פרוטוקולים/עבודה/2887



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
13/03/2001

פרוטוקולים/עבודה/2887
ירושלים, כ"ז באדר, תשס"א
22 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 283

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ח באדר התשס"א (13 במרץ 2001), שעה 10:30

חברי הוועדה: יאיר פרץ - מ"מ היו"ר
גנדי ריגר

ד"ר עלמה אבני - משרד הבריאות
ד"ר מילכה דונחין - ביה"ח "הדסה", משרד הבריאות
ד"ר אלכס לוונטל - משרד הבריאות
אילנה מישר - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
ד"ר דב תמיר - מנהל מחל' לחינוך לבריאות,
משרד הבריאות
רות לקט - ממונה על נושא העישון והסמים,
משרד החינוך
דורית מורג - היועצת המשפטית, משרד החינוך
שנית פנחסי - עו"ד, משרד המדע, התרבות והספורט
איריס פריד-מייזל - מנהלת מחל' הסבה, האגודה למלחמה
בסרטן
עמוס האוזנר - עו"ד, פורום למניעת עישון,
שירותי בריאות כללית

שירלי אברמי

ג'ודי וסרמן

חפציבה צנעני

צו הגבלת עישון במקומות ציבוריים (שינוי התוספת לחוק),
התשס"א-2001.

צו הגבלת עישון במקומות ציבוריים (שינוי התוספת לחוק), התשס"א-2001

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: צו הגבלת העישון במקומות ציבוריים (שינוי התוספת לחוק), התשס"א-2001.

המקומות הציבוריים, על-פי החוק בו מדובר, הם המקומות המפורטים בתוספת לחוק. במשך השנים נוספו לרשימה מספר סוגי מקומות שונים, והתיקון האחרון היה ב-1994 כאשר הוספנו מקומות עבודה. עקב פניות הציבור ולשם הבהרה, אנו מציעים מספר מקומות נוספים.

[קוראת את צו הגבלת העישון במקומות ציבוריים (שינוי התוספת לחוק), התשס"א-2001: "בתוקף סמכותי לפי סעיף 1(ג) לחוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור: 1. בתוספת לחוק - במקום פרט 1, יבוא: '1. אולם סגור המשמש בדרך כלל לבית קולנוע, לתיאטרון, לקונצרטים, לאופרה או למחול וכן חדר או אולם המשמש לדיון, להרצאה או לישיבות, למעט חדר צדדי נפרד שהוקצה לעישון בהפסקות בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ששטחו עינו עולה על רבע מהשטח שהוקצאה לציבור להמתנה בהפסקות, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום. אין בהוראות פרט זה, או פרטים אחרים בתוספת זו, כדי לגרוע מאיסור עישון מכוח כל דין או כדי למנוע מבעל המקום או המחזיק בו לאסור את העישון במקום.';".]

הייתי מאד רוצה להוסיף כמה מחשבות של הרגע האחרון, אם אפשר לעשות תיקונים. במקום להגיד "אולם סגור" - להגיד "אולם המשמש בדרך כלל לבית קולנוע, לתיאטרון וכו'"'. אין סיבה לכתוב "אולם סגור".

תיקון אחר, שהייתי מבקשת לעשות, הוא להוסיף, בשורה השלישית לפני המלים "למעט חדר צדדי נפרד": "וכן המסדרונות והאכסדרות". התייחסנו למסדרונות ואכסדרות בנוסח הקודם של הצו, וחשוב להבהיר לציבור שאין שינוי; זו לא רק הגבלת עישון באולם עצמו אלא סביבו. למעשה, זו כל מטרת התיקון, משום שאנו מדברים על הקצאת שטח לפינת עישון ליד ומחוץ לאולם.

האם את רוצה לומר, שאפשר להקצות חדר צדדי נפרד מוגדר לעישון או מסדרונות וכו' כמו שהיה קודם?

כן. זה חייב להיות סגור, אבל שהגבלת העישון תתייחס לאולם עצמו וגם למסדרונות והאכסדרות.

היא רוצה להחמיר את האיסור במסדרונות, ולא להתיר לעשן במסדרונות.

כן.

האם מישהו רוצה להתייחס לסעיף הזה? האם זה מקובל?

אנו מסכימים.

סעיף זה מאושר.

למעשה, את מה שהיה בסיפא של התוספת - "אין בהוראות פרט זה... כדי לגרוע מאיסור עישון וכו'" – את הבאת לרישא של התוספת כדי שזה יחול על כל התוספת.

חשוב מאד לציין זאת.

כן. זה היה בסוף, ועכשיו הקדימו זאת.

סעיף 1(1) בצו מאושר.

בסעיף 1(2), המתייחס לבתי-חולים ומרפאות, נאמר: "בפרט 2, במקום הסיפה המתלחילה במלים 'חוץ מן המקומות' - תימחק;". הפירוש הוא, שלא תהיינה פינות עישון בבתי-חולים.

בבתי-חולים ובמרפאות אין עישון, כלומר לא יהיו מקומות שאפשר יהיה לעשן בהם.

כן. זה מסר בריאותי חשוב מאד, שבמוסדות בריאות לא מעשנים.

האם יש התנגדות? סעיף 1(2) בצו אושר.

אני ד"ר מילכה דונחין, המייצגת פה את בית-החולים "הדסה", ובאתי עם נציגי משרד הבריאות, שהוא בית-חולים ללא עישון. מה-1 בנובמבר אנו בית-חולים ללא עישון בכלל. אין פינות עישון בתוך בית-החולים. פינות העישון הן בחוץ. יש לנו אכיפה מתאימה, והענין עובד. זה אפשרי.

[קוראת סעיף 1(3) בצו: "בפרט 4, בסופו יבוא 'ובלבד שיש בהם סידורי אוורור תקינים והעישון בהם אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום.'".]

מדובר על הספריות. קודם היה מותר לעשות פינות עישון, אך לא היתה הוראה לגבי אוורור.

אני ד"ר עלמה אבני, מנהלת השירות לבריאות העובד במשרד הבריאות, ואולי אחזק קצת נקודה זו. יוצא, גם בגלל תפקידי הקודם, שעד היום בכוונה מאד מעודדים פניות אלינו, לשירות, עם לגבי כל הבעיות של הפרות חוק העישון. חלק גדול מהתלונות, שאנו מטפלים בהן, מתייחסות לעניין שפינות העישון למעשה אינן פינות עישון; הן משולבות, לא מאווררות כלל ולא נפרדות מיתר חלל העבודה וזה מאד מפריע. אפשר להגיד ש-90% מהתלונות הן על זה.

בא סעיף 1(3) ומסדיר נושא זה.

סעיף 1(4), לגבי מוסדות חינוך, אומר: "בפרט 5, במקום הסיפה המתחילה '-חוץ ממקום' יבוא 'לרבות מגורי תלמידים ולמעט חדר צדדי נפרד, שהוקצה לעישון בידי הנהלת מוסד שמתקיים בו חיונך על-תיכוני'" - ועכשיו אני רוצה להוסיף עוד תיקון: "שתלמידיו בגיל העולה על 18 שנים" - "'(להלן - מוסד על-תיכוני), אם הוקצה, וחדר במגורים במוסד על-תיכוני שבו גר רק מעשן, ובלבד שיש בהם סידורי אוורור תקינים והעישון בהם אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום, וכן למעט חדרי ההנהלה וחדרי הסגל, שחלק עליהם פרט 15.'". פרט 15 דן בענייני מקומות עבודה.

אם למישהו יש איזו שהיא הערה, שיאמר זאת מראש. אם לא - אנו עוברים לסעיף הבא.

אין הערות.

סעיף 1(4) מאושר.

[קוראת את סעיף 1(5): "במקום פרט 10 יבוא 'חנות לממכר מזון.'".]

קודם היה כתוב בפרט 10: "החלק הפתוח לציבור של מרכול", והיו לנו הרבה תלונות בנושא זה. למעשה, עכשיו, מישהו הציע שאולי זה אנכרוניסטי להתייחס רק לחנויות לממכר מזון, ואולי יש להגיד: "חנות".

אני ד"ר דב תמיר, מנהל המחלקה לחינוך לבריאות במשרד הבריאות, הצעתי זאת. למה אסור בתוך חנות לחומרי מזון? אם זו חנות לממכר קוסמטיקה וישנם שם הרבה אנשים, למה שם יהיה מותר? אפשר שיהיה כתוב פשוט "חנות" או מה שיגידו היועצים המשפטים. זו לא רק חנות לממכר מזון.

הנשארו מקומות שאפשר לעשן בהם?

בבית.

זה היה הטוב ביותר: כל המקומות הציבוריים - נאסר בהם העישון למעט בית משפחה. חשבנו על זה.

אני חושבת, שלומר "חנות", לא רק חנות לממכר מזון, זה יהיה נכון, בפרט לאור התוספת שאתם מציעים בפרט 16 שם מדובר על מקומות פתוחים לציבור בקניון. אם במקומות הפתוחים בקניון אסור לעשן, קל וחומר אולי בחנויות.

נכון.

בסדר. נמקד זאת ב"חנות" - כל חנות. סעיף זה מאושר.

[קוראת סעיף 1(6) בצו: "במקום פרט 11 יבוא: '11. מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל אחר (כולם להלן - בית אוכל), למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל ושטחו אינו עולה על רבע של שטח הפתוח לציבור'".]

צריך להיות כתוב "השטח", ולא "שטח".

האם יש הערות לסעיף זה? סעיף זה מאושר.

האם זה אומר שאם אין חדר נפרד לחלוטין, זה בלתי אפשרי?

כן.

[קוראת סעיף 1(7) בצו: "בפרט 14, בסופו יבוא 'או במקום אחר המשמש לקהל או חדר, אולם או מסדרון המשמש להמתנה, למעט חדר צדדי שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום'.".]

למה בחלק מהסעיפים, בחלק מהפרטים לתוספת, אתם אומרים "חדר נפרד לחלוטין" ובחלק אתם מדברים על משהו אחר. אין כאן אחידות. בחלק מדובר על חדר צדדי שהוקצה.

זה חלק מעוצמות התלונות שקיבלנו.

אנו מדברים על מקום המותר לעישון. אולי יש לקבוע איזו שהיא נורמה שיהיה חדר נפרד וצדדי.

האם מוגדר מה הוא חדר שהוא מאוורר וכו'?

כן, את זה יש בחוק. יש הגדרות.

אני מציעה לומר "צדדי", ולא "נפרד לחלוטין".

נכון. במקום להגיד "חדר נפרד" אפשר להגיד "לחלוטין" בכל מקום.

"צדדי".

צדדי – זה לא כל כך חשוב. הוא צריך להיות נפרד.

בסדר. צריך למחוק את ה"צדדי" ולכתוב: "נפרד". אעשה זאת לבד.

זה חדר נפרד, ולא צדדי.

כל המוסיף גורע.

האם החדר נפרד?

זה חדר נפרד, ולא צדדי.

זה חדר נפרד לחלוטין.

אין הערות לגבי סעיף 1(7), והוא מאושר.

אנו מדברים על מקומות עבודה.

[קוראת סעיף 1(8) בצו: "בפרט 15, אחרי 'אין עובדים' יבוא 'או נמצאים', והסיפה המתחילה במלים 'אין בהוראות פרט זה' - תימחק.".]

הסיבה למחיקת הסיפה היא משום שעכשיו זה נכלל בפרט 1.

כלומר, אם אין אנשים, יהיה מותר לעשן.

כן. לא רק אם אין עובדים באותו מקום אלא אם לא נמצאים, משום שהיו ויכוחים: מה קורה אם אדם לא עובד אבל הוא נמצא שם?

הייתי מבקשת תיקון נוסף ומדובר בתלונות ממשרדים שונים בבניין משרדים. מתברר שיש משרד אחד שמעשנים בו ומבחינתם זה בסדר, ובמשרד הסמוך שאיננו באותה הנהלה לא מעשנים והעשן גורם למטרד. אני מבקשת להגיד כאן "שאינו גורם למטרד במקום" במקום "שאינו גורם למטרד במקום העבודה".

זה כללי. זה מקובל.

האם זה בסעיף 16?

זה בפרט 15.

איפה את מוסיפה זאת בפרט 15?

האם זה לא יכול להשתמע כאילו שזה רק באותו מקום בדיוק?

אולי אפשר להגיד: "בחלקים האחרים של הבניין".

את מוסיפה זאת ב-16, כלומר אחרי פרט 15 - כן?

זה בפרט 15.

בסדר.

סעיף 1(8) מאושר.

[קוראת סעיף 1(9) בצו: "אחרי פרט 15 יבוא: '16. השטח הפתוח לציבור בקניון, למעט בית עסק המפורט במקום אחר בתוספת זו ולמעט חדר עישון צדדי- - -

יש לומר: חדר עישון נפרד.

בסדר.

[ממשיכה בקריאת סעיף 1(9) בצו: "שהוקצה לעישון, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום".]

[קוראת סעיף 1(9) בצו: "17. אולם שמחות, למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת אולם השמחות במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של אולם השמחות ושטחו אינו עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור".]

האם יש הערות?

לא.

האם היתה אכיפה בחוק הזה?

בחוק הזה האכיפה היא בידי המשטרה והרשויות המקומיות, אך האכיפה הטובה ביותר היא ציבור הלא-מעשנים.

מדובר על חינוך.

יהיו הוראות שיחייבו שלטים. הציבור שנפגע רואה את השלט ואומר למעשן שאסור לעשן. ברוב המקרים, זה פועל. בעבר, המשטרה היתה עושה סטטיסטיקה, והיו הרשעות.

היו קנסות. מדובר על בתי-קולנוע בעיקר.

אבל, עכשיו הפסיקו לעשות וקשה לנו לדעת.

יש לי הסתייגות להצעה שהציבור יאכוף.

זה לא בתקנות. זו היתה שאלה צדדית.

שאלנו שאלה אינפורמטיבית.

אני רוצה להציע, כהצעה אינפורמטיבית, כן להשתמש באכיפת רשויות האכיפה. אחרת, זה לא עובד, ואני אומרת זאת על סמך עשר שנות נסיון בבית-החולים "הדסה". ברוב המקרים, הלא-מעשנים לא מרגישים נוח להעיר. אם אין אכיפה, זה לא יעבוד.

זה קנס מינהלי.

כבר כמה פעמים התערב בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, במקומות שלא אכפו זאת והכריח אותם לאכוף זאת. מקרה אחד היה של אוניברסיטת חיפה, ומקרה שני שעבר אחר כך לבית-המשפט המחוזי בירושלים היה של האוניברסיטה העברית. היום, שני המקומות האלה מקפידים על זה מאד.

אני חושבת, שהמודעות מתחילה להכנס בקרב הציבור, וזה חודר לאט. אני חושב, שלא אכיפה לפעמים עושה את החוק כחוק יותר שאפשר לאכוף אותו, אלא פשוט--

--לחץ ציבורי.

נכון.

אין הערות נוספות, התקנות מאושרות.

אני נועל את הישיבה.

תודה רבה לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 10:54.