פרוטוקולים/עבודה/2886



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
13/03/2001

פרוטוקולים/עבודה/2886
ירושלים, כ"ז באדר, תשס"א
22 במרץ, 2001

הכנסת הארבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 282

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ח באדר התשס"א (13 במרץ 2001), שעה 09:30

חברי הוועדה: יאיר פרץ - מ"מ היו"ר
נחום לנגנטל

חבר-הכנסת נחום לנגנטל
עמיחי כץ - משרד האוצר
ד"ר עלמה אבני - משרד הבריאות
פרופ' יוסף שנקר - משרד הבריאות
שי סומך - משרד המשפטים
מיכאל אטלן - עו"ד, משרד העבודה והרווחה
ליאורה עופרי - עו"ד, משרד העבודה והרווחה
שושנה שטראוס - משרד העבודה והרווחה
דפנה גוטנברג-אבני - הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה
אילנה קלעי - ההסתדרות
טל רותם - לשכת עורכי-הדין

שירלי אברמי

ג'ודי וסרמן

חפציבה צנעני

הצעת חוק מס' 2957 - הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 21) (איסור)
פיטורים של עובד ועובדת העוברים טיפול פוריות), התשס"א-2001 -
מאת חה"כ נ' לנגנטל - הכנה לקריאה שניה ושלישית.

הצעת חוק מס' 2957

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 21) (איסור פיטורים של עובד
ועובדת העוברים טיפולי פוריות), התשס"א-2001
(הכנה לקריאה שניה ושלישית)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 21) (איסור פיטורים של עובד ועובדת העוברים טיפולי פוריות), התשס"א-2001. מציע הצעת החוק, חבר-הכנסת נחום לנגנטל, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, רבותי האורחים, חוק זה הוגש במתכונת אחת בלחצם, בעידודם ובהשפעתם של האנשים המלומדים. משרדי ממשלה שונים ביקשו ממני לשנות זאת, תיקנו לי עיוותו לי ועשו לי. לאחר כל התיקונים הפלסטיים שנעשו, עליתי עם ההצעה הזו למליאת הכנסת לקריאה ראשונה, כפי שהסכמנו בוועדה. מה זה "הסכמנו"? אני חבר-כנסת ואתם פטורים מהגעה להסכמות עם חברי-כנסת, אבל קיבלתי את הצעתכם - גם של משרד המשפטים וגם של משרד העבודה והרווחה. אנו תיקנו פחות או יותר את הדבר הזה. כל אחד מהצדדים לא יצא מרוצה, ואולי זו פשרה שהיא באמת טובה. לכן, החוק מופיע כמו שהוא. במהותו הוא בא להגן על אשה העוברת תהליכי פוריות על מנת להכנס בהריון, ותעמוד לה הגנה שלא יוכלו לפטרה בעת שהיא עוברת את תהליכי הפוריות הזו.

מהעדויות פה וממה שהגיע למשרדי מדובר פה על בין חמש לעשר נשים בשנה שמפוטרות מהעבודה. ארענן את זכרון האנשים, שאמר לי פעם מעביד אחד, שהתקשרתי אליו בעקבות תלונת אחת שפוטרה: "האם אתה פעם העסקת מישהי שאין לה מצב רוח טוב כשהיא באה בבוקר, בגלל שלא הצליחה להכנס בהריון? אני לא רוצה לראות פרצוף כזה". אני חושב, שבדבר כזה יש צורך בהתערבות מחוקקת, התערבות רגולטיבית, כי כאן יש אפליה בעצם ההגדרה של המושג "אשה". ברגע שהיא עוברת דבר כזה, וזה מה שהיא צריכה לעשות אם ברצונה להכנס בהריון, עלינו לעזור לאותה אשה ולתת לה את ההזדמנויות בהן היא לא תהיה מופלית לרעה לעומת מישהי או מישהו אחרים. לכן, זו ההצעה.

הגבלנו זאת, שינינו זאת ותיקנו זאת. ההצעה, שמונחת בפנינו, אומרת: "לא יפטר מעביר עובד או עובדת בימי היעדרותם מהעבודה לפי 7(ג)(4) או 7(ג1), לפי העניין, או במשך תקופה של..." - וכאן צריך להגדיר זאת - "ימים לאחר תום ימי היעדרות כאמור, לגבי ילדם הראשון או השני" - זה רק לגבי שני ילדים - "אלא אם נתן שר העבודה והרווחה היתר לכך" - וכאן אנו נתנו את הפתח - "ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור". זכותה להיעדר בימים הללו היא זכות שכבר מוקנית בחוק וזה דבר שלא חידשתי אותו. החידוש כאן הוא, שאי אפשר לפטרה מהעבודה בגלל שהיא ניצלה את הימים האלה. זו התוספת שקיימת בעניין הזה.

מותר בחוק הקיים מספר ימים.

זה 16 כפול 4, או 20 כפול 4.

לפי התקנות, אלה סדרות טיפול במשך שנה.

לא. היא רשאית להיעדר. את זה החוק אומר. אני בא ומוסיף עוד נדבך שאומר, שבאותה תקופה אסור לפטרה מהעבודה בגלל ההיעדרות הזו, אם עברה את הדבר הזה, אלא אם אדם אומר: "היא לא שוה דבר, היא לא עושה כלום והיא סתם זורקת עלי עפרונות ושופכת עלי את התה"; הוא יבוא לשר העבודה והרווחה, ושר העבודה או מי מטעמו צריך להבין שמדובר בפיטורים בגלל שהיא עושה את הדברים האלה ולא בגלל היעדרות בגלל מחלתה. זה דבר שהעיר לי היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה, והכנסנו זאת בתיקון הזה כי כאן אנו נתנו איזה שהוא פתח. אני מבין את ההגיון של הבקשה. אמרתי קצת בציניות קודם שהוכרחתי בעניין הזה. אנו נתנו כאן איזה שהוא פתח מילוט לדבר שלא יהיה דוגמטי וקיר אטום בסתם מצבים.

פרופסור יוסף שנקר, בבקשה.

אולי אני יכול לתת קצת רקע. שמעתי פה שמדברים רק על אשה.

גם גבר.

הבנתי זאת, אבל דיברת על כך שהיא תבוא בלי מצב רוח.

זה המקרה שאני דיברתי עליו.

לגבי עצם הבעיה, חשוב מאד לדעת על אלו מספרים אנו מדברים, כאשר עושים חוקים חברתיים. בעיית פוריות היא בערך אצל 10% עד 15% של הזוגות מדי שנה שמעוניינים להשיג ילד.

מדובר בעיקר על טיפולים חדשניים. כשמחלקים את הסיבות, החלוקה היא: 40% זה האשה, 40% זה הגבר ו-20% זה שניהם או סיבה שאנו לא יודעים.

לגבי טיפולים, ישנם טיפולים קונבנציונליים, שקצת קשה להגדיר וגם המחוקק לא יוכל להגדיר, כי אם מישהי מודדת חום או מישהו מקיים או לא מקיים יחסים - אי אפשר יהיה לטעון אחר כך: "רציתי בהריון". אני חושב שכשמדובר פה, צריך להגדיר זאת לטכנולוגיות שבעצם גוזלות הרבה זמן מהמטופלים, שזה בעצם מה שמפריע להם להכנס לעבודה וכיוצ"ב ואי אפשר להסתמך רק על מצבי רוח.

במדינת ישראל טכנולוגיות מתקדמות של הפריות מבחנה והשיטות השונות שאנו משתמשים יש בערך עשרים אלף מחזורי טיפול בשנה. מה שמעניין הוא, שמעל 50% של טיפולי טכנולוגיות אלה הם בגלל סיבה של אי-פוריות הגבר בשנים האחרונות. לכן, שני המינים פה הם בשויון מסויים.

כמה טיפולים אנו עושים? יש הבדל בין מצב שהגבר והאשה בטיפול או לבין מצב שהאשה בטיפול. כשמדובר על אשה בטיפול - ואני מתייחס רק לטכנולוגיות האלה, כי אחרת זה יהיה דבר מאד לא מוגדר - 12-14 יום בחודש עוברת את הטיפול ונמצאת במעקב לא כל יום אך לפחות פעמיים או שלוש פעמים בשבוע בבדיקות דם, באולטרה-סאונד ובביקורים.

כמה שעות?

הבעיה איננה כל כך עניין של שעות, אלא העניין שאנו עובדים בשעות 08:00-14:00 או 08:00-16:00 או עד 15:00, ובדרך-כלל עליה ללכת למעבדה, לרופא ולאולטרה-סאונד, וכנראה, כך אני מבין, שאת רוב המעבידים זה מה ש"מעצבן". אם היא לא באה בשעה 08:00, הוא לא יודע אם היא תבוא בשעה 10:00 או ב-12:00. אם הוא יודע שהיא לא באה, לכל הפחות הוא לוקח מחליף. יש פה בעיה כספית, אך לכל הפחות הוא יודע מה קורה. כנראה, שזה חלק מהחברה הסובלת שהוא לא יודע מתי היא תגיע. בנוסף, יש עניין של תור, מרחקים וכיוצ"ב.

היא מתאשפזת ליומיים להוצאת ביציות, ויום נוסף - אישפוז יום - להחזרת עוברים במידה וישנם, וב-80% מהמקרים אנו מצליחים. היא נמצאת בסיכון מסויים שלא תפיל – למעשה, עדיין אי אפשר להגיד "הפלה", כי אנו לא יודעים כלל שהיא בהריון - 6-7 ימים. נותנים לה, ותלוי במקרה וזה לא בכל מקרה, הגבלה. על זה היא מקבלת ברוב המקרים גם תעודות מחלה שמכסות אותה על היעדרות מהעבודה.

כשאשה כבר נכנסה להריון, יש מקרים שיכנסו להריון בעל סיכון גבוה, ואז ההיעדרות הזמנית או הקבועה תהיה מוגבלת עד שהיא תוכל להציג את החוק אחר שיכנס - שמירת הריון - אבל זה כבר חוק אחר. אי אפשר להגדיר.

כשמדובר לגבי גבר, מצבו פה הרבה יותר קל מבחינת עבודה. אינני מדבר על הבירור הראשוני של סיבת העקרות שגם שם הוא מתבקש לבוא לבדיקות. ברוב המקרים, בטיפול בטכנולוגיות הוא יאבד את יום העבודה, שכן הוא ילווה את האשה לטיפול הראשוני בו שואבים לה ביציות ואז יש לקבל ממנו זרע ולהפרותה. ברוב המקרים, הוא יבוא עם אשתו כשמחזירים את העוברים. הוא שותף בכל. ישנם מקרים, שאנו עושים את כל הטכנולוגיה על הגבר, ואז הוא מתאשפז ואנו עושים לו איזה שהוא ניתוח קטן, וזה נגזר אחר כך ל-3-4 ימים.

האם זה הסך-הכל?

זה הסך-הכל. הוא לא צריך שום טיפולי תמיכה. אין ספק, שבטיפולי תמיכה נפשיים הוא שותף לאותו רצון ואותו עניין. באופן אובייקטיבי, קשה שגבר יקבל תעודת מחלה, כך שמישהו יגיד לו: "אשתך עברה הפריית מבחנה, ועשרה ימים אחרי זה אינך בטוח אם היא בהריון או לא ואינך בא לעבודה". בעצם, על זה מדובר. למעשה, זו נקודה אחת לגבי חישוב הימים.

הנקודה השניה, כפי שכתבתם פה, חשובה - כמה פעמים בשנה יעשו זאת. אחרת, זוג יכול להיות כך לאורך כל החיים. הוא מטפל בטיפולי פוריות, ומי ישלוט בזה ומי יפקח. אני אומר זאת, כי יש סכנה במה שפה הוזכר. הפוריות היא תחלואה מוכרת וכיוצ"ב, אך עלינו גם לדאוג שאדם לא ייפגע. לפני שהוא מקבל מישהו לעבודה, המעביד ישאל שאלה ראשונה: "יש לך ילדים?", וכשזה יגיד "לא" הוא יאמר: "מה אני צריך סיפורים והסתבכויות". צריך להגדיר אם זו פוריות ראשונית או אי-פוריות ראשונית, השגת ילד ראשון או שני. בחוק של קופת-חולים, בסל, זה שני ילדים.

גם פה זה שניים.

גם פה.

כשאנו אומרים את הטכנולוגיות שאנו משתמשים, הייתי מגדיר את זה רק לטכנולוגיות האלה כי אחרת זה יהיה פרוץ לגמרי ואי אפשר יהיה בכלל לשלוט על זה. ברוב המקרים אנשים לא עושים זאת יותר מאשר 3-4 מחזורים בשנה. מבחינה רפואית, זה לא טוב לעשות זאת יותר מארבעה מחזורים.

כמה היום החוק מקנה לאשה? ארבע פעמים?

כן.

זה אפילו בין 3 ל-4 פעמים.

האם זה - 3-4 מחזורים - נעשה באופן רצוף או שיש הפסקה?

מבחינה רפואית, אסור לעשות זאת באופן רצוף.

כמה זמן צריך לחלוף בין טיפול לטיפול?

בדרך-כלל, ברפואה טובה בין טיפול לטיפול זה לכל הפחות שלושה חודשים, עד שהיא תצא מהטיפול ההורמונלי שהיא נמצאת, ובנוסף אלה טיפולים עם סיכון מסויים.

האם יש לכם נתונים כמה נשים כאלה עושות טיפולים בשנה?

כן. אמרתי את זה.

הוא אמר לך: משהו כמו עשרת אלפים.

לא.

הוא אומר: עשרים אלף ביחד – כשהחלוקה היא: 40%, 40% ו-20%. כלומר, יש בערך עשרת אלפים נשים.

יש עשרים אלף מחזורים. מהבחינה הזו, הארץ קצת פרוצה.

כמה מחזורים כאלה אשה עושה בשנה?

כמה נשים מטופלות כאלה יש?

זו שאלה יותר חשובה: כמה זוגות? - בסביבות 5,000-6,000 מכסימום בשנות אלפיים. זה מה שקורה. הגדרתי את ההבדלים לגבי זוג.

הם לא מנצלים את ארבע הפעמים בשנה.

יש גם הרבה שהם 'בוסים' ואין מי שיפטר אותם. אני מכבד את הצעת פרופסור שנקר, אך יש להבין שאנו לא מדברים פה כרגע על בעיית הפוריות. מדברים פה על נשים או גברים שעובדים והם בסכנת פיטורים עקב תהליכים אלה.

מובן מאליו, שאם ירחיבו את זה, ונניח שזה כל מי שמטפל בפוריות, אז לדוגמא: יש נשים שרוצות להכנס בהריון ובודקות חום, ואז אפשר להגיד שהיא בודקת חום - היא בטיפולי פוריות. מובן מאליו, שמתרחב מאד, ויהיה קשה לקבל שליטה. אתם מגדירים ימים, וימים זה משהו אבסולוטי.

פרופסור שנקר, הזכות להיעדר מוגדרת בפיסקה (4) שהיא עוברת טיפולי הפריה חוץ-גופית באישור רפואי. האם, לדעתך, זה ממצה מספיק?

יש גם עוד אחד: טיפולי פוריות.

יש טיפולי פוריות של הגבר.

הייתי אומר, שזה הסיפור.

האם זה ממצה?

את טיפולי הפוריות האחרים של הגבר אין בכלל מה להכניס, מכיון שרוב הטיפולים האחרים הם באמצעות כדורים, קפסולות ולא שום דבר אחר. יש גם התערבויות כירורגיות.

אתה חושב, ש"הפריה חוץ-גופית" זה ממצה.

הייתי חושב, שצריך להגדיר זאת לפעולה זו, כי יש על זה איזה שהוא פיקוח ואיזה שהם דברים שאנו יודעים מה שקורה.

אני דפנה גוטנברג מנציבות שירות המדינה. למעשה, הצעת החוק, כמו שהיא היום מונחת על השולחן, שונתה לעומת הצעת החוק המקורית. אולי זה קצת מיותר להגיד, אך הממשלה, כמעסיק, מתנגדת להצעת החוק, אבל אני חייבת לומר שאם היא הולכת לעבור אז לפחות אנו רוצים- - -

כמה קשה לך לומר שהיא מתנגדת?

לא. אני חושבת, שאנו הסברנו זאת בישיבה.

לא. זה התיקון שאנו תיקנו, אחרי מה שאתם אמרתם.

בישיבה הקודמת לא אני דיברתי, אלא ביקשתי שתגיע הממונה על קידום נשים בנציבות שירות המדינה לדבר כאן, ואני חושבת שעמדתה היא העמדה שאומרת בצורה הכי טובה את העובדה שלדעתנו זה בכלל עלול לפעול כבומרנג נגד נשים. נכון שלא מדובר רק בנשים, אך כפי שהוסבר פה בצורה מאד מלמדת אין ספק שהפגיעה הכי גדולה והנזקים הכי גדולים קורים לנשים, בגלל שהיעדרותן הרבה יותר ממושכת והפגיעה שלהן בעבודה הרבה משמעותית לעומת גברים. כמו שזה נראה, המטרה שלנו היא כמובן שאם הדבר הזה יעבור, שמבחינת המערכת הנזק עבורנו יהיה הנמוך ביותר, ולכן הייתי מבקשת שני דברים: דבר אחד הוא, שאם נזכור את ההצעה המקורית, דובר על הגבלה של שנתיים. מדובר על ילד ראשון או שני.

גם פה מדובר על ילד ראשון ושני.

כן, ועל הגבלה של שנתיים. יש את הצעת החוק המקורית.

הבנתי. אני זוכר אותה.

מה יקרה אחרי שנתיים? אחרי שנתיים המעביד, המעסיק, רשאי- - -

אני עוזר לוועדה. זה לא אומר שאני חורג מעמדת הממשלה.

זה ברור. אני רוצה שתתקדם בחיים. אל תדאג, לא 'נדפוק' אותך.

הרעיון להגביל לתקופה מסויימת מקובל עלי לגמרי. אנו כופים פה נישואים קתוליים. זה נכון שלהבדיל מזכות להיעדר, הגנה מפני פיטורים היא דבר שמרתיע מעסיקים מהעסקת אנשים שנופלים תחת ההגדרה.

אני רוצה, שגם נבין שכשאומרים שנתיים זה לא רק שנתיים, כי אם הכל יהיה בסדר אחרי שנתיים היא תיכנס להריון ואז יש עוד תשעה חודשי של תקופת הריון שאסור לפטר, עוד תקופת לידה ועוד חל"ת, אחרי תקופת לידה, ובכל התקופה הזו אסור לפטר.

זה כך וזה בסדר, כשזה קורה. כשזה לא קורה - זו בעיה.

זה נכון.

מר אטלן, האם להסכים לשנתיים?

מה אורך הטיפול הממוצע? האם יש דבר כזה סטטיסטי, כדי שנדע על מה אנו מדברים?

יש לדעת לאיזה כיוון אנו זזים. אנו זזים בשינוי חברתי בולט. אחוז הנשים המתחתנות ורוצות להביא ילדים - גילן הולך וגדל, ולכן אנו נתקלים בהצלחות הרבה יותר קטנות. שיא הפוריות הוא עד גיל 24. מגיל 24, אצל הגבר ואצל האשה, שיא הפעילות והפוריות יורד. אצל אשה זה הרבה יותר יורד אחרי גיל 35.

הסיכויים שאשה תכנס להריון מטיפול במחזור אחד הם בערך 20%-22%, במידה והיא בגיל פוריות באופן יחסי מה שאמרתי. אחרי גיל 40-35 זה יורד. לכן, כדי להשיג ילד, שזה החישוב שיש לקחתו בחשבון, צריך לומר שהיא צריכה 4-5 טיפולים או יותר נכון הזוג צריך 4-5 טיפולים.

שנתיים הן זמן סביר.

שנתיים הן זמן סביר.

ברצוני להפנות לחוק כמו שהוא היום מנוסח לגבי הגבלת פיטורים כשמדובר באשה בהריון, שם יש לפחות מגבלה אחת שמגבילה את הפיטורים לאשה שמועסקת לא פחות מחצי שנה. הייתי רוצה לבקש, שמעביד- - -

אם כך, כבר לא נשאר לי כלום.

דפנה גוטנברג, פה אינני איתך ואגיד למה. ההישג הגדול של הסכמת חבר-הכנסת לנגנטל היה להסכים לכך שהזכות להגנה מפני פיטורים תוצמד לזכות להיעדר. בואו ולא נחרוג מעקרון זה. אם הזכות להיעדר קמה מהיום הראשון לעבודה, אזי גם ההגנה מפני פיטורים צריכה להיות מהיום הראשון לעבודה.

דפנה גוטנברג, לגבי השנתיים, אני מסכים. צאי וחצי תאוותך בידך, ולא צריך את הכל.

חבר-הכנסת לנגנטל, קיבלנו את הסכמתך.

אני מסכים. אם הגורמים המקצועיים אומרים זאת, אני מסכים.

ברשותך, אני מבקש להצביע על החוק אחרי שהיועצת המשפטית תקרא אותה.

אנו לא מאפשרים פיטורים במשך תקופה של X ימים לאחר תום ימי ההיעדרות, ושמענו שמדובר על 3-4 מחזורים בשנה. כמה זמן זה בין טיפול לטיפול? האם זה 120 או 150 יום? מה אתם מציעים?

יש שתי אפשרויות לנסח זאת. אפשרות אחת היא לא להתייחס לתקופה לאחר תום ימי ההיעדרות, אלא לומר שההגנה הזו תחול שנתיים מתחילת הטיפולים. זה כמו בהליך המקורי.

יכול להיות שהיא הפסיקה אחרי מחזור אחד. האם אז אתה רוצה בכל זאת להמשיך שנתיים? אם אין לה טיפולי פוריות במשך שנה וחצי, אנו לא רוצים לתת לה הגנה.

היא צודקת. היא שואלת לעניין.

אבל, בסך-הכל, מה אומרת ההגנה הזו? המעסיק יכול תמיד לבקש היתר.

אם היא עושה מחזור טיפול אחד והפסיקה, אנו רוצים להגן עליה עוד 3-4 חודשים כדי לאפשר לה להתחיל מחזור נוסף.

בעצם, את רוצה לקבוע שני מועדים.

כן.

מאה אחוז.

אם כך, האם אנו מדברים על 120 או על 150 יום?

כמה שאת רוצה.

150 יום.

בסדר, 150 יום. התקופה המכסימלית היא שנתיים.

צריך לנסח את הסעיף לגבי השנתיים. אפשר להסמיך את היועצת המשפטית.

אני מציע, שתסמיך את היועצת המשפטית.

אקריא זאת, ובמידת הצורך אנו נעשה התאמות.

תתקני איך שאת רוצה.

וזאת, בהתאם להסכמות.

[קוראת סעיף 1, בהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 21) (איסור פיטורים של עובד ועובדת העוברים טיפולי פוריות), התשס"א-2001, לגבי תיקון סעיף 9: "בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1994, בסעיף 9, בסופו יבוא: '(ד) לא יפטר מעביד עובד או עובדת בימי היעדרם מהעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או 7(ג1), לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי היעדרות כאמור, לגבי ילדם הראשון או השני, אלא אם נתן שר העבודה והרווחה היתר לכך, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור".]

"אולם, רשאי השר להתיר פיטורים בקשר להיעדרות כאמור, אם חלפה תקופה של שנתיים מן היום הראשון של ההיעדרות".

זו לא היתה הכוונה.

אומר מה היתה הכוונה, ואנסח זאת. מאחר וכבר אינני עורך-דין והחזרתי את תעודתי, אני יכול לא לנסח זאת אבל להגיד. לאחר "לגבי ילדם הראשון או השני" צריך להופיע המשפט של השנתיים, כלומר ההגבלה. זה או טיפולי פוריות לילד הראשון או השני ומכסימום שנתיים.

זה בלב העניין, ולא בתקופה של בקשת ההיתר, כלומר לא לשיקולי ההיתר.

מעבר לשנתיים הוא לא צריך לפנות לשר לקבלת היתר, והוא יכול לפטר אוטומטית. זה מה שאתם רציתם - נכון?

כלומר, שלא תחלוף תקופה מעל שנתיים.

זה בלי בקשת היתר, כדי שזה לא יהיה בומרנג. מדובר על ההשתלבות שלהם במערכת.

אפשר לציין בסוף, שההוראה לא תחול במשך שנתיים החל מיום תחילת הטיפול.

נכניס זאת לגוף התיקון או שנעשה את ההגבלה בסוף.

בסדר גמור.

ממתי זה? האם זה מתחילת הטיפולים?

כן, מתחילת הטיפולים.

אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק.

ה צ ב ע ה

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 21) (איסור פיטורים של עובד ועובדת העוברים
טיפולי פוריות), התשס"א-2001, התקבלה.

הצעת החוק התקבלה בקריאה שניה ושלישית.

היא התקבלה פה אחד. אני מודה לכולם.

אני נועל את הישיבה.

אני מודה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 10:07.