פרוטוקולים/עבודה/2853



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
06/03/2001

פרוטוקולים/עבודה/2853
ירושלים, כ"ד באדר, תשס"א
19 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 281

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"א באדר התשס"א (6 במרץ 2001), שעה 11:00

חברי הוועדה: יאיר פרץ - היו"ר
נעמי חזן

נטאשה כשר - משרד האוצר
אודי בן-דרור - משרד האוצר
שי סומך - משרד המשפטים
יגאל שוהם - משרד המשפטים
דליה גורדון - המוסד לביטוח לאומי
שולה זלצר - המוסד לביטוח לאומי
לאה רוזנברג - המוסד לביטוח לאומי
ורד שהרבני - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי
ציפי ברקוביץ' - מנהלת מיח"ד, נעמ"ת
אלה גרא - עו"ד, שדולת הנשים
ד"ר עמנואל דובשק - הפורום הארצי למשפחות חד-הוריות
ג'ודי דון - הפורום הארצי למשפחות חד-הוריות
רבקה טרון - יו"ר מטה נשים חד-הוריות בראשל"צ, מרצ

שירלי אברמי

ג'ודי וסרמן

חפציבה צנעני

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - מתן זכויות להורה יחיד ולילדיו),
התשס"א-2001 - הכנה לקריאה ראשונה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - מתן זכויות להורה יחיד ולילדיו), התשס"א-2001
(הכנה לקריאה ראשונה)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - מתן זכויות להורה יחיד ולילדיו), התשס"א-2001 - הכנה לקריאה ראשונה - מאת חברת-הכנסת נעמי חזן.

הצעת החוק הזו מבוססת על עיקרון השוואת זכויות נשים או משפחות חד-הוריות, הורים חד-הוריים, עם אלמנות ושאירים. יש שני חוקים, ונוצר מצב שזה חוסר שויון בין חלק מחד-ההוריים שהם אלמנות לבין חד-הוריים אחרים שהם הרוב המכריע. בעיניי, דבר זה בלתי נסבל, משום שהמצב הוא מצב זהה אבל בגלל המעמד הספציפי נוצר אי שויון. בחרתי בשתי נקודות מרכזיות כדי להתחיל את תהליך ההשוואה. הדבר הראשון הוא, שלאלמנות מגיע מענק לילד שהגיע למצוות, ולא כך לגבי חד-הוריות.

חד-הוריות שאינן אלמנות.

אבל, ההוצאות לבר-מצוה קיימות בשני המקרים.

הדבר השני יותר עמוק ויותר רציני לטווח רחוק, וזה עניין ההכשרה המקצועית. היום, אלמנות זכאיות למענק להכשרה מקצועית ודמי מחיה בתקופה הזו במטרה להוציאן ממעגל הנתמכים ולהכניסן לשוק העבודה. מה ההבדל בינן לבין משפחות חד-הוריות? זה מאד קשה. רוב חד-ההוריות הם נשים - למעלה מ-90% - אף על פי שיושב פה עמנו גבר חד-הורי. אם המטרה היא להוציא את חד-ההוריות ממעגל נתמכי הביטוח הלאומי, הדבר החיוני הוא הכשרה מקצועי. כרגע, הדבר הזה לא ניתן לרוב המשפחות חד-ההוריות. הכוונה היא גם כאן לעשות את ההשוואה. המגמה היא להוציא את הקבוצה הזו כמה שאפשר ממעגל הנתמכים. אם אינני טועה, ואנשי הביטוח הלאומי נמצאים כאן, למעלה משליש מחד-ההוריות מקבלות קיצבאות הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה, מהביטוח הלאומי, וזו קבוצה מאד גדולה.

הרבה יותר. זה יותר ממחצית.

אדרבא, זה יותר גרוע. הפעם האחרונה, בה בדקתי, היתה לפני שנתיים ואולי אף שלוש שנים, וזה היה למעלה משליש. אם את אומרת שיש למעלה ממחצית, זה גם מחזק את ה-CASE שלי.

56%.

56% של מה?

של חד-ההוריות מקבלות הבטחת הכנסה.

לא הבטחת הכנסה, אלא כל גימלה. זה גם מזונות.

זה יכול להיות גם מזונות.

זה גם קצבת שאירים.

כמה אלמנות, שזכאיות לזה, יצאו להכשרה מקצועית? האם יש לכם נתון כזה?

לא. לגבי אלמנות, כמה בדיוק יצאו כרגע להכשרה מקצועית- - -

מדובר על אלה שיש להן אפשרות היום וזכאיות לצאת.

מדובר במספרים קטנים.

כמה מתוכן בכל זאת מנצלות זאת?

אלה מספרים קטנים, כך שאינני יכולה להגיד זאת.

האם אלה מספרים קטנים מאד?

כן, מספרים קטנים.

שיעור קטן מהם.

האם זה כולל אלמנות ואלמנים או רק אלמנות?

זה כולל אלמנים.

הבטחת הכנסה היא רבע.

מדיניות חברתית כוללת חייבת לשים לה למטרה להכניס את האנשים האלה למעגל המועסקים, וזו הנקודה המרכזית ומכאן ההצעה השניה בהצעת החוק.

עתה, נושא העלויות.

לגבי עלויות, נשמע את האוצר.

גבירתי המציעה, אני רוצה אולי לציין הצעה יותר מעשית שתיטיב עם חד-ההוריות. אני יודע שאם נלך בכיוון הכשרה מקצועית והעלות תהיה עלות גבוהה - ותיכף נשמע את נתוני האוצר - היא לא מנוצלת ע"י אנשים ולא בכדי שאלתי את הגברת כמה נשים אלמנות שזכאיות להכשרה מקצועית יצאו להכשרה מקצועית ושמעתי שהאחוזים מעטים מאד. יש להן הבטחת הכנסה, ולא הולכים להתאמץ. הייתי משאיר את מענק בר-המצווה בעינו, והייתי הולך ונותן את מענק הלימודים - גם מגדילו בגילאים הגבוהים וגם מאריכו עד גיל 18. זו הטבה יותר טובה בעלויות נמוכות מאד.

האם זה רק לאלמנות או לכולם?

זה לחד-הוריות.

זה לכולם - כל חד-ההוריות.

כל חד-ההוריות.

אני רוצה לשמוע שוב את ההצעה השניה, כי אם שמעתי נכון זה עוד יותר- - -

מבחינת עלויות, לא.

אלה דברים אחרים.

להיפך. הנושא כאוב מאד. כמי שמכיר קצת את המערכת הזו, אני חושב שהנושא הזה יתן הטבה אמיתית לאותן נשים חד-הוריות. היום, חד-הורית זכאית למענק לימודים פעם בשנה, ויש חלוקה בין גילאים מסויימים.

מגיל 6 עד 11 זה 18% מהשכר הממוצע, ומגיל 11 עד 14 זה 10%. יש ירידה.

אני רוצה היום לתת קודם כל מגיל 11 עד גיל 18 מענק שווה.

יפה. אשמח.

זה ארבעים מליון שקל.

- - -

ג'ודי דון, אל תקפצי יותר מדי. כשנותנים לך משהו בזול, את צריכה להבין מה המשמעות של זה.

הצעתך היא להאריך זאת לגיל 18.

לפני שאני מבסס את ההצעה שלי, ברצוני לשמוע את האוצר לגבי עלויות הכשרה מקצועית.

הבהרה - אם אנו עושים זאת, בואו ונעשה זאת נכון, כדי שלא יהיה הבדל בין גיל 11 ל-14. מה שניתן עד גיל 11 ינתן עד גיל 18.

כן. זו הכוונה.

זו הכוונה - 18%.

יפה. זה לא רע.

לגבי אומדן עלויות, אני מבקשת שהביטוח לאומי יתן את האומדן כי לו יש את כל הנתונים היותר מדוייקים. הם עשו איזה שהוא אומדן הרבה יותר מבוסס מאשר לנו יש אפשרות לעשות, כי הם מכירים את העלויות ואת האוכלוסיה ויש להם דבר דומה לגבי אלמנות. לגבי חישוב עלויות, אבקש לשמוע יותר את הביטוח הלאומי, אם אפשר.

הייתי רוצה להתייחס, מבחינה עקרונית יותר, ולומר שמדובר כאן בהצעת חוק שלפי מה שאני מבינה היא אחת משורת הצעות חוק שבאה להשוות אוכלוסיה אחת לאוכלוסיה אחרת ואומרת: אם אלמנות מקבלות מדוע חד-הוריות - לא? בסך-הכל, זו זה דבר אחד בשרשרת מאד ארוכה של הרחבות שכל הזמן אנו עדים להן. כל אחד מסתכל על הצידה ורואה מה השני מקבל ואומר: "גם אני רוצה"; אם אלמנות מקבלות - מדוע שחד-הוריות לא יקבלו? אם חד-ההוריות מקבלות - מדוע שעולים חדשים לא יקבלו?

הם מקבלים.

הם מקבלים.

הם לא מקבלים. זה מגיע לוועדת הקליטה, וגם שואלים למה משפחות מרובות ילדים לא יקבלו. יש אינסוף אוכלוסיות שעומדות בתור ורוצות להתיישר לפי הטוב ביותר. הכל בסדר וכולם רוצים לתת, וכמובן שכמה שיותר נותנים ליותר אוכלוסיות זה יותר טוב ואין ספק בזה בכלל. הבעיה היא שהשמיכה קצרה, ולעלויות של ההרחבות אין בדרך-כלל מקור תקציבי ואין שום ציון מאיפה לוקחים את הכסף. בגלל שהשמיכה קצרה וכולם רוצים רק לתת, אנו עדים להגדלת עלויות; הצעות חוק עוברות ועולות כסף לתקציב המדינה, לתקציב הביטוח הלאומי, ללא מקור מימון. זו תופעה, שבזמן האחרון התרחבה במיוחד והיא מאד בעייתית ומדאיגה; כולם רוצים להשוות, כולם רוצים לתת יותר וכולם רוצים שכל האוכלוסיות יקבלו סיוע, וכמובן שכל סיוע הוא סיוע מבורך וגם משפחה חד-הורית שאולי יש לה אמצעים - כמובן שלקבל מענק מהמדינה לבר-מצוה זה דבר טוב ואף אחד לא מתווכח עם זה. בסדרי עדיפויות של המדינה - כשיש כל כך הרבה בעיות, ובעיות דחופות ודואגות של אנשים שהם אכן עניים ונזקקים, כאשר גם את הבעיות האלה אנו לא תמיד יכולים לפתור מיידית בגלל העלויות התקציביות ובגלל שהשמיכה התקציבית קצרה מכדי לכסות בה את כולם - השאלה היא האם דוקא לאוכלוסיה הזו אנו רוצים עכשיו להרחיב ולתת. בנוסף, אין כאן מקור מימון, ויש עלות תקציבית לא מבוטלת.

אנו יודעים, שאין מקור. המקור הוא אתם. איך את מסבירה את זה ש-56% מהאוכלוסיה הזו נזקקת בצורה זו או אחרת?

זו שאלה נפרדת.

בנאומךְ לא הצבעת על היחודיות של האוכלוסיה.

אני מוכנה להתייחס לזה. אין ספק, שלאוכלוסיה הזו יש פוטנציאל גבוה להכנס למעגל הנתמכוּת של הביטוח הלאומי, גם שהביטוח הלאומי בסך-הכל מקל עם האוכלוסיה הזו. הכללים, שנקבעו לגבי משפחות חד-הוריות בביטוח לאומי, הם כללים יחסית מקלים לעומת אוכלוסיות אחרות. יש את חוק מזונות (הבטחת תשלום). בחוק הזה אומנם עושים מבחן הכנסות לאשה, אך אין מבחנים אחרים שאוכלוסיות אחרות צריכות לעמוד בהם. יש גם את נושא הרנטה ואת נושא ההשׂתכרות. גם קיצבת הבטחת ההכנסה היא באופן יחסי יותר נדיבה לאוכלוסיות האלה. אין לי כאן את המספרים, אך הן יכולות להגיע למשכורות יחסית גבוהות ועדיין להנות מקיצבת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי ומכל ההטבות שהשלמת ההכנסה הזו נותנת.

כל החישובים שלכם הם על משקי בית.

מדובר על פתיחת שנת הלימודים, כשאין איך לקנות לילד אביזרים או ספרים לבית-הספר. הוא מתחיל את שנת הלימודים בלי שני ספרים ומחברות, וזה קשה מאד. זו הרגשה נוראה לילד. הוא תמיד מקופח.

אני מסכים. לפעמים, אנו משלמים זאת בעקיפין כאשר אותו ילד לא מגיע לבית-הספר וצריך להשקיע בקצין ביקור סדיר, ויש שיקום, תכנית ומעון לילדים חוסים. העלות גבוהה, ואין לדבר סוף. לכן, אני מעדיף להשקיע בעוד כמה שקלים בילד.

נשמע את העלויות מהביטוח הלאומי, ולאחר מכן ברצוני לחזור להצעתי ולבדוק אותה עם מגישת הצעת החוק, חברת-הכנסת חזן.

לגבי מענק בר-מצוה, אם רוצים לתת זאת לכל המשפחות החד-הוריות, העלות היא 44 מליון שקל לשנה.

האם זה 39.8 מליון שקל או שזה השתנה?

הסכום של 39.8 מליון שקל היה ב-8 בפברואר 2000, ועתה אנו במרץ 2001.

גבירתי, תעשי חלוקה בין אלמנות לבין התוספת שאנו מדברים עליה. מה היא התוספת?

זו התוספת.

זו התוספת בנוסף. כמה אלמנות היו מקבלות מענק בר-מצוה? – לא משנה. זה 44 מליון שקל.

האם זה בר-מצוה או מענק לימודים?

זה בר-המצוה.

אם רוצים לתת בר-מצוה רק לחד-הוריות שמקבלות הבטחת הכנסה או מזונות, כלומר לא כל גימלה,--

זה מה שאנו קוראים: גימלאות קיום.

--וזה לרבות כמובן קיצבת שאירים שהן מקבלות ממילא - זה 25 מליון שקל מינימום לשנה.

לגבי עלויות הכשרה מקצועית, ברצוני להקדים ולהגיד מה שחברת-הכנסת חזן כבר יודעת, שלפני עשר שנים עשינו ניסוי מיוחד לתת הכשרה מקצועית לאמהות בהבטחת הכנסה. הניסוי ההוא הראה, שאומנם ההכשרה המקצועית הזו עוזרת לחלק מהן לצאת ממעגל מקבלי גימלה וחלקן ממשיכות, ולא כולן כמובן, לעבוד. זו השקעה ששכרה בצידה.

מבחינת העלות, הכנו כמה אלטרנטיבות. לשון הצעת החוק היא, ששר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות. לא כתוב כאן בדיוק מי יהיה זכאי ומי לא יהיה זכאי, ולכן הכנו שש אלטרנטיבות. אינני יודעת אם אתם רוצים לשמוע את כולם, אבל לפחות אומר חלק מהן. לגבי כל אלטרנטיבה שהכנו, יש אבחנה בין מלאי לחדשות. יש להבין שיש היום משהו כמו מאה אלף משפחות חד-הוריות. אם רוצים להקנות הכשרה מקצועית לכולן, שכבר היום הן חד-הוריות, כמובן שהעלות מאד גבוהה ומגיעה לבערך 850 מליון שקל וזו הוצאה חד-פעמית.

האם את מדברת על 105 אלף?

כן.

מי אמר שכולן צריכות זאת?

לא כולן. אנו מניחים.

מדובר על מצב בו יממשו את זכותן כל המאה אלף.

את צודקת. הייתי צריכה להוסיף, שעל-פי הנתונים שקיבלנו בניסוי שעשינו לפני עשר שנים אם אנו מציעים לאמהות חד-הוריות בהבטחת הכנסה לבוא ללמוד מקצוע - בערך 35% מהן באות ומממשות זאת.

אם כך, זה 400 מליון שקל.

לא. העלות הזו מחושבת בהנחה שזה ישאר 35%.

ואז, כמה זה?

אם אנו עושים את המלאי, זו הוצאה חד-פעמית, ולא שנתית, של 850 מליון שקל. במקרה כזה, ההוצאה השנתית תהיה 130 מליון שקל. אפשר, כמובן, להחליט שזה רק חדשות מיום תחולת החוק.

אי אפשר.

אי אפשר.

אני לא מוכנה לקבל זאת.

ודאי.

אינני מציעה מה לעשות. אני רק אומרת עלויות.

בסך-הכל, את נתת לנו נתונים. מה הוא הנתון לגבי מענק הלימודים, אם אנו פורשים אותו?

לגבי מענק לימודים, אמרתי כבר קודם שזה ארבעים מליון שקל.

וזאת, כדי להרחיב זאת לגיל 18.

עד גיל 18 זה 10%.

לא. זה ב-18%.

אז, זה יהיה כמעט כפול. זה ב-10%. זה קצת פחות מכפול, אם זה 18%. ב-10% זה ארבעים מליון שקל.

אתם יודעים, שמענק לימודים מקבלות גם משפחות מרובות ילדים--

--ונשות אסירים.

אם זה לחד-ההוריות, חייבים לתת זאת גם למשפחות מרובות ילדים.

את עניין ההכשרה המקצועית אפשר גם לתת רק לחד-הוריות בהבטחת הכנסה, ובמקרה הזה על המלאי זה בערך 168 מליון שקל הוצאה חד-פעמית וההוצאה השנתית תהיה 60 מליון שקל לכל מחזור נוסף.

בכל זאת, הצעתי יותר זולה.

וזאת, בהנחה של 35% יממשו את זכותם.

זה מינימום, כלומר זה סף מינימום.

אני ציפי ברקוביץ' מנעמ"ת, ויש לי כמה דברים לומר וברצוני להבהיר את הדברים. אתה העלית כאן איזו שהיא הצעה שהיא בהחלט נכונה ואמיתית שאנו נלחמים הרבה למענה, אבל אני חושבת שמה שכתוב כאן - זה לא אומר שלא צריך להתייחס. מדובר כאן על הכשרה מקצועית ודמי מחיה.

לגבי דמי מחיה, עדיין לא אמרתי. עלות דמי מחיה היא 110 מליון שקל. דמי המחיה לילדים הם 110 מליון שקל לכולם, ועוד 60 מליון שקל אם זה רק הבטחת הכנסה ומזונות.

מדובר כאן על הכשרה מקצועית, שאני יכולה לומר שאלה כמובן לא כל המשפחות. נכון שעשו במוסד לביטוח לאומי, ואני מכירה את כל הנתונים והמחקרים, והיתה ועדה יחד עם המוסד ועם בתיה הרטמן וישבנו ודנו בכל מיני אפשרויות. השר אלי ישי מינה את הוועדה, והגשנו את המסקנות, ועל סמך זה דליה גורדון גם מדברת על הדברים. אבל, יש נקודה אחת שאני חושבת שהיא חשובה מאד. נכון שיש לזה ערך אקטוארי. מדובר כאן על דמי מחיה בתקופה שאותה אם חד-הורית הולכת להכשרה מקצועית. אם אותה גברת לא לוקחת הכשרה מקצועית משירות התעסוקה או בדרכים שיש היום ואומרת "אני רוצה ללמוד באוניברסיטה" - שזה משהו שיש לאלמנות - "אינני מבקשת מכם שבתקופה הזו תממנו לי את הלימודים. אני רק רוצה דמי מחיה באותה תקופה. זה הכל", ואז יש לזה משמעות שאחר כך היא גם לא נופלת וברגע שהיא גמרה את לימודיה היא לא מהווה יותר נטל על המדינה, לפי החוק היום של המוסד לביטוח לאומי היא לא יכולה ללכת ללמוד לימודים מעל שתים-עשרה שנות לימוד.

לא לימודים אקדמאיים.

לא לימודים אקדמאיים ולא מקצוע מעבר לזה.

וזאת, משום שזה לא נחשב להכשרה מקצועית. לפי התפיסה שלנו, הכשרה מקצועית היא- - -

האם משפטים זה לא הכשרה מקצועית?

יש כאן כל מיני מגבלות, שאם אותה גברת רוצה ללכת ללמוד בבוקר והולכת לאיזה שהוא מוסד אקדמי או משהו זהה לזה - היא איננה זכאית להבטחת הכנסה, אבל לזה אני קוראת: דמי מחיה.

אבל, זה לא שייך לחוק. זה חוק אחר.

מדובר על דמי מחיה בתקופה של הכשרה מקצועית.

הכשרה מקצועית היא גם לימודי משפטים, מחשבים וכו'.

בסדר, אבל היא לא תקבל את דמי המחיה בתקופה הזו.

בואו ולא נכנס לזה. זה חבל, ואני רוצה לסיים את הדיון בהצעת החוק.

תניחו לחוק הבטחת הכנסה. לא יכולים, בהזדמנות הזו, לטפל פה בזה.

המשפחות חד-ההוריות, שמבקשות להיצמד לחוק לאלמנות, להטבות של האלמנות, לא עושות זאת בגלל ש"נותנים להן - אז גם אנו רוצים", אלא הנה כמו שחברת-הכנסת נעמי חזן בהחלט העירה: אם יש 56% שמבקשים איזו שהיא גימלה מהמוסד לביטוח לאומי וזכאים לזה, זה סימן שהצורך הזה קיים בשטח שיש צורך שגם הם יקבלו את כל ההטבות שיש לאלמנות.

לגבי בר-המצוה, אני יכולה לדבר על הרבה מקרים של משפחות חד-הוריות שלא מקיימות את מצות בר ובת המצוה, והיכרתי זאת אישית, בגלל חוסר תקציב לדבר הזה.

הדברים ברורים.

אני מבקשת, וגם מתוך הכרה דתית אתה מכיר זאת, לתמוך.

ודאי. זו לא רק מתוך הכרה דתית, אלא מתוך הכרתי בעבודה הסוציאלית אני מכיר הרבה משפחות נזקקות.

ברצוני לברך על החשיבה הזו של השוואת תנאים. אני דוקא מקבוצת האלמנים, אך אני חושב שבכל דיון שנקיים בוועדה הזו כשאנו מדברים על ילדי משפחה חד-הורית הילד הוא מרכז ההתעניינות של המשפחה חד-ההורית והוא לב לבו של העניין. לכן, אני, אישית, מוכן לפחות להשוואת תנאים בין הילדים. כתוב פה איך ההורה יכול להתמודד עם זה שהוא מגדל ילד לבד - זה הדבר הכי חשוב. וכן, סיכויים שווים לכולם.

לגבי הנתונים מלפני עשר שנים, האם היה ניתוח של הסיבות למה אותן אלמנות, שהציעו להן, לא קיבלו את ההכשרה המקצועית?

הן קיבלו.

התכוונתי: לא מימשו, כלומר לא קיבלו את ההצעות.

הן לא רצו ופשוט לא היו מעוניינות בעניין.

הניסוי לפני עשר שנים מאד הצליח עם חד-הוריות.

הוא הצליח והוכיח את עצמו.

לא כל אחד רוצה ללמוד.

יכול להיות שמבחינת השקעה של האוצר--

הורידו מהאוצר.

--המדינה יוצאת מורווחת.

סליחה, אבל את זה לא אמרתי.

למה? את אמרת- - -

אני לא בדקתי עלות תועלת, כלומר את הרווח כאן לעומת הצורך כאן.- - -

כדי שתהיה עלות תועלת, צריך מראש להגביל זאת לאותם נשים שכן נמצאות במעגל.

- - -

מה זה משנה? כל אחד שרוצה ללמוד - על איזו עלות תועלת אפשר לדבר?

לפני עשר שנים נשלחו להכשרה מקצועית ויצאו ממקבלי הבטחת הכנסה.

אבל, אם את נותנת זאת למישהי שמראש אף פעם לא היתה בהבטחת הכנסה- - -

זה היה מצויין.

ברשותכם, אני מבקש לחזור להצעתי הקודמת. למיטב ידיעתי, נושא ההכשרה המקצועית, ואני לא רוצה- - -

אולי אפשר גם, גם וגם. למה "או"?

אי אפשר. אני גם אדם ריאלי.

האוצר תמיד יגיד: "לא", והאוצר תמיד יגיד שזה עולה כסף.

אני מסכים איתך, אבל לא נציע הצעה שמחר יכניסו לחוק ההסדרים וימשכו ויקברו אותה שם. אני אדם ריאלי, ואני רוצה שאותן משפחות חד-הוריות יהנו מדבר ריאלי. אם נכניס הכל יחד, לא נקבל לא את זה ולא את זה. בואו ונהיה ריאליים.

אני חושב, שאת ההצעה שהוצעה כאן נגבש בצורה מכובדת. מציעת החוק תגבש זאת בצורה מסודרת, ואנו נביא זאת. אני חושב, שזה יהיה מבורך לאותן משפחות חד-הוריות. זו הצעה טובה, שתאפשר לאותם ילדים לאורך כל התקופה ללמוד בצורה מכובדת. ההוצאות רבות בנוסף לכל ההוצאות הנילוות לאותה משפחה שמתמודדת כחד-הורית. ההוצאה הזו חשובה לה, והמענק הזה, ההכנסה הזו, חשוב על מנת להיעזר בו ולאפשר לילדים ללמוד ולהתקדם.

האם אני יכולה לסכם רק לפרוטוקול, כדי לראות שכולנו מבינים זה את זה? אנו מציעים את הדברים הבאים: ראשית - התיקון של סעיף 74א כפי שכתוב בהצעת החוק נשאר, כלומר מענק בר-מצוה.

כן.

הערה - כאן כתוב: "לעניין פרק זה, 'הורה יחיד' כמשמעותו...", וכתוב רק החוק מ-1992.

זה עם התיקונים.

ודאי. זה ברור.

ודאי.

שנית, כרגע, סעיף 74ב יורד--

לא מאושר.

--ובמקום זה אנו מתקנים את מענק הלימודים--

--בסעיף 74 לחוק הקיים.

--בסעיף 74 לחוק הקיים לאמור: מענק הלימודים ישולם עד גיל 18--

--בשיעור של 18%.

15%.

זה 18% מהשכר הממוצע.

15%.

אדוני, לא.

אני יודע. אני רוצה לתקן זאת ל-15%.

מהתחלה?

אולי אפשר שזה יהיה עד סוף התיכון ולא עד גיל 18, כי יש ילדים שהם בגיל 19?

כדי שלא תהיינה אחר כך אי הבנות, אני אומרת שזה עד סוף התיכון.

זו חקיקה ראשית.

בסדר. בואו ולא נהיה חזירים. זה עד גיל 18, אבל תהיה אחידות של 18% מהתחלת החינוך היסודי.

האם זה מגיל 6?

זה מגיל 6.

האם זה שמונים מליון שקל כמו שאת אומרת?

זה אומר, שהחוק שיהיה אחרי התיקון יקבע שמגיל 6 עד גיל 18 יש מענק בגובה 18% מהשכר הממוצע.

נכון.

שלישית, אני אומרת לפרוטוקול שלגבי מה שבהצעת החוק שלי לגבי הכשרה מקצועית ודמי מחיה אני אציע הצעת חוק. אכין הצעת חוק חדשה, שתעזור בזה וגם בעניין השכלה גבוהה, כשאני כבר לא מקבלת לחלוטין את ההגדרה של המוסד לביטוח לאומי--

גם אנו בקושי מקבלים זאת.

--שהשכלה גבוהה היא לא הכשרה מקצועית. לכן, נצטרך לעשות לזה טיפול אחר ולבחון היטב את הדברים.

זהו טיפול אחר בחוק אחר.

בשבילי, מה שסיכמנו היום זה קצת ויתור בנקודה המרכזית. אני מוכרחה להגיד, שאני פחות מרוצה, אך אני מחוקקת מספיק ותיקה כדי להבין שעדיף לי לקבל את מה שאני יכולה להשיג מאשר להיאבק על משהו שכרגע אולי לא אוכל להשיג. אני מקווה מאד, שאוכל להעביר בקריאה טרומית את הצעת החוק שאניח כבר בימים הקרובים לגבי ההכשרה המקצועית.

אבל, זה ימשיך לקריאה ראשונה.

אם יום אחד הביטוח הלאומי יסיים את ההכנה של "תכנית ויסקונסין" ויגלו כאוכלוסיית יעד את המשפחות החד-הוריות, יהיה לנו הרבה על מה לדבר. לצערי הרב, הביטוח הלאומי שמרני בנושאים של ניסויים.

יושב-ראש הוועדה הוא יוסי תמיר, ולא ביטוח לאומי.

דליה גורדון, לעניין העלויות, דיברנו על מענק בר-מצוה: לכל האוכלוסיה - 44 מליון שקל, ומענק לימודים בגירסה שהיתה פה - 80 מליון שקל.

זו תוספת.

ג'ודי וסרמן, זה בערך 70 מליון שקל, ומספר מדוייק אתן לך בטלפון.

בסדר. זה כ-70 מליון שקל.

הערה לגבי הניסוחים - לגבי סעיף קטן (ג) בסעיף 74, כיון שאנו מכניסים עכשיו סעיפים עם 74א רבתי, אינני יודעת איך תנסחי זאת בסוף. בכל אופן, זה צריך לקבל מיספור נפרד, על מנת שזה יהיה בתוך חקיקה.

סעיף קטן (ג) מדבר על כך, שמענק הלימודים משולם על חשבון אוצר המדינה. את אומרת, שזה צריך לחול גם על מענק בר-מצוה וגם על מענק הלימודים.

נכון.

כלומר, שני המענקים יחולו על חשבון אוצר המדינה. האם זו הכוונה של גבירתי?

לא. זה מי שמשלם היום את מענק.

מענק להורה יחיד משולם ע"י האוצר. כיון שהכנסתם סעיפים חדשים, אנו צריכים לעשות קצת שינוי במספור על מנת שזה יעשה גם את העניין הזה.

אין לי בעיה. שינוי במיספור - בסדר, ובמהות - לא.

לא. המהות היא אותה מהות.

הורה יחיד מקבל כל מענק מאוצר המדינה.

האם זה ממשיך לקריאה ראשונה, ואת מעלה בקריאה טרומית נושא מענק לימודים?

לא.

זו הצעת חוק אחרת.

מענק לימודים עכשיו פה, ואת זה הורדתי.

זה הולך לקריאה ראשונה.

למען הפרוטוקול, אם יש צורך בהבהרה בהמשך, אין כוונה לתת כפל של מענק בר-מצוה לאלמנות. הכוונה היא לתת פעם אחת.

יש סעיף בחוק הביטוח הלאומי, שלא נותנים פעמיים בעד אותו אירוע.

למען הפרוטוקול, ברצוני להעמיד להצבעה את הצעת החוק ולהעבירה לקריאה ראשונה.

ה צ ב ע ה

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - מתן זכויות להורה יחיד ולילדיו),
התשס"א-2001, נתקבלה.

הצעת החוק התקבלה פה אחד.

אני נועל את הישיבה.

אני מודה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 11:35.