פרוטוקולים/עבודה/3179




12
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
29.5.2001

פרוטוקולים/עבודה/3179
ירושלים, י"ג בסיון, תשס"א
4 ביוני, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 305

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ז' בסיון תשס"א, 29.5.2001, שעה 09:30

חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר

אהוד בן דרור – אגף תקציבים, משרד האוצר
נטשה כשר - אגף תקציבים, משרד האוצר
שי סומך - משרד המשפטים
אורנה ברקוביצקי – המוסד לביטוח לאומי
יפה מרוז - מנהלת אגף זקנה ושאירים, המוסד לביטוח לאומי
רועי קרת - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
לאה רוזנברג - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
ורד שהרבני - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
מרים שמלצר - מחקר, המוסד לביטוח לאומי
יואל אייזנברג - לשכת עורכי הדין

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

טלי רם

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 15), התש"ס-2000.


הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 15), התש"ס-2000

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של כנסת ישראל, כשעל סדר היום הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 15), התש"ס-2000.

רועי, בבקשה.

התיקון הזה עושה שלושה דברים עיקריים. תיקון סעיף 1 – היום, חוק הבטחת הכנסה דורש שהות של 24 חודשים בישראל לפני שמתחילה הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.

לכלל הזה יש חריג שנקבע לגבי עולים חדשים, שאצלם השהות מקוצרת ל- 12 חודשים, כאשר ב-12 החודשים האלה ממילא הם מקבלים תמיכה של סל קליטה וכדומה, כך שאין להם בעיית קיום.

נוצרה בעיה בגלל הוראות הסעיף לגבי תושבים חוזרים שהם לא עולים חדשים כהגדרתם בחוק, כי הם כבר היו בארץ פעם. כאשר הם מגיעים לארץ, לפעמים הם באים במצב שאין להם שום מקור קיום אחר והם נדרשים להמתין 24 חודשים עד שהם מתחילים לקבל גמלת הבטחת הכנסה – זה מצב שכולם הסכימו שהוא לא נכון.

מה היום ההגדרה של תושב חוזר?

אין הגדרה לתושב חוזר. יש הגדרה לעולה חדש.

האם אני יכול להיות שבוע בחוץ-לארץ, לחזור ואז אני תושב חוזר?

כן, אבל לא תהיה לך אפשרות במקרה זה כי ממילא החוק דורש 24 חודשים. אנחנו לא מבטלים את הדרישה של 24 חודשים, אנחנו רוצים לבטל את הדרישה של "בתכוף לפני", זאת אומרת מספיק שהיית 24 חודשים בארץ בזמן כלשהו, יצאת לחוץ-לארץ וחזרת לארץ – אותם 24 חודשים שבהם היית בארץ הם אלה שכאילו היקנו לך את הזכאות.

זה מה שאתם רוצים לתקן עכשיו.

כן. בעצם סעיף 1 – כל מה שהוא עושה, הוא מוחק את המילה "בתכוף" מהוראות סעיף 2 לחוק העיקרי, לחוק הבטחת הכנסה, וזה מאפשר למי שחזר ארצה אחרי שהוא כבר היה בארץ תקופה משמעותית של 24 חודשים, להיות זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, אם הוא זכאי לה מבחינת החוק.

היום הייתי 24 חודשים או יותר מכך בארץ, עזבתי את המדינה. אחרי 20 שנה אני חוזר חזרה – אני עדיין נמצא בגדר הזה.

כן, בהחלט. אם אתה במצב כזה שאתה נדרש לגמלת הבטחת הכנסה – והוועדה יודעת ויושב ראש הוועדה יודע מהם התנאים ובאיזה מצב קשה צריך אדם להיות כדי להיות זכאי לגמלת הבטחת הכנסה – זה לא יכול להיות שאתה תגיע ארצה ויגידו לך שתמתין 24 חודשים. הם לא יכולים להמתין 24 חודשים אם הם במצב שבו הם צריכים את הגמלה.

האם למישהו מן האוצר או ממשרדים אחרים יש השגות בקשר לכך?

זה כבר אחרי הרבה מאד דיונים, והיום אנחנו מגיעים בהסכמה. עם הביטוח הלאומי אנחנו בדרך כלל עובדים בהסכמה.

יפה מאד. רק תשמרו על עצמאות התאגיד הזה, כך שלא "תבלעו" אותו בלי להרגיש. בכל פעם שאני מגיע לאוצר, אני שומע – יש לי חברים טובים שם: השר וכמה עוזרים שלו – שאולי הגיע הזמן "להשתלט" על הביטוח הלאומי, כך שזה קצת מפחיד אותי.

אנחנו גדולים מדי. מי שינסה "לבלוע" אותנו, זה ייתקע לו בגרון.

התיקון הבא הוא תיקון להוראות סעיף 12 לחוק הבטחת הכנסה. סעיף 12 – כדי לעודד יציאה לעבודה, הוא מאפשר להתעלם מחלק מהכנסת העבודה כשבודקים את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה, מה שנקרא בלעז DISREGARD.

היום, כשאדם עובד, יש שיעור מסוים מהכנסת העבודה שלו שלא נלקח בחשבון – זה כדי לעודד אותו לעבוד – אבל יש בעיה שכאשר הוא מגיע למצב שהוא זכאי לגמלה מחליפת שכר כמו תגמולי מילואים או גמלה לנפגעי עבודה, הגמלה הזאת לא נחשבת להכנסת עבודה ולכן הגמלה הזאת מנוכית במלואה מגמלת הבטחת הכנסה שהוא זכאי לה.

נוצר מצב לא כל כך הגיוני שאדם שעבד וקיבל הכנסת עבודה נמוכה ש- 17% או 13% ממנה לא נלקחו בחשבון - כשהוא יוצא למילואים, מקבל תגמול מילואים באותו גובה של השכר שהיה לו לפני כן – דווקא אז הוא נפגע כי את תגמול המילואים לוקחים בחשבון במלואו ומורידים מגמלת הבטחת הכנסה בלי שום DISREGARD.

מה שסעיף 2 לתיקון המוצע מבקש לעשות זה באותן גמלאות שהן גמלאות מחליפות שכר, יראו אותן כמו שכר לעניין ה- DISREGARD.

סליחה, לא הבנתי את זה. אם תוכל להסביר מהו המצב היום ומה אתה רוצה לעשות.

כיוון שהיום גמלת הבטחת הכנסה היא גמלת קיום, לוקחים בחשבון כל הכנסה שיש למבוטח – או שזה שולל את הגמלה או שזה מפחית מן הגמלה.

לגבי הכנסה שהיא הכנסת עבודה, לא לוקחים את כל הכנסת העבודה בחשבון – חלק מהכנסת העבודה שמים בצד.

איזה חלק?

או 13% או 17% מהשכר הממוצע, זה נע בין 900 ל- 1,200 שקל.

וזאת למה?

כדי לעודד אנשים לצאת לעבודה.

כשאדם עובד באופן סדיר ומגיע למצב שהוא זכאי לגמלה שהיא מחליפת שכר, בדוגמה של תגמולי מילואים – הוא יצא לחודש מילואים, הוא זכאי בחודש המילואים כאילו הוא המשיך לעבוד, לתגמול שהוא בגובה השכר שלו.

דווקא את התגמול הזה לוקחים היום במלואו, זאת אומרת אם הרווחת 2,000 שקל ומ- 1,000 שקל התעלמו...

ולא מוציאים את ה- 1,000 שקל. ברור.

יוצא שבתקופה שהוא מקבל גמלה מחליפת שכר הוא נפגע, מאחר שהוא לא מקבל את אותה גמלה שהוא קיבל קודם.

מדובר באוכלוסייה שכבר במערכת ומקבלת השלמה לשכר. בזמן שהם יוצאים למילואים או חלילה נפגעים בעבודה או האשה עומדת ללדת – דווקא בתקופה זאת סך הכל ההכנסה שלהם מגמלה מחליפת שכר פלוס השלמה יורדת, כי לפעמים אפילו אין זכאות להשלמה כי לקחנו את זה שקל מול שקל.

אנחנו רוצים שיישאר להם אותו מינימום קיום גם כשקורה להם משהו.

מה קורה לגבי אבטלה?

זו שאלה שאולי צריך לשאול את האוצר כי אנחנו בזמנו רצינו שזה ייכלל.

לגבי דמי אבטלה, כאשר הביטוח הלאומי הביא את התיקון הזה לראשונה בפני הוועדות והמועצה, הוא הביא גם את התיקון של האבטלה, אבל אז אמרנו שני דברים: ראשית, גם אדם רגיל שלא מקבל השלמת הכנסה, כשהוא נפלט ממעגל העבודה ומקבל דמי אבטלה, ההכנסה שלו בדרך כלל יורדת.

ראינו שבמקרה כזה של אדם שמקבל השלמת הכנסה, הכנסתו תישאר אותו דבר כשהוא נפלט ממעגל העבודה ומתחיל לקבל דמי אבטלה, והיה נראה לנו שהמצב הזה אינו תקין.

אנחנו מכירים תופעות של ניצול לרעה של דמי אבטלה ואנחנו לא סבורים שיש מקום שבן-אדם יחליף בין מקום עבודה לדמי אבטלה בלי שזה יבוא לידי ביטוי בהכנסה שלו.

זה מצב לא בריא, ולכן אנחנו התנגדנו לכך.

יש בידכם מספרים כמה אנשים מנצלים לרעה את דמי האבטלה?

זה כל כך מצומצם כבר בין כה וכה.

אנחנו זוכרים את הישיבה בחוק ההסדרים בשנה שעברה – כמדומני, את היית מולי או מישהו מן האוצר – שהקשחתם את הקריטריונים לקבלת אבטלה.

קשה לי לשאת את העובדה שאנחנו מאשימים את המובטלים ולא את האבטלה. צריכים להאשים אותנו: אותי, אותך, את מי שבמאטריה הזאת, שאנחנו בעצם אמורים לייצר מקומות עבודה, משרד התעשייה והמסחר, מי שאמור לייצר.

יכול מאד להיות – או לא יכול להיות, אני בטוח - שיש כאלה שמנצלים את האבטלה, מרמים וגורמים להונאה של הביטוח הלאומי, אבל האם יש לכם מספרים? אם תגידו לי ש- 90% שקרנים ורמאים, אני אגיד שמה שאתם מבקשים הוא סביר, אבל אם מדובר באחוזים שהם לא גדולים – אפילו 20% - עדיין 80% לא צריך להעניש משום שיש 20% גנבים.

לכם יש את האפשרויות לאכוף את החוק. תמצאו את אותם אנשים, תכניסו אותם מאחורי סורג ובריח, אבל 80% שהם כן זכאים לדמי אבטלה והם רוצים לעבוד אבל אין להם איפה לעבוד – אני לא חושב שזה יהיה צודק כלפיהם.

עדיין, דווקא ברמות שכר אלה וברמות הכנסה כאלה, ברגע שלאדם יש את האפשרות לקבל דמי אבטלה – אנחנו יודעים מה קורה. שירות התעסוקה לא תמיד יודע לאכוף את החוק כפי שצריך, לצערנו.

אז נאשים את המובטלים?

אם נקבע את התיקון הזה גם לגבי דמי אבטלה, ניצור מצב שבעצם אדם מחליף בין מקום עבודה לבין דמי אבטלה בלי שזה משפיע על הכנסתו. אנחנו חושבים שזה תיקון לא בריא כשאנחנו כאן ממש מזמינים איזשהו ניצול לרעה במו ידינו.

על כמה מדובר? באיזו הכנסה אנחנו מדברים? מדברים בהכנסות הכי נמוכות, נכון?

אלה לא הכנסות גבוהות. עדיין אנחנו אומרים שגם בהכנסות האלה לא צריך להיות לאדם תמריץ לקבל דמי אבטלה כי במקרה זה אנחנו מדברים על תמריץ לקבל דמי אבטלה.

אם אותו אדם יכול לקבל אותה הכנסה בלי שהוא יוצא יום-יום לעבוד – אנחנו במו ידינו שולחים אותו לקבל דמי אבטלה.

נטשה, אני רוצה לשאול אותך עם יד על הלב – אם מציעים לך דמי אבטלה או שאת הולכת לעבוד כמעט באותו סדר גודל, מה תעדיפי, כאשר מדובר ברמת השכר הזאת?

אני לצערי מוכרחה להגיד שאני כנראה אעדיף לשבת בבית.

אני לא מאמין לך, אני גם לא מאמין שאני הייתי עושה את זה.

לעצם העניין – כנראה קשה לי בנושא הזה ואני לא מצליח לשכנע את חבריי באוצר שזה לא תענוג גדול להיות מובטל. נכון, יש כאלה שמנצלים זאת לרעה, נכון שיש כאלה פרזיטים ומובטלים מן היסוד, אבל נכון שיש הרבה מאד אנשים שהיו רוצים להגיע הביתה עם שכר ראוי- אפילו 3,000 שקל – להגיע עם ראש מורם ולהראות לילדים שהם מגיעים הביתה עם קצת כבוד, שהם מביאים הביתה פרנסה ולא יושבים רגל על רגל בבית, בבית קפה או בכל מקום אחר.

אתם צריכים להבין שיש גם אחוז ניכר של אנשים מובטלים שלא עושים זאת בשביל ה"כיף". נוצר מצב שכורח הנסיבות התעסוקתיות הכריח אותם להישאר בבית, והם נשארים בבית אבל הם לא היו רוצים זאת. הם היו רוצים כן לעבוד.

אני לא רוצה בשום אופן להעניש את אותם אנשים. אני גם התנגדתי בזמנו להקשחת הקריטריונים של דמי אבטלה.

הרי גובים ממך וממני – מכל אחד שיושב כאן איתנו – ביטוח לאומי. במסגרת זאת גובים עבור אבטלה.

תראי למה זה דומה. יש לך ודאי פוליסת ביטוח לרכב או פוליסת ביטוח בגין גניבה, שריפה וכל שאר הדברים – אני מקווה שלא יקרה דבר – אבל אם יקרה, את אומרת, ובצדק: אני משלמת לכם פרמיה X, היום נשרף לי חלילה הבית, נגנב לי הרכב, אני רוצה לקבל בגין מה ששילמתי.

גובים לי מדמי ביטוח לאומי עבור אבטלה. היום אני בבית – אני רוצה לקבל את הכסף הזה, זה הביטחון הסוציאלי שלי, אם תרצי זו הערבות ההדדית שיש לנו, זו קופת ההסדרים בחברה המתוקנת, זה מה שיש.

את סבורה – ואני מסכים איתך – שיש אנשים שלא נוהגים ביושר, לא נוהגים כפי שצריך ומרמים – תתפסו אותם, אבל אני לא רוצה שתשתמשו בארגומנט הזה כדי להעניש אנשים אחרים, זה לא מקובל עלי.

אם לא תשכנעי אותי – אני אכניס את זה גם לאבטלה.

אני לא מדברת כאן על אנשים שמרמים. אנחנו יודעים איזו קלות בלתי נסבלת יש היום בקבלת דמי אבטלה. אני באופן אישי מכירה אנשים כאלה.

למה קלות בלתי נסבלת? אם הוא עוזב את העבודה מרצונו – הוא צריך להמתין שלושה חודשים. אם הוא פוטר – הוא מקבל מיד דמי אבטלה. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שלפני שהיא פוטרה, קיבלה השלמת הכנסה, זאת אומרת אוכלוסייה ברמות השכר הכי נמוכות שנפלטו ממעגל העבודה.

על איזו אידיליה את מדברת?

אנחנו יודעים שזה הכל בתיאוריה, ולמעשה לאנשים אין בעיה לקבל פתק שהם פוטרו.

מי נותן פתק כזה?

את הפתק הזה נותן המעביד ואין בעיה לקבל פתק כזה ואין גם בעיה לגרום למעביד לפטר אותך.

אנחנו פשוט דוחפים את האנשים האלה לעשות זאת. אני אומרת – "פראייר" מי שלא עושה את זה. הרי לא מדובר על עבודה כמו במשרד האוצר – עבודות יוקרתיות – מדובר על עבודות שמזכות אדם לקבל השלמת הכנסה, אלה עבודות בדרך כלל ברמה נמוכה.

לאדם יש כאן דחף מאד גדול באמת לעזוב את העבודה הזאת אם הוא יודע שהוא יקבל בדיוק את אותו הכסף. זה כבר בן-אדם שמכיר את הביטוח הלאומי, שהיה כבר בשירות התעסוקה, שמכיר את המערכות האלה – אני חושבת שאנחנו במו ידינו גורמים לכך, ואני לא מדברת כלל על רמאות.

ניסיתי להסביר לך – לדעתי, רוב האנשים רוצים לעבוד, להשתכר ולהביא כסף הביתה ולא רוצים להיות פרזיטים, לשבת רגל על רגל בבית ולקבל דמי ביטוח לאומי, אף אחד לא רוצה זאת – לא בשביל הילדים, לא בשביל עצמו, לא בשביל אשתו, בכלל. אנשים ברמה העקרונית רוצים לעבוד.

יש כאלה שלא רוצים לעבוד. יש כאלה עצלנים, יש כאלה שהם פרזיטים – יש גם כאלה.

לא פרזיטים. למה שאדם יילך לעבוד אם הוא מקבל אותו סכום? – הרי כל אדם רציונלי שאני מדברת איתו, יגיד זאת.

מפני שזה ממלא לו את החיים, מפני שזה יוצק תוכן לחיים שלו, מפני שהוא יכול לשבת בבית יום-יומיים, שבוע-שבועיים, ואחרי כן זה נמאס ומשום שאם הוא בבית – הריבים בבית מתחילים מוקדם מהרגיל וכל שאר הסיבות שבגללן לא נעים להיות בבית.

אבל בינינו – העבודות האלה לא נותנות בדרך כלל את אותו סיפוק שאנחנו מדברים עליו.

זה באופן יחסי. אם את לא תעבדי במשרד האוצר – את לא תגיעי לסיפוק. אני – אם לא אהיה בכנסת, לא אגיע לסיפוק. אלה שעובדים ברמות האלה, מוצאים את הסיפוק שלהם בעבודה שלהם.

אני חושבת שזה דבר מוטעה. אני חושבת שממש במו ידינו אנחנו יוצרים מצב שלבן-אדם יהיה כדאי ללכת לתבוע דמי אבטלה, כי בן אדם רציונלי – אם הוא יכול לקבל אותו כסף, לא יילך כל יום לעבודה.

נטשה, התיקון הזה הוכן לפני התיקון האחרון של חוק ההסדרים שעשה את הקיצוצים בענף האבטלה.

הם לא מבוצעים.

למה?

בחלקם לא מבוצעים, לא במלואם – לא משנה, זו בעיה אחרת.

אנחנו מדברים על מצב חוקי אחר. היום יש פגיעה. את לא יכולה להגיד שמי שהוא מובטל מקצועית, יש לו אותם דמי אבטלה כמו ההכנסה שלו – אחד מהתיקונים שהוכנסו אז, שמובטל מקצועי, דמי האבטלה שלו – לא משנה כמה הם – הוא יכול לקבל רק 85% מהם, זאת אומרת בכל מקרה יש לו ירידה לעומת ההכנסה שהיתה לו קודם.

אבל אם הוא יקבל השלמת הכנסה – ההכנסה שלו לא תשתנה, בדיוק על זה אני מדברת. אנחנו מגיעים כאן למצב שבו אדם נשאר אדיש. הוא יכול ללכת לתבוע דמי אבטלה, הוא יכול להישאר בעבודה – ההכנסה שלו לא משתנה.

אני חושבת שזה מצב מאד מאד לא בריא.

אנחנו נכניס את האבטלה גם כן בחוק הזה, ועד אז האוצר ינסה לחשוב על איזשהם רעיונות. יכול להיות שהוא ימצא רעיונות מה ידרבן את הבן-אדם להצטרף יותר למעגל העבודה ולא להישאר בבית. אני לא יודע איך עושים זאת, אתם יודעים זאת טוב ממני – אנשי הביטוח הלאומי ודאי יודעים זאת טוב ממני - אבל אני לא יכול שלא להכניס את זה גם לגבי אבטלה.

זה לקריאה ראשונה?

לא. לקריאה שנייה ושלישית.

אנחנו מבקשים לא לעשות את הצעד הזה, לא לעשות את התיקון הזה.

הבקשה שלכם נדחית ואנחנו מכניסים זאת להצעת החוק. אם אתם רוצים – אתם יכולים למשוך. אם שר האוצר ירים אלי טלפון ויאמר לי שהוא רוצה למשוך, אני מכבד אותו והוא יוכל למשוך את זה, אבל תחשבו פעמיים אם זה נכון ואם זה כדאי בגלל סעיף שכזה למשוך את זה.

אנחנו מצטיירים מאד מאד לא טוב. תפעילו את הראש. אני מדבר בכנות וברצינות – יש לכם מוח יצירתי. יושבים במשרד האוצר הרבה מאד אנשים צעירים וגאונים – שיישבו ויחשבו מה עושים כדי למנוע את הדבר שאתם חוששים ממנו כל כך. תיצרו שם מנגנון כזה שזה לא יקרה, או שזה יצמצם את התופעה.

המנגנון שלפיו זה לא יקרה זה המנגנון שדיברנו עליו.

לא, את זה אני לא מקבל. זה לשפוך את המים עם התינוק, את זה בשום אופן אני לא מקבל.

אם כך, הוועדה אישרה להכניס את הסעיף הזה גם לגבי אבטלה.

הסעיף האחרון מתייחס למצב של מבוטח שיצא מהארץ. היום הכללים בעניין זה הם לא כל כך ברורים ורצינו לקבוע סעיף שיבהיר שמי שהיה חודש שלם מלא בחוץ-לארץ – על אותו חודש לא יהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה.

מי שכבר יצא לחוץ-לארץ בעבר ב- 12 החודשים הקודמים, בשנה שקדמה ליציאה הנוכחית שלו, הוא לא יהיה זכאי לתגמול גם בעד חודש שבחלק ממנו הוא היה בחוץ-לארץ, וכל הכללים שציינתי עכשיו לא יחולו לגבי מי שיצא לטיפול רפואי, לגביו יהיו כללים אחרים. אם הוא יצא לצורך טיפול רפואי, הוא יוכל לקבל גמלת הבטחת הכנסה.

אתה מדבר על אדם שלא היה 24 חודשים לפני כן.

לא, זה עניין אחר שלא קשור ל- 24 חודשים. אדם שנמצא בארץ ומקבל מדי חודש גמלה, יצא לחוץ-לארץ באיזשהו שלב - היום החוק לא מדבר בלשון ברורה לגבי העניין הזה.

אנחנו רוצים להבהיר שהכלל הבסיסי הוא שאם יצאת והיית בחוץ-לארץ חודש שלם – עבור אותו חודש אתה לא מקבל גמלת הבטחת הכנסה. אם היית בחלק מחודש – כאן הכלל משתנה. מי שמקבל גמלה שוטפת וזו פעם ראשונה שהוא יוצא ורק חלק מהחודש היה בחוץ-לארץ- יכול לקבל. מי שזו לא הפעם הראשונה שהוא יוצא – כי יש אנשים שאנחנו יודעים שהם באים ויוצאים מהארץ די הרבה במשך שנה – כך שמי שכבר יצא פעם לחוץ-לארץ במשך השנה- הוא לא יהיה זכאי גם עבור חלק.

רק במשך השנה האחרונה?

שנה שקדמה ליציאה.

מי שיצא לצורך טיפול רפואי מוכח – הוא יוכל לקבל גמלה גם עבור התקופה שבה הוא שהה בחוץ-לארץ.

אני מבין שהאוצר מסכים לזה.

אנחנו חושבים שזה תיקון נכון.

גם הוועדה מסכימה.

אנחנו מבקשים אחר כך לשבת עם היועצת המשפטית לגבי תיקוני נוסח להוראת התחילה והתחולה. בעצם אין כאן הוראת תחילה ותחולה, צריך לקבוע זאת.

מתי אתם רוצים להחיל את התקנות?

אנחנו רוצים שישה חודשים כי לעניין האחרון שציינתי לגבי היציאה לחוץ-לארץ צריך להתקין תקנות ועדיין אין לנו כללים.

גם לגבי שני הסעיפים הקודמים אתם רוצים שישה חודשים? כלומר, תחילתו של כל החוק?

לא. לעניין הסעיפים הקודמים צריך להכין איזושהי הוראת תחילה מיוחדת, אבל בגלל הסיטואציה של יציאה וחזרה לחוץ-לארץ יש בקשה מיוחדת.

רועי, שישה חודשים זה לא פרק זמן ארוך מדי?

עוד אין לנו כללים.

אלה כללים לגבי יציאה לחוץ-לארץ. מה לגבי השניים האחרים?

לגבי השניים האחרים אפשר.

לא. צריך גם הכנה וביצוע במערכת.

לגבי השניים האחרים זה רק עניין של הכנה לביצוע, אז אפשר חודשיים, כפי ששמעתם כאן מאלה שיצטרכו לבצע זאת.




לגבי התיקון השלישי צריך להתקין תקנות, ולצורך התקנת התקנות צריך לקבוע כללים שעוד לא נקבעו במוסד לביטוח לאומי. אני עוד לא יודע איך התקנות האלה ייראו. השר יצטרך לקבוע מהו הטיפול הרפואי שמזכה בגמלה בחוץ-לארץ, איך בודקים את זה – עוד לא הוכנו כללים לעניין הזה.

לכן אני מבקש פרק זמן יותר ארוך כדי שלא נצטרך בעוד חודשיים לחזור.

שישה חודשים זהו פרק זמן סביר?

כן, אני מקווה שזה יספיק.

אתה מקווה, אם כך אתה רומז שאולי יהיה צורך באורכה.

אני לא יודע. אמרנו שישה חודשים כי זה הזמן שחשבנו שיספיק. אני מקווה שאנחנו נצדק.

יינתנו לכם שישה חודשים. לגבי כל הניסוחים האחרים אני מסמיך את היועצת המשפטית של הוועדה לסכם את הדברים – גם לגבי תחולה – עם אנשי הביטוח הלאומי.

יש הערות, השגות?

הצעת החוק הזאת מאושרת – עם התוספת שהכנסנו לגבי דמי אבטלה – לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 10:05.