ויש לו זכאות לכל השנה להפעיל את הכלי שלו. מה שפה מצוין זה במידה שהכלי שלו הושבת ביולי, כך שעכשיו הוא צריך לקבל חזרה חמישים שקלים מתוך אותם מאה שקלים שהוא שילם. לפי זה הייתי צריך לומר שאני אעשה אתו קיזוז בשנה הבאה וכאשר הוא יופיע עוד פעם אני אומר לו שנחשב את כל עליית המדד וכמה הפסדתי עליו.
היו”ר דוד טל
¶
עכשיו אני מבין למה האוצר יודע לגבות כספים.
אתה מסביר את זה ופשוט אין לי שום מילה נוספת נגד זה.
מרדכי משעני
¶
אם אתה מחזיק בכסף שלי ואתה מחזיר לי אותו
אחרי תקופה מסוימת. כך לגבי מקדמות כאשר נניח ששילמתי יותר, מס הכנסה לא מחזיר לי את זה עם ריבית? ודאי שכן.
שרית זוכוביצקי
¶
הסכום הגבוה ביותר הוא 491 שקלים כאשר בכל
מקרה רק תשעים יום אחרי הוא זכאי להשלים את הסיום.
היו”ר דוד טל
¶
לפי שיטתך, לפחות שלושה חודשים מרגע שאתה
צריך להחזיר לו את הכסף ואתה משאיר את הכסף עדיין אצלך, לפחות לשלושת החודשים האלה מגיע לו.
היו”ר דוד טל
¶
למה? אתה קבעת את האגרה על-פי חישובים
שלך. אתה קבעת את האגרה לא על דעת זה שאתה מחזיר לו ועד היום לא החזרת אף לא שקל אחד אלא רק היום אנחנו מתחילים להחזיר.
היו”ר דוד טל
¶
עשיתם בשכל רב, אבל אני שואל שאלה
ברמה העקרונית משום שאתם, כשצריך לקבל כסף, כשהרשות המבצעת שצריכה לקבל כסף, היא יודעת לקבל כסף בשווי מלא כשהוא מוצמד, עם ריבית ואם צריך עם קנסות.
החלטתם שלאדם מגיע כסף, אתם שולחים לו את הכסף אחרי שלושה חודשים, אחרי תשעים יום, לפחות לפרק הזה של שלושה חודשים ודאי מגיע לו כסף.
היו”ר דוד טל
¶
אני לא מדבר באופן אישי אם אתה עושה או לא
עושה. כשאני מדבר על משרד האוצר, במקרה הזה על מס הכנסה, מס הכנסה עושה חישובים על כל שקל. למה שם הוא יכול לעשות חישובים על כל שקל וכאן יהיה לו קשה?
עמית שביט
¶
אם אדוני רוצה להכניס את העניין הזה, אני
איאלץ להעלות את גובה האגרה בהתאם לאחוז האינפלציה השנתית או אחוז הריבית השנתי כי אני צריך להכניס בתוך כל העניין הזה גם את זה. גם כשאני קובע את גובה האגרה – ואנחנו מדברים עכשיו ספציפית על גובה האגרה – גם שם אני צריך להכניס בחישובים את כל העניין הזה.
היו”ר דוד טל
¶
אתה אומר שאתה יודע ומודה שמגיע לאדם הזה
החזר של הכסף הזה אחרי שהוא ניצל רק חמישים אחוז. אתה לא נותן לו את הכסף הזה מיד תוך פרק זמן סביר של למשל עשרה ימים או שלושים ימים אלא אתה אומר תשעים ימים. ואם זה היה 120 יום או 180 יום, גם אז היית סבור שלא מגיע לו?
עמית שביט
¶
אני אומר שאנחנו צריכים להיות עקביים. כאשר
אני קובע את גובה האגרה, אני לא מתחשב בפערי אינפלציה, ואני גם חושב שהיום לא נכון להתחשב בהם.
היו”ר דוד טל
¶
אתה לא מתחשב בהם? להזכיר לך שכאשר הייתה
אינפלציה קצת יותר גבוהה הייתם מבקשים דוח התאמה אינפלציונית. זה לא בסדר כשמדובר רק בכם.
היו”ר דוד טל
¶
תודה אדוני, הבהרת את דבריך. גבירתי, את
מוכנה לשנות את התשעים יום ל18- יום או לשלושים יום מקסימום?
ג’ודי וסרמן
¶
אם הכלי מושבת מעל לתשעים יום, שזה
המינימום, אבל הוא יקבל החזר מהחודש הראשון. זאת אומרת, אפשר את שני הדברים ביחד. כאן אין בעיה. אנחנו לא רוצים שיעבור כאן חודש, אבל אם זה מעל לתשעים יום, הוא יקבל את ההחזר מהיום הראשון.
שרית זוכוביצקי
¶
זה מנוסח באופן שמהרגע שהוא היה פטור
מתשלום, אז הוא למעשה מקבל באופן יחסי לפי החודשים.
היו”ר דוד טל
¶
האוצר לא רוצה כסף שלא מגיע לו. שלושה
חודשים שהכלי לא בשימוש, הוא לא רוצה לקבל עבורו את הכסף.
ג’ודי וסרמן
¶
לפי תקנה (ב) פטור בעל הציוד מתשלום אגרת
רישום ומסירת פרטים כאמור בתקנה 5 החל ביום ה91- מיום מסירת ההודעה.
צריך להפריד ולומר שאם הכלי הושבת מעל לשלושה חודשים, רק אז הוא יהיה זכאי ויהיה זכאי להחזר רטרואקטיבי.
היו”ר דוד טל
¶
אני מסמיך את היועצת המשפטית של הוועדה
שהניסוח יהיה על דעתה, כך שאדם יקבל את ההחזר מהיום הראשון.
שרית זוכוביצקי
¶
אם הוא יהיה זכאי אחרי חודשיים, אבל אם עברו
חודשיים הוא יהיה זכאי מהיום שהכלי הושבת בפועל. אם זה לא כך, לא פתרנו את בעיית האנשים שישביתו את הכלי לחודשיים. תקופה של עד חודשיים למעשה לא תיחשב השבתה כי לא יכול להיות שאדם ישבית את הציוד שלו למשך חודשיים ומיד ירוץ לקבל החזרים.
שרית זוכוביצקי
¶
לכן אנחנו צריכים ליצור מנגנון כזה שלמעשה עד
תקופה של חודשיים זה בכלל לא ייחשב השבתה, אבל אם יהיה מעל, הוא יהיה זכאי מהיום שהכלי הושבת.