פרוטוקולים/עבודה/2866



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – 14.3.2001

פרוטוקולים/עבודה/2866
ירושלים, כ"ד באדר, תשס"א
19 במרץ, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 285
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום ד', י"ט באדר התשס"א, 14.3.2001, בשעה 09:45

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר יאיר פרץ
יורי שטרן

עו"ד מיכאל אטלן, משרד העבודה
עו"ד לאורה עופר, משרד העבודה
עו"ד דפנה גוטנברג-אבני, לשכת היועץ המשפטי, נציבות שירות המדינה
עו"ד דפנה דג'יאן, הלשכה המשפטית, ההסתדרות
עו"ד שי סומך, משרד המשפטים
עו"ד דן אורנשטיין, משרד המשפטים
צפיה גילת, מנכ"ל התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה
יוסף גזימק, התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה
עו"ד מלכה בורו, ההסתדרות הרפואית בישראל

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

חבר המתרגמים בע"מ










ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק, הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות התשס"א2001-
הצעתו של חבר הכנסת יורי שטרן
הכנה לקריאה שנייה ושלישית


הצעת חוק, הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות התשס"א2001-
הצעתו של חבר הכנסת יורי שטרן
הכנה לקריאה שנייה ושלישית

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה,
הרווחה והבריאות שדנה בהצעת חוק, הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות התשס"א2001-, הצעתו של חבר הכנסת יורי שטרן, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אני מודה ליו"ר הוועדה דוד טל, לחבר הכנסת
יאיר פרץ, למנהלת הוועדה שירלי אברמי, ליועצת המשפטית, ג'ודי וסרמן ולכל הגורמים על כך שהאיצו את קצב הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אתמול סיכמנו את כל נקודות המחלוקת ואני מקווה שבשעה טובה נאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

ראשית אני רוצה לברך את חבר הכנסת יורי שטרן
על השינוי שעשה שגורם לנו טוב בעניין כי יש התייחסות למעביד כמו לעובד. שנית אני רוצה לברך את חבר הכנסת יורי שטרן שהתמנה לסגן שר.

אנחנו מצטרפים לברכות.

הוועדה אישרה את נוסח סעיף 1, 2, 3, 4, 5 ו6-
להצעת החוק, בנוסח שמונח בפני הוועדה, למעט סעיף 6(ב), בו הוסף המשפט: "כי מוותר על נוכחותו ועבודתו בפועל לתקופת ההודעה".

סעיף 8 סומן כסעיף 7 וגם הוא אושר בוועדה, כאשר סעיף 7(ב) מהווה תוספת.

7. תוצאות אי-מתן הודעה מוקדמת.
(א) מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים כאמור בחוק זה ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה הודעה מוקדמת.

(ב) עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות כאמור בחוק זה, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכר הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה הודעה מוקדמת.

זו התוספת לעומת הסעיף שעבר בקריאה ראשונה ומתאים למצב שבצו ההרחבה.

כאן מטילים קנס על עובד שבנסיבות מסוימות
אולי לא היה יכול לתת הודעה מוקדמת.

תני דוגמה לכוונה של נסיבות מסוימות.

יחס לא הולם מצד המעסיק, תנאי עבודה לא
הולמים. אני יכולה לתת רשימה ארוכה של נסיבות בהן עובד לא נמצא בעמדה בה הוא מסוגל לתת הודעה מוקדמת. לא רק שהוא נאלץ להתפטר ואז להפסיד מקום עבודה, אלא גם מוטל עליו קנס.

בהמשך יש נסיבות חמורות שלא יחולו על העובד והמעסיק והנסיבות החמורות האלה לא מוגדרות ואפשר לתת להן פירוש רחב. לכן אנחנו מבקשים שהסעיף הזה ישונה.

באותה מידה יכולות להיות נסיבות חמורות גם
מצד המעביד. יכול להיות מקרה שהעובד גנב ממנו או גרם עוול מסוים לעסק או כל דבר אחר.

במצב הזה מדובר על פיטורים. אני לא מדברת על
מקרה של פיטורים אלא על מקרה של התפטרות.

גם כאשר המעביד מפטר. הוא לא רוצה את העובד
ולכן הוא נותן לו את שכרו ושולח אותו. לא יכול להיות שמנהל מחלקה יודיע לעובד בבוקר שהוא מפוטר.

בפסיקה מוגדר במפורש מצב שלפעמים הנזק
שנגרם למעביד מכך שעובד עוזב הוא נזק חמור יותר ממצב של חודש העסקה. הפסיקה התייחסה למצבים כאלה ולפעמים אפילו חייבה בסכום גבוה יותר, לא דרך הודעה מוקדמת אלא דרך מצבים אחרים. גם הפסיקה צפתה מצבים כאלה ולכן חייבת להיות זכות הדדית ולא זכות חד-צדדית.

הדיון הזה אולי צריך להתקיים לגבי סעיף אחר
שקובע סייג לחובה שבידי המעביד לתת את ההודעה המוקדמת והחובה בידי העובד שמתפטר לתת את ההודעה המוקדמת כי באמת קיימות נסיבות מסוימות. כשהוועדה תגיע לסעיף 10 אפשר לדון במה שנקבע כאן. בעיקרון נאמר כאן שישנה הדדיות. אני חושב שהנוסח שהונח בפני הוועדה, יש לו את אותה הנחת יסוד של משפט העבודה המגן שאין סימטרייה באופן כללי בין עובד לבין מעביד כאשר בדרך כלל המעביד הוא יותר חזק ולכן יש הוראה לגבי אישור שהמעסיק צריך לתת וזו הוראה שחלה רק על המעסיק. זה לא כאילו שיש סימטרייה לכל אורך הדרך, אבל לנו, כיועצים משפטיים במשרדי הממשלה, היה נראה שכעיקרון הסימטרייה הזאת צריכה להתקיים לגבי החובה לתת את ההודעה המוקדמת הן מצד המעביד והן מצד העובד וצריך לקבוע סייג שנמצא בסעיף 10 מתי זה לא יחול.

8. אישור לעובד על תקופת עבודתו.
(א) מעביד ייתן לעובדו בסיום העבודה
אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד ומעביד.

(ב) לא נתן מעביד לאישור כאמור בסעיף קטן (א) עד תום 14 ימים מיום העבודה האחרון של העובד או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, המוקדם מביניהם, דינו קנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז1967- (להלן – חוק העונשין).

(ג) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות ככל שניתן למניעת עבירה כאמור בסעיף קטן (ב) על-ידי התאגיד או על-ידי עובד מעובדיו ולפי הוראה זו דינו מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. בעניין סעיף זה, נושא משרה, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח אדם בתאגיד.

(ד) נעברה עבורה לפי סעיף קטן (ב) על-ידי תאגיד או על-ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ג) אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ה) שר העבודה והרווחה רשאי באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול באישור.

כאן אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לסעיף קטן (ב), שם יש שינוי לעומת הנוסח שעבר בקריאה ראשונה. בקריאה ראשונה הסנקציה הפלילית חלה לאחר תום שלושה ימים מיום העבודה האחרון של העובד. זאת אומרת, אם המעביד לא נתן את האישור בתום שלושה ימים, חלה עבירה פלילית. מוצע לוועדה לקבוע כאן 14 ימים מיום העבודה האחרון או שבעה ימים אם העובד דרש את האישור באופן מפורש.

אני מבקש להוסיף קנס על כל יום שהעבירה
נמשכת. בסך הכל זו עבירה שנמשכת כל יום שהמעביד לא נותן את האישור והחשיבות כאן היא לתת את האישור כאשר האישור הוא טכני לחלוטין ולא שנוי במחלוקת אם התחילו או הסתיימו יחסי העבודה.

גובה הקנס לפי סעיף 61(א)(1) הוא כ10,000-
שקלים.

הקנס המתמשך הוא כ900- שקלים ליום, לפי
סעיף 61(ג) לחוק העונשין.

אני לא יודעת אם יש צורך. לראשונה אנחנו
קובעים כאן עבירה פלילית ואתה רוצה כבר בשלב המאוד ראשוני לא רק קנס של 10,000 שקלים אלא גם 900 שקלים לכל יום.

זו מהות העבודה. מהות העבירה זה דבר שצריך
לעשות אותו ומהר כי אחרת כל האפקטיביות יורדת. לא צריכה להיות בעיה כי יכול להתקבל טלפון מהמפקח או דרישה של העובד.

אני חושב שעצם העובדה שעל אדם מוטלת עבירה
פלילית, זו פעם ראשונה וזה דבר שגורם לו נזקים בלתי הפיכים בעתיד. מי כמוני יודע שכאשר נרשמת לאדם עבירה פלילית, איזה מדורי גיהנום הוא עובר כשהוא צריך תעודת יושר. אני חושב שזה מספיק מרתיע. אני מסכים עם מה שאתה אומר, אני יודע שלעתים האישור הזה מהותי לאותו אדם שצריך ללכת לביטוח לאומי ולקבל הבטחת הכנסה, אבל אני אומר שנראה איך זה פועל בפועל. במידה שיצטברו תלונות על כך שהמעבידים מצפצפים על העבירה הפלילית ועל הקנס המינהלי, נשוב לוועדה ונתקן.

אני מצטרף לדברי היושב-ראש. אני הכנתי את
הנוסחים הראשונים של החקיקה הזאת – והיא נמצאת זמן מה בכנסת והתקיים דיון ציבורי – אבל השלב האחרון היה קצת מזורז בשל הצורך עליו הצביע המציע להעביר אותו לקריאה שנייה ושלישית, ועשינו מאמצים קדחתניים לעשות זאת. יכול להיות שאם היה יותר זמן היינו יכולים להיות יותר שלמים עם הוראה כזאת, אבל כיוון שזו פעם ראשונה שעל אי-מסירת אישור יש עבירה פלילית, אני חושב שהייתי מעדיף ללכת כאן בזהירות ולא לקבוע קנס מתמשך.

אני מבקשת לתמוך בדעתו של עורך-דין אטלן.
לדעתנו יש להפוך את אי-הוצאת האישור לעבירה שהיא לא כדאית. לא פעם אנחנו נתקלים במצבים בהם העובדים מגיעים להסתדרות והם במצב לא ברור והם לא יודעים אם הם פוטרו או אם הם יחזרו למקום העבודה. יכול להיות שמדובר על עובד אחד או אפילו על קבוצת עובדים במפעל שנמצא בקשיים כלכליים ואז מצבם של העובדים לא ברור. לפי המצב הנוכחי זה לא משנה אם המעסיק יוציא את האישור תוך כמה ימים, תוך שבוע או תוך חודש, ואז המעסיק יכול להרשות לעצמו להחזיק את העובדים באוויר עד שהמצב הכלכלי של המפעל יהיה יותר ברור ולהחליט מה יעשה עם העובדים שלו.

אנחנו הבנו שמדובר על עבירה פלילית, אבל אני רוצה לציין שזה לא משנה שהמעביד יכול להרשות לעצמו להוציא את האישור אחרי שבוע או אחרי חודש כי הקנס שמוטל עליו הוא אותו קנס. כפי שציין עורך-דין אטלן, הנזק הוא נזק מתמשך. כל יום שעובר ובידי העובד אין את האישור, הוא תקוע ולא ברור לו מה מצבו התעסוקתי. הוא לא יכול לגשת לכל הרשויות ועקב כך הוא מפסיד זכויות. הנזק הוא נזק מתמשך ולא נזק של יום או יומיים.

אני רוצה לשאול את המשפטנים שבתוכנו. האם
יש אפשרות שאחרי שאותו מעביד לא נתן את האישור אחרי 14 יום וקיבל את הקנס בסכום של 10,000 שקלים ונרשמה לחובתו עבירה פלילית, האם אותו עובד רשאי לתבוע את אותו מעביד בגין אותם נזקים שהצטברו אחרי 14 יום?

אולי שנה אחרי כן בתביעה אזרחית שתיקח
שמונה שנים.

הוא לא מנוע מהגשת תביעה אזרחית בגין
הנזקים שנגרמו לו.

השאלה איזה עובדים ינהלו תביעה על העניין הזה.
הרי האישור הזה, כיוון שהוא אישור טכני, אם הוא לא ניתן, סימן שיש פה כוונות רעות.

אתה מכיר מקרים כאלה?

אני מכיר מקרים שלא יכולים ללכת לביטוח
לאומי או שביטוח לאומי לא סומך על מילתם. כיוון שזה פתק טכני, כיוון שזאת לא הודעה מוקדמת עם השלכות אלא זה רק פתק של מתי התחלת ומתי גמרת לעבוד, אם המעביד לא נותן אותו, סימן שהוא לא רוצה לתת אותו.

אף אחד לא יסתכן ברישום עבירה פלילית, בקנס
של 10,000 שקלים. אם אדם לא נרתע מעבירה פלילית, ה900- שקלים ליום קנס לא ירתיעו אותו.

אני רוצה להבהיר דבר אחד לגבי מה שאמרתי
קודם. הניסוחים ברגע האחרון היו מאוד מזורזים. כעיקרון המחלקה הפלילית במשרד המשפטים שיש לו אחריות על כל החקיקה הפלילית, אין לה בעיה עם קנס מתמשך. כמובן שהוועדה צריכה להחליט אם במקרה הזה זה מתאים או שמספיק בקנס הבסיסי ואכיפתו על מעסיקים שלא נותנים את האישור.

הדברים ברורים ואני מציע להשאיר אותם כפי
שהם. אני מציע לבדוק אותם בשטח ולראות האם הדברים לא באים לידי ביטוי. אם הקנס לא ירתיע את העובדים, נחזור לוועדה ונשנה את החוק בהתאם לכך. אדם שלא ישלם, כן הייתי חושב שצריך להשית עליו כפל קנס.

במקרים רבים העובד לא מקבל אישור כזה.

הוא כן מקבל אישור כזה כי זה מופיע בהסכם
הקיבוצי.

9. סמכות שיפוט.
לבית-הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך שעילתו בחוק זה.

10. פיטורים והתפטרות בלא מתן הודעה מוקדמת, הוראות סעיפים 2 עד 7 לא יחולו:

(1) על עובד שעקב קיומן של נסיבות מיוחדות אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה.

שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ובהתייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעתו הם יציגים את הנסיבות המיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש מעובד כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.

(2) על מעביד בנסיבות בהן העובד שפוטר איננו זכאי לפיצויים על-פי הוראות סעיף 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים או על-פי החלטת בית-דין למשמעת אשר הורה על פיטורין בלא פיצויים מכוח הוראת חיקוק הקובע שיפוט משמעתי.

כאן יש נסיבות בהן אין לדרוש מהעובד שיעבוד בתקופת העבודה המוקדמת, אותן נסיבות חמורות עליהן שמענו קודם.

אני רוצה לציין בפני הוועדה שבנוסח הקודם דובר על נסיבות חמורות בהן אין לדרוש כי עובד יעבוד בתקופת הודעה מוקדמת ואנחנו רוצים לשנות את זה לנסיבות מיוחדות כי אנחנו חושבים שזה יותר מתאים ויכול להקיף יותר מקרים.

אולי בחלק הראשון של הסעיף נציין נסיבות
מיוחדות בהן אין לדרוש מעובד ליתן למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרותו. זאת מאחר שבהמשך הסעיף כתוב שבנסיבות בהן אין לדרוש מעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.

לפי נוסח הסעיף הקודם הטלת קנס הוא על עובד שלא הודיע למעסיק על התפטרותו. לא מדובר על עבודה בפועל או על כך שאין עבודה בפועל.

אנחנו מדברים על נסיבות בהן אין לדרוש ממנו
לעבוד. אנחנו מדברים כאן על עבודה בפועל.

יש נסיבות לפיהן אולי הוא לא יכול להודיע. לא
מדובר כאן על עבודה בפועל. זאת אומרת, העובד לא יכול היה להודיע ונאלץ יום למחרת להתפטר.

את מדברת על מצב שלכאורה הוא יכול היה
להמשיך לעבוד.

מבחינה לוגית זה לא מסתדר.

11. דין המדינה.
לעניין חוזה דין המדינה כדין כל מעביד אחר.

12. שמירת זכויות.
חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד על-פי חוק הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

13. ביצוע ותקנות.
(1) שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע של חוק זה ורשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

(ב) על אף האמור בסעיף 3 ו4- רשאי שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעתו עם יציגים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לקבוע הוראות שונות מאלה הקבועות בסעיפים האמורים לגבי סוגי עובדים ובהתחשב באופן תשלום השכר וצורת העסקתם.

14. בית-הדין לעבודה.
בחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט1969-, בתוספת השנייה, בסופה יבוא: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות התשס"א2000-.

15. תחילה.
תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו.

כאן יש בקשה של משרד העבודה והרווחה שעבירת העונשין שקבועה בפסקאות (ב), (ג) ו-(ד) בסעיף 8, נחיל עליהם תחולה מאוחרת יותר, אולי עוד חצי שנה או ינואר 2002.

כדי שנספיק להפוך את זה לקנס מינהלי ולהיכנס
למרכז הגבייה, דבר שמצריך תקנה של שר המשפטים שתעבור אישור של ועדת החוקה של הכנסת. זה הליך של כמה חודשים ואני לא רוצה שנקבע כאן עוד עבירה פלילית שהמשרד לא יוכל להגיש כתבי אישום לגביהם. אפשר לומר שנשלח את המפקחים שלנו לאכוף חוק שכר מינימום לפני שנשלח אותם לצורך זה ולכן הלשכה המשפטית תגיש קודם כתבי אישום בקשר לחוק שכר מינימום.

נציגי משרד המשפטים אמרו שמבחינתם הם לא רואים קושי שזה ישתלב וששר המשפטים יחתום על צו כדי שזה ייכנס למרכז הגבייה.

אנחנו לא רואים קושי שזה ייכנס לצו של המרכז
לגביית קנסות. זה לא בידינו במעמד הזה להבטיח במאה אחוזים שכך זה יהיה, אבל כמו בכל מיני דברים אנחנו מוכנים לשלב ידיים עם משרד העבודה כדי שהאכיפה של הסעיף הזה תהיה אפקטיבית.

אם כן, הוועדה מסכימה לתחילה מאוחרת יותר
של החלק הפלילי.

של הסעיפים האלה.

של סעיף 8(ב), (ג) ו-(ד).

איך מביאים לידיעת המעבידים את חומרת
המצב?

גם לעניין הזה אולי צריך איזשהו פרק זמן כדי
ליידע אותם.

עצם הידיעה מספיקה.

הוועדה תמיד מוציאה הודעות לתקשורת. אני לא
יכול להתחייב לסוג ההפצה, אבל אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו. אגב, יש גם ארגונים פרטיים שמפיצים.

יושבים כאן נציגי ארגונים כלכליים וארגוני
מעסיקים.

אנחנו מפיצים לכל המעסיקים בתחומנו.

אני מתפלאת על עמדתו של עורך-דין אטלן שלפני
מספר דקות רצה להגדיל את הקנס או להטיל קנס על נזק מתמשך ועכשיו אנחנו רוצים לדחות את מועד הכניסה לתוקף של ההוראות שמטילות עונש פלילי על המעסיקים.

יש חשיבות לא ליצור ציפיות שווא בקרב
העובדים. יש כאן עבירה חדשה שלכאורה תתחיל מחר, אבל בפועל אנחנו יודעים שזה יהיה קצת יותר קשה לביצוע. לכן עדיף שהעבירה תיכנס לתוקף כאשר השיניים יהיו מוכנות.

ברוב חוקי העבודה החדשים יש תקופת היערכות
של ששה חודשים.

אני הצעתי לעורך-הדין אטלן שלושה חודשים.

היועצת המשפטית במרכז הגבייה לא יכלה לנקוב
בדיוק במועדים. היא אמרה לי כמה חודשים ואמרתי שאם אני רוצה להיות בטוח, אני מדבר על שנה. אני לא מבקש שנה אבל אני מבקש תשעה חודשים.

אני מציע חצי שנה.

זה לא עניין של משא ומתן.

זה חוק מאוד חשוב. חצי שנה זה זמן רב והזמן
הזה מספיק.

מאחר שתחילתו של כל החוק יהיה שלושים יום
מיום פרסומו, ה1- בחודש לאחר יום פרסומו, נשאיר עוד ששה חודשים מאותו מועד.

אני רוצה לומר לנציגי ההסתדרות. גם אם תעשו
אתם, הארגונים הכלכליים והמשרדים מאמץ מאוד מרוכז ליידע את כל המעסיקים, זה ייקח זמן ממושך עד שבאמת זה יגיע, במיוחד עד שזה יגיע לעסקים הקטנים.

זה נכון שתקופת ההתאקלמות היא התקופה בה
צריך ליידע את הציבור, אבל בתקופת ההתאקלמות החוק לא יהיה אפקטיבי כי אין איום של עונש פלילי. אם מחוקקים חוק חדש, אני רוצה שהוא יהיה יעיל בשטח.

אנחנו מצביעים על החוק.
מי בעד? אושר פה אחד.

אני לא מספיק בקיא בתקנון הכנסת ולא ידעתי
שמינוי לתפקיד סגן שר מוחק את כל העבודה הפרטית שעשה חבר הכנסת עד אז. משמיטים את שמו מכל הצעות החוק שלו וכל הצעת חוק עליה הוא חתום, אם הוא לא הספיק לקבל אישור בוועדה הרלוונטית לקריאה שנייה ושלישית, פשוט בטל. היו לי שתי הצעות חוק שבאמת הייתי החותם היחידי עליהן ואלה הצעות שאני מגלגל אותן מהכנסת הקודמת וזה אומר שלוש-ארבע שנות עבודה. השנים האלה היו יכולים לרדת לטמיון ולכן אתמול בזעקה פניתי למנהלת הוועדה וביקשתי דיון בהצעת החוק הזו.

אני חוזר שוב על מילות התודה שלי לכל אלה שעסקו בהצעת החוק.

אנחנו מדברים על סעיף מפורש לתקנון הכנסת,
סעיף 142(ב) בו נאמר שחבר כנסת שמונה כשר או סגן שר, יחולו על הצעותיו הוראות סעיף 142, כאילו חזר בו מהצעתו. לכן באמת הייתה חשיבות לאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית כי אחרת ייחשב כאילו חבר הכנסת חזר בו מהצעת החוק.

אני מודה לכם.










הישיבה ננעלה בשעה 10:25