פרוטוקולים/עבודה/3180




7
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
29.5.2001

פרוטוקולים/עבודה/3180
ירושלים, י"ג בסיון, תשס"א
4 ביוני, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 306

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ז' בסיון תשס"א, 29.5.2001, שעה 10:30

חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר
מרדכי משעני

אהוד בן דרור – משרד האוצר
נטשה כשר - אגף תקציבים, משרד האוצר
רג'ין יהודה-כלף – משרד האוצר
שי סומך - משרד המשפטים
לאה רוזנברג - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
ורד שהרבני - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
מרים שמלצר - המוסד לביטוח לאומי
יואל אייזנברג - לשכת עורכי הדין
מנדי לייטון - אגודת בזכות

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

טלי רם

הצעת חוק הביטוח הלאומי (מס' 42), התשס"א-2000.


הצעת חוק הביטוח הלאומי (מס' 42), התשס"א-2000

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כשעל סדר היום הצעת חוק הביטוח הלאומי (מס' 42) – הצעת חוק ממשלתית.

העניין הראשון שאנחנו מבקשים זה לבטל את סעיף 216. ההוראה שלו מדברת על אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית ומגיעים לה או קצבת שאירים או קצבת תלויים – "לעניין הכשרה מקצועית, דמי מחיה, הוצאות אבחון ושירותים מיוחדים – דינה כדין עקרת בית לפי פרק זה" – זה סעיף שנמצא בתוך פרק הנכות הכללי.

הסעיף הזה מיותר משום שאלמנה בשאירים ובתלויים לעניין של הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון – מקבלת את זה בכל אחד מן הפרקים שרלוונטיים, וכתבו זאת בזמנו לעניין שירותים מיוחדים כדין עקרת בית, כשעקרת הבית קיבלה בשירותים מיוחדים רק 60% מהגמלה.

העניין הזה תוקן כבר בסוף 1999, כך שזו הוראה שאין לה היום שום משמעות כי היא מקבלת באופן מלא כך וכך. היום, אלמנה כזו היא מבוטחת לכל דבר וכל הזכויות שלה שמורות. זה פשוט סעיף מיותר.

יפה. הלאה.

הסעיף הבא הוא 310 – אנחנו מדברים על מצב שהתברר מתוך החיים. מי שהיה זכאי לקצבה כנכה עבודה בשיעורים גבוהים של 50% ומעלה – כשהוא נפטר שלא כתוצאה מהתאונה בעבודה – שאיריו קיבלו מענק כמו בשאירים, שזה מענק בגובה השכר הממוצע במשק.

בדרך כלל, האנשים האלה, אנשים שקיבלו קצבת נכות בעבודה בשיעורים גבוהים – קרה שהם נפטרו שלא כתוצאה מהפגיעה בעבודה – רמת ההכנסה בבית ירדה באופן מאד מובהק.

היוזמים לתיקון – זה היה במערכת משולבת של הארגון של נפגעי עבודה וכו' – החליטו לתת בכל זאת לשאיריו של נפטר כזה – נפגע שנפגע בעבודה, שמת שלא כתוצאה מהפגיעה כי אז שמורה קצבת תלויים בגובה מלא – לתת לו מענק בשיעור כפי שמפורט. אנחנו עדיין מבקשים שדרגת הנכות אמנם תהיה גבוהה, ואז אנחנו משלמים מענק בגובה של 60% מקצבת נכות מלאה של אותו נפטר כפול 36, שהוא משולם בשני שיעורים.

עדיין אנחנו כמובן שומרים לאלמנה את הזכות שאם המענק הרגיל – לכל נפטר – הוא גבוה יותר, היא תוכל לקבל את הגבוה יותר.

הגבוה מבין השניים.

נכון. זה התיקון של סעיף 310.

האם לאוצר יש השגות בקשר לכך?

לא. זה בתיאום עם הביטוח הלאומי.

סעיף 316 בחוק הסביר מה קורה כשאדם, מחמת פטירה, פוקעת זכאותו ונשארים שאירים.

בדרך כלל הקצבה היא עד סוף החודש, אז אמרנו שהוא יכול לקבל את מלוא הגמלה גם כשהוא נפטר.

הסתבר שיש מקרים שבהם הפטירה מזכה בגמלה אחרת, שהיא יכולה להיות גבוהה יותר, ואז אם שילמנו את אותה גמלה עד סוף החודש, יצא שהשאירים ניזוקו.

שוב, נתנו את האופציה לבחור את הגמלה הגבוהה מבין השתיים.

למה לתת לבחור? הרי ברור שכל בר דעת ירצה לקבל את הגבוה ביותר. למה לא לתת ישר את הגבוה ביותר?

כי לפעמים יש נספחים של גמלאות.

אם אתם לא יודעים, הוא ודאי לא יודע מה עדיף לו.

לפי הנוסח זו לא בחירה – "תשולם לו הגמלה הגבוהה מבין ..."

אם הוא יתבע – ישולם לו הגבוה, אבל אני שואל למה המוסד עצמו לא יכול להעביר מיד את הגבוה.

אנחנו הרי מודיעים להם.

אתם גם יודעים היכן הוא מקבל יותר.

לפעמים אנחנו לא יודעים איזו קצבה הוא זכאי לה אם הוא לא בא לתבוע אותה. ברגע שהוא בא לתבוע אותה, אנחנו רואים שהקצבה גבוהה יותר וכך אנחנו יכולים ליידע אותו, וזה מה שהמוסד בהחלט עושה.

כשאנחנו יודעים שיש זכאות, אנחנו מיידעים, בכל מקרה. כיוון שכל גמלה על פי החוק תלויה בתביעה שהאיש מגיש – וזכותו לבחור אותה – זה נכון להשאיר זאת מבחינה לשונית, ובכל מקרה אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות להודיע ואנחנו מודיעים ומשלמים.

זו לא זכות. לדעתי, זו צריכה להיות חובה שלכם להודיע.

עם כל הכבוד, יושבים כאן אנשים שסביר להניח – חוץ ממני שגמרתי בקושי בית ספר יסודי - כל השאר סיימו אוניברסיטה, אבל הרבה מאד אנשים ביומיום לא מבינים בזה, לא יודעים את זה, לא מכירים את זה ולא בקיאים בנושא הזה, כך שאם נותנים להם – טוב, אם לא נותנים להם – גם טוב, והם ממשיכים כך לחיות.

אני סבור שבמקרים כאלה, אם זה נתון רק לאיזשהו שינוי קטן בתוכנה או במחשב – אוטומטית שהוא יקבל את הגבוה ביותר. אם אין לכם אפשרות – אני מבין.

אני לא כל כך בקיאה במערכות הממוחשבות.

מי בקי?

אולי מרים תוכל להוסיף. אני רק יכולה להגיד שכל מידע שיש לנו על אנשים שאנחנו קולטים ממקורות אחרים ותורמים לנו מידע, כמו ממשרד הפנים על אנשים שנפטרים, כשאנחנו יודעים שיכולים להיות זכאים לשאירים – אנחנו כן יוזמים.

מה אתם אומרים להם?

אנחנו כותבים להם שיגישו תביעה. כל מידע שיש לנו על גילאים – נניח גברים מגיעים לגיל 65, נשים ל-60, אנחנו מודיעים להם על זכותם.

הפרוצדורה הזאת של הגשת תביעה חייבת להיעשות?

כן.

האם לא ניתן לצמצם את זה ולהגיד – את, כביטוח לאומי, יודעת שמגיע להם, זה מה שמגיע לך.

לא. יצירת הזכות על פי חוק הביטוח הלאומי היא רק בהגשת תביעות. לא יכולה להיות דרך אחרת משום שנקודת ההתחלה היא מאד חשובה על מנת לדעת כמה שנים אחורה לשלם גמלה למשל, כמה קדימה, ממתי. כל תחילה של תביעה חייבת להיות בהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, כי אז נוצרת הזכות.

אי אפשר לוותר על העניין הזה, אבל אנחנו כן יוזמים פניות לאנשים כאשר יש לנו מידע על כך. כפי שאמרתי – גיל 65 לגבר, אנחנו קוראים לאנשים לבוא אלינו להגיש תביעות. לגבי שאירים, כשאנחנו יודעים על פטירה ואדם נמצא במערכת – אנחנו כן מיידעים אותו.

אי אפשר לתפוס אותנו בכך כי לא תמיד המערכת שעוברת ממשרד הפנים היא שלמה, ועדיין צריכים את נקודת ההתחלה של יצירת הזכות המשפטית על ידי הגשת תביעה.

עורך דין אייזנברג, אני מייצג כאן את הלשכה. יש מצב שבו אדם יעדיף להפסיד גמלה מעט יותר גבוהה ולהמשיך לקבל גמלה יותר נמוכה כי לפעמים זה מעניק לו הטבות צדדיות אחרות. למשל, אדם שמקבל גמלת הבטחת הכנסה, ופתאום מציעים לו גמלה מעט יותר גבוהה – אם הוא יקבל אותה, הוא יאבד את גמלת הבטחת ההכנסה ובכך הוא יאבד כל מיני הטבות כגון: הטבות מקופת חולים, מערוצי זהב, מארנונה – הוא יעדיף לקבל זאת.

בכל אופן, החוק לא נוגע בכך כי זה מסדיר רק את הזכויות של חוק הביטוח הלאומי.

הסעיף הבא הוא 328 שהוא סעיף השיפוי שלנו. כפי שאתם זוכרים, היה תיקון שבעד תשעה ימי הפגיעה הראשונים המוסד לביטוח לאומי משלם את דמי הפגיעה והמעביד נושא בהם. אנחנו משפים את עצמנו מן המעביד. זאת אומרת, תשעה ימי הפגיעה הראשונים מוטלים על שכם המעביד.

התיקון הזה בתחילתו היה שבכלל אנשים לא קיבלו כסף מן המוסד אלא ישר מן המעבידים. משום שהסתבר שזה יוצר בעיות, היה תיקון בחוק ואנחנו לקחנו על עצמנו את התשלום ואנחנו מנכים זאת מן המעביד.

בסעיף 328, על כל גמלה שאנחנו משלמים, מותר לנו – אם יש גורם שאחראי לכך, גוף שלישי בנזיקין שחייב – אנחנו יכולים לשפות את עצמנו מאותו גורם שהזיק על כל הגמלאות שאנחנו משלמים.

כיוון שהמעביד נשאר תלוי כאן באויר, שהרי הוא חייב בתשעת הימים הראשונים, הכנסנו סעיף תיקון לחוק לסעיף 328 שהיום, המעביד בזכות עצמו, כשהוא יכול לתבוע את אותו מזיק שגרם לנזק שהביא לאובדן תשעת הימים הראשונים שהוא נושא בהם – הוא יכול לשפות את עצמו כמו המוסד, זאת אומרת יש לו זכות עצמאית שעומדת, הוא יכול להגיש תביעה כנגד אותו מזיק בעצמו.

זה התיקון האחרון שעשינו.

נציגי האוצר, גם זה על דעתכם?

הכל על דעתנו.

מה עם מועד התחילה?

אני חושבת 30 ימים מיום הפרסום.

ראשון בחודש לאחר פרסומו – יותר טוב?

לא. ראשון בחודש לאחר פרסומו זה צפוף. זה יכול להיות יום.

30 יום – אבל את לא רוצה גמלה באמצע החודש.

זה לא כל כך חשוב. אנחנו לא מדברים על גמלה באמצע החודש.

למה? בסעיף 2, בסעיף 3.

מדברים על מענקים. זה לא חשוב, התאריך לא משנה.

30 ימים מיום הפרסום.

שאלה – לגבי סעיף 310(ג)(3) – "הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה.... אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע".

אתם הולכים תמיד לפי השנה הקודמת.

לא. אנחנו מדברים על הכנסה ממוצעת של בן הזוג בשנה שקדמה לפטירה. אתה חושב על עצמאי, אבל זה יכול להיות שכיר.

כן, זה יכול להיות שכיר. זה יכול להיות גם עצמאי.

עדיין, אותה שנה תהיה רלוונטית תמיד – השנה שקדמה לפטירה.

חבר הכנסת משעני, זה בסדר?

כן.

אני רק רוצה לברך את מנדי שמשתתפת איתנו היום בישיבה. שיחקתי פעם טניס שולחן ולא הגעתי אף פעם לאליפות, אבל את הגעת היום לאליפות ישראל ואנחנו רוצים לאחל לך הצלחה רבה. אם תזכי להגיע לגמר – נזמין אותך לכאן ונחלוק איתך את הזכייה.

תודה רבה.

שיהיה לך בהצלחה.

אנחנו מאשרים את הצעת החוק כפי שהיא. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק הביטוח הלאומי (מס' 42), התשס"א-2000, אושרה לקריאה שנייה ושלישית.

2 בעד, אין מתנגדים. אשר על כן, הצעת החוק אושרה ותעבור לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 11:50.