פרוטוקולים/עבודה/2882



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
19.3.2001


פרוטוקולים/עבודה/2882
ירושלים, כ"ז באדר, תשס"א
22 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'286
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ד באדר התשס"א (19 במרס 2001) שעה 9:30

חברי הוועדה: יאיר פרץ – מ"מ היו"ר
חיים כץ
יהודית נאות

עו"ד טלי שטיין - משרד המשפטים
" איילת זלדין - משרד העבודה
" סיגל מרד - " "
פיטר מגנוס - מפקח עבודה ראשי, משרד העבודה
עו"ד נתן סמוך - משרד המשפטים
" ישי אילן - " "
ד"ר עלמה אבני - ראש השירות לבריאות העובד, משרד הבריאות
דני אלקיים - אגף מקצועי, המוסד לביטוח לאומי
פרופ' יהודה לרמן - קופת חולים כללית
יואב כהן - ממונה על זכויות החברים – קופ"ח לאומית
עוזי סלנט - מנכ"ל קופת חולים מאוחדת
ניסן הרפז - נציג הסתדרות הגימלאים
אדית בר-יוסף - ההסתדרות הרפואית
צבי גוטווטר - מרכז נושאי בטיחות, ההסתדרות החדשה

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

אסתר אלפיה

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 13)(איסור דרישת פרטים על
חברות בקופת חולים), התשס-2001 – של חברת-הכנסת יהודית נאות.


הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 13)(איסור דרישת פרטים על
חברות בקופת חולים), התשס"א-2001 – של חה"כ יהודית נאות

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 13)(איסור דרישת פרטים על חברות בקופת חולים), התשס"א-2001, של חברת-הכנסת יהודית נאות.

חברת-הכנסת יהודית נאות, בבקשה.

הצעת חוק זו מועלית על ידי בעקבות פניות שהגיעו אלי. מסתבר שעד היום יש גופים, ביניהם גופים ציבוריים וגופים שנתמכים מכספי המדינה, ששואלים את המועמד באיזה קופת חולים הוא חבר, למרות שאין שום רלבנטיות לגבי המועמדות שלו בין כישוריו לתפקיד המסויים לו הוא מועמד לעבודה לבין החברות שלו בקופת חולים זו או אחרת. אם המועמד מתקבל לעבודה, מקובל עלי שהמעביד רוצה לדעת באיזו קופת חולים המועמד חבר, אבל לא לפני שהוא מתקבל לעבודה. מועמדים, כמו למשל, רופאים מחבר העמים לשעבר, שרוצים לעבוד בקופת חולים זו או אחרת, נשאלים באיזה קופת חולים אתה חבר.

כישורים כאורטופדים או כרופאי עיניים או כרופא מרדים לא צריכים להיות קשורים לחברותו בקופת חולים. אני רוצה שטופס מועמדות במקום עבודה לא יכלול את השאלה לאיזה קופת חולים אתה שייך?

את מדברת בעיקר על רופאים?

לא, מאז שהחוק פורסם הגיעו אלי פניות מהרבה אנשים שהולכים להתראיין, לדוגמה, רשות השידור וכל מיני מקומות עבודה כמו מוסדות להשכלה גבוהה, שבטופס המועמדות שואלים לאיזה קופת חולים אתה שייך? ואנשים רואים בזה אפשרות להפלייה. המידע הזה לא רלבנטי לקבלת המועמד לעבודה ולכן, אני מציעה להוציא את השאלה הזאת מהטופס להגשת מועמדות.

מה קורה לגבי מקומות עבודה שבשל סיכון, צריכים להפנות את המועמד לבדיקות רפואיות? גם אותם אסור לשאול את השאלה הזאת?

דובר על זה בדיון הקודם, וזה בסדר, אבל זה לא שייך באיזה קופת חולים אתה חבר? לא מעניין את המעביד מאיזה קופת חולים המועמד לעבודה יביא את תוצאות הבדיקות.

אבל אחרי שהוא יביא את התוצאות ידעו לאיזה קופת חולים הוא פנה.

זה יכול להיוודע, אבל זה לא צריך להיות שייך לטופס קבלת עובד לעבודה, כי זה לא רלבנטי לגבי כישורי מועמד לתפקיד.

מענין שבמליאת הכנסת רוב הדוברים התייחסו להצעת החוק, ורובם הופתעו בכלל שהיום, אחרי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שואלים את השאלה הזאת. חברי כנסת דיברו על כך שצריך למנוע ממעביד לשאול מועמד, בין השאר, האם אתה צעיר או מבוגר? היום אסורה גם הפליה מחמת גיל.

אני חושבת שהשתייכות לקופת חולים זו או אחרת יוצרת אפליה גם בתת-המודע.

תודה.

איילת זלדין ממשרד העבודה, בבקשה.

אנחנו רואים בתיקון המוצע בעיה מאוד גדולה מבחינת הרפואה התעסוקתית וסיכון מאוד גדול לעובדים. יש הסדר מאוד מפורט לגבי בדיקות קבלה לעבודה של מועמדים, המוסדרים בתקנות מס מקביל, שירותי בריאות בעבודה. ההסדר הזה מדבר על כך שבדיקה רפואית של מועמד יכולה להיעשות הן לפי בקשת מעביד והן על פי דרישות כל גוף, כאשר התקנות קובעות את הפרוצדורה שמחייבת מגע בין הקופה לבין המעביד, לצורך קביעה אם יש סיכונים לעובד בתפקיד.

משרד העבודה הוציא שורה ארוכה של תקנות שמונחת לפניכם, שמחייבות מועמד לעבודה לעבור את הבדיקות האלה לפני קבלתו. מכיוון שאנחנו מדברים על חומרים מאוד מסוכנים שיש אוכלוסיות שאסור שיעבדו איתם או שיתחילו לעבוד, ואז יתגלה שהם לא מתאימים. לכן, הבדיקות חייבות להיעשות לפני קבלתם לעבודה.

הבדיקות נעשות בהתחשב במפעל עצמו ובמקום העבודה. רופא תעסוקתי חייב להיות בקשר עם המפעל כדי לדעת איזה בדיקות המועמד צריך לעבור? אנחנו מחייבים מפעלים כאלה לעשות בדיקות של רמת החומרים באוויר, בדיקות סביבתיות ותעסוקתיות. אם אנחנו יודעים שיש במפעל הזה סיכונים ברמה א', ב', ג', ההתאמה של האדם לתפקיד מורכבת משני נתונים: נתוניו האישיים ונתוני המפעל.

לכן, אי-אפשר להגיד, לך ותביא לי תעודה שאתה בריא. לא זו השאלה. השאלה העיקרית היא, אם נתוני המועמד מתאימים לנתוני המפעל. עוד בשלב בדיקת המועמדות חייבת להיות תקשורת בין קופת החולים ובין המעביד לקבלת הנתונים, ובעיקר לתת לו את התשובה. תקנות מס מקביל, סעיף 6, מחייבות את קופת החולים לתת את התשובה ישירות למפעל.

כמו שאני מבינה את הצעת החוק, את לא רוצה שהידע לאיזה קופה הוא שייך יגיע למעביד לפני שהוא מחליט אם לקבל אותו. אם זה נכון, אז את תטרפדי את כל הנושא הזה של הבדיקות הרפואיות, כי המעביד חייב לקבל תשובה מהקופה לפני שהוא מחליט, והקופה חייבת לקבל את הסכמת המעביד.

הרופא התעסוקתי מכתיב את סוגי הבדיקות שהוא דורש מהמועמד, והוא הולך לקופה שלו ועושה את סוגי הבדיקות האלה, ומביא את המעטפה הסגורה למעביד. מה זה שייך?

הוא פותח את המעטפה והוא רואה: קופת חולים כללית.

אז מה? זה לא אישי.

זה אישי לגמרי.

את מדברת על אנשים שעובדים בסביבה שיש בה סיכון בטיחותי מבחינת כימיקלים וכיוצא באלה. מה זה שייך לרופא אורטופד שבא לעבוד בקופת חולים זו או אחרת או לאדם שמתראיין ברשות השידור או אדם שמתראיין באוניברסיטה לתפקיד כזה או אחר? מה זה שייך?

במקרה שאת הבאת, המועמד מעוניין לדעת וגם המעסיק מעונין לדעת את מצבו הבריאותי הבסיסי, לפני קבלתו לעבודה המיוחדת הזאת. זה לא שולל.

הצעת החוק שלך שוללת את זה. את הדבר הזה שמעביד ידע את הקופה בה חבר המועמד שבא להתקבל לעבודה, את הופכת לעבירה פלילית.

לא, לא, לא. כתוב בהצעת החוק: מעביד לא יבקש....

אם נצטרך אחר כך להגיע לתכלית החקיקה, גם לפי מה שאת מציגה בדברי ההסבר, זה שהמעביד לא ידע.

אנחנו מתנגדים לזה בכל ההיבט של בדיקות רפואיות. אנחנו חושבים שזה יהווה סיכון לעובדים. זאת העמדה שלנו.

אני מציעה שפרופ' לרמן ירחיב ויספר איך התהליך הזה מתרחש.

תודה.

פרופ' לרמן, בבקשה.

אני ראש המרכז לרפואה תעסוקתית בשירותי בריאות כללית. אנחנו נותנים שירותים גם לחברי קופת חולים מאוחדת. אני רוצה להסביר את התהליך. לפי החקיקה שקיימת היום, עוד לפני שמחליטים אם עובד יתקבל לעבודה, חייבים לבדוק קודם אם הוא כשיר לבצע את העבודה. נציגי המשרדים היושבים פה, שירותי בריאות העובד במשרד הבריאות, משרד העבודה, מתערבים בזה כדי שאנשים לא יעבדו בעבודות שיכולות להזיק להם.

אני יכול ללכת גם לדוגמה של אורטופד שהועלתה כאן, זה לאו דווקא בדוגמאות שניתנות כאן אלא אף מעבר לזה. עובד אסבסט; עובד בתנאים של רעש מזיק. לפי החוק, חייב המעביד להפנות אותו כמועמד לעבודה ולא כשהוא כבר עובד. זו הנקודה.

אני, כרופא תעסוקתי, חייב להיות עם היד על הדופק על מה מדובר, ולא עמדת העבודה הראשונה כמו עמדת העבודה השניה ועמדת העבודה השלישית. זו תפירת עלית של ההחלטה אם האיש מתאים לעבודה. הרבה פעמים אני חייב להיכנס למקום העבודה, ובסופו של דבר, קובע על סמך הממצאים שאני מוצא במקום. אני צריך לקבל את ה- - - הסביבתי הספציפי שמתאים לאותן עמדות עבודה. כל זה מחייב אותי לקשר ישיר עם המעביד. המעביד מקבל את התשובה תוך שבועיים מהתאריך שהמועמד הופנה אלינו, עם הודעה של הקופה שבה הוא נבדק.

הדוגמאות שאני יכול לתת אפילו מגינות על עובדים. מקרים שהיו. אורטופד עם מחלת כלי דם פריפרית. האיש יכול לעבוד בתנאים מסויימים, ובתנאים אחרים הוא לא יכול לעבוד. זה מחייב אותי לקשר ישיר עם המעביד כדי שיהיה ברור בדיוק, כדי שאוכל לבקר באותו מקום, וכדי שנוכל לתפור את ההתאמה בין הדרישות של העבודה, הפיזיונומיה של העבודה ובין המגבלות, אם הן קיימות בכלל.

המעביד שולח את האיש לקופת החולים הספציפית אליה הוא שייך?

בוודאי.

כמה אנשים, בעת קבלה לעבודה, נשלחים בכלל לבדיקה רפואית אצל רופא תעסוקתי?

כולם, עד האחרון. אני הולך להעביר עכשיו 150 עובדי קבלן לעובדי חוזה, כולם יעברו בדיקה רפואית, מי שלא עובר לא יתקבל, בלי קשר לעבודה עם חומרים מסוכנים כאלה ואחרים, בלי קשר לשום דבר.

אלה כללי שירות המדינה.

חברת-הכנסת נאות, הרי בסופו של דבר המעסיק ידע לאיזה קופת חולים הוא שייך?

קודם כל, המעביד צריך לשלוח אותו לקופה עוד לפני שהוא מקבל את התשובה.

הבעיה שלי היא שהיום, עדיין, שואלים אדם באיזה קופת חולים הוא חבר.

את מדברת על סטיגמה שהיתה קיימת פעם שמי שלא היה לו פנקס אדום לא נתנו לו עבודה. היום לא משנה באיזה קופת חולים אתה, אתה יכול להיות חבר ההסתדרות לעובדים לאומיים, ולהיות גם חבר ההסתדרות. יכול להיות לך פנקס אדום, ויחד עם זאת להיות חבר בעובדים הלאומיים.

זו בדיוק הנקודה, אני מסכימה איתך, ולכן אני חושבת שאסור לשאול את השאלה הזאת.

בסופו של דבר, כשהמעביד מקבל את תוצאות הבדיקות, הוא גם ידע באיזה קופת חולים רשום המועמד. הסיפורים של הפנקס האדום נגמרו.

אני ממשיך. אחר כך יש שלב מאוד קריטי והוא השלב שבו לפעמים מוצאים ממצאים כלשהם אצל חלק מאותם עובדים. למשל, אוושה בלב, כבד מוגדל. במקרים כאלה, אנחנו ממשיכים בבירור. היום, המעביד מרים טלפון ושואל: איפה זה עומד? אנחנו אומרים לו, תחכה עוד כמה ימים, יש לנו תשובה. היום יש את הקשר הישיר. מחר הוא יראה ששום דבר לא קורה, הוא ישלח את העובד הביתה.

עם הצעת החוק הזו אתם הולכים לנתק את התהליך הזה שהוא הכרחי כדי להגן על העובדים, על המעבידים, וגם על כל התהליך המקצועי הזה. עם הצעת החוק הזו, זה יהיה עורבא פרח.

אני מבינה את מה שאתה אומר, אבל אני לא רואה את ההקשר. מה שייכת חברות בקופת חולים לאומית או שירותי בריאות כללית, לערכו של מועמד? ומה זה משנה אם הוא עשה את הבדיקה אצלך או במכבי? אתה רוצה לומר שאתם עושים בדיקה יותר טובה מקופת חולים מכבי? אני רוצה להוריד את התווית הזו של שירותי בריאות כללית לעומת לאומית, לעומת מכבי.

אין שום תווית.

החוק קובע שאסור להפלות בענין הזה, אבל מפלים. חברת-הכנסת נאות אומרת, שבשאלון שהמועמד מגיש לא יהיה רשום באיזה קופת חולים אתה חבר. אין שום קשר למה שדיברו האנשים, משרד העבודה והרווחה, ושירותי בריאות כללית. אם צריך לבצע בדיקות כתנאי מקדים לקבלה לעבודה, אז יגידו לו, אדוני, הנה טופס הבדיקות, לך לקופת החולים שלך ותגיד לרופא שם שייצור קשר עם אגף כוח האדם אצלנו. איזה אחוז מהאוכלוסיה המועסקת נדרשת לבצע בדיקות לפני קבלתם לעבודה?

כולם. אני באתי ממפעל שמעסיק 15 אלף עובדים, אפילו עובד אחד לא התקבל בלי בדיקות. כל המערכת הבטחונית, 100 אלך עובדים, אף אחד לא התקבל בלי בדיקות. על מה אתה מדבר?

מה זה שייך אם בטופס המועמדות לא יהיה כתוב באיזה קופת חולים הוא? אי-אפשר לעשות לו בדיקות באותה קופת חולים שאליה הוא שייך? חדשות לבקרים אנחנו נתקלים בחברים שלנו שמודיעים לנו על עזיבת החברות במאוחדת בגלל עבודה בקופה אחרת. חד וחלק. העובדה שזה לא יירשם בטופס הקבלה, זה לא מבטיח שום דבר, מכיוון שלאחר שהוא מתחיל לעבוד במקום העבודה ידעו לאיזה קופה הוא שייך.

כבר היום,לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, זו עבירה פלילית.

את לא מבינה שאי-אפשר לאכוף את זה? גם אי-אפשר להוכיח את זה, זה רק אם אותו עובד מתלונן, ואיזה עובד יתלונן על המעביד שלו?

ברגע שעובד מתקבל לעבודה מפרישים לטובת הקופות סכום כסף שמועבר לביטוח לאומי?

ביום הראשון שהוא מתקבל המעביד צריך לדעת לאן הוא מעביר את ה-0.7%.

אני אומרת שבראיון קבלה לעבודה לא רלבנטי לאיזה קופת חולים הוא שייך. ואף אחד לא ישכנע אותי.

שמי צבי גוטווטר ואני מרכז נושא בטיחות בהסתדרות.

באיזה קופת חולים אתה?

אני מייצג את ההסתדרות, ואני חבר בקופת חולים לאומית. זה בשביל לשבור את הסטריאוטיפ.

האם נעשית חבר בקופת חולים לאומית לפני קבלתך לעבודה בהסתדרות?

אמרתי שני מייצג את ההסתדרות, לא אמרתי שאני עובד בהסתדרות.

זו הסיבה.

זו לא הסיבה, יכולתי גם לעבוד בהסתדרות וזה לא היה משנה.

לעצם הענין, כשקראתי את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת, היה נדמה לי שאני חי הרבה שנים אחורה, והמציאות בכל זאת השתנתה. נתתי את הדוגמה האישית שלי לפני רגע.

התייחסו כאן לסעיף 6 לתקנות מס מקביל. צריך לזכור שעם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בוטל המס המקביל וכל מה שקשור אליו. השאירו בתקנות מס מקביל דבר אחד, את הנושא הזה של הבדיקות הרפואיות, ויש גם את סעיף 7 שמדבר על כך שהעובד יחתום על טופס ויתור על סודיות רפואיות. מה זה ויתור על סודיות רפואית? זה אומר שהוא מפקיד מסמך בידי המעביד שמתיר למעביד ליצור קשר עם קופת החולים, על מנת שיהיה איזה שהוא דו-שיח ביניהם לוודא שלא יקרה משהו שבסוף הדרך יינזק העובד.

אם היום נבוא ונאמר שהמעביד לא רשאי לשאול באיזה קופת חולים אתה, כלומר, אין טעם לכל הנושא הזה של הוויתור על סודיות רפואית, כי הוא למעשה יוצר את הקשר. אז אם היום באים אומרים שאסור לעשות בדיקה אמיתית מקדימה בין המעביד לבין קופת החולים על מנת לוודא שבהמשך לא יהיה נזק לבריאותו של העובד. אנחנו מדברים על תהליך שיש בו בני אדם שיכולים להידבר ביניהם ויכולים גם לבדוק. זאת אומרת, אפשר לבדוק באמת האם הסכנה שהותרעה עליה באותו נייר היא אמיתית, ואולי אפשר בכל זאת לקבל את העבודה, לא תמיד לא רוצים לקלוט מישהו, לפעמים כן רוצים לקלוט אותו.

חברת-הכנסת נאות, אולי ההצעה שלך היא לרעת העובד? - - -

סליחה?

איך ניסחתם את זה? אפשר לחשוב שאתם בשטח עם העובדים. מתי ראית עובדים? מתי הסתובבת במפעלים? אז כתב לך מישהו מכתב. הסיפור הזה לא קיים בכלל. אני לא מפלגת העבודה. מעולם לא הייתי מפא"י, מה הקטע הזה שלך עם ההסתדרות?

חבר-הכנסת כץ, אני מודיע לך שמי שמתקבל לעבודה בשירותי בריאות כללית, חייב להיות חבר בקופת חולים כללית. שתדעו לכם שלא מקיימים את החוק. אני מציע שתקימו ועדת בדיקה ותבדקו מה המצב בקופות החולים.

עוזי, ברגע שעובד מתקבל לעבודה, מקלידים את השם שלו במחשב, ומיד אפשר באיזה קופת חולים הוא חבר. אז באמת, אנחנו חוזרים אחורה כמה שנים.

זו בדיוק הנקודה, אתם לא יודעים כמה מפלים אנשים בקבלתם לעבודה על פי השתייכות לקופת חולים. מטרת החוק הזה לבער את האפליה הזאת.

אבל לא בדרך הזאת תמנעי את האפליה שאת מדברת עליה.

אז תגיד לי איך אתה מונע אפליה על בסיס השתייכות לקופת חולים כזו או אחרת?

בהצעת החוק הזו את לא תמנעי את האפליה שאת מדברת עליה. נקודה.

בתקנות שהזכרתי יש בתוספת נוסח להצהרה על ויתור על הסודיות הרפואית. הנוסח אומר כך: "אני מרשה בזה לרופא הבודק ולכל רופא אחר אשר טיפל בי או מטפל בי, למסור להנהלת קופת חולים, למעבידי ולמפקח עבודה איזורי את מצב בריאותי... " וכו'.

ההצהרה הזאת מיועדת לאפשר לקופת החולים שיש לה את ההסטוריה הרפואית של הבן אדם למסור למעסיק פרטים אודות מצב בריאותו. יש כאן שני דברים. האחד – הרצון להבטיח שלא תהיה שום אפליה לקבלה לעבודה, ומצד שני - לשמור על בריאותה של האוכלוסיה. אני מאמין שאף אחד לא רוצה שבגלל חשש לאפליה באיזה שהוא מקום, יעדיף שבן אדם יתקבל לעבודה שהוא לא מתאים לה ובסופו של דבר ימצא את מקומו בבית הקברות.

אני חושב ששמירה על בריאותו של הפרט שמתקבל לעבודה עומדת לפני החשש שהועלה כאן לגבי אפליה במקום עבודה, שאם זה קיים היום אז מדובר על מספרים קטנים ביותר, אם בכלל. כאיש ציבור למדתי לדעת שכשרוצים להשיג משהו מקבלים שלושה טלפונים ואומרים: קיבלתי המון טלפונים.

אתה רוצה למחוק את הדברים הטפשיים האלה מהפרוטוקול? אל תחלק ציונים כי אנחנו לא נחלק לך.

לא חילקתי ציון לאף אחד, וגם לא הפרעתי לאף אחד לדבר.

מספר האנשים שיכולים להיפגע כתוצאה מההצעה הזאת, גדול לאין ערוך ממספר האנשים שלא יתקבלו לעבודה כי הם חברי קופת חולים X ולא Y.

תודה.

ד"ר עלמא אבני, ראש השירות לבריאות העובד במשרד הבריאות, בבקשה.

אני רוצה לחזק את מה שנאמר פה על ידי משרד העבודה ופרופ' לרמן מקופת החולים הכללית. הנושא הזה של האחריות המוטלת על המעסיק לשלוח את העובדים לבדיקות רפואיות לפני שהעובד מתחיל לעבודה, כדי לראות את רמתו גם מבחינת הבריאות לעבודה שמדובר עליה, הוא נושא מאוד חשוב ולקח הרבה מאוד זמן ומאמצים, לכל העוסקים בבריאות העובד במדינת ישראל, כדי להגיע ליישום המחוייבות הזאת על ידי המעסיקים.

לכן, אני מאוד מבקשת שלא לקבל את הצעת החוק שבאה להקשות על הפרוצדורה הזאת. כפי שהבהירו פרופ' לרמן ועורכת-הדין זלדין, הקשר הזה של ביצוע האחריות הזאת, לא באה תשובה, כן באה תשובה, האיש הלך לבדיקות, האיש לא הלך לבדיקות, כל זה באחריות המעביד, ואנחנו מעוניינים שהמעביד יהיה בקשר ישיר עם קופת החולים. חבל מאוד, אם הקשר הזה יתבטל, וזה עלול לפגוע בבריאותו של העובד, כמו שאמר פה צבי, בגלל החשש לאפלייה בקבלת העבודה. ההתרשמות שלי, שהיום, במדינת ישראל זה באמת דבר לא רלבנטי אולי זה היה פעם בתקופת הפנקס האדום, אבל היום זה נגמר.

אני מקבלת את דברי ד"ר אבני. אין ספק שאנחנו לא רוצים לפגוע בבריאות העובדים טרום קבלה לעבודה. אבל אני רוצה לשאול, כמה עובדים, טרום קבלתם למשרד המשפטים, למשל, נשלחים לרופא תעסוקתי?

כל עובדי המדינה.

ומי שולח אותם?

נציבות שירות המדינה ומשרד העבודה.

מה נותנים להם ביד? הרי לכל מקצוע ולכל תנאי עבודה יש סוג בדיקות אחר שנעשה, נכון? במשרד המשפטים לא נחשפים לפחממנים או לכלוריד וכל מיני בישין אחרים מתחום הכימיה. מי שולח אותם לרופא לבדיקה? המעביד.

יתן המעביד, ללא קשר שבטופס הצגת המועמדות, הוא לא יודע לאיזה קופת חולים, יתן המעביד למועמד טופס וישלח אותו לכל הבדיקות שהוא רוצה, ויגיד לו, תבוא בחזרה עם התוצאות. הוא לא מתקבל לעבודה לפני שהוא מביא את התוצאות. במה תיפגע בריאותו של המועמד? אל תשאלו באיזה קופת חולים אני. מותר לכם לפעול לגבי מצב בריאותי, בהתאם למקום העבודה וסביבת העבודה המיוחדת. שהמועמד יביא את התוצאות בידיו.

לא, אני מצטער מאוד, אז תלכי לרופא פרטי. ההפנייה צריכה להיות איפה שהתיק הרפואי של אותו מועמד מתנהל. את לא יכולה לשלוח בן אדם לבדיקות ולהגיד לו לך ותביא באופן עצמאי. אז אני אלך לרופא שאני רוצה.

לא רק זה, בשירות המדינה הדבר יותר חמור. שם דורשים את כל האינפורמציה מרופא שירות המדינה שיושב בלשכות הבריאות, הוא צריך גם לדעת מה היו המחלות הקודמות לצורך הפנסיה אחרי 30 שנה. כאן יש תהליך חמור מאין כמוהו.

זה קיים גם בפנסיה הצוברת?

שם זה אולי ישתנה, אנחנו ניסינו לשנות, נציבות שירות המדינה עומדת על דעתה שהתהליך הזה לא ישונה.

שמי פטר מגנוס, ואני מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה. מלאכתי למעשה נעשתה כבר על ידי הרבה מהדוברים. אוסיף רק כמה דברים. יש לנו מבנה נתון היום שהבדיקות הרפואיות נעשות על ידי רופאים תעסוקתיים במוסדות רפואה מוכרים ומאושרים, והם קופות החולים. אין לנו דרך אחרת, אין לנו מודל אחר.

הנושא הזה של רפואה תעסוקתית הולך וגדל בחשיבותו. אנחנו רואים היום הרבה מאוד תביעות של אנשים שנפגעו בעבודתם, וחבל לנו על כל אחד שנפגע. אנחנו רוצים למנוע את זה, ויש לנו שתי דרכים לעשות את זה. אחת – להגביל את החשיפה, ואנחנו עושים את זה בכל האמצעים שיש לנו. הדך השניה – לבדוק את העובד אם הוא באמת מתאים לעבודה המוצעת. יש מקרים שאנחנו לא יכולים למנוע התפתחות מחלה אפילו כשהוא חשוף לכמויות מזעריות של אותם החומרים. יש רגישות, יש אלרגיות, יש מחלות שמתפתחות.

כדי למנוע את הקטע הזה אנחנו חייבים לבדוק את העובדים, וזו משימה קשה. העובד, בניגוד למה שאת אומרת, לא כל כך מעוניין להיבדק. הוא רוצה לקבל את העבודה, ואם אין עליו לחץ הוא לא ילך להיבדק.

הבנתי את הנושא הזה. אני לא מערערת על הזכות, על החובה ועל הרצון של כולנו לקיים את הרפואה התעסוקתית, לבחון מועמדים ברמה בריאותית בהתאם למקום העבודה, ואין דינו של משרד המשפטים למפעל שמייצר אסבסט. בסדר. אבל מה זה נוגע למראיין אם הוא חבר בקופת חולים מכבי או מאוחדת?

רבותי, אני מסכם את הדיון. חברת-הכנסת נאות, מאחר והצעת החוק שלך לא תפתור את בעיית האפלייה, ומאחר והסוד הכמוס הזה, לאיזה קופה אני משתייך, מתגלה ברגע הראשון שהעובד מגיע, עוד לפני שמחליטים על קבלתו לעבודה, ומאחר והעובד חותם על ויתור סודיות, אנחנו צריכים לבדוק אפשרות - ואני מסכים איתך במאת האחוזים - לא להפלות מועמד עקב השתייכותו לקופה זו או אחרת. אז בואו נחשוב יחד ונביא הצעה מתוקנת איך לעשות זאת. ההצעה הזאת לא תפתור את הבעיה, ואולי היא אפילו תגרום נזק.

למי היא גורמת נזק?

כשאת שומעת את כל הדוברים כאן - - -

היא עומדת בניגוד לחקיקה הקיימת.

לכן אני דוחה את ההצעה ואם חברת-הכנסת נאות רוצה, תביאי לוועדה הצעה מתוקנת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:25)